יש מומחי מתכות בקהל?

[אביב]

טוב משפותח השרשור קיבל תשובה (בתקווה) אפשר להמשיך לדבר סינית. נחמד להחכים בדיונים כאלה.

אחרי שקראתי קצת תיאוריה, נראה שהשאלה אם חיסום יועיל במקרה זה עומדת ותלויה בשאלה האם מנגנון הכשל הראשוני במקרה הנדון הוא כניעה או קריסה, כפי שציין אחד המלומדים לעיל. מישהו לוקח את האתגר?

[Ctzvi]

בדיוק כמו שאביב כתב, גם מהניסיון שלי מוטות בעובי זהה אך מפלדות שונות מתנהגים אחרת מבחינת הגמישות שלהם.

יכול להיות מצב שבו מוט מתגמש בשעת הלחיצה ולא מעביר מספיק כוח לנקודה הנלחצת וכאשר מפסיקים ללחוץ עליו הוא מתיישר חזרה. המוט לא נפגע מבנית אבל גם לא מעביר את הכוח הנדרש.

באותה סיטואציה מוט פחות גמיש יעביר יותר כוח במקום להתגמש ואז הוא מתאים יותר ליישום הספציפי.

[A_lex]

צבי, מה הקשר בין גמישות לבין חוזק וקושי?

יש סיבה שמודול האלסטיות נקרא כך. כל עוד אתה מתכנן לעבוד בתחום האלסטי של הפלדה, רק מודול האלסטיות ישפיע על מידת הכפיפה של המוט. לא מאמץ הכניעה, לא המאמץ המירבי, ולא הקשיות. ודווקא אלו מושפעים מחיסום ולא האלסטיות.

 

בוא ניקח דוגמא יותר פשוטה- קורה שלוחה עם מסה בקצה שלה...

בוא נניח שמסת הקורה עצמה זניחה ביחס למסה שתלויה בקצה שלה (כדי שמסת הקורה לא תשפיע על הכפיפה). עכשיו ניקח שתי קורות עם גאומטריה זהה, אחת מפלדה פשוטה ואחת מסגסוגת טיטניום. איזו קורה תשקע יותר?

לא רוצה להזניח את מסת הקורה? - אין בעיה... בוא ניקח שתי קורות מהפלדות שמרק ציין - 1017 ו4140 מחוסמת (או אפילו 4340). איזו קורה תשקע יותר?

[אביב]

אני מתקשה להבין את העיסוק האובססיבי במודול האלסטיות תוך התעלמות מגרף העיבור. היות ומודול האלסטיות מתאר רק את שיפוע הגרף בתחום האלסטי הוא לא מרמז דבר וחצי דבר על נקודת הכניעה. שני חומרים בעלי אותו מודול יאנג יכולים שכל אחד מהם יעבור לתחום הפלסטי בכוחות שונים מהותית כיוום שבאחד מהם הגרף של האזור האלסטי נמוך ושל השני- גבוה, למרות שהשיפוע זהה.

 

האם מעולם לא ניסיתם לכופף מוט מפלדה רכה במידות מסויימות ולעומתו מוט מפלדה קשה, עבורו דרוש הרבה יותר כוח ע״מ לכופפו?

הדוגמה שנהג לילה נתן - לום ממחישה זו מצויין. אם הלום היה עשוי מפלדה דלת פחמן ולא מטופל לא היה ניתן לעבוד איתו כיוון שהוא היה מתכופף פלסטית תחת מאמץ.

 

דוגמה נוספת- אם הפלייר לא היה מטופל תרמית, בלחיצה על הידיות הם היו מתכופפות פנימה, כמו שקורה בכלים שהם זבל סיני.

עריכה אחרונה ב-16 למאי, 2019 על ידי אביב

[ברווז]

הדוגמה שנהג לילה נתן - לום ממחישה זו מצויין. אם הלום היה עשוי מפלדה דלת פחמן ולא מטופל לא היה ניתן לעבוד איתו כיוון שהוא היה מתכופף פלסטית תחת מאמץ.

 

קרה לי. אוי כמה שצחקו עליי.

אז כופפתי אותו חזרה לאיך שהוא היה.

אז הפסיקו לצחוק.

[Night Driver]

קרה לי. אוי כמה שצחקו עליי.

אז כופפתי אותו חזרה לאיך שהוא היה.

אז הפסיקו לצחוק.

 

יש לי שני לומים שעשיתי מפלדת מנגן. גמישים אבל לא ניתנים לכיפוף.

[A_lex]

אביב, קראת בכלל מה כתבתי ועל מה הגבתי?

...מוטות בעובי זהה אך מפלדות שונות מתנהגים אחרת מבחינת הגמישות שלהם.

יכול להיות מצב שבו מוט מתגמש בשעת הלחיצה ולא מעביר מספיק כוח לנקודה הנלחצת וכאשר מפסיקים ללחוץ עליו הוא מתיישר חזרה. המוט לא נפגע מבנית אבל גם לא מעביר את הכוח הנדרש.

באותה סיטואציה מוט פחות גמיש יעביר יותר כוח במקום להתגמש ואז הוא מתאים יותר ליישום הספציפי.

*ההדגשות לא במקור.

ואם זה לא מספיק, נתתי בדוגמא קורה מסגסוגת טיטיניום כדוגמא לחומר חזק מאוד, אך בעל מודול אלסטיות נמוך. ספוילר: קורת הטיטניום תשקע יותר בדוגמא הנ"ל!

 

עוד נקודה למחשבה - כשמתכננים חלק, בוחרים חומר שיתאים למטלה, בין אם זה מבחינת גמישות או חוזק או קשיות או כל תכונה אחרת. לא יורים על אוטומט "ניקח הכי גיבור שאפשר להשיג". אם העומסים הפועלים על החלק לא מגיעים למאמץ הכניעה של הפלדה הכי פשוטה, אז אני לא אקח חישול 4340 מחוסם (וכן יהיה לו אותו מודול אלסטיות והוא יתכופף בדיוק אותו דבר כל עוד לא הגעתי למאמץ הכניעה של הפלדה הפושטית ).

[Night Driver]

כשאתה לא מגיע לנקודת הכניעה אתה מעביר כוח גם אם המוט מתכופף (הדוגמא הכי טובה לזה היא קפיץ).

 

אם אני יכול לקבל עמידות משופרת בהפרש מחיר זניח אז כן אלך על החזק יותר. אם אין לי מחיר הנדסי לבחירה בחזק יותר אז למה לא?