Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

דאגה לגבי מצבו הנפשי של הבן שלי שלומד תואר במדעי המחשב כנראה בגלל המבחני אונליין.


Alkash
שימו לב! השרשור הזה בן 1327 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

אני גם סטודנט והעתקות יש בשפע,יכול להבין מאיפה התסכול מגיע.

גם אצלנו כל המבחנים שנכתבו היו ארוכים בצורה בלתי סבירה והציונים נורמלו לציונים בבחינות בשנים קודמות (קיבלתי בממוצע 14 נקודות פקטור במבחנים).

לי אישית זה לא מזיז,וחוץ מלהגיד לעצמי שיצאתי פראייר שלא רימיתי עם כולם אין לי מה להגיד.

 

אם גם ככה המצב קשה מבחינה אקדמית מציע לעשות הכל כדי להשתלב במקום עבודה כלשהו.

במקביל לקחת 2-3 קורסים בסמסטר עד שהעניינים יסתדרו.

ככה תרד לו הפאניקה מהלימודים והעומס,ימצא לעצמו מסגרת נוספת ועדיין יישמר רצף לימודי כי יהיו לו 2-3 מבחנים בסמסטר.

ויקבל ניסיון תעסוקתי חשוב.

 

שימשוך גליון ציונים עם הממוצע 91,ימצא בעל מקצוע שיערוך לו קורות חיים ויחפש עבודה בכל הכוח.

עבודה מעניקה משמעות,נותנת סיבה לצאת מהבית ולהתלבש ולהתארגן,אינטראקציה עם אנשים תעשה רק טוב.

Ford Fiesta 2014- Manual 1.25

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני במצב דומה.

אני סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה ומה שאתה מתאר לא קורה רק ב״מכללה נידחת״ (שדרך אגב אני לא אוהב את זה, כל מוסד אקדמי מכובד בפני עצמו) אלא בכל מקום ולא רק במדעי המחשב אלא כמעט בכל תחום אחר.

 

גם לי קשה עם הרמאויות ואני מרגיש שאני היחיד שאוכל מזה חרא. גם אני נכנסתי לדיכאון וחשבתי לוותר ולמזלי עבר לי.

כולם מודעים להעתקות והרמאויות ולצערינו אין מה לעשות עם זה. לפחות עד שירימו את הכפפה ויפסיקו את הבחינות אונליין.

אולי אין לי ממש מה לתרום אבל רק רציתי שתדע שהוא לא לבד בזה, שזה מצב חרא ושלא יפרוש מהתואר. גם אם הוא יצטרך לעשות קורסים חוזרים, זה עדיף מלוותר.

כמובן שלהכריח וללחוץ זו לא הדרך, אלא לתמוך ולהסביר שכולם באותו מצב, הוא כבר עבר דרך ארוכה ולא כדאי לו לוותר על מה שכבר יש לו.

 SEAT Ibiza 2014 1.2t DSG >> Toyota Yaris 2018 HYBRID >> Renault Clio 2019 1.2t DCT >> Alfa Romeo Giulietta Milano 2014 1.4t TCT

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני מתרגל באוניברסיטה. אז אני יכול לתת לכם את הצד השני, של אלו שכתובים ומשגיחים על המבחנים.

מבחינת ההשגחה על המבחנים, בקורס שלנו היה מבחן רגיל, אבל עם השגחה במצלמה בזום. כמובן שיש אין ספור דרכים לרמות, הרבה יותר בקלות מאשר במבחן בכיתה. למשל אין שום פיקוח על מה שקורה בשירותים, כל אחד יכול לשים שם לפטופ ולחפש בגוגל ולהתכתב. אנחנו מצידנו דואגים שבכל פעם יהיה רק סטודנט אחד שיורשה לצאת לשירותים ולא מאפשרים לצאת בלי סוף וגם לא חצי שעה לפני סיום המבחן. כמובן שהסטודנטים יכולים גם לעשות את המבחן ביחד באותה הדירה ולשתף מסכים ולהשאיר פתקים וכו..

ועוד הרבה תיחמונים אחרים שתמיד נהיה צעד אחד מאחוריהם.

