כרמל - הדוכסית שלי

[yosi277]

נוסף עוד קורא לשישה ועכשיו יש לך שבעה

כיף לקרוא ועוד יותר כיף לראות את השיפוץ. שיהיה בהצלחה בהמשך

יוסי

[drsubaru]

עכשיו יש לך שמונה. כיף לעקוב אחרי התמונות.

[eran_k]

יש לך איזה טיפים לניקוי של מכללים?

[y9853]

יש לך איזה טיפים לניקוי של מכללים?

 

שפשוף, והרבה מזה...

דברים שאינם רגישים לניקוי חול - אז ניקוי חול.

ליאור ברוך (שאני חושב שהוא ניקה יותר דברים ממני) יש איזו נוסחת פלא הכוללת השרייה במספר חומרים בו זמנית.

הוא העלה פעם את רשימת הפלאים שלו כאן לפורום, ובמקרה שמרתי אותה כקובץ וורד, אשר אנסה להעלות אותו לכאן.

כאמור, כל הזכויות שמורות לליאור.

ניקוי חלקים ובציעה בתהליך שיפוץ.doc

[השושנים]

אני אישית התמכרתי ל-"פאוורטולס" (איך אומרים בעברית?) של רענן.

קיצר את העבודה בהמון זמן והתוצאות מרשימות. - רן

[y9853]

איזה יום....

 

קמתי השכם בבוקר... הציפורים עוד נוחרות על העצים, ואילו אני נכנס לפחית היפנית (שבכלל יוצרה באנגליה) ונוסע אל הזריחה... חוץ מזה שנסעתי מערבה, הכל הגיוני ונכון...

 

כאשר הגעתי מערבה, הערתי את אבא של אריה ממועדון הפיברקלאב (מסתבר שיש אנשים הישנים בשעות נורמליות - לא ברור לי הסיפור הזה), ולקחתי ממנו משולשים וזרועות למשולשים אשר אריה עשה להם ניקוי חול.

 

משם המשכתי לי אל המחסן של פיברקלאב, ואל הכרמל שלי, שעמדה וחיכתה לי ולצינורות המים שקניתי לה...

 

צינורות המים הורכבו, הבאנדים הודקו, והכל היה מוכן למילוי המים...

המים הירוקים נשפכו אל תוך הרדיאטור (וגם קצת החוצה, אבל את זה לא מספרים), והנה הם עולים ועולים, ואז מגיעה לו טפטופון קטן, לאט לאט, זרזיף של מים ממשאבת המים. האם היא לא נאטמה מספיק טוב? האם ישנה בעיה אחרת?

כניסה מתחת לאוטו מוכיחה כי ישנה נזילה מהמשאבה עצמה.

מיד נשלפת לה משאבה חליפית מהמחסן, מתפרקת ומתנקה לה (לא, לא בכוחות עצמה), ומורכבת במקום. האטם כמובן מונח, הסיליקון כמובן נמרח, המים כמובן נכנסים לרדיאטור, והמשאבה החליפית כמובן נוזלת.

בעסוש.

 

החלטה על שליחת המשאבה לשיפוץ תתקבל בהמשך היום, ממש לפני סגירת בתי המלאכה, כך שכאשר מגיעים לבית המלאכה, רואים את בעל הבית סוגר את בית המלאכה ועולה על אופניו. עוצרים אותו, מראים לו את המשאבה, סוגרים על מחיר וממתינים למחר שהוא יעשה את העבודה.

 

אני כותב בלשון רבים, ולפתע שמתי לב שכלל לא הסברתי מדוע...

רענן הצטרף אליי כרגיל (צריך מישהו שיעשה את מרבית העבודה) ואלינו הצטרפו היום איציק (עד שהוא לקח את הרום שלו לטסט, אשר עבר בהצלחה ==> מזלטוב, איציק) ובשלב מסויים גם ישראל, אשר אף הוא משפץ לו רום.

