איך אנשים מביאים לעולם ילדים בגיל 21?

[sperial]

בחוגים האלה לא נדיר שראשוני הנכדים מבוגרים מצעירי הילדים. 

 

חוץ מזה - מה זה "הציבור הדתי" ? הרי זה מגוון כל כך גדול של גישות.

[EliC25]

ברור, אבל זה מעבר לאמצעי המניעה, יש אנשים שפשוט מתאים להם להביא עוד ילדים.

[ישה]

לא נדון באלה עם עשרה ילדים או באלה עם אפס ילדים.

 

אם ניקח את המקרה הפרטי שלי

 

בגיל 22 התחתנתי 

בגיל 24 הייתי אב מאושר לשתי בנות מדהימות

בגיל 27 קיבלתי תואר של רואה חשבון

והכל תוך כדי עבודה במשרה מלאה

החינוך הטוב ביותר ניתן להן ואח"כ לבן הזקונים חינוך פרטי שעלה הון.  השקעה שאת פירותיה ניתן לראות ולקצור לאורך שנים.  אלו  באו על חשבון רכישת בשר ואגיו ועוד הבלי עולם אחרים.

הפעם הראשונה שנסעתי לחו"ל היה בגיל 29 .

 

כעת אני סב לנכדים רבים ( אחת על האש ) ואז ניתן יהיה להרכיב קבוצת כדורגל , הגדול ביניהם בן 24. לו היה בת אולי הייתי סבא רבא. גם זה יבוא.

 

ואין כמו ילדים בגיל צעיר החל מהיכולת להעניק להם  כשאתה במיטבך מבחינה גופנית, אפילו עם הנכדים אתה עוד מסוגל להשתעשע.

 

והחיים מתחילים בגיל 50,  ילדיך עפו להם מהקן , אתה במיטבך הכסף מצוי בכיסך והעולם פרוש לפניך בוא גלה אותי.

 

ואחרון אחרון חביב

 

ילדי בגיל כזה מסודרים ויכולים במקרה הצורך לתמוך בהורה הקשיש בעת מחלה והזדקנות שמסתתרת לה מעבר לדלת.

 

איזה ילד בגיל 20-30 יכול לסייע להוריו המזדקנים. 

 

אלה היו 60 שניות על  חיי ולא מצטער על אף צעד .

 

איש איש ובחירותיו.

[איציק נ.]

מסכים עם ישה בכל מילה - למעט דבר אחד: בתקופה שישה היה צעיר *לדעתי האישית* היה יותר קל להסתדר\לחיות ממשכורת אחת - והיום זה כמעט בלתי אפשרי (שכירות, משפחתון וכד' - הכל הון תועפות).

איציק

[yd b-4]

לפני 14 שעות, Transporter כתב:

בגיל 22 אתה בקושי יודע לחנך את עצמך איך תחנך ילד?

ומאיפה יהיה לך כסף לתת לו כל מה שהוא רוצה כשאת כל מה שיש לך אתה משקיע בלימודים ?

 

המשפט הראשון קשור בשני.

ילד לא צריך לקבל "כל מה שהוא רוצה" הוא לא פינת ליטוף. ילד צריך לקבל משפחה חמה אוהבת ותומכת שמכשירה אותו לחיים.

שזה עובד ככה, בגיל 22 אתה בהחלט כשיר.

 

לפני 13 שעות, roee כתב:

בדיוק, אדם בן 22 בסביבה מודרנית לא כשיר בשום צורה או אופן להיות הורה. בן 30 זה סיפור אחר. 

אתה נבנה המון בין 20 ל30, ברמה האישית, המקצועית והכלכלית. 

 

תראה מי שכל הזמן רוצה "חופש" ובריחה ממחויבות שלא יתפלא שאין לו דירה/משפחה/תואר/עבודה מסודרת. 

 

כבר אמרו חכמנו (אין צורך להאמין או להיות דתי מספיק להסתכל על העולם) "אדם ל-ע-מ-ל יולד". תרצה או לא ככה זה. אין בן אנוש שנולד לחיי חופש ובטלה ואלה שזה כןו קרה להם בד"כ חיים בדיכאון מתמשך.

 

אדם מרגיש סיפוק מעמל וכבישת יעדים. אם משפחה זה ערך מספיק חשוב בשבילך תוכל להשיג זאת ובכיף גדול.

 

 

[SurfHigh]

לפני 32 דקות, ישה כתב:

לא נדון באלה עם עשרה ילדים או באלה עם אפס ילדים.

 

אם ניקח את המקרה הפרטי שלי

 

בגיל 22 התחתנתי 

בגיל 24 הייתי אב מאושר לשתי בנות מדהימות

בגיל 27 קיבלתי תואר של רואה חשבון

והכל תוך כדי עבודה במשרה מלאה

אם כבר שיתפת, מי היה עם הילדים? 

[sperial]

@ישה קצת קשה להשליך מהתקוםה בה היית בן 22 לבין הנכדים שלך. הסביבה שונה לגמרי מבחינת רכישת השכלה, שוק העבודה, עלויות מחיה והמבנה שלהן, וחשוב מאד - תוחלת החיים, שהתארכה בקרוב ל-10 שנים מאז שהתחתנת. כל אלה משפיעים על החלטות ארוכות טווח.

