כרמל - הדוכסית שלי

[השושנים]

נו...כבר נמאס לי לא לקרוא. - רן

[y9853]

כשלא הולך, אז לא הולך...

=/

הבוקר נפתח בקרירות מה של בוקר ירושלמי, והמשיך בקרירות מוחלטת מצד הדוכסית...

 

ענן יפהפה, אשר שרה על עמק הארזים, ביציאה מירושלים, נתן תחושה שהיום הזה עומד להיות שונה.

נסיעה בשעה שש בבוקר, גורמת לחשוב מחשבות משונות (עצם השעה הזאת היא משונה בהחלט, אבל זה כבר עניין אחר), אם כי היום הזה בהחלט היה שונה מהימים האחרים בהם נסעתי אל הדוכסית.

 

אם עד היום כל השיפוץ הלך "חלק" למדי - רק ברגים מעטים נגזרו, נחתכו, רותשו, נקדחו, החליקו, הסתובבו על ריק או התאבדו, היום הדוכסית הזכירה לכל מי שנגע בה, שאוטוטו היא חוגגת ארבעים, והיא למעשה בגיל העמידה. כל העבודה נעמדה. אי אפשר לומר כי היה, או נעשה משהו מועיל ביום הזה.

 

התכנון היה היום להקדיש את רובו ככולו של היום למערכת הדלק, וככל שיותיר הזמן, להתעסק גם עם מערכת החשמל (שאריות - הרכבת וינקרים קידמיים ובדיקות אחרונות) וכן עם מערכת ההיגוי - להחליף כל סוף סוף את הגומיה היושבת לה בבטחה בקיר האש.

 

מיכל הדלק אשר נשלח לתיקון שב אתמול, כך שעל הבוקר הוא עבר ניקיון וצביעה.

כאשר המיכל נפל מהמעמד שלו בעת הניקיון, כבר ניתן היה לחשוד שהיום הזה לא יהיה כימים אחרים, אך עדיין הייתי אופטימי. מפגר, אבל אופטימי.

לפחות לא נוצר במיכל חור חדש, אלא נוצר רק כיפוף קטן ולא משמעותי...

 

בזמן צביעת המיכל (סביב 8 בבוקר), הזיעה ניגרה ממני בצורה כזאת, שהרגשתי שאני מסננת, וכל מה שאני שותה, מייד יוצא החוצה. לא מבין איך אפשר לחיות במקומות הללו....

דיללתי את הצבע בזיעה - לפחות חסכתי טרפנטין.

 

לאחר הצביעה של המיכל, בעודו משתזף לו להנאתו בשמש (יש סיכוי שהוא נשרף - הוא יצא שחור לחלוטין), פירקתי את משאבת הדלק, לטובת בדיקה שלה, ושיפוץ במידת הצורך.

משאבת הדלק ירדה מהדוכסית כאשר היא מטונפת ברמה מאוד גבוהה, ולא אטומה כלל וכלל, כך שהדלק יכול לעבור פנימה והחוצה כאוות נפשו.

ניקוי יסודי של המשאבה ונסיונות התאמת אטמים לא צלחו.

מייד ניגשנו למחסן להוציא משאבה חליפית, וגם משאבות הדלק אשר היו במחסן של פיברקלאב לא היו תקינות.

 

טלפון הורם אל ניסים סוסיתא הגדול, והוא אמר משהו בסגנון של: "תביא את כל המשאבות וחלקי המשאבות שיש במחסן, אני אסדר לך מזה איזה שתיים שלוש משאבות תקינות".

 

מייד הועמס בלוק מנוע על היפנית שלי (הוא לא קשור לסיפור, אבל הוא היה צריך להגיע אל ניסים הגדול, אז לקחתי אותו טרמפ). בעודינו מעמיסים את הבלוק (כבד לאללה הדבר הזה), רענן בדק אולי יש אצל קאליש מחיפה. מסתבר שיש, אפילו מקורית ובמחיר סביר.

אז כבר לא צריך לעבור אצל ניסים הגדול... אז מה?

למרות שבכל לחיצה על דוושת הגז ביפנית אני מקבל תת היגוי, נסעתי לטירת הכרמל לפגוש את ניסים הגדול.

היה לי כבוד גדול לפגוש אותו, ובאופן כללי נהניתי מאוד אצלו בפרק הזמן הקצר בו הייתי במוסך שלו.

הוא הסתכל בסלסלה עם חלקי משאבות הדלק ואמר - אין בעיה... יהיו כאן לפחות שתי משאבות תקינות.... קוסם!