 

בזמן שרענן נסע עם איציק לעשות טסט, ועוד כלמיני סידורים הקשורים בעבודה של רענן (אחרי הכל, הוא גם צריך לעבוד ולא רק על האוטו שלי) פירקתי את דוושת הקלאץ' ואת המשאבה העליונה של הקלאץ'.

את דוושת הקלאץ' כמעט לא היה ניתן להזיז, גם לא בכח פיזי לא מתון, והמשאבה ראתה ימים טובים יותר, והיא אינה ברת שיפוץ.

לאחר פירוק, ניקוי, צביעה וגירוז של הדוושה, היא יוצאת רכה, חלקה ונעימה כמו טוסיק של דוושת קלאץ'.

 

בזמן שהצבע התייבש לו (הן של המשולשים והן של דוושת הקלאץ') פירקתי את הבוסטר של הברקס. הוא יישלח לבדיקה, ובמידת הצורך גם לשיפוץ.

 

רציתי גם לסיים עם ההגה, אך לא הצלחתי לפרק את הפלאח בו הוא יושב בקיר האש (בין תא המנוע לתא הנוסעים). בכלל, מי לעזאזל עושה קיר אש מפיברגלס?!?!?!

 

כאשר רענן ואיציק חזרו מהטסט, התברר לי שאת הברגים הללו פותחים מתוך תא הנוסעים. יש לפרק את הריפוד, ורק אז ניתן להגיע אליהם.

בעסוש.

 

בזמן שישראל ואני נסענו לשים את משאבת המים (מתחילת הסיפור של היום), איציק ורענן הספיקו לפתוח את אותו פלאח מעצבן, להרכיב את דוושת הקלאץ' והמשאבה במקום, ואפילו להוריד משולש אחד ושתי זרועות, להכניס להם את הגומיות שלהם למקום ולהרכיב את הכל על באוטו.

בעסוש...

 

מי חשב שלנוסע לאיזור התעשיה ייקח כה הרבה זמן...

 

בשורה התחתונה, למרות שישנה התקדמות ניכרת עם האוטו, אני מבואס.

סוג של משבר...

אומנם משבר מוכר שיש אותו לכל מי שמשפץ רכב ישן, אבל עדיין, זה לא נעים...

 

רציתי להספיק היום הרבה יותר, רציתי לעשות בעצמי עוד ועוד, אבל אני מודע למגבלות שלי ולזה שאני לא מכיר את כל הדברים שישנם בכרמל. רענן יודע הרבה יותר ממני, והוא מלמד אותי בלי סוף, ואני יודע שבלעדיו השיפוץ הזה לא היה קורה כל כך מהר. אני מודה לרענן מעומק הלב, שוב ושוב. על הכל. על התמיכה, על העזרה, על הלימוד, על האירוח ועל כל מה שהוא עושה למען פיברקלאב ולמען "גדולים מהחיים". אני בהחלט חושב שהוא גדול מהחיים.

 

אז נכון, אין לי כאן תמונה של רענן, אלא רק תמונות של מה שנעשה היום, אבל תצטרכו להאמין לי, או שאעבור אחד אחד מכם (הרי בסך הכל אתם שישה) ואשכנע אתכם שרענן עושה באוטו הזה ניסים ונפלאות.

[עדן אלימלך]

יוני אתה לא נח אני מחכה ליראות אותה גמורה.....

[y9853]

יום תלביב....

 

נתתי לילדים להתעורר בזמנם החופשי, ואז זרקתי אותם לצעצוע היפני, קשרתי אותם היטב, ונסענו הרחק, אל העיר הגדולה.

בשער הגיא עצרנו להחתים דרכונים, והמשכנו אל מדינת תלביב.

יצאתי מצויד ברשימת מקומות אשר קיבלתי מרענן, מקומות בהם אוכל לעשות שיפוץ למשאבת הברקס הקידמית, כמו גם לקליפרים הקידמיים וכן היכן אוכל לרכוש צינורות ברקס גמישים (קשה להשתמש במילה גמיש, למה שהיה באוטו לפני הפירוק).

