שרשור פוליטי של לאחר בחירות

[SlowRide]

עד עכשיו זה איכשהו עובד, רוב הציבור השקט ממשיך לסחוב. הקורונה אמנם הגבירה את השחיקה אבל לדעתי זה לא מספיק כדי לגרום לרוב להרים ידיים. ראיתי בתואם טמקא שכבר הביאו חיסון מסין לבדיקה והתחילו ניסויים בבני אדם בארץ. כשהמשבר הזה יעבור והכלכלה תתחיל להתאושש הכל ישכח, ואם הליכוד יחלש ומפלגה אחרת תצליח להקים ממשלה בלי חרדים אז גם התקשורת תשכח מהם.

[pooh-bear]

לפני 24 דקות, יבגניפ כתב:

מה תעשה עוד 30 שנה? עוד 50 שנה?

תקווה שהמצב יהיה מספיק גרוע כדי שתוכל לקבל הכרה מהאו"ם כפליט ולהגר למקום סביר יותר.

[m3x7r3m3]

לפני 13 שעות, RK כתב:

באותם שנים גם הסקייהוקים שקיבלנו הופשטו לחלוטין ממערכות מתקדמות. קיבלנו אותם בלי מחשב הפצצה, עם כוונת צלב פשוטה, בלי הכנה לטילי א"א - את כל זה עשו רטרופיט בחיל האוויר על פני תקופה. רק מדגם N התחלנו לקבל משהו שהזכיר מטוס מתקדם, וזה היה ממש לפני מלחמת יום כיפור ובקושי הספיק לטייסת אחת מתוך חמש (2 בכלל היו מטוסי יד 2 מהצי).

גם ה-F-16 הראשונים שקיבלנו היו אלה שיועדו לאיראן, לא במפרט שאנחנו רצינו וגם אותם שדרגנו. שוב, אנחנו לא מגדירים להם. 

היתרון האיכותי שלנו בא בעיקר בזה שהם לא מתערבים לנו כשאנחנו עושים מהמטוסים שלהם מה שאנחנו רוצים.

 

ברור שאנחנו לא מגדירים להם, גם את החוק שציין @borsood לא הגדרנו ולא הכתבנו להם.

וכמובן שאת ה"יתרון האיכותי" אפשר למתוח כמו נערת גומי.

 

לפני 13 שעות, RK כתב:

לגבי ה-F-104 במלחמת ששת הימים, הרי לפי ויקי:

 

Jordan received 29 F-104A and four F-104B aircraft delivered under the Military Assistance Program in 1967. Controlled by the United States these aircraft were moved temporarily to Turkey during the Arab–Israeli Six-Day War.

 

זה היה בציניות כן? 😂

גם זו דרך לשמור על יתרון איכותי

 

אגב @חן ג.

 אתמול שטייניץ אמר שבמוקדם או במאוחר גם סעודיה וקטאר יקבלו F35, אני לא חושב שזה דיבור באוויר, אלא הכנת הקרקע

[Katom]

מאוד מקובל לטעון היום שאנחנו בדרך לדיקטטורה, עד היום ממש לא הסכמתי עם הדעה הזאת

עד שנתקלתי בסרטון הזה:

זו בדיוק ההגדרה של דיקטטורה.

 

*כמובן שדבר כזה לא יכול לקרות

עריכה אחרונה ב-27 לאוקטובר, 2020 על ידי Katom

[m3x7r3m3]

אגב בדיון הזה הספיק שופט אחד, אלכס שטיין שמו, להחזיר בבת אחת את הגלגל על תהליך שלקח שנים לאהרון ברק לבצע.

 

אני מדבר כמובן על מה שנקרא "זכות העמידה", זה בעצם הכלי שקובע האם מותר לפלוני להגיש תביעה משפטית, או שהתביעה צריכה להיזרק מכל המדרגות בלי דיון בעצם העניין בכלל.

עד לאהרון ברק זכות העמידה הייתה מוקנית למי שנפגע ישירות מפעולה של הרשות המחוקקת או המבצעת, אהרון ברק בתהליך של שנים הרחיב את זכות העמידה עוד ועוד, בהתחלה איפשרו לעותרים לעתור בשם אדם אחר או לייצגו, ואז לעתור בשם אדם אחר בלי לייצגו ובלי שהוא יופיע בכלל בבית המשפט, עד לגרוטסקה האחרונה שבאה לידי ביטוי בכך שעמותות עתרו לבג"צ לפינוי יישוב, בשם פלשתינים עלומי שם שלכאורה השטח עליו חלק מהבתים הוקמו שייך לאותם פלשתינים, העמותה לא ידעה לנקוב בשמות הבעלים לכאורה, ז"א שלא רק שהעותרות לא נפגעו ישירות, הן אפילו לא יודעות להצביע על אדם כלשהו שנפגע ישירות.

