המצב הכלכלי שלנו מצוין

[wil]

 

הדור הצעיר מסתמך הרבה מאוד על כסף של ההורים (נכסים\ירושות) ועזרה כלכלית מרובה מהם. מה הדור שלנו ישאיר לדור הבא (לילדים שלנו) ומה הם יוכלו לעשות עם זה ? אללה יודע.

 

זוגות שמתכננים ילד אחרי ילד עם הפרשים אפסיים, צריכים לשדוד בנק - וישא"ק.

 

1. גם הדור שלנו כנראה יוכל לעזור לדור הבא משמעותית. לרובנו חיסכון פנסיוני כלשהו, בסופו של דבר תהיה בבעלותנו דירה,

אני לא חושב שכשיגיע הזמן לעזור לצאצאים הדור שלנו יעזור פחות מדור ההורים שלנו. (אני בן 31, לצורך הרפרנס)

 

2. אם צריך לשדוד בנק אז התכנון שגוי. ילדים זה יקר, ילד אחרי ילד בהפרשים אפסיים זו מעמסה כלכלית שלדעתי רק מי שמשתכר היטב יכול להרשות לעצמו.

מי שלא יכול לממן את זה אז שיחכה עם הבא בתור.

 

5. לגבי רמת החיים של מעמד הביניים - קיימת בעיה שאנשים מתקשים להגדיר את סדרי העדיפות שלהם, והמדורים העוסקים בכך באתרי החדשו ת באינטרנט מדגימים זאת יפה. מי שלומד לנהל את משק הבית שלו בצורה נכונה ולצורך זה לא חיונית פנקסנות לרמת האגורה, יכול לאזן את תקציבו. אני גדלתי במשפחה ייקית שבה ההתנהלות הכלכלית היתה מסודרת מאוד, וסדרי העדיפות ברורים וגם אני למדתי להתנהל בדרך דומה. לשמחתי גם אשתי - שהגיעה מרקע שונה לגמרי - התחנכה בדרך דומה (אם כי עם דגשים אחרים). שנינו התחלנו לעבוד בגיל צעיר ושנינו חסכנו חלק נכבד מההכנסות ולא בזבזנו על כירת דירה, רכישת רכב ובילויים יקרים. כתוצאה מכך, כאשר הגענו להקמת משפחה, היה לנו הבסיס הכלכלי להתחלת הדרך. וזה לא שלא נזקקנו למשכנתא, אבל היא היתה בהיקף סביר, ובהמשך התקדמנו לפי התפתחות יכולותינו הכלכליות. את המסר אני משתדל מאוד להעביר לבני והרושם שלי שגם די מצליח בכך.

 

צודק 100%.

מי שעובד בחלק משמעותי משנות ה-20 שלו וחוסך את הכסף לטובת יצירת בסיס כלכלי, כנראה יצליח בהמשך לחיות ברווחה גדולה יותר.

אם בגיל 30 בנאדם חסך ~200 אלף שקל, ואשתו גם חסכה סכום דומה,

אז יש להם יחד 400 אלף שמהווים מקדמה מכובדת מאוד לטובת דירה קטנה במשכנתא של 50-60% בקושי.

משכנתא כזו יחסית קל לקבל והריביות יותר נמוכות מאשר משכנתא של 80%+.

 

לעומת זאת מי שבשנות ה-20 שלו עבד רק בעבודות זמניות בשחור, לא צבר לפנסיה, לא הפקיד לקרן השתלמות, ובזבז את כל המשכורת על להחליף סמארטפון כל שנה, לצאת לפאבים כל ערב, להחזיק רכב חדש מהשקית (בליסינג מימוני. כלומר לשלם ריביות) ובסוף החודש נשאר לו רק מינוס,

ימצא את עצמו בתחילת החיים הזוגיים חי מהיד לפה בלי אפשרות נורמלית לדירה משלו.

בנוסף, מי שחי ככה גם סביר להניח שימשיך להתנהל בצורה שגויה ואם יגיעו ילדים אז רמת החיים שלו רק תרד (לעומת מי שתכנן מראש וחסך ויודע לנהל תקציב משפחתי שיוכל לשמור על רמת חיים רצויה)

[איציק נ.]

אם צריך לשדוד בנק אז התכנון שגוי. ילדים זה יקר, ילד אחרי ילד בהפרשים אפסיים זו מעמסה כלכלית שלדעתי רק מי שמשתכר היטב יכול להרשות לעצמו.

