הפסקה בקשר (זוגיות)

[MiKa_P]

תודה ביגבוס

 

okiman, רציתי להגיד עוד דבר (ממש קמתי הבוקר עם מחשבות על הסיפור שלך):

הרבה פעמים, כשצד אחד יוצר את המצב הזה של "פסק זמן" ומתנתק לגמרי, מה שעומד מאחורי זה הוא הרצון שהצד השני יבין לבד את הרמז ויעשה בעצמו את הצעד של הפרידה כדי לא לקחת על זה אחריות.

מה שבעצם יקרה עכשיו זה, שאתה תכתוב לה "הבנתי שזה לא מתקדם לשום מקום, ורק רציתי שניפרד כידידים", ורוב הסיכויים שהתגובה שלה תהיה משהו בסגנון "טוב, זו ההחלטה שלך, חבל לי, אבל אני מקבלת אותה" וכך הלאה העברת אחריות מעצמה אליך (כשבפועל סביר שזה פשוט יגרום לה הקלה עצומה).

סיכויים טובים גם שזה יגרום לך להרגיש חרא, ובראש אתה תחשוב לעצמך שאולי לא היית מספיק סבלני ולא היית צריך ללחוץ עליה ואז אולי היה עוד סיכוי... והנה אתה אוכל סרטים בזמן שהיא לקחה פופקורן והלכה.

ככה זה. יש אנשים שהם פשוט "נמנעים" מטבעם. כאלה שמרחיקים את עצמם מסיטואציות לא נעימות ולא יודעים לסיים יפה. (בשיר "מיכאל" של אתי אנקרי- שהוא בכלל שיר ילדים עם קריצה למבוגרים- יש שורה מאוד יפה שאומרת "ואמא אומרת/ שככה אנשים/ כשקשה להם לגמור, הם מושכים את הסופים").

 

זו סיטואציה מאוד לא קלה. שוברת לב אפילו. היא לא נפרדה ממך בפועל, אבל מעשית היא בעצם כן, וככה אתה צריך להתייחס לזה. לדעתי? אל תכתוב לה. אני לא חושבת שזה יעשה לך שום דבר טוב, והיא לא צריכה את החסד הזה. אולי האגו שלך חושב שהיא צריכה לדעת שאתה לא מחכה לה (כי אתה לא פראייר, ומה היא חושבת לעצמה, וכיוצא בזה דיבורים של אגו)- אבל אל תקשיב.

החלטת עם עצמך שזה נגמר? קח כמה ימים להתאבל ולהרגיש נאחס, ואז תמשיך הלאה. ובראש תחליף את הקלטת- אתה לא במצב של המתנה, אתה במצב של בחור שזרקו אותו אחרי 3 חודשים, ואחרי שתלקק את הפצעים מחכה לך עולם יפה בחוץ ומישהי אחרת שמחכה לקבל אותך בשמחה ובאהבה לחיים שלה. אל תיתן לה לחכות הרבה

[okiman]

שאפו על הכתיבה שלך מיקה.

את ממש יכולה להיות יועצת לעינייני זוגיות

החלטתי לא לרשום לה ולהניח לה ויותר נכון לנפשי.

הבחורה בהחלט לא שווה את ההתאבלות שלי עלייה, עשיתי בשבילה כל כך הרבה ופשוט אין שום הערכה, אבל מצד שני

אולי יש מצב שגם הבאתי את עצמי למצב הזה, הייתי צריך לחתוך ממנה מזמן (עשינו פעמיים שיחה על זה שהקשר לא מתקדם לאן שהוא אמור להתקדם אחרי כמה חודשים יחד) נורת האזהרה נדלקה ואני במקום לעצור, לנתק ולהמשיך הלאה, רק ניסיתי בכוח

להבין איפה הבעיה ולנסות לעבוד עלייה יחד, מצד אחד לא שיחררתי אבל מצד שני לא רציתי להרים ידיים כי רציתי את הקשר הזה מאחר ואהבתי את הבחורה ולא רציתי להרים ידיים ולהצטער על זה אחרי זה.

תמיד כשקורה מקרה דומה לחבר אתה מייעץ הכי טוב שצריך, אבל כשאתה מעורב בסיפור אתה פועל הכי גרוע שיש כי האמוציות משתלטות לך על השכל הישר ואתה עושה את כל הטעויות האפשריות.

[COMMANDER]

ללא מילים: זה המצב שלך

[okiman]

חחח יש מצב! אבל מצד שני אולי גם ניצלתי מבחורה שממש לא מתאימה לי.