 

לבג"צ לא הייתה שום בעיה לקבל עתירות כאלה, גם לא למשת"פי האקטיביזם השיפוטי במחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה. וכך נוצר מצב שכולם התרגלו אליו, שכל מיני עמותות מגישות עתירות על נושאים שלא נוגעים להם בכלל, קל וחומר לא דברים שפוגעים בהם, או שהם יודעים להצביע על נפגע כלשהו.

 

ואז הגיע לו אחד, אלכס שטיין שמו והפך את הקערה על פיה, בדיון אתמול הוא נוזף בנציג המדינה (פרקליט מפרקליטות המדינה) למה הם לא העלו את הטיעון שאין ל"תנועה לאיכות השלטון" זכות עמידה?! מנציג ה"תנועה לאיכות השלטון" הוא מבקש להסביר למה יש לו בכלל זכות עמידה.

פס"ד מהדהד, ל"תנועה לאיכות השלטון" אין זכות עמידה בכלל. לא משהו שקורה בבג"צ של השנים האחרונות, על פניו קצת מוזר, את פסק הדין עצמו כותב דווקא סולברג, שטיין וג'ורג' קרא מצטרפים אליו. תגידו שיש שופטים שמרנים בירושלים, אז נזכיר שסולברג מכהן בבית המשפט העליון עוד מ-2012, קרא מ-2017, ובכל זאת לא הוציאו תחת ידם פסק דין כזה.

 

הערכה שלי? זוהי העוצמה של הקונפורמיות, כמו המשפט המפורסם על כך שרוב הגרמנים תחת גרמניה הנאצית הזדהו כנאצים, שנים בודדות לאחר מכן במזרח גרמניה רוב המזרח גרמנים הזדהו כקומוניסטים (מזרח גרמניה הייתה תחת השפעה של בריה"מ).

רוב מוחלט של האנשים הם ה"תמימים" כאלה שזורמים אחרי בעלי ההשפעה, חלק קטן הם המשפיעים, אלה שגוררים לכיוון כזה או לכיוון אחר. כלומר מעט מאוד נאצים מתוך אמונה, מעט מאוד קומוניסטים מתוך אמונה, ובתווך הרבה "תמימים", כשהנאצים בשלטון הם נאצים, כשהקומוניסטים בשלטון הם קומוניסטים.

במעבר חד לבג"צ חלק הם אקטיביסטיים מתוך אמונה, חלק הם תמימים שזורמים אחרי השלטון, ואז יש שטיין אחד, שמרן מתוך אמונה. זה כמובן ממש לא ייצוג נאמן לדמוגרפיה, שכן לאקטיביסטים יש הרבה יותר שופטים בבג"צ מאשר חלקם באוכלוסיה, אבל זה פועל יוצא של שיטת הבחירה - חבר מביא חבר נקרא לה, השופטים שבוחרים את השופטים. (חלקם נתנו לפיהם דרור ואמרו משפטים כמו "בג"צ הוא משפחה, אין כניסה לכל אחד", נזכיר שאותו אחד אכן התנהל כאילו זו משפחתו, ודאג למינוי אשתו לשופטת ואפילו הגיעה כמה מפתיע, להיות סגנית נשיאת בית משפט, אחר אמר "מי שירים את ידו על העליון הוא יגדע את ידו" וכו').

 

ומסתבר שהשיטה הזו של הקונפורמיות עבדה כל עוד לא שאלו שאלות, אף אחד לא העלה על דעתו, לא בקרב שופטי בג"צ ולא בקרב הפרקליטות (שאמורה לייצג את הממשלה!) שאלות קשות, אפילו לא שאלות קלות, כמו האם לעותר יש זכות עמידה, ואז בא שופט אחד, וכמו הילד שצעק שהמלך עירום, שאל שאלה קלה מאוד, בסיסית מבחינה משפטית (תנסו לתבוע את פלוני אלמוני בגלל שהוא פגע ברכב של ישראל ישראלי, כשאת ישראל ישראלי אתם לא מכירים בכלל), ואי אפשר להחזיר את השד לבקבוק, פתאום ברור לכולם שאין להם זכות עמידה, ואפילו שופט אחר, קונפורמיסט למדי, הוא זה שיושב וכותב את פסק הדין שאומר שאין לעותרים זכות עמידה.