 

משם המשכתי לקאליש. חיפה. דווקא עיר יפה, חיפה. נכנסתי לחנות המופלאה שלו... כלמיני דברים משתלשלים שם מהתקרה, ובעודי עומד עם עיניים פעורות ומביט סביב, לא שמתי לב שהוא בכלל פנה אליי....

ברגע שהצגתי את עצמי הוא ידע מייד במה מדובר, המשאבה החליפה ידיים, כרטיס האשראי גוהץ, מבט אחרון על החנות המופלאה הזאת, וחזרה לחדרה.

 

נעשה נסיון ראשון להרכיב את מיכל הדלק למקומו. מיותר לציין שהוא לא צלח...

אומנם הברגים חזרו למקומם הטבעי, אך הניפל המתחבר למיכל מאן להכנס למקומו.

החלטתי להפסיק לריב איתו ולהרכיב את המשאבה החדשה שזה עתה הגיעה...

גם זה לא עלה בידי. ניסיתי מהצד הזה, ניסיתי מהצד השני, אפילו מהצד השלישי ניסיתי, אך ללא הצלחה. כל מה שעשיתי, המשאבה פשוט מיאנה להכנס למקומה.

גם לאחר שפירקתי את הראש של המשאבה וסובבתי אותו בכלמיני כיוונים, היו זוויות שונות בהן הצינורות אשר יוצאים מהמשאבה, פוגעים במוט ההגה, ולכן אין אפשרות להכניס את המשאבה למקומה.

 

חזרה אל מיכל הדלק....

זמן רב בוזבז בנסיונות הכנסת הניפל אל הבית שלו, אך ללא הצלחה.

בית ניפל לא תקין הובא, והנה הניפל נכנס למקומו בקלות.

כלומר, ישנה בעיה עם בית הניפל (אעלה תמונות שלו אחרי שאצלם כזה בהזדמנות קרובה (אם לא אשכח)).

בית הניפל פורק, והתברר כי ההברגה של הניפל כבר אינה עגולה, כי אם אליפטית במקצת.

איך זה קרה, אין לי מושג.... כנראה בעת הפתיחה של הבית עם הבוקסה, הבוקסה לחצה חזק מידי על הבית של הניפל, ועיקמה אותו...

 

יום מתסכל לחלוטין, כאשר רענן ואני עצבניים ממש (אני גם מזיע ממש).

 

אוף אוף אוף!!!

 

יש רק תמונה אחת... של מיכל הדלק לאחר הצביעה, ויסלחו לי ששת קוראיי...

[אבי נוף]

יוני יקירי

אתה יודע שהשיפוץ מעניין לי את קצה ה...

נכון, גם ליתר החמישה.

 

מה שמדליק זו למעשה הכתיבה.

אחחחח, איזו כתיבה, אילו מילים,

איזו תחושת שיתוף, ממש כאילו שאנחנו איתך.

מזיעים איתך, מעמיסים איתך, שותים קפה דלוח עם הז"לניק החביב וכו'.

כבר כמעט וחששתי שאנחנו האשמים בכך שההברגה נהייתה אליפטית, שמיכל הדלק נפל, ושהאשה סיננה קללה סוף סוף,

כשהבינה שלפרוייקט (ולפרוייקטור) אין סוף.

 

מה אומר ומה אגיד,

אקווה שבשיפוץ הפיבר תתמיד.

לא מעניין אם יסע או לא,

לא חשוב אם בסוף יניע.

העיקר שהכתיבה שלך אלינו תגיע.

 

 

הכל בחיוך, הכל לטובה,

תן גז בהרבה אהבה.

 

יום טוב (לפחות כמו קודמו)

 

 

אבי נוף

(מקוראיך הבודדים).

[השושנים]

צעד קטן לאדם, צעד גדול לחברות הדלק...

[gilcom]

אני גם קורא אדוק של מעשיות יוני בעיר הגדולה חדרה

[y9853]

תרשו לי לזרוק אתכם חזרה ליום שלישי...

שעת בין ערביים...

רענן ואני עצבניים בטירוף... אני גם מזיע...

 

שוב אני נשכב על שמיכה מתחת לדוכסית, בפעם המי יודע כמה באותו היום, מנסה להרכיב את משאבת הדלק, הפעם בזוית סיבוב שונה של הראש של המשאבה.

באופן מפתיע, גם הפעם משאבת הדלק לא הצליחה לשוב למקומה.

