פרויקט SIGNATURE - תיעוד אישי אחרון ומלא מא' ועד ת'

[lanosforce]

תוספות המידע שניתנו כאן ע"י מר כהן - נכונות מאוד אם כי השאלה היא כאן - מה מידת ההשקעה וההקרבה שבעלים של רכב יהיה מעוניין להשקיע. על מה אחד יהיה מוכן להתפשר, על מה לא. 

וגם שאלה שבאה מהתחום הפסיכו-אקוסטי שקשורה ישירות לעולם של "זיכרון שמע" 

 

כן - סינון רעשים הוא נושא חשוב מאוד בהגברה - הוא קיים באודיו וגם בווידאו ולמען האמת גם קיים בהרבה מכשירים חשמליים באשר הם בייחד מכשירי תקשורת ספרתיות ואנלוגיות.

רדיו - כל תחום הRF 

תקשורת נתונים 

 

כאשר מתייחסים למגבר קלאס A - גם בהרבה מקרים מבלי ממש לדעת מתכוונים למגברים אשר זכו לכינוי "מגבר חוט" והכוונה היא שהמגבר הוא דבר ולא מאשר - ספק כוח, שקע כניסה - מגבר - שקע יציאה. 

ללא סינון רעשים כלל. ואז גם בד"כ מתייחסים למגברי שפופורות ונעשה כאן סלט שלם. 

 

במערכות ביתיות איפה שניתן למצוא מגברי חוט - סינון הרעשים יעשה מ"סביב" למגבר - רשת החשמל תהיה בעלת פאזה מבודדת מרעשים ועם מגעים איכותיים ככל הניתן.

הכבלים בין אם חשמל או כבלי אודיו - או כבלי אות ביניים (RCA למשל) - יהיו ממוגנים במיגון כפול ואף משולש ואף יותר מכך כולל סיכוך "כלוב פאראדיי" ואת הכבלים לרוב לא יניחו ישירות על הרצפה אלא על חומר מבודד כגון קלקר או עץ מטופל (מדובר כאן על אלפים על גבי אלפים על גבי אלפים של הוצאת כספים) 

 

המגברים המודרנים - מה שידוע לנו היום כרסיברים ואפילו סאונד-בר וכך הלאה - פשוט יסננו את כל הרעשים האלה במוצר החשמלי עצמו ישירות ולכן תשתית חשמל רועשת של הבית, כבילה וכך הלאה - פשוט לא משנים יותר... ויוצאים מזה ב"זול" ועם תוצאה מעולה. 

 

ובאמת - יוצאים מזה בזול.

ובאמת - יוצאים מזה עם תוצאה מעולה. 

 

(לגבי נתוני THD, SNR, דאמפינג, CT - שזה זליגה בין ערוצים - הטכנולוגיה היום כל כך טובה שהנתונים האלה אפילו בקלאס D נמצאים בגבולות הבלתי שמיע ויש היום כל כך הרבה קלאסים שהם בין AB לD, עולם שלם של בחירות ואפשרויות - לכל משתמש ולכל כיס. ) אבל אני לא רוצה לפתוח תיבת פנדורה אומר שיש המון פנים לאמת וכל אחד הולך בדרכו המתאימה לו. 

 

ל98 אחוז מהאנשים! אולי אפילו 99 אחוז. 

 

אבל! 

 

לאחוז אחד הזה שנותר - הם אלו שילכו את המרחק המלא וישקיעו את כל מה שיש להם אפילו בכדי לשפר את התוצאה ולו בקמצוץ אחד קטן. 

 

אז פרופורציות. אני לא בא מהגישה של אותו אחוז אחד בודד.

אני בא מהגישה של הקצה העליון - של אותם 98-99 אחוזים.

 

אני לא אבחר במגברי קלאס A או קלאס AB בכדי לפגוע כמה שפחות ב"טוהר" של האות המקורית - וזה מסיבה אחת ראשית בראש ובראשונה - הסיגנל שמנוגן ברכב הוא מלחתכילה לא "טהור" אלא מדגם דיגיטלי של משהו שהוקלט איפשהו. 

 

והטכנולוגיות היום כל כך מדהימות - שההבדלים הקטנטנים האלה בקלאסים של המגברים בעיני בטלים בשישים - ושוב, בכדי חס ושלום לא לפגוע או לשלול דיעתו של אף אדם - מבהיר שזו דעתי ועמדתי בלבד כן? 

 

הפערים היום הם כל כך - כל כך קטנים שבסופו של דבר טיבה של מערכת במידה והותקנה כראוי וסביבת הרכב שקטה מספיק - נעמד על עד כמה טוב היא כוונה. 

 

כן - יש את הניואנסינים הממש קטנים של אקסטנשן ואיך הדברים נשמעים - בסופו של דבר גם בזה היום הטכנולוגיות באות ונותנות יד בעזרת מקודדים ובעזרת רי-מאסטרינג של הקלטות ובעזרת אלגוריטמים שפשוט מחזירים לסאונד את ה"חיות" שבו - יש עולם שלם של וויכוחים על הבדלים בין נגנים ובין מדיות ובין פלטפרומות למשל - דיזל או ספוטיפי או טידל, לעומת לנגן מקובוז או UAPP. 

 

ואז מגיע הנושא של פסיכו-אקוסטיקה 

 

זיכרון שמיעתי 

 

וזה דבר שקורה המון - וחוזר על עצמו רבות בתחום אודיו. באודיו לרכב זה ממש מובהק ואני רואה את זה קורה כל הזמן. 

 

בא פלוני אלמוני - מכוון את המערכת ברכב שלו ומבסוט עד השמיים. 

מגיע למפגש מלא ברכבים עם פלונים אלמונים כמותו - ושומע פתאום אצל אדם אחד משהו שהוא אוהב יותר או פחות וכך הלאה. 

ואז מקבל חווד על המערכת שלו לפה ולשם ואם משהו נתפס כנכון - המערכת שלו נשמעת לו אחרת לגמרי.

 

הוא פתאום שם את תשומת הלב שלו לפרטים שלא שמע ואז מתחיל לכוון או לשדרג. 

 

וכאן אני מדבר על רפרנס - אני עדיין לא מדבר על נושא של זיכרון שמיעתי. 

 

עכשיו מצב אחר לגמרי - פלוני אלמוני - כיוון את המערכת שלו, "תיקן" את הטעויות או הבעיות או לפחות שינה את הכיוון בכדי לקבל איזון שונה, גוון שונה - הוא מרוצה! מגיע למפגש הכל יופי טופי - אפילו אומרים לו "וואו כמה טוב המערכת שלך נשמעת". 

 

ואז הוא מנסה להחליף נגן דיגיטלי אחד באחר או מחליף מגבר אחד באחר - מגיע למפגש שוב ואף אחד לא אומר לו משהו שונה. 

 

כאן כבר יש מודעות רק של בעל המערכת להבדלים שנעשו ואם הוא לא אמר אותם לאף אחד אחר שלא שמע את המערכת שלו אפילו - בשעה האחרונה. אף אחד לא ישים לב להבדלים בד"כ. 

 

ועכשיו דוגמה עוד יותר חריפה - בעל המערכת מחליט לנסות לבחון הבדלים בין שני נגנים שהם מקור דיגיטלי לחלוטין. 

 

הוא בטוח שיש הבדל - אולי אפילו, יש הבדל מינורי - הזעיר שבזעירים - על אותו השיר, בזמן שהוא עובר בין אותם שני נגנים - הוא אולי עוד יצליח להבחין. 

 

חמש דקות לאחר מכן - אם יכנס לרכב ופשוט יסע - יתכן ופתאום ישים לב שהתבלבל וחיבר את הנגן שלא היה מחובר קודם לכן. 

 

 

וזה דברים שקוראים באמת וכבר נחשפתי אליהם הרבה יותר מפעם אחת בודדת. זיכרון שמיעתי עובד למספר דקות. ואם רוצים לקחת את זה למקום עוד יותר גרוע - זה תלוי עייפות, זה תלוי אקלים, סטרס וגם עייפות שמיעתית שהיא עולם בפני עצמו. 

 

וגם לדברים האלה חשוב שתהיה מודעות. 

 

 

אני עוד אדבר על הנושא הזה כאשר אגיע לכוונים בפרויקט הזה ואסביר מה הגישה שלי לכווני מערכת בהתאם לזה. 

וכן - אני לא נכנס אפילו לנושא של קלאסים בין A לAB לD ולפרקטיקה שלהם לרכבים מודרניים, לאקלים שהולך ומתחמם וכך הלאה ולמקום ולמשקל שהם לוקחים - זה לדעתי שיקול שהוא ברור לכל מתכנן מערכת. 

 

 

מה הלאה? 

 

השבוע אני מתכוון לגעת בנושא בחירת התשתית והDSP ולאחר מכן לתת סקירה עמוקה על נושא הFIR. 

[kalmangar]

אני חולה קורונה כבר מספר ימים מת להגיב אבל חלש מדי אבל הנה הגיע היום,

 

דני אני לא מבין את הניסיון לבוא ולנסות לצאת יותר מבין, מה זה נותן? הבן אדם בנה ברכב שלה עם אלמנטים שלו שיקולים שלו, אופציות יש בשפע לכן לא ברור לי הניסיון הזה לצאת ״מבין יותר״ על חשבון פרויקט אישי של בן אדם, שיעשה מה שבא לו מאיזה שיקולים שבא לו, זכותו.

מה גם שהוא מפרט מסביר ומשתף, אין כמעט אנשים שעושים את זה היום אם בכלל.

 

לגבי נושא ההגברה האמת שלא ראיתי את זה ככה שעוצמה כל כך אוברקייל יכולה להביא שיפור, תמיד חשבתי ש-200 רמס למידבאס זה המקסימום שיש בו תועלת(תלוי עד כמה נתונים כמו דמפינג אבל נתמקד ברמס). מעניין.