 

בהמשך לסרטון הקצר שהעלה @Katom, פסק הדין הזה מסמן לעו"ד שרגא - אנחנו בתור בג"צ גמרנו להיות ממשלה 2, נגמר ה-Free pass שלך לעתור בשם כל מה שנראה לך, וכדי שלא ישכח את הלקח חייבו אותו בהוצאות משפט.

אגב זה לא יעבוד, בלי העתירות האלה עו"ד שרגא מובטל, לכן זה ייקח עוד לא מעט פסקי דין כאלה כדי להחזיר אותו למקומו ולגודלו הטבעי.

עריכה אחרונה ב-28 לאוקטובר, 2020 על ידי m3x7r3m3

[יבגניפ]

עוד קצת קונטקסט לסרטון שהעלה כתום כאן.

לי קשה שלא להתחבר לטענה של שרגא שכל המשחק כאן הוא הגנה על ביבי, דרעי וליצמן. וחלק מהדיון שם נראה סביב זה. 

 

מעניין לקרוא על הדיון העקרוני על גבולות הגזרה - משהו שאני שואל עליו פעם אחר פעם ועדיין לא הצלחתי לקבל על זה תשובה סבירה מאיש ימין כלשהו.

הנציג של הליכוד טוען שהכנסת לא יכולה לחוקק כל מה שבא לה, כי "תהייה ביקורת ציבורית סוערת". אבל אנחנו בסיטואציה שבה יש ממשלה שמבוססת על מפלגה שקיבלה רבע מקולות הבוחרים סביב הבטחה שהיא הפרה, אחרי כמה מערכות בחירות בהן "העם" לא הצליח להגיע להכרעה. ו"הביקורת הציבורית הסוערת" שבאה לידי ביטוי בהפגנות מוצגת על ידי ה-מנהיג כהפגנות של אנרכיסטים הזוים.

 

אני באמת לא חושב שבגצ צריך לנהל את המדינה. נדמה לי שגם ברור ששרגע לא שואף לזה. אבל בסוף אני לא מלציח למצוא בציטוטים בכתבה הסבר מנומק איך ומי אמור למנוע מהכנסת לעשות מה שבא לחכים בכל רגע נתון. אפשר להגיד שכנראה שבמקרה הזה כחול לבן תשלם מחיר וכנראה סיימה את דרכה. אבל אם בסופו של דבר הם יאפשרו לנתניהו להמלט מהמשפט - זה כבר לא יהיה משנה.

[MiniMiz3r]

לפני 12 שעות, m3x7r3m3 כתב:

שכל מיני עמותות מגישות עתירות על נושאים שלא נוגעים להם בכלל, קל וחומר לא דברים שפוגעים בהם, או שהם יודעים להצביע על נפגע כלשהו.

 

ומה הבעיה בזה? דלתו של בג"ץ צריכה להיות פתוחה לכולם. אם המדינה פועלת שלא כחוק, בג"ץ צריך לעצור אותה בלי קשר לזהות העותר.

אגב מתוקף אותה זכות עמידה פועלות גם עמותות אחרות שלא התייחסת אליהן כמו רגבים, אדמתי, קו לעובד ורבות אחרות. אני מצפה שתתמוך בהחלטת בג"ץ כשהוא יעיף מכל המדרגות את העתירה הבאה של רגבים נגד עיכוב בפינוי התיישבות ערבית בלי חוקית כלשהי, כי הם עצמם לא נפגעים מהמעשה בכלל.

 

עריכה אחרונה ב-28 לאוקטובר, 2020 על ידי MiniMiz3r

[m3x7r3m3]

לפני 11 שעות, MiniMiz3r כתב:

ומה הבעיה בזה? דלתו של בג"ץ צריכה להיות פתוחה לכולם. אם המדינה פועלת שלא כחוק, בג"ץ צריך לעצור אותה בלי קשר לזהות העותר.

