Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם, הרי אפשר להגיב גם בלי, וממש לא בא לנו להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

Dark Crystal

צעדים שצריך לבצע סטודנט מיואש

שימו לב! השרשור הזה בן 322 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

Recommended Posts

צריך לזכור בסוף שרוב התעשיה הם אנשים סבירים ולא יותר (גם פחות מזה). גאונים גדולים הם דבר די נדיר, לא צריך להיות אחד (או למכור את עצמך ככזה) כדי לעבוד בפיתוח סטנדרטי בחברה גדולה.

סוף סוף מישהו קרא לילד בשמו.


אני חושב שבימים טרופים אלה אנחנו חייבים להפסיק את הברדק להפשיל שרוולים לקום בבוקר ולעבודה עבדה.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני דווקא מכיר מראיינים שמזלזלים בקורות חיים בעברית. וגם אם זה לא עומד בסטנדרט אמריקאי (אני בטוח שלא), עדיין אין סיבה לא להשקיע בזה כמה דק'. בדרך כלל זה גם מייצר טקסט קריא יותר.

 

שוק ההייטק בארץ הוא די מגוון. עבודה בחברת פרויקטים גדולה לא תהייה דומה לעבודה בחברת סטארטאפ קטנה או בינונית, והציפיות הן שונות לגמרי. סטארטאפ שיעסיק אנשים שהם פחות מסבירים לא יגיע רחוק, כנראה, או יפרד מהם בהזדמנות הראשונה שתהייה לו.

 

ואגב, הלוואי וראיונות עבודה היו בודקים רק הבנה וידע. בהרבה מקרים זה גם היה מצליח לעזור לחברות לצמוח יותר מהר.


תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

יש הרבה מראיינים, מכל מיני סוגים. לעולם לא תוכל לקלוע לטעם של כולם, וגם אין צורך לנסות.

 

למשל, כשחיפשתי עבודה לפני כשנה, התראיינתי אצל מישהו שהתעקש לשאול אותי שאלות טכניות קטנוניות (אחרי 19 שמות ניסיון, כן?) ובמשך שעה וחצי הסביר לי כמה אני לא מוצלח וכמה אין סיכוי שאני אבין מה הוא רוצה. הוא גם ניסה להסביר לי למה המוצר שעבדתי עליו (פיתרון storage שמוכר כמעט מיליארד דולר בשנה, חברה שנמכרה בשעתו במעל 400 מיליון דולר, אינסוף שנות אדם ומקרי קצה בלתי אפשריים) הוא עבודה לסטודנטים. השיא היה כשהוא ביקש לדבר עם המנהל הנוכחי שלי לקבל המלצות.

 

בקיצור, איחלתי לו בהצלחה בהמשך הדרך.

 

מי שפוסל קורות חיים (שכתובים היטב) רק בגלל שהם בעברית, או לא באמת לחוץ למצוא עובדים, או שלא היית רוצה לעבוד אצלו.



For I am a bear of very little brain, and long words bother me

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

האמת היא שבהרבה חברות מי שמראיין הוא הבוס, אך הבוס לא תמיד יודע לראיין. גם לראיין זו מיומנות שאין להקל בה ראש ומי שלא עושה את זה טוב ישלם מחיר כפול: גם לא יקבל את כל המידע שנחוץ לו בצורה שנחוצה לו וגם לא יגרום למועמד להביא את עצמו לידי ביטוי, שזה אינטרס של כל מראיין ומרואיין. יש חברות שמעבירות את המנהלים שלהם קורסים שונים לגבי ריאיון, אני לא יודע כמה זה אפקטיבי. יש כאלו שפשוט קוראים על הנושא מתוך אחריות אישית, אני מניח שאלו גם הבוסים היותר נעימים/משקיעים. יש גם כאלו שזה בא להם בטבעיות. הנקודה של פו הדב נכונה לכל עבודה לכל תחום. לא תמיד אפשר לקלוע לכל הסלים. המטרה היא למצוא את הסל שמתאים לך ולהטביע עליו.


