רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[vadim6385]

למה המסילות האלה פורקו בעצם?

 

למה לא המשיכו את תנועת הרכבות עליהן? האחזקה שלהן כל כך יקרה ולא משתלמת?

 

על פניו עושה רושם שישראל פעם הייתה ממש מרושתת בקווי רכבת, שהיום כבר לא קיימים, ולדעתי חבל. למשל את התוואי הישן של רכבת ת"א - חיפה (זה שמקביל לכביש 6) עכשיו צריכים לבנות מאפס, אחרי שלוקח 30 שנה לאשר את זה.

 

או קו רכבת שממשיך מבית שאן לירדן ומשם למדינות המפרץ - רק בישראל היה צריך לבנות את רכבת העמק מחדש, בצד הירדני רוב המסילה קיימת ממה שהבנתי.

[eladts]

מפעלי התעשייה הכבדה בקריית אריה, עץ הזית ושמשון, נסגרו. לכן לא היה ממש צורך בתנועת רכבות משא לאזור.

[Buki]

לפני כשעה, vadim6385 כתב:

למה לא המשיכו את תנועת הרכבות עליהן?

בגלל השינויים הגאפוליטיים באיזור. 

 

למשל על המסילה המזרחית  הסטורית, זו שמוקמת עכשיו מחדש ליד כביש 6 הייתה תחנה בטולכרם. 

 

אתה מסכים שאין מספיק נוסעים מטולכרם לראש העין או לחדרה בשביל שזה יצדיק מסילת רכבת? 

 

 

מסילת העמק הישנה פורקה בשנות ה 50 כי הקישור לירדן ולדמשק לא היה רלוונטי לאחרי הקמת המדינה ובלעדיו לא הייתה הצדקה להפעיל את הקו. 

 

 

 

[קורן בן אשר]

זה נכון אבל קצת יותר מורכב מזה.

הסתלקות האימפריה הבריטית מהמזה"ת הותירה בכל האזור - וגם אצלנו - תשתיות רכבתיות (ותעופתיות) מפוארות. לנעלי הבריטים נכנסה מדינת ישראל הצעירה והתפרנית שעד אמצע שנות החמישים בכלל עמדה על כרעי תרנגולת, ככלל המוטיבציה להשקעה בפיתוח רכבתי הייתה די נמוכה. זה מתחבר יפה גם לתחילת עידן הרכב הפרטי שבעקבותיו הייתה מחשבה שרכבות זה עניין מיותר - לא רק אצלנו, בהרבה מקומות בעולם כולל בבריטניה (למרבה האירוניה) סגרו קווים ועקרו מסילות. רכבת ישראל הייתה במשך שנים צל חיוור של רכבת המנדט - למעשה הייתה על סף סגירה בסוף שנות השמונים. רק שנים מאוחר יותר התחיל הרנסנס הרכבתי בישראל.

ספציפית, המסילה המזרחית נזנחה בהדרגה אחרי פתיחת מסילת החוף בשנות החמישים - עד אז התנועה ממרכז הארץ לחיפה עברה במסילה המזרחית.

 

 

 

 

[קורן בן אשר]

מצ"ב מפה ישראלית משנות החמישים, מבוססת על מפות מנדטוריות משנות הארבעים. אפשר לראות כמה דברים מעניינים:

המעקף הקצר שבוצע באזור טולכרם (מאחר והיא נשארה מעבר לקו הירוק) כדי לאפשר המשך שימוש במסילה המזרחית.

מסילת החוף - כבר קיימת ומופיעה בצבע סגול כראיה לכך שזו תוספת מאוחרת שלא הייתה קיימת במפות המנדטוריות. מסילת החוף נפתחה בשנת 1953 - אז המפה מן הסתם מאוחרת יותר.

כביש החוף - בשנים אלו הגיע עד כביש נתניה-טולכרם בלבד (כביש 57 דהיום).

 

[sperial]

סטיה קלה מנושא השרשור - אבל המפה מעניינת. נראית כמפת 1:100,000 עם הדפס רוכב בסגול. אם יש לך המפה השלמה שנת המקור ושנת העדכון אמורות להופיע ליד זכויות היוצרים, בד"כ בפינה הימנית תחתונה.

[קורן בן אשר]

את המפה לקחתי מפה: https://www.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=f1c7aa1642f042b3b83edc8d6cc15241

אני משער שהן נסרקו מאוסף המפות של אוניברסיטת ת"א או חיפה. כנראה לא סרקו את הגיליון או חלק מהגיליון שבו מופיע המקרא והמידע בעניין שנת ההוצאה, קנ"מ וכו'.

