סטודנטים התפקדו

[Guy_25]

אצלי הכל עובד סבבה באפליקציה

[wa11a]

האמת שאני לא היחיד שהתלונן, ראיתי מישהי שרשמה אותו הדבר בביקורות לפני שהורדתי, בטל הם יורידו תיקון בקרוב.

[Murzilka]

היום השתמשתי כבר בהטבה דרך האפליקציה

[Derish]

~

גם אני חזרתי לאחרונה לספסל הלימודים, לראשונה מזה עשור. שוק לא היה שם. מה שכן היה זה שינוי קצב מבורך. מסביבה תחרותית ותובענית של צבא/תאגיד/סטארט-אפ שבהם הייתי שרוי מאז התיכון פתאום עברתי באחת לגן עדן של עזרה, סיוע וליווי מכל כיוון אפשרי. מין שמיכת פוך ענקית שמחבקת אותך מכל עבר ונותנת את כל הכלים להגשים את הפוטנציאל או החלום שבשבילו שילמת את מיטב כספך ובאת לאוניברסיטה. החל מהסגל האקדמי, עבור באנשי המנהלה וכלה ברשויות - כל עוד אתה משחק לפי הכללים ועומד במשימות (הסבירות לחלוטין), כולם מתייצבים לצדך ושמחים לעזור במה שהם יכולים. במוסד שלי ספציפית יש גם ספריה שעובדת מסביב לשעון כולל סופ"ש, מה שנח מאד לטיפוסים כמוני שאוהבים לישון בבוקר ולעבוד בשעות הקטנות של הלילה.

 

התואר שלי לא קשה ולא תובעני במיוחד, סה"כ מנהל עסקים ומשאבי אנוש, משהו שבחרתי מראש בידיעה שאני מחפש תכנית לא אינטנסיבית מדי שתניב דיפלומה לרזומה תוך שלוש שנים. כפי ששר בזמנו שלמה ארצי: "אני לא בנוי לשיעור מחול" ואני יודע שהאקדמיה ואני לא עובדים טוב ביחד. בסדר, גם לאנשים כאלה יש מקום בחברה. מה שכן, למרות תחושת הניכור שאני חווה בתוך כיתה של ילדים בני עשרים מינוס, אני גם רואה שאין תחליף לנסיון מעשי ומאמין שבמקצועות רבים זה יכול לעזור מאד בהבנת החומר, כפי שקורה אצלי. אחרי עשור בשוק העבודה פתאום בא מישהו ומסדר את כל הידע והנסיון הזה יפה על מדפים, משלים את הפערים ונותן לך את ההנחייה הנחוצה כדי להמשיך ולהרחיב את ידיעותיך גם דרך ספרים ומחקרים שאינם כלולים בתכנית האקדמית. אני מביט על הנעשה בכיתה, נזכר בסיפורים של חבריי בישראל, ומבין שחוויית הלימודים שלי הרבה יותר עשירה מאשר זו של הסטודנט הממוצע.

 

גם היכולת לדאוג פחות לציונים, בגלל שכבר הוכחת את עצמך בחיים ואתה סוחב רזומה מכובד, מאד עוזרת ביום-יום. אפשר להתרכז בלמידה ולא רק לתפור הערות וסיכומים כל הדרך, לא לחיות בפחד מפני מה שיקרה אם תקבל 70 ולא 100. האמת שאני לא ממש מבין את כל הקטע הזה של הסיכומים - אצלנו למשל יש מצגות מוכנות מראש ו-90% מהדברים הנוספים שנאמרים בכיתה נמצאים בספרי הקריאה המומלצים. אולי זה בגלל שאני בולע את הספרים האלה בשקיקה ומתוך עניין (משהו מאד לא אופייני לי בד"כ) בעוד שהילדים מתעצלים לעשות זאת, אבל כל ה"סיכומים" שלי נעשים בנקודות בתוך פנקס A6 קטן ומושתלים בהמשך כהערות בתוך המצגות. אני מבין את הצורך לסכם (אולי, נניח) במקצועות קצת יותר רציניים, אבל אצלנו זה סתם נראה לי כמו עבודה כפולה. לצערי נדמה לי שמערכת החינוך שוטפת לדור הצעיר את המוח כך שהוא מפסיק לעבוד בצורה אנליטית ועצמאית, והשינון הופך להיות לחם חוקם במקום הקשבה והפנמה.

 

אני יכול להמשיך עם האנליזה הזאת עוד הרבה זמן, אבל נעצור פה. המלצותיי ומסקנותיי העיקריות בינתיים הן כדלקמן:

 

• אחרי הצבא רכוש מקצוע ולך לעבוד - זה טוב לנסיון, למשמעת ולכיס.
  
• תעבוד הרבה, תחיה צנוע, תרוויח הרבה כסף ואז סע ללמוד באוניברסיטה בחו"ל. זה שווה מכל כך הרבה בחינות.
  
