ראיונות עבודה בfaang / חברות טק גדולות (בארה״ב אבל רלוונטי גם בארץ)

[Liviur]

מכיוון שהנושא עלה במקום אחר חשבתי לשתף קצת את החוויות מתהליכי ראיונות בחברות הגדולות.

לאורך השנים (ובשנה האחרונה בחיפוש עבודה האחרון) יצא לי לדבר ולהתראיין אצל כמה מהחברות הגדולות בתחום (אני מדבר ספציפית על משרות של פיתוח) ושווה לשתף קצת על החוויה.

 

נתחיל מהגשת קורות החיים , מניסיוני ומניסיון של הרבה מחברי - הדרך הכי טובה להגיע לחברות האלו (שנוחתות אצלהם כנראה מאות אם לא אלפי קורות חיים למשרה היא אחת מה2 הבאות:

1. דרך חברים וקשרים - מה שנקרא referral - לכל החברות יש מנגנונים של חבר מביא חבר , מעבר לבונוס גיוס שהחבר יקבל - החברות האלו בהחלט לוקחות את ההמלצות האלו יותר ברצינות. ככה הגשתי כמעט לכל המשרות בסבב האחרון - וגוגל , פייסבוק ועוד כמה החזירו טלפון אשכרה יום אחרי.

2. עשיה עם נראות גבוהה - הרצאות , פרוייקטים קוד פתוח , תרומת קוד לפרוייקטים גדולים בגיטהאב. היו לי לא מעט פניות ישירות מחברות גדולות עקב דברים ציבוריים שעשיתי. זה נשמע הרבה יותר ממה שזה באמת מבחינת קושי והשקעה - אבל חשוב לעשות את זה ולא לטמון את הראש בעבודה.

 

לגבי מבנה הקורות חיים עצמם - אני לא אכנס לזה כי קורות חיים לשוק הישראלי והאמריקאי ממש שונים , אם משהו רוצה לראות דוגמאות למה עובד בשוק האמריקאי - אני אשמח לשלוח.

 

שלב הבא - הקשר עם המגייס. המגייסים בחברות הגדולות הם לא! כח אדם ולא האויב , הם הגורם שצריך לוודא את הפרטים וללוות אתכם (אתם בעצם הלקוח שלהם וההצלחה שלהם זה גיוס מוצלח). הם בעצם עושים את כל הקישורים , קביעת ראיונות , נותנים בהרבה מקרים טיפים ותיאום ציפיות לגבי הראיונות ולמה להתכונן וכו.

אז כן - יש שיחה איתם של למה אתם רוצים לעבוד וכו - אבל גם לפני כל עניין הקורונה - פגשתי פנים מול פנים את המגייסות רק אחרי הימי ראיונות המרוכזים במעין שיחת offloading ומה הלאה.

הם יהיו הרבה פעמים האנשים שילוו את כל התהליך עד להצעה הסופית.

 

השלב הבא הוא שלב הסינון הטלפוני. זה כבר הראיון הטכני הראשון בסידרה.

לרוב נעשה אונליין עם שיחת אודיו + שיתוף מסך כלשהו. פותרים 2 שאלות (לרוב) של אלגוריתמים / מבני נתונים.

אם לא עברתם את השלב הזה - חזרתם לsquare one - נתראה עוד חצי שנה עד שנה. השאלות הן לרוב יחסית קלות עד בינוניות - אבל הצפייה היא לביצועים חזקים. (עוד לגבי השאלות וכו - בהמשך)

 

אם עברתם את השלב הזה - מזל טוב - הגעתם כנראה להיות מזומנים לonsite. אונסייט בימים רגילים = הטסה או נסיעה ליום שלם של ראיונות back to back במשרדי החברה.

היום הזה מורכב מ4-6 ראיונות של שעה אחד אחרי השני + ארוחת צהריים יחד עם משהו מקבוצה (לא ראיון).

כתלות קצת במשרה זה יהיה 2-3 ראיונות תכנות , ראיון דיזיין וראיון עם המנהל / culture של החברה.

(יש חברות שעושות את זה בצורה שונה - לדוגמא באמזון כל מראיין שואל גם שאלת culture/ מצבים)

 

הראיונות הטכניים לרוב מורכבים משאלות קידוד. ברוב המקרים מבחינת השפה ישאלו אתכם מראש במה נח לכם לתכנת - תבחרו את השפה הכי נוחה לכם שאתם מכירים לעומק ויכולים לכתוב ולממש דברים בצורה טובה ונקיה - מהר. השאלות מיועדות לזה שיש לרוב דרך אופטימלית לפתור אותן גם מבחינת סיבוכיות וגם מבחינת מבנה הנתונים. בהרבה פעמים נותנים חלק מהפרטים (ובמיוחד ככל שהראיון יותר ברמה גבוהה - יש יותר ציפיה לשאול ולהבהיר את הפרטים בהתחלה)

חלק חשוב מאוד מעבר להבהיר את הפרטים , לפתור את השאלה כמו שצריך ולכסות מצבי קצה - זה לדבר.