מי שלא יכול לממן את זה אז שיחכה עם הבא בתור.

 

אחזור על מה שאמרתי: את החיים קשה לנהל בפנקסאות. החיים זה לא 1+1 על דף נייר.

אתה לא יודע בדיוק מתי יהיו לך ילדים וכמה. לא תמיד אפשר לתכנן הכל - החיים מלאים בהפתעות, חלקן טובות וחלקן פחות.

 

קל לומר "שיחכה עם הבא בתור" אבל האם היית רוצה שיהיה לך TEENAGER בבית כשאתה כבר עם קטטר ? יש גבולות לכמה אפשר לחכות - ויש גבול לכמה אפשר לחשב כל דבר בחיים... (מה תעשה אם תתכנן על 1 ובסוף יבואו לך תאומים ?).

אנשים מביאים ילדים לעולם וחושבים שכל הבעיות שלהם יפתרו בכסף. אז זהו שלא ! בשביל ילדים גם צריך כוחות נפשיים והמון סבלנות, לא תמיד יש לך את אותם הכוחות והעצבים לנהל מלחמות מול Teenager על הרכב הפרטי שלך בגיל 58-60, שלא לדבר על הדברים שאתה צריך לעבור בדרך עד שאתה מגיע לזה.

 

אל תשכח שאנשים כיום מתחתנים בגיל מאוד מאוחר יחסית לפעם, וכשיהיה לך ילדים תהיה מאוד מופתע לראות את ההורים הזקנים שיש היום לתינוקות\ילדים קטנים בגן.

גיל 35, אגב, עבור אישה הוא גיל שמהווה קפיצת מדרגה רצינית מבחינת סיכונים שיש בהריון של אישה. את זה אולי אתה לא יודע אבל אחרי הילד הראשון אולי תתעורר. נכון, נשים יולדות גם אחרי גיל 35 (חלקן ללא בעיות) אבל בתחום הרפואה המודרנית כבר יש לא מעט מידע סטטיסטי על הנ"ל ובכל קופות החולים יש מידע מדוייק על הסיכונים ורמותיהם.

 

איציק

[Arilou]

רוני, אחד השכנים שלי לא מזמן אמר לי משהו דומה:

"ברגע שיש לך דירה משלך, בלי משכנתא ובלי שכירות, אתה חי יופי. גם בלי להרוויח משכורת עתק."

והוא צודק.

בסך הכל המצב בארץ לא רע בכלל, במיוחד אם מסתכלים על מדינות אחרות שעברו בשנים האחרונות משברים חמורים (ארה"ב, יוון, ספרד וכו').

 

הדיור הוא חריג בהיבט הזה, מחירי הדירות והשכירות באיזור המרכז (המורחב. לא רק בשדירות רוטשילד, גם בחולון ובפ"ת ובכפ"ס) הגיעו לרמות לא הגיוניות.

האשם הוא כמובן בממשלה (לא רק הנוכחית) שלא השכילה לשחרר קרקעות לבניה בכמויות הנדרשות באיזור המרכז, ב3-4 שנים האחרונות.

ועכשיו אין מה לעשות כדי לשפר את ההיצע חוץ מלחכות כמה שנים עד שהפרוייקטים שמתחילים עכשיו יגיעו לאיכלוס.

 

המצב לא רע? המצב גרוע לעומת מה שיכול להיות. אני מסתכל על זה ולא על מה המצב אצל הערבים או המערב. המדינה במודע חנקה ויצרה מחסור בקרקעות באזור המרכז. שאל את אולמרט על המדיניות הזאת.

 

ישראל מתנהלת ב 25 שנה האחרונות הכי נכון שאפשר כלכלית, אחרי שהגענו לעברי פי פחת ב 84' עם למעלה מ 800% אינפלציה.

סה"כ רמת החיים בארץ טובה, יש מעמד ביניים יציב וחזק והוא זה שאחראי למרבית הצריכה.

הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית הם המיגזר החרדי שבחלקו לא עובד והמגזר הערבי, בו רמות השכר נמוכות יותר ורבות מהנשים לא עובדות.

המערכת הבנקאית הישראלית היא מהיציבות בעולם המערבי, דירוג האשראי של ישראל גבוה, אין לנו חובות חיצוניים ואנו לא ניסמכים של שולחנה של אף מדינה.

לא רע להגיע לזה ב 64 שנה.

