איך אתם עוברים נתיב?

[vadim6385]

קודם כל מכוונים את המראות ככה שתראה בהן את כל התמונה (סוג של רצף מראתי).

 

ז"א, מכוונים את המראה האמצעית ככה שרואים בה את כל השמשה האחורית (אם יש לך מראה פנורמית זרוק אותה לפח מעכשיו, מקורי זה הכי, אחי), ואת המראות צד ככה שלא רואים בהם את הצד של הרכב.

 

ככה יוצא שרכב שנעלם לך מהמראה האחורית, מיד מופיע במראת צד, ואז ישר תראה אותו בחלון (או בסדר הפוך, במקרה של רכב נעקף).

 

בנוסף, איתות. חייבים לאותת, נקודה.

 

עוד נקודה מאוד חשובה - לעולם אל תעקוף כמו ערס מצוי, ז"א להיצמד לאחורי רכב נעקף, ואז לזנק הצידה. את העקיפה צריך להתחיל מבעוד מועד, כדי שלא תפתיע את הנהג שלפניך, וגם אם הוא כן לא ישים לב אליך, ויתחיל עקיפה גם הוא, יהיה לך זמן להאט (ולא עם צד של רכב על גדר הפרדה).

 

כנ"ל חזרה לנתיב. קודם מוודאים שיצרת מספיק מרחק בינך לבין הרכב שעקפת, ואז חוזרים (כלל אצבע - רואים את כל האוטו במראה האמצעית). ואז גם כן, מאותתים ימינה, וחוזרים באיטיות לנתיב תוך שמירת מרחק.

 

Sent from my ASUS_Z00A using Tapatalk

[SlowRide]

לפני שאני מסתכל במראות אני קודם מאותת כדי שגם אם יש שם מישהו, שידע מראש על הכוונה שלי.

אחרי זה כמובן מסתכלים בשתי המראות ומסובבים את הראש ליתר ביטחון.

[EliC25]

מסתכל תמיד בכל המראות ככה שלפני עקיפה אני כבר יודע איפה אני נמצא ביחס לתנועה, מאותת, מסתכל במראת הצד ואם יש רכב מאחוריי אז גם במרכזית ומתחיל לעבור.

אין אצלי שטח מת

 

Sent from my SM-J700F using Tapatalk

[Haim_gds]

'מאותת'? בכלל צריך לציין זאת? בשבילי למשל זה חלק מובנה מהמבט הצידה.

רוב הזמן אני מתבונן במראה הצדדית בלבד, כשאני נוסע בעומס תנועה או במקומות מתוכננים גרוע (צומת בן שמן בבוקר למשל) אני גם מסתכל באמצעית כדי לקבל "תחושה" מה נמצא מסביבי.

[ניקו פ.]

איתות+מראה אמצעית - מראת צד+מבט עם הראש - בחזור מבט קטן שוב למראה וקדימה - ומתחיל לעבור.

הכל ביחד בערך שנייה-שתיים. הכל הרגלים.

[dorsht]

אחד לאחד.

אוי ואבוי להסתכל רק על מראה אמצעית כשרוצים לעבור נתיב!

 

אני שם לב שזה קורה אצל הרבה נהגים חדשים.

ככה זה כשמרגילים אותך לנהוג עם מראה פנורמית.

[mavric]

מאותת ואז מראה צידית ומסתכל גם הצידה , התרגלתי מרכבים קודמים עם אזור מת במראה.

[איתמר123]

מסתכל בשתי המראות וברוב הפעמים מסיט את הראש.

[Kayben]

אני תמיד מוסיף מעבר למבט במראות, מבט בהסטת ראש. בכבישים מרובי נתיבים, המראות לא מכסות בדרך את הנתיב המרוחק. לעיתים בדיוק באותה שניה רכב אחר מחליט בנתיב הקיצוני לעבור גם לנתיב שלך בזוית שחורגת מהמראה. לעיתים הכבישים מתעקלים וזה מצמצם את שדה הראיה במראה.