רענן מציע להרכיב את המשאבה ללא הצינורות היוצאים ממנה. אני קם ומפרק את הצינורות, חוזר אל מתחת הדוכסית, גם השמיכה כבר מזיעה ורטובה לחלוטין (עכשיו אני מבין למה מתכוונים כאשר אומרים "הביל במישור החוף" - גהינום עלי אדמות, וזה עוד ביום טוב), מנסה להשחיל בין מגוון צינורות וחוטים את המשאבה, והנה הנה עוד רגע זה מצליח. עושה רושם כי המשאבה עשויה להכנס למקום. עוד מאמץ קטן, עוד כמה טיפות זיעה, והנה היא מונחת חזרה על שני הברגים המקבעים אותה. עכשיו לך תסגור את האומים...

הנדסת אנוש מופלאה היתה לשובינסקי, כך שאין ממש גישה למשאבת הדלק, אך למרות זאת, בכוחות משותפים, רענן ואני מצליחים לסגור את האומים על המשאבה.

עכשיו צריך לחבר חזרה את הצינורות היוצאים ממנה. נסיון חיבור ראשון, והנה הצינור נוגע במוט ההגה. נסיון חיבור שני, והנה הצינור נוגע שוב במוט ההגה.

אפילו המנוע של הדוכסית מזיע...

אחרי נסיונות רבים מספור, אנו מצליחים להכניס את הצינורות אל המשאבה, ומהדקים אותם ביד ככל יכולתנו, לאחר שאנו מבינים כי עם מפתח לא נצליח אפילו להתקרב לשם (מישהו כתב הנדסת אנוש מופלאה?). לאחר ההברגה, מנסים בכל זאת להדק עם מפתח. פעם מלמעלה ופעם מלמטה. לפתע אנחנו מרגישים כי לו היו לנו עוד שני מפרקים ביד, בנוסף למרפק, היינו עשויים להסתדר יותר בנוחות. הצינורות הודקו!

עכשיו צריך לחבר להם צינור דלק...

מחברים. לך תשים על זה באנד שהדלק לא יברח.

אז נכון, ניתן להשחיל את הבאנד מלמעלה, אבל להדק אותו - זה רק בזכות המפרק הנוסף שיש ביד, ומברג, כמובן.

 

חוזרים אל מיכל הדלק.

בית הניפל לא בר שימוש. להחזיר אותו למצב עגול זוהי משימה בלתי אפשרית, אפילו בשביל רענן.

יש את המיכל של און העומד במחסן.

מפרקים או לא?

חיש מהר הדילמה נפתרת באמצעות מפתח שוודי.

 

בית הניפל מפורק ומורכב במיכל של הדוכסית.

צינור הדלק מחובר אליו. צינור מילוי הדלק מחובר אליו אף הוא, המיכל מקובע למקומו, ואז.....

 

האישה מתקשרת.

"מה קורה?" היא שואלת, "כבר ערב, הילדים רוצים לראות אותך לפני שהם הולכים לישון, אתה בדרך?"

"אני בדרך", אני עונה, ושומע את אנחת הרווחה שלה דרך הטלפון "אני בדרך למלא דלק עבור הדוכסית, בשביל להניע אותה עם דלק מהמיכל".

אחסוך לששת קוראיי את התגובה שלה...

ובנושא אחר - כאשר אתם קונים ספה לסלון, כדאי לדאוג לזה שהיא תהיה נוחה גם לשינה, ומספיק גבוהה ע"מ שהכלבים לא יקפצו עליה במהלך הלילה.

 

בקבוק של דיאט קולה תורם את גופו לדוכסית והופך למשפך, ומיכל הדלק של הדוכסית מתחיל להתמלא לו לאיטו.

 

בדיקת נזילות - אפס.

אני נכנס לדוכסית, פותח סוויץ' ומנסה להתניע. כלום לא קורה.

רענן "מפמפם" דרך הכבל גז. נסיון התנעה ראשון - נכשל.

כך גם נסיונות ההתנעה הבאים אחריו.

 

דלק לא מגיע למנוע... כל העבודה שנעשתה, כל הזיעה שניגרה, הכל לשווא.

 

אך לא איש כרענן יישבר, הוא מפרק את צינור הדלק מהפילטר, ומתחיל לינוק. כלום לא קורה. יניקה ועוד יניקה, עד שלפתע אני רואה את פניו מתעוותות בגועל רואה אותו יורק בעודו מסנן קללה, ובליבי אני אומר "אז כן מגיע דלק בסופו של דבר".

 

נעשה נסיון נוסף להתניע, והנה הדוכסית מניעה בנגיעה, באופן עצמאי לחלוטין, ללא בקבוקים המונחים על הגג, ללא מעקף של מערכת החשמל - בכוחות עצמה!

 

רענן ואני מביטים זה בזה. אין עצבים יותר, רק זיעה.

