האקסית המיתולוגית

[sperial]

לפני כשעה, Mike808 כתב:

האקסית המיתולוגית שלי הילאחרונה נתקלתי בה בחיפוש ביד 2 וכמעט השתעשעתי בלרכוש אותה חזרה אבל נראה שהיד הבאה אחריי פחות דאגה לה.

 

 

היתה לי קורולה 1998 שמכרתי ב-2010, משך שנתיים שלוש קיבלתי ממנה מדי פעם ד"ש בצורת תמונה שאחד הבנים שלח. אבל כבר שכחתי ממנה, עד שלפני כמה חודשים עברה לפני בצומת. בת 24, ועדיין לפני 😃

[סולל הדרך]

הרכב הראשון שלי והאקסית האולטימטיבי היתה פיאט פנדה שנת יצור 1982.
הרכב נרכש יד ראשונה ב 1989 עם 66 אלף ק"מ מאיזה גברת חביבה מכפר סבא, אני הייתי בן 19, עתודאי דלפון.
נסעתי לראות את הרכב עם אבא שלי, שלא הבין בכלל ממה אני מתלהב.

הסברתי לו שאם לשלמה ארצי היתה אחת כזו, אין סיבה שלי לא תהיה (אז לא היתה לי מכונית גדולה נכתב על הפנדה של ארצי)
ב 1995 הפנדה שודרגה למיצובישי קולט והפיאט עברה לאחרי הקטן.
סה"כ היתה במשפחה מעל ל10 שנים ונמכרה עם 154 אלף ק"מ.
הרכב הפגין אמינות כמעט מופתית (נתקעתי רק פעם אחת על מפלג שנשבר), הטיפולים היו פשוטים, זולים ואת חלקם יכולתי לעשות לבד.
בניתי לרכב מד סיבובי מנוע דיגיטלי עם 30 לדים בקופסה מיוחדת שהוצמדה לדשבורד הזעיר

משאבת נוזל המגבים הידנית שודרגה לחשמלית והותקן גם שפריצר עם מנגנון חשמלי למגב האחורי
על הצמיגים האימתניים (13/135) הולבשו טאסות של פיאט אונו ואאל"ט הצמיגים ל155
נוספה מראה ימנית וקונסולה מרכזית שניתן היה להתקין בה רדיו-טייפ (רודסטאר ורמקולים של פיוניר מזוייפים מהתחנה המרכזית הישנה) ומצית! שזה חשוב, לא כי אני מעשן אלא לשואב אבק!
אחי הוסיף לה פנסי ערפל והגה ספורט קטן של Momo
מרווח הגחון, המשקל הנמוך אפשר נסיעה בדרכים פחות קונבנציונליות, בלילות היינו יורדים בשוונג לחוף הנכים, נוסעים על קו החוף לנקודות חשוכות, מקפלים את המושב האחורי ועושים מה שבני נוער עושים עם החברה שלהם! אם הרכב הזה היה יכול לדבר... שאלוהים יעזור לי.
עדיין יש לי חלום להביא פנדה אספנות, הפעם עם 4X4 אמיתי וגג ברזנט, גם זה יקרה ביום מן הימים.

הרכב הכי נפלא שהיה לי!

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2022 על ידי סולל הדרך

[SuperBamba]

הסיפור שלי פחות רומנטי. לא היו לי מכוניות מתנהגות במיוחד וה״מיתולוגית״ הייתה הרנו מגאן 2001 מנוע 1600 סדאן שקניתי. שנתיים של מרור עם צינורות שמתפוצצים אחת לחודש, חלונות שנפלנו, תוקנו ונפלו שוב ועוד מיטב התקלות האפשריות.