"you know how they are, they are babies, their mind is made up before anyone says anything."

South park, S23E07 PC babies.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אני דווקא מכיר מראיינים שמזלזלים בקורות חיים בעברית. וגם אם זה לא עומד בסטנדרט אמריקאי (אני בטוח שלא), עדיין אין סיבה לא להשקיע בזה כמה דק'. בדרך כלל זה גם מייצר טקסט קריא יותר.

 

פו הקדים אותי - בהחלט לא הייתי רוצה לעבוד במקום כזה ש"מזלזל" (!) בקו"ח בעברית (בישראל, כן?!).

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

שוק ההייטק בארץ הוא די מגוון. עבודה בחברת פרויקטים גדולה לא תהייה דומה לעבודה בחברת סטארטאפ קטנה או בינונית, והציפיות הן שונות לגמרי. סטארטאפ שיעסיק אנשים שהם פחות מסבירים לא יגיע רחוק, כנראה, או יפרד מהם בהזדמנות הראשונה שתהייה לו.

אתה צודק, ואכן זו (כוח אדם לא מספיק חזק) סיבה פופולרית לנפילה של סטרטאפים. הבעיה היא שברוב המקרים, לסטרטאפ קשה לגייס את האנשים החזקים, בגלל שהוא לא יכול להתחרות בתנאים שהם יכולים לקבל אצל ה״גדולים״. לא סתם כשאתה מגיע לראיון בסטרטאפ המראיין מעביר אותך לפני הראיון דרך שולחן הפוזבול, ונותן לך פיץ׳ נלהב על החברה.

 

ואגב, הלוואי וראיונות עבודה היו בודקים רק הבנה וידע. בהרבה מקרים זה גם היה מצליח לעזור לחברות לצמוח יותר מהר.

בהרבה (אם לא רוב ה)מקרים, ההצלחה בראיון קמה ונופלת על הכימיה האישית בין המראיין למרואיין. ואם המראיין הוא הבוס הישיר לעתיד זה סה״כ לגיטימי, בכ״ז הוא יצטרך לעבוד עם הבנאדם 10 שעות ביום.

 

מי שפוסל קורות חיים (שכתובים היטב) רק בגלל שהם בעברית, או לא באמת לחוץ למצוא עובדים, או שלא היית רוצה לעבוד אצלו.

אני לא מכיר אף אחד שפוסל קו״ח שכתובים בעברית. אבל לא מדובר ב-0 או 1 - בד״כ קו״ח באנגלית ישאירו רושם טוב יותר, במיוחד אם הם גם ככה מלאים במושגים באנגלית. ובסופו של דבר, המטרה היא למקסם את הסיכויים להגיע לראיון.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

THIS THIS THIS AND THIS

יש זילות מטורפת וכל מתכנת שהוא 3 שנים מפתח מוסיף את זה כאילו אין מחר.

מתכנתים שהם סניורים באמת בחברות בינלאומיות כבר עושים הרבה ארכיטקטורה ודזיין וזה לא קשור לעניין הזמן - אבל נדירים מאוד החברה שהם 3-4 שנים והם באמת סיניורים... מ א ו ד נדירים.

 

כן, אבל אז מה? אני יכול להוסיף Master of the product universe לתפקיד שלי. מה שמעניין בפועל זה מה שעשיתי. ואם מגייס רואה סניור על מישהו שהוא 3 שנים בתפקיד, הוא מדפדף הלאה (אלא רק אם מהקו"ח ניכר שמדובר בעילוי)


BMW 325i E46

שלום, רוכב.

נא לא לבקש ממני גישה לאוף טופיק

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

6. אוטומציה של QA זה טוב כמעט כמו פיתוח, ומשם אפשר בתלות בתשתיות החברה להגיע למסלול dev ops שזה נושא חם היום.

 

מסכים.