[MiKa_P]

זה בסדר גמור, זה מי שאתה, זה מה שאתה מביא, לא הרמת ידיים עם הקושי הראשון שהופיע, ולקשר הבא תביא את עצמך אפילו יותר טוב ויותר מודע. זה אחלה של שיעור ללמוד על עצמך, לדעתי.

והבחורה- היא אחלה והכל, פשוט באמת לא מתאימה לך, כי לא יכולה להתאים לך מישהי שלא אוהבת אותך ולא מרגישה כלפיך כלום, גם אם היא האדם הכי מקסים ונפלא בעולם. זה לא חומר לזוגיות לחיים.

 

שיהיה רק טוב!

[Derish]

כבר ראיתי ועדות חקירה ממשלתיות שלקח להן פחות זמן להסיק מסקנות מפותח השרשור.

 

אני תוהה מתי יסתיים שלב ההתבוססות והרחמים העצמיים ויתחיל השלב הבא. הרבה מעבר למה שהדיון הזה מעיד על העלמה המדוברת או על טיבה של מערכת היחסים, הוא מעיד על מר פות"ש עצמו. אולי יש מקום לשקול כמה שינויים בחיים, אולי למצוא תחביב חדש או לאמץ חיית מחמד. זה שמחלוקת עם בן אדם אחר (לא משנה כרגע מאיזה מין ועל איזה רקע) מצליחה לשתק בחור בן 28 ולהעסיק אותו עד כדי כך אומרת דרשני, ולא מציגה תחזית אופטימית מדי לעתיד.

[falou]

דריש, הצלחת לכתוב ערימה של חוסר הבנה טוטאלי בבני אדם...

 

אני מציע לך לקרוא מאמרים על טבעה של ההתאהבות בבני אדם.

אתה יכול להתחיל מההרצאה ב-TED של פרופ' הלן פישר.

[Derish]

אתה רומז שאני לא בן אדם? טוב, יאמר להגנתך שאתה לא הראשון.

 

מה שאני אומר זה שהמצב בהחלט טיפוסי ומובן, אבל אופייני לגיל צעיר יותר, כשאפיזודות כאלה הן כל חייך ולא קורה שם הרבה מעבר לכך. אח"כ אתה מתבגר, בונה קריירה ומעגל חברים, מאמץ תחומי עניין חדשים ומתחיל לראות את העולם קצת אחרת. הרומנטיקה היא חלק חשוב מהחיים ובהחלט גורם משפיע, אבל לא הדבר המרכזי בהם.

 

גם אני זוכר את עצמי במצבים דומים בעבר, רק בשני שינויים קלים: א. זה היה לאחרונה בגיל 23-24 וב. לא לקח לי נצח וחצי להסיק את המסקנות המתבקשות ולהתגבר על זה. אני מאד שמח בשביל הבחור שהוא עוד לא איבד את היכולת להתאהב ולהיסחף עם הרגש (במילים אחרות, לא הפך לשמוק ציני כמוני) אבל יכולת ההתאוששות שלו מדאיגה למדי, כמו גם הצורך בחיזוקים מבחוץ ע"מ לקום חזרה על הרגליים. אי אפשר להרשות לאנשים אחרים להרוס אותך ככה - באהבה, בעסקים או בחיים בכלל.

[ליאור קלה]

דריש, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, לפקטור הגיל אין כאן מקום בכלל. כשהפרפרים בבטן מתחילים להשתולל, שום דבר כמעט לא יעזור

מאחל למר בחור להגיע להחלטות הנבונות ביותר עבורו עד כמה שזה אפשרי.

[יוסי פרנקוס]

אני אתן את דעתי (חסרת הטאקט לחלוטין).

 

קרה לי בעבר שחשבתי שהתאהבתי.

היינו זוג במשך כמה חודשים ואז היא החליטה שהיא לא רוצה אותי יותר (לא יכולה להתמודד עם הבעיות שלי).

 

במשך 4 שנים היו לי עוד 3 בנות זוג אבל אף אחת מהן לא הגיעה לרמה של ההיא, וכל היום חשבתי עליה ועל כמה שהיא אידיאלית.

 

אחרי 4 שנים של ידידות עמדתי לעזוב את הארץ. הצעתי לה לילה אחד של סקס ללא התחייבות והיא הסכימה.

אחרי זה הבנתי שכל הרגש שהיה לי הוא לא באמת כלפיה אלא כלפי האידיאל שאני ראיתי בה.

