מדוע חשוב עובי הצלחות ברקס?

[דקל]

משהו יודע להסביר מדוע היצרים מאוד קפדני בעובי מנימלי של הצלחות בד"כ מדובר במלימטר וחצי עד 3 מדוע.

מה יקרה עם יאכל 5 מילימטר?

ברורלי שיש איזה גבול תחתון שהצלחת כבר לא שימושית אבל למה 1.5 מלימטר? יש סיבה שכזה קצת?

תודה

אופיר

[proxima]

יעילות הבלימה תלויה בבוכנות שיוצאות מתוך הקליפר ולוחצות על הדיסק.

הן מוגבלות בכמה אפשר לבלוט החוצה.

[דקל]

מילימטר וחצי?!?

חשבתי אולי פגיעה בקירור הצלחת בגלל שהשטח קטן משמעותית.

[Buki]

מה הכוונה במילימטר וחצי? מאיפה הנתו הזה?

 

דיסק בלם סטנדרטי מאוורר מגיע חדש בעובי של נניח 22 מילימטר והוא נחשב פסול כשהוא יורד נניח לעובי 20 או 19 מילימטר.

 

שטח שלו בכל מקרה לא משתנה.

[proxima]

זה מוגזם מ"מ וחצי, אמור להיות יותר.

על איזה שטח קטן יותר משמעותית אתה מדבר ? לא הבנתי.

[דקל]

יש לי יונדאי H1 ובספר רכב אורגינאל של החברה כתוב כך: ערך סטנדרטי של עובי הצלחת 24 מ"מ ערך גבולי 22.4 מ"מ

[obarshad]

כשהצלחות יורדות מתחת לעובי מסויים אתה מסתכן בשבר תחת עומסי בלימה וחום.

[dorki]

בזמן בלימה האנרגיה הקינטית של הרכב הופכת לחום בדיסקים.

 

כשיש פחות חומר בדיסקים (כי העובי ירד), אז פחות מסת דיסק צריכה לקלוט את אותה כמות חום, התוצאה תהיה התחממות של הדיסק ביחס לדיסק תקין שנדרש לאותה בלימה.

 

בנוסף לכך, דיסק דק יותר יהיה מיכנית חלש יותר וחשוף לעיוותים ביחס לאחד תקין.

 

מהסיבות האלו אסור לרדת מתחת לעובי מסוים.

[Buki]

קודם כל, דיסק מאוורר (ברוב המכוניות דיסקים קידמיים מאווררים) מורכב משתי צלחות בעובי של 5-6 מ"מ, וביניהן יש צלעות קירור.

 

העובי הכללי של (נניח) 22 מ"מ מורכב מ 6 (צד אחד) + 6 (צד שני) + 10 (צלעות קירור).

 

דיסקים רגילים (לא מאווררים) מורכבים מיחידה אחת והם דקים יותר ביחס למאווררים.

 

 

בבלימות חזקות ממהירות גבוהה דיסק שחוק וכתוצאה מכך דק יותר יתחמם יותר, מה שמגדיל סיכויים לעוות הדיסק ולרעידות בבלימה.

 

כאשר עובי הדיסק מתחת למינימום הנדרש וגם רפידות בלם שחוקות ודקות - הבוכנה של הקליפר יוצאת יותר מידי החוצא, מה שמגדיל סיכויים להתפסות הבוכנה.

 

ובמקרים קיצוניים ביותר - רפידת בלם יכולה פשוט לעוף דרך המרווח שבין הדיסק למסגרת הקליפר.

[zeharia]

קודם כל, דיסק מאוורר (ברוב המכוניות דיסקים קידמיים מאווררים) מורכב משתי צלחות בעובי של 5-6 מ"מ, וביניהן יש צלעות קירור.

 

העובי הכללי של (נניח) 22 מ"מ מורכב מ 6 (צד אחד) + 6 (צד שני) + 10 (צלעות קירור).

 

דיסקים רגילים (לא מאווררים) מורכבים מיחידה אחת והם דקים יותר ביחס למאווררים.

 

 

בבלימות חזקות ממהירות גבוהה דיסק שחוק וכתוצאה מכך דק יותר יתחמם יותר, מה שמגדיל סיכויים לעוות הדיסק ולרעידות בבלימה.

 

כאשר עובי הדיסק מתחת למינימום הנדרש וגם רפידות בלם שחוקות ודקות - הבוכנה של הקליפר יוצאת יותר מידי החוצא, מה שמגדיל סיכויים להתפסות הבוכנה.

 

ובמקרים קיצוניים ביותר - רפידת בלם יכולה פשוט לעוף דרך המרווח שבין הדיסק למסגרת הקליפר.

לא יכלתי להסביר את זה טוב יותר.

 

כבר יצא לי לראות רכבים שעפה להם הדיסקית אחרי שטחנו את הצלחות ואז כבר התחיל לטחון את הבוכנה.

והם לא באו למוסך בגלל הרעש המחריד שהיה להם מהברקסים אלא בגלל שהדוושת ברקס היתה על הרצפה.