רכישה ללא הגיון שעשתה לכם כיף בחיים

[Mr.Hybrid 147]

לפני 6 שעות, davemustaine87 כתב:

קניתי יאריס ts

זיכרונה לברכה!!!

 

אני עם רכב חברה כולל דלקן

קשה לי להיפרד מהיאריס Ts בת 18 שנים,

ובקרוב היא נכנסת לצבע כללי...

 

 

 

עריכה אחרונה ב-30 בינואר על ידי Mr.Hybrid

[vadim6385 839]

לפני 25 דקות, SlowRide כתב:

קניתי בכמה אלפים בודדים גולף mk2 1.3 (שהיתה בת 18 אז), ידנית, 50 כוחות חמור בירידה, בלי מזגן, בלי abs, קרבורטור, דיסק לא מאוורר מקדימה, בלי נעילה מרכזית, בלי חלונות חשמל, כלום. Best deal ever. 

 

אצלי דבר דומה היה לפני כמה חודשים, כשירדתי מאיוניק 2018 להונדה סיויק 2002, שנמוך של 16 שנה.

 

אומנם היא קצת יותר מאובזרת מהגולף המדוברת (אוטומטית, מזגן, חימום, abs, אפילו הגה כח חשמלי).

 

אבל ביחס לרכב מודרני - מינימליזם בהתגלמותו. חשבתי שאתבאס מזה שיהיו חסרים לי דברים באוטו, אבל ההיפך, עושה לי רק טוב.

 

רכב שבמשכורת חודשית אני יכול לקנות כמה יחידות ממנו, בא עם שריטות ודנטים בילט אין, בלי ג׳נטים מגנזיום עם צמיגי חתך נמוך שעולים הון, אין איבזור מיותר שהולך להתקלקל, אין מסכי מגע ומצלמות, מערכת דאבל דין שאפשר להחליף בקלות, מנוע 1.6 אטמוספרי וגיר פלנטרי 4 הילוכים, מרווח גחון טוב יחסית לרכב משפחתי, אפילו חסכוני בדלק ומניע בנגיעה אפילו אחרי שעמד יומיים-שלושה.

 

והכי חשוב - אתה לא מתבאס ששילמת על רכב יקר שזז פעם בכמה ימים.

[davemustaine87 298]

לפני 13 דקות, Mr.Hybrid כתב:

זיכרונה לברכה!!!

 

אני עם רכב חברה כולל דלקן

קשה לי להיפרד מהיאריס Ts בת 18 שנים,

ובקרוב היא נכנסת לצבע כללי...

 

 

 

 

שמור עליה! כבר לא מייצרים רכבים כאלה לצערי... 

[רק מיאטה 14]

כל כך מתגעגע לימים האלה של הרכישות הספונטניות...

 

עכשיו שאני מסתכל על זה, כל הרכישות היו עקב עבודה ורגעים מתים...

 

ישבתי עם החברים בעבודה ודיברנו על טרקטרונים, נכנסתי ליד 2 סתם בשביל להסתכל.

בסיכומו של דבר, יום למחרת הייתי הבעלים הגאה של טרקטורון ארטיקט פרולר ( עם הגה ) סטייל פולריס רנגר.

הפעם היחידה שהוא עבד תקין, זה היה שהמוכר הראה לי והסביר לי איך כלי " צריך להיות "

בקיצור 3 חודשים אחרי, מכרתי עם הפסד כספי של לפחות 70% ממה ששישלמתי + הוצאות... היה נפילה קשה.

ומה שיפה שהיום אני שוב מסתכל על כל ה rzr למינהם, אבל הרבה יותר מפוקח ופחות פזיז.

 

סיפור 2

לאחר כמה ימים קשים בעבודה, לקחתי יום חופש ונסעתי להרצליה פיתוח, בזמנו הסוכנות של פיגו הייתה שם.

נחסוך לכם את המתח, פיגו 208 Gti נרכשה.  באמת ללא תיכנון מוקדם.

נהנתי מאוד מאוד מהרכב.   קנייה מעולה.

החזקתי את הרכב שנה וחצי ו 35,000 קמ.

נמכר טרם עת.

 

מצד אחד אני חושב שזה מושלם להיות ספונטני בצורה כזאת,  מצד שני אני חושב שמדובר במחלת נפש.