 

הממשלה הישראלית מתנהלת נכון מבחינה כלכלית ב-25 שנה האחרונות (לפעמים יותר ולפעמים פחות) אבל ישראל העסקית מתנהלת גרוע. במקום שלל ספקי מזון קטנים יש 3 ספקים ענקיים, במקום שלל סופרים ומכולות יש 3 רשתות סופרים ענקיות וכן הלאה. לאחרונה יש התעוררות בנושא ועושה רושם שמתחילים לזוז בנושא. הבעיה היא שלאותן חברות בודדות יש לוביסטים חזקים שדואגים לשמן את המערכת לטובתם.

 

1. גם הדור שלנו כנראה יוכל לעזור לדור הבא משמעותית. לרובנו חיסכון פנסיוני כלשהו, בסופו של דבר תהיה בבעלותנו דירה,

אני לא חושב שכשיגיע הזמן לעזור לצאצאים הדור שלנו יעזור פחות מדור ההורים שלנו. (אני בן 31, לצורך הרפרנס)

 

2. אם צריך לשדוד בנק אז התכנון שגוי. ילדים זה יקר, ילד אחרי ילד בהפרשים אפסיים זו מעמסה כלכלית שלדעתי רק מי שמשתכר היטב יכול להרשות לעצמו.

מי שלא יכול לממן את זה אז שיחכה עם הבא בתור.

 

 

 

צודק 100%.

מי שעובד בחלק משמעותי משנות ה-20 שלו וחוסך את הכסף לטובת יצירת בסיס כלכלי, כנראה יצליח בהמשך לחיות ברווחה גדולה יותר.

אם בגיל 30 בנאדם חסך ~200 אלף שקל, ואשתו גם חסכה סכום דומה,

אז יש להם יחד 400 אלף שמהווים מקדמה מכובדת מאוד לטובת דירה קטנה במשכנתא של 50-60% בקושי.

משכנתא כזו יחסית קל לקבל והריביות יותר נמוכות מאשר משכנתא של 80%+.

 

לעומת זאת מי שבשנות ה-20 שלו עבד רק בעבודות זמניות בשחור, לא צבר לפנסיה, לא הפקיד לקרן השתלמות, ובזבז את כל המשכורת על להחליף סמארטפון כל שנה, לצאת לפאבים כל ערב, להחזיק רכב חדש מהשקית (בליסינג מימוני. כלומר לשלם ריביות) ובסוף החודש נשאר לו רק מינוס,

ימצא את עצמו בתחילת החיים הזוגיים חי מהיד לפה בלי אפשרות נורמלית לדירה משלו.

בנוסף, מי שחי ככה גם סביר להניח שימשיך להתנהל בצורה שגויה ואם יגיעו ילדים אז רמת החיים שלו רק תרד (לעומת מי שתכנן מראש וחסך ויודע לנהל תקציב משפחתי שיוכל לשמור על רמת חיים רצויה)

 

איזה דירה אתה יכול לקנות ב-800K באזור המרכז? מה יהיה סוג האוכלוסיה שם? להזכירך, עד לא מזמן דירת 3 חדרים סבירה באזור המרכז (כולל כפ"ס ונתניה וגם ראשון) עלתה 700K - 800K כיום המחיר עבר את המליון.

ואם תרצה מייד על לעבור לפריפריה - אז להתרחק ממקור הפרנסה, ומהתמיכה של ההורים (ומי שיש לו ילדים יודע עד כמה זה חשוב) גם עולה כסף.

 

רוני - שכבה מסויימת חיה בנוחות. רוב העם לא. זה מאוד פשוט. התל"ג של ישראל לנפש הוא 31,000$ ועם זאת המשכורת החציונית בישראל היא 16,000$ לשנה. זה פער עצום. (תאר לעצמך שאותם חרדים וערבים שאוהבים לקטול פה היו עובדים. זה היה מעלה את התל"ג בהרבה - לא?)

 

אבל אני אופטימי ומאמין שאפשר לשנות פה את הדברים ולהיטיב עם כל העם ולא רק עם תושבי חבל ארץ מסויים שמקבלים סבסוד מלא של השכונות שלהם, המיסים שלהם ועוד הטבות מהמדינה.

[wil]

בלוח יד2 יש כרגע 318 דירות 3 חדרים למכירה באיזור המרכז בין 600-800K.

נכון, חלקן במקומות שלא היית רוצה להסתובב בהם מאוחר בלילה לבד.

