מה עושה לכם טוב על הנשמה בנהיגה בכבישי הארץ?

[PASHUT]

נהיגה בכבישי הגלבוע/עמק יזרעאל עם הנופים מטריפים עם חלונות פתוחים ומוסיקה שמחה.

[אסטון מרטין]

הכביש היורד מאודם עם ראות טובה, סיגריה וקצת מחשבות.

 

רצף של 5-6 פניות שמתחברות לי בבית אורן בלי אף רכב שמעקב אותי.

 

למצוא חבר למשחקים, תופסת בעיקר.

[Liel Baruch]

נהגים שיודעים לנהוג ושמבינים סימני כביש.
כאלה שמאותתים תמיד, גם שהרכבים הכי קרובים אלייהם מאוד רחוקים, שמבינים שאני מסמן להם שהם בלי אורות, מבינים שהדלקת משולש אזהרה שאני לפנייהם אז הם מסנוורים אותי, יודעים לפנות את הנתיב השמאלי לפני שמתקרבים אלייהם ונצמדים להם לתחת (לא מצדיק את ההצמדות, אבל הבנתם).

[sperial]

הלו! איפה אתה? כאן מדברים על ישראל, לא על סקנדינביה.

 

אני אוהב נהיגה רגועה, לנסוע בנתיב הימני במהירות המותרת ובלי לחץ. קורה, אבל לא מספיק.

 

 

עריכה אחרונה ב-27 ליולי, 2020 על ידי sperial

[shachar187]

אוהב שהכביש ריק...

שם לי בקרת שיוט, מזגן,מוזיקה ואשכרה משייט לי בכביש

[מיץ פטל]

עבורי הרכב זה אחד המקומות הכי כיפיים שיש - נהנה לראות את הרכב כל בוקר ובכלל (ולא משנה איזה רכב זה). המוזיקה שלי, הקצב שלי, הדרכים והדרך...

למרות בעית תרבות שנתקלים בה אין סוף - אנשים שאין מלבדם - כל הזדמנות לצאת ולנהוג היא שמחה. (למזלי לא חי בפקקים)

משתדל ומצליח רוב הזמן לא לקחת קשה חבר'ה שבאו להלחם על הכביש, וכשיש עומס תנועה יש מערכת סאונד שמשתלטת על האווירה.

כמובן שבארץ שבה אין תחבורה ציבורית יעילה - הרכב הפרטי מאפשר להגיע למקומות מיוחדים ודרכים מהנות - שחלק מהן צויינו בתגובות.

 

 

 

עריכה אחרונה ב-27 ליולי, 2020 על ידי מיץ פטל

[אורח לרגע]

לא משנה לאן אני צריך לנסוע.

אם זה שישי בערב, ב7-8 אני הכי נהנה.

כל הארץ שוממת. וגם מי שעל הכביש- רגוע וסובלני.

אז מה אני אוהב? את יום שישי ב20:00

[itaysamurai]

שבת, שעה חד ספרתית, חבר או שניים מקסימום שאני סומך עליהם וגז לחוץ.

[nathun]

מדהים שכמעט לכל האנשים פה "מה שעושה טוב על הנשמה בכבישי הארץ" זה הנופים שמחוץ לכבישים (שבינינו הם בינוניים מאד ביחס לאירופה ורוב העולם)
או הזמן שבו אין מכוניות בכבישים - שזה קצת פרדוקסלי - כמו להגיד שמה שאני הכי אוהב בבית שלי זה לא להיות בו...

ובכל זאת מה שעושה לי טוב על הנשמה בכבישי הארץ זה הרגע הזה שאני עובר את מצפה רמון ונכנס למכתש - אז אני לוקח נשימה, נרגע וניהיה לי טוב על הנשמה

עריכה אחרונה ב-27 ליולי, 2020 על ידי nathun

[פבל]

יש הרבה מאוד דברים שאני נהנה לעשות במכוניות או עם מכוניות, או ליד מכוניות. אבל "טוב על הנשמה" זכור לי במיוחד פעם אחת - נסיעה צפונה על כביש החוף, שקיעה בדיוק כשאני עובר את עתלית והים משמאל נפתח בפני, מוזיקה רגועה, ומעט - אבל לא 0, נחמד להרגיש אתה חולק את הרגע עם עוד אנשים - מכוניות על הכביש. זאת הייתה אחת הפעמים היחידות שקלטתי את עצמי אומר "וואו. ממש טוב לי על הנשמה". 

[Roycohen1979]

כביש צובה אשתאול צומת הסטף, או לחילופין לעלות מים המלח בכביש סדום-ערד...

עשיתי את זה גם פעם אחת בלילה כשרואים את העלומה אם מגיע רכב מרחוק וכך יודעים אם אפשר לחתוך את העיקולים השמאליים...

[ניקו פ.]

אני עם פבל. שעות הזריחה או אפילו קצת לפני, הידיעה שכולם ישנים במיטות ורק יתחילו את היום עוד כמה שעות ואתה לבש על הכביש. נופים יפים, האוויר, מרגיש נקי יותר. סך הכל די נחמד.
מבחינת מיקום: כבישי רמת הגולן הם תמיד תענוג בשבילי. הייתי מת לחיות שם אם היה לי מכשיר שיודע לשגר אותי לתל אביב בשנייה.
אני חייב לציין שנסיעות שטח בזריחה זה אחד הדברים היותר מדהימים והייתי שמח לראות אותן גם לא במילואים. מאוד פסטורלי.

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[אורח לרגע]

לפני 54 דקות, nathun כתב:

שזה קצת פרדוקסלי - כמו להגיד שמה שאני הכי אוהב בבית שלי זה לא להיות בו...

 

ממש לא. 

זה כמו להגיד שמה שאני הכי אוהב בבית זה להיות בו לבד. 

 

[ch2856]

שהכבישים הבינעירוניים והמהירים במדינה שודרגו משמעותית בעשור האחרון. 

[עמית100]

התקופה שהכי נהניתי לנהוג

הייתה בתקופת הקורונה,נכון זה

לא דבר טוב שקרה בעולם,אבל

מבחינת נהיגה היה תענוג.

אני עובד בחברה חיונית ונהגתי לא

מעט,ופשוט עולם אחר.