היא סימלה תקופה בחיים שלי ודברים מסוימים שחשבתי שאני רוצה, אבל בסוף קלטתי שאני יכול למצוא מישהי אחרת שתעשה לי בדיוק את אותו דבר, אבל היא גם תאהב אותי בחזרה ותישאר איתי למשך הרבה שנים.

 

ממליץ לך לעזוב את זה ולהמשיך הלאה כי אתה רק מעכב את האושר שלך.

[okiman]

בוקר טוב אנשים יקרים

 

אז קרה משהו לא צפוי...

היא שלחה לי הודעה בבוקר: בוקר טוב, מתאים לך להפגש היום?

רשמתי לה שכן. ביקשה שאבוא אלייה לאיזור מגורייה, אמרתי לה שלא, שהיא תבוא אלי לעבודה. קבענו.

 

אני חושב שאני די יודע על מה תהיה השיחה, היא בטח תגיד שהיא חשבה על זה ולא מתאים, אני אומר אותו דבר, או שפשוט אני אדבר לפנייה ואגמור עם זה.

[Fkl0ster]

הרומנטיקה היא חלק חשוב מהחיים ובהחלט גורם משפיע, אבל לא הדבר המרכזי בהם.

 

אתה מנסה לשכנע את עצמך שזה לא כך וזה בסדר - הכחשה היא דרך להתמודד עם השתוקקות שלא באה על סיפוקה. משיכה והתאהבות בין בני זוג היא הדבר המרכזי ביותר בחיים אחרי הדאגה לקיום הפיזי.

 

הייתי גם נזהר מלהצהיר, כפי שמשתמע בעקיפין מדבריך, שאתה עמיד בפני כל משבר הנגרם כתוצאה מיחסים בין אישיים. לאט לך - החיים עוד עשויים ללמד אותך לקח כואב.

[michaelbe6]

בוקר טוב אנשים יקרים

 

אז קרה משהו לא צפוי...

היא שלחה לי הודעה בבוקר: בוקר טוב, מתאים לך להפגש היום?

רשמתי לה שכן. ביקשה שאבוא אלייה לאיזור מגורייה, אמרתי לה שלא, שהיא תבוא אלי לעבודה. קבענו.

 

אני חושב שאני די יודע על מה תהיה השיחה, היא בטח תגיד שהיא חשבה על זה ולא מתאים, אני אומר אותו דבר, או שפשוט אני אדבר לפנייה ואגמור עם זה.

 

אני במצב הזה הייתי מנסה להישאר אדיש ככל שאוכל, קודם לשמוע את מה שיש לה להגיד ואז לומר לה (במידה וזאת כוונתה באמת) שזה בדיוק מה שעבר גם לך בראש ואתה שמח שאתם חושבים באותה צורה.

קשקש עוד דקה ותתנצל שאתה צריך לחזור לעבודה, תן לה נשיקה על הלחי ותברך אותה בהמשך חיים מוצלחים ,תחייך ותלך.

 

אם היא מפתיעה אותך והיא דווקא כן בעניין, תגיד לה שהיא הפתיעה אותך כי אתה חשבת בדיוק לכיוון השני , שאתה לא ממש בטוח אם יש עתיד לקשר הזה וציין את כל מה שמפריע לך מלכתחילה, אם היא בקטע של לעשות שינוי עם עצמה, אני הייתי נותן צ'אנס נוסף.

בהצלחה.

[samg]

אם היא בקטע של לעשות שינוי עם עצמה, אני הייתי נותן צ'אנס נוסף.

או פשוט מציע את מה שפרנקוס הציע לידידתו.

[okiman]

אני במצב הזה הייתי מנסה להישאר אדיש ככל שאוכל, קודם לשמוע את מה שיש לה להגיד ואז לומר לה (במידה וזאת כוונתה באמת) שזה בדיוק מה שעבר גם לך בראש ואתה שמח שאתם חושבים באותה צורה.

קשקש עוד דקה ותתנצל שאתה צריך לחזור לעבודה, תן לה נשיקה על הלחי ותברך אותה בהמשך חיים מוצלחים ,תחייך ותלך.

 

אם היא מפתיעה אותך והיא דווקא כן בעניין, תגיד לה שהיא הפתיעה אותך כי אתה חשבת בדיוק לכיוון השני , שאתה לא ממש בטוח אם יש עתיד לקשר הזה וציין את כל מה שמפריע לך מלכתחילה, אם היא בקטע של לעשות שינוי עם עצמה, אני הייתי נותן צ'אנס נוסף.

בהצלחה.

 

זה בדיוק מה שאעשה.

למרות ש 99% זה הולך לכיוון השלילי...מרגיש את הקרירות שבה.