רק לי אין פה פייסבוק?

[sronis]

כאן מגיע הבדל נוסף בין איך שאנשים משתמשים בפייסבוק. אני לא מאשר אנשים שאני לא מכיר כחברי פייסבוק, ואמנם יש לי לא מעט חברי פייסבוק שהם לא חברים קרובים, אבל תמונות או פוסטים אני מפרסם גם בשביל המשפחה והחברים הקרובים, שכן מתעניינים בי בכנות. לומר את האמת - אני אפילו הייתי מעדיף להיות מסוגל לחלק את חברי הפייסבוק שלי לקבוצות יותר ספציפיות, אבל פייסבוק לא מאפשרת.

 

לעומת זאת, הרבה אנשים מאשרים כל בנאדם שהם אי פעם פגשו או לא פגשו, כולל כוסית בלונדינית בביקיני עם שם אקזוטי שהציעה להם חברות בגלל שהם נראו לה מה זה מעניינים ובכלל-בכלל לא בגלל שהיא פרופיל מזויף שבעתיד יפוצץ אותם בספאם.

[sperial]

אני מעלה בשביל עצמי. זה הופך את התמונות זמינות בכל מקום, ואם הטיול הופך נושא לשיחה התמונות משפרות את הוויה.

 

אם מדובר בטיול סטנדרטי אני משאיר את התמונות פרטיות או משחרר אישית למי שמבקש. אם היה משהו ייחודי אני משחרר אותן לחברים (לא שיש לעה רבה בפייסבוק) - אולי מישהו יסתקרן ויקבל מזה רעיונות לחופשה הבאה שלו. בדיוק כפי שאני נסעתי ללפלנד לפני שנתיים בעקבות פרסום של חבר בפורום.

[vadim6385]

אם זה מעצבן אותך, אתה יכול פשוט לא להסתכל על תמונות של אחרים וזהו. אף אחד לא ייעלב ואם כן - זבש"ם.

אלא אם צועקים עליך למה לא עשית לייק על הסלפי של סבתא ברוריה עם חברות בתור בקופת חולים.

[SlowRide]

סיפרו לי שבקניונים ברוסיה יש מכונות שאפשר לקנות בהן לייקים לחשבון אינסטגרם או פייסבוק שלך. זה אמיתי?

[vadim6385]

מסתבר שכן

 

https://petapixel.com/2017/06/07/russia-can-use-vending-machine-buy-instagram-likes/

 

גאון מי שחשב על זה (פטנט ישראלי אגב).

[Mr_Shankly]

לומר את האמת - אני אפילו הייתי מעדיף להיות מסוגל לחלק את חברי הפייסבוק שלי לקבוצות יותר ספציפיות, אבל פייסבוק לא מאפשרת.

 

 

למה לא? אפשר למיין את כל חברי הפייסבוק לאיזה קבוצות שאתה רוצה וממציא ולפי זה לבחור מה ולמי לשתף.

זה עבודת נמלים, מתיש אבל קיים. וזה בערך הדבר היחיד הטוב שיצא מ-Google+ (זוכרים) שעלה וירד כ"כ מהר: זו היתה גולת הכותרת שלו ופייסבוק מיד העתיקה

 

אני, אגב, כל חבר שמאשר/מוסיף לפייסבוק מקטלג ישר באחת הקבוצות שיצרתי.

[locomotive]

 

אני, אגב, כל חבר שמאשר/מוסיף לפייסבוק מקטלג ישר באחת הקבוצות שיצרתי.

 

לא לפני ששמרת טיפה מדמם על תבנית זכוכית

[sronis]

אלא אם צועקים עליך למה לא עשית לייק על הסלפי של סבתא ברוריה עם חברות בתור בקופת חולים.

 

ברור, כי זה כל הזמן קורה לי.

 

למה לא? אפשר למיין את כל חברי הפייסבוק לאיזה קבוצות שאתה רוצה וממציא ולפי זה לבחור מה ולמי לשתף.

זה עבודת נמלים, מתיש אבל קיים. וזה בערך הדבר היחיד הטוב שיצא מ-Google+ (זוכרים) שעלה וירד כ"כ מהר: זו היתה גולת הכותרת שלו ופייסבוק מיד העתיקה

 

אני, אגב, כל חבר שמאשר/מוסיף לפייסבוק מקטלג ישר באחת הקבוצות שיצרתי.

 

וואלה, אבדוק את הסיפור...

[Mr_Shankly]

לא לפני ששמרת טיפה מדמם על תבנית זכוכית

 

גדול

 

זה רק לנבחרים.

[oryo]

(1)רציונלית, אני יודע שהתמונות שלי לא מעניינות אף אחד כמו שהתמונות של אחרים לא מעניינות אותי

(2)אני "נאלץ" לשלוח כל מיני "וואי איזה יופי" וסמיילים כדי לתת פידבק לא לפגוע בבנאדם

אבל תכלס לא מבין למה הוא חושב שהתמונות שלו מעניינות אותי.

 

 

(3)ואז כשאני שם, ואני שולח, רציונלית אני לא מבין למה אני שולח היות ואני יודע שזה לא מעניין אף אחד.

 

 

(4)אז כן, אני אשמח להסבר מעמיק יותר מאשר "זה גורם הרגשה טובה כשאחרים יודעים כמה טוב לך"

ממה זה נובע, למה יש לנו את ההרגשה הזו ? למה אנחנו מרגישים את הצורך לשתף אחרים ?