אבל ניסינו להתאים את המבחנים כך שקודם כל הפכנו אותם למבחנים עם חומר פתוח, כי אין שום דרך לפקח על זה מרחוק. הפורמט של המבחן נשאר דומה אבל הותאם לחומר פתוח והשאלות הפכו לשאלות של יותר הבנה ופחות שינון, לדעתי משהו שהיה צריך לעשות גם בלי קשר לקורונה, אני לא רואה שום ערך בשינון של חומר שעד המבחן הבא כבר ישכח, אבל זה יותר קל למרצים ללמד ככה...

גם אני יכול להגיד שבשורה התחתונה, הציונים לא שונים משמעותית מהציונים בשנים קודמות, 3 נק' יותר למעלה, אז בסופו של דבר אם מסתכלים על הממוצע, כנראה שרוב הסטודנטים כן הוגנים ולא מרמים.

 

 

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

התקופה הזו לא קלה והיא הכניסה לא מעט אנשים לחרדות, כל אחד מסיבותיו שלו. הדבר הראשון שהייתי מייעץ לו זה לפגוש פסיכולוג (לצד כדורים לשליטה על דיכאון או חרדה) זה קצת יאפשר לו לקבל פרספקטיבה שהוא לא יכול לקבל מכם כי הוא מרגיש שאתם לא מבינים אותו. לצד זה הייתי בהחלט אומר לו שאם הוא רוצה זה יהיה בסדר גמור לעצור את הלימודים עכשיו ולחזור לאחר שכל המהומה הזו תסתיים. אני לא יודע אם זה מה שהוא רוצה אבל לפעמים רק הידיעה שזה בסדר תוכל לשחרר אצלו הרבה לחצים. 

 

לגבי רמאויות? לא יודע אבל אצלי וכל מי שלמד איתי זה בכלל לא היה בלקסיקון. יודע? תיגש, לא יודע? דלג על מועד א'. בכלל, רוב המבחנים החשובים היו עם חומר פתוח ושאלות שרק מי שממש הקשיב ולמד לאורך הסמסטר הצליח לפתור. המטרה של הבן שלך צריכה להיות ידע, לא לקבל ציונים. אפשר לעבור תואר שלם עם ממוצע יותר מסביר מבלי ללמוד באמת. 

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

 

לפני 5 דקות, bobi כתב:

גם אני יכול להגיד שבשורה התחתונה, הציונים לא שונים משמעותית מהציונים בשנים קודמות, 3 נק' יותר למעלה, אז בסופו של דבר אם מסתכלים על הממוצע, כנראה שרוב הסטודנטים כן הוגנים ולא מרמים.

 

בובי, זו הנקודה.

המבחנים קשים בהגזמה ובכל זאת הממוצע כמעט אותו דבר. צירוף מקרים? לא חושב, בגלל זה בין השאר נותנים פקטורים.

מי שמרמה מרוויח בגדול כאן, וזה מה שגורם לתסכול של הבחור הזה כנראה. אני מבין אותו.

צריך להסתכל על ממוצע של סטודנטים ולא על הממוצע הכללי, הרי סביר להניח שלא סתם ממוצע של חלק צונח וממוצע של אחרים מרקיע שחקים.

זו פשוט לא הדרך לבצע את הבחינות, צריך לעשות מאמצים ולבחון בכיתות כרגיל.

 SEAT Ibiza 2014 1.2t DSG >> Toyota Yaris 2018 HYBRID >> Renault Clio 2019 1.2t DCT >> Alfa Romeo Giulietta Milano 2014 1.4t TCT

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

גם אני משלים מבחנים שחסרים לי לתואר, אצלנו באוניברסיטה יש מבחנים פרונטליים (הנדסת בניין) אז קשה לרמות..

 

לבנך הייתי מציע לא לוותר על הלימודים ולסיים גם בהתחשב בעובדה שהציון הממוצע יהיה נמוך מהמצופה, תמיד אפשר לתקן,

לגבי סמסטר הפסקה - רק אם אין ברירה אחרת.

לפרוש - לא מומלץ. 

 

אגב, אשמח אם תרשום את שם המכללה.

עריכה אחרונה על ידי Mr.Hybrid

ליעד

2007 TOYOTA Corolla 1.6L Runx

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הבעיה היא שקל להפסיק וקשה לחזור.

