איך אתם מחליטים מתי הגיע הזמן למכור את הרכב?

[Gorpi]

לפני 3 שעות, SlowRide כתב:

כשמתעורר הצורך, בין אם זה צורך פונקציונלי או סתם מתוך שיעמום.

את הרכב הקודם החלפתי כי לא היה בו מזגן. אם הייתי יכול להחזיק 2 מכוניות לא הייתי מוכר אותו. 

את הרכב שהיה לי לפניו החלפתי פשוט כי הוא שיעמם אותי.

כמה שנים לוקח לרכב לשעמם אותך בדרך כלל?

[SlowRide]

תלוי, מהרכב הראשון שלי השתעממתי אחרי שנה. את הרכב השני החזקתי 5 שנים ואת הרכב הנוכחי יש לי כבר 6.

[Doron_Z]

בטח אמרו את זה אבל השילוב הכי טוב של כלכלי+מינימום כאב ראש והתעסקויות זה לקנות רכב אמין יד 2 יחסית חדש בן שנה-שנתיים אחרי שספג את ירידת הערך ההתחלתית (למי שרוצה להתפנק ויש לו מספיק כסף אקסטרה אז גם חדש זה לא סוף העולם) ולהחזיק בו עד שמגיעה תקלה משמעותית יקרה או כשמתחיל כל כמה זמן לעשות בעיות ברמה שאין בו אמון ויש חשש שיתקע בדרך בטיול עם המשפחה. שזה יכול להיות גם עשור. 

 

בעיקרון אין שיקול של מכירה כי מרגע שקונים הוא פחות או יותר אצלך עד למצב של כמעט גריטה. זה לדעתי הכי חכם. 

 

וכן כל פעם שמים סכום גדול יחסית מחדש, זה עדיין משתלם הרבה יותר מכל המשחקי חישוב של למכור בזמן X מבחינת ירידת ערך ולקנות את הרכב המחליף בזמן Y. המשחקים האלה תמיד יותר יקרים לטווח הרחוק מלהחזיק פשוט את הרכב עד שנגמר. 

[EliC25]

לפני 57 דקות, shahar188 כתב:

 

איזה רכבים היו לו?

מוריס מיינור 

גאסטי

ועכשיו איגניס

עריכה אחרונה ב-5 ליוני, 2021 על ידי EliC25

[vadim6385]

אני לא יודע מה יותר מרשים - 30 שנה עם מוריס מיינור או 27 שנה עם ג׳סטי.

[EliC25]

הבן אדם נשאר רווק בלי ילדים עד כה, לא היו לו טרדות בחיים...

[vadim6385]

בלי לפגוע, אבל זה לא נראה כמו מישהו לקחת דוגמא ממנו

[EliC25]

נתתי אותו כדוגמא קיצונית.

 

[zvigolden]

אני עם מאזדה 3 2005 , 225000 ק"מ.

אצלי מעל 11 שנים .

אחליף אם תהיה תקלה יקרה או שאשתי תכריח אותי או שפתאום אצטרך לנסוע ק"מ גבוה עליה למשל עקב החלפת עבודה .

נכון להיום , היא נוסעת סביב 10000 בשנה וכל עוד האחזקה נורמלית , אותי היא מספקת.

יש כבר סימני הזדקנות למשל עלייה בצריכת השמן אבל זה עדיין נסבל.

 

אבי ז"ל נסע על חיפושית 17 שנה מ1973 עד 1990

עריכה אחרונה ב-5 ליוני, 2021 על ידי zvigolden

[itaysamurai]

לי יש שתי גישות והן בהתאם לשימוש:

1. רכב למשפחה.

בשימושה של אשתי ולסופ"שים. הוא יוחלף כל 3-4 שנים, בין אם נקנה חדש או משומש.

בזמן הזה רכבים מתעדכנים מספיק מבחינה בטיחותית ואיבזורית ברמה שמכשירה את ההחלפה.

כמו גם קצב צבירת הקמ"ז של הרכב הזה, סביב 20 בשנה, דוחף אותי להחלפה כדי לא להיתקע עם "מונית" שבעייתי למכור בשלב מסויים.

תמיד אשאף לשפר בטיחות, מרחב פנימי, חיסכון ועוד - את כל הפרמטרים או חלקם הגדול.

 

2. רכב לעצמי. 

לא עומד בשום מבחן למעט ההנאה שלי.