מבלי אומר, רענן מחליף אותי ליד ההגה, משלב לרוורס, יוצא מהחניה ונוסע אל עבר השקיעה.

תהיתי אם הוא ישוב...

 

כאשר הוא שב, את החיוך שהיה לו על הפנים אי אפשר בכלל לתאר, ואני די בטוח שהוא נשאר שם עד עכשיו.

"לך תוציא רשיון טיס" הוא אומר לי, "זה מטוס הדבר הזה."

"מטוס מפיברגלאס, כן בטח" אני עונה.

"תבדוק בעצמך" רענן יורה.

 

מבלי לחשוב פעמיים, אני מתיישב במושב הנהג, משלב להילוך, ומתחיל לנסוע. מזה לנסוע? לטוס... זה מטוס הדבר הזה... מנוע 1500 סמ"ק המונח בתוך קופסא מפיברגלאס.

 

עלטה בחוץ...

מתחילים לנקות ולסדר אחרינו. אין עצבים יותר, רק חיוכים, אפילו הזיעה כבר לא ניגרת. רק חיוכים!

 

כתבתי מקודם כי אי אפשר לומר שנעשה משהו מועיל ביום הזה, אבל בערב....

 

מסיימים לסדר ולנקות, והנה רענן מדליק את הסיגריה שאחרי...

 

 

 

[עדן אלימלך]

רענן הדוכסית תגיע למיפגש "ישראלי על הבר" ??

[honda cx500]

כאשר אתם קונים ספה לסלון, כדאי לדאוג לזה שהיא תהיה נוחה גם לשינה, ומספיק גבוהה ע"מ שהכלבים לא יקפצו עליה במהלך הלילה.

 

יוני ידידי, בתור הקורא העל תקני שלך, אני רוצה להעלות כמה נקודות למחשבה והבהרה ברשותך:

 

לא תמיד צריך מיטה כדי לישון. פשוט צריך לחשוב יצירתי. אני למשל ישן בתוך גברוש הסובארון הנועז, ביחד עם 2 גלגלים של פנטיק וארגז מלא חלקים של דרבי, ותאמין לי שאין כיף יותר גדול מזה....נכון, הגב מקבל עיוות קל, וגם הברכיים כבר לא משהו, אבל בחייך - תחשוב על החלופה - לישון עם רעיה שמטרטרת ללא הפסק על הפיגועים הכלכליים שאתה עושה? יש לי קצת מקום בגברוש אם תהיה בבעיה.....

 

 

תפסיק להשמיץ את מזג האוויר הנפלא שלנו במישור החוף. אני לדוגמה, גם אם תכוון אקדח לראשה של הכלבה הארורה של אשתי (וגם תירה בה בבקשה, אם כבר אז כבר), לא תתפוס אותי בחיים מגיע לירושלים מרצוני החופשי ובאופן עצמוני.

 

 

הפסקת לכתוב על הניסיונות הקולינריים שלך בארצות מישור חדרה, ומנגד הפסקנו לשמוע על הדברים המוזרים שאוכלים בירושלים. יש לכך סיבה הגיונית? אולי פצחת בדיאטה חלילה? אולי הדוכסית גזלה את כל חסחונותיך ואתה מעדיף לרעוב? דבר אלינו, אני לפחות בהיסטריה שלא תרעב חלילה.

 

וחוץ מזה, כיף לקרוא כמו תמיד.

 

שלומי

[און יעקבסון]

רענן הדוכסית תגיע למיפגש "ישראלי על הבר" ??

 

אמנם לא הוסמכתי לענות על זה, אבל תהיה סמוך ובטוח שהיא תגיע...

[עדן אלימלך]

אמנם לא הוסמכתי לענות על זה, אבל תהיה סמוך ובטוח שהיא תגיע...

בפעם האחרונה שראיתי אותה היא היתה על הגרר בדרך לרענן...

[יניב רז]

יפה מאוד אני רואה שיהיה לה מספיק כוח לבצע דריפטים.

[y9853]

עכברים...

ולא, שלומי, לא התחלתי לכתוב על אוכל.

 

בביוב ליד המחסן של פיברקלאב חי לו עכבר. הוא גדל מיום ליום, משמין לו להנאתו (וכמו גמלים, גם עכברים אינם ניזונים מסוסיתות), וגם המאמצים של רענן ללוכדו באמצעות מלכודות עולים בתוהו.

לכן החלטנו לנקוט בגישה שונה. מתן מזון, או יותר נכון, שפיכתו לתוך בור הביוב בו גר העכבר.

אתמול שפכנו לשם שמן משומש, שאריות של המרייט וכן מעט טרפנטין.