 

אבל יש גם במקומות נורמליים.

חפש ותראה.

וכבר כתבתי שבשנים האחרונות מחירי הדיור הגיעו לרמה לא הגיונית וסייגתי את נושא ה"המצב טוב" בכך שהדיור הוא בעיה קשה.

בעוד כמה שנים כשייבנו כמה עשרות אלפי דירות נוספות במרכז כנראה שנחזור למצב נורמלי.

 

ולאיציק, כמה דברים:

1. אתה כן יכול לתכנן מתי יהיו (יותר נכון מתי לא יהיו) לך ילדים. קוראים לזה אמצעי מניעה וזה הומצא כבר בימי קדם. בחצי מאה האחרונה זה גם מאוד יעיל.

 

2. לגבי תאומים אין מה לעשות.

לא מזמן דיברתי בדיוק על זה עם כמה קולגות (זוג שמעוניין בילד אחרון ומתפלק להם תאומים) ועליתי על הצעה מעניינת - ביטוח נגד תאומים.

כרגע אין מוצר כזה בשוק אבל לדעתי אם חברת ביטוח תציע את זה יהיו לזה לקוחות.

זה יעבוד ככה: המבוטחת צריכה בזמן החיתום להוכיח שאינה בהיריון. משלמת פרמיה נניח 10K ש"ח. אם במקרה (הסיכוי ~1:80 ?) יוצאים תאומים - הביטוח משלם נניח חצי מליון או לחלופין 100 תשלומים של 5000 ש"ח לחודש.

חלק ממי ששמע את זה אמר שזה רעיון מעניין וחלק אמרו שאני שרוט.

 

3. לגבי מתחתנים היום מאוחר - ידוע.

מה שאנשים לא קולטים הוא שהעובדה שמתחתנים מאוחר (ולדעתי אין בזה רע) לא אומר שעד שמתחתנים אפשר לבזבז את כל הכסף על טיסות לחו"ל ופאבים ושטויות.

פעם התחתנו בגיל 22 בלי שום נכסים וצברו את ההון יחד מתחילת חי הנישואין.

היום מתחתנים בגיל 30, שלדעתי זה עדיף, ומה שאנשים לא מבינים זה שעדיין צריך להתחיל לחסוך כסף מגיל 22.

ואז לא מגיעים לשוקת השבורה שאתה מתאר (בני 35 שעון ביולוגי ואין גרוש על התחת)

[nitch]

ביטוח נגד תאומים אכן נשמע כמו רעיון מדהים. בתור קובר סטרטאפים מקצועי (תמיד אנשים באים אלי עם רעיונות ויוצאים עם כל הסיבות למה זה לא יעבוד), ממש התלהבתי. ההסברים שלך גם הגיוניים מהבחינה האקטוארית.

הבעיה היא אצל זוגות העוברים טיפולי פוריות, הסיכוי שלהם להיות מבוטחים נמוך, כי הסיכוי שלהם להריון מרובה עוברים גבוה מאוד. מצד שני, אצלם בדרך כלל מדובר בסיבוב הראשון, אז היכולת להתמודד עם תאומים גדולה יותר.

 

כמו בכל בדיקת נאותות לסטארטאפ, דבר ראשון בדקתי אם כבר המציאו את זה. התשובה חיובית:

 http://www.askbaby.com/multiple-birth-insurance.htm

[איציק נ.]

אדם נורמלי לא יכול לחסוך מגיל 22, אתה חי בסרט.

גבר\אישה שמשתחררים אחרי צבא הולכים בד"כ ללימודים, שאורכים בממוצע 3-4 שנים. בתקופה הזו אין באפשרותם לכלכל את עצמם בצורה נורמלית לכן הם גם נאלצים לקבל תזרים מההורים, לחיות אצלם בבית וללכת לעבוד (בזמן הפנוי שעוד נשאר) בשביל לכסות את חלק מהוצאות הלימודים.

אחרי 3-4 שנים (גיל 25~ נניח) יוצאים "לשוק החופשי" ומתחילים לחפש עבודה. זה שלמדת לא אומר שמייד תתחיל להרוויח 10K נטו, כי חלק גדול מהאכולוסיה שאפילו לומדת, מתחילה בערך מ 50-60% מהסכום שנקבתי, ומטפסת מעלה אט אט (שוק עבדים, שכחת ?).

