שרשור פוליטי של לאחר בחירות

[sperial]

סוציאל דמוקרטית. תמיד - גם מימי מפא"י - שילבה את הכלכלה החופשית* עם מדיניות רווחה נרחבת.

 

*כדי להבין זאת אתה צריך לחשוב במונחים של שנות ה-50 וה-60. מדינה ענייה, בלי שום תשתיות, שקולטת מיליון וחצי פליטים חסרי כל מכל רחבי העולם, בסביבה של עולם מערבי שעדיין סובל את תוצאות מלחמת העולם השניה. לא בדיוק סביבה עם יותר מדי כושר תמרון. במגבלות האלה עשתה עבודה יוצאת מהכלל, וכדאי שתראה את ההתקדמות ב-20-30 שנות השלטון הזה.

עריכה אחרונה ב-8 לאפריל, 2019 על ידי sperial

[ChemGuy85]

הדרום לא רואה פריחה כלכלית אדירה, באר שבע רואה פריחה כלכלית. (עוד לא אדירה). דימונה, רהט, ירוחם, אופקים וכו' וכו' נשארו ויאשרו אותם חירבה, אף אחד לא מתקרב לשם ולאף אחד במערכת הפוליטית לא איכפת מהמקומות האלו.

מיליארדים זורמים לישראל מכל רחבי העולם בגלל חברות פרטיות מוצלחות, סינים מגיעים לארץ לקנות חברות ישראליות פרטיות במיליארדים.

תחנות רכבת באמצע שומקום כדי להגיד "תראו, בנינו תחנות רכבת!" (להוציא אחת או 2 ממש מתבקשות ונהדרות כמו תחנת כרמיאל), כבישים ומחלפים שמועילים לשנתיים במקום תכנית ארוכת טווח ותחב"צ ראויה.

בנוגע לענייני העסקים והאקזיטים, כתבתי בת'רד הזה פוסט כמה עמודים אחורה. ההצלחה פה היא לא בזכות הממשלה, אלא למרות הממשלה.

 

2 הדברים הנכונים היחידים שנרשמו פה- חברות הייטק בינ"ל שנכנסות לישראל (מקבלות הטבות מס אדירות, אבל זה מספק תעסוקה לאלפים פה אז זה שווה) והשמים הפתוחים שהם פועל ממשלתי (אם כי מדובר במגמה כלל עולמית, לנסות להילחם בה היה משאיר את התיירות לישראל בקרשים)

 

הפריחה תגיע גם לערי לווין של באר שבע.

 

יש לי הרבה טענות על אופן פיתוח תשתיות בארץ, אבל היכולת לסלול כבישים מודרניים ולבנות תחנות רכבת היא לא דבר מובן מאילו. אין הרבה מדינות בעולם שיכולות לשפוך מיליארדים על רכבת כבדה ועוד מיליארדים על רכבת קלה ועוד מיליארדים על כבישים.

 

חברות פרטיות מוצלחות לא צצות באופן ספונטני. חברות פרטיות מוצלחות מופיעות לאחר שנים ואפילו עשרות שנים של מדיניות כלכלית מוצלחת וסביבה משגשגת. (חינוך, תרבות, בריאות, תשתיות, תחבורה)

 

אי אפשר להגיד שכל מה שרע במדינה זה בגלל ביבי והימין וכל מה שטוב מתרחש באופן ספונטני למרות הממשלה ולא בזכות. זה לא עובד ככה.

 

אגב, בהארץ פרסמו כתבה מעניינת על זה שגם מאות אלפי עולים בעלי דעות ימניות, שהגיעו לכאן מאז תחילת שנות ה-2000, שינו את המפה הפוליטית בישראל, וזה לא רק מיאוס כללי כלשהו בעם מהשמאל.

.

 

זה חלק מהגזענות של השמאל.

 

כל הזמן מחפשים מישהו להאשים בכך שהם לא מצליחים לחזור לשלטון.