• כשאתה לומד באוניברסיטה בחו"ל, אל תעבוד במקביל. אם יש לך זמן פנוי לך ללימודי ערב, אתה בחו"ל וזה זול ונגיש.
  
• בזמנך הפנוי מלימודים ולימודי ערב - זיין כמה שיותר. אל תשכח שבחו"ל אתה נחשב לאקזוטיקה, יש לך מבטא סקסי, ואם עשית צבא אז בכלל...
  
• אל תדאג לגבי ציונים כל עוד אתה מוציא מזה דיפלומה. ההמלצה הנ"ל לא תקפה לתלמידי הנדסה ומקצועות "רציניים" בסגנון.
  
• תבחר תחום מעניין, אבל כזה שמעניין אותך באמת, לא מה שאבא ואמא וחברים שלך המליצו. תעשה את זה מתוך אהבה ותשוקה לנושא הלימוד. מקסימום אח"כ תתחתן עם מישהי עשירה.
  
• במקביל ללימודים (וללימודי הערב, ולזיונים) - תטייל. תגוון. תעשה את כל מה (ואת כל מי) שלא היה לך זמן לעשות כשהיית עסוק בצבא או בעבודה. הפעם הבאה שתוכל להרשות את זה לעצמך תהיה בגיל פנסיה. אולי.
  

עד כאן להפעם. המשך יבוא במהלך השנים הקרובות.

[ITSIK86]

בהצלחה לכל הסטודנטים.

שאלה קטנה,כמה חושבים בצורה אמיתית שעם הכסף והזמן שלקח להם להשיג את התואר אפשר לעשות דברים הרבה יותר מועילים עם עצמך לטווח הרחוק מאשר אותה התעודה\לימוד שיקבלו באקדמיה?

[SlowRide]

"מועיל" זאת מילה גדולה ולחזות את העתיד אי אפשר.

[Derish]

כמה חושבים בצורה אמיתית שעם הכסף והזמן שלקח להם להשיג את התואר אפשר לעשות דברים הרבה יותר מועילים עם עצמך לטווח הרחוק מאשר אותה התעודה\לימוד שיקבלו באקדמיה?

תגדיר "מועילים".

 

אם נסתכל על הפן המקצועי, אז לצערי גם אם אתה רוכש בזמן הזה כישורים חשובים ונסיון זה לא מבטיח שהם יעזרו לך לעלות בסולם הדרגות הארגוני. במילים אחרות, אם תנצל את הזמן הזה להפוך לנגר הכי טוב בעיר זה עדיין לא אומר שתוכל לנהל מפעל רהיטים. מאידך, אם אתה נגר בינוני פלוס עם כישורים חברתיים מסויימים ואינסטיקטים טובים לניהול, אז מספיק שיהיה לך תואר במדעי הדשא וכבר תוכל לעלות על המסלול להנהלה.

 

בסופו של דבר הכל תלוי בשאיפות הפרטיות שלך. אם חשוב לך להיות הנגר הכי טוב בעיר כאמור, אז האוניברסיטה תהיה בזבוז כסף וזמן יקר ערך. אם אתה רוצה לנהל מתישהו את המפעל, ברוב המקרים תצטרך לעבור לשם כך דרך האקדמיה.

[wa11a]

בנוסף זו לא השאלה היחידה.

במידה והדרך היחידה לעבוד במקצוע מסויים היא להוציא תואר (שם קוד עו"ס ),

אז אם אני רוצה להיות עו"ס ולא מחפש מה המשכורת הגבוהה ביותר שאני יכול לעשות בלי תואר, אזי אני חייב ללכת ללמוד.

 

בנוסף יש שיקולים נוספים כמו מקומות עבודה שתואר מעלה לך את השכר(בשירות המדינה לדוגמא) וכו'.

[Smiro]

יש לי בת זוג כך שלזיין באונ׳ לא בראש מעייניי.

לגבי עבודה וניסיון - עבדתי, רכשתי ועודני רוכש גם בזמן הלימודים (לא אפרט על עיסוקיי).

אני הולך לאוניברסיטה בשביל הידע ובשביל לרכוש כלים שייסעו לי בעתיד, לשלב את כל זה עם תכונותיי ויכולותיי. כך שהציון היחיד שחשוב לי זה עובר.

[SlowRide]

האמת שזה לא כ"כ מסתדר עם מה שרשמת קודם בקשר לתחרותיות, אבל לא משנה. זאת הגישה הכי בריאה לדעתי- ללמוד כדי לדעת.

יש תארים שבהם גיליון הציונים לא שווה הרבה מעבר לכל מיני שטויות שהמוסד בו אתה לומד מחליט לתת למצטיינים, למשל מלגות.

[שביט]

אשרי כל החבר'ה שנהנים. מקווה למענכם שההנאה הזאת תמשיך מעבר לשבוע הראשון.

