שאלה לגבי דריפטים

[חן ג.]

גם מכונית ראלי תהיה מהירה יותר בלי להחליק אותה. פיזיקה פשוטה.

 

אבל! כשלא יודעים בדיוק אבל בדיוק מה מחכה מעבר לסיבוב - קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנהוג ללא החלקה. בנהיגה במסלול סגור הנהג מכיר את הסיבוב כמו את אשתו ולכן הוא יכול להרשות לעצמו לנהוג הכי מהר שאפשר ולסחוט כל מה שאפשר מהמכונית, מהמסלול ומעצמו.

 

בנהיגת ראלי, כשלא מכירים את הסיבוב מספיק טוב - או שנוסעים לאט יותר בלי להחליק, או שנוסעים קצת יותר מהיר (אבל עדיין לא באותה מהירות כמו בנהיגת מסלול) ומחליקים את המכונית. בברירה בין השניים - על מסלול חלק, שנסגר לתנועה - לנהג הראלי עדיף להחליק.

[E. Dekel]

תוכל לפרט קצת על הפיזיקה שאתה מדבר עליה? בלי ציניות אני מתעניין בנושא ובינתיים אני נתקל בחומר על מכוניות אספלט כמעט בלעדית.

 

אני רוצה להתחיל את התגובה בהסתייגות. כדי לייצר אחיזה צידית כלשהי כל צמיג חייב ליהיות מופנה בזוית ביחס לכיוון התקדמותו. להמחשה, בסיבוב גם הגלגלים האחוריים וגם הקדמיים לא נעים במקביל לציר הסיבוב שלהם. גם על אספלט, גם בפורמולה 1. ככה עובדים צמיגים פניאומטיים. לכל צמיג ולכל משטח (ובתלות בעוד מספר רב של פרמטרים) תמיד תהיה זווית אופטימלית כזאת שתתן מקסימום אחיזה. גדולים אמרו שהנהגים הגדולים באמת יודעים להימצא בזווית ההחלקה המדוברת לאורך יותר זמן מאלה שהם סתם נהגים טובים (מדובר פה על נהגי מירוצים מקצועיים ולא על מבקר הפורום הממוצע).

 

ניתן לפתוח ביוטיוב מיליון סרטונים של ראליקרוס על עפר, טיפוס גבעה (פייקס פיק), אירוע ה- Race of Champions כשעוד היה רציני ונערך בגראן קנריה או אפילו מירוצי Dirt Track אמריקאים על סוגיהם.

 

בכולם הנהג מכיר את המסלול על בוריו (מסלולים בעלי אחיזה נמוכה יחסית לאספלט). בכולם מחליקים את המכוניות כדי לנסוע מהר.

[idan192]

בלי קשר למה שהזכירו -

מבנה הרכבים בפורמולה 1 הוא כזה שיש המון משקל (ובשר בצמיגים) בחלק האחורי.

ברגע שהצמיגים מאבדים אחיזה זה כמעט תמיד נגמר בסחרור.

זה שאין הרבה משקל מקדימה + צמיגים עבים ודביקים מקל על הפניות ומאפשר להגיע ל-5-6 ג'י בפניות,

אבל שוב, ברגע שהצמיגים הסופר דביקים האלו עוברים מחיכוך סטטי לקינטי (בעל מקדם נמוך בהרבה) זה דיי אבוד...

 

וכמובן מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה איפשהו.

[חן ג.]

דווקא מכוניות פורמולה אחת נכנסות לתת-היגוי מטורף כשעוברים את הגבול וכן, כמו שאמרת - ברגע שעוברים את הגבול זה די אבוד. זה קשור לצמיגים הרחבים, נמוכי-החתך וקשיחי-דופן, המתלים הנוקשים והקצרים והשלדה הקלילה והקשיחה גם כן וגם לאיכות האספלט על המסלול.

 

אבל זה גם קשור לצורת הנהיגה: כשנוהגים ונותנים 100% מהרכב - כל אי-דיוק שמביא להחלקה גורם לאבדן מוחלט של השליטה כי אין עוד אחיזה לעבוד איתה - כל קמצוץ אחיזה כבר מנוצל. התקווה היחידה שיש לנהג היא להוריד מהירות ולקוות שיהיה לו מספיק שטח פנוי כדי להחזיר לידיו את השליטה.

 

לעומת זאת, כאשר נוהגים על משטח חלק כמו עפר - יש פחות אחיזה אבל גם המעבר ממצב של אחיזה להחלקה הוא הדרגתי ונשלט יותר וגם כרוך באיבוד קטן יותר של מהירות ביחס לאספלט. לכן, גם אם זה לא הדבר הכי מהיר - זה יותר קל לנהוג כך במצבים שבהם נהיגה חלקה היא מאוד מאתגרת.