 

שוב, תנסה לתבוע בתביעה קטנה, כשלא אתה הנפגע אלא מישהו אחר שאתה אפילו לא יודע לומר את שמו, אבל אתה התובע. תראה אם לא יזרקו אותך מכל המדרגות.

אבל תבטיח תמונות של סימן הנעל של השופט על הישבן שלך לפני כן.

 

ההיגיון פשוט - אם העותר הוא לא הנפגע, אולי בכלל אין נפגע? אולי המדינה פועלת כחוק (בכלל מה המשמעות של חוק כשבג"צ מחליט לבטל חוקים?!)

 

מה עושות מדינות אחרות בעולם? למה בכל מדינה דמוקרטית בעולם יש זכות העמידה? האם זה הופך אותך ללא דמוקרטיות? מה עושים שם כשהמדינה פועלת שלא כחוק?! גוועלד

ובכלל הרי ישראל לא נולדה עם זכות העמידה לכולם בכל נושא, אז עד בוא המשיח אהרון ברק דלתו של בג"צ לא הייתה פתוחה? לא נתנו סעד, תשאל את פרופ' אריה אלדד, הוא מכיר את הנושא מהבית, וזה היה לפני כל השינויים בזכות העמידה.

 

אגב אין קשר לכך שדלתו של בג"צ פתוחה לכולם, כל נפגע יכל להגיש עתירות בשם עצמו גם לפני. אפילו כאלה שהם לא אזרחים או תושבים ישראלים.

 

לפני 11 שעות, MiniMiz3r כתב:

אגב מתוקף אותה זכות עמידה פועלות גם עמותות אחרות שלא התייחסת אליהן כמו רגבים, אדמתי, קו לעובד ורבות אחרות. אני מצפה שתתמוך בהחלטת בג"ץ כשהוא יעיף מכל המדרגות את העתירה הבאה של רגבים נגד עיכוב בפינוי התיישבות ערבית בלי חוקית כלשהי, כי הם עצמם לא נפגעים מהמעשה בכלל.

 

איזה שטות כתבת פה, מכמה טעמים:

1. עמותות הימין הוקמו כקונטרה לעמותות השמאל, בבחינת אם יש חור בגדר שהשמאל מנצל, למה שהימין לא ינצל את אותו חור? שוויון זכויות והכל.

2. גם כשהן הוקמו ועתירות הוגשו, כשעמותות השמאל הגישו עתירות מטעם נפגע לא ידוע, אלה ברובן המוחלט מתקבלות, כשעמותות הימין עשו אותו דבר, העתירות לא התקבלו, או נגררו.

3. כלקח מ-2 עמותות הימין לא מגישות עתירות בשם נפגע לא ידוע, אלא מספקות שירותים משפטיים לנפגעים ידועים, כאלה שמופיעים בעתירה בשמם ובמספר תעודת הזהות שלהם.

 

אבל נו, העובדות לא משנות, אתה קבעת את דעתך ש"זה חשוב" שזכות העמידה תהיה חופשית לכולם בכל נושא, בלי קשר למציאות.

[MiniMiz3r]

לפני 30 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

ההיגיון פשוט - אם העותר הוא לא הנפגע, אולי בכלל אין נפגע? אולי המדינה פועלת כחוק (בכלל מה המשמעות של חוק כשבג"צ מחליט לבטל חוקים?!)

 

א) זה שאין נפגע לא רלוונטי ולא אומר שמדובר בפעולה חוקית. אם הפעולה חוקית, אין למדינה מה לחשוש מהעתירה. אם הפעולה לא חוקית, זה שאין נפגע לא משנה.

ב) אם המדינה פועלת כחוק, אין לה מה לחשוש מהעתירה, בין אם יש נפגע ובין אם אין.

 

לפני 30 דקות, m3x7r3m3 כתב:

איזה שטות כתבת פה, מכמה טעמים:

1. עמותות הימין הוקמו כקונטרה לעמותות השמאל, בבחינת אם יש חור בגדר שהשמאל מנצל, למה שהימין לא ינצל את אותו חור? שוויון זכויות והכל.

2. גם כשהן הוקמו ועתירות הוגשו, כשעמותות השמאל הגישו עתירות מטעם נפגע לא ידוע, אלה ברובן המוחלט מתקבלות, כשעמותות הימין עשו אותו דבר, העתירות לא התקבלו, או נגררו.

