מנוע 1.0 יתרונות וחסרונות

[motizkn]

לפני 1 שעה, פבל כתב:

לא נשחק יותר מכל מנוע אחר. צורך דלק כן - כדי להפיק כוח, צריך לשרוף דלק. אין דרך אחרת. יש מנועים יותר או פחות חסכוניים, אבל מנוע שמפיק ברגע נתון 100 כ"ס שורף פחות או יותר אותה כמות דלק בלי קשר למה הנפח שלו, או אם יש או אין לו טורבו.

 

פבל האמירה הזו לא נכונה, לפני זמן מה צירפתי סירטון עם הסבר מעולה על פעולה של מנועים קטנים וצריכת דלק.

הבעיה של מנועים קטנים מטורבתים זה החום הגבוה שנוצר כאשר יש עומס על המנוע שיכול לגרום לנזקים, בשביל לפתור את זה צריך להזרם הרבה יותר דלק שגורם לירידה בחום ולכן כאשר מנוע קטן מטורבת תחת עומס הוא צורך הרבה יותר דלק ממנוע גדול אטמוספרי למשל שתחת אותו כמות עומס.

עריכה אחרונה ב-25 ליוני, 2020 על ידי motizkn

[tepic]

לפני 5 שעות, makatuvkan כתב:

להפך - מנוע יותר גדול ישחוק את הקלאצ'ים מהר יותר.

אתה טועה ומטעה.

מנוע גדול יותר בדרך כלל יניב מומנט גדול יותר בסל"ד נמוך. דבר המוביל ל-2 דברים:

1. אין צורך להעלות יותר מדי את הטורים כדי להתחיל תנועה, דבר שמקטין את הבדלי המהירות שהקלאץ' צריך לגשר עליהן -> פחות שחיקה.

2. במנוע עתיר מומנט יש פחות צורך לשחק עם ההילוכים כך שסך הכל יש פחות העברות - > פחות שחיקה.

 

* הדברים הם בהנחה של נהיגה נורמטיבית.

 

עריכה אחרונה ב-25 ליוני, 2020 על ידי tepic

[RBRB]

לפני 3 שעות, DeiMoS כתב:

אבל היה להן בלאי רב?

או שהתחזוקה שלהן הייתה זהה פחות או יותר למקבילות עם המנועים הגדולים יותר?

 

אתה מתכוון למנועי טורבו בלבד או גם אטמוספרים?

 

מכרתי סיטרואן C1 (מנוע 1.0 ידני) אחרי 180,000 ק"מ. 0 תקלות מנוע. כן היו 2 תקלות מינוריות אחרות.

[hans]

החופש הגדול התחיל?

 

יש רק שני נתונים מעניינים: עקומת מומנט ועקומת כ"ס. טוב, בעצם הכ"ס נגזר ממומט כפול סל"ד, אז בעצם יש רק עקומה אחת שמעניינת.

מה גרם לעקומה - מנוע עם טורבו / בלי טורבו / חשמלי / גרבילים / אוגרים - לא משנה ולא מעניין.

 

מנועי 1.0 עם טורבו מפיקים היום יותר מומנט ובסלד הרבה הרבה יותר נמוך ממנועים אטמוספריים גדולים בחצי, או בקיצור, מדובר בעקומה נוחה יותר לנהיגה בכל פרמטר. אז השחיקה ז-ה-ה וכל מה שנותר הוא עניין האמינות - שהיא סיפור מורכב שבכלל לא קשור לטיב הטכנולוגיה.

[dorsht]

לפני 13 שעות, tepic כתב:

מנוע גדול יותר בדרך כלל יניב מומנט גדול יותר בסל"ד נמוך. דבר המוביל ל-2 דברים:

זה נכון אולי באטמוספרי מול אטמוספרי. נכון ברוב המקרים בגודש מול גודש.

לא באטמוספרי מול גודש.