1. אתה מבצע 'השלכה': מחליט שהדעה/העדפה שלך היא בהכרח הדעה/העדפה של X. אני מקווה שעכשיו שאתה קורא את זה בשנית אתה מבין שזו שטות.

 

2. פתרון קל: אל. אל תהיה צבוע. זה לא שווה את זה (זה לא סוסטיינבילי, דורש תחזוקה מיותרת, וסתם עלול לייצר משקעים בטווח רחוק)

 

3. שוב השלכה, אבל מוכרח לתת לך חיזוק על המודעות העצמית - אתה לפחות מזהה את הצביעות המובנית (לא מובן מאליו)

 

4. אנחנו יצורים שיתופיים וחברתיים, ככאלו רובנו נהנים משיתוף וחברה...

אני לא יכול להעיד מה עובר לך בראש כי אני לא דוגל ב(1), אני יכול להעיד על עצמי: כשאני מעלה תמונות מטיול (/חוויה) אני עושה את זה מכמה סיבות:

א. קודם כל בשביל עצמי, זה אחלה תיעוד, זה נוח מאוד. בניגוד לקשקשנים כאן שהחליטו שמה שהם עושים כולם צריכים לעשות, הממשק של פייסבוק סופר נוח ברמת התיעוד כי הוא זמין, מתוייג, פסאודו-אוטומטי וכו'. כיום, תמונות שהעלתי לפייסבוק לפני 5 אנשים אני מוצא בקלות, תמונות ששמרתי באיזושהי תיקייה - פחות (הרבה מהן איבדתי, לדוגמא אלו שהיו בשירות הענן copy ששכחתי לגבות כשנפל)

ב. ברור לי שיש אנשים שזה כן מעניין אותם, נהנים 'לקחת חלק' וירטואלי גם מרחוק. כמו שכיף לדבר בטלפון, גם לשתף תמונה מחוויה זה מעין סאבסט של שיחה / קשר.

ג. כמו שאני נהנה לספר לחבר על הטיול כשאנחנו נפגשים, אני נהנה לספר לחברים שמעניין אותם דרך האינטרנט, למה מה שנכון למדיה X צריך להיות שגוי למדיה Y?

ד. סקיילינג: קל יותר לחלוק עם הרבה אנשים במכה אחת, מאשר לספר את אותו סיפור פעם אחר פעם אחר פעם...

ה. זכרון: אני שם לב שדברים שלא העלתי בכתב נוטים להשכח, כל פעם שמישהו שואל אותי על הטיול ליפן אני מקלל את עצמי שלא סיימתי לכתוב אותו ולהעלות רשומה פרופר, כל פעם שמישהו שואל על קרואטיה אני זוכר הכל פיקס וגם נותן לינק לרשומה הרלוונטית.

 

האם זה אומר שכולם צריכים להעלות הכל לפייסבוק?

מה פתאום!

יש אנשים שהסעיפים הנ"ל לא מעניינים אותם בשיט, יש כאלו שזה פשוט לא נכון עבורם, יש כאלו עם העדפות שונות... למה שיעניין אותי מה הם עושים? זה לא מעניין אותי, ולכן לא תמצא אותי פותח שרשור "מישהו כאן עדיין בלי פייסבוק!?" ועף שם על מי שבוחר לשמור הכל בזכרון נדיף בראש כי who the fuck cares

[SlowRide]

נזכרתי במשהו, היתה תקופה שהתמונה הכי פופולרית שהעלתי לפייסבוק זה סירת נייר צפה באסלה שעלתה על גדותיה.

[יבגניפ]

תשתף גם פה. זה נשמע כמו תמונה יפה.

 

ואני לא חושב שזה בריא להיות כל כך ציניים ביחס לעולם. לשתף שטויות זה כיף, לקרוא או לראות דברים שאחרים משתפים זה גם כיף לפעמים. ולפעמים גם יש לזה פואנטה ולומדים מזה משהו, בדיוק כמו מקריאה של טור דעה בעיתון.

 

מן הסתם, כשאדם ממוצע מעלה אלבום תמונות מהטיול האחרון שלו בחול, היחידים שעוברים על הכל, אלו הם האנשים הכי קרובים אליו - הורים, בני או בנות זוג. וגם זה משהו.

[SlowRide]

הצלחתי למצוא את זה!

[sronis]

נזכרתי במשהו, היתה תקופה שהתמונה הכי פופולרית שהעלתי לפייסבוק זה סירת נייר צפה באסלה שעלתה על גדותיה.

 

אני מניח שהעלית את התמונה בתור מטאפורה לחיינו ברי-החלוף כיצורים קטנים ושבריריים הנידפים ברוח, נתונים לגחמותיהם של כוחות חזקים וגדולים מאיתנו המאיימים למוטטנו ולהשליכנו למצולות הניאגרה בכל רגע. זוהי כמובן ביקורת נוקבת על מציאות חיינו הנוכחית, אשר גם היא, כמו האסלה, עולה על גדותיה, מאיימת ומשליטה עלינו טרור, מותירה אותנו במצב מעורער ומבולבל, פוגעת במרקם חיינו העדין ומפחידה אותנו לגבי עתידנו הלא-ברור.

 

Deep, man, deep.

 

עריכה: אה, זו סתם סירת נייר בים של פיפי. שכח מזה.

[vadim6385]

סירה בים של אסלה סתומה, כמו החיים - כולנו סירות נייר בתור אסלה מלאה בפיפי שעולה על גדותיה. הבעיה שנידונו לצוף בים של פיפי, כי אם יגיע האינסטלטור שיפתח את הסתימה, כולנו נמות.