 

 

[lanosforce]

אני חושב שהמידע שניתן כאן הוא נכון ומועיל, אני לא מביט על התגובה כשלילית.

 

בבקשה, בואו נשמור על טון חיובי. אם מכאן השרשור יסטה מהנושא אבקש שיערך.

 

אז דווקא, כל עוד התגובות תורמות לדיון ומוסיפות ידע. המגמה טובה.

 

 

לגבי יתר הגברה, כאן אני לא שולל את דעתך עמרי.

150 וואט היו מספיקים וגם 250 זה כבר אובר קיל.

 

במקרה הזה, לא היתה אופציה "צנועה" יותר לבחירת הגברה מבית אותו יצרן, בתצורת מונו אז פשוט הלכתי על זה.

 

התוצאה מעוררת פליאה והביצועים של המידבאסים היא מעבר לרף שהכרתי. ארחיב על זה עוד בהמשך.

[Dani Cohen]

לפני 4 שעות, kalmangar כתב:

אני חולה קורונה כבר מספר ימים מת להגיב אבל חלש מדי אבל הנה הגיע היום,

 

דני אני לא מבין את הניסיון לבוא ולנסות לצאת יותר מבין, מה זה נותן? הבן אדם בנה ברכב שלה עם אלמנטים שלו שיקולים שלו, אופציות יש בשפע לכן לא ברור לי הניסיון הזה לצאת ״מבין יותר״ על חשבון פרויקט אישי של בן אדם, שיעשה מה שבא לו מאיזה שיקולים שבא לו, זכותו.

מה גם שהוא מפרט מסביר ומשתף, אין כמעט אנשים שעושים את זה היום אם בכלל.

 

לגבי נושא ההגברה האמת שלא ראיתי את זה ככה שעוצמה כל כך אוברקייל יכולה להביא שיפור, תמיד חשבתי ש-200 רמס למידבאס זה המקסימום שיש בו תועלת(תלוי עד כמה נתונים כמו דמפינג אבל נתמקד ברמס). מעניין.

 

 

KALMANGAR צר לי שאתה כותב דברים לא נכונים !! אף אחד לא מנסה לטעון ו/או לרמוז שלאחראי פורום אודיו אין ידע רב מאוד, ניסיון וותק רב שנים בתחום. מה כבר אסור לכתוב דעה אישית שלי בנושא מגברי קלאס D ?? 

ההפיך הוא הנכון !! כתבתי במפורש שכדאי מאוד לקרוא את הפוסט של LANOSFORCE על הפרויקט שלו, מאחר שיש בו הרבה מידע חשוב ומעולה לבניית מערכת סאונד איכותית, במיוחד לאור הידע הרב והניסיון שיש לו !!

אתה KALMANGAR לא היית במפגשים הגדולים האחרונים, ולכן אתה לא שמעתה הבדלים ביןמגברי קלאס D למגברי קלאס AB.

בנוסף עשינו השווה על אותה מערכת, באותו הרכב, עם אותם השירים ואותו הכוון של DSP. הדבר היחיד שהוחלף היה המגברים, וכן יש הבדל מאוד ברור בין מגברי קלאס AB לבין מגברי קלאס D !! הצליל של מגברי קלאס AB הרבה יותר מפורט, בעל נפח וחום.

צר לי מאוד על סיגנון הכתיבה שלך ועל הרמיזות חסרות שחר שאתה מעלה, כנראה בהשפעת מחלת הקורונה שחליתה, אתה כותב דברים לא נכונים כלל !!  

עריכה אחרונה ב-2 ליולי, 2022 על ידי Dani Cohen
הוספה של תיאור

[lanosforce]

אני מבקש שזה יפסק כאן ועכשיו - ההשתלחויות זה בזה. לא איכפת לי "מי התחיל". אני לא רוצה למחוק הודעות ולהתריע - אנחנו אנשים בוגרים. 

נא להשאיר מטענים אישיים בצד בבקשה. 

 

ואני לא אכנס כאן לוויכוח על הבדלים בין קלאסים ובין השוואות של תפוחים לתפוחים ומדוע הן בד"כ לא באמת תפוחים-מול-תפוחים. 

אם אנחנו רוצים לפתוח דיון על תורת כאוס - שרשור נפרד בבקשה. 

 

אני מקווה בהמשך היום הזה לכתוב קצת על תשתית ועל בחירת הDSP - יתכן וההודעה הזו תמוזג. 

 

 

המשך תכנון מערכת - תשתית ובחירת DSP 

 

נתחיל בתשתית במובן חיווט הכוח 

 

כאן לצערי עשיתי טעות קצת לא נעימה שהתוצאה שלה היתה כנראה חיפזון ועייפות - אני מאוד אוהב את המותג קנו-קונספטז, מזמין אותם שנים מחו"ל ובאמת מדובר בחברה שנותנת חתיכת BANG FOR THE BUCK

 

רק שבטעות לא שמתי לשב שקיט ההתקנה שלהם מסדרת הKCA - הוא CCA ולא OFC. 

 

מדובר בחיווט 4 גייג' בעובי אמיתי של 3 גייג' - אבל במקום שזה יהיה הOFC הזמנתי את הCCA ולכן במקום שהחיווט הראשי שלי יוכל לשאת 150 אמפר (שמשאירים אותי שקט נפשית לחלוטין למערכת SQ לצרכי מוזיקה) הוא יכול לשאת עד 100 אמפר והפיוז מגביל אותו ל80 אמפר. 

 

עכשיו - השאלה הנשאלת היא האם אני מוטרד מזה? 

 

התשובה היא לא! 

אני לא מתכוון להשאר עם הרכב יותר משנתיים - נתחיל בזה. 

בעברי היתה לי מערכת שלמה עם ארבעה מגברים בכלל לא צנועים במיוחד של קיקר - על חיווט ראשי 8 גייג' - פיוז ראשי 60 אמפר - מעולם לא נשרף הפיוז ולא היתה שום תופעה של התחממות. 

 

גם בעוצמות הכי חזקות בהן אני שומע - אני לא מאמין בכלל שאגיע למצב שישרף לי פיוז ראשי וכבר בחנתי לאן אני יכול לקחת את המערכת הזו. 

 

 

אבל מעצבן - באמת מעצבן שלא שמתי לב לאותיות הקטנות. 

 

 

 

נעבור לתשתית במובן של טופולוגיה - מדוע בחרתי בFULLDA

 

הסיבות לFULLDA הן מאוד פשוטות וברורות 

 

*סביבה שקטה לחלוטין מרעשים.

*אין צורך לכוון גיין (לא לגמרי נכון, אסביר). 

*הגיין מתבצע בתוך הקדם מגבר בשלב של ההמרה לאנלוגי ולא בפרוססור ואח"כ גם במגבר. 

*אין סיגנל עד המגברים - אלא זרם מידע. 

*שבעה כבלי RCA מצטמצמים לשני חוטים - שלא מעבירים אות ולא רגישים לספיחת רעשים. 

 

האם זה גימיק? 

 

לא, זה ממש לא גימיק. 

 

אני יודע ואף מכיר את הטענה בפי רבים שהטווח הזה הוא דבר ולא מאשר גימיק אך צר לי - ישנן בעיות ותופעות שהטופולגיה הזו לא מתגברת עליהן אלא פשוט "מעלימה" מעצם המהות שלה.

 

ואני אתן כאן דוגמאות מהחיים האמיתיים. 

 

רעשי כניסה ויציאה משידור אלחוטי

 

הייתי מעורב בפרויקט מערכת שבה הסמאטרפון של הבעלים הוא בעצם יחידת הראש -> מתחבר בBT למקלט\משדר של מוסקוני מדגם AMAS2 ומשם אופטי לביט-1 

מהביט-1 היציאות למגברים (ומדובר במגבר איכותי מבית אודיו טק פישר במקרה הזה) היו כבלי RCA. 

 

המערכת שקטה לחלוטין מרעשים - אך בכל פעם שהטלפון יוצא או נכנס לסנכרון מול הAMAS - ישנו רעש של חבטת מתח DC - לפעמים גם לא הכי נעימה, אמנם לא משהו שצריך להדאיג בשום צורה. 

 

בFULLDA - אין תופעות כאלו. 

 

בעיות מגעים וכבילה 

 

חבר מתקשר אליי וטוען שיש רעשים מצד מסויים של הרכב, לאחר בדיקות שכללו פירוק פאנל ברכב - הכל הצטמצם לשקע אחד של כבל RCA 

רק שהרעשים האלו כנראה ליוו את הבעלים תקופה וגרמו לו להכנס לפרוייקט רציני מאוד של ביטול כל אותם רעשים - לא אכנס יותר לעומק. 

 

בסופו של דבר בFULL DA הבעיה הזו מעולם לא היתה נוצרת כלל. 

 

 ובסופו של דבר בעיות גיין

 

כיוון גיין לעיתים נתפס כ"זבנג וגמרנו" - לוקחים רב מודד, מנגנים אות סינוס ב1 קילו או ב40 הרץ - פותחים את יציאת המגבר למתח שמחושב לפי נוסחא - והחיים כביכול יפים וגם וורודים. 

 

ואז מדליקים את המערכת ושומעים היסס - למה? כי בגיין המתמטי הזה, רצפת הרעש שנוצרת בחיים האמיתיים ברכב - עוברת את סף הSNR של המגבר והופכת למשהו שניתן לשמוע. 

 

אז כבר כאן - מתחילים להנמיך את הגיין עד שאין רעש. 