3. כלקח מ-2 עמותות הימין לא מגישות עתירות בשם נפגע לא ידוע, אלא מספקות שירותים משפטיים לנפגעים ידועים, כאלה שמופיעים בעתירה בשמם ובמספר תעודת הזהות שלהם.

 

אבל נו, העובדות לא משנות, אתה קבעת את דעתך ש"זה חשוב" שזכות העמידה תהיה חופשית לכולם בכל נושא, בלי קשר למציאות.

 

יפה, הצלחת להגיע ל-100% חוסר רלוונטיות בשלושת הסעיפים שכתבת. שכחת את הסעיף הרביעי, הלא-רלוונטי באותה מידה, שהפיצה הומצאה באיטליה.

 

1. אוקי. ו?

2. החלק הראשון לא נכון, החלק השני - גם לא נכון.

3. לא נכון

 

 

עריכה: דרך אגב שטיין לא התחיל שום דבר, גם לפני שנתיים וחצי דחו עתירות של התנועה לאיכות השלטון מאותם נימוקים בדיוק.

עריכה אחרונה ב-29 לאוקטובר, 2020 על ידי MiniMiz3r

[m3x7r3m3]

לפני 5 דקות, MiniMiz3r כתב:

א) זה שאין נפגע לא רלוונטי ולא אומר שמדובר בפעולה חוקית. אם הפעולה חוקית, אין למדינה מה לחשוש מהעתירה. אם הפעולה לא חוקית, זה שאין נפגע לא משנה.

ב) אם המדינה פועלת כחוק, אין לה מה לחשוש מהעתירה, בין אם יש נפגע ובין אם אין.

 

א. איזה פעולה לא חוקית אינה כוללת נפגע?

ב. שוב שואל:

לפני 31 דקות, m3x7r3m3 כתב:

(בכלל מה המשמעות של חוק כשבג"צ מחליט לבטל חוקים?!)

 

לפני 6 דקות, MiniMiz3r כתב:

יפה, הצלחת להגיע ל-100% חוסר רלוונטיות בשלושת הסעיפים שכתבת. שכחת את הסעיף הרביעי, הלא-רלוונטי באותה מידה, שהפיצה הומצאה באיטליה.

 

זו לא אשמתי שאתה לא מצליח להבין את הרלוונטיות.

 

לפני 7 דקות, MiniMiz3r כתב:

1. אוקי. ו?

2. החלק הראשון לא נכון, החלק השני - גם לא נכון.

3. לא נכון

 

1. זה אומר שאם זכות העמידה חוזרת למימדיה הרגילים, אין צורך בעתירות ימין ללא נפגעים. למרות שכאמור הניסיון מהעתירות הראשונות בשנות ה-90 גם ככה הכחידו את העתירות האלה.

2. כן נכון וכן נכון (הייתי מצפה לפחות לאיזה חתיכת טקסט ולא משפט סתום). סתם דוגמאות מהזמן האחרון זה בג"צ בנושא נתיב האבות. מהצד השני דוגמא קלאסית זה פינוי בדואים מאדמה פרטית מוכחת ורשומה בטאבו שעדיין לא קרתה, בניגוד לנתיב האבות בג"צ לא קבע תאריך אחרון לפינוי.

3. כן נכון, תביא עתירות ימין ללא נפגעים ספציפיים לגבות את הטענה שלך. לגבות את הטענה שלי אותה דוגמא של פינוי בדואים מאדמה פרטית. יש אנשים פרטיים, שמם ות.ז. רשומים בעתירה.

[netco]

לפני 22 שעות, יבגניפ כתב:

מעניין לקרוא על הדיון העקרוני על גבולות הגזרה - משהו שאני שואל עליו פעם אחר פעם ועדיין לא הצלחתי לקבל על זה תשובה סבירה מאיש ימין כלשהו.

 

עניתי לך על זה דווקא בעבר, אין כאן תשובה חד חד ערכית. יש לא מעט דמוקרטיות בעולם, וכל אחת מהן מתנהלת באופן שונה. בארה"ב מחד יש לך בין משפט עליון שהוא אקטיביסטי למדי, אבל יש לך גם חוקה שמאזנת את זה ושיטת ממשל שנותנת המון כח הן לנשיא והן לבית הנבחרים אבל לא מייצרת תלות בין הגופים הללו, ככה שבסופו של דבר יש להם המון סמכויות אבל נוצר איזון בעבודה ביניהם. 

