Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם, הרי אפשר להגיב גם בלי, וממש לא בא לנו להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

נמרוד...

התמכרויות בזמן קורונה; בואו לשתף

Recommended Posts

פעם קודמת זה הלך יותר קל, חבל שמחקתי את הפוסט. נראה כאילו זה מחייב. נו גם כי ביקשתם וגם כי זה נושא שבטח אנשים אחרים חווים כמוני ורוצים גם לפרוק, בין אם אנונימי YaY למערכת הפורומים החדשה או סתם ביוזר שלכם, יא סטלנים אל תשכחו לעשות לוג אוף LOL.

כבר סיפרתי חלק מהסיפור שלי בפוסט הקודם. בקצרה בן 29. אני מעשן כבר בערך 9 שנים, אז כשהתחלתי עוד לא היה טלגראס, לא היה שליח עד בית, יכולתי לחלום על זה. זה לא הפריע לי להסתובב בין ערמות הנרקומנים והסודנים של דרום תל אביב, שמעתי וראיתי את התחתית של התחתית שיש לתל אביב להציע, נתקלתי במצבים שבחיי אני לא יודע איך יצאתי מהם בנס, תושיית נרקומן(?).

הפעם הראשונה שעישנתי קנאביס הייתה בתחילת אמצע 2013, וכמה שזה היה מרתק, לא חוויתי כזו חוויה. אם היו לי שאיפות אחרות בזמנו מאשר לשבת ולעשן כל היום, כנראה שלא הייתי יושב היום וכותב פה פוסט שכזה

במהלך השנים למדתי ואני עדיין לומד להכיר את עצמי קצת יותר, היחס שלי לסביבה, היחס שלי לסם, היחס שלי לאנשים.

היו לי הצלחות עם הפסקות אבל זה לא הצליח להידבק. למרות שאם אני אמשך להתמיד זה בסופו יצליח לדעתי.

אני קצת סחוט ואין לי כל כך כוח להמשיך לכתוב את הפוסט כרגע. אמשיך בהמשך.

 

מתי הייתה הפעם הראשונה שלכם? איזה סם? איך הפסקתם לצרוך סמים?

 

להת'

 

 

  • עצה טובה! 1

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

 

  • מצחיק 1

Suzuki Alto GLX 1.0 2011 5MT

 

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
פורסם (נערכה)

הסם שלי היה קוקה... קולה.

 

בלי קשר לקורונה, מאז שאני ילד אני מכור לדבר הזה, צריך את זה בטמפ' המדויקת, כל יום, אם נגמר קונים, אם הכל סגור הולכים לאלונית גם ב 12 בלילה, בזמנים הסבירים זה היה 3/4 בקבוק ביום, בזמנים הגרועים זה היה בין 1 ל 1.5 בקבוקים ביום.

הרבה זמן רציתי להפסיק, ניסיתי לא הצלחתי, עד שלפני כמה חודשים פשוט החלטתי שאני לא נוגע בזה יותר, לא היה קל אבל הנה הצלחתי..

לא הלכתי HARD CORE, אני עדיין שותה פה ושם, בארועים / מחוץ לבית פחית פעם ב...

אבל מקסימום פחית ואין מה להשוות לפנאטיות שהייתה לי.

 

 

עריכה אחרונה על ידי phpclub
  • תודה 2

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

חטפתי התקף חרדה של הלייף מהחרה הזה באמסטרדם. פעם אחת הספיק לי. 

 


לפני 16 שעות, Transporter כתב:

 

אתה לא מקבל שום זרע בפה אני לא יודע מה אתה עושה עם המקל

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 4 שעות, Bob Ross כתב:

חטפתי התקף חרדה של הלייף מהחרה הזה באמסטרדם. פעם אחת הספיק לי. 

 

 

כן, קולה זה דבר נוראי

  • תודה 1
  • מצחיק 9
  • מעניין 1

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

טוב אז נשתף.