מה שכן, מאז שאני אבא, האימפולסיביות ברכישות גדולות נרגעה.  היום אני בהרבה יותר מאופק וחושב עוד 5 דקות, מה שלא עשיתי פעם....

 

אגב הייתי בסיטואציה דומה לפני שנה עם רכב החלומות שלי, אבל חשבתי באמת עוד 2 דקות ואמרתי לעצמי נמתין עוד טיפה.

 

העבודה הוחלפה למי ששאל את עצמו...

 

 

עריכה אחרונה ב-30 בינואר על ידי רק מיאטה

[Potato 733]

כל הכיף ברכישה הוא לדעת שעשית את ההחלטה הכי מושכלת ונכונה שיכולת.

 

ועכשו ברצינות,

לפני שנה וחצי חיפשתי רכב,בהתחלה חשבתי על סופר מיני ידנית ומצאתי את עצמי "מתפנק" ברכב משפחתי חדש יחסית.

כיף לי איתו אבל משהו חסר ומדגדג לי לקנות רכב ידני קטן יותר.

פורד פיאסטה פשוטה וזולה או פונטו אבארת׳/208Gti ימים יגידו.

[Moshe.g 8]

אני לא נוהג להגיב בפורום, אבל קורא באדיקות. הרכישה שלי היתה בגיל 24, אחרי צבא התחלתי ישר לעבוד, חסכתי סכומים יפים בגודל של משכורת ממוצעת לחייל משוחרר, חי עם ההורים (לא עשירים) עוזר בבית כספית, ללא ביזבוזים מיותרים לא טיול אחרי צבא/ טיולים/ סיגריות/ שופני. החלום היה ב.מ.וו, ופירסומת של אלפא שלא יצאה לי מהראש שנים "זה שאתה נושם, לא אומר שאתה חי" ככל שחשבון הבנק תפח כך הבנתי כמה המשפט הזה נכון.

 

החלטתי להגשים את החלום, ובגדול.לא איזה סדרה 1 מנוע 1600 העיקר הסמל, רציתי מעבר. קניתי במוו סדרה 3 f30 לקשורי 184כ"ס הנעה אחורית ב120k רכב שעלה 350k כחדש(לא הלוואה), הרכב היה מלוקק  אחרי כל הטיפולים צלחות בלמים צמיגים הכל היה מתועד. התזמון היה הכי "לא מתאים" כי איך שקניתי אותה החיים שלי השתנו החלטתי ללכת ללמוד תואר ראשון מסיבות כאלו ואחרות. אז איך סטודנט מחזיק רכב כזה ? עשיתי חישוב של 10אלף שנתי (ביטוחים, טסט, טיפולים, לא כולל ירידת ערך ובלתמים) זה מחיר שאני מוכן לשלם, על חלום לראות שעבודה קשה מביאה לתוצאות וליהנות מהדרך.עד היום טפו טפו אמינות מופתית לרכב בן 7 בכל קנה מידה בטח לבמוו עם המוניטין שלה, ומסע ההפחדות שעברתי לפני ואחרי הקנייה.

 

אני אקצר, היום אני בן 26 עוד מעט סוגר שנתיים עם הרכב ולא מצטער לרגע שעשיתי את זה תענוג צרוף. כמה מבעלי הקורולה יוצאים לשרוף דלק לחינם? כי אני עושה את זה כל יומיים להרגיע את הנשמה (כי אין יותר נסיעות למכללה אז האוטו יושב רוב הזמן).

בכל זאת מי שרוצה להכנס לי לכיס אל תדאגו, כשאסיים ללמוד ואתחיל לעבוד, ארכוש דירה יש לי את ההון התחלתי לקניית דירה. חוץ מזה יש לי חלומות יותר גדולים מ4 קירות..
אז כן יש לי "במוו של עשירים" כמו הבחור החביב עם הx5 שמאוד התחברתי למה שהוא רשם, גם גם אני לא ערס אבל אני מודה שאני נהג במוו טיפוסי, באיתותים אבל זה לא אשמתי ברכבים אחרים אני מאותת. מהצד השני יש לי פלאפון בן שנתיים ב1000 שקל עם מצלמה פח שמשרת אותי נאמנה, אני לא אחד שמעלה לרשתות ומנסה להרשים אף אחד. זה עניין של סדרי עדיפויות, יש כאלה שרוכשים סרטן במנוי שנתי בעלות של 5000 שקל  לשנה(סיגריות), טסים לחול במקרה הטוב או לאילת במקרה הרע, את הכסף הזה אני משקיע במשהו שעושה לי טוב.

