האם צריך לתמוך כספית בחובות של בת הזוג?

[netanel1014]

לפני 35 דקות, sperial כתב:

שיתוף החשבונות היה הדבר הראשון שעשיתי למחרת החתונה, הצ'קים הופקדו אחרי כן. צריך להוסיף שחלוקת הכסף והרכוש שנכנסו לזוגיות הייתה די מאוזנת. בינתיים איחדנו לחשבון אחד וזהו.

 

@BloodFist הפרדה של חשבון עסקי מחשבון פרטי היא דבר הגיוני לגמרי, ואין לו קשר לאיזון הכלכלי ולאמון בין בני הזוג. 

 

@yogev20 השאלה היא האם המשפט האחרון שלך מעיד על איזה חוסר אמון בתוך הזוגיות, שהוא לכשעצמו בעיה קשה?

 

@netanel1014 מה שאתה מתאר זו בעיה רצינית של חוסר שקיפות וחוסר אמון בינך לבין אשתך. יותר מזה, פיצול החשבונות גורם לאפשרות להסתיר דברים ביניכם, לא בדיוק צעד בונה אמון. אצלי בדיוק להפך - אמנם אני זה שעוקב אחר החשבונות אבל בידיעה מלאה שאם יש הוצאה חריגה כל אחד מאתנו יתייעץ עם האחר.

אתה צודק שיש פה חוסר אמון. אבל זאת המציאות היד שלה קלה על האשראי. כשזה אצלה פחות הרבה פחות.

[davemustaine87]

לפני 17 דקות, phpclub כתב:

וד סיטואציה נוכחית אצלי עכשיו

אני עובד ומרוויח סביר

אשתי לא עובדת, החלטנו שהיא נשארת עם התינוק החדש עד גיל שנה לפחות, האם אני רשאי ללכת לקנות רכב ספורט כי יש לי כסף בעוד אשתי לא רשאית ללכת לחנות בגדים כי היא לא מכניסה שקל ?

 בגלל זה מדברים ומנרמלים את זה בהתאם להכנסה(נשמע מאוד טכני ורובוטי, אבל די פשוט ) 

הריי ברור שאם בן זוג אחד מרוויח 30 אלף והשני מרוויח מינימום, ויש להם משכנתא של 8 אלף בחודש, אז החלוקה לא תהיה חצי חצי. 

ושוב, זה לא שחור או לבן. לא חותמים פה על הסכמים בעדות נוטריון על כול אגורה. 

זה פשוט לטעמי צורה טובה לקחת אחריות על ההוצאות שלך, ומצד שני גם לא למנוע ממך/מהצד השני גם את התחביבים שהוא אוהב גם אם הצד השני לא מבין אותם כלל. 

[sperial]

@אורח לרגע אתה צודק בכך שאני רואה את הדברים שאני מכיר. אשתי ואני באים מרקעים שונים לחלוטין, אבל שנינו רואים את הצורך בשיקול דעת בהוצאות, ובשיתוף כאשר מדובר בהחלטה קצת יותר גדולה. מצד שני, אני לא מבין איך פיצול החשבונות עוזר לצמצם הוצאות. זה עוזר רק להסתיר דברים בין בני הזוג, וזה בהחלט לא בריא. אם הכל גלוי אפשר גם לזהות בעיות מוקדם, לשבת עם האשה ולהחליט שקונים בשופרסל דיל ולא בשופרסל אקספרס, ושבבוקר מכינים תרמוס וכריכים ולא הולכים לבית הקפה שליד המשרד. 

 

@netanel1014 מה שאתה עושה הוא טאטוא הבעיה מתחת לשטיח. התנהלות לא נכונה של בני הזוג מצריכה דיון ביניהם בשלב מוקדם על מנת לתקן אותה לטווח הארוך. אישית אני מיחס חלק משמעותי מהיכולת הכלכלית שלי לכך שהן אשתי והן אני שקולים בהוצאות שלנו. לפעמים צוחקים עלי בפורום על כך שאנחנו מפצלים קניות בין שלושה סופרים וביקור שבועי בשוק, אבל חשבון הבנק חושב אחרת.

