מבחן השוואת מגברים של ריצ'ארד קלארק

[BEEKER]

זה תירגום חופשי (וקצת ארוך) של מאמר של טום מורו, על אתגר השוואת מגברים של ריצ'רד קלארק

 

 

 

אין ספק שכל המגברים אינם זהים. 

קל מאוד למדוד הבדלים גדולים בביצועים של מגברים. וזה נכון כמעט בכל נתון של מגבר, כמו הספק (ואטים) רעש, עיוות וכו'.

הניסיון של ריצ'ארק קלארק הביא אותו להאמין שלמרות שניתן למדוד בקלות הבדלים בין נתונים של מגברים,
דווקא השמיעה של אותם הבדלים, תהיה קשה.

 

הקושי לשמוע את ההבדלים בין המגברים נובע מ2 סיבות:

א. ההבדלים בין המגברים השונים הם קטנים (מדובר על מגברים מודרנים שכולם נבנים בצורה טובה ולפי עקרונות זהים)

 

ב. היכולת שלנו כמאזינים לשמוע את ההבדלים האלו היא קטנה עוד יותר.

 

כאן מגיע הקטע השיווקי:
מעצבים, יצרנים ובעיקר אנשי מכירות טוענים כי ההבדל במגברים נשמע בבירור. 

והם טוענים להרבה סיבות שנותנים יתרונות "ברורים" לדוגמה טיפולוגיה של מגבר (קלאס a, b וכו')

יש כאלה שטוענים שלעיצובים מסוימים
של מגבר,
יש תגובה חלקה יותר ואילו מגברים אחרים מראים בס חזק יותר.

 חובבים של מגברי מנורות טוענים שלמגברי מנורות יש את הצליל ה"חם "שכולנו צריכים במערכות שלנו.

הגדרות כאלה בהחלט כפופות לפרשנות אישית. 

 

לריצארד קלארק אין כוונה לקבוע אם מגבר מסוים אחד טוב יותר ממגבר אחר. 

כל הטענות על הבדלים באיכות של החלקים במגבר, או קלאס מסויים, או מבנה של מגבר?
הם נושאים לדיון של "מי המגבר הטוב/יותר טוב/מצויין" אבל זה לא הנושא של האתגר.

המטרה היחידה של אתגר המגברים שלו היא לקבוע אם ההבדלים במגברים נשמעים.

אילו הבדלים נשמעים?
הוא מאמין שההבדלים הנתפסים במגברים נובעים כולם מגורמים שונים שניתן להסביר בפיזיקה בסיסית ופסיכו-אקוסטיקה אלמנטרית.

 למשל, אם יש לני שני מגברים שלא מנגנים באותו ווליום ומגבר אחד מנגן חזק יותר מהשני,
אז חשוב להבין שלהבדל ביניהם, אין קשר למבנה של המגבר, זה לא קשור לאיכות החלקים, זה גם לא קשור ל"איכות התכנון", גם לא לשיווק, או לאריזה.

זה בסך הכל עניין פשוט של ווליום,
ודבר כזה קל לגלות.

 

ריצארד קלארק טוען שכל עוד נותנים למגבר מודרני, להשמיע מוסיקה בתחום הטוב שלו (זה נקרא תחום ליניארי שלו מתחת לעיוות).

אז במצב כזה, ההבדלים השונים שבין המגברים, כל כך קטנים עד למצב שהם אינם נשמעים לאוזן האנושית.

 

לכן ריצ'ארד קלארק החליט על השוואת מגברים כשהרעיון הבסיסי הוא שמאזין יוכיח את יכולתו/ה לשמוע הבדלים במגברים, כפי שכולם טוענים שהם מסוגלים לעשות.

 

כל מה שבוחן צריך לעשות זה להתאים בצורה טובה את המגברים כך שנשווה "תפוחים לתפוחים" במקום "תפוחים לתפוזים". 

לכן גם לא נשווה מגבר עם בוסט של 12db+, למגבר עם מינוס של 12db.
כי ברור שיש הבדל במקרה כזה, אפילו על שני מגברים זהים שיצאו אחד אחרי השני מאותו פס ייצור.