מוסר השכל לא כל מי שיושב במרצדס או במוו בנתיב השני עשיר, יכול להיות שהרכב בהלוואות, מונית לשעבר או שהוא פשוט הרפתקן/אוהב את התחום.

לא אומר שאני צודק יכול להיות שאני טיפש, אבל אני ילד גדול שיכול לקחת החלטות לבד.
הקורונה נתנה לאנשים כאפה רצינית אלה שחיים בהלוואות ולא חושבים על המחר, שיבינו כמה חשוב לחסוך לימים שחורים.
אז כן לפני שמגשימים חלומות צריך לחשוב על העתיד ולחסוך כמה שאפשר.
אם זאת אי אפשר רק לחסוך מה שווה להיות האדם העשיר בעולם, אם אי אפשר להנות מהפירות?

 

 

עריכה אחרונה ב-30 בינואר על ידי Moshe.g

[Ido12 8]

לפני 5 שעות, Moshe.g כתב:

אני לא נוהג להגיב בפורום, אבל קורא באדיקות. הרכישה שלי היתה בגיל 24, אחרי צבא התחלתי ישר לעבוד, חסכתי סכומים יפים בגודל של משכורת ממוצעת לחייל משוחרר, חי עם ההורים (לא עשירים) עוזר בבית כספית, ללא ביזבוזים מיותרים לא טיול אחרי צבא/ טיולים/ סיגריות/ שופני. החלום היה ב.מ.וו, ופירסומת של אלפא שלא יצאה לי מהראש שנים "זה שאתה נושם, לא אומר שאתה חי" ככל שחשבון הבנק תפח כך הבנתי כמה המשפט הזה נכון.

 

החלטתי להגשים את החלום, ובגדול.לא איזה סדרה 1 מנוע 1600 העיקר הסמל, רציתי מעבר. קניתי במוו סדרה 3 f30 לקשורי 184כ"ס הנעה אחורית ב120k רכב שעלה 350k כחדש(לא הלוואה), הרכב היה מלוקק  אחרי כל הטיפולים צלחות בלמים צמיגים הכל היה מתועד. התזמון היה הכי "לא מתאים" כי איך שקניתי אותה החיים שלי השתנו החלטתי ללכת ללמוד תואר ראשון מסיבות כאלו ואחרות. אז איך סטודנט מחזיק רכב כזה ? עשיתי חישוב של 10אלף שנתי (ביטוחים, טסט, טיפולים, לא כולל ירידת ערך ובלתמים) זה מחיר שאני מוכן לשלם, על חלום לראות שעבודה קשה מביאה לתוצאות וליהנות מהדרך.עד היום טפו טפו אמינות מופתית לרכב בן 7 בכל קנה מידה בטח לבמוו עם המוניטין שלה, ומסע ההפחדות שעברתי לפני ואחרי הקנייה.

 

אני אקצר, היום אני בן 26 עוד מעט סוגר שנתיים עם הרכב ולא מצטער לרגע שעשיתי את זה תענוג צרוף. כמה מבעלי הקורולה יוצאים לשרוף דלק לחינם? כי אני עושה את זה כל יומיים להרגיע את הנשמה (כי אין יותר נסיעות למכללה אז האוטו יושב רוב הזמן).

בכל זאת מי שרוצה להכנס לי לכיס אל תדאגו, כשאסיים ללמוד ואתחיל לעבוד, ארכוש דירה יש לי את ההון התחלתי לקניית דירה. חוץ מזה יש לי חלומות יותר גדולים מ4 קירות..
אז כן יש לי "במוו של עשירים" כמו הבחור החביב עם הx5 שמאוד התחברתי למה שהוא רשם, גם גם אני לא ערס אבל אני מודה שאני נהג במוו טיפוסי, באיתותים אבל זה לא אשמתי ברכבים אחרים אני מאותת. מהצד השני יש לי פלאפון בן שנתיים ב1000 שקל עם מצלמה פח שמשרת אותי נאמנה, אני לא אחד שמעלה לרשתות ומנסה להרשים אף אחד. זה עניין של סדרי עדיפויות, יש כאלה שרוכשים סרטן במנוי שנתי בעלות של 5000 שקל  לשנה(סיגריות), טסים לחול במקרה הטוב או לאילת במקרה הרע, את הכסף הזה אני משקיע במשהו שעושה לי טוב.