 

עכשיו - זוכרים שאמרתי שבFULL DA מראש - אין רעש? למה? כי לא נכנסת למגבר בכלל אות! אלא רצף מידע וכשאין רצף מידע יש "שקט דיגיטלי". 

 

ואז - חושבים שהכל טוב ויפה אבל הסאב נשמע קצת יותר מידי, מרוח, לא מדוייק - מנסים להנמיך אותו דרך השלט של הבאס - וגם על המינימום הוא עדיין לא נהיה שקט או מרוסן מספיק - זה עוד סימן לגיין שפתוח יתר על המידה. 

 

או שיש קליפינג ועיוותים שמיעים וגם אז צריך להוריד עוד מהגיין. 

 

והתהליך הזה בעצמו - לוקח לפחות מספר סשנים של כוונים ואז אם גיליתם שאתם עדיין לא על הגיין הנכון - שוב צריך להתחיל את כל שאר הכוונים מהתחלה, כי כל הדינמיקה השתנתה וזה מאריך את זמן הכוונים והופך את התהליך למעיק ומייגע בעיני. 

 

את כל הדברים האלה - זרקתי דרך החלון ברגע שפשוט סללתי תשתית - שלא סובלת מכל אותן תופעות. 

 

בFULLDA - יש למגבר לכל ערוץ את כפתורי הגיין שלו, אבל הם מבצעים פעולה של הנחתה וסה"כ אם הרכיבים נצילים מספיק - הסבירות שתגעו בהם מלכתחילה - נמוכה מאוד. 

 

סה"כ רק שני מגברים אצלי - המונובלוקים - אינם על FULLDA.

 

אעצור כעת - המשך הדיון יהיה בחירת הDSP עצמו - וכן די ברור שבכדי לעבוד בFULLDA - אני מחותן כאן קטולית עם סדרת BIT. 

 

 

 

 

 

 

 

 

[lanosforce]

תכנון מערכת - פוסט אחרון לנושא התכנוני - בחירת הDSP וסקירת שוק קטנה

 

טוב, הDSP מבחינתי זה המוח של המערכת. זה הMOJO זה הרכיב שאחראי על הבאת הפוטנציאל של כל מה שנכתב עד כה - לידי ביטוי. 

ולכן לבחירת הDSP בעיני יש חשיבות מכרעת. 

 

אז איך בוחרים DSP? מה הם הדברים שהובילו אותי דווקא לAUDISON ודווקא לBIT VIRTUOSO 

 

מן הסתם הדבר הראשון זה הרצון לעבוד בתצורת FULLDA מול מגבר הVOCE ובעתיד אולי אוסיף גם מגבר ארבעה ערוצים במקום שני הברזילאים. 

אין מה לעשות זו חתונה קטולית ואני ידעתי על כך היטב עוד ביום שבחרתי לקנות את המגבר בכדי לעבוד בתצורה הזו בזמנו מול BIT ONE ואני חייב לאמר שהתאהבתי בזה מהרגע הראשון. 

אז כבר זה היה סוג של NO BRAINER שהמעבד שלי יהיה מסדרת BIT. 

 

אבל עדיין - אני לא מחוייב דווקא לBIT VIRTOUSO - אז מה הסיבה השניה שהכריעה את זה? 

 

טוב זה ברור - דיברתי על זה כל כך הרבה וזו גולת הכותרת השניה של הפרויקט - פילטרים FIR. 

 

 

יש מבחר עצום של DSP היום שהיו מאוד מעניינים לבחירה ויתנו את אותן תוצאות - לא נכנס כאן לוויכוח מי טוב יותר מי טוב פחות - אני לא מאמין בזה מלחתכילה וגם לא מעוניין להכנס לדיעות על מוצרים בשוק שכולו רווי אינטרסים. 

 

שמעתי כמעט בכל דרך אפשרית משפטים שמציגים את אודיסון כמוצר נחות ומהללים מוצרים אחרים. 

ומאותם אנשים שנשאו את המשפטים הללו גם שמעתי מלא ביטויים מהללים כלפי DSP X שהם בעצמם מזוהים עם המותג והגורמים העסקיים שעומדים מאחורי המכירות שלו. 

והכי מצחיק זה לשמוע את אותו דבר על אודיסון מאנשים שעומדים מאחורי DSP Y והם בעצמם קוטלים את DSP X ואילו אנשים שממליצים על DSP X גם שוללים את DSP Y. 

 

לפני שאני ממשיך הלאה -שוב הדיסקליימר - המאמר המוסגר - שמדובר כאן בדיעותיי האישיות בלבד! 

 

טוף, בעיני יש כמה שחקנים ענקיים בתחום שהם סוג של GAME CHANGERS 

 

הראשונים שבין כולם יהיו SONY וPHILIPS - כן כן - מה הם קשורים?? נכון? 

 

אז קודם כל פיליפס - אחראים פחות או יותר לכל מדיה ששינתה תרבות צריכה בתחום המולטימדיה - טייפים של ריל טו ריל, הקלטת המודרנית, התקליטור, ויניל וכך הלאה .

 

וSONY - סוני מובילים היום את אגודת האודיו ביפן והפרוטוקולים שמוגדרים היום כסטנדרט - הם של סוני - אני מדבר על SPDIF ועל כל מה שנגזר ממנו כתוצאה מכך לגבי קצבי דגימה. 

 

לפיליפס כמובן אין מה להציע בתחום הDSP אבל לסוני יש - רק שהם בפן הזה "לא שם", ההחיאה שלהם של הXES מעניינת, חביבה אבל לא היה בזה משהו שיגרום לי להגיד - טוב אני חייב לנסות SONY. 

 

ואז מגיעים שני השחקנים באמת - בעיני - הכי גדולים בתחום של אודיו לרכב 

 

PIONEER וALPINE 

 

ופעם גם היה את קלריון אפרופו - סדרת הZ שלהם תמיד עניינה אותי ומאוד רציתי לנסות - טכנולוגיה פורצת דרך! בה לרמקולים אין סלילים אמיתיים אלא הרמקולים עצמם הם דיגיטליים. 

והיום נשאר מהם ADZEST וגם הם למיטב ידיעתי כבר לא באמת מוצר של השוק היפני. יש להם מוצרי אינטגרציה מאוד מעניינים! אבל זה לא הכוון. 

 

לגבי פיוניר - התברר לי דרך חבר שעובד עמוק עמוק בתעשיה שבסדרת הODR הראשונה שהם הוציא - דווקא היה שימוש בFIR, ע"י שימוש בשלושה צ'יפים שונים. 

 

אבל מדובר בפתרון מיושן, לא נוח וגם לא מתאים לי לתשתית בין כה ובין כה. 

 

ואז ALPINE - לדעתי אלפיין מאז הF1 סטטוס - טרפו כאן את כל הקלפים עם סט מדהים מבוסס סקאן ספיק ופרוססור מסדרת 900 שגם תמך בקולנוע ביתי. 

 

בסדרת הF1 סטטוס החדשה - הם שוב משנים את כללי המשחק והפעם זה בא לידי ביטוי בניגון קבצי רזולוציה גבוהה בקצב של 384/32 קילוהרץ לעומת ביט - והם עושים את זה ע"י שימוש בשני ממירים שעובדים עם כבלי A2B - זה, משנה חוקי משחק. זה הקצב המירבי לניגון אודיו כיום למיטב ידיעתי. 

 

נכון הם עוד לגמרי מקדימים את זמנם אבל הם קובעים רף עליון ברור - אפילו אם זו אמירה נטו של YES WE CAN. 

 

אם הייתי יכול להרשות לעצמי - בלי לחשוב פעמיים - היה לי רכב עם F1 סטאטוס החדש והסט החדש שמגיע איתו. 

 

עכשיו יש בשוק עוד הרבה פריצות דרך טכנולוגיות וכך הלאה - למשל 

 

רוקפורד - להם ולאודיו קונטרול ביחד יש מלא פטנטים שרשומים על שמם בתחום ההגברה וגם עיבוד אות. אבל מבחינת DSP לשניהם אין משהו שמדבר אליי. 

אודיוטק פישר - מוצרים שהם בפועל נערת גומי עם הUSABILITY הכי טוב בשוק BY FAR 

גם מאצ' וגם הליקס נותנים פתרונות מדהימים של אינטגרציה והגברה איכותית ביחד עם DSP מאוד מאוד גמישים ומודולריים.

שלא לדבר על הפרוססור שלהם ממותג העל - BRAX - שניתן להחליף בו כרטיסים לפי הזמנה ולשים עד שישה מודולים של כניסות יציאות דיגיטליות (פול DA בדרך שלהם) ולחבר את זה למגברים עם כניסה דיגיטלית מבית היוצר וכך הלאה - גם כאן, המחיר בלם אותי. 

מוסקוני - בעיני זו חברה צעירה שנותנת את הערך הכי גבוה היום לכסף בפתרונות שלה עם אס אחד מאוד חזק בשרוול וזה הTRIGGER - הם מסוגלים לנגן עד חמישה מקורות שמע שונים - מאותו SOURCE! תומכים בפרוטוקולים מתקדמים לביצוע MULTICHANNEL וגם מאפשרים לכל ערוץ פילטר אחד של אול-פאס עם מחשבון פאזה אוטומטי - זה נקרא PHAC. 

אבל הם לא נותנים לי פתרון FULLDA וגם לא FIR ולכן לא בחרתי בהם. 

רזולוט אודיו - רזולוט אודיו עתידים לצאת לשוק עם DSP שיתמוך 16 ערוצים וFIR כשזה יקרה - בעיני הם כבר יהיו חזק מאוד בתחרות - הבעיה היחידה מבחינתי איתם זה שאין אפשרות לעבוד עם קרוס אובר ואיקולייזר אחודים וצריך לכוון לכל ערוץ בנפרד - לי זה מאוד לא נוח (לי אישית! בלבד!) ולכן גם עם FIR אוותר למרות שהם משתמשים בצ'יפים ובחומרות הכי חזקות שראיתי עד כה לצרכי אודיו - כולל בקר ווליום פשוט פנטסטי ובסופו של דבר - ללא FULLDA. ירד מהבחירה שלי. 