 

ביבי, הסתה, מזרחים, רוסים

 

כולם אשמים

עריכה אחרונה ב-8 לאפריל, 2019 על ידי ChemGuy85

[netco]

אני חושב שלקחי אוסלו הופקו וחוץ מזה שוב, כחול לבן זה לא שמאל בכלל.

 

לקחי אוסלו הופקו בכך שהציבור לפחות בחלקו הלך ימינה ולא משתכנע מהדיבורים על "שלום" ו"פתרון" וכו',

אבל יש חלקים נרחבים הן בציבור והן בקרב הפוליטיקאים שטרם הפיקו את הלקחים הללו.

אה ואני שמח שכחול לבן הצליחו לשכנע אותך שהם לא שמאל, אבל לשים כמה עלי תאנה שהם יותר אופורטוניסטים מאנשי ימין,

לא הופך אותם ל"לא שמאל".

 

אם השיח הרדוד הזה באמת הגיע גם מרבין, גם זה עצוב, אך זה היה מזמן ובעשור האחרון זה משהו שיטתי מכיוון ביבי, משהו שקשה להתעלם ממנו..

 

למה ציפי לבני בבחירות הקודמות לא אמרה ש"היא והרצוג יורידו ביחד את הזבל"? בבחירות הנוכחיות לא האשימו אותו בבגידה ובשימוש ציני בחלל צה"ל?

וזה רק בפוליטיקה כן? לא נפתח את מה שקורה ברשתות ובתקשורת.

אז צר לי שאני לא משתכנע מהדיבורים על השיסוי של נתניהו בטח כשהם מגיעים מהצד השמאלי של הקשת הפוליטית (כאמור, לא אתה-אלא שמשם בעיקר הטענה נשמעת).

 

אתה מתייחס לכך שהתוכנית קיבלה רוב בהצבעה שעברה בממשלה (בתמיכה נמרצת, אגב, של נתניהו)? או אולי לרוב של 67 שקיבלה בהצבעה שנערכה בכנסת? אני מבין שאלה לא תהליכים דמוקרטיים תקינים מבחינתך.

 

דומני שאתה מבלבל בין חוקי (יעני לפי הכללים הטכניים) לדמוקרטי.

להיבחר על בסיס מדיניות מסויימת, ואז לבצע בדיוק את המדיניות של הצד השני, זה לא דמוקרטי.

לפטר שרים בממשלה כדי לייצר רוב לתוכנית-לא דמוקרטי.

לשלוח את המשטרה לעצור אוטובוסים בדרך להפגנות (יענו טרם ביצוע העבירה כן?), לא דמוקרטי.

לבצע הארכות מעצר סיטונאיות לנערים ונערות שחלקם קטינים-לא דמוקרטי.

להמשיך? כי בימין רובנו עדיין זוכרים טוב מאוד מה קורה כשהשמאל נחוש לקדם מדיניות מסויימת.

 

אה ואם כבר הזכרת את נתניהו, יש סיבה טובה מאוד לזה שאני לא מצביע ליכוד, ההתנתקות זו אחת מהן.

 

אנשי ימין ככלל לא משיחיים. אבל מי שמוביל את המחנה הזה בשנים האחרונות כן.

המתנחלים אמצו את הנרטיב הבטחוני מיומם הראשון. אבל זו אחיזת עיינים. רוב הישראלים עפי כל סקר ומדגם וכו׳ מאמינים בפתרון מדיני מול הערבים.

עכשיו בוא נשאל את השאלה הפשוטה: נניח שאנחנו יודעים שהסכם מדיני אפשרי ויעבוד ויביא שקט ושלום במחיר של פשרה טריטוריאלית. אתה רואה התכנות לזה שסמוטריץ, בנט, מוטי יוגב ופייגלין יתמכו בזה? אני לא.

.

 

אני חושב שאתה קצת מפספס, כי בסוף גם בימין וגם בשמאל מניח שיימצאו בקצוות כאלו שמתנגדים) רוצים שלום אמיתי ושקט.

המחלוקת לטעמי בין ימין לשמאל היא לא על החזון אלא על הפרקטיקה, האם פשרה טריטוריאלית היא תביא שלום? האם נסיגות חד צדדיות יקדמו אותנו לשם?