מוסר השכל לא כל מי שיושב במרצדס או במוו בנתיב השני עשיר, יכול להיות שהרכב בהלוואות, מונית לשעבר או שהוא פשוט הרפתקן/אוהב את התחום.

לא אומר שאני צודק יכול להיות שאני טיפש, אבל אני ילד גדול שיכול לקחת החלטות לבד.
הקורונה נתנה לאנשים כאפה רצינית אלה שחיים בהלוואות ולא חושבים על המחר, שיבינו כמה חשוב לחסוך לימים שחורים.
אז כן לפני שמגשימים חלומות צריך לחשוב על העתיד ולחסוך כמה שאפשר.
אם זאת אי אפשר רק לחסוך מה שווה להיות האדם העשיר בעולם, אם אי אפשר להנות מהפירות?

 

 

 

 

אני בן 20 שקורע את התחת וחולם על קופרה(תוך כדאי שאני חייל יומיות,עושה 250 שעות עבודה בחדש+משכורת צבאית ולא מוציא שקל חוץ מהספיריט שקניתי בלי הלוואה) 

ושם בצד כל חדש 8-10 אלף חסכון. 

 

עוד יותר עשית לי חשק לקופרה כי אם לא עכשיו אז מתי?

ויכל לקנות אותה בתשלום 1 אם מוכר את המאזדה אבל אני פחדן,וצריך את הכסף להון עצמי לדירה. 

מקנא בך שהיה לך אומץ להוציא 120 אלף על במוו בת 5.

 

אני הולך בדרך של לא לחיות(חוץ מהמאזדה שהיא רק בת 3.5 שזה הדבר היחיד שהוצאתי עליו כסף בסכומים האלה) 

והחיים פשוט מבאסים ככה. 

כל יום חולם על קופרה בחנייה,ויכל ללכת מחר לסוכנות להביא להם את המאזדה ולשלם את היתרה בלי תשלומים בכלל ופשוט מפחד. 

וזה לא לשופוני נטו לעצמי,מי שלא מבין ברכבים קופרה נראת סתם כמו סיאט על הכביש.

פשוט נהגתי פעם אחת בקופרה ופשוט התאהבתי.

הלוואי והייתי גר בבית שלא מחושב כלכלית כל כך,חיים פעם אחת. 

סבא שלי נהרג בתאונת אופנע עם כמה עשרות מיליונים בבנק,ונסע על טיוטה. 

עריכה אחרונה ב-31 בינואר על ידי Ido12

[vadim6385 839]

לפני 8 שעות, davemustaine87 כתב:

שמור עליה! כבר לא מייצרים רכבים כאלה לצערי... 

 

מייצרים יאריס GR, אבל זאת כבר חיה אחרת לגמרי בתקציב אחר לגמרי

[רק מיאטה 14]

עידו 12, כל הכבוד על החיסכון הלא פחות ממדהים כל חודש לחייל.

 

לא שבא לתת ייעוץ, אבל במקרה כזה , אם אני במקומך, הייתי רוכש קופרה בת שנה, שנתיים, עם הלוואה. במידה ויתנו לחייל.

אין שום הגיון לשים את כל המזומן על רכב.

 

 

טוב לא רוצה לגנוב את הדיון, אבל מנהלים

,פליז תנו לי גישה לאוף טופיק.  יש לי פוסט חשוב לרשום מה זה באמת " הון עצמי לדירה ".  משפט שנרשם פה כל שירשור.

מבטיח שיהיה רייטינג! 

 

תודה

[B3A 2]

קניתי אופנוע מוטוקרוס כשהייתי חייל ואפילו לא היה לי רישיון לאופנוע, אחד מההחלטות החכמות בחיי

Sent from my Pixel 3a using Tapatalk

[orankohn 129]

 

היו לי מספר רכישות ללא הגיון כלכלי שעוררו הרמות גבה בקרב ידידים "מבינים".  כולם של המותג שנכחד כבר -  "סאאב". 