הרבה וכל הזמן. להסביר מה אתם הולכים לעשות , מה האלגוריתם , מה המבנה נתונים וכו לפני שמתחילים לשפוך קוד , להראות שאחרי שהקוד כתוב עברתם עליו עם קלט לדוגמא וכו.

הקוד לא צריך להיות מושלם מבחינת סינטקס - אבל צריך להיות נכון לוגית.

וכן - תצטרכו לפעמים לממש דברים כמו עץ , מחסנית , גרף וכל מני אלגוריתמים של מיון , מציאת מסלול קצר , הכנסת איברים על עץ וכו.

לרוב יש 2 שאלות כאלו בסבב או לפחות שאלה + הרחבה של השאלה. אז הצפייה היא לפתור אותן מושלם תוך 20 דקות.

 

יש מקומות ששואלים / מערבבים את זה גם לנושאים יומיומיים (מה שנקרא domain knowledge) - אלו לא שאלות קלות יותר - למעשה תצטרכו להראות שאתם יודעים את שני הדברים.

 

כדי להתכונן לזה - אחלה אתר עם המון שאלות , דוגמאות ואופציה להריץ את הקוד במגוון שפות ולדעת אם הוא יעיל זה leetcode

האתר הזה הוא זהב.

 

הסוג ראיונות הבא הוא ראיונות דיזיין / סיסטם / ארכיטקטורה.

הראיונות האלו (אחד או שניים , תלוי ברמה) הם המקום שבו מנסים להבין את הרמה שבה פעלתם , כמה הייתם בורג קטן מול גורם מתכנן וכו.

השאלות משתנות בסגנון אבל בגדול מדברים על מערכת / בעיה ידועה ואז מבקשים מכם לדעת איך הייתם פותרים אותה.

לא מבקשים פה פתרון בקוד אלא בהסברים ודיאגרמות.

לדוגמא - אם הייתם צריכים לתכנן את אובר - מה הייתם עושים.

זו שאלה מאוד כללית ולכן המטרה הראשונה היא להבין מה באמת מצפים מכם ואם יש מגבלות כאלו ואחרות ידועות בשאלה.

הצפייה (כתלות ברקע) גם שונה - אבל בגדול - טבלאות ומבני נתונים , api של השרת מול האפליקציה ואיך הוא בנוי , איך השרתים (ואיזה שרתים) , איך חוסכים קריאות (זה הרבה בapi ובחלוקה של הטבלאות) , באיזה כלים אפשר להשתמש להוריד עומס (פרוקסי , cdn וכו), הוספת פיצ׳רים ועוד.

הקונטקסט וסוג השאלות משתנות בין המשרות והחברות - (גם קיבלתי שאלה הרבה יותר ממוקדת לדוגמא של פיצ׳ר במובייל של מה חדש. נשמע קטן - אבל הרמת חפירה והציפייה לארכיטקטורה מעולה היתה גבוהה).

 

הסוג ראיון האחרון הוא הראיון ה״חברתי״ , עם ראש צוות או משהו בכיר מהקבוצה.

אלו לא ראיונות fluff של תכונה חזקה ותכונה חלשה. אלו שאלות של מצבים שמתחילות בספר לי על פעם ש... (והמצב היה מורכב) ואח״כ מעבר מהחלק ההתנהגותי לחלק הטכני של מה עשית ומה היתה ההשפעה.

לשאלות האלו יש מבנה לתשובה שנקרא באנגלית star - שמורכב מsituation task action result

המצב - מה היה המצב

המשימה - איפיון המשימה , מה היה צריך לעשות , עם מי לדבר וכו

העשיה עצמה - מה נעשה , מה אתם עשיתם , מה היה החלק שלכם 

התוצאה - בצורה מכומתת מה היתה ההשפעה של זה.

 

יש שאלות כאלו באינטרנט - ממליץ מאוד להכין את הסיפורים האלו מראש (ולפחות 5-6 של כל מני מצבים שונים). הם מראים לחברה מעבר לידע הטכני והיכולת לתכנן - את היכולת שלכם להשפיע על החברה והעשייה בתוך צוות.

 

בתוך כל אחד מהראיונות האלו יש שלב של הצגה של שני הצדדים ושלב של שאלה או שתיים בסוף. כדאי גם לזה להכין שאלות מראש.

 

ספר מעולה לקרוא על כל זה עם המון המון דוגמאות מעולות , הסברים לגבי התהליכים בחברות ספציפיות , הסבר של החומרים (אלגוריתמים ומבני נתונים) ושאלות לפי נושאים זה cracking the coding interview. זה ממש ספר חובה לדעתי לעבור עליו (כמעט) מקצה לקצה (כמעט כי - אפשר לקפוץ על השאלות advanced ואפשר לקפוץ על פרקים שפחות רלוונטיים - אחרי שווידאתם מה ישאלו מבחינת נושאים מול המגייס).