 

והמותג האחרון שארצה להתייחס אליו במובן של פריצות דרך, פטנטים וגם טכנולוגיות DSP - 

JL AUDIO 

 

הVXI שלהם - וואו! מרשים! בייחוד מה שהם מאפשרים לעשות היום עם הHUB וגם בעזרת מוצר הMAX שלהם למדידות וכוונים - באמת וואו! 

ליין שלם של מגברי אינטגרציה אבל עם ספקי כוח חזקים החל מערוץ בודד ועד שמונה ערוצים וHUB של עד 6 כבלי רשת שמאפשר להגיע עד למערכת ששולטת מתוכנה אחת! ב48 ערוצי DSP וערוצי הגברה שמתלווים אליהם כולל מדידות מלאות וכוונים. 

 

פשוט וואו! - אבל זה היה מצריך ממני מאמץ כלכלי עצום והחלפת כל ההגברה - וגם אז הייתי נשאר בלי "היהלום שבכתר" - שמבחינתי זה היה כל הטעם לפרויקט הזה - כן כן - FIR. 

 

 

ואז בסופו של דבר הבחירה שלי היתה BIT VIRTUOSO 

 

מה הם הדברים הטובים במוצר? 

 

מעבד 450 מגה הרץ מבית ANALOG DEVICES שיכול להריץ 13 ערוצים בIIR או 9 ערוצים בFIR 

צ'יפים OPA של טקסס אינסטרומנטס (קדם מגבר) עם אחוזי עיוות אפסיים. 

DACים של סירוס לוג'יק 

 

יכולת ביצוע RTA וגם TARGET ישירות מהביט ע"י שימוש במיקרופון דרך התוכנה ואם בעתיד המוצר גם יתמך ע"י תכנת הBIT DRIVE כבר יהיו יכולות מדידות וכוונים מלאות ביד המשתמש. 

 

תמיכה ב13 ערוצים של FULLDA ע"י רשת נתונים כפולה. 

 

מותג ומוצר שאני כבר רגיל לדרך שלו ומרגיש לי "טבעי". 

 

מה הם הדברים הרעים במוצר? 

 

כרגיל - באגים של כיבוי והדלקה - שלט הDRC MP יצא לי כבר שלוש פעמים מסנכרון - פעם אחת ישר על ההדלקה של המערכת כאשר יצאתי מהסדנא של יוסי - כל הבאלאנס עף לי שמאלה.

בפעם השניה הצבע שהגדרתי לו אבד (אדום) ומאז לא יכול להחזיר חזרה כולל פעם אחת הזויה בה הבאלאנס הראה לי שהוא 142 ימינה - מתוך 14 אפשריים??? 

 

מפה לשם מתברר שצריך לעשות לDRC הזה עדכון קושחה מ2.04 לגרסא 2.4 שם הבעיות האלה טופלו - וזה בתכנון. 

 

כמובן - כפי שציינתי חתונה קטולית! ואם רכיב אחד התקלקל אז הטופולוגיה של הFULLDA הלכה לעזעזל ביחד איתו. 

 

המחיר - הוא לא זול! גם לא ממש יקר ביחס למכשירים אחרים באותן רמות ויכולות אבל רחוק מלהיות זול. 

 

 

מה הלאה? כניסה לFIR יותר לעומק. חווד ראשונית שלי על המערכת לאחר שבועיים של בעלות. 

 

ואח"כ כבר נתחיל להכנס לנושא הכוונים ולדברים שעוד לא הגעתי אליהם בעצמי וכאן אני כבר מתיישר עם מה שאני כותב ומה שהספקתי לעשות. 

הכוונים גם יכתבו כאן בתצורה של מדריך אישי שלי בהן אני אחשוף את השיטות הנוכחיות שלי - לתהליך כוון של מערכת - אז, הולך להיות מאוד מאוד מעניין. 

 

[lanosforce]

תוספת קטנה לגבי הוירטואוזו - משהו ששכחתי לרשום מקודם. 

 

אחד הדברים המוזרים במעבד הזה הוא שאין לו כניסת SPDIF COAX אלא שתי כניסות אופטיות! 

עכשיו זה מוצר שהמיתוג שלו הוא גם רזולוציה גבוהה וגם היי-אנד - למה להסיר כניסה כזו? הרי זה מבטל את היכולת דה-פקטו לנגן בקצבים של 24\192 ומוריד את הקצב ל16\96 במקום.

 

אממה - כשאני בחנתי את הנתונים גם של הוירטואוזו וגם של הB-CON החדש שלהם (מוצר מקביל לAMAS96K של מוסקוני) - להפתעתי רשום במפורש! שהאופטי שלהם תומך 24\192 - איך זה יכול להיות? 

 

הרי SPDIF דרך TOSLINK - לא תומך יותר מ16\96 

 

אז לאחר חקירה קצרה מתברר שקודם כל סוני השאירו כאופציה להעלות את הסיביות מ16 ל20 

אבל תדר הדגימה נשאר מקסימום מוגבל ל96 קילוהרץ. 

 

מפה לשם אני מבין שכנראה יש משהו בשרוול וכנראה אודיסון יודעים משהו על סוני - שאני לא מצליח למצוא לו אף פרסום. 

 

מה ההיגיון שיצרן פשוט יסיר כניסה שתומכת בקצבי שידור גבוהים יותר - שכבר קיימים בהם קבצים? ויגביל את עצמו? 

 

ההיגיון הפשוט אומר לי שכנראה סוני הולכים מתישהו בעתיד הקרוב לעדכן את הפרוטוקול שלהם או אולי אפילו להוציא גרסא חדשה - SPDIF2 ? 

 

ביקשתי להעביר את השאלה הזו לאודיסון - אני בספק אם ומתי אקבל תשובה. במידה וכן - אעדכן. 

 

[kalmangar]

זו כנראה טעות ברישום אבל אם לא זה תמיד היה ידוע שאופטי הוא בין 96-192 מה שקובע זה הציפ של הכניסה/יציאה פשוט אף אחד כמעט לא טורח להשקיע באופטי 196 אז כמעט תמיד הוא 96, אין פה שום המצאה מאודיסון ואני מאמין גם שיש שם טעות ברישום כמו שראיתי בעשרות מותגים וזהו.

 

מה גם שהיציאה בגווינג באופטי לא 192 תהיה בטוח, בלי לבדוק אני יודע - אף אחד לא משקיע בזה ככה שזה פחות רלוונטי.

עריכה אחרונה ב-5 ליולי, 2022 על ידי kalmangar

[lanosforce]

טוב - אז בואו נדבר קצת על פחד! 

 

אה... ז"א FIR כן בואו נדבר קצת על פילטרים מסוג FIR - ובאמת - HAVE NO FIR

 

קודם כל תביטו בבקשה כאן:

 

 

 

וגם כאן: 

 

 

 

קודם כל בשביל להסביר קצת את הנושא של FIR - ואני ממש לא מתיימר להבין את המטמתיקה מאחורי הפילטרים האלה - צריך בשביל זה תארים גבוהים מאוד לדעתי במטמתיקה ובפיזיקה. אבל את הרעיון - זה ברור. 

 

מה שחשוב להבין הוא שישנם שני סוגי פילטרים - IIR זה הסוג הראשון והמוכר כמעט לכולנו. וFIR

 

כשאני אומר פילטרים - אני מתייחס בעיקר לקרוס אוברים ולאקולייזר ולהשפעה שלהם על המגניטודה של האות ועל הפאזה שלה. 

 

מה שמצחיק זה שפילטרים מסוג IIR - המשמעות היא infinite impulse response 

 

IIR

 

אבל עד כמה שהפילטר הזה הוא "אין סופי" - הביצוע שלו הוא חד פעמי! ומה שהפילטר הזה עושה הוא פעולה חשמלית\אנלוגית - ולכן גם יכול להתבצע בקרוס אובר פסיבי למשל.

פילטר קונבנציונלי מסוג IIR מבצע חיתוך לתדרים בנקודה מסוימת, קובע לה מתלול לחיתוך (סלופ) שמסיט את הפאזה בX מעלות (תזמון מהתחלת ניגון הרמקול) אבל הוא לא לוקח בחשבון שכל תדר ותדר בגלל אורך הגל שלו - יושפע הודות לכך בצורה אחרת וקבוצות של תדרים (גרופ דיליי) יגיעו בהפרשים שונים (או לא יגיעו כתוצאה מסביבת החדר) בזמנים שונים.

 

וזה יוצר שלל תופעות כאשר את הפאזה המינימלית אנחנו יכולים "לתקן" בעזרת טיימינג למידה מסוימת. 

 

אקולייזר בIIR - כאשר מנחיתים או מגבירים אזור תדרים כלשהו בעזרת אקולייזר - יש לזה השפעה גם על הפאזה ולכן גם על תזמון התדרים באותו אזור שגם יושפע - וככל שמוסיפים עיבוד על עיבוד על עיבוד של האות - ככה היכולת שלנו לתקן תופעות של תזמון וסטיית פאזה - מצטמצות. 

 

FIR 

 

פילטרים מסוג זה המשמעות שלהם היא FINITE IMPULSE RESPONSE - והנה שוב האירוניה שבדבר - הפילטר הזה נקרא פילטר היענות תדר מוגבל זמן - כלומר הוא סופי במקום אין סופי. אבל! החישוב שלו מתבצע אין ספור פעמים הודות לכך שיש לו מחזורי חישוב. 