הוא יכול להימאס אחרי שנה או אחרי 3 פלוס.

הוא יכול גם לא להימאס בכלל, אלא פשוט בא לי אחר.

 

מובן לי לגמרי כמה אני מפסיד בהחלפות האלה. מצד שני מובן לי גם מה אני מרוויח, ופה זה לא מכומת במספרים. זה שקט נפשי, הגנה על המשפחה, הנאה.

ירידת ערך זה מושג זניח בעיניי ומעולם לא היווה שיקול, אולי כי אני בא מהתעשייה הקלאסית ששם, לרוב, מכונה משומשת שווה בקושי את מחירה בברזל שלה וזה כשהיא עוד מייצרת כסף. רכב עוד שווה משהו.

[farkash7]

אני מחליף בכל פעם שיש ערב בלי סרט של ג׳ייסון סטאטם ב״הוט״. עדיין מחכה.

[Fazer]

את הרכב של זוגתי אנחנו מחליפים כל 6 שנים כשמשתחררת קרן ההשתלמות - תמיד לרכב חדש - למרות שאת הג'אז הנוכחית הייתי מעיף בשמחה הרבה קודם, אבל זמנה יגיע עוד שנה כנראה.

 

את הרכבים שלי אני מחליף... כשאני מרגיש שצריך: את ה 106 החזקתי כמעט עשור, את הסניק שהחליפה אותה החזקתי כמה שנים בודדות, ואת הסניק הנוכחית יש לי כבר 5 שנים, ואני מקווה שגם היא וגם אני נישאר בבריאות טובה כדי לסגור עשור ביחד (היא באמת אוטו משובח ואני ממש לא רואה סיבה להחליף).

 

אופנועים, לעומת זאת, הייתי מחליף כשנמאס.

[gindo]

אם אחליף אז רק כשיהיה שדרוג טכנולוגי ששווה את זה, או אם הרכב יתחיל להיות להביא על עצמו יותר מדי תקלות (כמה זה יותר מדי? שאלה טובה).

כרגע אני נוהג על SUZUKI SX4 2008 כבר ארבע שנים ולמעט בקרת שיוט (הפשוטה, אפילו לא אדפטיבית), לא מרגיש שחסר לי משהו ברכב (אחרי שהוספתי מולטימדיה עם מצלמת רוורס). יש בבית שני רכבי ליסינג שמתחלפים כל שלוש שנים, אז אני יודע שכרגע אין בשוק שום דבר חדש שמרגש אותי (לפחות לא במחיר עממי). מכאן שהשאלה היחידה היא האם התקלות מכבידות עלי, ומכיוון שאין כאלו (הרכב במשפחה מאז שנרכש) חוץ מהחלפה של ממיר קטליטי (960 ש"ח) לפני שנתיים, לא רואה סיבה להחליף. יותר מזה: אני כן רואה את כל הסיבות שלא להחליף, והעיקרית בהן היא הסיבה הכלכלית. סיבה נוספת היא חוסר רצון להתרגל לרכב חדש, שכנראה גם יהיו בעייתי יותר מהנוכחי.

 

בנינו: אם לא כניסה והנעה ללא מפתח (משנת 2008, מעניין מאוד) - כנראה שכבר הייתי מחליף.

 

[colauti 9]

לפני 13 שעות, Doron_Z כתב:

בטח אמרו את זה אבל השילוב הכי טוב של כלכלי+מינימום כאב ראש והתעסקויות זה לקנות רכב אמין יד 2 יחסית חדש בן שנה-שנתיים אחרי שספג את ירידת הערך ההתחלתית (למי שרוצה להתפנק ויש לו מספיק כסף אקסטרה אז גם חדש זה לא סוף העולם) ולהחזיק בו עד שמגיעה תקלה משמעותית יקרה או כשמתחיל כל כמה זמן לעשות בעיות ברמה שאין בו אמון ויש חשש שיתקע בדרך בטיול עם המשפחה. שזה יכול להיות גם עשור. 

בפעם הקודמת כאשר קניתי רכב בן שנתיים מליסינג בסכום מפלצתי (במונחים שלי 94,000 זה מפלצתי) זה נגמר בבכי- הרכב ׁ(I30 2009 שנרכשה בת 26 חודשים) התחיל אחרי שנתיים לעשות הרבה בעיות וסבלתי מתקלות ומחלות ילדות שעלו לא מעט-החזקתי אותו סה"כ 6.5 שנים כמעט ובסוף התבאסתי  בגלל שהתחילו להגיע תקלות יקרות נוספות ומכרתי כי כבר לא רציתי להשקיע יותר ברכב שמתקרב לגיל 9).