כשהגעתי לתיכון התחברתי לחבורה שהכירה לי את העישונים, יש לציין שכולנו סך הכל ילדים טובים מכיתת מצטיינים.
בהתחלה עישון חברתי נטו, אחרי זה התחלתי לעשן סיגריות, זה החזיק חצי שנה ונפתרתי מההרגל המגעיל הזה. הקנביס נשאר, נסיבות חיי אינן פשוטות כלל אז אפשר להגיד שאני קצת סולח לעצמי כי הייתי צריך משהו להישען עליו. הייתי מעשן כל יום כל היום ומעבר להוצאה כספית משמעותית לתלמיד תיכון/חייל (והסיכון בזמנו להתפס), ההישגים והתפקוד שלי היו גבוהים לפחות ביחס לשאר האנשים ונהלתי מערכות יחסית טובות ורציניות (שלפעמים אפילו הסתרתי את העישון בהם, ממש חיים כפולים במשך שנים).

קאט, עושים פאסט פורוורד ללפני כמעט שנה. עבודה משתלמת שאני אוהב ומצריכה הרבה תשומת לב ומחשבה, מערכת יחסים טובה ויציבה שאני לא צריך להסתיר בה כלום. אמרתי יאללה פאק איט חבל על הכסף גם ככה זה לא כיף כמו פעם וזה סתם הרגל, אני יכול להפסיק מתי שבא לי והינה בא לי. עובר שבוע, מרגיש כמו גמילה מניקוטין כמה לילות לבנים קצת חריקות שיניים לא משהו שאני לא יכול להתמודד איתו, שום דבר לא הכין אותי למה שעומד לקרות. מצאתי את עצמי ערב לפני טיסה במה שעכשיו אני מבין שהיה התקף חרדה עוצמתי ומטורף, הייתי בטוח שעוד רגע אני מאבד הכרה, חרא אינטנסיבי ביותר. החלקתי חבילת ואבן למזוודה (תרופות פסיכיאטריות נמצאות אצלי בבית בשפע), ונסעתי לנתב"ג, היה מאוד חשוב לי לא לאכזב איש קרוב מאוד אליי שחיכה לחופשה הזו יותר מידי זמן.
חצי היום הזה היה בערך מהקשים ביותר שידעתי, אין לי דרך לתאר בכלל את מה שהרגשתי, גם בדיעבד אני לא יכול להגיד שהיה קל ולא סבלתי, הגענו למלון לקחתי כדור אחד שעבד כמו קסם ישנתי ואכלתי כמו בן אדם, בטיול הייתי חצי מתפקד רק בזכות הואבן.
אז חזרתי לארץ וכמובן לא נגעתי יותר באף כדור, שבועיים של חוסר שינה, זיעה קרה וחרדה תמידית, בתור אדם שלא רואים עליו רגשות התפרצויות בכי במקלחת תפסו אותי עם המכנסיים למטה תרתי משמע, השלמות עם דברים שהדחקתי שנים וממש הרבה שיט ריגשי שלא האמנתי בו עד עכשיו. מזל שיש סביבי אנשים תומכים ובעלי ניסיון. שבועיים אחרי זה כבר חוזר לתפקוד עם חרדה חברתית מאוד מוזרה, סביבה מרובת אנשים גרמה לי ללחץ לא מוסבר, מאוד בעייתי למישהו שהעבודה שלו היא לעמוד מול קבוצה וללמד. ואז לאט לאט הכל עבר והיה טוב.
 

יש לציין שלא חשבתי להשבר אפילו לא פעם אחת, אולי אני חזק יותר מאחרים, אולי פשוט הבנתי שזה חייב לעבור. לא אשקר היו רגעים של גיהנום, המח שאני כלכך גאה בו כל החיים בגד בי. אני חושב שאני דוגמה קיצונית ולרוב האנשים יהיה יותר קל להפסיק, אלה שיותר קשה להם, לא מקנא בהם ומבין את מי שלא מצליח בלי עזרה מאנשי מקצוע. היום אני יכול להגיד שאני אדם פעיל הרבה יותר, שפיתח תחביבים וחברויות חדשות שלא קשורות לעישונים, ישן טוב יותר למרבה ההפתעה, ובתור מישהו שהיה לו קשה לעלות במשקל והיה מאוד רזה גם אוכל טוב יותר ואפילו לראשונה בחיי יש בי קצת שומן שאני גאה בו. מאמין שסיכמתי את החוויה שלי בצורה כנה, אם יש שאלות מוזמן להגיב ואשלח לך הודעה פרטית. 