אני מעתיק מכמה פוסטים  שפרסמתי בעבר. 

הסאאב הראשונה הייתה ברשותי בראשית שנות ה - 80 כשהייתי קצין צעיר שנכנס לקבע. 

מכאן התחיל לדגור בי חיידק הסאאבים.

אחי הגדול היה בעל סאאב דגם 97 שנקראת גם "סונט"  מודל 69' מארק II מ.ר. 629-844 . בעת שנסע לחו"ל לשנה הסונט הייתה ברשותי. מצרף תמונה של הרכב הזה (עם אחי בתמונה). היו בארץ 3-4 אקזמפלרים בלבד.

הסונט הייתה חביבה ביותר עם גיר ידני 4 מהירויות ליד ההגה עם אופציה למעבר למוד חצי אוטומט - העברת הילוכים ללא מצמד . היה למנוע הפורד V4 הספק צנוע אמנם של 65 כ"ס אך בשילוב מרכב הפיברגלאס הקליל הביצועים היו טובים.

זכורני שהיות ולא היו לרכב הספציפי סמלי סאאב (חוץ מסמל המטוס בטאסות) אלא כיתובי SONETT אף אחד בראשית שנות השמונים לא זיהה במה מדובר והתגובות של הסקרנים נעו בין ""זה אוטו מירוץ ?" ל - "נכון זה פורשה ?"

לאחר שנמכרה אבדה בתאונה למרבה הצער.

 

 

 

אהבתי וזכרתי לטובה את המותג וכעבור שנים , למרות שהיה לי רכב יומיומי רגיל, הוספתי קנייה של סאאב לטובת הנפש.

בעבר הדי רחוק היו לי כמה סאאבים. סאאב 900S ירוקה 2.3 מודל 94' ובהמשך 9-5 מודל 98' כחולה.

ב-2010,  ברגע של חולשה פרסמתי בפורום זה את הסאאב האחרונה דאז 9-5 כחולה  למכירה :

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?321248-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%90%D7%90%D7%91-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%91%D7%A9

 

הרכב נמכר תוך יומיים במחיר כפול מהמחירון למתעניין הרציני הראשון.

  ב- 2014 כתבתי :

 

בשנים הבאות רעיתי אמנם בשדות זרים אולם חיידק הסאאבים המשיך לקנן בי.

לאחרונה חשקה נפשי לחזור לסאאב כרכב משני . חיפשתי באופן מזדמן כאשר לא התמקדתי בהכרח בדגם או בשנתון ספציפי.

 

אתמול נפל הפור (הרי פורים בפתח...) ורכשתי סאאב בבחירה שהיא כולה אמוציונלית וחד משמעית חסרת הגיון וצידוק רציונלי.

ברור לי לגמרי שחלק מהמומחים והקוראים בפורום יזדעזעו מהבחירה ויחשבו שהיא "טיפשית/שגוייה/לא ראוייה/מוטעית/שטחית" וכיו"ב.

 

אני מכיר רציונלית היטב את כל הסיבות מדוע זו בחירה גרועה - הן מהאספקט הטכני אחזקתי והן מההיבט הסחירותי.

 

לעצם העניין - מה קניתי ?

 

סאאב 9-5 טורבו 3 ליטר עם מנוע 2962 סמ"ק בתצורת V-6 , דגם ARC שעלתה לכביש בדצמבר 2002 .

לרכב נתונים יבשים של 200 כ"ס ב - 5,000 סל"ד ו - 31 קג"מ ב - 2,500 סל"ד. מהירות מירבית 235 קמ"ש . 0-100 קמ"ש ב - 8 שניות.

 

http://www.auto-data.net/en/?f=showCar&car_id=11853

 

הרכב יד שנייה ונקנה מפרופסור אנגלו - סקסי פדנט וסימפטי שהחזיק ברכב מ - 2006. הוא קנה את הרכב ב- 55,000 ק"מ מטרייד אין של UMI .

 

הרהור על ביקוש והיצע בשוק הישראלי - הרכב פורסם בערך למשך חודשיים בהענות אפסית. בתחילה ביקש הפרופ' 28K ובהדרגה הוריד המחיר . נראה לי שאני הייתי המתעניין הרציני היחיד...(כאמור נסגר במחיר של ח"י אלפי זוזין).