אהבתי את הנוחות הצרפתית המדהימה והכוח היחסי שהיה לרכב המאוד סטנדרטי הזה. כשהוא נסע זה היה תענוג צרוף (יחסית לעובד דומינוס תפרן) ובשאר הזמן נבלה אמיתית. בדיעבד הייתי צריך להשאר עם הפונטו עוד קצת ולא להכנס להרפתקאה הזאת. ברוך שפטרנו מעונשו של זה

[RK]

 

המכונית היחידה שאני מצטער שמכרתי, אלפא 156 2.5 ידנית. צבע נהדר (אזורו פנטזיה) ועור כחול, הגה ודאש עץ. אפילו המספר יפה - ח"י בקצוות ושלוש חמסות באמצע.

לא מיציתי אותה, בניגוד לאחרות, ותחושת ההחמצה רק גוברת בידיעה שאלה שיוצאות למכירה עולות הון והאחזקה עולה הון גם כן. חוויה של מכונית. השתעשעתי שנים לקנות אותה חזרה, אבל מחברים שמעתי שהבעלים (אותו אחד שקנה ממני) מסרב לניסיונות לקנות, וממילא היו דאגות יותר דחופות בראש. לאחרונה נודע לי שהיא הושבתה וזה ממש העציב אותי. חבל.

[avargel]

מתגעגע לדייהטסו שרייד 92 מנוע 1.3 16V גיר ידני 5 הילוכים

 

אם אני מוצא אותה היום אני קונה בלי לחשוב פעמיים

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2022 על ידי avargel

[motior]

נראה מהשרשור שאצל רבים זאת המכונית הראשונה... גם אצלי שבמקרה שלי הייתה סובארו ג'סטי שנת 1990.
נהניתי מכך שלראשונה היה לי רכב, אבל מבחינתי הוא היה רכב מאוד חביב שלקח אותנו לכל מקום שרצינו

התמונה מויקיפדיה, אין לי תמונה של זאת שלי, אבל היא נראתה מאוד דומה..

 

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2022 על ידי motior

[amosbmw]

בניגוד לכותרת, היתרון במכוניות שאפשר לשמור את האקסית ולהוסיף אחרת שתחליף אותה כרכב דיילי.

כנראה שאני עם האקסית המיתולוגית של הרבה אנשים, כי תמיד כשאני נוסע בE30, עוצרים אותי אנשים ואומרים לי: הייתה לי כזאת ואני מצטער שמכרתי..

נהניתי מהרבה רכבים שהיו לי ומכרתי , ביניהם דודג' ראם של הטיול בארה"ב,  פיג'ו 306 1.8 ידנית וBMW E46. אבל לא מצטער על אף רכב שמכרתי.

[דובצע]

איביזה מודל 2000 1.6 100 כוח אוטו שעלה לי 6500 שח אבל נתן תחושה מכובדת ביחס לשאר הטרנטות וגם נסע נחמד

[X9500]

היו לא מעט אקסיות שהייתי מחזיר הביתה היום, אם רק הייתי מוצא אותן. אבל אם צריך לבחור אחת בלבד, אז זו הרנו 5 GT Turbo.

 

פצצת אנרגיה עם השהיית טורבו שנמדדה בלוח שנה אבל גם עם תאוצה פסיכית (לאותה תקופה...).

למרות השמועות על אמינות בעייתית, ובעיקר בעיות התנעה כשהמנוע היה חם, ה-5 שלי הפגינה אמינות מופתית בשנים שהחזקתי אותה והכשל היחידי היה במגדש הטורבו שהחזיר את נשמתו לבורא בגיל 7. מגדש חדש הוזמן מאנגליה והוחלף על ידי עם שוודי, פלאייר וכמה מברגים. הרנו המשיכה לחיות יפה מאוד עד שקיבלתי הצעה לרכוש אותה עכשיו ומיד במחיר שלא יכולתי לסרב (אה, והיה גם אולטימטום מאישתי כי לא היה מזגן במפלצת הכיס האדומה).

[itaysamurai]

היחידה שאני מגדיר אקסית היא בערך היחידה שאני מתגעגע אליה והייתי קונה בחזרה.