  • תודה 5
  • מעניין 7
  • עצה טובה! 2

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
פורסם (נערכה)

יצא לי לעשן הרבה בחיים, אבל אף פעם לא התחברתי לזה והרגשתי צורך לעשן את זה על בסיס יומיומי. אני חושב שחלק מזה היה בגלל שבילדות בברית המועצות זה היה גדל לכל שכן שני בין העגבניות לתותים בחצר, ככה שזה לא היה כזה מרגש.
המכה הכי גדולה של החיים שלי מבחינת התמכרות זה סיגריות, התחלתי לגנוב מסבתא קופסאות של סיגריות ללא פילטר עוד בערך בגיל 11 ומשם זה המשיך לעשרות שנים של עישון כבד.
הייתי מעשן בין 1.5-3 קופסאות ביום וכל חיי היום מבוססים סביב הסיגריה, אנשים שמעשנים כבד בטח מכירים את זה, הייתי הולך עם המשפחה למסעדה טובה ובזמן שכולם התרגשו מהאוכל אני התרגשתי מהסיגריה של אחרי האוכל.
בשנים האחרונות לפני שהפסקתי כבר הייתי מתעורר בלילה בשביל לעשן חצי סיגריה ולחזור לישון. יצא לי לדפדף לאחרונה בכל אלבומי התמונות שלי כשזה עוד הייתה השיטה לשמור תמונות, ובערך ב70% מהתמונות אני עם סיגריה.

הפסקתי לאחרונה לפני עשור ואני עדיין מחזיק, לא מפריע לי שאנשים מעשנים לידי, וזה לא מגרה אותי. אבל אני עדיין די חושב על זה כל יום, אני מתגעגע לזה אבל אני יודע שגם אם אדליק עכשיו סיגריה זה סתם יהיה מגעיל ולא באמת יתן לי את הרגשת הסיפוק הנוסטלית שתקוע עמוק במוח שלי.

לפני שנים גרתי ליד שכן בן 90, הוא אמר לי שהוא עישן מגיל 10 עד גיל 60 ובגיל 90, 30 שנה אחרי הוא עדיין מתגעגע לסיגריה, ככה שאני לא מצפה שזה ישתפר אצלי בזמן הקרוב. 

עריכה אחרונה על ידי Alkash
  • מעניין 2

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 12 שעות, Bob Ross כתב:

חטפתי התקף חרדה של הלייף מהחרה הזה באמסטרדם. פעם אחת הספיק לי. 

 

 

לפני 8 שעות, flytomars כתב:

 

כן, קולה זה דבר נוראי

 

אתה צוחק, אבל אני קיבלתי התקף חרדה מקפה. הייתי שותה אספרסו כפול ארוך על שעתיים, ומתעורר בלילה עם ידיים רועדות.

 

אם כבר סיגריות. הייתי מעשן תקופה מאוד ארוכה - מגיל 16 עד 28 בערך (אני בן 36 היום), בין חצי קופסה לקופסה של LM אדום ביום.

 

יום אחד אמרתי - נשארה סיגריה אחת בקופסה, אעשן אותה, ונראה כמה אחזיק בלי. החזרתי 7 שנים. 

בעצה של חבר קניתי חבילת מסטיקים (הכי רגילים, אורביט), ובכל פעם שהיה בא לי סיגריה, לקחתי מסטיק.

תוך שבועיים נהיו לי כאבי בטן מהמסטיקים (כשאתה לועס משהו, הקיבה מפרישה מיצים כדי לעכל אוכל שיגיע), ואז התסמיני גמילה מניקוטין כבר אמרו.

זה לא היה קל, עליתי המון במשקל, היו לי סיוטים בלילה שאני חוזר לעשן, גם הפסקתי לשתות אלכוהול אז, כי פחדתי שזה יחזיר אותי לסיגריות (זאת גמילה מסמים לכל דבר).