 

אנחנו חיים בחברה "מפונקת" - שזה אומר, מידי פעם, שמותר לנו קצת להנות. זה לא אומר שכל יום הולכים לפאב וגומרים את השכר היומי על שתיה, אבל זה כן אומר שפעם בשבוע שבועיים אפשר לצאת לאיזה בית קפה או מסעדה. אם צריך לחסוך לא אומר שצריך להפסיק לחיות.

 

בנוגע לסעיף 1 - אתה יכול לקבוע מתי לא יהיה לך ילדים ב 99.999% מהמקרים. מתי כן יהיו לך ילדים, רק הקב"ה יודע - ותאמין לי, אנשים שהיה להם את כל הטוב שבעולם הסכימו לוותר על הכל בשביל ילד. תזכור: לא הכל הולך תמיד לפי התוכנית !!!

 

בנוגע לסעיף 2 - אין מה לעשות. מה היה קורה אם וכאשר לא מעניין.

 

***

 

בנוגע לדיור:

כדאי לך ללכת לראות חלק מהדירות האלו שנמכרות ב 600-800K ותגיד לי, עם יד על הלב, האם מצאת דירה אחת לרפואה שמצבה סביר. רוב הדירות האלו הן דירות שזקוקות לשיפוץ יסודי. עכשיו יקום החכם התורן ויגיד שאנחנו מפונקים ואנחנו לא חייבים לחיות בדירה משופצת או חדשה. נכון, אבל אני חושב שב 2012 אנחנו לא צריכים להתפשר על דירה שתואמת את רמת החיים של קום המדינה.

בשנה האחרונה ביקרתי בעשרות דירות, כאלה שניקנו\נמכרו\הושכרו בכל איזור גוש דן, מאיזור גדרה ועד חדרה. כאחד מיני דברים שאני ואחי עושים בעסק (צביעת דירות) יוצא לנו להגיע לדירות כאלה על בסיס יומי\שבועי.

אני יכול לומר לך שכל הדירות האלו, חלקן חביבות ביותר, נמכרו בסכומים גבוהים יותר משמעותית ממה שאתה רואה ביד-2. אלו שהן במצב קקמייקה (אתה לא היית דורך שם, תאמין לי, וגם לא זוגתך !) אולי נמכרות ב 600-800 - הדירות הסבירות ומעלה, ביותר מ 600-800K.

 

בעניין גילאי ההורים של היום - זו מציאות. לדעתי זה רע, עדיף הורים צעירים מאשר מבוגרים - אחרת רואים את זה בחינוך אחרי מספר שנים (כשלהורים אין כח להתמודד, זה נפתר לרוב בכסף כי הילד מקבל את מה שהוא רוצה - ואז הילד מתחיל לחפש את הריגושים במקומות אחרים ומשם התסריט כבר ידוע). ההתמודדות עם גידול ילדים אינה קשורה רק לביסוס כלכלי אלא גם לעניין של גיל (של ההורים) - ומה לעשות, ככל שאנחנו יותר צעירים יש לנו יותר כח בד"כ.

 

איציק

[renaultfreek]

אני אגיד לך את המצב כמו שאני רואה את זה מהסביבה הקרובה אצלי ומתוך הנסיון שלי (וכרגע לא משנה אם זה בשוויץ או בארץ).

אני בן 29 אישתי בקרוב בת31, שנינו מרוויחים יחסית בסדר, לא אגיד שטוב אבל בסדר, אני כרגע עובד 80 אחוז ובשאר הזמן לומד.

השכר הממוצע שלנו פה בשוויץ ל80 אחוז משרה עומד על כ2650 פרנק נטו בחודש (אני מרוויח הרבה יותר), ואני מכיר אנשים

שמרוויחים ככה, הרבה מקומות עבודה לא מחפשים 100 אחוז אלא רק 80 אחוז.

המיסים אנחנו צריכים לשלם בכל סוף שנה, אוכל ממוצע לבן אדם יוצא בסביבות ה100 פרנק לשבוע, שכר דירה בחודש יהיה במקום

הכי זול ובתנאי שהדירה לא רחוקה מאוד מהעבודה, בסביבות ה800 פרנק לחודש, ביטוח בריאות עד סכום של 2500 פרנק, זאת

אומרת עכשיו אתה צריך ללכת לבית חולים תרופות והסכום לא מגיע מעבר ל2500 אתה צריך לשלם לבד, על ביטוח בריאות שכזה

תשלם 250 פרנק בחודש.