 

מטרת האתגר היא לא לקבוע מי המגבר שנשמע הכי טוב למאזין, אלא שואלים האם המאזין יכול לזהות את המגבר שהוא שומע?

לכאורה, זו בדיקה קלה, כי אנשים רבים מאמינים כי למגברים יש אופי קולי ייחודי כלשהו, ולכן יצליחו לזהות בקלות,
מגברים עם צליל חם, צליל חלק, באס חזק וכו'

אז מכיוון שאנו מחפשים הבדלים במגברים, ומלכתחילה ניתן להעריך בזהירות כי ההבדלים הללו יהיו כנראה מאוד מאוד קטנים, אז עלינו לדאוג שכל תנאי הבדיקה יהיו שווים ככל שאפשר.
לדוגמה ווליום, באלאנס (ערוצים ימין ושמאל שווים)

מכאן נעבור לתנאי בדיקת השוואה של מגבר שהם:
1. ווליום שווה בשני המגברים
2. חוטי הרמקול בשני המגברים מחוברים כמו שצריך. (+ ו- -)
3. שלאף מגבר אין פאזה הפוכה בdsp.
4. שאף מגבר אינו עובד מול התנגדות שונה ממה שתוכנן
5. צריך לכבות מעבדי צליל, כולל באס, טרבל ואודנס.
6. לאף מגבר אין רעש פיזי מוגזם, או רעשים כאשר מחברים אותו לרמקול
.
כללים נוספים להשוואת מבחן מגבר
1. למבחן נשתמש ברמקולים באיכות גבוהה (רמקולים ביתיים)
אם המאזין רוצה הוא יכול להביא איתו רמקולים למבחן (כל עוד מדובר ברמקולים רגילים שנמכרים באופן מסחרי)

2. המאזין יכול לבוא עם רכב, ולבדוק צליל מגבר ברכב שלו אבל בזמן המבחן שני המגברים יופעלו מאותו ספק כוח ב 14 וולט DC

3. ניתן לבצע את הבדיקה בכל ווליום שרוצים.

 

4. בדיקה עם מוסיקה רגילה ולא אותות בדיקה (סוויפ אסור)

5. המאזין ישלוט במתג והוא יכול לעבור בין מגברים כמה פעמים ובאיזה מהירות שהוא רוצה. 

 

6.המאזין יכול להשוות את המגברים למשך זמן רב ככל שרוצה. 

 

7.המאזין יכול לחזור על כל רצף כמה פעמים שרוצים. 

8. הצלחה במבחן היא 12 פעמים רצופות של זיהוי בין מגבר א' למגבר ב והפרס הגדול? 

מאזין שיזהה את המגבר יזכה בסכום של 10,000$.

 

9. ניתן להשוות בין המגברים שיש במלאי של ריצ'ארד קלארק לדוגמה:

 Alpine, Rockford, Kicker, Phoenix Gold, Precision Power, MTX, Adcom, Kenwood, Pioneer, Sony וכו 'מאזין יכול לבחור כל אחד מהם או להביא מגבר משלו.

 

10. כל המגברים חייבים להיות שם מותג, ייצור סטנדרטי, מגברי מתח לינאריים. זה לא כולל מגברים זרם גבוה. לא ניתן לשנות מגברים ועליהם לעמוד במפרט המפעל. עליהם להיות "מגברי שמע לרכב המיועדים להפעלה ממערכת החשמל של המכונית."

כלומר מגברים סטנדרטיים.

 

11. עלות המבחן היתה 200 דולר לפרטיים, 500 לאנשי התעשייה או כאלה שמייצגים חברות. 

 

 

Amplifier Challenge Rules.PDF Richard Clark Amplifier Challenge FAQ.PDF

כאמור  מבחן היה אמור להיות קל מאוד, בעיקר לאודיופילים וכמובן לאנשים שמתארים הבדלים בין מגברים כמו לילה ויום.

