התחדשתי בתינוקת (ביקורת משתמש מפי אחד שלא רצה ילדים)

[ניקו פ.]

הסיפור טיפה שונה.
 
אני לא מכיר עת תחומי היילוד וההנקה, אבל בעולם הרפואה מקובל מאד שארגונים מקצועיים מפרסמים "הנחיות" לטיפול. כמובן שכל ההנחיות האלה מסוייגות בכך שיש להתאים את הטיפול אישית למטופל, אבל, מעשית, הרשויות, בתי המשפט והמבטחים מתייחסים אליהן כ"כזה ראה וקדש" והרופא/אחות/איש צוות רפואי אחר שאינו נצמד אליהן ככתבן וכלשונן עלול לעמוד במצב לא נעים, גם אם הסיבות לחריגה מוצדקות ומתועדות.

ולו זו בלבד, אלא שבמקרה שתואר פה בשרשור, אם השיקול של רופא/ה עבור יילוד עם פיגור גדילה הוא לטרוח להאכיל אותו הרבה ושיהיה ילד רגזן ומציק להורים, למול ילד רגוע עם סיכוי להיפגע ואף למות משלל המצבים שיכולים להיגרם בשל בעיות הגדילה, אז 10/10 כולנו נבחר באופציה א'. לא?

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[m3x7r3m3]

באף מקרה לא מדובר על סיכוי להיפגע מבעיות גדילה, מדובר על ניסיון להתאים את הילד לגרף ע"י האכלה תכופה.

תינוקות שבסיכון לבעיות גדילה זה סיפור אחר שמטפלים בו אחרת, הרבה פעמים עם תמ"ל רפואי שמיועד לגדילה.

 

וזה לא רק זה, אלא שזה לפעמים ממש מגיע למצב של "בא לברך ויצא מקלל", מעירים את הילדה לפי השעון, היא גמורה מעייפות, אין לה כוח לינוק חלב מהבקבוק, קל וחומר מפטמה.

ואז כדי לכסות על זה יש את אלה שעוד ממליצים להוסיף קצת יותר מים שהחלב ייצא יותר מדולל ויצא יותר בקלות מהפטמה.

 

כשכל זה היה נמנע אם היו נותנים לילד לישון כמו תינוק כדי לצבור כוח

עריכה אחרונה ב-1 לאפריל, 2020 על ידי m3x7r3m3

[sperial]

@ניקו פ.ההתייחסות שלי היה לאחיות הנוקשות. לא להחלטה על מועד הלידה.

[Derish]

לפני 7 שעות, windsurfer כתב:

 

לדעתי, התופעה של "עבודה לפי הספר" ללא פתיחות לחלופות, מאפיינת לרוב אנשים פחות מקצועיים או עם בטחון עצמי נמוך.

זה הולך יחד אם אי-לקיחת אחריות, הרי לא טעיתי... הלכתי לפי הספר...

 

 

בזה הרגע תיארת בערך 75% מכח העבודה בעולם, או 95% מעובדי התאגידים והחברות הממשלתיות.

[sperial]

דריש, זה מאפיין את מקומות העבודה לא פחות מאת העובדים. ראה מה שכתבתי על ההנחיות שאמורות לאפשר גמישות מחשבתית (וצוותי רפואה אמורים להיות גמישים, בגלל מורכבות המצבים בהם הם נתקלים), במציאות המנהלים, ובמיוחד המשפטנים מדכאים את היצירתיות.

עריכה אחרונה ב-1 לאפריל, 2020 על ידי sperial

[ניקו פ.]

באף מקרה לא מדובר על סיכוי להיפגע מבעיות גדילה, מדובר על ניסיון להתאים את הילד לגרף ע"י האכלה תכופה.
תינוקות שבסיכון לבעיות גדילה זה סיפור אחר שמטפלים בו אחרת, הרבה פעמים עם תמ"ל רפואי שמיועד לגדילה.
 
וזה לא רק זה, אלא שזה לפעמים ממש מגיע למצב של "בא לברך ויצא מקלל", מעירים את הילדה לפי השעון, היא גמורה מעייפות, אין לה כוח לינוק חלב מהבקבוק, קל וחומר מפטמה.
ואז כדי לכסות על זה יש את אלה שעוד ממליצים להוסיף קצת יותר מים שהחלב ייצא יותר מדולל ויצא יותר בקלות מהפטמה.
 
כשכל זה היה נמנע אם היו נותנים לילד לישון כמו תינוק כדי לצבור כוח

ראיתי בשרשור שמישהו כתב על ילד שנולד עם חשד לפיגור גדילה ולא טרחתי לחפש אחורה מי, לזה חשבתי שספריאל התייחס. מחילה על הבלבול.