נראה לי שהרכב ישאר אצלי עד מעמד אספנות כי אין לו שום ביקוש...

 

 הייתי בהתלבטות רצינית בין הסאאב לרכב מרתק "דומה" שכמעט רכשתי - גם כן 2002 , גם כן 3 ליטר V-6 אוטומטי , גם כן לא מבוקש בעליל -

אלפא רומיאו 166. בסוף השבדית גברה על האיטלקיה היפיפיה.

 

שילמתי בשנת 2014 18,000 ש"ח - מעל מחירון יצחק לוי שהיה 20% פחות. 

הרכב שמור באופן נדיר - פנימית, חיצונית ומכנית. קיבלתי היסטוריית טיפולים רציפה מאז תחילתו. הרכב טופל כל 10,000 וכמובן עבר במהלך השנים החלפת רכיבים משמעותיים לא מעטה.

ראיתי לא מעט סאאבים 9-5 משנתונים ודגמים שונים ומעטים היו ברמת שימור כזו.

כמובן שהרכב מאובזר בכל האפשרויות של אותה עת כגון (רשימה חלקית בלבד ) - גג נפתח, ריפודי עור עם איוורור וחימום , כסאות חשמליים עם זכרונות , בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת , ESP - בקרת יציבות מלאה וגיר אוטומט 5 מהירויות.

 

כל רכיב ,מתג ואיבזור ברכב עובדים תקין ובבדיקה פדנטית שערכתי מצאתי מעט מאוד ריג'קטים ברכב.

 

נסעתי בכלה לנסיעת התרשמות .

האמת הופתעתי - המנוע דו פרצופי . בנסיעה מתונה נעים , חרישי וחלק ,אולם לחיצה על הדוושה בסל"ד די נמוך משחררת כוח ליניארי שהופך לפראי . נכון שהטורבו "חלקי " ומונע רק ע"י שלוש בוכנות ופועל בלחץ גדישה נמוך ,אולם המנוע גמיש וחזק מאוד, אם כי הרעש בסל"דים גבוהים לא סימפטי ומחוספס לטעמי.

 

בעליות מעלה בית חורון בכביש 443 בדרכי לעיה"ק הסאאב האיצה נפלא בתחום המהירויות 80-140 תוך הפגנת יציבות ובטחון רב.

מה בפן השלילי ? ברור שהרכב זללן דלק לא קטן. לפי מחשב הנסיעה דהירה לא מתונה לירושלים של 80 ק"מ הניבה תוצאה של 10.2 ליטר ל - 100 ק"מ. בעיר בטח תלגום 20 ליטר לכל 100 ק"מ....ברור גם שזה לא רכב לנהיגת מסלול או חיפוש אחיזה, ניהוג והתנהגות ספורטיביים במיוחד.

זהו רכב קלאסי במתכונת זאב בעור כבש. מפנק ,נוח ונינוח בשיוט ועם פאנץ' מפתיע של תאוצות ביניים מדהימות כשנדרשת עקיפה מהירה או לימוד לקח לפוחז מתיימר.

 

 

לסאאב דגם ה 9-5 שהוצג ב - 1997 שודכו מנועי 4 צילינדר בנפחי 1985 ו - 2290 סמ"ק בפיתוח עצמי של סאאב כולם עם מגדש טורבו. כדי לתת מענה מלא לשוק האמריקאי הוצגה גרסת פאר "גריפין" עם מנוע GM V-6 שייתן אופי יותר

"אמריקאי" לסאאב. זהו מנוע שפותח ע"י GM אירופה חטיבת אופל. הוא שימש באופל אומגה, קאדילק קטארה, סאאב 9000 וסאטורן.

 

סאאב לקחו מנוע זה ועל מנת לתת יחוד הוסיפו לו מגדש טורבו בגדישה אסימטרית כאשר גדישת הטורבו ניזונת מפליטת חטיבת בוכנות אחת מהשתיים. המגדש G15 של גארט עובד בלחץ נמוך של 0.25 באר. לכך הוסיפו מערכת הצתה ישירה ייחודית של סאאב וניהול מנוע ייחודי.