אפשר לשוטט שעות וללמוד המון ממפות אלו.

עריכה אחרונה ב-29 לינואר, 2022 על ידי קורן בן אשר

[Buki]

במפה רואים את מסילת השומרון שיוצאת מתחנת טולכרם מזרחה, המסילה הייתה ברוחב צר 105 ס"מ ורואים את זה בסימון מקטעים צפופים יותר במפה. את המסילה המזרחית הבריטים בשלב כלשהו הסבו לרוחב סטנדרטי 143.5 ס"מ. 

 

מניח שבטולכרם היו רציפים נפרדים לשני סוגי המסילה משני צדי מבנה התחנה. 

 

מסילת השומרון מסומנת למרות שבאותם שנים כבר הייתה מושבתת. 

[קורן בן אשר]

נכון מאוד. אפשר (בקישור שצירפתי) לעקוב אחרי כל מסילת השומרון מטולכרם עד עפולה כולל השלוחה לשכם. עוד אפשר לראות את תוואי המסילות בת"א, הצומת הרכבתי הגדול בלוד, השלוחה מלוד לסרפנד (צריפין) ומכפר ג'יניס לתל השומר ולבית נבאללה, המסילה דרומה דרך רחובות והשפלה הדרומית והלאה למצרים, מסילת העמק בתוואי המקורי שלה, שרידי המסילה העות'מנית מואדי צראר (שורק) מערבה.

[sperial]

מצטער - כשאני מקיש על הקישור אני מקבל מפת עצי אלון. אולי אפשר לקבל איזו הדרכה איך לראות מפות ישנות?

[vadim6385]

כאן יש מפות של הרכבת המנדטורית מלפני קום המדינה

 

https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_רכבת_ישראל

 

https://he.wikipedia.org/wiki/הרכבת_המנדטורית

 

שימו לב שהיה אפילו חיבור לירדן, לבנון ומצרים.

 

 

עריכה אחרונה ב-29 לינואר, 2022 על ידי vadim6385

[קורן בן אשר]

לפני 32 דקות, sperial כתב:

מצטער - כשאני מקיש על הקישור אני מקבל מפת עצי אלון. אולי אפשר לקבל איזו הדרכה איך לראות מפות ישנות?

 

אחרי שאתה לוחץ על הלינק, חכה רגע שכל התפריטים יעלו. למעלה בסרגל התפריטים יש תפריט שכבות - שם תוכל למצוא את המפות הנ"ל. 

[garicho]

לפני 3 שעות, Buki כתב:

מניח שבטולכרם היו רציפים נפרדים לשני סוגי המסילה משני צדי מבנה התחנה.

לא מחייב. א. באותה תקופה התחנות היו הרבה פחות מותאמות. רוב הסיכויים שגם אם היה איזה רציף מדובר היה במשטח בטון של כמה סנטימטרים בודדים שבכל מקרה דרש טיפוס למעלה לרכבת.

ב. אפשר לשים מסילות צרות ורחבות על אוטו רציף. פשוט משתמשים במסילה שלישית אמצעית. כמו משהו כזה:

 

ולגבי ביטולי השלוחות, הנה הערך על בייצ׳ינג אקט בבריטניה, 

 

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Beeching_cuts
 

במספרים, יותר מ-50% מהתחנות/עצירות ו-30% מהמסילות בבריטניה נסגרו כתוצאה מכך…

 

[קורן בן אשר]

לפני 42 דקות, garicho כתב:

ולגבי ביטולי השלוחות, הנה הערך על בייצ׳ינג אקט בבריטניה, 

 

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Beeching_cuts
 

במספרים, יותר מ-50% מהתחנות/עצירות ו-30% מהמסילות בבריטניה נסגרו כתוצאה מכך…

 

בינגו, לזה בדיוק התכוונתי! רק ששכחתי את השם והמונח.

[Buki]

לפני 38 דקות, garicho כתב:

לא מחייב.

כמבון שלא מחייב, כתבתי שאני מניח. 

 

שימוש במסילה משולבת הוא איפה שרוצים לאפשר תנועה של ציוד מסילתי למסילה צרה ולמסילה רגילה יחד כדי לחסוך במיקום, בסוללות,בגשרים ומנהרות, להשתמש באותה תשתית חשמל עילית וכו'. 

 

זה דורש סוויצ'ים מורכבים יותר, פיקוח יותר מורכב ואני לא חושב שהיה את זה בטולכרם. 

 

הגיוני יותר להניח שהבריטים פשוט הניחו מסילה סטנדרטית ליד הצרה בתחנה בזמן הסבת המסילה המזרחית לרוחב סטנדרטי.