אני סבלתי בארבע השנים של הלימודים ורק ייחלתי ליום בו הם ייסתיימו... למדתי במסלול משולב- הנדסאי תעו"נ ותואר במנהל עסקים. הלימודים בשנתיים האחרונות היו במתכונת של אחה"צ אחד בשבוע וימי שישי, מה שאיפשר לי להתחיל לעבוד במשרה מלאה טרם סיום הלימודים.

לצערי הלימודים גלשו לסמסטר נוסף, כיוון שנכשלתי בשני קורסים בסוף שנה ד'. אני זוכר שערב שישי אחד נכנסתי לאתר וראיתי את הציון האחרון, שמודיע לי חגיגית שסיימתי את התואר. את צרחת השמחה שמעו מבית הורי אשתי בערד ועד למכללת רופין

 

אני מאוד מסכים עם ואדים (גם אני עשיתי זאת) שעדיף קודם כל להתחיל לעבוד ורק אחרי כמה שנים ללכת ללמוד (במקביל או במקום). זה לא קל לשכנע חבר'ה בני 23 לעשות זאת ובנוסף זה לא פשוט למצוא מקצוע שאפשר להתברג אליו בלי ניסיון וממנו להמריא.

 

בהצלחה לכולם

שביט, 9 שנים אחרי תחילת הלימודים

עריכה אחרונה ב-29 לאוקטובר, 2014 על ידי שביט

[Smiro]

למה לא מסתדר? ציינתי שהתחרותיות מתייחסת לעבודה וכו, לא אמרתי ציונים.

אדם יכול לקבל 100 בכל המבחנים ולהצטיין בקורס ואילו אני אקבל עובר כל פעם וגם במועדים ב ו-ג, ועדיין אצליח יותר ממנו, במקרה כזה הציונים שווים לתחת.

אגב, את זה למדתי עוד מבית הספר. שם התמקדתי במקצועות שהיה לי חשוב לדעת ועל כל השאר זרקתי. לקראת הבגרויות למדתי טיפה על מנת לעבור וזהו. לעומת אלה שחרשו וחרשו ולמדו וקיבלו ציונים טובים והיו בכיתות מיוחדות וכו. והופ הפלא ופלא, אני לומד באוניברסיטה עם עבודה מצליחה ורשימה של הצלחות שאני יכול לזקוף לעצמי, בעוד הם או במקרה הטוב לומדים באוניברסיטה גם כן, או במקרה הפחות טוב - מכללה. וכמובן שלאף אחד אין את הניסיון התעסוקתי שלי ואת ההצלחות שאני זוקף לעצמי.

עריכה אחרונה ב-29 לאוקטובר, 2014 על ידי Smiro

[BloodFist]

קצת בשביל להעלות את המוטיבציה לסטודנטים ביננו..

[יבגניפ]

אישית, בתואר הראשון כתבתי את כל הסיכומים במחברת וזה היה שווה לת** כי אפילו אני לא מבין את הכתב של עצמי. בסופו של דבר, הסתמכתי בעיקר על סיכומים של חברים שלמדתי איתם, וכמו שציינו פה, זה די חשוב ועוזר, בטח בקורסים שאתה מלכתחילה מכוון להשקיע פחות.

 

לתואר השני קניתי טאבלט, ובסוף מצאתי עצמי מקליד 99% מהזמן ובאחוז הנותר מצייר את מעט הגרפים שצצים בלימודי היסטוריה, בתוך One Note של מייקרוסופט (תוכנה מאוד נוחה לניהול סיכומים, לדעתי, בעיקר כי היא יותר מתאימה לחלוקה של ההרצאות באופן מובנה). היו כמה קורסים בתואר הזה בהם אני הייתי זה ששולח סיכומים ולא הייתה לי שום בעיה עם זה, כמובן.

 

אני מבין את הבעיה ביצירת קשרים חדשים שם, אבל לדעתי זה משהו שקורה באופן די אוטומטי, בטח היום, כשכולם נגישים באימייל או פייסבוק, ואפשר לשלוח פשוט הודעה או מייל. אני יכול להגיד שאפילו בשניים - שלושה קורסים שלמדתי בפתוחה, קיבלתי מיילים בסוף הסמסטר מאנשים שבכלל לא הכרתי, עם הצעה להחליף ממ"נים שהגשנו במהלך הקורס.

 

ITSIK - היו פה כמה דיונים על זה בעבר, בכמה שרשורים שונים. יש אנשים שינסו לשכנע את עצמם שאם ביל גייטס, סתם כדוגמא, הצליח ללא תואר, אז הנה, זה מוכיח שלימודים זה מיותר ומה שצריך זה רק כשרון. בפועל זו גישה מאוד פגומה. מעטים מאוד הם האנשים שמצליחים ממש ללא תואר, בטח בתחומים בהם הידע שנרכש הוא יותר פרקטי.