[Katom]

לפני 14 שעות, motizkn כתב:

בשביל לפתור את זה צריך להזרם הרבה יותר דלק שגורם לירידה בחום

תוכל להרחיב על התהליך ?

[tepic]

לפני 2 שעות, dorsht כתב:

זה נכון אולי באטמוספרי מול אטמוספרי. נכון ברוב המקרים בגודש מול גודש.

לא באטמוספרי מול גודש.

 

אכן כך, השוואה בין סוגי מנועים מכניסה הרבה יותר פרמטרים.

עם זאת למנועי טורבו (בעיקר קטנים) יש עקב אכילס בשם סל"ד כניסת הטורבו, כאשר מתחת לסל"ד זה המומנט נמוך יחסית (בדומה למנוע אטמוספרי בנפח זהה).

בנהיגה נורמטיבית יש 2 סיטואציות בהם שחיקת הקלאץ גדולה יחסית - יציאה מהמקום וזחילה, כאשר המשותף להם זה עבודת מנוע בסלד נמוך יחסית, פעמים רבות מתחת לסף הטורבו.

מחסור מומנט בסל"ד נמוך מצריך את הנהג להעלות קצת יותר את הסל"ד כדי לצאת מהמקום --> דבר המגביר שחיקת קלאץ'.

מחסור מומנט בסל"ד נמוך מצריך גם את הנהג להשתמש יותר בחצי קלאץ' וביצוע יותר העברות --> דבר המגביר את שחיקת הקלאץ'.

 

שוב פעם אדגיש, השוואה בין מנועים מסוגים שונים מעלה הרבה פרמטרים שמסבכים בהרבה את הבעיה, אך אחד הפרמטרים המשמעותיים הוא סל"ד כניסת הטורבו. במידה והטורבו לא נכנס בסל"ד נמוך אז ניתן 

במובן מסוים להתייחס למנוע זה כמנוע אטמוספרי בתחום הסלד הנמוך.

[Pecan]

רק אני מפנטז על 2.0TSI?

[פבל]

בתאריך 25.6.2020 בשעה 21:21, motizkn כתב:

הבעיה של מנועים קטנים מטורבתים זה החום הגבוה שנוצר כאשר יש עומס על המנוע שיכול לגרום לנזקים, בשביל לפתור את זה צריך להזרם הרבה יותר דלק שגורם לירידה בחום ולכן כאשר מנוע קטן מטורבת תחת עומס הוא צורך הרבה יותר דלק ממנוע גדול אטמוספרי למשל שתחת אותו כמות עומס.

אני לא מכיר שום מנוע שמזריק יותר דלק כדי לקרר את פנים תא הבעירה. בכלל, להזרים יותר דלק ממה שצריך (יחס של חלקיק דלק אחד לכל 14.7 חלקיקי אוויר) או במילים אחרות "תערובת עשירה" זה משהו שידוע לא רק כלא טוב, אלא כתורם לעליה בטמפרטורה שבמנוע (בגלל זה מנועים בהנעה קרה עובדים עשיר כדי להגיע לטמפ' עבודה מהר יותר).

אתה יכול לצרף כאן את הסרטון שוב או לשים לינק אליו כדי שאני אוכל להבין יותר טוב על מה מדובר?

     

  

בתאריך 25.6.2020 בשעה 21:45, tepic כתב:

1. אין צורך להעלות יותר מדי את הטורים כדי להתחיל תנועה, דבר שמקטין את הבדלי המהירות שהקלאץ' צריך לגשר עליהן -> פחות שחיקה.

2. במנוע עתיר מומנט יש פחות צורך לשחק עם ההילוכים כך שסך הכל יש פחות העברות - > פחות שחיקה.