 

מה הגיל האופטימלי להבאת ילד ראשון? כמובן שזה אישי לגמרי, אבל נראה לי שבמשפחות מהמעמד הבינוני-גבוה זה בסביבות 30 +/-. אחרי סיום הלימודים, כאשר מתחילים להתפרנס, אבל הגוף עדיין מספיק צעיר, ומביאים בחשבון שצפויים 3 ילדים על פני 5 שנים ואולי יותר, כך שהאחרון נולד להורים במחצית השניה של העשור הרביעי לחייהם (35-40).

[ישה]

זוגתי שתחיה , אבל כשהן קצת גדלו תחילת בית ספר יסודי עשתה מה שבראש שלה ולמדה רפואה אלטרנטיבית.

 

 

[dorsht]

לפני 57 דקות, ישה כתב:

איזה ילד בגיל 20-30 יכול לסייע להוריו המזדקנים. 

אם אנחנו מדברים על הפן הכלכלי, בגיל 20 לא, בגיל 30 ילד שלמד ועשה עם עצמו משהו ומרוויח משכורת מכובדת, בהחלט יכול לסייע להוריו.

אם מדובר על סיוע באופן כללי, אז בכל הטווח שציינת לא חושב שתהיה בעיה.

[sperial]

הזכרתי תוחלת חיים - לא בכדי גיל הפנסיה עלה בשנים האחרונות. נכון שהסיבה המרכזית היא אקטואריה, אבל גם יכולת בני למעלה מ-65 לעבוד השתפרה, מה שמפחית את הצורך בתמיכה של הילדים.

 

כל זאת בלי להתחשב בכך שאנשים חייבים לחשוב על העתיד, וזה כולל חסכון מספק לגיל הפרישה.

[ישה]

לפני 4 דקות, sperial כתב:

@ישה קצת קשה להשליך מהתקוםה בה היית בן 22 לבין הנכדים שלך. הסביבה שונה לגמרי מבחינת רכישת השכלה, שוק העבודה, עלויות מחיה והמבנה שלהן, וחשוב מאד - תוחלת החיים, שהתארכה בקרוב ל-10 שנים מאז שהתחתנת. כל אלה משפיעים על החלטות ארוכות טווח.

 

 

חוץ מעלות הדיור הכל נעשה קל יותר.

 

אז למדו 4 שנים וגם היום .עם אתה לא עבד של הייטק אתה עובד שעות שפויות .

 

רכב ? למי היה יכולת לקנות אז רכב , היום אתה נכנס לסוכנות משעבד את עצמך לכמה שנים ויצאת עם רכב מהניילונים.

 

חו"ל חלום של עשירים רק המס שהיית משלם היה יותר מאשר קפיצה לאיה נאפה או לאיה פאפא.

 

ההבדל הגדול הוא שאז אנשים לא דיברו על הגשמה עצמית אלא מימשו אותה בעבודה קשה בלי לקטר , בלי מגיע לי , בלי שתו לי , בלי  בלי בלי.

לפני 1 דקה, dorsht כתב:

אם אנחנו מדברים על הפן הכלכלי, בגיל 20 לא, בגיל 30 ילד שלמד ועשה עם עצמו משהו ומרוויח משכורת מכובדת, בהחלט יכול לסייע להוריו.

אם מדובר על סיוע באופן כללי, אז בכל הטווח שציינת לא חושב שתהיה בעיה.

עזוב רק אם אתה הייטקיסט ואז אתה עבד בלי שעות ואין לך זמן לשום כלום.

 

בטח לא להורה שלך ששוכב חולה בבית החולים או לא עלינו סיעודי.

 

 

[dorsht]

בתור אחד שעובד בתחום ויש לו לא מעט חברים שעובדים בתחום,

אני לא מרגיש עבד ולא נראה לי שאחד החברים שלי מרגיש ככה.

 

יש היום גם מקומות עבודה שמכבדים את השעות שלך ומבינים שיש לך עוד חיים מעבר למקום העבודה.

ממש לא חייב להיות "עבד בלי שעות".

[ישה]

כמה שעות אתה עובד כיום?

[dorsht]

בממוצע בסביבות 10 שעות ביום (מבחירה, מקבל שעות נוספות), יכול לעבוד 9 שעות ביום. (זמנים שכוללים את ההפסקה לפי החוק וכו')

לא עובד מהבית, רק במקום העבודה.

[sperial]

ישה, אתה שוכח שבאותם ימים אנשים יצאו לעבודה בגיל 16, בתיכון היה מקובל מסלול חניכות, תעודת בגרות היתה כרטיס כניסה להרבה עבודות ולימודים אקדמיים היו דבר די יוקרתי.

 

מה שכתבת לגבי עלויות מחיה נכון חלקית - אכן הרבה מכשירים היו הרבה יותר יקרים (במונחי זמן עבודה כדי לשלם תמורתם), מצד שני סעיפים כמו תקשורת כמעט לא היו קיימים (למי היה טלפון בבית? לכמה אנשים היה מכשיר טלויזיה?), וכנראה שאורך החיים של הציוד היה הרבה יותר ארוך. אז אני לא מתיימר להשוות, אלא טוען שכמעט אי אפשר להשוות.