המלצה למאלף כלבים

[Nemesis]

היי,

 

יש לנו פירנאי מעורב בן כ- 9.5 שנים. אצלנו מגיל 4-6 חודשים, אספנו אותו נטוש באילת לאחר שהתעלל בו איזה נרקומן.

כשאספנו אותו היה מספר שבועות אצל מאלפת, ולאחר מכן המשכנו איתה בבית עוד מספר חודשים.

אי אפשר לומר שהוא מחונך מאוד, הוא מקשיב רק כשהוא קשור ברצועה.

הוא מאוד דעתן ובהחלט הוא יכול לעיתים לנהום או לנבוח על מישהו מאיתנו אם כועסים עליו למרות שלאחר מכן מקפל את הזנב והולך.

 

יש לנו עכשיו זוג תאומים בני כמעט 8 חודשים שכבר זוחלים בכל הבית.

כשהתנפלו לו על הפנים והאף, לא צייץ ורק שינה מקום כשנמאס לו.

כשהתנפלו לו על הזנב פעם אחרונה, נתן נביחה קטנה והלך להתחבא בחדר.

 

אני מחפש המלצה מאלף מנוסה שיעזור לנו ליצור קשר כמה שיותר טוב בינם לבינו.

 

תודה למי שיכול לעזור,

[Eily]

כדאי לציין אזור.

[Night Driver]

הוא ציין איזור. כל הבית.

 

 

עם כלב כזה לא לוקחים סיכונים. אתה חייב מאלף מקצועי שיבדוק שאין סכנה לילדים שפלשו לו לטריטוריה ומאיימים על מעמדו.

[natco]

אפי דסה. אלוף בכלבים "מסוכנים"

[Nemesis]

אופס. איזור פ"ת. תודה.

 

הוא ציין איזור. כל הבית.

 

 

עם כלב כזה לא לוקחים סיכונים. אתה חייב מאלף מקצועי שיבדוק שאין סכנה לילדים שפלשו לו לטריטוריה ומאיימים על מעמדו.

 

 

הוא לא כלב "רע" כמו שאולי יכול להשתמע מההודעה הראשונה, אבל יש לו את הקטעים שלו.

אפשר לנגוע לו בצלחת האוכל חופשי, כל עוד לא מדובר בעצם או סטייק.

ברגע שנותנים לו עצם הוא לא אוהב שמתעסקים איתו. בהחלט ינהם על מי שבא ללטף אותו כשהוא לועס את העצם.

אני יכול לקחת לו את העצם, הוא מעט יתרגז אבל לא יעשה כלום.

תקופה מסויימת ניסיתי ללמד אותו שלא נוהמים על מי שמלטף אותו כשהוא אוכל עצם. זה לא ממש עבד, בשלב מסויים הוא פשוט כבר לא היה רוצה את העצם והולך. אבל בכל מקרה, לא הייתי נותן למישהו אחר להתעסק לו בעצם. מאז פשוט אין עצמות.

 

 

יש לו תקופות שהוא אוהב לעלות על המיטה. כשמסלקים אותו הוא יכול להביע את חוסר שביעות רצונו. הוא ינבח פעם פעמיים ויסתלק.

 

 

סה"כ הוא מעולם לא נשך אף או הזיק לאף אחד.

גם כשהרצועה שלו החליקה לבת הזוג שלי מהיד והוא רדף אחרי איזה חרדי, תפס אותו - החרדי התחיל להתפלל לאלוהיו, הריח אותו לרגע והלך.

 

 

קשה לי לדמיין שיזיק לזאטוטים, ולא משנה מה יעשו לו - לדעתי מקסימום ינבח ויסתלק.

אבל Better Safe than Sorry, לכן הייתי מעדיף שיגיע מאלף שינחה אותנו כיצד לחבר ביניהם בצורה הטובה ביותר.

עריכה אחרונה ב-4 ליוני, 2018 על ידי Nemesis

[Night Driver]

ממש לא קשור לרע אלא לכלב שנלחם על מעמדו בלהקה. הם תופסים את מקומו ומאיימים על מעמדו בבית.

[falou]

ההסתכלות היותר נכונה היא שהוא מנסה למצוא את מקומו בלהקה, אבל זו של בני אדם.

 

התיאוריה שכלבים תופסים את מבנה היחסים שלהם במשפחה כהיררכיה ברורה של מעמדות - הופרכה מזמן מזמן, יחד עם התפיסה שמעמד מוכרע ע"י כוח. אם זה היה נכון, לילדים לא היה סיכוי...

 

לכן אני גם מציע להמנע לגמרי ממאלפים שהכלי אילוף העיקרי שלהם הוא ענישה ושעושים שימוש עיקרי באגרסיביות (ולא לבלבל אגרסיביות עם דומיננטיות). בייחוד עם כלב שעבר חיים קשים, זה יכול להשיג תוצאה הפוכה לגמרי. חפשו מאלף שמכיר תפיסות אילוף התנהגותיות מבוססות יותר, ועם סל כלים מגוון לפתרון בעיות התנהגות, שברובו נשען על התנייה חיובית (ככל הניתן). הדבר האחרון שאתם רוצים זה להפוך את הבית עבור הכלב לזירת התגוששות עם תוצאות כואבות, כי תקבלו ההפך מכלב נינוח.