החיכוך (שחיקה) שגוף אחד מפעיל על גוף אחר הוא משוואה פשוטה של מהירות כפול כוח. במקרה שלנו, מהירות היא סל"ד וכוח הוא מומנט. מנוע עם הרבה מומנט יפעיל אותו כוח על קלאץ' כמו מנוע עם מעט מומנט בסל"ד גבוה. תחשוב על זה כמו על חתיכת עץ ונייר זכוכית. אם אתה מפעיל מעט כוח ומשפשף מהר, או אם אתה משפשף לאט יותר ומפעיל יותר כוח, אתה תשחק את חתיכת העץ באותה מהירות.

 

כנ"ל קלאץ'.  

 

 

אומר זאת שוב, הבעיה היא לא המנועים - טורבו/אטמוספרי או סופרצ'ארג'ד כי הרי הם גם מגיעים עם תיבות שמתוכננות לעמוד במומנט שהם מפעילים - מנוע 1.0 ליטר אטמוספרי יגיע עם קלאץ'/ים חלשים וזולים יותר, ומנוע חזק יגיע עם תיבה עם קלאץ'/ים חזקים יותר שיישחקו - במצב אידיאלי - באותה מהירות. הבעיה היא אנשים שרואים (ויבואנים שמשווקים) תיבות רובוטיות כתיבות אוטומטיות (כי לרובוטי יש "שם רע") ואז נוהגים בהן כמו שנוהגים בתיבות לפנטריות/רציפות וזה הורג את הקלאצ'ים.

 

אם ליבואנים היה יותר חשוב להסביר לאנשים מה הם אשכרה קונים כדי שלא יהיו הפתעות אחר כך ולא פשוט לדחוף את כל מה שיש כדי שיקנו ו"אחרי המבול", ואם לאנשים היה יותר אכפת לעשות מחקר של חצי שעה על מוצר שהם שופכים עליו עשרות/מאות אלפי שקלים והיו מבינים שזו מערכת אחרת שצריך להשתמש בה אחרת (ולא בכ-ז-ה הבדל), הכל היה נראה אחרת.

[Tibbyle]

@פבל

אתה בעצם אומר שצריך לנהוג אחרת על גיר רובוטי מאשר על פלנטרי? אשמח שתסביר

[פבל]

לפני 3 דקות, Tibbyle כתב:

אשמח שתסביר

פשוט מאוד - כמו ברכב ידני, 99% מהשחיקה של הקלאץ' קורית, כמו שמישהו כבר ציין כאן מישהו, ביציאה מהמקום ובזחילה.

בהעברות הילוכים בזמן נסיעה, יש מעט מאוד שחיקה כי כמו שאמרו יש פער מהירויות קטן שהקלאץ' צריך לגשר עליו, וככל שיש יותר הילוכים (בכפולות מצמד יותר מאשר בחד מצמדיות) ככה הפער הזה קטן עוד יותר, ובהעלאות הילוך המערכת יודעת לשלב את ההילוך בדיוק כשהמנוע נופל לסל"ד הנכון אז ריאלית אין שום פער ואפשר להגיע למצב שאין שום שחיקה (בנסיעה).

 

עכשיו, בתיבה ידנית יש דוושת קלאץ' שאתה שולט עליה, ברובוטית אין. אבל אתה עדיין יכול לשלוט על הקלאץ'. איך? כמו שאתה יכול לשלוט על העברות ההילוכים עם דוושת הגז (ללחוץ חזק כדי להוריד, ללחוץ חלש כדי להישאר באותו הילוך, לעזוב או ללחץ ממש חלש כדי להעלות), ככה אתה יכול לשלוט בקלאץ' עם דוושת הברקס, וגם פה זה פשוט מאוד.

 

רוצה להתחיל לנסוע? שחרר את הברקס לגמרי, חכה שהאוטו יתחיל להתקדם, ורק אז תלחץ על הגז (אלא אם כן הרכב ממש מתדרדר אחורה, וגם אז, להוסיף גז במתינות). רוצה לעצור? עזוב את הגז, תן לאוטו להוריד מהירות, ואז לחץ על הברקס ותשאיר אותו לחוץ. בלי להתקדם מילימטר, בלי לתת לאוטו להחזיק את עצמו בעליות, בלי משחקים. להיות החלטי עם דוושת הברקס - כשעומדים, היא לחוצה, כשנוסעים היא משוחררת לחלוטין. בלי באמצע.