באופן מפתיע , ואולי לא ,למנוע B308 זה של סאאב הספק מירבי של 200 כ"ס בעוד שלמקור נטול הטורבו היה בשיאו 210 כ"ס. מה הפואנטה ?

למנוע סאאב זה נתון מומנט חזק בהרבה ובסל"ד נמוך משמעותית מהמקור האופלי, כך שייתן תאוצות ביניים טובות ויכולת עקיפה משופרת.

בשנת 2002 דגם ה 9-5 עבר מתיחת פנים ודגם הגריפין הושמט. הוא הוחלף ע"י ARC שקיבלה גיר אוטומט חדש של 5 מהירויות של אייסין וורנר ו - ESP מלא בתוספת שינויי איבזור.

 

חובבי סאאב האדוקים מעדיפים את מנועי ה - 4 בוכנות ה"סאאביים" ובזים למנוע GM.

 

לסבר את האוזן - מחירון UMI לשנת 2002 :

סאאב 9-5 2.3 טורבו 185 כ"ס ווקטור - 225,000 ש"ח.

סאאב 9-5 3.0 טורבו 200 כ"ס- ארק - 279,500 ש"ח.

 

 

 

 

 

 

 

• עוד מספר תמונות להתרשמות :

עוד מספר תמונות להתרשמות :

 

 

מה קרה איתה:

 

נהניתי מאוד ממנה 4 שנים. אמנם לטיפולים מקצועיים נאלצתי להרחיק לנסוע אבל הרכב היה אמין, מספק וחווייתי. 

[Mr_Shankly 107]

החלטה לא הגיונית מס' 1: בעקבות גילוי פורום מכוניות מסוים, לא חשוב שמות (נקרא לו, למשל, "קארספורום"), התפתח אצלי תחביב חדש והתאהבות חדשה בעולם חדש שדקה לפני זה לא ממש עניין אותי מעבר לכלי תחבורה בסיסי. ובעקבות זאת, רגע לפני חתונה עשיתי החלטה מאוד הגיונית ומתבקשת: לעבור מדייהטסו סיריון 2006 ל... סיאט איביזה FR 2008 ידנית עם 150 כ"ס בלא מעט כסף.

בדיעבד זו היתה אחת הקניות המוטוריות המוצלחות שלי, מכונית "חמימה" שפתחה לי את התיאבון לעולם המכוניות הספורטיביות ובכלל.

 

החלטה לא הגיונית מס' 2: לחפש רכב שני למשפחה עם דרישות מוגדרות (אוטומטי, מושבים מאחורה, תקציב מוגבל) לנסיעות לעבודה/חוגים/איסוף/ללקיחת הילדות ואחרי שנסגרתי על סיטרואן קקטוס, סגרתי על קאדילק ATS בתקציב כפול. אמנם מוקדם מידי לשפוט, אבל כרגע אני מרגיש שזה היה שווה כל שקל, ושיפר את בריאותי הנפשית לא מעט (הסיפור המלא כאן).

עריכה אחרונה ב-31 בינואר על ידי Mr_Shankly

[deltaHF 88]

רכישות שהיו חסרות הגיון מבחינת הסביבה אבל לי הרגישו דווקא מאוד הגיוניות 😈.

הראשונה היתה 106 ראלי דור שני, מונמכת, מוקשחת, רועשת, מושבי אימפרזה,סטראטים, פאוורפלקס, סמי סליקס ומזגן אלכס אורגינל קופא. ועם הרכב הזה היו תקופות שנסעתי 30-40K ק"מ בשנה! רוב האנשים היו מוכנים להנפיק לי תעודת דביל רשום 😂.

אחרי זה הגיע אחד החלומות שלי - 306GTI שנת 2000 ששוב, עבורי היתה הדבר הכי הגיוני שיכול להיות. אחרי ה106 הספרטנית, ה306 הרגישה לאקשורי. מאובזרת, שקטה, מבודדת וחזקה. היתה אצלי מעל 7 שנים ונמכרה בגלל החלטה הגיונית. בדיעבד מצטער שמכרתי אותה. אם הייתי עומד בפני אותה החלטה היום, הייתי משאיר אותה כדיילי. לפחות אני מכיר את הבחור שרכש אותה ונמצא בקשר עימו, ויודע שהרכב בידיים טובות מאוד ומבקר כל שבוע בכבישי נהיגה ומסלולים.