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[borsood]

לפני 22 שעות, netco כתב:

יש אנשי מקצוע שפשוט הולכים לפי הספר ימות העולם, וזה יכול לחרפן, ובמיוחד עם רגשות אשם טבעיים שיש לאימהות במצב הזה זה בטח לא מוסיף, וקשה לנעול את האוזניים ולא לשמוע את זה. 

שמח שבסוף הסתדר לכם, זה לא טריוויאלי לכל הנשים הקטע של הנקה בטח כשאין מספיק חלב וכאלה (להבנתי זה גנטי, אנאעארף). 

"אין מספיק חלב" זה מקרה הרבה יותר נדיר ממה שחושבים. לאחר לידה באופן טבעי התינוק יכול לרדת באחוז די רציני מהמשקל אחרי הלידה: אחד מהילדים שלנו ירד 450 גרם.

בקבוק זה פתרון נוח לכולם: לתינוק הרבה יותר קל לינוק מבקבוק ואחרי שהוא נתרגל למה שיתאמץ לינוק מהשד? זה מאוד מעייף אותו...

לאמא זה גם יותר קל שאין מי שלועס אותה רק בדלל שהוא עוד לא למד לינוק (וכן, למרות האיסטינקטים יש פה תהליך למוד הדדי)...

ולצוות זה הכי קל כי אז התינוק באחוזון ואפשר יהיה להעיף אותו מהמחלקה.

באחת הלידות אחרי שראיתי שהצוות נותן בקבוק לתינוק בלי להתייעץ כדי ש"האמא תנוח", נאלצתי להבהיר להם שאם הם יעשו את זה לנו אתבע אותם על תקיפה. הם טרחו לסמן היטב "אסור לתת בקבוק הנקה מלאה".

אנחנו מודעים לזה שאנחנו היינו יותר קיצונים מרוב האנשים, אבל זו הבחירה שלנו. וכל אחד יעשה מה שמתאים לו.

 

ואור @oryo, מזל טוב, וברוך הבא לעולם האמיתי. אל תדאג, אין מצב שתתחרט, גם עוד 16 שנה כשיא לא תחזור בזמן מאיזה מקום

 

עריכה אחרונה ב-1 לאפריל, 2020 על ידי borsood

[m3x7r3m3]

לפני 37 דקות, ניקו פ. כתב:

ראיתי בשרשור שמישהו כתב על ילד שנולד עם חשד לפיגור גדילה ולא טרחתי לחפש אחורה מי, לזה חשבתי שספריאל התייחס. מחילה על הבלבול.

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

 

בוא נאמר שיש הבדל דיי מהותי בין "חשד לפיגור גדילה" ובין "סיכון לפיגור גדילה".

הראשון נזרק לאוויר במחלקת יולדות ובתינוקיה המון, ובלי הצדקה בכלל, ואין גם דרך לגבות את החשד הזה של החשוד.

השני הוא משמעותי, כמעט ולא תשמע אותו, וכשכן זה יתוקשר בצורה מתאימה ע"י הצוות הרפואי, יחד עם המידע על התמ"ל הרפואי כשבד"כ ימליצו לשלב הנקה עם אותו תמ"ל

[oryo]

הרבה זמן עבר מאז השרשור והפעילות האחרונה שלי כאן, בינתיים הצטרף לו עוד בחורצ׳יק דמוי תולעת/חביתה (תלוי ביום).

חווית הלידה היתה שונה לחלוטין, הן מבחינת זה שהוא practically נפל מאשתי (4 בבוקר אני בחניה, 4 וחצי הוא בידיים שלי) והן מבחינת החיבור לילד - רק עכשיו אני מתחיל להקשר אליו, לעומת הילדה שהיתה התאהבות סוחפת ממבט ראשון. 

 

הילדה מהממת, בהקשר של המשפט שלי מהפוסט המקורי - אני לגמרי ג׳אנקי. מסניף / מעשן / מזריק מה שבא ליד, היא סם מקסים ומשכר. מדהים כמה שאתה לא יודע שאתה רוצה משהו עד שהוא מופיע יש מאין. 

 

אני מסתכל אחורה על התקופה שלא ידענו האם נרצה ילדים ו..... מבין את זה לגמרי 🙂 

גם מתוך פריזמה של הורה אני עדיין מבין אנשים שבוחרים באל-הורות, ולא חושב שהם סתומים או טיפשים או כל דבר שלילי אחר. אני חושב שהם מקריבים חוויה אחת ומקבלים חוויות אחרות במקום, והאם זה טוב או רע זו שאלה מאוד אישית וסובייקטיבית.