 

פילטר מסוג FIR הוא פילטר מטמתי שמתאים את עצמו מחדש כל מחזור זמן מסויים בהתאם למתח אות הכניסה, בהתאם לתחום החיתוך, בהתאם (תלוי באיזה יישום) להשפעות של איקולציה - הפילטר לוקח את כל המשתנים באותו פרק זמן - מיישר להם את הפאזה ומוציא את האות החוצה כאשר הפאזה שלה לינארית ככל האפשר - אבל זה על חשבון - זמן! פילטר מסוג זה יעקב את כל האות ותחום התדר שלה בזמן בכדי להיות מסוגל לבצע את התיקונים. 

 

ומכאן גם ניתן להבין שFIR הוא בראש ובראשונה מוצר של השהיית זמנים. 

 

לא ניתן ליישם פילטר שכזה בקרוס פסיבי או בכל מעגל חשמלי\מגנטי אנלוגי הודות לכך.

 

היתרון העצום הנוסף של פילטר שכזה הוא שניתן ליישם אותו על רמקול בודד מוגבר - וניתן ליישם אותו בDSP על כלל ערוציו והFIR יבוצע בהתאמה לכל הרמקולים שמנגנים. 

 

התוצאה - התוצר של FIR 

 

התאמה מיטבית של תזמון בין רמקולים והתאמה מיטבית של תזמון קבוצות התדרים באותו ערוץ הגברה בודד. 

 

בסופו של דבר מקבלים TIME CORRECTION שהוא לא רק בין הרמקולים לראש - אלא לכל רמקול ורמקול - תזמון של קבוצות כל התדרים לראש. 

 

ואת זה - אי אפשר לעשות עם IIR. 

 

אבל שאלת השאלות - האם זה עובד? 

ואז שאלה מהותית נוספת - האם זה חובה? 

 

בקצרה התשובה היא כן - זה עובד!

לא, אפשר לחיות בלי זה - אבל אחרי שמתרגלים ושמים לב לניואנסינים קטנים - אתם ממש לא תרצו לחזור אחורה. 

 

אז איך ובמה זה מתבטא? 

 

מבחינת כוונים - תכלס, מהרגע שהפעלתי את המערכת החדשה חוץ מלקבוע נקודות חיתוך וסלופים - בשניה שיישמתי טיימינג - בום! פחות או יותר ניתן לאמר שהמערכת כבר היתה מכוונת. 

כמובן יישמתי איקולציה על תדרים בעייתיים ובהמשך אבצע גם איקולציה פרודה לכל ערוץ וערוץ.

 

מבחינת שמע - וכאן גם יש המון דברים שברור לי שזה משדרוג ההגברה ולא מעצם המעבר לFIR. 

 

אבל הFIR לדעתי מתבטא בזה שבהמון המון שירים שאני מכיר היטב - יש הבדלים מהותיים דווקא בתחום המיד ובתחום הגבוה - איך כל מיני חלקים של השירים נשמעים. בקטע שבפירוש אני יכול לאמר - אף פעם לא שמעתי את זה עד כדי כך ברור או אף פעם לא שמעתי את זה עד כדי כך מפורט.

 

כל מיני נקישות קטנות של כלי הקשה, כלי מיתר גבוהים - מקבלים הדגשה שבאף אחד מהכוונים שלי עד היום לא הצלחתי לגרום להם לבלוט בצורה כל כך ברורה. 

 

מבחינת ההגברה - למערכת הזאת יש טווח דינאמי עצום - פשוט המון "בשר" - כל מכה של באס - סופר מדויקת וחזקה, כמעט שאין שום רטט ורעידות מהסאב וופר פשוט על גבול הכלום - לטובה ולרעה וכן יש כאן גם קשר ישיר לקלאס D וליעילות הגבוהה שלו וליכולת השליטה חסרת הפשרות של המגברים האלה (וזה לא בהכרח דבר טוב - בזה אגע רגע לפני שאגיע לכוונים). 

 

וגם דברים קטנים מאוד ששמתי אליהם לב ואני לא בטוח שהם בהכרח קשורים לFIR אלא אולי יותר - באג? 

 

למשל המידריינג'ים - שמתי לב שגם עם מכשיר חיצוני שקורא קטביות (מכשיר ב10 דולר שעד היום לא אכזב אף פעם) - אני לא ממש מצליח לקבל קריאה יציבה על המידריינג'ים ובחיי - בדקתי את זה מספר פעמים, אם דרך הDSP במוד FIR אני הופך להם קטביות - אין השפעה על הצליל, לא כאשר אני הופך לשניהם ולא כאשר אני הופך לאחד מהם. 

 

וזה יכול להיות אחד משניים - או שהFIR באופן אוטומטי מטפל להם בסטית הפאזה לעומת הפיכת הקטביות (וזה לא רק לרמקול עצמו הרי זה מתבצע כלפי שאר הערוצים) 

או שבגלל הגבלת עיצוב של התוכנה - היצרן פשוט לא השמיט את הכפתור והוא לא באמת עושה שום פעולה... 

 

בסופו של דבר (סיכום)

 

כן זה עובד, וזה תורם לא רק לחסכון בשעות כוונים רבות ועבודה סזיפית - זה גם עושה דברים שבIIR פשוט אי אפשר לעשות כי אין לIIR כוח עיבוד כזה. 

וזה תורם מאוד ובעיקר - לפירוט ולתזמון הסופי של הרמקולים וכל רמקול ורמקול בפני עצמו. 

זה תענוג! באמת שזה תענוג של דבר - אבל בהחלט בהחלט בהחלט אפשר בלי זה - ההבדלים הם מינוריים! ל98 אחוז מהאנשים - זה לא ישנה. אבל ל2 אחוז האלה - שהם גם עיקר הקוראים כאן - זה עולם ומלואו. 

 

בעיני זה אחד משני היהלומים בכתר - השני זה DIRAC LIVE ואשמח מאוד לנסות אותו בהמשך אבל אני חושב שאני צריך כמה חודשים טובים של מנוחה מהוצאות. 

 

אין לי אפשרות להביא מדידות של אותו רמקול בIIR ואותו רמקול בFIR - מסיבה פשוטה - זה דורש לאתחל את הפרוססור לחלוטין מחדש בכדי לעבור ממוד אחד לאחר והאמת היא שבגרסאות קודמות של הDSP הזה - בשביל לעבור ממוד IIR לFIR וחוזר חלילה צריך לצרוב קושחה - מה שנקרא FW למכשיר ובעצם להתקין אותו מאפס. בגרסא 3  - זו שאני רכשתי - האתחול מתבצע מהתוכנה בלבד. 

 

 

מה הלאה? 

 

אני ארצה בכל זאת לתת כאן פוסט לגבי קלאסים והשוואות של תפוחים לתפוחים ומיד אחרי זה מתחיל כאן סשן של כוונים שיהיה מלווה במדריך שלי לאיך אני מכוון מערכת. 

 

 

 

 

 

 

 

 

[98civic]

ואו , בדיוק שאלתי אותך לגבי הנשוא והבאת את זה בהפצצה. תודה

[kalmangar]

מעולה אדי אחלה הסבר!

 

הנקודה החשובה בפיר זה שכל הזזה של אקולציה ו/או קרוסאובר רחמנן ניצלן משנה את גרף הפאזה.

 

ז״א התוצר לוואי של DSP/אקולייזר/קרוסאובר הוא עיוות הפאזה הזוויותית וכאן בא הFIR לתת פתרון סופי לתופעה הזאת.

הפתרון מאוד כבד מבחינת עיבוד והDSP שיש בשוק לא מתקרבים אפילו לפלאפון חכם בסיסי מבחינת עיבוד הציפים האלה לא נועדו לזה מלכתחילה - הם לא מחשב ולא מעבד של אינטל,

סה״כ מעבד צליל משהו מוחלש מאוד…

 

ז״א שיש שתי גרפים שמתנהגים בסינרגיה אחד לשני, גרף פאזה, וגרף היענות תדרים.

כולם מתייחסים רק לגרף היענות התדרים אבל הגרף פאזה הוא חשוב באותה רמה.

בלעדיו אי אפשר למרכז במה, לפיו צריך לבצע את הכיווני זמנים והוא נותן את הטון מבחינת הרגשה של סאונד - תדרים מסויימים בורחים לך ימינה למרות שעשית כיווני זמנים מושלמים הכל פרפקט - זה כנראה הגרף פאזה ומה הכי ערור בו? שלפעמים זה לא האקולציה זה פשוט המיקום של האלמנט ואז תמוות זה מה יש כל הבמה במרכז פרפקט, הזמרת והמצילתיים תקועים בצד ימין חזק!

 

יש דוגמא של אודיסון שמסבירה את התופעה:

 

 

ד״א עם פילטרי FIR אתה יכול לבחור איזה קרוסאובר שאתה רוצה, בעצם אין הגבלות תחבר 3 סוגי קרוסאובר באיזה נקודות שבא לך זה לא רלוונטי בכלל הכל פתוח, הFIR שובר המון מגבלות שהשתרשו בתחום הסאונד והופך אותן ללא רלוונטיות בכלל.

 

נ.ב עדיין עם הקורוני סלחו לי אם יש שגיאות אין לי כוחות לעבור על ההודעה.

עריכה אחרונה ב-6 ליולי, 2022 על ידי kalmangar

[lanosforce]

רגע לפני שאני מתחיל להכנס להסברים מכף רגל ועד ראש על איך אני בד"כ מכוון ברכבים שלי את המערכות ובמה זה שונה הפעם. 