כאן בדיוק המחלוקת והסיבה שהאישים שציינת לא תומכים בזה, כי הסכמים גם ניתן להפר (אוסלו יוכיח) והסברה היא שפשרה טריטוריאלית פשוט מייצרת תמריצים עבור הצד השני להפר את ההסכם, במטרה לקבל עוד אח"כ.

 

ואגב אני לא יודע למה אתה חושב שהטיעון הבטחוני הוא נרטיב וגם אחיזת עיניים, אם יורים עליך טילים מרצועת עזה מה ימנע מהם לירות טילים על המרכז והשרון ולשתק לחלוטין את ישראל?

(שלא לדבר על פיגועי שנות ה-90 שהיו בלב ליבה של ישראל ולא רק ביו"ש, באמת צריך להזכיר את זה?)

 

סוציאל דמוקרטית. תמיד - גם מימי מפא"י - שילבה את הכלכלה החופשית* עם מדיניות רווחה נרחבת.

 

לוידע, לי אישית תמיד היתה לי תחושה ששמולי, שפיר, יחימוביץ' ושאר החבר'ה הרבה יותר בכיוון של כלכלה חופשית סטייל ונצואלה, מכלכלה חופשית סטייל סקנדינביה.

אה וגם יש לי אי אלו השגות על ה"דמוקרטית" של מפא"י, אבל לא נראה לי כדאי לפתוח את זה.

[sperial]

זה גם פחות רלוונטי להיום. בן גוריון הלך לעולמו ב-1973.

והאנשים האלה ממש אינם תומכים בכלכלה נוסח לונצואלה. יותר נוסח אירופה הצפונית. אף אחד לא מנסה לקיים כלכלה בלי מיסים, אלא לשנות חלוקת משאבים.

 

דרך אגב, בימי מפא"י/המערך המיסים בישראל היו גבוהים מאד, אם כי בתנאים ששררו היתה גם הזקקות עצומה לסיוע מבחוץ.

 

בימי פנחס ספיר היו תמיד סיפורים על כך שהוא מחפש בעולם מיסים שטרם הוטלו בישראל, אבל לא מוצא.

 

עוד דבר לזכות השלטון בשנים הראשונות היה שמושחתים - שהיו גם היו - מצאו עצמם מהר מאד בבית המשפט, בלי תרגילי השרדות נוסח נתניהו.

 

מדיניות המיסוי הנמוך ותאוריית החלחול הם דברים די חדשים במקומותינו.

 

תחזור לכלכליסט לחפש את הסיפור על ההעברות החשאיות למערכות החינוך החרדיות, כדי להבין איפה נעלם תקציב המדינה (לא רק שם, גם בעוד בכל מיני דרכים מוזרות") ואיך איכות ההון האנושי בישראל מדרדרת בחסות השלטון.

עריכה אחרונה ב-8 לאפריל, 2019 על ידי sperial

[יבגניפ]

לא יבגני. אם עוד כמה אלפי עצלנים כמוך יקומו להצביע אולי יהיה אפשר להוריד את סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה. או להוריד את הגוש בכמה חברי כנסת, בגלל הפרגמנטציה.

אם כל מה שאתה מסיק ממה שכתבתי עד היום זה ״עצלנות״, אנחנו בבעיה חמורה ונתקלנו בקיר. קרא מחדש, אולי תראה עוד משהו.

כבר כתבתי אתמול בבוקר: הבעיה של אנשים כמוך היא חוסר ההבנה של הטכניקליטיז של הבחירות. יותר מצביעים זה מדד יותר גבוה להכנסת ח"כ, והדבר הזה פועל במנות, לכן לא צריך הרבה יותר מצביעים מהצד הנגדי כדי לשנות את הרכב הכנסת.

והבעיה של אנשים כמוך היא חוסר הבנה של איפה הם חיים.

אז סמוטריץ׳ לא יכנס הפעם לכנסת. ואו. הוא יכנס רק בעוד שנתיים, כי אין כמעט שום סיכוי שתקום ממשלה שתחזיק 4 שנים.