 

אני יכול לומר, בשיא הכנות, שאין אפילו פרומיל של חרטה אצלנו. ייתכן שזה שטוקהולם סינדרום, ייתכן שזה הורמונים, או אולי דיסוננס קוגניטיבי כי זה לא שאפשר להחזיר אותם לאמזון הרי - אבל אני לא חושב שזה המצב.

הילדה פתחה לי עולם רגשות וחוויות שלא הכרתי בשלושים ומשהו השנים לפניה, ושלא יכולתי להכיר בלעדיה גם שלושים שנים מהיום.

מנגד, היא עדיין קטנה ומקסימה, והתמזל מזלנו והיא יצאה בריאה ועם וקטור התפתחות מאוד טוב - נראה אם דעתי תשאר as is עוד עשר שנים כשהיא תגלגל עיניים ותצפצף על אבא... 😅

 

מבחינת קושי, זה הרבה יותר קל ממה שחשבתי שזה יהיה. מעמיס על הסופ״שים ודופק את הספונטניות, אבל בסה״כ אנחנו ממש בסדר, וזה עוד מבלי שיש לנו סבא וסבתא לשנורר בשוטף.

 

בינתיים עשיתי מהפך בחיים האישיים ועברתי מטק לנדל״ן, שזה חתיכת סיפור הזוי מהתחת בפני עצמו שיכול להצדיק שרשור שלם בהזדמנות. בניתי (ואני בונה) עסק מאפס ואני פחות גרוע בזה מאיך שאני נראה. השבוע התראיינתי בפודקאסט האהוב עלי גיקונומי, אז מוזמנים להאזין אם משעמם לכם מספיק לשמוע אותי חופר על דברים. הפודקאסט החזיר אותי לימים לא נעימים שעברתי בחיים הפרטיים וגם קצת כאן, אבל באיזשהו קטע זה גם גרם לי להתגעגע לדברים הטובים שהיו, אולי זו נוסטלגיה? לא יודע. החלטתי לתת לזה נסיון נוסף אז שחזרתי סיסמא ובאתי. 

 

בתמונה: חביתה, וחתול (בדיוק נגמר האבטיח)

עריכה אחרונה ב-19 ליוני, 2022 על ידי oryo

[hans]

אוי, איזה חייכן מתוקי. ממיס את הלב.

תתחדשו ותיהנו.

 

בנוגע לקלות גידול - זכיתם, זה מאוד תלוי בילד גם במשפחות הכי טובות.

[sperial]

בתאריך 27.3.2020 בשעה 09:22, sperial כתב:

ועצה קטנה מזקן (שלא חיכה 10 שנים, פשוט כיוון שנפגש עם המיועדת לאחר גיל 30) - אם אתה רוצה לתת לה מתנה ממש טובה - תתחילו לעבוד על אח\ות. 

כמה שאני נהנה להסתכל על שרשורים מוקפצים ולכתוב: אמרתי לך!!!

 

שיהיה בהרבה מזל טוב, וכשאני רואה את התמונות אני אומר: המשך כך.

 

דרך אגב, גם אצלי יש אחד שקיבל מהמטפלת שלו את הכינוי "תולעת" כי הוא היה נעלם בפינה אחת ומופיע באחרת. הבחור אוטוטו בן 30, ועדיין, מפעם לפעם, מכונה "תולעת".

[מרק10]

לפני 28 דקות, oryo כתב:

הפודקאסט החזיר אותי לימים לא נעימים שעברתי בחיים הפרטיים וגם קצת כאן, אבל באיזשהו קטע זה גם גרם לי להתגעגע לדברים הטובים שהיו, אולי זו נוסטלגיה? לא יודע. החלטתי לתת לזה נסיון נוסף אז שחזרתי סיסמא ובאתי. 

 

אני מאמין שרוב חברי הפורום שמחים שחזרת לכתוב בפורום. 

חבל רק שלא הבאת איתך את חבר הפורום היקר בנצי.

[Gosser1860]

לפני כשעה, oryo כתב:

בתמונה: חביתה, וחתול

מזל טוב! 

החתול לא מתרגש, אה?

[avargel]

אור. ממש, אבל ממש, התגעגעתי.

 

הילדה והילד מתוקים מאוד

 קצת קשה להרשים אבות אחרים עם מתיקות של ילדים אבל פה הצלחת בגדול.

 

בהצלחה בעסק החדש. הפרק בגיקונומי מאלף.

[SlowRide]

מזל טוב! איזה ברנש משובח הצטרף אליכם.