 

לעומת זאת הרכישה הכי הגיונית שלי - המגאן קופה הנוכחית (שוב עבור חלק מהאנשים לקנות רנו זה אולי לא הגיוני) הוכיחה לי שבשבילי רכב הוא לא רק אמצעי תחבורה מ-א' ל-ב'.

התחלתי ללמוד, אין זמן בכלל לתחביב מה שהוביל לרכישה מושכלת של רכב מודרני עם VFM גבוה שעדיין נראה שונה בנוף הרכבים הישראלי, מגאן קופה 1.2 טורבו ידנית. היא מבצעת הכל כמו שצריך, באמינות, בשקט ובנוחות. עלויות אחזקה בדיחה. ועדיין, היא לא עושה לי שום דבר. אני אדיש אליה לחלוטין ברמה שהייתי יותר קשור לפרטנר HDI שהיתה לי כדיילי. היא משעממת אותי ולכן אני מוצא את עצמי כל הזמן מחפש רכבים מעניינים.

מה שהוביל אותי לכמעט רכישה הכי לא הגיונית שלי! מרצדס W210 שנת 2000 2.4 V6 יד שניה עם קצת מעל 100K ק"מ מחבר פורום. נסעתי לראות אותה, עשיתי סיבוב ו.... וואו כמה אופי יש בטרנטה הזאת! נדלקתי! הדבר היחיד שעיכב אותי מלרכוש היה שהיא עם מנוע 2.4 ולא עם 3.2 שיותר הולם אותה. הבשלתי לבסוף לקנות, מתקשר למוכר ו... הרכב נמכר! זאת היתה הכמעט רכישה הכי לא הגיונית שלי.

 

עדיין מחפש איזה E39 שלא עברה 15 מדורי גיהנום ובעקבות השירשור של הבחור אולי יהיה לי מספיק אומץ ל-X5 E53 דיזל. או כל רכב מעניין אחר שיצית בי אש שוב.

[בנצי 158]

אני מנסה לחשוב, ככל הנראה רוב הרכישות שלי נעשות ללא היגיון.

בתחילת הקורונה קניתי גולדווינג באיביי, המטרה הייתה לקנות אופנוע פרוייקט, חשבתי שגולדווינג יכול להיות בסיס נהדר לאיזה קאסטום, כבר חתכתי אופנוע עם דיסק כשנה לפני לממש אהבתי את התוצאה.
כשאספתי את הגולדווינג, רכיבה הביתה של 150 ק"מ גרמה לי להבין שאני די מאוהב...

הקורבט גם רכישה/השקעה לא ממש הגיוניות, ממש לא בפן הכלכלי, הרכב הגיע אלי בעסקת טרייד, נתתי דוקאטי מונסטר וקיבלתי קורבט מאיזה ילד, מאז הספקתי להחליף את כל פנים הרכב, גג רך, רכשתי גג קשיח, שיפצתי גיר, החלפתי בולמים, בלמים, צינורות, רדיאטור אלומיניום ואילו צבעתי את הרכב, אפילו רכשתי סט גלגלים נוסף זהה לזה שיש כבר יש לי, למה? אין לי מושג, כל פעם שאני מחליט למכור, סיבוב קצר גורם לי להשקיע עוד ולשמור.

הרכישה האחרונה היא הכי פסיכית, דודג' D200 מולבש על ראם 2500 דיזל שנת 2006, משופר מאוד, רועש ומעשן.
הרכב הזה מוגזם בכל דרך אפשרית וזה כל כך מהנה.

הרכישות ההגיוניות הן הS550, הוולבו XC90 T8 והפונטיאק גרנדוויל.



Sent from my SM-G975U1 using Tapatalk

[khc 31]

קיים פורום שלם לנושא "רכישה ללא הגיון": פורום אספנות.

כל רכישה שם היא חסרת הגיון כלכלי (למעט מבצעי אקזיט שקונים בx משביחים או מחכים כמה שנים כדי למכור בx+++.

ועדיין, כל רכישה שם, עד כמה שהיא מדממת את הכיס. גורמת לעונג רב לרוכשים ולמתחזקים.

הלוואי עליי .

Sent from my ONEPLUS A3010 using Tapatalk