אני חושב שאתה קצת מפספס, כי בסוף גם בימין וגם בשמאל מניח שיימצאו בקצוות כאלו שמתנגדים) רוצים שלום אמיתי ושקט.

המחלוקת לטעמי בין ימין לשמאל היא לא על החזון אלא על הפרקטיקה, האם פשרה טריטוריאלית היא תביא שלום? האם נסיגות חד צדדיות יקדמו אותנו לשם?

כתבתי לך כבר בעבר; יש אידיאולוגיות שגורמות לאנשים לחשוב ששווה למות בעדן. אני לא מאמין בשום אידיאולוגיה כזו. זה ההבדל ביני לבין רבים אחרים. ואני בהחלט חושב מטבע הדברים שהימין הרבה פחות... חושש.. מפתרונות שיובילו לעוד מוות, מעצם הגישה שלו.

כאן בדיוק המחלוקת והסיבה שהאישים שציינת לא תומכים בזה, כי הסכמים גם ניתן להפר (אוסלו יוכיח) והסברה היא שפשרה טריטוריאלית פשוט מייצרת תמריצים עבור הצד השני להפר את ההסכם, במטרה לקבל עוד אח"כ.

אבל הסברה הזו לא רלוונטית למי שחושב שאסור להתפשר על שטחי ארץ בכל מחיר. היא לכל היותר כלי בשבילו.

ואגב אני לא יודע למה אתה חושב שהטיעון הבטחוני הוא נרטיב וגם אחיזת עיניים

אני לא חשוב שהטענה שאסור שצהל יצא מיו״ש היא אחיזת עיניים. אני חושב שהטענה שההתנחלויות משרתות את המטרה הבטחונית זו אחיזת עיניים. למעשה, ככל הזכור לי, זה די מתועד איך אחיזת העיניים הזו התפתחה בשנות ה-70.

[sperial]

יבגני, עם פסימיות כזו אני לא מבין מה אתה מחפש פה. תעשה את המינימום למען מה שאתה רואה כתובת המדינה, למען עתידך.

 

מפלגות בנוסח סמוטריץ' נוטות להעלם כאשר הן לא נכנסות לכנסת. כמובן שנוצרות גם רשימות חדשות, אבל אני תקווה שיהיו פחות מסוכנות.

עריכה אחרונה ב-8 לאפריל, 2019 על ידי sperial

[SlowRide]

זה יותר ריאליזם מפסימיזם.

[arco1]

בבחירות הקודמות הצבעתי לפי הגישה הזו ולאחר מכן הבנתי שזה היה מטומטם. "רק לא ביבי" זה ממש ילדותי, כאילו ביום שיוחלף הוד ביביותו ההשפעה של סארומן תתפוגג וכולנו נתאחד לפתור את כל הבעיות של החברה הישראלית.

בפועל, יצא שנתתי את קולי למפלגה סוציאליסטית שאף פעם לא הסכמתי עם הגישה הכלכלית שלה + ביבי לעוד קדנציה.

 

עכשיו האלטרנטיבה היא בכלל לא סוציאליסטית, ואני מסכים לגבי "רק לא ביבי", גם כתבתי פה בשירשור שהקמפיין של כחול לבן מעצבן אותי. אבל אני מצביע לא בגלל הקמפיין ולא בגלל "רק לא ביבי", אלא בגלל המצע שלהם. בבחירות הקודמות לא היה למחנה הציוני הרבה מה להציע מלבד "רק לא ביבי".

 

אגב לא הצבעתי להם, אלא ליש עתיד על סמך הפעילות שלהם בממשלה, לאחר שהתאכזבתי קשות ממפלגת ימין האחרונה שהאמנתי בה (בנט את שקד) בבחירות שבהם נוצרה ברית אחים המפורסמת.

 

הצעתי לו את זה כי ניכר שהוא ממש מיואש מהעומד בראש.