האלפא 147 שהייתה אצלי כמעט 4 שנים, לימדה אותי תחזוקה כבדה מהי, פירקתי עליה כספים ואצבעות שנתקעו פה ושם, אבל היתה ייחודית (2 ליטר ידנית מקורית) ומהנה, נוחה ואיכותית ולטעמי יפהפייה עד היום. אחד המנועים הטובים ביותר שהיו לי.

פה עם הנוכחית בערך 4 שנים לאחר המכירה, במפגש הפורום בפתח תקווה.

 

[EliC25]

לא מכרתי רכבים מתנהגים או כיפיים במיוחד, גטס, אקסנט 5 דלתות ישנה ולנטרה ישנה גם כן. אבל עם הרכב גם נפרדתי מזכרונות, נסיעות, וחוויות.

בגעגוע המוטורי אני אולי קצת מתגעגע לספארי של אבא שמכרנו לפני 5 שנים, והייתה צמודה אלינו משנת 96, כשהשכן רכש אותה מהחברה, דרך הקנייה שלה לבעלותנו ב2009 והמכירה בתחילת 2018.

לפיאסטה אני מתגעגע בעיקר בתחנת הדלק, כשהבהמה שותה פי 2.

ובכל זאת לא אקסית אבל סטוץ שממש רציתי שנהיה ביחד ולא הלך - סורנטו דיזל ידנית מהדור הישן. קמ נמוך, שגרירות איטליה, מושבי עור (עם חימום) ובכלל מצב מדהים... עדיין מקווה שיום אחד היא תהיה שלי.

עריכה אחרונה ב-10 לדצמבר, 2022 על ידי EliC25

[IsraCar]

אני מניח שאצלי זו חייבת להיות מינימיינור. היו לי שתיים כאלה.

את שתיהן קניתי בגיל 14 (שלהן לא שלי).

החזיקו מעמד אצלי כ 5 שנים כל אחת.

אחת לבנה שנת 78'

לאחר מפגש בצומת עם VW פולו קלאסיק , הלבנה שימשה כחלקי חילוף לזו שבאה אחריה ,

אדומה שנת 83' .

 

נמכרו שתייהן יחד, בנזיד עדשים, לסוחר ממולח בסגנון של סרג'יו קוסטנצה מ"גבעת חלפון".

 

הנה שתי תמונות בפוזה אופיינית,

מדגימות את הסיפור על קצה  המברג. 🙃

[Liran xsi]

האקסית המיתולוגית שלי, זו חייבת להיות האקסית היחידה שהייתה ולא ניצלתי אותה מספיק זמן כפי שרציתי והשאירה לי המון טעם של עוד.

בשנת 2008, כנגד צעיר בקבע, החלטתי למכור את ה-106 ראלי שהחזקתי אצלי 5 שנים, להוסיף כסף ולהתקדם למחליפה המושלמת אז, שלקחה מפז'ו את כל הקופה ולא השאירה למכוניות שהיו לה אז שום סיכוי, הלא היא הקליאו rs 172, הייתה ברשותי פחות משנתיים ומכרתי אותה בטרם עת אך ורק בגלל שהייתי בשלילת רשיון אחרי תפיסת מהירות.

 

 

 

[TDI]

מג'נטיס דיזל ידנית שמכרתי לפני מספר חודשים, כשנאלצתי לעבור לרכב גדול יותר ואוטומטי.

 

עלתה לי המון כסף בתחזוקה, אבל אני מוצא את עצמי מתגעגע הרבה.

[Olegis]

פולו 1996, ידנית 1600 עם 70 (או 75, לא זוכר) סוסים לא בריאים במיוחד. נרכשה ב-2000, נמכרה ב-2011 עם למעלה מ-220 אלף ק"מ ומיליון תקלות בדרך.

לא אהבתי ולא מתגעגע 🙃