 

רק שאלה, מה הקשר בין DevOps לפיתוח "פרופר"? DevOps זה אולי חלק מהמוצר, אבל אני אישית הייתי מעדיף לפתח את המוצר עצמו, כלומר את הליבה שלו.

 

 

צריך לזכור בסוף שרוב התעשיה הם אנשים סבירים ולא יותר. גאונים גדולים הם דבר די נדיר, לא צריך להיות אחד (או למכור את עצמך ככזה) כדי לעבוד בפיתוח סטנדרטי בחברה גדולה.

 

לא יודע מה זה אנשים סבירים. האמת שגם גאונות אני לא יודע כל כך למדוד. אבל מה זה פיתוח סטנדרטי?

 

ואגב, הלוואי וראיונות עבודה היו בודקים רק הבנה וידע. בהרבה מקרים זה גם היה מצליח לעזור לחברות לצמוח יותר מהר.

 

מתי שאלות בראיונות עבודה יהיו תואמות למשרה אותה מחפש המעסיק לאייש?

אפשר לקבל כמה שאלות הגיון/מדמ"ח שנה א'/"כמה תאי שירותים יש בניו-יורק", גם אם הן לא סופר רלוונטיות למשרה. אבל למה מראיינים מתעקשים להתמקד בזה?

 

 

[1]שאלות טכניות קטנוניות (אחרי 19 שמות ניסיון, כן?)

 

[2] ובמשך שעה וחצי הסביר לי כמה אני לא מוצלח וכמה אין סיכוי שאני אבין מה הוא רוצה. הוא גם ניסה להסביר לי למה המוצר שעבדתי עליו ... הוא עבודה לסטודנטים. השיא היה כשהוא ביקש לדבר עם המנהל הנוכחי שלי לקבל המלצות.

 

1. כמה קטנוני?

 

2. מה זה הזלזול הזה? נשמע הזוי במיוחד.

 

 

אתה צודק, ואכן זו (כוח אדם לא מספיק חזק) סיבה פופולרית לנפילה של סטרטאפים. הבעיה היא שברוב המקרים, לסטרטאפ קשה לגייס את האנשים החזקים, בגלל שהוא לא יכול להתחרות בתנאים שהם יכולים לקבל אצל ה״גדולים״. לא סתם כשאתה מגיע לראיון בסטרטאפ המראיין מעביר אותך לפני הראיון דרך שולחן הפוזבול, ונותן לך פיץ׳ נלהב על החברה.

 

למה קשה? תנאי שכר ורווחה פחות טובים?

 

בכל פעם שצץ איזה סקר בנושא "מה הכי חשוב לעובדי הייטק?" וכו' הטופ 3 ברוב הפעמים זה אתגר, יחסי עבודה ושכר והטבות (לפעמים גם work-life balance משתרבב לרשימה).

 

בסטארטאפ האתגר בד"כ לא קטן, והשכר (בשלבים לא התחלתיים) תחרותי אז למה קשה?


TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

מתי שאלות בראיונות עבודה יהיו תואמות למשרה אותה מחפש המעסיק לאייש?

אפשר לקבל כמה שאלות הגיון/מדמ"ח שנה א'/"כמה תאי שירותים יש בניו-יורק", גם אם הן לא סופר רלוונטיות למשרה. אבל למה מראיינים מתעקשים להתמקד בזה?

 

מטרה של ראיון עבודה הוא בראש וראשונה להתרשם מהאופי של המועמד. עבודה ברמה סבירה כזאת או אחרת כמעט כל אחד מסוגל לעשות, אבל להיות בן אדם זה משהו אחר לגמרי.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

למה קשה? תנאי שכר ורווחה פחות טובים?

 

בכל פעם שצץ איזה סקר בנושא "מה הכי חשוב לעובדי הייטק?" וכו' הטופ 3 ברוב הפעמים זה אתגר, יחסי עבודה ושכר והטבות (לפעמים גם work-life balance משתרבב לרשימה).

 

בסטארטאפ האתגר בד"כ לא קטן, והשכר (בשלבים לא התחלתיים) תחרותי אז למה קשה?