ככה החזקתי 7 שנים, עד שבתקופת המבחנים בתואר נשברתי, קניתי קופסה ומצית, ועישנתי סיגריה. מההרגשה שזה גרם לי, מיד זרקתי את הקופסה והמצית לפח, ואחרי זה הרגשתי בחילה וסחרחורות יומיים. הגוף דחה את הניקוטין לשמחתי.

 

לא חזרתי מאז.

 

לגבי קנאביס - ניסיתי את זה בפעם הראשונה בגיל 24, מעורבב עם טבק של סיגריות כמובן. זה גרם לי להרגשה מגעילה ביותר, התקף חרדה, בחילות. הקאות ומה לא, והפסקתי עם זה להרבה מאוד זמן גם כן.

 

מתישהו לאחרונה נתנו לי לנסות ג׳וינט עם תחליף טבק בלי ניקוטין (דוגמת real leaf), וההרגשה הייתה אחרת לגמרי, בלי שום בחילה או סחרחורת. אז הבנתי שמה שגרם להרגשה הרעה זה בעצם טבק, ואין שום בעיה בגראס בפני עצמו (בשבילי).


X 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018

 

Wherever you go, there you are

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אבא שלי היה מעשן במשך עשות שנים 2-3 קופסאות ביום. ותמיד הוא פחד להפסיק בגלל העניין שהוא יהיה כמו כלב שמרייר כשעוברים לידו עם סיגריה. 

 

עקב דלקת ריאות שלא עברה לו(לא לדאוג, לא קורונה) , הוא הפסיק לעשן למשך 3 שבועות ואז בהדרגה קצרה הפסיק לגמרי. לפני כמה שנים סתם יצא לדבר על זה והוא נזכר ש-וואלה, הוא לא מרגיש שזה בכלל חלק ממנו, גם כשמעשנים לידו. זה היה בערך 10 שנים אחרי שהוא הפסיק לעשן. 


משרת בקריה וסובל? האישה/חברה מרביצה לך? סתם מחפש כתף לבכות עליה? אין בעיה!

״גש לאפסנאות וחתום על שק אשכים״.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
פורסם (נערכה)

אני חושש שהרבה אנשים פה לא מבינים, שלגראס יש מליון זנים וסוגים וכל אחד מה עושה משהו וכל בן אדם מגיב שונה לכל סוג של גראס.
כמו כן אם עישנתם גראס בארץ במיוחד לפני עידן הטלהגראס כמעט וודאי שחצי ממה שעישנתם היה תה ויסוצקי עם K300 עליו.
ושוב אני לא מחובבי הגראס, אבל חשוב להבין שגראס זה לא משהו אחד ספציפי.

זה שעשינת בגיל 24 איזה זבל שמכר לחבר שלך נרקומן במרכזית הישנה של תל אביב מערובב בטבק ואחרי 12 שנה עישנת גראס איכותי שמכר חולה סרטן וזה היה טוב, זה כנראה בגלל הגראס ולא בגלל הטבק.

עריכה אחרונה על ידי Alkash

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
פורסם (נערכה)

לא, זה בוודאות בגלל הטבק.

 

יצא לי גם לקחת כמה שחטות מג׳וינט עם חומר איכותי עם טבק, ומצאתי את עצמי מקיא את הצורה, כאשר מאותו דבר בדיוק עם תחליף טבק הייתה השפעה אחרת לגמרי.

 

אבל אני זה כנראה מקרה מיוחד, שנהיה לו רע דווקא מטבק.

עריכה אחרונה על ידי vadim6385

X 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018

 

Wherever you go, there you are

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני לא יודע ודים, אני לא מתכוון לזה בצורה מזלזלת, אבל אתה כנראה מקרה ספרותי נדיר שאפשר לכתוב עליו תזה אם אחרי 12 שנה של קופסא ביום כמה שאחטות של מלברו גורמות לך להקיא את הנשמה ורק במקרה זה בשילוב עם גראס.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

גם סיגריית LM אדום בודדת אחרי הפסקה של כמה שנים גרמה לי לבחילות וסחרחורות במשך יומיים.

 

גראס מעצים את ההשפעה, אז זאת כנראה הסיבה שבגללה זה היה פי כמה יותר גרוע.