אחרי שהוא יצא לסמסטר הפסקה ויתחיל לעבוד איפשהו, יש סיכוי טוב שהוא לא יחזור יותר. כי חזרה ללימודים היא צעד שדורש שוב הפסקה ושינוי קיצוני, במיוחד שהוא יסחוב איתו טראומה מהלימודים שהוא יצטרך לחזור אליה.

מאוד לא מומלץ, אם הוא באמת רוצה לסיים את התואר הזה.

עריכה אחרונה על ידי bobi
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני יכול להגיד שבמוסד לימודים שאני לומד, כל מרצה עושה מבחן שונה.

יש מרצה שהמבחן הפרונטלי שלו מורכב מ-4 שאלות פתוחות. בפועל, הוא עשה את המבחן במחשב בגלל הקורונה, כאשר לכל תלמיד סדר שאלות שונה וגם השאלות עצמן שונות (נתונים מספריים שונים, תשובות שונות והשאלות עצמן שונות) , והפך אותן ל16!!! שאלות אמריקאיות (לא עוזר שהן אמריקאיות, כי נדרש לחשב חישובים ארוכים), למזלנו, הוא ביקש לעלות את המחברת חישובים כדי שגם אם התשובה הסופית לא נכונה, אבל הדרך הייתה נכונה הוא יתן כמה נק'.

 

ככלל, כולם עושים מבחנים אמריקאים שלא ניתן לחזור אחורה וכל שאלה לכל תלמיד בסדר שונה ורמת המבחנים אכן קשה יותר, אבל ממש לא פי 3.

ואגב, כל הציונים בציון בינארי בלבד!! לטוב ובעיקר לרע.

 

המלצתי, לפנות למכללה עם הטענות של הילד ולהציג את תמונת מצב של מבחנים שנים אחורה, ומצב נוכחי.

הייתי ממליץ לבנך הבכור שסיים לימודים של תואר זה, לבדוק את קושי המבחנים שלהם. הרי ברור לכל, שמבחן שנעשה בבית הוא מבחן עם חומר פתוח מחשב ואינטרנט - מן הראוי שהמבחנים יהיו קשים יותר.

הייתי נותן למישהו שסיים את התואר לעבור על המבחנים ולתת חוות דעת על קושי המבחן, אולי הבן שלך מתוסכל ומגזים, ואולי יש דברים בגו.

 

בהצלחה..!

עריכה אחרונה על ידי Opel Astra GSI

עד מתי ספטמבר 08.:(

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 8 שעות, Potato כתב:

 

שימשוך גליון ציונים עם הממוצע 91,ימצא בעל מקצוע שיערוך לו קורות חיים ויחפש עבודה בכל הכוח.

עבודה מעניקה משמעות,נותנת סיבה לצאת מהבית ולהתלבש ולהתארגן,אינטראקציה עם אנשים תעשה רק טוב.

העצה הכי טובה כאן!! גם יצבור ניסיון, גם אווירה מעניינת וכיפית ומרעננת ביחס לאיכס של הלימודים. וגם אחלה משכורת לסטונדטים. וגם ברגע שיש ניסיון הוא על הסוס. שימשוך גיליון ציונים עכשיו עם הממוצע הגבוה ואיתו יתמודד למשרות סטודנט. ושלא יילך לQA! רק פיתוח! שיעשה את זה מחר בבוקר, ישפר לו את המצב רוח ואת הביטחון העצמי. אגב, אני הארכתי את התואר בשנה כדי לעבוד במשרת סטודנט, החלטה מצוינת במקום לחץ נפשי, נהניתי אפילו.

 

נ.ב בוגר מדעי המחשב מאחת האוניברסיטאות הטובות. סבלתי כל רגע. הצליחו להשניא עליי את כל האהבה שלי למחשבים (עשיתי 15 יחידות בתיכון בהצטיינות ובכיף, עבדתי בזה בגיל 16). עובד במקצוע כמובן גם עכשיו, בתפקיד שהוא לא פיתוח אבל לא פחות מעניין ויותר מתאים לי. בדיוק השבוע מישהו מהעבודה זרק משהו שקשוא למתמטיקה בדידה, אמרתי לו תודה שהזכיר לי שהייתה תקופה יותר קשה מהקורונה :-)

עריכה אחרונה על ידי aa123
  • רעיון טוב! 1
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני לא כל כך מבין את ההצעות בכיוון של "שירמה גם", "שיתמודד", "שמישהו שמבין יבדוק אם באמת יותר קשה או לא".