קודם כל, תנאי השכר (עבור אנשי תוכנה ואלגוריתם חזקים) בסטרטאפים, הם פחות טובים (לרוב בהרבה) מאשר בחברות הגדולות, ודאי בשלבים ההתחלתיים אבל גם לאחר מכן.

 

בסופו של דבר, עבודה בסטרטאפ טומנת בחובה לא מעט סיכון (שמגלם בתוכו, מעבר לסיכויי הכישלון של הסטרטאפ, גם תנאים פחותים ושעות עבודה פחות שגרתיות). עם כל הכבוד לסקרים, מפתח חזק עם הצעה כזו מסטרטאפ יקח את הסיכון רק אם העניין בתפקיד באמת יוצא דופן, וזה די נדיר - או אם הוא מעריך שיש כאן פוטנציאל רציני לאקזיט (מה שאפילו יותר נדיר). אל תשכח שבהרבה מקרים (אם כי לא בכולם, זה נכון) מישהו כזה יעשה דברים די מעניינים גם בחברה גדולה.

 

(הנ״ל נכתב מתוך נסיון משני צדי המתרס..)

עריכה אחרונה על ידי malcishua

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אבל למה מראיינים מתעקשים להתמקד בזה?

שאלה מצוינת, אני תמיד הקפדתי להתמקד במה שהבן אדם מולי עשה, במסגרת הפורמט שיש. לדעתי לחידות אין שום ערך. בעולם האמיתי אני מעדיף לעבוד עם מישהו שיודע לאפיין פתרון לבעיה מא' עד ת', יודע לבחור את הכלים המתאימים, אוהב את התחום, נעים לעבוד איתו וכו'.

למה קשה? תנאי שכר ורווחה פחות טובים?



 

בכל פעם שצץ איזה סקר בנושא "מה הכי חשוב לעובדי הייטק?" וכו' הטופ 3 ברוב הפעמים זה אתגר, יחסי עבודה ושכר והטבות (לפעמים גם work-life balance משתרבב לרשימה).

 

בסטארטאפ האתגר בד"כ לא קטן, והשכר (בשלבים לא התחלתיים) תחרותי אז למה קשה?

השכר הוא חלק בעייתי בשנים הראשונות, והתחרות היא מול סטארטאפים מבוססים יותר ומול החברות החזקות. ולצד השני, אתה צריך אנשים שיהיו הרבה, אבל הרבה יותר "חלק מהעסק" ממה שנדרש בחברות גדולות. כמות האנשים ב-rnd תהייה קטנה במשך שנים, אלא אם החברה גדלה מהר מדי, כל בן אדם שיגיע ישפיע כנראה על בערך הכל - מהstack ולפעמים עד למוצר. יש המון אנשים בשוק שהם מהנדסים לא רעים בכלל, יודעים לפתור בעיות מורכבות, אבל פשוט לא מתאימים מבחינות אחרות - כאלו שאוהבים סביבה סטטית מאוד, וכאלו שלא אוהבים "להגדיל ראש" ולא רוצים לתמוך בבעיות כשיש ועוד מיליון ואחד דברים.


תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

השכר גם אחרי הכנה שנים האחרונות הוא לא מה שחלק מהגדולות משלמות

אבל אותן חלק מהגדולות שמשלמות יותר מצפות לרמה הרבה יותר גבוהה.

 

לכן 3 שנות ניסיון בגוגל נגיד זה לא כמו שלוש שנות ניסיון בסטארטאפ או חברות גדולות אחרות.

גם הקבלה קשה משמעותית.


If living is for learning

Then dying is forgetting

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אם יש כזה מחסור למה חברות לא מכשירות עובדים בתמורה להתחייבות העובד לעבוד שנתיים - שלוש באותה חברה? נשמע כמו WIN - WIN לשני הצדדים.