 

אחזור לעוד פוסט אחד בשביל לדבר קצת על קלאס D וקלאס AB 

ועל למה בהרבה מקרים כאשר אנשים בטוחים שהם עושים השוואה נכונה של תפוחים מול תפוחים - יתכן והם ממש לא והם מפספסים מספר דברים מאוד בסיסיים שעלולים לשלול לגמרי הנחה כזו או אחרת - או לסירוגין, להצדיק. 

 

מצב נתון - שני חברים נפגשים להם היכן שהוא בערב נעים ונוח - כשהם רגועים לחלוטין ועם ראש צלול ומחליטים לעשות ניסוי.

 

לוקחים רכב עם מערכת מכוונת - בודקים את הגיין של המגבר הנוכחי שהוא קלאס AB ורואים בהנחתה מסויימת מהHU על טרק שמנגן אות סינוס ב40 הרץ - מה מתח המוצא של המגבר. 

 

ליד המגבר הזה הם מניחים מגבר קלאס D בהספק זהה! (או לפחות במרחק כל כמה וואטים בודדים לפה או לשם) - ומכוונים את הגיין שלו, על אותו הטרק מאותו הHU (מעבירים את הכבלים ממגבר למגבר) - ומשווים את מתח המוצא של המגבר לזה של הקודם. 

 

אותו הרכב.

אותו הHU.

אותו הטרק סינוס שעליו כיוונו את הגיין.

אותם הרמקולים.

אותו האקלים.

 

והם מריצים עכשיו טרק מוזיקה - אחד או כמה ורושמים את ההבדלים שהם מרגישים בסאונד. הכל הרי אותו הדבר נכון? - טעות... 

ההבדל חייב להיות החלפת המגבר נכון? -> אמת. 

הם בטוח עשו השוואה של תפוחים מול תפוחים נכון? - טעות שוב...

 

אבל למה בעצם? איך זה יכול להיות? 

 

כי הספק זה רק נתון אחד - לשני המגברים יש ספקי כוח שונים, טכנולוגיית מיתוג שונה, יעילות שונה (וכאן עיקר ההבדל), דאמפינג שונה שאולי אף במגבר אחד נמדד ב40 הרץ אבל בשני ב1 קילוהרץ, עמידה שונה בהצהרות -בגלל היעילות הגבוהה של מגברי קלאס D יכול להיות שהקלאס D הוא אנדרייטרד רציני בעוד הAB הוא אוברייטד. 

הSNR שונה, הTHD שונה וכך הלאה. 

 

זה ממש לא השוואה של תפוחים לתפוחים - כבר כאן ניתן להבין את זה. 

 

אם רוצים לעשות איזושהיא השוואה שהיא מתקרבת למצב של "תפוחים לתפוחים" מה שהיה צריך לעשות זה ליצור שני פריסטים שונים בDSP של אותה מערכת בה גם קריאת הRTA תהיה מושווית לאחר מדידה של כל רמקול בנפרד - בין הפריסטים - אולי אז - כאשר היענות הכוח ברכב קרובה ככל הניתן. 

 

וזה עדיין לא יהיה תפוחים מול תפוחים באמת. 

 

ואז מגיעה טענה - מהחיים האמיתיים - ממש לאחרונה למען האמת - שבמעבר של בעלים של רכב ממגבר קלאס AB לקלאס D - כל החיות של התופים נעלמה - הטענה היתה שאין הדף, אין אוויר בסאונד של התופים. 

 

 

ואני מאמין לבחור! ואני גם מרגיש משהו דומה לזה בעצמי במעבר בין מגבר קלאס D אחד למשנהו על אותו הרכב - הרכב שלי.

 

השאלה היא באמת למה? 

 

והנה כמה נתונים מעניינים שחייבים לקחת בחשבון.

 

יעילות! 

 

מגברי קלאס D יכולים להיות בעלי יעילות של 75 אחוז עד כמעט מאה אחוזים היום. ובפועל כמעט כל מגברי קלאס D היום עם יעילות באזור ה90 אחוז. 

בעוד מגברי קלאס AB במקרה הטוב ביותר יגיעו לאחוזי יעילות של 50-60 אחוז.

 

כבר מיריית הפתיחה - מגבר קלאס D יהיה פי 2 יעיל יותר ממגבר קלאס AB. 

 

דאמפינג 

 

מגברי קלאס D כמעט תמיד משמשים בעיקר לאפליקציות של באס ולכן הדאמפינג שלהם כמעט תמיד יהיה מדיד בתדר 100 או 40 הרץ בעוד במגברי קלאס AB אם לא בודקים את הנתון הזה עלולים להיות לא מודעים לכך שהנתון אצלם נמדד ב1 קילוהרץ - בייחוד מגברי קלאס A שהייעוד העיקרי שלהם הוא להגברת מידים וטוויטרים. 

 

מכאן כבר ניתן להבין שהריסון של מגברי קלאס D - יהיה הרבה יותר "שתלטן" הדוק ומדוייק באופי שלו. 

 

ובכלל אם מדברים על מגברי קלאס A לרגע ובייחוד בייחוד מגברי שפופרות שם ההרמוניות השניות נמצאות בגבול שמיע - יהיה הבדל שמיע בסאונד בפן של אקסטנשן ו"אוויר" וגם תחושה של חום. 

 

 

רק שבדוגמא הזו ספציפית - הטענה היתה כלפי "הדף" כלומר אוויר של מכת תוף (120 הרץ לרוב) 

 

ואז מגיעה שאלת השאלות הבאה - על איזה קטע מוזיקלי נעמד ההבדל הזה? 

 

למשל - הדוגמא הבאה: 

 

 

 

איזה סאונד! איזה אמן מדהים הא? - רק שהתופים שם... אין שם בדיוק תופים נכון? איזה אוויר בדיוק יהיה בתוף שהוא תוצאה של סינטיסייזר (לופר)? 

 

ואז נשאלת השאלה - האם זה טוב שיש הדף? כי לא אמור להיות בהכרח כשמדובר בסאמפל... מעניין לא? 

 

והנה עוד דוגמא - בהרבה אולפני הקלטות (יש קרוב משפחה שהוא בעלים של אולפן הקלטות במשפחה) - לווא דווקא רוצים שתוף קלאסי יהיה מלא אוויר - להפך, רוצים להשיג תוצאה של מכת שוט יבשה - והדבר האחרון שירצו להקליט מהתוף - זה את ההדהוד של החדר במצב כזה - תאמינו או לא - בהרבה מצבים - שמים מיקרופון - בתוך התוף! בדיוק בגלל זה. 

 

אז - האם זה טוב ששומעים הדף מהתוף או רע? - באיזה מגבר הייתם משתמשים כאן? אולי דווקא בקלאס D? הממממ... 

 

והנה דוגמא להקלטה שבה התופים הוקלטו כוונה תחילה - בכדי שהתוף יהדהד -

 

 

 

גם במגברי קלאס D

באזניות עם DAC הכי מסכן (שחייב להיות קלאס D בשביל היעילות) 

 

אתם תשמעו כאן הדף ברור מהתוף! 

 

אבל כן - יתכן וזה ישמע הרבה יותר ברור ומודגש דווקא במגבר קלאס AB - פחות יעיל, פחות שולט ומרסן - אבל יותר חי, חם ונושם לתחושה. 

 

אז בסופו של דבר זה גם עניין של תוצאה מכוונת בהרבה מקרים או פשוט הנחת בסיס שגויה של משהו קטן שיכול להיות אפילו המקור שממנו נשמעת הקלטה של תוף.

 

בגדול - כן, אני גם מרגיש שתחום הבאס אצלי ברכב האישי למשל - הדוק מידי, נוקשה מידי - מהיר מאוד ופאנטשי - ויש סגנונות מוזיקה שזה פחות מתאים בהן - עובדה. 

 

וכן לפעמים - משהו שהוא "פחות טוב" בביצועים שלו - נשמע "יותר טוב" לאוזן אנושית (ולווא דווקא באמת פחות טוב - פשוט שונה). 

 

תיקחו מכאן את מה שנשמע לכם הגיוני ונכון - את מה שמדבר אליכם ותעשו את מה שנתפס בעיניכם כנכון! בלבד - ואל תחשבנו לאף אחד אחר ולדעתו - תכבדו זה כן - תעשו כרצונכם בלבד. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[lanosforce]

מתחילים להכנס לנושא הכוונים - וכן גם נושא הכוונים יהיה מלווה לא רק בפרקטיקה אלא גם בתיאוריות שקשורות לשלבי התכנון ולשיקולים שמובילים לפרקטיקה. 

 

אז מאיפה מתחילים? 

 

בסוג של מבוא לכוונים הייתי אומר. 

 

בעיני יש שני דברים שהם קריטיים לכוונים - הראשון והקריטי מבין כולם זה נושא הרפרנס. 

 

נקודת ייחוס - רפרנס

 

בעיני אי אפשר באמת לכוון מערכת - אם אין לכם כלשהם עוגנים ברורים להאחז בהם. 

איזשהו זיכרון שמיעתי וידע שמיעתי לאיך התוצאה שאתם רוצים להגיע אליה אמורה להשמע. 

 

לי בזמנים האלו יש שלושה טרקים עיקריים שמהווים רפרנס - לווקאל - נורה ג'ונס 

 

 

 

האלבום הזה - אני יודע בדיוק איך אני אוהב שהיא נשמעת, אני יודע בדיוק איך אני אוהב שהגיטרות שם נשמעות ואיפה אני יודע כשיש יותר מידי הדהוד - איזה תדרים להתפקס עליהם וכך הלאה. 

 

 

הרפרנס שלי לתחום הבאס - פואמה לתופים סיניים

 

 

 

אני משתמש בטרק הזה בכדי לאזן מידבאסים וסאב בעיקר. אני מחליט מהטרק הזה בדיוק את כמות ההדהוד ועוצמת המכה שאני רוצה לקבל מהם.