 

אין פה שאלה אובייקטיבית (להבנתי) על רמת הקושי במבחנים, הצורך להתמודד איתם בכל מקרה או הדרך הכי נכונה לרמות בלי להיתפס. השאלה היא מה ההשפעה של הקושי הזה על מצבו של בנו של פות"ש, ואיך משפרים את מצבו. מה יעזור לו אם מישהו יגיד לו שהמבחנים לא כאלה קשים? עכשיו הוא כן יצליח להתמודד איתם? זה רק יחמיר את המצב.

 

מאוד מאוד בזהירות, גם כי אני לא מבין בתחום וגם כי אני לא מכיר את פות"ש או את בנו ולא יודע מה מצבו, אני הייתי חושב פעמיים (או שלוש) לפני פניה לאיש מקצוע (כלומר, פסיכולוג). יש המון יתרונות בטיפול של איש מקצוע, אבל יש גם חסרונות. ברור שאם מדובר בדיכאון קליני (או חמור מכך) זו בדיוק הכתובת, אבל אם המצב הוא בסה"כ קצת לחץ שנובע מאולי מצוקה כלכלית תאורטית (שההורים יכולים לפתור באופן זמני) או תפיסה לא לגמרי בוגרת של המציאות (בסגנון של "אם אני לא עובר את הסמסטר אני אהיה מקס' פועל זבל כל חיי"), יכול להיות שהעניין פתיר באמצעים ביתיים. צריך גם לזכור שפניה לפסיכולוג היא לא זולה, לוקחת הרבה זמן, לא תמיד פותרת את הבעיה ועדיין, אצל אנשים מסוימים ובמקומות מסוימים, נושאת איתה איזשהו "קלון", ויכול להיות שפניה כזו רק תיצור עוד לחץ (משהו בסגנון של "לא רק שהלימודים הורגים אותי, עכשיו ההורים שלי חושבים שאני פסיכי"). בקיצור, אני לא נגד, אבל צריך להבין שהמצב באמת מצריך את זה. כמו שלא רצים לרופא על כל שריטה או כאב ראש קל.

 

ובעיקר לא הייתי ממליץ לפנות לרשויות המכללה. אני לא חושב שיצא מזה שום דבר טוב. אף אחד במכללה לא באמת רוצה להתעמת עם מרצים על רמת המבחנים או רמת הלימודים, וגם לך תוכיח שבאמת המבחנים השנה קשים באופן בלתי פרופורציונאלי. סטודנט זו חיה שתפקידה העיקרי הוא להתלונן, והמערכת כל כך מלאה בתלונות שזה כבר לא משנה שום דבר לאף אחד. לדעתי זה רק יעמיק את התסכול.

For I am a bear of very little brain, and long words bother me

 

לפני 25 דקות, m3x7r3m3 כתב:

אני מסכים איתך

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אם זה מעודד אותך אני מכיר אנשים שהצליחו בחיים בלי יום אחד של לימודים בלי בגרות ובקושי בית ספר

לא טוב לו שם שיעצור וימשיך מתי שבא לו \ שיקח חופש \ שיפרוש מהתואר \  שיטוס  ליוון לנקות את הראש \ שישב בבית ויהנה מהחיים \ אולי ימצא כיוון אחר

לא נשמע שמדובר ב"ילד" בן 45 שחייב לסיים תואר תוך שנתיים

תמיד יוכל להמשיך את הלימודים \ לפנות למקום חדש \ לגלות שיש לו כישורים להצליח בחיים גם בלי תואר

 

ותזכיר לו שבמיוחד בתקופה הזאת תואר זה רק עוד שורה ברזומה.  יש כאן אנשים שנלחמים בשביל לפתוח את העיניים מחר בבוקר אחרי שהם הפסידו כל מה שהיה להם בחיים.

התואר לא יברח לשום מקום

בהצלחה

עריכה אחרונה על ידי Transporter
  • רעיון טוב! 1
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

@transporter - "הצליחו בחיים" זה מושג מעורפל מאד. 

 

השאלה היא במה הבחור רוצה לעסוק במהלך 50 השנים הבאות. כמובן שקיימת השאלה מה מתאים לו לעשות. השאלות האלה עלו בדיון הזה.