 

כי להכשיר עובד בצורה טובה לוקח לפחות שנה (סטודנט הכוונה, בלי נסיון קודם בתעשייה), להכשיר עובד חדש בחברה אבל ותיק בתעשייה לוקח בין חודשיים לחצי שנה ומעלה.

 

בשנה הזו שצריך להכשיר את הסטודנט לא רק משלמים לו משכורת (עם תשואה שלילית, אין לו תפוקה, בטח לא כזו שמצדיקה שנה של משכורת), אלא צריך להצמיד לו חונך, זה לא יכול להיות ג'וניור, מה שמשאיר מתכנת רגיל או סניור או במקרה הכי גרוע - ראש צוות או מוביל טכני, והחניכה הזו לוקחת +- במצטבר שליש משרה.

ז"א שהכשרת סטודנט לא רק תשואה שלילית לגביו, אלא תשואה שלילית לגבי עוד חבר צוות, כזה שמספיק בקיא כדי לעבוד על דברים אחרים.

 

ולא נהוג בעולם ההייטק התחייבויות לתקופות זמן במשרות רגילות, זה יותר נפוץ בגיוס טאלנטים או קורסים מיוחדים פנימיים.

פשוט כי הנזק יכול להיות גדול מהתועלת, מאוד נפוץ אצל משרות סטודנטים שמי שמסיים את התואר סוחב עוד 2-3-4 חודשים ואז עובר מקום, גם כי המשכורת שלו מבוססת על משרת סטודנט ועל נסיון של 0 שנים.

עכשיו סיים את התואר, יכול להתמקח על משכורת יותר ריאלית, משרה יותר Coreית ויש לו נסיון כלשהו.

 

עכשיו אחרי שהשקיעו שנה בהכשרה שלו אחד כזה עוזב ברגע שמסיים את התואר, תוך הפרת חוזה, החברה תתבע אותו? אפילו אם (ואני חושב שזה אסור אבל לא בטוח) החברה תנכה לו את המשכורת האחרונה כולה זה לא מכסה 10% מה"נזק" שעלה להכשיר אותו עם החונך שלו.

 

 

תלוי את מי אתה שואל. יש קצת זילות במילה ״סניור״ בארץ, כל מתכנת בן 3 כבר כותב ״סניור״ בקורות חיים.

 

לגמרי, אבל זה Won't fly, אם אני רואה קו"ח שהבנאדם עם 3 שנים נסיון, כותב סניור ואין לו משהו להצדיק את זה, ומצד שני אין לו איזה אס אחר בקו"ח הוא גם לא יגיע לראיון.

 

 

7. QA "ידני" מעיד גם שהחברה שמציעה את המשרה תקועה טכנולוגית לכל המאוחר בתחילת שנות האלפיים... צריך להבין היטב ולעשות ש"ב לפני שמקבלים משרה שכזו

 

לא בהכרח, אצלנו יש המון QA ידני, העלות של מעבר חצי מהדברים שנבדקים ידנית ל-QA אוטומטי מוערך בכמה מיליונים טובים, פיתוח תוכנה וחומרה וכמה שנות אדם (ועדיין זה הכיוון, אבל זה עוד לא שם).

מעבר מלא מוערך במעל 10 מיליון, ובערך 10 שנות אדם.

 

ולזה צריך להוסיף מה שאני דואג להזכיר הרבה - 80% מפרוייקטי התוכנה לא עומדים במשולש של משאבים, כ"א וזמן.

 

And yet, אין למתכנת מה לחפש ב-QA ידני.

 

 

כל העניין שישראלים חושבים שהם יודעים להכין קורות חיים באנגלית או בסטנדרט אמריקאי - זה משעשע מאוד.

במיוחד אחרי שעברתי לפה ואני מכיר גם כמה אנשים בתחומי גיוס פה בסדרי גודל שונים (מFAANG ועד סטארטאפים).

זה במקרה הטוב בינוני ופשוט תרגום מילולי של הגירסא העברית (מה שאומר שמראש לא בשום צורה שמתאימה מבחינת תוכן לבינלאומי - כי הסגנון כתיבה והצגה הוא שונה לגמרי) ובמקרה הרע זה מביך.