[motizkn]

 

[פבל]

הוא מדבר על השיטה הזו כאחת השיטות לצמצום צלצולים (הצתה עצמונית של הדלק - Knock). הבעיה היא לא החום במנוע פר-סה אלא התחממות הדלק בגלל הדחיסה הגבוהה יותר שנוצרת בגלל הגדישה. 

אז הוא צודק, אבל יש כמה סייגים בהשוואה לנושא שאנחנו מדברים עליו:

א. הוא מדבר על גדישה גבוהה מאוד, רוב המכוניות העממיות מקבלות טורבואים בגדישה נמוכה יחסית. 

ב. יש עוד דרכים לטפל בזה. כמו שהוא אמר, אפשר להוריד את יחס הדחיסה, או לדרוש דלק באוקטן גבוה יותר, לקדם הצתה וכו'.

 

בכל מקרה, הוא מדבר על מצבי קיצון של דוושה ברצפה, או קרוב לכך, מה שלא קורה בדרך כלל.

[shellcase]

מוריד את הכובע בפני פאבל על הסבלנות.

כבר כתבו פה 5 פעמים בערך - אבל, אין שום קשר בין נפח להספק, בפורמולה 1 יש מנוע טורבו היברידי בנפח 1.6 ל' שמפיק 850 כ"ס.

לשברולטים ישנות היה מנוע 5.7 ל' שהפיק 190 כ"ס.

 

בסופו של דבר לכל רכב יש משקל עצמי (אחת הסיבות המרכזיות להקטנת המנועים אגב היא הפחתת משקל) ולכל מנוע יש עקומת הספק ומומנט, בין השניים יש תיבת הילוכים עם יחסי העברה שקבע היצרן וקיבלתם פרמטרים של תאוצה.

הנה דוגמא - טסלה, כמהלך שיווקי תכננו גיר שיגרום לרכב להאיץ ל100 קמ"ש יותר מהר מרוב רכבי העל בעולם, אבל המהירות הסופית שלו נמוכה ואחרי 150 קמ"ש הוא נעקף ע"י כל רכב ספורט.
המשמעות היא שאין משמעות ומנוע לא 'מתאמץ' יותר או פחות בגלל הנפח שלו, אלא בגלל היחס בין ההספק שלו למשקל הרכב שאותו הוא סוחב.

[Buki]

בתאריך 25.6.2020 בשעה 15:09, DeiMoS כתב:

ראיתי שהרבה מכוניות מוצעות עם המנוע הזה ולרוב עם גיר רובוטי וטורבו, השאלה היא כמה רכב כזה מומלץ בתוואי הררי עירוני? 

המנוע לא נשחק מהמאמץ או צורך הרבה דלק בעקבות זאת?

הוא עדיף על מנוע אטומוספרי גדול יותר כמו 1.6 או 2.0 מבחינת אמינות? 

 

 

המנוע לא נשחק מהר בגלל שהוא בנפח 1.0 או בגלל שהוא טורבו אלא בגלל שהוא מיוצר בעידן Planned Obsolescence, התיישנות מתוכננת. 

 

אף אחד לא מעניין שהמנוע הזה יחזיק 500 אלף ק"מ ולכן טכנולוגיית הייצור והחומרים נבחרים בהתאם. אין קשר לפנח ולהגדשה. 

 

נוסע כמה שנים בכייף עם מנוע חזק, חסכוני ולא מזהם ומחליף.

 

בעבר, נושא ההתישנות המתוכננת היה פחות חזק, אז היית יכול לראות מנועים שעושים 700 או 800 אלף ק"מ. לטורבו ולנפח אין כל כך קשר, טורבו זה אמצעי לעמוד בתקני זיהום אוויר.