הוא מספר על כל התהליך כולל שלבים של הכנה מנטאלית סביב זה.

המקור השני הוא האתר שכבר ציינתי - leetcode.

 

מבחינת הכנה - בסבב הקודם לקחתי לעצמי חודש ומשהו של לימוד ותרגול לפני שהגשתי קורות חיים בכלל , מה שיצא שאחרי חודש וחצי של תרגול עשיתי את הראיונות הטלפונים (עברתי את כולם , כולל פייסבוק גוגל ואמזון) , ואחרי עוד כמה שבועות אח״כ עשיתי את הימי ראיונות onsite (שם נכשלתי בפייסבוק בסבב אחד שלי ו למראיין היתה כימיה לא מוצלחת , מה לעשות גם טיפת מזל לא מזיקה). יש אנשים שמתכוננים משמעותית יותר.

ומכיוון שכל השאלות האלו זה מעין ״שריר״ - מומלץ כמו חדר כושר - לחזור על החומר הזה פעם ב... ולתרגל קבוע כמה שאלות בשבוע כדי להישאר חדים.

יש פה חברה שמתכוננים גם חצי שנה. מן הסתם בסופו של דבר יכולת וניסיון עוזרים המון - ויש אנשים שגם אם יעשו את זה 4 שנים במקום התואר - לא יוכלו ממש לפתור את זה - אבל חשוב להבין. זה לא דבר לעשות כלאחר מעשה.

 

הגעתם לפה ואתם שואלים את עצמכם האם זה שווה את זה? לפחות לדעתי זה בהחלט שווה. גם מבחינת האנשים שאתם עובדים איתם (שבהרבה מקרים ומוצרים הם בטופ של הטופ) וגם מבחינת התנאים שהרבה פעמים נמצאים בטופ 80-100% בשוק (והפרשים יכולים להיות ממש פי 2 ואפילו יותר)

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי Liviur

[Night Driver]

למרות שלא הבנתני 70% מהמושגים המקצועיים אחלה מאמר. נהנתי לקרוא.

[Fazer]

לפני 3 שעות, Liviur כתב:

לגבי מבנה הקורות חיים עצמם - אני לא אכנס לזה כי קורות חיים לשוק הישראלי והאמריקאי ממש שונים , אם משהו רוצה לראות דוגמאות למה עובד בשוק האמריקאי - אני אשמח לשלוח.

מאוד מסקרן מה ההבדל בין מבנה קו"ח ישראלי ואמריקאי, אשמח אם תוכל לפרט.

 

אף פעם לא התראיינתי לחברה גדולה, כל הקריירה שלי אני בסטארטאפים ישראליים (בביזנס, לא בפיתוח), אבל חייב להגיד שמרתק לקרוא את זה כדי לקבל מושג עד כמה אנחנו, בארץ, פארטאץ' 🤣

 

תודה.

[stum]

חייב לציין שהשורה בקו"ח של עבודה באחת מהחברות הגדולות, אכן תעשה פלאים לקריירה.

אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, דווקא בסטרטאפים בדר"כ התנאים והשכר יהיו גבוהים יותר מאותה משרה בחברה "גדולה".

יש הרבה סיבות לזה ואין טעם להיכנס אליהן, אבל זה המצב.

 

בנוסף - יש מחיר לעבודה בתחום הפיתוח בscale גבוה ועליו משומה בדר"כ לא מדברים.

צריך להיות מודעים לו ומוכנים לשלם אותו עוד יותר חשוב - לדעת מתי צריך להפסיק לשלם אותו.

 

מעבר ל FAANG (שזה Facebook Amazon Apple Netflix Google) יש המון חברות גדולות, בינוניות קטנות וסטרטאפים בארץ ובעולם שמשוועות לעובדים טובים.

ההפרשים בשכר ובתנאים לא תמיד שווים את המחיר.

 

אם יש יכולת ואופציה ממשית, לעבוד באחת מהחברות האלו יכולה להיות חוויה מדהימה.

 

 

 

 

[BloodFist]

מכיוון שזה שונה לגמרי מהראיונות שיצא לי לעבור (מהנדס מכונות, לרוב הראיון הטכני יכלול שאלות לגבי מה שאני עושה כעת/עשיתי עם כניסה לעומק של הדברים ולפעמים כמה שאלות תאוריות לרוב לחסרי ניסיון)
האם כל התהליך הארוך (מדבר בעיקר על היום ראיונות) הכרחי או שזו כבר נהייתה סוג של מערכת שמזינה את עצמה? אני התראיינתי ככה אז אין מצב שהבאים בתור לא יתראיינו ככה (ברור לי שזה לא המנהל המגייס קובע את זה אלא ״המערכת״).