 

@davemustaine87 כמה אנרגיה אתה צריך להשקיע בכל האיזונים האלה. לא יותר פשוט להעביר את כל הכספים בחשבון אחד, כשהכל גלוי לשני בני הזוג? הזכרתי קודם, ואני אחזור: משך כ-15 שנה התנהלתי עם שני חשבונות משותפים. לכל חשבון היה יתרון מסויים. בסופו של דבר הגענו למסקנה שהאנרגיה וההתעסקות כדי לאזן בין החשבונות היא בזבוז, עדיף לאחד אותם תחת גג אחד ולהתנהל כך.

[netanel1014]

לפני 12 דקות, sperial כתב:

@אורח לרגע אתה צודק בכך שאני רואה את הדברים שאני מכיר. אשתי ואני באים מרקעים שונים לחלוטין, אבל שנינו רואים את הצורך בשיקול דעת בהוצאות, ובשיתוף כאשר מדובר בהחלטה קצת יותר גדולה. מצד שני, אני לא מבין איך פיצול החשבונות עוזר לצמצם הוצאות. זה עוזר רק להסתיר דברים בין בני הזוג, וזה בהחלט לא בריא. אם הכל גלוי אפשר גם לזהות בעיות מוקדם, לשבת עם האשה ולהחליט שקונים בשופרסל דיל ולא בשופרסל אקספרס, ושבבוקר מכינים תרמוס וכריכים ולא הולכים לבית הקפה שליד המשרד. 

 

@netanel1014 מה שאתה עושה הוא טאטוא הבעיה מתחת לשטיח. התנהלות לא נכונה של בני הזוג מצריכה דיון ביניהם בשלב מוקדם על מנת לתקן אותה לטווח הארוך. אישית אני מיחס חלק משמעותי מהיכולת הכלכלית שלי לכך שהן אשתי והן אני שקולים בהוצאות שלנו. לפעמים צוחקים עלי בפורום על כך שאנחנו מפצלים קניות בין שלושה סופרים וביקור שבועי בשוק, אבל חשבון הבנק חושב אחרת.

 

@davemustaine87 כמה אנרגיה אתה צריך להשקיע בכל האיזונים האלה. לא יותר פשוט להעביר את כל הכספים בחשבון אחד, כשהכל גלוי לשני בני הזוג? הזכרתי קודם, ואני אחזור: משך כ-15 שנה התנהלתי עם שני חשבונות משותפים. לכל חשבון היה יתרון מסויים. בסופו של דבר הגענו למסקנה שהאנרגיה וההתעסקות כדי לאזן בין החשבונות היא בזבוז, עדיף לאחד אותם תחת גג אחד ולהתנהל כך.

מסכים איתך.

[SlowRide]

לפני שעה, TsachiE כתב:

 זאת באמת סוגיה מעניינית בפני עצמה, עניין החשבון המשותף. 

מה דעתך על פתרון יצירתי שיש זוגות שלוקחים בנושא - חשבונות נפרדים, וחשבון משותף בו הם מפקידים כסף כל חודש להוצאות משק הבית?

זה מה שאנחנו עושים.

מעבירים את רוב המשכורות לחשבון משותף ומשאירים קצת בצד לכל אחד שיעשה בזה מה שהוא רוצה.

 

[BarryG]

מתוך סקרנות, לאלו שמפצלים חשבונות, מה אתם עושים מבחינת חסכונות?

[אורח לרגע]

לפני כשעה, yogev20 כתב:

 

אורח לרגע

חבל שאתה לא אורח קבוע...

תודה.

מאחל לעצמי לחזור מהר למעגל העבודה ושיהיה לי הרבה פחות זמן פנוי לשטויות האלה

[BloodFist]

לפני 11 דקות, BarryG כתב:

מתוך סקרנות, לאלו שמפצלים חשבונות, מה אתם עושים מבחינת חסכונות?