יש לך דמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שנשענות על מסורת פוליטית ארוכת שנים, או על מנגנונים כאלו ואחרים. 

כלומר זה ספקטרום, אין פתרון מוחלט. 

 

אז תשאל רגע אם אין פתרון מוחלט, מי אמר שיש בעיה מלכתחילה?

כי כשאתה מסתכל על בית המשפט שלנו ועל גרורותיו (היועמ"שיה מחלקת הבג"צים וכו'), אין לזה (עד כמה שאני מכיר) אח וריע בשום דמוקרטיה מתקדמת בעולם. 

הן בסמכויות שלו (שבכלל לא ברור שישנן מלכתחילה) לפסול חוקים, הן במעורבות השוטפת שלו בעבודת הממשלה ואיונה דה פקטו, הן במעורבותו בעבודה השוטפת של הפרלמנט, ובמקביל בחוסר היכולת של הציבור להשפיע על זהות השופטים שאחראים לכל זה (מתהליך בחירת השופטים, דרך פסיקה בניגוד לחוק ואיונו מתוכן וכו'), ככה שבפועל נוצר מצב של חוסר איזון, וזה משהו שקיים רק בארץ. 

ואם אנחנו היחידים שמאמצים מדיניות כזו שהיא לחלוטין שנויה במחלוקת (גם בעולם אגב), אז כנראה שיש כאן בעיה והיא אצלנו. 

 

[יבגניפ]

לפני 2 דקות, netco כתב:

כלומר זה ספקטרום, אין פתרון מוחלט. 

 

בטוח. אני לא מחפש שלמות. אני שואל איך מבקשים לייצר את האיזון בישראל, ואם יש מישהו שבאמת מבקש לייצר אותו מהימין. כי אני לא מצליח למצוא קול ימני אחד שיסביר בצורה רהוטה מה אמורה להיות המגבלה על המחוקק. לא על מערכת המשפט. על המחוקק.

 

הנה, כאן נציגי הליכוד אמרים שאסור שבית המשפט יתערב בהליכי חקיקה, ומקסימום אם הכנסת תעשה משהו מפגר במיוחד, אז ״תהייה ביקורת ציבורית סוערת״. כמובן, הטענה המשלימה היא שממלא מדובר רק בתאוריה. כי מה הסיכוי כבר שהכנסת תעשה משהו מפגר במיוחד?

 

אבל לא מדובר כאן בתאוריה. אנחנו חיים תחת ממשלה שלא נבחרה באמת על ידי העם, מכיוון שהיא הוקמה תוך הפרת הבטחות גסה במיוחד של 2-3 מפלגות. אז יש לנו כאן משחק באילו. ו״ביקורת ציבורית סוערת״ יש כבר עכשיו. היא פשוט מסומנת על ידי השלטון כביקורת של אנרכיסטים הזויים וקיצוניים. וזה לא משנה שלוקחים בה חלק בכירי מערכת הבטחון לשעבר, או סתם אנשים רגילים. ותחת האבסורד הקפקאי הזה מנסים לשכנע אותנו שאסור להתערב בהחלטות של הממשלה כי ״העם רוצה״. 

 

ואני יודע שנכון לעכשיו, עדיין אפשר להגיד שכחול לבן והעבודה ישלמו את המחיר ויעלמו. אחלה. אבל אם על הדרך הם יצליחו לעזור לנתניהו או ליצמן או דרעי לחמוק מחקירות ומשפטים - זה כבר יהיה לא משנה. 

 

לפני 4 דקות, netco כתב:

ככה שבפועל נוצר מצב של חוסר איזון, וזה משהו שקיים רק בארץ. 

אז למה היה ויכוח בארה״ב על זהות השופטת החדשה שהכניס טראמפ כרגע? בזמנו קראתי גם על ביקורת על מערכת המשפט בגרמניה. 

אני לא יודע אם אנחנו כאלו סנואופלייקס מיוחדים או לא. אני חושב שרובנו, כולל אותי כמובן, לא מכירים מספיק טוב את מערכות החוק בעולם כולו כדי לנתח את הניואנסים. אבל אולי אני טועה. אבל יותר סביר להניח שהמתח קיים בכל מקום.