בנוסף, הייתי אמור לעבור אצל רב הפורום, חן פרחי, ע"מ לרכוש גומיות למוט המייצב של הכרמל - גומיות (כמו גם המוט) אשר שונים מאלו של הרום המאוחר יותר.

 

עם הילדים הגעתי למקום הראשון, הבלם שרגא (או אולי שייקה, או אולי משהו אחר שמתחיל באות ש') ברחוב ריב"ל. היות ועל חניה אין על מה לדבר, השארתי את הילדים באוטו (ילדים מאודים זה אחלה, אבל אלו שלי, נשארו במזגן המפונקים) וקפצתי לחנות. "מה פתאום.... כבר מזמן נגמר לנו המלאי של הדברים האלו, אין מצב בעולם שתמצא", היתה התשובה לשאלתי האם משאבת הברקס ושאר הדברים ניתנים לשיפוץ.

רגע לפני שאני עוזב את החנות, ניגש אליי איזה בחור מבוגר ואומר לי: "תשמע, יש איזה מישהו ביפו, הוא יש לו את הדברים האלו... סע אליו..."

רשם לי על צטלה כתובת וטלפון, ושלח אותי לדרכי.

ניסיתי להתקשר, הפלא' שלי בכלל לא מזהה את המספר. לא נורא, אמרתי לעצמי, נזרוק את הילדים באיזה מקום חמים ונעים, שיישבו להם שם, בעודי מכתת את רגליי בין החנויות השונות.

לפיכך, הורדתי את הילדים בשקר כלשהו, ונסעתי לי לדרכי.

הגעתי אליו... מרכז הבלם... איש חביב בהחלט.

אומר לי, יש לי בוסטר משופץ יחד עם המשאבה הרכזית כאן על המדף, תשאיר את שלך - קח את זה. את הקליפרים ייקח לי כשעתיים לשפץ, יעלה לך ככה וככה...

שאלתי אותו לגבי צינור ברקס גמיש, והוא ענה - יש שניים שאני מכיר שיכולים להכין לך, אחד טכנו צינור ביצחק שדה והשני אחים בכר בקיבוץ גלויות, לא זוכר איזה מספר. אמרתי לעצמי שאחים בכר בקיבוץ גלויות הרבה יותר קרוב.

גוגל לא מכיר אחים בכר... ואם גוגל לא מכיר, איך מישהו בעיר זרה יגיע אליו???

עוד כמה בדיקות עם גוגל, והנה יש אחים סמי בקיבוץ גלויות....

נוסעים אליו, נכנסים עמוק עמוק לתוך מפעל משונה, עם מכונות גדולות שרואים בסרטי אימה, ושם יושב לו איש שאומר לי: "נו בטח, חצי שעה יש לך שלושה כאלו, במחיר של ____ לאחד".

אמרתי לו אחלה...

לעצמי אמרתי, בדיוק זמן לחזור אל הילדים, לראות אם לא אכל אותם איזה דג חרב, ולחזור.

התחלתי לנסוע, ואז לפתע נזכרתי כי נתבקשתי לעבור אצל חן פרחי.

כאשר שאלתי אותו אתמול איך מגיעים אליו, הוא שאל אותי: "יש לך וייז?"

לתשובתי החיובית הוא נתן לי את הכתובת והוסיף "אי אפשר להסביר איך להגיע לשם".

נסעתי לפי הוייז, והנה פתאום הוא מכניס אותי באין כניסה, כמעט עולה על מדרכות, מעביר אותי בתוך בתים, וכאשר אני רואה את חן מהרחוב, הוייז אומר לי "פנה שמאלה". מסתבר שאפילו וייז לא יודע איפה חן נמצא...

 

נכנסתי למפעל....

ואוו!!!!

הרגשתי כמו צ'ארלי בממלכת השוקולד, רק של מסטיקים...

גומיות בתנור במגוון צורות ומרקמים, הכנה של פלטות גומי במכשיר ענק להכנת פסטה, חום אימים של מאפיה, והריח... אוח הריח... לו רק ניתן היה להעביר את הריח אל ששת קוראיי....