[Miraz]

מהניסיון שלי עם WRX (לא STI) - בשטח אתה פשוט נכנס לתת היגוי מטורף ואתה צריך לנהוג ממש ממש לאט כדי להצליח לפנות. אם אתה משתמש קצת בהעברת משקל תוך כדי שימוש בכוח (לא בבלימה) אתה מצליח להכנס לסחיפה (כל הרכב מחליק ולא רק מאחורה הכוונה) וזה מאפשר לעבור את העיקולים די מהר. אחרת פשוט אין היגוי במהירות סבירה.

בנוסף גם נהגי ראלי שמכירים את המסלולים עדיין מחליקים הרי.

[חן ג.]

"מכירים?" נהג מסלול מכיר את הסיבוב באופן אינטימי. נהג ראלי אולי מכיר את העיקול עצמו, אבל אין לו שום דרך להעריך האם האחיזה בפניה היא כמו שהיתה בשנה שעברה. הוא צריך לחוש את האחיזה (בעיקר בהגה) תוך כדי נסיעה וככה אי אפשר לנהוג על המגבלות ב-100%.

 

הוא יכול לנהוג לאט יותר בלי להחליק (כמו שעושים בנהיגת כביש "ספורטיבית") והוא יכול להחליק. אבל, אם אתה באמת מכיר את הסיבוב כי בשבוע-שבועיים האחרונים עברת אותו אפילו מאה פעמים וכי הוא מצוי בסביבה יחסית סטרילית של מסלול סגור - אז יהיה יותר מהיר לא להחליק, אפילו אם זה מרגיש יותר לאט - כשהשעון מדבר זה יהיה מהיר יותר.

[E. Dekel]

אז מה ההסבר לכל אותם נהגים שמכירים את המסלולים בכל האירועים שדיברתי עליהם ובכל זאת מחליקים את האוטו בכוונה? הרי מדובר במסלולים שהנהגים כן מכירים באופן אינטימי. אם זה היה יותר מהר לא להחליק (ושוב גם "לא להחליק" זה להחליק אבל פחות) הם לא היו מחליקים.

 

שוב, אם יש משהו כתוב שאתה מסתמך עליו אני אשמח לקרוא.

[Miraz]

בדיוק, בלי לזלזל בדברים שלך כי אני דווקא מאוד מעריך אותם, באמת שלא רואים פניות חדות שלא נעשות בהחלקה בראלי. אני לא מתכוון לפניה שבלי החלקה תצטרך אשכרה לקחת רוורס, אלא לפניות של הילוך שלישי ושני.

[חן ג.]

אז מה ההסבר לכל אותם נהגים שמכירים את המסלולים בכל האירועים שדיברתי עליהם ובכל זאת מחליקים את האוטו בכוונה? הרי מדובר במסלולים שהנהגים כן מכירים באופן אינטימי. אם זה היה יותר מהר לא להחליק (ושוב גם "לא להחליק" זה להחליק אבל פחות) הם לא היו מחליקים.

 

שוב - המונחים שלנו לא צריכים להיות בינריים: מה זה "מכירים" את הסיבוב? כמה מכירים? האם נהג שעולה על פייקספיק מכיר את כל ההיירפינים כמו ששומאכר מכיר את הסיבובים של סילברסטון? לא נראה לי. זהו כביש ציבורי והוא לא סטרילי וחווה הרבה שינויים - דוק של אבק על האספלט הוא מספיק כדי לחרב לנהג את כל העסק.

 

וזה מביא אותנו לנקודה נוספת: מרווח לטעויות. כאשר אתה נוהג מראש בקצב שהוא לא 100% ומחליק את הרכב בצורה יזומה - גם אם תטעה אתה לא תעוף לאלף עזאזל כפי שקורה בנהיגה ללא החלקה על המגבלות (עין בתגובתי לעיל) ולכן עדיף לא ללכת על כל הקופה בכל סיבוב וזה מה שמתבקש במסלול עם מרווחי בטיחות של כביש ציבורי.

 

גם החלקה היא לא מונח בינרי כפי שציינת נכון: צמיגים הם אלסטיים ולכן הם תמיד חווים זוית החלקה כלשהי (גם בפניה אטית בשכונה) ויש זוית שבה הוא מתפקד באופן מיטבי. הזוית הזאת קצת יותר גדולה על משטחים חלקים ורכים כמו עפר ולא פחות חשוב - כפי שכבר אמרתי - גם אם חורגים מהזוית הזאת, אבדן המהירות אינו גדול כמו באספלט ולכן עדיף להחליק.