 

לכן השלבים שלי:

1. מנסה לקלוט את כל הרכבים בסביבה שלי וקצב ההתקדמות שלהם בעזרת כל המראות.

זה השלב שאני מחליט אם בכלל שווה לעקוף או עדיף לחכות למצב יותר נוח.

בהתאם אני גם מווסת את המהירות שלי כך שאני לא אהיה צמוד מדי לרכב מלפני ויתאפשר לעקוף באלכסון נוח.

2. איתות!

3. בדיקת מראות

4. הסטת ראש מהירה

5. מעבר

[lesles]

מסתכל במראות, מדליק איתות.

לפעמים אני גם מסתכל לצדדים כשיש לי תחושה שבאיזור המת יש משהו (הציל אותי כמה פעמים).

 

בזמן האחרון אני מרגיש שאני ממש צריך להדחף לנתיב שליד בגלל שמוקים שלא נותנים להכנס לנתיב ובכוונה לוחצים על הגז.

[Ameer.86]

חבל שאין התראה על שטחים מתים ברכבים כסטדנרט.

אני מדבר על הנורה האדומה בתוך/בצד מראות הצד שנדלקות כשמזהות משהו גם בשטחים מתים.

[outlander]

אצלי בכלל אין מושג של מראה אמצעית, אני מסתכל רק בצדדים. לא יודע למה.

[חן ג.]

אפילו פה בפורום קיבלתי הרצאה בזמנו שלא צריך את זה אם המראות מכוונות כיאות. כל הניסיונות שלי להסביר שמדובר בכלי נוסף חשוב שראוי להשתמש בו, עלו בתוהו.

 

ה״הרצאה״ שקיבלת לא מדויקת. בהחלט רצוי לבדוק על ידי הסטת הראש: לא הסטה חדה לאחור, אלא מבט זריז הצדה.

 

כיסוי המראות אינו זהה בכל הרכבים, שדה הראיה ההיקפי אינו זהה בין נהגים ותלוי גם במיקום המושב ביחס לקורות הגג. כמוכן, בכביש עמוס כלי רכב יכול להסתיר מן המראות כלי רכב אחר שיוצא לעקיפה, אשר ניתן לראות מראש בהסטת הראש, ויש סיבות נוספות.

 

אגב, כיוון מראות יעיל יוצר חפיפה קטנה יותר מן המקובל בין המראה הפנימית למראות הצד ולכן הוא כמעט מחייב את הנהג לבדוק קודם כל את הראי הפנימי ואז את מראת הצד לפני מעבר נתיב.

 

מעבר לכך, כדאי לעבור נתיבים בזווית קהה ככל הניתן ותוך כדי זאת לבדוק את המראות לפחות עוד פעם אחת כי המוח האנושי יכול לפספס משהו גם אם הוא נראה בבירור.

[ariel000]

בעיקרון, זה תלוי מתי.

כאשר אני נוסע על כביש מס' 1, ליד חרייה למשל, אני יודע שאני צריך לפנות שמאלה בבנייני האומה בי-ם.

אז אני עובר לנתיב השמאלי, מאותת שמאלה ולא מכבה, בשביל להתריע לנהגים שאני רוצה לפנות עוד 60 ק"מ, ואז פשוט נוסע לאט, שאני לא אפספס את הפניה.

[falcon1]

תלוי גם בגודל המראות הצדדיות. נהגתי ברכבים (גדולים לרוב) שבהם מראות הצד היו מצוינות ונתנו תמונה מלאה ובטחון במעבר נתיב, ובמקביל נהגתי ברכבים בהם הייתי בכל מעבר מפנה גם את הראש היות והיה "שטח מת" מסויים. במראה האמצעית לרוב אני משתמש במהלך הנסיעה לקבלת תמונה כללית אודות המתרחש מאחור, ומודה שכמעט ולא משתמש בה לפני מעבר.