לשלוט באנגלית =! לדעת להכין קורות חיים באנגלית.

וגם אחרי הכשרה כזו או אחרת בתחום הזה בארץ - התוצאות היו גירסא באנגלית (טובה) אבל של קורות חיים ישראליים.

אין מה לעשות. אי אפשר לחפלפ את זה כי יודעים אנגלית ,

אין מה לעשות. אי אפשר לחפלפ את זה כי יודעים אנגלית ״כשפת אם״ או עם חבר ״שיודע אנגלית״.

 

 

באמת שבארץ גם אין לזה שום יתרון - אני לא מבין את האובססיה.

 

אין לזה קשר, אני לא מצפה למצוא קו"ח בסטנדרט אמריקאי, אני כן מצפה שהבנאדם יידע לכתוב מה הוא יודע באנגלית.

אם הבנאדם לא שולט באנגלית מספיק כדי שהקו"ח שלו ייכתבו באנגלית איך מחר אני נותן לו משימה לטפל בתקלה עם Sales Engineer שבמקרה הטוב הוא אנגלי/אמריקאי, במקרה הגרוע הוא ברזילאי עם אנגלית סבירה?

 

 

THIS THIS THIS AND THIS

יש זילות מטורפת וכל מתכנת שהוא 3 שנים מפתח מוסיף את זה כאילו אין מחר.

מתכנתים שהם סניורים באמת בחברות בינלאומיות כבר עושים הרבה ארכיטקטורה ודזיין וזה לא קשור לעניין הזמן - אבל נדירים מאוד החברה שהם 3-4 שנים והם באמת סיניורים... מ א ו ד נדירים.

 

האמת? מי שאחרי 3-4 שנים הוא סניור לא צריך לכתוב את זה בקו"ח שלו, הקו"ח אומרים את זה בעצמם.

 

 

וכמעט אף אחד לא ממש דרש קו"ח באנגלית. בהנחה שמדובר על משרות פיתוח בארץ, כן?

 

לא ידרשו ממך, כמו שכתבתי קודם, אני לא אבקש ממועמד לשלוח לי קו"ח באנגלית, ואז אקרא אותם שוב, אם הוא רלוונטי ואין Red Flags הוא עדיין יגיע לראיון, גם ככה אם אני אתרשם ממנו בהמשך יש מבחנים שגם ככה בוחנים הבנה באנגלית על הדרך.

אבל מה שכן זה אם יש pooh ו-pooh2 עם קו"ח זהים ורלוונטיות זהה (שזה כבר לא סביר בפני עצמו) ואחד כתב קו"ח באנגלית והשני בעברית, זה שכתב באנגלית יזומן לראיון ראשון (ז"א שאם שניהם מספיק טובים הראשון יתקבל כנראה כי יש הוא התחיל קודם).

 

 

לדעתי, מראיינים מחפשים שני דברים: ידע והבנה, ויכולת עבודה עם אנשים. לגבי ידע והבנה אין כל כך מה להרחיב, לגבי יכולת עבודה עם אנשים, עדיף מישהו שמבין שהוא חלק מהצוות והצוות הוא חלק מארגון ולא מישהו שחושב שהוא איזה סופרסטאר ולא מוכן להקשיב לכלום. גם עצמאות היא תכונה מאוד (מאוד!) חשובה, עובד שמצריך תשומת לב ניהולית לכל פיפס הוא עובד מתיש.

 

לא ניתן לבחון יכולת עבודה עם אנשים (ועם הצוות המיועד ספציפית) בראיון, לטובה ולרעה, אני מכיר כמה כאלה שמכרו את עצמם כ"שחקני קבוצה" בראיונות, ואם הייתה הגדרה של זאב בודד היו שמים תמונות שלהם.