 

@pooh-bear יש משהו בהערה שלך לגבי פניה לפסיכולוג ויצירת סטיגמות. מצד שני, יתכן מאד שזה יעזור לבחור. לעניין הזה יש פתרון - פניה לפסיכולוג פרטי. פניה כזו לא תופיע בשום רישום שעלול להפתח לפני הרשויות, מעסיקים וכו'. יש לכך גם מחיר, בסדר גודל של 300-500 ש"ח לשעת טיפול.

 

גם לגבי רשויות המכללה - ספק אם הייתי פונה בתלונות על המבחנים (חוץ מערעורים שגרתיים על ציונים). אבל פניה לדיקאן הסטודנטים היא עניין אחר, בדיוק לצורך זה הוא קיים.

 

 

לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 22 שעות, Alkash כתב:

האם עוד מישהו היה במצב דומה? איך הייתם ממליצים לי לנסות לעזור לבן שלי?

תודה מראש.

 

לא דומה, כל אחד סובל בדרך שלו (בפראפרזה על טולסטוי), אבל אני יכול לספק קצת כיוון.

 

קודם כל, הוא מדבר איתכם. כבר טוב!

דבר שני, ברור שמשהו עובר עליו, ההזנחה האישית היא סימן לזה.

 

עכשיו...

יכול להיות שמה שעובר עליו קשור אך ורק למה שהוא מזהה כסיבה לבעיה שלו, הקושי בלימודים. יכול להיות, אבל יכול להיות שזה מרכיב אחד ממכלול, ואולי אפילו לא העיקרי. אולי זה קשור (גם) למבנה האישיות שלו, אולי למצב הכללי של העדר חברה בזמן הקורונה (אני מכיר כמה שזה ממש הכניס אותם למצוקה, שהשליכה על הכל), סביר להניח ששילוב של כמה דברים.

 

יותר חשוב מלנסות להבין "למה" זה להביא את העזרה המתאימה, ופה הייתי יורה בכל הכלים, כמה שיותר מהר, ואחרי זה רואה מה פוגע.

 

זה שהלך לפסיכיאטר, ואין לו רתיעה מזה - מעולה.

לא מספיק.

פסיכיאטר הוא סוגשל מהנדס חומרים. הוא רואה מצב נתון כללי, ומנסה לתקן את הסמפטום. אל תטעה, אני מאמין גדול בפתרונות כאלו, אבל יותר למי שסובל מקושי אישיותי מתמשך.במקרה של הבן שלך יכול להיות שהוא פשוט חווה קושי התמודדותי, והוא לא צריך קביים, הוא צריך ללמוד להתמודד (אולי שילוב, טיפול תרופתי לבינתיים ועזרה מעשית).

לכן, כמה שיותר מהר, טיפול של פסיכולוג.

עכשיו, פסיכולוגים יש מכל מיני סוגים, ובגלל שאין דרך לדעת מהאינטרנט מה הקושי הבסיסי, קשה להמליץ. אולי הוא צריך מטפל התנהגותי (CBT) שיעזור לו לתקוף את סוג המטלות השונה של הלמידה מרחוק, וזה יפתור לו את הבעיה. אולי הוא צריך מישהו שידבר ויבין אותו יותר לעומק. באמת אין איך לדעת. צריך לשאול חברים, לחפש המלצות, ולהתחיל. קודם כל שיהיה מישהו שידבר איתו. זה תמיד יותר טוב.

במקביל, שייראה פסיכיאטר באופן רציף, שידבר עם הפסיכולוג, ויבדוק איזה טיפול תרופתי עובד טוב.

במקביל, לאפשר לו כל עזרה בלימודים שהוא יכול לקבל.

 

מה אתם צריכים לעשות?

שימו לו יד על הכתף ותגידו לו, אנחנו לא יכולים לפתור עבורך את הבעיות שלך, אבל כל תמיכה שאתה צריך, אנחנו כאן. איכפת לנו. בו אלינו עם כל דבר. תקשיבו שהוא מדבר, אל תחשבו שזה תפקידכם להציע פתרונות. תנו לו למצוא את הפתרונות עם העזרה שאתם תאפשרו לו.

 

זה המאה דולר שלי...

  • מעניין 1

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...