[ChemGuy85]

היסטוריה מלמדת ששינויים אמיתיים מתרחשים רק אחרי אירועים קיצוניים. העולם צועד לכיון הזה, אך אנחנו עדיין לא שם.

 

עזבו אתכם.

 

תאכלו המבורגר שוויצרי ב-Port 19 + בירה ותסגרו את היום.

עריכה אחרונה ב-8 לאפריל, 2019 על ידי ChemGuy85

[arco1]

זה גם יגיע, אבל בבוקר נבקר קודם בקלפי.

 

משהו שלא מובן לי. זה הרי ממש לא משחקים אולימפיים, שם השתתפות היא כבר כבוד גדול. בשבל מה רצות בבחירות 41 רשימות?? כל אלה צריכים להשקיע מאמצים, כסף, להתעסק עם ביורוקרטיה וכו', בשביל מה? להגיד לעצמם ניסינו? ברור שלרוב הרשימות אין מה לחפש בבחירות..

[oryo]

אפשר להסכים או לא להסכים עם יבגני, מה שבטוח זה שכשקוראים לאי ההצבעה שלו "עצלנות" אזי שזה מעיד בעיקר על העצלנות (או החסימה המנטלית) של מי שכותב זאת - עמודים על גבי עמודים הוא רושם שמדובר באי אמון.

 

פשוט להקיא פעם אחר פעם איזו מנטרה (הגיונית, אגב) בלי להתייחס לארגומנט... ובקונטקסט הפוליטי זה משעשע כי זו תמונת מראה לשיח

 

Sent from my Pixel 3 using Tapatalk

[sperial]

זה לא אי אמון. זה אי אמון ביכולתו להשפיע.

נכון, קול אחד בין 6 מיליון בעלי זכות הצבעה נשמע מעט. העניין הוא שיש כנראה משהו כמו מיליון וחצי כמוהו, וזה כבר כוח

שלא לדבר על הפרטים הטכניים שהוזכרו, ועשויים להיות משמעותיים. יש מצב שכמה מאות מצביעים יגרמו לרשימה זו או אחרת לרדת מתחת אחוז החסימה, וזה כבר שינוי מהותי, כי מעבר אחוז החסימה פירושו קבלת כוח של לא פחות מ-4 חברי כנסת. וזה נכון גם בכיוון ההפוך

[arco1]

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5491207,00.html#autoplay

 

תשובה לשאלה שלי על לו"ז של ספירת הקולות ועוד.

[יבגניפ]

יבגני, עם פסימיות כזו אני לא מבין מה אתה מחפש פה.

חי כאן? החיים עצמם, כמו שראש הממשלה קורא לזה, לא מורכבים רק משרשורי בכי בפורום. אבל זה גם לא שמגמות ימניות פוליטיות מסוגים שונים זה משהו שמייחד רק את ישראל.

מפלגות בנוסח סמוטריץ' נוטות להעלם כאשר הן לא נכנסות לכנסת. כמובן שנוצרות גם רשימות חדשות, אבל אני תקווה שיהיו פחות מסוכנות.

ועל מה אתה מבסס את התקווה שלך? יש פה בשרשור אנשים, רציונלים, נחמדים, שהצביעו בנט בבחירות הקודמות. אותה המפלגה.

זה לא אי אמון. זה אי אמון ביכולתו להשפיע.

לא ידעתי שאי אמון ביכולתו להשפיע זה סינונים לעצלנות.

יש מצב שכמה מאות מצביעים יגרמו לרשימה זו או אחרת לרדת מתחת אחוז החסימה, וזה כבר שינוי מהותי, כי מעבר אחוז החסימה פירושו קבלת כוח של לא פחות מ-4 חברי כנסת. וזה נכון גם בכיוון ההפוך

שינוי מהותי במה?

ספריאל, אנחנו כל הזמן חוזרים לאותה הנקודה: הכנסת מייצגת את החברה. זה לא משחק בסופר מריו שבו פעם אחת אתה מביס את Bowser ויש happy end.

[amir74]

ואם אתה לא משתתף במשחק אז החברה לא מיוצגת במלואה.