 

אל תטעה - אני לא נגד שינויים. אין לי מניות בפרקליטות או בבגצ. אני פשוט עדיין לא מצליח להבין מה המבנה וחלוקת הסמכויות הרצויה בישראל שתרצה את הימין מחד, וייצר גבול כלשהו לנבחרי הציבור מאידך. או מכיוון אחר - מה צריך שיקרה כדי שאנשי ימין יפסיקו להתייחס למשפט ״זה מה שהעם רוצה״ (שהוא שקר בפני עצמו אבל ניחא) כטענת על שאמורה לגבור על כל דבר אחר? 

[m3x7r3m3]

לפני 10 דקות, יבגניפ כתב:

אז למה היה ויכוח בארה״ב על זהות השופטת החדשה שהכניס טראמפ כרגע?

 

בכיינות נטו

[netco]

לפני כשעה, יבגניפ כתב:

בטוח. אני לא מחפש שלמות. אני שואל איך מבקשים לייצר את האיזון בישראל, ואם יש מישהו שבאמת מבקש לייצר אותו מהימין. כי אני לא מצליח למצוא קול ימני אחד שיסביר בצורה רהוטה מה אמורה להיות המגבלה על המחוקק. לא על מערכת המשפט. על המחוקק.

 

הנה, כאן נציגי הליכוד אמרים שאסור שבית המשפט יתערב בהליכי חקיקה, ומקסימום אם הכנסת תעשה משהו מפגר במיוחד, אז ״תהייה ביקורת ציבורית סוערת״. כמובן, הטענה המשלימה היא שממלא מדובר רק בתאוריה. כי מה הסיכוי כבר שהכנסת תעשה משהו מפגר במיוחד?

 

אבל לא מדובר כאן בתאוריה. אנחנו חיים תחת ממשלה שלא נבחרה באמת על ידי העם, מכיוון שהיא הוקמה תוך הפרת הבטחות גסה במיוחד של 2-3 מפלגות. אז יש לנו כאן משחק באילו. ו״ביקורת ציבורית סוערת״ יש כבר עכשיו. היא פשוט מסומנת על ידי השלטון כביקורת של אנרכיסטים הזויים וקיצוניים. וזה לא משנה שלוקחים בה חלק בכירי מערכת הבטחון לשעבר, או סתם אנשים רגילים. ותחת האבסורד הקפקאי הזה מנסים לשכנע אותנו שאסור להתערב בהחלטות של הממשלה כי ״העם רוצה״. 

 

ואני יודע שנכון לעכשיו, עדיין אפשר להגיד שכחול לבן והעבודה ישלמו את המחיר ויעלמו. אחלה. אבל אם על הדרך הם יצליחו לעזור לנתניהו או ליצמן או דרעי לחמוק מחקירות ומשפטים - זה כבר יהיה לא משנה. 

 

 

תראה יכול להיות שנוצרה בעיה עם השנים שהממשלה שולטת דה פקטו בכנסת ושפרקטיקלי אין לח"כים מספיק כח כדי להתנגד לחקיקה בעייתית שהממשלה מקדמת (כי משמעת קואליציונית) ולפקח כמו שצריך על עבודת הממשלה, ולכן הרשות הפלרמנטרית היא זו שהכי חלשה נכון לעכשיו. במצב כזה אני יכול לדמיין את החששות של ראש ממשלה שעושה מה שהוא רוצה ואף אחד לא יכול לעצור אותו (סתם אני לא באמת מדמיין, זה קרה לפני 15 שנה כולה..), יכול להיות שהפתרון הוא לשנות את שיטת ההצבעה לכזו שתאפשר לח"כים יותר כח מול המפלגה שלהם, ומאידך יותר מחויבות לציבור הבוחרים וקשר ישיר יותר. 

 

אבל הפתרון הוא לא בית המשפט במצב הנוכחי, משום שיש כללי משחק. בארצות הברית (למשל) כללי המשחק הם החוקה, וכשבית המשפט פוסל חוק או נותן פסיקה מסויימת, הוא עושה את זה אל מול החוקה כי זה סותר אותה/את פרשנותה וכו', אבל יש סט כללים שברורים לכולם. 

בארץ- זה לא המצב, הרי כשברק הוביל את המהפכה שלו, הוא לכאורה הסתמך על חוק יסוד כבוד האדם וחרותו (נדמה לי, בפסק דין המזרחי) שנותן את הכח הזה לבית המשפט, אלא שהמחוקק מעולם לא נתן לו את הכח הזה בטח ובטח בחוקי היסוד המדוברים (למעשה כשהאפשרות עלתה, אדריכלי העניין שיקרו לח"כים ואמרו להם שזה לא נכון). 