וסביר להניח שאף אחד מהמאזינים לא אמור להתקשות לבחור בין שני מגברים שונים, או להבדיל בין תפוח לתפוז 12 פעמים ברציפות. 

 

כדי להיות הוגן, ריצ'ארד קלארק האמין והסביר למאזינים שהשתתפו במבחן כי ההבדלים במגברים הם קטנים מדי לאיתור על ידי אוזן, ובוודאי קטנים מכדי לשלם סכומי כסף נוספים גדולים. 
וכמובן  אם הוא טועה?

אז מישהו צריך להיות מסוגל לעבור את האתגר ולזכות בכסף שלו.

The end

מבחנים נערכו במשך 25 שנה,
עד  2015 ולא ידוע על מישהו אחד שעבר את המבחן

.

[Dani Cohen]

לפני 6 שעות, BEEKER כתב:

זה תירגום חופשי (וקצת ארוך) של מאמר של טום מורו, על אתגר השוואת מגברים של ריצ'רד קלארק

 

 

 

אין ספק שכל המגברים אינם זהים. 

קל מאוד למדוד הבדלים גדולים בביצועים של מגברים. וזה נכון כמעט בכל נתון של מגבר, כמו הספק (ואטים) רעש, עיוות וכו'.

הניסיון של ריצ'ארק קלארק הביא אותו להאמין שלמרות שניתן למדוד בקלות הבדלים בין נתונים של מגברים,
דווקא השמיעה של אותם הבדלים, תהיה קשה.

 

הקושי לשמוע את ההבדלים בין המגברים נובע מ2 סיבות:

א. ההבדלים בין המגברים השונים הם קטנים (מדובר על מגברים מודרנים שכולם נבנים בצורה טובה ולפי עקרונות זהים)

 

ב. היכולת שלנו כמאזינים לשמוע את ההבדלים האלו היא קטנה עוד יותר.

 

כאן מגיע הקטע השיווקי:
מעצבים, יצרנים ובעיקר אנשי מכירות טוענים כי ההבדל במגברים נשמע בבירור. 

והם טוענים להרבה סיבות שנותנים יתרונות "ברורים" לדוגמה טיפולוגיה של מגבר (קלאס a, b וכו')

יש כאלה שטוענים שלעיצובים מסוימים
של מגבר,
יש תגובה חלקה יותר ואילו מגברים אחרים מראים בס חזק יותר.

 חובבים של מגברי מנורות טוענים שלמגברי מנורות יש את הצליל ה"חם "שכולנו צריכים במערכות שלנו.

הגדרות כאלה בהחלט כפופות לפרשנות אישית. 

 

לריצארד קלארק אין כוונה לקבוע אם מגבר מסוים אחד טוב יותר ממגבר אחר. 

כל הטענות על הבדלים באיכות של החלקים במגבר, או קלאס מסויים, או מבנה של מגבר?
הם נושאים לדיון של "מי המגבר הטוב/יותר טוב/מצויין" אבל זה לא הנושא של האתגר.

המטרה היחידה של אתגר המגברים שלו היא לקבוע אם ההבדלים במגברים נשמעים.

אילו הבדלים נשמעים?
הוא מאמין שההבדלים הנתפסים במגברים נובעים כולם מגורמים שונים שניתן להסביר בפיזיקה בסיסית ופסיכו-אקוסטיקה אלמנטרית.

 למשל, אם יש לני שני מגברים שלא מנגנים באותו ווליום ומגבר אחד מנגן חזק יותר מהשני,
אז חשוב להבין שלהבדל ביניהם, אין קשר למבנה של המגבר, זה לא קשור לאיכות החלקים, זה גם לא קשור ל"איכות התכנון", גם לא לשיווק, או לאריזה.

זה בסך הכל עניין פשוט של ווליום,
ודבר כזה קל לגלות.

 

ריצארד קלארק טוען שכל עוד נותנים למגבר מודרני, להשמיע מוסיקה בתחום הטוב שלו (זה נקרא תחום ליניארי שלו מתחת לעיוות).

אז במצב כזה, ההבדלים השונים שבין המגברים, כל כך קטנים עד למצב שהם אינם נשמעים לאוזן האנושית.