 

 

אמנם אף פעם לא שלחתי קו"ח למשרות תכנות (אבל כן להייטק), אך לפחות מהניסיון שלי, אין שום צורך* בקו"ח באנגלית (אלא אם מצויין זאת בפירוש, כמובן).

שלחתי אינספור פעמים קו"ח בעברית גם למשרות שנכתבו באנגלית, ובעוד אני לא יכול לדעת אם במקרים שלא חזרו אלי זה בגלל שהקו"ח היו בעברית ולא באנגלית, אני כן יכול להגיד שחזרו אליי המון פעמים ממשרות שנכתבו באנגלית ו/או שהוגשו דרך האתר הבינלאומי של החברה.

צריך לזכור שבסופו של דבר ברוב המוחלט של המקרים מי שקורא את הקו"ח הם רכזי גיוס שיושבים בישראל*, שהאנגלית שלהם גם ככה לא בשמיים, ולכן יתכן אפילו שקו"ח באנגלית, גם אם כתובים מעולה, יהיו בעוכרי מי ששולח אותם (ואני אפילו לא מדבר על מצבים בהם הקו"ח באנגלית כתובים לא טוב**). לכן, לדעתי ומהניסיון שלי, למשרות בישראל, עדיף לשלוח קו"ח בעברית.

 

 

*עם זאת, קרה לי מספר פעמים ששלחתי קו"ח בעברית לחברה בינלאומית בה רכז הגיוס ישב בחו"ל, ובמקרה הזה שלחו לי מייל שבשביל לשקול את המועמדות שלי מבקשים שאשיב למייל עם קו"ח באנגלית.

 

 

**יש לי חבר, מתכנת (וכיום גם ראש צוות) שהקו"ח שלו (באנגלית) הם פשוט שעטנז של העתק-הדבק מכל מיני דוגמאות של קו"ח שהוא מצא באינטרנט, והקו"ח עצמם ברמה נמוכה מאוד. אני מדבר על רמה של משפטים כמו:

"Efficiently worked within team from scratching to development..."

"Regularly monitored work and cut problem members before issues become large"

(??)

 

 

אבל מה, זה עובד לו והוא מקבל הרבה טלפונים חזרה כשהוא מדי פעם שולח, מחברות בינוניות-גדולות. מניח שזה מחזק את הטענה שלי שלרוב מי שעובר על הקו"ח בארץ לא התברך באנגלית ברמה גבוהה בעצמו, לכן דברים כאלה עוברים. ויכול גם להיות שבגלל שהוא פשוט דחס מלא טכנולוגיות/buzzwords בקו"ח הם עוברים את כלי הסינון האוטומטיים.

 

זה לגמרי כלי סינון אוטומטיים, מחפשים כל מיני Keywords ומונחים מסוימים וזורקים את שאר הסינון לראשי הצוותים כי גם ככה הרכזי גיוס לא מבינים מספיק.

 

 

אין לי הרבה מה לתרום, אבל יש לי חבר שנכנס לעולם ההייטק (אוטומציה? יש דבר כזה? או פיתוח אוטומציה, לא בטוח) ללא תואר בכלל, כשמה שנהא עשה זה עבד בחינם על כל מיני פרוייקטים שלא גזלו המון זמן. אחרי זה קיבל מכתב המלצה, צירף את הניסיון לקו"ח והתברג בחברה גדולה, כזו שיכלה להרשות לעצמה להשקיע בו. היום עושה חיל. ברגע שעבר את המשוכה של ג׳וב ראשון השברים די זרמו לו.

 

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

 

יש אוטומציה ויש בתוכו גם תחום של פיתוח (שזה פיתוח אוטומציה).

והג'וב הראשון זה בדיוק מה שפות"ש מחפש, אחרי זה תואר לא רלוונטי בעליל.

 

 

מי שפוסל קורות חיים (שכתובים היטב) רק בגלל שהם בעברית, או לא באמת לחוץ למצוא עובדים, או שלא היית רוצה לעבוד אצלו.