 

התפיסה שכלבים רואים במשפחה היררכיה ברורה, בה הם צריכים לתפוס את מעמדם בתחתית הסולם, מבוססת על תצפיות שנעשו על להקות זאבים בשבי בשנות ה-50', בהם החוקרים ראו הרבה התנהגות אגרסיבית ומאבקי כוח בתוך הלהקות. התיאוריה הזו נזנחה משתי סיבות עיקריות: (1) זאבים בטבע מתנהגים אחרת לגמרי ו-(2) כלבים לא תופסים בני אדם ככלבים אחרים.

התיאוריה הזו מתה, כמו, למשל, התיאוריה שהתנהגות האם עם התינוק גורמת לאוטיזם.

גם אצל כלבים החיים מורכבים ממגוון מצבים, וצריך ללמד אותם מה ההתנהגות המצופה בכל מצב, התנהגות שתעניק להם תוצאה צפויה ורצויה.

 

דרך אגב, כל מי שגידל יותר מכלב אחד (היו לי תקופות עם שלושה...), יודע שאין ביניהם היררכיה קבועה. זה שמשתלט על האוכל הוא לא בהכרח זה שיש לו בעלות על הכדור שהוא לא בהכרח זה שמוביל את הטיול בראש הדבוקה.

 

בסה"כ נשמע שמדובר בכלב חיובי, שלא גורר עימותי דומיננטיות לאגרסיביות מצידו, אבל עם ילדים קטנטנים גם נשיכת אזהרה קלה יכולה להיות בעלת תוצאות מאוד לא טובות.

[ezuf]

יש לך שיטבוק?

 

ממליץ על "אילוף בנועם" (בלי המרכאות)

 

הבחור תל אביבי אבל נראה לי מגיע לכל אחד במרכז

 

(אני לא התנסיתי איתו אך קורא כל הזמן פידבקים טובים)

[Nemesis]

ezuf, תודה אסתכל.

 

falou,

זו הסיבה שאני מחפש המלצות. לטעמי הכימיה בין המאלפת הראשונה בזמנו לבין הכלב / לבינינו לא היתה טובה.

התוצאות של העבודה שלנו יחד הן לא מה שציפיתי.

 

יש מצבים שאי אפשר להסיט אותו לא בשום צורה. לא בעזרת חיזוק חיובי ולא בעזרת שלילי.

אם עובר לידו טוסטוס למשל, לא מעניין אותו כלום מעבר לנבוח עליו, והנקניקיות אצלי ביד לא עושות עליו רושם בכלל. גם שניה שתיים אחרי הוא לא מתעניין בהן, והוא לוקח ולרוב זורק.

 

גם עכשיו אני לא מוטרד ממנו לגביהם. אני הרבה יותר מוטרד מזה שהוא עלול לרדוף אחרי איזה זבוב בבית ולדרוך עליהם בלי כוונה.

אם הוא לא היה כזה כלב גדול הייתי שקט לגמרי. אבל בגודל הזה מחיר של טעות הוא יקר, אז אני רוצה הנחיה ממומחה.

 

נ.ב.

גם כשהבאתי הביתה כלבה נטושה בת שנה עד שמצאתי לה בית, בתחילה לא הסכים לתת לה להכנס הביתה. לקח רבע שעה לשכנע אותו. אחר כך התעלם ממנה ביום הראשון, ובימים העוקבים היא היתה מציקה לו ברמות כדי לשחק איתו. היה נובח והלך לפעמים, עד שהתרצה, התרגל וגם היה משחק איתה.

עריכה אחרונה ב-5 ליוני, 2018 על ידי Nemesis

[falou]

מצבים שאי אפשר להסיט אותו לא בשום צורה. לא בעזרת חיזוק חיובי ולא בעזרת שלילי.

 

מאלף טוב ידע לנהל חשיפה הדרגתית לגירוי הבעייתי, עד שהכלב ייתרגל. הבעיה היא שזה הרבה זמן ועבודה, אבל בטוח אפשרי.

מעבר לזה, לכלבים שונים יש מוטיבציות שונות, לא כולם מגיבים באופן אולטימטיבי לאוכל (אילו שכן, קל לאלף...).

 

גם עכשיו אני לא מוטרד ממנו לגביהם. אני הרבה יותר מוטרד מזה שהוא עלול לרדוף אחרי איזה זבוב בבית ולדרוך עליהם בלי כוונה.

אם הוא לא היה כזה כלב גדול הייתי שקט לגמרי. אבל בגודל הזה מחיר של טעות הוא יקר, אז אני רוצה הנחיה ממומחה.

 

אני חושב שאת זה אתה צריך לפתור ע"י הפרדה פיזית, כשהילדים לא בהשגחה, אם כי לרב באופן טבעי כלבים נזהרים על ילדים.

 

 

נ.ב.

גם כשהבאתי הביתה כלבה נטושה בת שנה עד שמצאתי לה בית, בתחילה לא הסכים לתת לה להכנס הביתה. לקח רבע שעה לשכנע אותו. אחר כך התעלם ממנה ביום הראשון, ובימים העוקבים היא היתה מציקה לו ברמות כדי לשחק איתו. היה נובח והלך לפעמים, עד שהתרצה, התרגל וגם היה משחק איתה.

 

כאמור, נדמה שהכלב חששן, אבל לא אגרסיבי.