 

לכן ריצ'ארד קלארק החליט על השוואת מגברים כשהרעיון הבסיסי הוא שמאזין יוכיח את יכולתו/ה לשמוע הבדלים במגברים, כפי שכולם טוענים שהם מסוגלים לעשות.

 

כל מה שבוחן צריך לעשות זה להתאים בצורה טובה את המגברים כך שנשווה "תפוחים לתפוחים" במקום "תפוחים לתפוזים". 

לכן גם לא נשווה מגבר עם בוסט של 12db+, למגבר עם מינוס של 12db.
כי ברור שיש הבדל במקרה כזה, אפילו על שני מגברים זהים שיצאו אחד אחרי השני מאותו פס ייצור.

 

מטרת האתגר היא לא לקבוע מי המגבר שנשמע הכי טוב למאזין, אלא שואלים האם המאזין יכול לזהות את המגבר שהוא שומע?

לכאורה, זו בדיקה קלה, כי אנשים רבים מאמינים כי למגברים יש אופי קולי ייחודי כלשהו, ולכן יצליחו לזהות בקלות,
מגברים עם צליל חם, צליל חלק, באס חזק וכו'

אז מכיוון שאנו מחפשים הבדלים במגברים, ומלכתחילה ניתן להעריך בזהירות כי ההבדלים הללו יהיו כנראה מאוד מאוד קטנים, אז עלינו לדאוג שכל תנאי הבדיקה יהיו שווים ככל שאפשר.
לדוגמה ווליום, באלאנס (ערוצים ימין ושמאל שווים)

מכאן נעבור לתנאי בדיקת השוואה של מגבר שהם:
1. ווליום שווה בשני המגברים
2. חוטי הרמקול בשני המגברים מחוברים כמו שצריך. (+ ו- -)
3. שלאף מגבר אין פאזה הפוכה בdsp.
4. שאף מגבר אינו עובד מול התנגדות שונה ממה שתוכנן
5. צריך לכבות מעבדי צליל, כולל באס, טרבל ואודנס.
6. לאף מגבר אין רעש פיזי מוגזם, או רעשים כאשר מחברים אותו לרמקול
.
כללים נוספים להשוואת מבחן מגבר
1. למבחן נשתמש ברמקולים באיכות גבוהה (רמקולים ביתיים)
אם המאזין רוצה הוא יכול להביא איתו רמקולים למבחן (כל עוד מדובר ברמקולים רגילים שנמכרים באופן מסחרי)

2. המאזין יכול לבוא עם רכב, ולבדוק צליל מגבר ברכב שלו אבל בזמן המבחן שני המגברים יופעלו מאותו ספק כוח ב 14 וולט DC

3. ניתן לבצע את הבדיקה בכל ווליום שרוצים.

 

4. בדיקה עם מוסיקה רגילה ולא אותות בדיקה (סוויפ אסור)

5. המאזין ישלוט במתג והוא יכול לעבור בין מגברים כמה פעמים ובאיזה מהירות שהוא רוצה. 

 

6.המאזין יכול להשוות את המגברים למשך זמן רב ככל שרוצה. 

 

7.המאזין יכול לחזור על כל רצף כמה פעמים שרוצים. 

8. הצלחה במבחן היא 12 פעמים רצופות של זיהוי בין מגבר א' למגבר ב והפרס הגדול? 

מאזין שיזהה את המגבר יזכה בסכום של 10,000$.

 

9. ניתן להשוות בין המגברים שיש במלאי של ריצ'ארד קלארק לדוגמה:

 Alpine, Rockford, Kicker, Phoenix Gold, Precision Power, MTX, Adcom, Kenwood, Pioneer, Sony וכו 'מאזין יכול לבחור כל אחד מהם או להביא מגבר משלו.

 

10. כל המגברים חייבים להיות שם מותג, ייצור סטנדרטי, מגברי מתח לינאריים. זה לא כולל מגברים זרם גבוה. לא ניתן לשנות מגברים ועליהם לעמוד במפרט המפעל. עליהם להיות "מגברי שמע לרכב המיועדים להפעלה ממערכת החשמל של המכונית."