 

אף מנהל טוב (בכובע של גיוס) לא יפסול קו"ח של מועמד טוב, זה נכון בין אם הם באנגלית או בעברית ואם הם כתובים היטב או לא.

אבל כשהקו"ח שלך הם אחד מ-10 שמגיעים בשבוע חלש למנהל כזה, קו"ח כתובים היטב באנגלית נותנים יתרון, לאחר מכן בסדר יורד קו"ח כתובים היטב בעברית ואז השאר.

 

 

כן, אבל אז מה? אני יכול להוסיף Master of the product universe לתפקיד שלי. מה שמעניין בפועל זה מה שעשיתי. ואם מגייס רואה סניור על מישהו שהוא 3 שנים בתפקיד, הוא מדפדף הלאה (אלא רק אם מהקו"ח ניכר שמדובר בעילוי)

 

לגמרי, ובמקרה כזה המילה סניור בקו"ח מיותרת, הקו"ח עצמם אומרים את זה לבד.

 

 

מטרה של ראיון עבודה הוא בראש וראשונה להתרשם מהאופי של המועמד. עבודה ברמה סבירה כזאת או אחרת כמעט כל אחד מסוגל לעשות, אבל להיות בן אדם זה משהו אחר לגמרי.

 

אנשים בתחום עוברים כל כך הרבה ראיונות שלומדים לזייף הרבה דברים.

היו ימים שעברתי 4 ראיונות עבודה ביום אחד אחרי השני (כשהם באיזור גיאוגרפי ממש קרוב, נניח מרכז ת"א).

ז"א שמדובר במקרה הטוב על סדר גודל של 8-9 שעות ומעלה, משתפשפים.

 

ד"א בדיוק מאותה סיבה מועמדים מקבלים נניח 10 זימונים לראיונות, מתעדפים את החברות שאליהן הם מעדיפים להגיע מ-1 עד 10, מתחילים קודם מ-10, ואז 9 וכו' כדי להשתפשף, ככה שכשיגיעו ל-1-2 הם יהיו משופשפים וימקסמו את הסיכוי שלהם להתקבל.


ליאור

מאזדה 3 2.0 "ספיריט" 2020

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

רוב המפתחים אחרי 3-4 שנים הם לא סיניור.

זו בדיוק הזילות שאני מדבר עליה בשוק הישראלי.

הוא מפתח. מיד אם הוא היה במקום טוב (כלומר אפשר להפסיק לכתוב junior או intern ברוב העולם מבחינת סטנדרט).

לסיניור יש תפקיד שונה משמעותית מסתם מפתח.

 

ושלא תבין לא נכון - גם אני כתבתי אחרי שלוש שנים את זה בקוח שלי בזמנו.

 

אבל נגיד - בישראל שים את זה כי כולם שמים את זה (אלא אם אתה מתראיין לחברה בינלאומית עם סטנדרטים... נגיד באמזון יגחכו על זה... הייתי רוצה לראות senior sde אצלהם עם 3 שנות ניסיון. רוב אלו שאני פגשתי היו יותר לכיוון בפעמיים שלוש המספר הזה...)


If living is for learning

Then dying is forgetting

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

ברור שלא, אני סיימתי את הצבא עם כמעט 4 שנים ניסיון נטו בפיתוח, עוד כמה שנים ניסיון לא פורמלי ופורמלי בתחומים משיקים, ועדיין לא כתבתי סיניור.

אם אמלא קו"ח בקרוב אני כן אכתוב סיניור, היום יש לי מעל ל-10 שנים ניסיון נטו בפיתוח.

 

ואם מישהו עם קו"ח שלא בולטים בצורה מובהקת, עם 3 שנים ניסיון כותב לי ג'וניור בקו"ח, כדאי מאוד שבהמשך הקו"ח יהיה כתוב משהו שמתאים לצורך שלי כמו כפפה ליד, אחרת הוא גם לא יזומן לראיון בכלל.


ליאור

מאזדה 3 2.0 "ספיריט" 2020

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • Create New...