 

האמת שגם אותי זה מסקרן, נניח ישראל ישראלי ואשתו ישראלה ישראלי חוסכים לדירה, כל אחד בחשבון נפרד וכל אחד לפי יכולת ההשתכרות שלו.

האם "מחלקים" את הדירה באחוזים כל אחד לפי תרומתו (בהסכם מעוגן מראש)?

[ישה]

ראש קלקלי לחלקכם

 

החוב נוצר משני מקורות האחד שכר הלימוד את גובהו לא קבעה הגברת  השני הוצאות מחיה אתה מקבל סכום X ועם זה אתה חי ולא אתה מבזבז Y גדול מ X ואת זה מלווים לך.

 

לכן על בני הזוג להחזיר את הכסף יחד בטח ובטח עם הלימודים משמשים את הגברת להביא הכנסה לתא המשפחתי.

 

ולא מדובר בתשלום חד פעמי אלא משהו שנפרש לשנים.

 

שיחליטו היום מה ייעשה ביתרה אם חס וחלילה יתגרשו לפני שכל ההלוואה סולקה.

 

נדמיין מצב אחר בו רק אחד משתכר בתא המשפחתי והשני עקר/ת בית.

 

האם לזה שלא משתכר לא מגיע פינוקים לממש את תחביביו?

 

הפסיקה היום קובעת כל הרכוש המשותף שהצטבר בזמן שבני הזוג  חיים ביחד שייך לשניהם  במקרה של גירושין או פטירה לא עלינו.

 

[Nemesis]

לא, אין קשר.

אצלינו זה עובר אדפטציה לפי התקופה.

בתקופה לפני הילדים מהחשבון שלי יצאו כל ההוצאות השוטפות. שכירות, אוכל, הוצאות מחיה, דלק, ביטוחים וכו'. מהחשבון שלה יצאו רק הוצאות חד פעמיות, בילויים, רכישת רכב, מוצרי חשמל, טיולים, מתנות וכו'.

מה שנשאר ממה שנכנס לי חופשית יכולתי לבזבז בלי רגשות אשם. היא גם יכלה לרכוש מה שבא לה. כיוון שאני הפזרן יותר והיא החסכנית מבינינו זה הסתדר מצויין. לא אמרה לי למה קנית את זה, ומצד שני חסכה כאוות נפשה.

החסכונות שייכים לשנינו באותה מידה, לא משנה היכן הם נמצאים.

 

כשנולדו הילדים הכל נשאר כפי שהיה מעבר להוצאות החינוך / שמרטפות שכבר לא יכלו להספג בחשבון שלי, ואז יורדות ממנה.

[sperial]

@ישה הפעם איחרת. הדיון הזה נחטף מזמן להתנהלות חברי הפורום ובנות זוגם.

 

לעצם העניין - בסופו של דבר הבעיה היא מה יקרה במקרה גירושין. אני חייב לומר שהסטטיסטיקה שמצאתי הפתיעה לטובה, בארה"ב רק כ-15% מהזוגות מתגרשים. אבל עם כוכבית קטנה - הכוונה לזוגות ששרדו שנת נישואין ראשונה. מצד שני, אם מה שנכתב כאן, שבן הזוג מכניס רק 23,000 דולר בשנה, ואם ההנחה היא שבת הזוג, בזכות הלימודים, תכניס הרבה יותר, יהיה איזה חוסר איזון בנישואין שבתילת המאה ה-21 עלול לגרום לא מעט בעיות.

[omricn]

לי משתמע מהדיון הזה משהו שלא ידעתי: המון זוגות הם לא באמת זוגות, אלא פשוט נקלעו אחד לשניה, חיים באותו המבנה ונגזר עליהם לחיות יחד, אז הם חיים איש איש ומשכורתו. אתם גם ישנים במיטות נפרדות? הרי מה יקרה אם בן זוג אחד רצה מזרן קשה יותר והשני מעדיף רך? אולי לילדים שלכם תתנו 2 שמות, אחד לפי בחירת האב והשני לפי בחירת האם? 