כלומר מגברים סטנדרטיים.

 

11. עלות המבחן היתה 200 דולר לפרטיים, 500 לאנשי התעשייה או כאלה שמייצגים חברות. 

 

 

Amplifier Challenge Rules.PDF 123.13 kB · 1 download Richard Clark Amplifier Challenge FAQ.PDF 150.23 kB · 0 downloads

כאמור  מבחן היה אמור להיות קל מאוד, בעיקר לאודיופילים וכמובן לאנשים שמתארים הבדלים בין מגברים כמו לילה ויום.

וסביר להניח שאף אחד מהמאזינים לא אמור להתקשות לבחור בין שני מגברים שונים, או להבדיל בין תפוח לתפוז 12 פעמים ברציפות. 

 

כדי להיות הוגן, ריצ'ארד קלארק האמין והסביר למאזינים שהשתתפו במבחן כי ההבדלים במגברים הם קטנים מדי לאיתור על ידי אוזן, ובוודאי קטנים מכדי לשלם סכומי כסף נוספים גדולים. 
וכמובן  אם הוא טועה?

אז מישהו צריך להיות מסוגל לעבור את האתגר ולזכות בכסף שלו.

The end

מבחנים נערכו במשך 25 שנה,
עד  2015 ולא ידוע על מישהו אחד שעבר את המבחן

.

פוסט מעניין ומחכים כמו תמיד BEEKER. אין אף חברה בעולם, שתייצר מגבר מהתחלה ועד הסוף ( טרנזיסטורים, קבל, מעגל חשמלי, ועוד ) . כולם קונים ב " סופרמרקט " של החלקים, אשר מיוצרים על ידי יצרנים שונים. בדיוק כמו ברכב עצמו, לדוגמה טויוטה אינה מייצרת פנסים משלה, היא קונה ממפעל שמיצר פנסים להמון מכוניות. היא כן מוכרת כריות אוויר לרוב יצרני המכוניות בעולם ( אלה היו דוגמאות ). גם יצרני מגברים רוכשים את החלקים מיצרנים שמיצרים לרוב העולם, ומחליטים לפי תכנון המהנדסים שלהם, אילו רכבים להשתמש במגבר. המבחן שכתבתה עליו רק מוכיח ומחזק את העובדות האלו, במיוחד במבחן של 25 שנה !! אבל יש הרבה גימיקים שיווקיים, יש חלקים זולים מאוד, יש חלקים יותר יקרים. הכל תלוי במהנדסי יצרן המגבר באילו חלקים ישתמשו לבניית המגבר.

לא נאמר דבר על ההבדל ( אם קיים בכלל ) בין קלאס A קלאס B ומגבר דיגיטלי, לפי מה שהבנתי.

BEEKER האם לדעתך ולפי המבחן שציטטה, מגבר הוא בסך הכל " תחנת כוח חשמלי " שמגביר את האות שיוצא ממכשיר הרדיו/דיסק שמועבר לרמקולים ? אשמח לקרוא את חוות דעתך בנושא.

 

[BEEKER]

לפני שעה, Dani Cohen כתב:

לא נאמר דבר על ההבדל ( אם קיים בכלל ) בין קלאס A קלאס B ומגבר דיגיטלי, לפי מה שהבנתי.

המגברים שנבדקו היו מגברי קלאס AB  רגילים שזמינים לרכישה לכל לקוח.

המבחן לא בדק מגברי קלאס D ולא בדק מגברים בבנייה אישית שבוצעו בהם שינויים.

 

לגבי מגבר אידיאלי, זהו מגבר שהוא בעצם "תחנת כוח" כפי שכתבת,

מגבר שמוציא הספק לינארי, ללא עיוות, ללא הוספה או החסרה של פרטים,

וכמובן נאמן למקור.

אולם, כנראה שבעולם המציאות אין כאלו מגברים אידיאליים וכל המגברים רק מתקרבים לכך