 

והרפרנס שלי לאיזון בין מידים לטוויטרים - 

 

 

אני מחפש בטרק הזה את החיות של הטוויטרים דווקא - את הבהירות שלהם - את כמות האוויר שאני רוצה לשמוע מהם. 

ולעומת זאת למיריינג'ים גם את כוח הנקישה שיש בהתחלת הטרק אני מאזן לפי הטרקים הלאה. 

 

כמובן - אני ארחיב אח"כ איך אני מתבסס על RTA במקביל לטרקים האלה בשביל להבין בדיוק איך אני מאוזן. 

 

בלי רפרנס - בעיני - פשוט אין טעם, אתם לא באמת יודעים מה אתם עושים אם אין לכם נקודת ייחוס לכוון. 

 

והאספקט הנוסף של רפרנס - חברים! 

 

אין לי חברים! 

 

אוקיי אחרי שהבהרנו את זה... באמת שהדבר שהכי תורם זה לקבל פיד-בק - לשמוע מערכות אחרות, דיעות אחרות בשביל להבין איפה אתם ממוקמים ביחס למה שאתם חושבים וביחס למה שציפיתם. 

 

 

אבל עוד לפני רפרנס - יש דבר אחד שבלעדיו, בעיני פשוט אין שום טעם או היגיון לכוון מערכת. 

 

הלך רוח! או מה שנקרא STATE OF MIND

 

אני לא ניגש לכוונים - אם אני לא בהלך רוח - רגוע ושקט. 

אם הראש לא נקי ממחשבות

אם הראש כואב או אם אני לא מרגיש טוב פיזית

אם משהו מציק לי כמו חום, לחות, עייפות 

 

אני פשוט אוותר באותו יום (ערב בד"כ) על לכוון את המערכת. 

 

אפילו דברים כמו לכוון באור יום - בעיני זה מפריע, אני מעדיף תמיד לכוון בשעות הערב - כאשר החום והאור לא משפיעים לי על העיניים ועל טונוס שרירי הפנים. 

אני מוצא לי מקום שקט לכוון בו את המערכת, נכנס לרכב כששום דבר אחר לא מעסיק לי את הראש מלבד כוון המערכת וכשאני רגוע וצלול לחלוטין. 

 

ובכדי לא להכנס לעייפות שמיעתית - אני בד"כ מגביל את הסשן למספר פעולות בודדות של כוונים ולא חורג משעה וחצי נטו של כוונים - כי אחרי זה כבר, כל הזיכרון השמיעתי נהיה סלט אחד גדול.

 

התהליך במבט כולל - בגדול

 

 

אני לא חושב שאפשר באמת לכוון מערכת בטייק 1 - זה תהליך! זה מסע - שאין ברירה לעבור אותו בכדי להגיע לתוצאה טובה. 

יש דברים שאם עושים בהם יותר משינוי אחד בכל פעם פשוט הולכים לאיבוד.

 

בד"כ כיוון מערכת אצלי לא יהיה פחות מאשר שלושה או ארבעה סשנים נפרדים.

 

הסשן הראשון - 

 

בחירת נקודות חיתוך ראשוניות.

כיוון גיינים ראשוני

איזון הספקים (הנחתות) ואם צריך נגיעה נוספת בגיינים. 

בדיקת קטביות בסיסית

ביצוע טיימינג ראשוני 

איקולציה בסיסית בתדרים שברור לי איפה כמעט תמיד יש בהם בעיות.

לקיחת RTA

 

הסשן השני - תיקונים גסים מהסשן הראשון

 

בעקבות הRTA ושמיעה של כמה ימים - החלטה על נקודות חיתוך שונות וסלופים שונים אם רואה בכך צורך

תקיון גיינים סופי אם צריך בכלל

איזון הספקים סופי בעקבות שמע וRTA

טיימינג סופי 

מציאת שירים עם נקודות בעייתיות ולקיחת דגימת RTA על כל אחד מהם בשביל לבצע תיקוני איקולציה גסים.

לקיחת RTA

 

בסשן השלישי - תיקוני איקולציה עדינים כשעדיין מדובר באיקולציה אחודה לכל זוג ערוצים.

לקיחת RTA

 

בשלב הזה אני מבצע את הRTA ביחד עם לקיחת סוויפים - מדידה עם היזון חוזר - וכאן אני כבר רואה דברים כמו - 

פאזה

הדהודים

גרופ דיליי 

ספקטוגרם ומפל 

 

וכאן מתבצעים תיקונים עדינים וסופיים של תזמון ואיקולציה.

 

כאן אם אין צורך לחזור על הסשן השלישי - מתקדם לסשן האחרון - 

 

הסשן הרביעי - מדידה של 3 דגימות מכל רמקול ורמקול וביצוע ממוצע. 

השוואת ממוצעי הRTA  ותיקונים עדינים לכל רמקול בנפרד של האיקולציה. 

 

מכאן - אתחיל להרחיב על התהליך לגבי כל שלב ושלב איך בדיוק ובאיזה אופן מתבצע. 

 

[lanosforce]

מדריך כוונים - בשיטות האישיות שלי - מתחיל עכשיו

 

אז מאיפה מתחילים? 

 

דף נייר ומשהו לכתוב איתו - ומטר רץ. 

 

הדבר הראשון שאני עושה כשאני מכוון רכב זה למדוד את המרחק של כל רמקול - ממרכז משענת הראש של הנהג. 

את הסאב אני מודד את עובי המשענת - עובי המושב האחורי ואת עומק התיבה - מחבר הכל ומקבל מושג יחסי בכמה הסאב רחוק. אם כי - בהמשך תבינו למה היום אני כבר לא ממש טורח למדוד את המרחק של הסאב. 

 

ככה אני יודע איך לחשב השהיית זמנים התחלתית (עוד לפני שבכלל הDSP נכנס לרכב - אני מגדיר את הנתונים בשלב המודל הטכני שדובר עליו כאן בדף הראשון של הפרויקט). 

 

ככה אני יודע מי הרמקול הכי רחוק ממני בסט הקידמי ומי הכי קרוב כאשר את הפרשי המרחקים שלהם מהראש - אני מתקן כלפי הרמקול הכי רחוק. 

 

הרמקול הכי רחוק הוא כמעט תמיד מידבאס ימין. - זו נקודת האפס שלי. 

והרמקול הכי קרוב הם כמעט תמיד או טוויטר - או מידריינג' שמאל. - הם יקבלו את ההסטה הכי רחוקה בזמן כלפי מידבאס ימין מן הסתם. 

 

נניח מצב נתון - סט שני חלקים 

מידבאס ימין - 150 ס"מ

טוויטר ימין - 130 ס"מ 

טוויטר שמאל - 60 ס"מ 

מידבאס שמאל - 90 ס"מ 

 

איך החישוב מתבצע? 

 

כל 10 ס"מ הם פחות או יותר 0.3 מילישניות 

 

אם ההפרש בין מידבאס ימין לשמאל הוא 60 ס"מ - אני צריך לעקב את מידבאס שמאל ב6*0.3 או במילים אחרות ב1.8 מילישניות.

אם ההפרש בין מידבאס ימין לטוויטר ימין הוא 20 ס"מ - אני מעקב את טוויטר ימין בזמן בכ0.6 מילישניות

וכך הלאה - את טוויטר שמאל אני צריך לעקב בכ90 ס"מ - אני אעקב את טוויטר שמאל ב2.7 מילישניות 

 

את הנתונים האלו אני מכניס לכל רמקול בפרוססור ובשלב זה שוכח מהם כי מה שיקרה ברכב יהיה אחר לגמרי ויהיה צריך לעשות לדברים האלה תיקונים גסים ואח"כ להביא בחשבון את הסאבוופר. 

 

אבל זה אחד משני דברים שאני עושה באופן מיידי כאשר אני מכין DSP להתקנה - אני מכוון בו כמה דברים עוד לפני ההפעלה הראשונה ברכב. 

 

 

מה הדבר השני שאני מבצע? - נקודות חיתוך

 

אי אפשר הרי לתת לטוויטרים ולמידריינג'ים פול ריינג' וזה גם מאוד לא רצוי למידבאסים או לסאב (דרך נהדרת לטגן סליל של סאב) 

 

אז איך אני בוחר נקודות חיתוך? 

 

בגדול - יש לי שלוש דרכים עיקריות 

 

הראשונה - המלצת יצרן. 

השניה - תדר הFS ותדר הROLL OFF 

והשלישית - לפי שמיעה. 

 

כמובן בשלב הזה מדובר רק על שתי הדרכים הראשונות. 

 

אם יש המלצת יצרן - נהדר - לרוב הן גם נכונות והרכיב עובד איתן יפה - אלא אם כן אני רוצה להחמיר ולשמור ולהגן עליו עוד יותר או אם הרכביב למשל מיועד לסט שני חלקים אבל אני הולך להשתמש בו לסט שלושה חלקים מן הסתם אני אסטה מהמומלץ. 

 

אבל אני כמעט תמיד אביט בגרף היענות הכוח של הרכיב בכדי להבין איפה מגיע הרול אוף שלו בON ובOFF אקסיס. 

ואני תמיד אברר מה תדר הFS של הרכיב.

 

תדר הFS אומר - באיזה תדר הרכיב ינגן הכי חזק תדר מסוים על הספק הכי נמוך ובעצם יהדהד חופשי בתדר הזה ללא שליטה או התנגדות. 

 

בטוויטרים ובמידריינג'ים צריך להתרחק! מהתדר הזה. 