לפתע אני קולט שחן מדבר איתי כבר איזה חמש דקות, ואין לי בכלל מושג על מה, ואני אומר לו: "אתה שם לב שאני לא מרוכז, אני פשוט עומד כאן, מסתכל סביב ומתפעל".

חן לקח אותי למחסן... במחסן מסודרים בארגזים המון גומיות, לפי סוג הרכב ולפי עוד דברים שאין לי בכלל מושג מה הם. מנסים להתאים גומיה, ולאחר הגומיה השלישית, נמצאה התאמה! יש גומיות למייצב!

לקחתי ממנו שש גומיות כאלו - לשלושה רכבים של חברי הפיברקלאב, והוא לא רצה אגורה שחוקה בתמורה. בדרך החוצה, בתשובה לשאלתי על מבנה קטן, הוא סיפר לי על כך שבכל הבניין הזה החביאו נשק בתקופת הבריטים - כאן היה סליק, כאן עוד מחבוא, והנה הרווחתי גם שיעור בהיסטוריה.

היה לנו עוד דיון מעניין על שובינסקי, ופשוט לא יכולתי לעזוב - לעזאזל הילדים, אני נשאר כאן!!

 

בסופו של דבר, נסעתי משם... נסעתי לאסוף את צינורות הברקס, לקחת את הילדים, ומשם נסענו אל מרכז הבלם, לקחת את הדברים חזרה...

מסתבר שהנוכלים האלו (הילדים, אלא מי?) הסתדרו להם עם א.צהריים, ואילו אני נשארתי רעב...

המזל הגדול הוא שמתחת למרכז הבלם, יש חנות פלאפל...

נתתי לילד הגדול כסף, ואמרתי לו שיביא לי מנת פלאפל, כמו שאני אוהב, בזמן שאני אכנס לשלם על השיפוץ של מערכת הברקס, ואקח את הדברים בחזרה.

איך שאני מסיים, אומר יפה תודה, שלום ולהתראות בשמחות, הילד נכנס. חשבתי הביא לי אוכל, אך הוא בידיים ריקות...

שאלתי אותו מה קרה לפלאפל שלי?

והוא עונה לי, "אבא, אין להם פלאפל באש תנור, יש רק או פיתה או לאפה"

לך תסביר לו שברגע שהחתמנו דרכון בשער הגיא, צריך לדבר בשפה אחרת עם האנשים...

אין בתלביב אש תנור, יש לאפה...

 

המטלות שהיו לי בעיר הגדולה הושלמו, ולכן אפשר לקשור שוב את הילדים, ולחזור הביתה.

בדרך חזרה, עצרנו שוב להחתים כניסה בדרכון ושבנו הביתה רעבים (לפחות אני) אך מרוצים...

[dorian1212]

כתיבה מדהימה.

כל הכבוד אני מאוד נהנה לקרוא!

ובהצלחה בהמשך השיפוץ!

[און יעקבסון]

תוסיף אותי לרשימת הקוראים, יוני. אוהב את סגנון הכתיבה שלך. תמשיך בשיפוץ ותמשיך לדווח.

[hearse]

מזל שהבלונדי לא ביקש מהמוכרת בפיצוציה

 

 

"מציצה"

 

יופי של כתיבה

[דני יונגר]

תוסיף אותי לקוראים , לדעתי אתה כבר בשמונה ...

[ויטו]

יוני אני מקבל דיווחים און ליין כל היום אבל כיף לקרוא הסגנון יפיפה כמובן שאני קורא נוסף ונלהב חזק ואמץ

[מוטיקוביה66]

הדיווחים המושלמים שלך נהדרים ומוסיפים נופך של תגלית ומגוון צבעים לשיפוץ.

עוד קורא נאמן נדמה לי שיש כבר מניין!

[יניב רז]

1+ גם אני מאוד אוהב את סיגנון הכתיבה שלך,פשוט תענוג לקרוא ולעיין בתמונות.