פשרה היא לא מילה גסה. זוגיות = קודם כל פשרה. וכאשר אהבה+פשרה, אין הרגשה רעה לאף אחד, להיפך, ההרגשה היא מרוממת עצם החלוקה והנתינה לבן הזוג ולמשפחה בכלל.

משפחה היא מילה אחת. לא אני, היא, הם וכו'. קחו אחריות.

[BarryG]

לפני 23 דקות, Nemesis כתב:

החסכונות שייכים לשנינו באותה מידה, לא משנה היכן הם נמצאים.

איך בעצם מתבצע התכנון של החיסכון העתידי, נגיד, ללימודים של הילדים או לפנסיה? הרי לא הגיוני שאחד יבזבז הרבה והשני יחסוך ויקבל הפתעה כשבני הזוג יפרשו...

 

[nitch]

בילת"'קי חופשי, אבל הנה השנקל שלי מנסיון בארה"ב.

יש לנו זוג חברים בו האישה פרנסה (וגידלה ילדים די לבד) בזמן הלימודים של הבעל, נצברו חובות של מעל חצי מליון דולר.
היום הוא נוירוכירורג מוביל ומרוויח סכום שמספיק לכיסוי כל החוב כל כמה חודשים.
בקיצור, לא כל חוב על לימודים שווה למשנהו, יש כאלו שמובילים להכנסה גבוהה כמעט מובטחת, ויש דפוקים שמשלמים מאות אלפי דולרים על לימודי מגדר בליגת הקיסוס.

את החוב של אשתי שהיה $2400 (למדה באוניברסיטה מובילה, אך ציבורית) כיסיתי אני כשהתחתנו פשוט כי עצבן אותי לראות אותה כותבת צ'ק של כמה עשרות דולרים כל חודש.

עריכה אחרונה ב-2 לדצמבר, 2020 על ידי nitch

[davemustaine87]

לפני 15 דקות, omricn כתב:

לי משתמע מהדיון הזה משהו שלא ידעתי: המון זוגות הם לא באמת זוגות, אלא פשוט נקלעו אחד לשניה, חיים באותו המבנה ונגזר עליהם לחיות יחד, אז הם חיים איש איש ומשכורתו. אתם גם ישנים במיטות נפרדות? הרי מה יקרה אם בן זוג אחד רצה מזרן קשה יותר והשני מעדיף רך? אולי לילדים שלכם תתנו 2 שמות, אחד לפי בחירת האב והשני לפי בחירת האם? 

פשרה היא לא מילה גסה. זוגיות = קודם כל פשרה. וכאשר אהבה+פשרה, אין הרגשה רעה לאף אחד, להיפך, ההרגשה היא מרוממת עצם החלוקה והנתינה לבן הזוג ולמשפחה בכלל.

משפחה היא מילה אחת. לא אני, היא, הם וכו'. קחו אחריות.

 

למה לעטוף את כול זה בממבו ג'מבו הזה? 

יכולת פשוט להגיד - לתפיסתי וחינוכי זוגיות תחת אותה בית מצריכה חשבון משותף, קשה לי לקבל משהו אחר ולכן מי שלא הולך באותה דרך הוא בהכרח שותף לדירה של בן/בת הזוג שלו. 

 

הרי על אותו משקל אני יכול גם להגיד "מי שרוצה הסכם ממון, הוא לא באמת אוהב את אישתו".כי את מי מעניינת תפיסה אחרת, שאולי מורידה את המשקפיים הוורודות מעבר לאגדות דיסני של "עד המוות יפרידנו" ? 

 

ואגב יש גם זוגות שמסתדרים טוב מאוד, כיף להם ביחד, אבל וואלה, ביום יום ,להוציא סקס, הם כן ישנים במיטות נפרדות.  מה לעשות, לא תמיד שינה בכפיות עם מישהו שנוחר וזז כול שניה זה כיף גדול.  shocking.