יש לי הרגשה שבפעם הבאה שאגיע לשם, הכבר יכין לנו צ'יפס בשמן עמוק - רענן זכרת לשים שם תפוחי אדמה?

 

לצערי, למרות בקשתו המפורשת של רענן, לא צילמתי את בית מגוריו.

 

 

 

לענייננו....

 

גם אתמול נסעתי לבקר את הדוכסית.

המטרה היתה לסיים את מערכת ההגה, וכן לסיים את מערכת החשמל באופן סופי ומוחלט.

במערכת ההיגוי היה צריך להחליף גומיה הנמצאת בתוך פחית בקיר האש (הגומיה הזאת בכלל לא עשויה מגומי...) , להרכיב את הוינקרים הקידמיים, לבדוק שהכל עובד כשורה, ולהכין באופן סופי את הדוכסית לטסט.

 

השכם בבוקר פורק מוט ההגה לחלוטין, נוקה ונצבע.

בזמן שהצבע התייבש, נשלחתי ע"י רענן לחנות חלפים חדרתית, ע"מ לקנות את הוינקרים הקידמיים.

שאלתי אותו מה הכתובת בשביל להכניס ב- GPS, והוא אמר לי שהוא לא זוכר את הכתובת, אבל הוא יסביר לי איך הגיע לשם.

"אתה יוצא מכאן, בכיכר ימינה, אחרי שלושה רמזורים שמאלה..." וכן הלאה והלאה...

כאשר הסתכלתי עליו בעיני עגל, בעודי אומר לו שיש סיכוי יותר גדול שאגיע לטול כרם מאשר לחנות האמורה, הוא הסביר לי שוב איך להגיע לשם, הפעם בשפה שאני מבין, בירושלמית.

"תיסע לכיכר של חדרה - 300 מטר לפני הכיכר אתה לוקח שמאלה וזה שם.

 

הגעתי על המכה הראשונה... ככה זה כאשר מסבירים לי בשפה שאני מבין.

 

כאשר חזרתי מצויד בפנסים, הורכב מוט ההגה, הורכבו הוינקרים, כך שכעת הכל תקין לחלוטין. כמעט.

יש עדיין מעט מאוד בעיות חשמל שלא הצלחנו להתגבר עליהן, ואני בטוח שגם זה יקרה בקרוב.

 

לאחר ניקוי וסידור המחסן, הייתי צריך לעלות לירושלים, כך ששוב פספסתי את המרק התימני...

 

 

רענן אומר שהגיע הזמן לפנות את המחסן.

כל מה שהוא יכול היה לעזור לי בו, נעשה.

 

אני יודע שאלמלא העזרה הענקית של רענן, אלמלא המוכנות שלו לשתף וללמד, אלמלא גדלות הלב שלו הדוכסית היתה רחוקה מלהיות מוכנה כה מהר.

בהחלט יכול להיות שבשבוע הקרוב הדוכסית תעשה עליה לירושלים, אך עדיין מוקדם לדעת בוודאות.

[gilcom]

היי יוני

 

האם בדקתם שיוניט לחץ שמן והנורה תקינים וכנ"ל מד הטמפרטורה נותן קריאה נכונה?

 

מה עם מד הדלק והמהירות?

[oldcar]

כל המציל דוכסית אחת כאילו הציל ממלכה שלמה...

יוני כל הכבוד על העשיה והכתיבה.

[y9853]

היי יוני

 

האם בדקתם שיוניט לחץ שמן והנורה תקינים וכנ"ל מד הטמפרטורה נותן קריאה נכונה?

 

מה עם מד הדלק והמהירות?

 

 

נורת לחץ השמן תקינה, אם כי היא לא עובדת, עדיין.

הנורה עבדה, ומכאן אני מסיק שגם היוניט תקין.

סביר כי באחת מהפעמים, באחת מההתקנות של דבר זה או אחר, ניתקנו בטעות, או שלא בטעות, את אחד החוטים הלא נכונים, דבר אשר גרם לכך שנורת לחץ השמן לא נדלקת עוד.

 

אני חושב שגם מד הטמפרטורה עבד וכעת הוא אינו עובד.

 

מד הדלק לא עובד ואילו הספידומטר נותן מושג מסויים על המהירות בה נוסעים.

 

במידה ואכן הדוכסית תעלה לירושלים בקרוב, זה יהיה לאחר שתהיה לי איזו שהיא בקרה מסויימת על חום המנוע ולחץ השמן. כך אני מקוה לפחות.

בכל מקרה, זה יהיה בליווי צמוד של עוד רכב אחד לפחות...