בנוסף,ביטוח מקיף הייתי יכול לבטח רק שנה נוספת בגלל גיל הרכב/שווי הרכב וזה גם משהו שאני לוקח בחשבון.

אם כבר אז לקנות רכב בן 4-5, שערכו ירד ב 40-50% ממחירו כחדש ואתה עדיין נהנה מרכב יחסית חדיש שאולי תהיה תקלה פה ושם פעם ב וזה זניח (את הסיוויק 2013 שלי (בסמלון) קניתי לפני 3 שנים מיד ראשונה מאוטו סנטר דרך אדם פרטי שביצע טרייד ב 75,000 ש"ח (מחיר הרכב חדש 140,000) ,הרכב נקנה עם 72,000 ק"מ.

התקלות המרכזיות היו  רדיאטור (ששבק חיים מוקדם מהצפוי- הצוואר העליון נשחק משום מה אחרי 78000 ק"מ-מימשתי אחריות אוטו סנטר ,שילמתי השתתפות עצמית והחליפו ליפני תחליפי  חדש ),חיישן לחץ אוויר בגלגלים (פעמיים -לא באותו צמיג) וסטרטר.

כל השאר זה תחזוקה- צמיגים,רצועת אביזרים (פעמיים),מצבר,בלמים ואחזקה שוטפת (שמנים,מסננים).

הרכב הגיע איתי ל 117,000 ק"מ (45,000 ק"מ ב 3 שנים- סביר בהחלט) ואני חושב שגם עוד שנתיים-שלוש הוא יהיה בסדר וגמור וגם היד הבאה תיהנה ממנו.

אם יתחשק לי אשדרג אותו לקראת אפריל 2023 (מחשש לתקלה כזו או אחרת/תחזוקה שתתחיל להכביד לי על הכיס) אם כי,אני מעדיף לשדרג את הבית ולעשות את שניהם יחד  זו התאבדות כלכלית.

 

 

עריכה אחרונה ב-6 ליוני, 2021 על ידי colauti 9

[מחפשרכב2]

אני כותב הפוסט המקורי. קראתי את התגובות ואני רוצה להוסיף אז עוד פרטים על ההעדפות האישיות שלי:

 

1) מדובר ברכב הראשון שלי אי פעם ואני בן 37.

2) אני לא נוהג הרבה - כרגע הרכב בן 3, הגיע אלי עם 59500 ק"מ בנובמבר 2020. היום אנחנו ביוני 21 והוא על 61000 ק"מ. אם לפני הקניה ציפיתי שאני אסע לעבודה כל יום ועדיין אסיים עם פחות מ-10000 ק"מ בשנה, עכשיו אני צופה לסיים עם פחות מ-4000 ק"מ.

3) לא מעניין אותי בכלל כמה רכבים יהיו לי בחיים. רכב מבחינתי זה לא משהו שהוא תענוג או כיף אלא אך ורק כלי עבודה כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. מבחינתי אם זה היה אפשרי אז הייתי כל החיים עם הנירו.

4) בהמשך ל-2, מכיון שיש לי בת טריה, נושא בטיחות הרכב כן חשוב לי וזה גם למה בחרתי את הקיה נירו כי הוא בעל הרבה מערכות בטיחות ובתקציב טוב עבור המערכות האלה (חיפשתי רכב שיעלה פחות מ-100 ועד 3 שנים בכביש). זה אומר שאם תהיה קפיצה ברמה של מערכות הבטיחות, אולי אז אני כן אשקול להחליף.

5) אני אישית רואה טרחה בהתעסקות במה שקשור לרכב. בין אם זה הגעה למוסך למקרה והוא מתיישן ומתחילות תקלות, אבל גם מכירה של הרכב זו התעסקות שלא בא לי עליה וגם יותר מפחידה אותי כי אני לא יודע על איזה קונה אני אפול. זה למה את הקניה של הרכב עשיתי דרך סוכנות ליסינג (קרסו) כי זה הרגיש לי בטוח יותר.

 

אחרי השקלול של הדברים, מה הייתם מייעצים לי?