בטוויטר אני אחסום חד! (סלופ 24) בפי 3 מתדר הFS 

במידריינג' פי 1.5 עד פי 2 

ולמידבאס - אני אחתוך צמוד (טיפה מעל) הFS 

ולסאב אפשר לחתוך על ואפילו טיפה מתחת (בתיבה סילד הסאב נשלט ע"י לחצי האוויר בתיבה אז זה פחות מדאיג - בפורטד רצוי לחתוך קצת מעל). 

 

לדוגמא - המידבאסים שלי - מוראל הייבריד אוביישן עם FS של 45 הרץ. 

 

אני רוצה להיות בתדר הFS שלהם בהנחתה של לפחות 12 דיבי! 

אז אם הייתי חותך אותם בסלופ 12 - הייתי חותך אותם ב90 הרץ בכדי לפגוע בתדר 45 הרץ בהנחתה של 12 דיבי. 

אם בסלופ 6 הייתי חותך אותם ב120 הרץ... 

אבל אני רוצה שהם ינגנו כמה שיותר חזק את תדר 60 הרץ אז בכדי להגיע לשם - אני חותך על! תדר 60 ובסלופ 24 - זה אומר שב30 הרץ הם מונחתים ב24 דיבי - וב45... נכון - 12 דיבי. 

 

ואז מהצד העליון של הרכיב אני מחפש את תדר הרול אוף 

 

ברוב המידבאסים למשל התדר הזה מגיע בין 700-800 הרץ - יש כאלה שזה מגיע הרבה יותר גבוה והם יותר מתאימים לסט שני חלקים למשל. 

 

תדר הרול אוף משתנה בהתאם לזווית ההאנזה (און ואוף אקסיס) מהרכיב ולכן חשוב לראות גרף היענות כוח ולהבין איפה הרול אוף מגיע באון אקסיס, איפה ב15 או 30 או 45 מעלות ואיפה ב90 מעלות.

 

מה זה אומר בעצם? 

 

עד תדר הרול אוף של אלמנט - בד"כ האלמנט גם יקרין בצורה רחבה את העלומה שלו (הכל מוסבר במדריך המלא לאודיופיל המתחיל) - אני מאוד אוהב לנצל את ההקרנה הרחבה של אלמנט ברכב מצד אחד מצד שני אני מאוד אוהב שרמקול אחד ינגן כמה שיותר תדרים בשביל למנוע גרופ דיליי גדול ועוד תופעות תזמון. 

 

אז נניח שאני מכניס את המידריינג'ים שלי מ700 (שזה מה שקורה בפועל) - המידבאסים מנגנים רחב ואלו תדרים אי כווניים עדיין בכל מקרה. 

 

עכשיו אני מתחיל את המידריינג' שלי הרבה הרבה מעל הFS שלו - הוא בטוח לשימוש - אבל אני יכול מצידי לסחוב אותו עד 14 קילוהרץ כי הוא גם און אקסיס יחסית (15 מעלות סטיה) וגם ינגן כמה שיותר אוקטבות - בפועל אני מכניס את הטוויטר ב5K הרץ בגלל המלצות היצרן ובגלל שהטוויטר מנגן משם יותר טוב מהמיד בכל מקרה. 

 

בסופו של דבר אני בחרתי לעבוד עם סלופים תלולים לכל הרמקולים שלי - יש לזה אפקט של "קירור" הסאונד ויש לזה גם אפקט של סינון רעשים כי כל רמקול מנגן תחום תדר מאוד מוגדר ולא פולש ממנו החוצה הרבה. 

 

נקודות החיתוך שבחרתי הן - 

 

סאב 20-60 

מידבאס 60-700

מידריינג' 700-5000

טוויטר 5000-20000

 

כן אני חוסם את הטוויטר מלמעלה גם - זה "מנקה" ממנו תדרים שהוא כבר עלול לעוות בהם וגם ככה הם בתחום לא שמיע - אז מעדיף לחסוך מהטוויטר ומהמגבר לפעול שם. 

 

בפוסט הבא אני כבר נכנס לסשן כוון גס - ראשון בתוך הרכב. 

 

 

 

 

 

[lanosforce]

אז עכשיו כבר נכנסים לתוך הסשן כוונים הראשון שנעשה ברכב. 

 

אני כנראה אכתוב את הסשן הזה בחלקים בגלל חוסר זמן.

 

הכנסתי נקודות חיתוך ושמתי טיימינג לפי חישוב יבש של הפרשי מרחקים. יופי - מה עכשיו? 

 

דבר ראשון מכוונים גיין במגברים שיש להם כניסות RCA -איך מכוונים גיין?

 

אפשר את השיטה עם המולטימטר. 

 

 

אפשר עם מכשיר כמו SMD DD1. 

 

 

 

יש לי גם DD1 ויש לי גם מולטימטר והאמת - אני פשוט משתמש בשיטה "שלי" - לפי שמיעה... 

 

אז איך? 

 

אני באופן אישי אוהב שהמערכת בפוטנציאל המקסימלי שלה תהיה על אזור ה100-110 דציבל. 

 

בשביל לעשות את זה אני לוקח טרק של רעש וורוד ואני מביא את המידבאסים לווליום של 83 דציבל לערך - כאשר הווליום בהנחתה של מינוס 20. 

 

למה? - כי אז נשאר לי עוד פוטנציאל של 20 דציבל הגברה ובמקסימום על רעש וורוד המידבאסים שלי יהיו קצת מעל 100 דציבל ללא הנחתה - הסאב אצלי בד"כ יהיה 9-12 דיבי יותר חזק מהמידבאסים ולכן הווליום הכולל של המערכת יפגע במטרה של 110 דיבי מקסימליים. 

 

שוב אני מדגיש - זאת הדרך שלי! השיטה שלי לכוון מערכת. - אף אחד לא מחויב או צריך לראות בזה "תורה" אבל זה גם נותן לכם להבין איך קובעים למערכת שיא פוטנציאל. ואם התשתית חלשה מידי או המגברים חלשים מידי אתם תבינו מה מגבלות המערכת שלכם מאוד מהר. תהיו זהירים בשלב הזה - אם אתם שומעים עיוות או חרחור - מיד, תציבו לעצמכם גבול למערכת וככה תהיו בטוחים. 

 

מה גם שאני לא אוהב לשמוע בעוצמות שמפיקות 120 דציבל - אחרי חצי שעה עלול להווצר נזק שמיעתי - אני באופן אישי סובל כבר מ2013 מטינטון. 

 

ממשיך עם הגיין - בגדול לפי שמיעה - אם אני שומע היסס מהרמקולים או אם אני קולט למשל - לדוגמא - בסאב וופר שהכפתור ששולט על (שלט באס נו..) העוצמה שלו - לא רגיש בכלל ואפילו כמעט בהנחתה מלאה הסאב פשוט חזק ובלתי נשלט - סימן שהגיין מוגזם. - השמע צריך להיות נקי מכל רעשים ורגיש לנגיעות בהנחתה\ווליום. 

 

סיימתי גיין - מה הלאה? 

 

עכשיו אני עושה איזון הספקים ראשוני - איך עושים את זה? 

כאן זאת הפעם הראשונה שמשתמשים במכשיר מדידה - אפשר להוריד לטלפון אפליקציה כמו SPL METER או DB METER או להשתמש במחשב בתוכנות כמו SMAART או REW שיש להן מדידת SPL DB ביחד עם מיקרופון. 

 

כאן אני נכנס לסוג של TARGET - עקומת בית - אישית שלי. 

 

אז את המידבאסים במינוס 20 הנחתה אני מטרגט לאזור ה83 דציבל והפיק שלהם יהיה בין 60-80 דיבי ומשם הם יתחילו בנפילה הדרגתית עד ל250 הרץ שאת היצירה שלה אסביר בסשן הבא - לא בסשן הגס. 

את המידריינג'ים אני בד"כ אכניס איפשהו בין 400-800 הרץ בנקודת חיתוך מול המידבאסים והפיק שלהם יגיע באזור שבין 600 ל800 הרץ 

 

אבל הפיק של המידריינג'ים יהיה בסביבות 3-4 דציבל מתחת לפיק של המידבאסים אז אם כיוונתי במינוס 20 את המידבאסים ל83 דיבי - את המידריינג'ים אני אכוון ל79-80 דיבי. 

 

ואת הטוויטרים - 3 דיבי נוספים - מתחת למידריינג'ים כלומר אכוון אותם במינוס 20 הנחתה ל76 דיבי.

 

את הסאב - אני אביא ל92-93 דיבי.

 

 

יש לי בשלב הזה "סוג של" - טיימינג בסיסי, איזון בסיסי. מה הלאה? 

 

עכשיו אני ניגש לבדיקת קטביות של כל רמקול ורמקול - איך עושים את זה? 

 

אני משתמש במכשיר קטן, זול אבל יעיל ביותר -  זה המכשיר שאני משתמש בו וזה בעקבות הסרטון הזה גם

 

 

 

אני בודק לכל רמקול ורמקול ממרחק של 10 ס"מ בערך מהרמקול - עם הטרק בדיקה של המכשיר זה - את הקטביות ובמידה והיא הפוכה - אני משתמש בDSP בכדי לשנות את זה. 

 

בFIR באופן פרטני למערכת הזו - נראה שלקטביות במידריינג'ים לפחות - אין ממש השפעה. אבל בכל מערכת "קונבנציונאלית" אחרת - זה עושה את העבודה ובחלק הבא של הסשן הגס תבינו איך ולמה. 

 

אז לסיכום החלק הראשון של סשן כוונים גסים 

 

אני בנקודות חיתוך רצויות.

טיימינג בסיסי ומאוד גס.

איזון הספקים ראשוני.

קטביות נכונה לכל רמקול.

 

מה יקרה בחלק השני של אותו הסשן? 

 

כניסה לתיאום פאזות וטיימינג סופיים.