Sent from my iPhone using Tapatalk

[Night Driver]

לפני 14 דקות, stum כתב:

מעבר ל FAANG (שזה Facebook Amazon Apple Netflix Google)

עכשיו רק 68% מהמושגים לא הבנתי.

[Potato]

למה מייקרוסופט לא נכנסה פה?

[Fazer]

כנראה כ MS פחות מגניבה את המילניאלז.

[יבגניפ]

לפני 35 דקות, BloodFist כתב:

האם כל התהליך הארוך (מדבר בעיקר על היום ראיונות) הכרחי או שזו כבר נהייתה סוג של מערכת שמזינה את עצמה?

לא רוצה לגנוב את השרשור, אבל לדעתי התשובה נמצאת במקום שבו ליביו מספר על אנשים שמתכוננים חצי שנה לראיון.

 

[פינדר]

לפני כשעה, stum כתב:

אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, דווקא בסטרטאפים בדר"כ התנאים והשכר יהיו גבוהים יותר מאותה משרה בחברה "גדולה".

יש הרבה סיבות לזה ואין טעם להיכנס אליהן, אבל זה המצב.

 

לא יודע על סמך מה אתה אומר את זה.

מהנסיון שלי וממה שאני מכיר, יכול להיות שהשכר החודשי יהיה דומה, וזהו.

מעבר לשכר החודשי, סטארטאפ יציע לך אופציות שאולי יהיו שוות משהו, אבל רוב הסיכויים שלא תרוויח מהן.

החברות הגדולות יציעו לך בונוס שנתי של 2-4 משכורות וחבילת RSU שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים.

לשום סטארטאפ אין אפשרות להציע דבר כזה.

[BloodFist]

לא רוצה לגנוב את השרשור, אבל לדעתי התשובה נמצאת במקום שבו ליביו מספר על אנשים שמתכוננים חצי שנה לראיון.
 

מעולם לא חשבתי להתכונן לראיון עבודה אפילו שבוע... [emoji28]
לטעמי ההתכוננות הזו כפי שהוא מתאר גורמת לכך שאתה מקבל איזשהו מצג לא נכון לגבי האדם שיגיע לראיון...


Sent from my iPhone using Tapatalk

[פינדר]

למה מצג לא נכון?

אם אתה מחפש מישהו שיודע להתמקד במשימה, ללמוד לעומק את מה שנדרש וגם להשתמש בזה תחת לחץ של ראיון, אז אתה מקבל התאמה טובה.

[יבגניפ]

אני חושב שזו טעות לא להתכונן. אבל זה שיש אנשים שמתכוננים חצי שנה כדי להתקבל למשרה מסוימת שם את זה בפרופורציה. וזה נכון לא רק לחברות העל. גם בחברות קטנות יותר אוהבםי לוודא לפעמים שהמהנדס זוכר מבני נתונים איזוטריים, או אלגוריתמי מעבר על גרף. ואז הוא מתקבל ושוכח ממבני הנתונים או האלגוריתמים האלו עד הפעם הבאה שצריך להתכונן לראיון.

 

 

[BloodFist]

תשמע אני מגיע מתחום שונה, יכול להיות שמה שנפוץ אצלכם לא נפוץ אצלנו (או שאני זה שמנותק מהמציאות גם בתחום שלי...)

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי BloodFist

[stum]

לפני שעתיים, פינדר כתב:

לא יודע על סמך מה אתה אומר את זה.

מהנסיון שלי וממה שאני מכיר, יכול להיות שהשכר החודשי יהיה דומה, וזהו.

מעבר לשכר החודשי, סטארטאפ יציע לך אופציות שאולי יהיו שוות משהו, אבל רוב הסיכויים שלא תרוויח מהן.

החברות הגדולות יציעו לך בונוס שנתי של 2-4 משכורות וחבילת RSU שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים.

לשום סטארטאפ אין אפשרות להציע דבר כזה.

 

למיטב ידיעתי פייסבוק ממקמים מפתחים בשכר של 90% מהשוק.

למה ? אסטרטגית.

 

סטארטאפ שאין לו את השם המפוצץ, צריך למשוך כשרונות ומהר. דגש על מהר.

אם לא יציע תנאים טובים יותר, פשוט לא יגיעו, או שמי שיגיע לא בהכרח יתאים למה שאתה מחפש.

אם "יפספס" מישהו שכבר הגיע ועבר ראיונות, ויחליט לוותר עליו בגלל 10-20% הפרש בין הרצוי למוצע, מי יודע מתי ימצא מישהו אחר, האם זה לא יהיה מאוחר מדי.

 

פודקאסט מפתחים חסרי תרבות פרק 92. מומלץ.