לכן הליכוד צודק, כי גם אם הכנסת תעשה משהו מפגר במיוחד אין לבית המשפט שום סמכות חוקית להתערב בזה נכון לעכשיו. 

 

יכול להיות שכדאי לעגן את ההתערבות הזו, אבל אתה צריך להסכים על סט כללים שכולם משחקים לפיו (חוקה/חוקי יסוד/וואטאבר), ואז בהתאם אליו גם בית המשפט פועל. 

אבל זה שינוי שצריך לקרות בפרלמנט עצמו, כי הוא זה שמייצג ומשקף את הדעות והמגוון בחברה ולכן שם הפולמוס הזה צריך להתקיים, ולא בבית המשפט. 

 

לפני כשעה, יבגניפ כתב:

אז למה היה ויכוח בארה״ב על זהות השופטת החדשה שהכניס טראמפ כרגע?

 

כי בארה"ב הכל על השולחן, ברור לכולם שיש חשיבות לאג'נדה ולזיהוי הפוליטי של השופטים, ואף אחד לא מתיימר להסתיר את זה, לכן גם הליך הבחירה מבוצע בידי הפוליטיקאים במלואו.

הכעס האמיתי של הדמוקרטים היה שהם איבדו את הרוב בבית המשפט העליון (כי המינויים לכל החיים), ואלא אם יהיה להם רוב מוחלט בשני בתי הנבחרים (לא בקי בכל מה שזה דורש)

שבאמצעותו יוכלו לשבור את הנוהג של 9 שופטים ולמנות עוד ועוד רק כדי להחזיר לעצמם את הרוב, אז זה הולך להיות המצב ללא מעט שנים קדימה. 

ועל זה הכעס שלהם, כי הם יודעים שבית המשפט הוא שחקן לא פחות משמעותי מבחינה פוליטית. 

[MiniMiz3r]

לפני שעתיים, m3x7r3m3 כתב:

א. איזה פעולה לא חוקית אינה כוללת נפגע?

 

 

אני לוקח נשק ומרוקן מחסנית מהחלון. אף אחד לא נפגע. לשיטתך זה חוקי.

יש הרבה סעיפים בספר החוקים שעבירה עליהם לא פוגעת במישרין באדם כלשהו, זה לא הופך את העבירה לחוקית. יתרה מכך, גם המנעות מאכיפת החוק היא פעולה לא חוקית בפני עצמה.

 

לפני שעתיים, m3x7r3m3 כתב:

1. זה אומר שאם זכות העמידה חוזרת למימדיה הרגילים, אין צורך בעתירות ימין ללא נפגעים. למרות שכאמור הניסיון מהעתירות הראשונות בשנות ה-90 גם ככה הכחידו את העתירות האלה.

 

 

אוקי, ו?

 

לפני שעתיים, m3x7r3m3 כתב:

2. כן נכון וכן נכון (הייתי מצפה לפחות לאיזה חתיכת טקסט ולא משפט סתום). סתם דוגמאות מהזמן האחרון זה בג"צ בנושא נתיב האבות. מהצד השני דוגמא קלאסית זה פינוי בדואים מאדמה פרטית מוכחת ורשומה בטאבו שעדיין לא קרתה, בניגוד לנתיב האבות בג"צ לא קבע תאריך אחרון לפינוי.

 

 

א) זו לא העבודה שלי לספק לך הוכחות שאתה יכול למצוא בשניה (ממש בשניה אחת) בגוגל, ברור שלא טרחת לעשות זאת אפילו לפני שכתבת את השטויות שכתבת.

ב) שתי הדוגמאות שלך לא קשורות לזכות העמידה

ג) אני מבין שלא למדת שאי אפשר לבסס טענה על דוגמה, אבל כן אפשר להפריך טענה עם דוגמה - למשל, חאן אל אחמר (או כל עתירה אחרת שהוגשה על ידי רגבים בשנים האחרונות)

 

לפני שעתיים, m3x7r3m3 כתב:

3. כן נכון, תביא עתירות ימין ללא נפגעים ספציפיים לגבות את הטענה שלך. לגבות את הטענה שלי אותה דוגמא של פינוי בדואים מאדמה פרטית. יש אנשים פרטיים, שמם ות.ז. רשומים בעתירה.

 

ראה לעיל.