 

בקיצור, טבק זה רע. ובמקרה הפרטי שלי, השילוב של זה עם גראס, לא פחות מנוראי.


X 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018

 

Wherever you go, there you are

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

נשמע שזה פסיכולוגי אצלך,חרדה לחזור לזה או משהו.

  • עצה טובה! 1

Mazda 3 5D 2015

Honda Civic 2016

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לא, העניין עם בחילות היה קורה לי גם כשהייתי מעשן (סיגריות).

 

אני גם סובל ממחלת ים, ברמה של לקבל בחילות אם אני קורא/רואה סרט תוך כדי נסיעה, או בכללי אם לא אני נוהג. מניח שזה קשור.

 

אפשר לפתח תיאוריות עד מחר, אבל לא בא לי להמשיך לבדוק את זה, אחרת באמת אחזור לסיגריות. אם הייתי בא לרופא ושואל אותו למה יש לי בחילה מטבק, התשובה שלו סביר להניח הייתה - "אדוני, אתה אידיוט, עכשיו תעוף לי מהמשרד".

 

עוד תופעה מוזרה אצלי - מרגיש לחץ בחזה אחרי כוס יין (דווקא יין). הפתרון - לא לשתות יין (לא אוהב גם ככה).

 

עוד שלוש התמכרויות שלשמחתי נפתרתי מהן:

 

קפה. אם לא הייתי שותה כוס קפה אחת על הבוקר לפחות, הייתי עם כאב ראש כל היום. זה הגיע למצב שהייתי שותה אספרסו כפול כל כמה שעות (תודה למכונה בעבודה שטוחנת פולים), עד שהגעתי למצב שהייתי מתעורר בלילות עם ידיים רועדות, ולא הייתי מצליח להירדם עד 5-6 בבוקר, ואז הייתי כמו זומבי כל היום, עם עוד אספרסו כדי לפחות איכשהו להפוך את זה לנסבל.

כמה ימים ככה, עד שהורדתי במינון של כוס אחת ליום, ואז הפסקתי, במחיר של כמה ימים של סבל. זה היה לפני משהו כמו שנה, לא חזרתי מאז.

 

סוכר - פעם הייתי שותה קפה/תה עם לפחות 2-3 כפיות סוכר, פלוס משקאות ממותקים בכמויות.

הורדתי בהדרגה, קודם הפסקתי עם השתיה המתוקה, אחר כך הורדתי סוכר בקפה ותה, לשתי כפיות, אחר כך אחת, אחר כך כלום (זה היה באותה תקופה שהפסקתי לשתות קפה).

 

משחקי מחשב. למזלי לא נפלתי למשחקי רשת, אבל כן הייתי משחק המון במשחקי אסטרטגיה/סימולטורים/rpg סינגל פלייר. הייתי מבלה בזה כל הזמן באיזשהו שלב מת לי לוח אם במחשב נייח, וקניתי מחשב נייד דל vostro. אותו דל, אומנם עם כרטיס מסך דיסקרטי, אבל הסתבר שלא סוחב משחקים בשיט. סבלתי במשך תקופה, אבל הייתי קמצן מדי בשביל לקנות מחשב גיימינג חזק או קונסולה.

כשהתחלתי ללמוד לתואר, זה שיחק דווקא לטובתי, ובאיזשהו שלב מחקתי את כל המשחקים מהמחשב.

בטלפון - לפני כשנה קיבלתי טלפון חדש, ולא היה אף פעם משחק מותקן עליו (פשוט לא מתחבר לכל המשחקי freemium, תעשיה מגעילה לדעתי).

אני שמח להגיד שבמשך שנה וחצי לא נגעתי באף משחק. בעיני זאת יכולה להיות התמכרות לא פחות גרועה מסמים (וגם עובדת על אותם מקומות במוח בדיוק, בדומה להתמכרות להימורים).

  • תודה 1
  • מעניין 1

X 94 > קסנטיה 97 > לנסר 2007 > מונדאו 2007 > קורולה 2013 > קורולה 2015 > איוניק 2018

 

Wherever you go, there you are

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

הצטרף לדיון

ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

Guest
הגב לנושא זה...

×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • Create New...