עכשיו מה אם חשמל? מה אם קו טלפון? מגיע בקלות ל100 פרנק בחודש, יש לך פלאפון לא? אתה מעל גיל 26 ברוך הבא 35 פרנק

לחודש בלי לדבר ואם הגבלת אינטרנט, עכשיו הלימודים אצלי עולים 17 אלף פרנק וזה עוד בלי נסיעות לשנה וחצי.

אמרנו אתה רווק לא? רוצה מסיבה, 30 פרנק כינסה במקרה טוב בלי שתיה, בערב הלך 100 פרנק.

אני ואישתי ישבנו בייחד ותיכננו מה אנחנו רוצים, לדוגמא רוצים כרגע בית, ראינו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, אז קנינו בית.

יש לנו המון דברים שאנחנו רוצים, ואנחנו רוצים גם ילדים, אבל כרגע יש דברים אחרים בסדר העדיפויות.

חבר טוב גרמני, עובד איתי מרוויח את ה2800 פרנק בחודש, הוא נשוי, יש לו 3 ילדים, 2 בגרמניה ואחד פה בשוויץ, הבן אדם בן 37

בשנה החליף פעמים רכב, פעמים לקח הלוואה שהוא בקושי מסוגל להחזיר אותה, במקום לחסוך כסף, הוא ואישתו מבזבזים על קעקועים, טיולים, פלייסטיישן משחקים ועוד.

אני עדין לא מבין (וזה חבר טוב) איך בין אדם יכול להרשות לעצמו לעשות דברים כאלו? ההורים שלי תמיד היו מביאים הביתה

הרבה כסף, השתכרו טוב, תמיד קנו דירה ללא משכנתא, והיו מחליפים דירות כל כמה עשרות שנים, אבל תמיד לימדו אותנו

שמה שאנחנו מוציאים היום, כל שקל שהוצאנו זה שקל שהלך, זה שקל שהינו יכולים להשתמש בו למשהו אחר, תמיד למדו

אותנו דחיית סיפוקים לא נחוצים, וזה לפי דעתי מה שחסר לאנשים.

[Nakamichi]

רוני - אתה טועה, אבל אתה באותו ראש של הרבה אנשים אחרים כאן שלא רואים איך המציאות הולכת להתפוצץ להם בפרצוף.

 

הכל התייקר בלי פרופורציה לכלום, לכן דברים מתחילים לאט לאט לחדור יותר ויותר עמוק - ומה שפגע פעם ב-10% מהאוכלוסיה - היום פוגע ב-50% מהאוכלוסיה.

שהדלק התייקר מ-3.4 ל-3.45 אז ספגנו. שהדלק עולה ל-8 שקל כבר ממש מתחיל להיות כבד על הכיס. וגם השכירות עולה מ-2500 ל-3500. וגם החשמל עלה מ-700 ל-1000. וגם המים. ואתה יודע מה לא עלה? השכר.

 

בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה שעם דלק ב-8 שקל אנחנו יכולים להתמודד. גם עם מחירי שכירות שעלו. וגם עם פסק זמן יקר.

אבל עם כולם ביחד - כבר לא.

והסדקים נוצרו מזמן ותכף החומה תקרוס.

 

בקשר לדירות - הרבה מאוד אנשים מסתדרים כי יש להם איזה דירה שהם ירשו וכו' - ויופי זה סידר אותם וחלקת האלוהים שלהם מסודרת - אבל מה עם הילדים שלהם? והילדים של הילדים?

קצת מחשבה קדימה - דירה אחת לחלק ל-2 זה סכום יפה, דירה אחת לחלק ל-8 זה כבר כסף למזדה משומשת.

 

פעם יכולנו לקנות יותר עם הכסף שלנו, אז עכשיו אנחנו קוניפ פחות, קצת מצטמצמים איפה שאפשר - אבל מחר ומחרתיים כבר לא נוכל לקנות כלום. לא יכול להיות שהמשכורת הממוצעת תהיה 7000 ש"ח ודירה ממוצעת של 4 חד' תעלה מעל מיליון ומאה אלף (ואני מדבר על דירות באיזור מרכז הארץ ולא תל אביב - נגיד חולון, ראשון, רחובות - שזה מעגל שני, אפילו לא רמת גן וגבעתיים).

 

וזה מחיר לפני הריבית המטורפת של המשכנתא.

 

די צאו מהסרט של "טוב פה". לא טוב פה.

 

למה אני לא עף? חכו, אני בינתיים מצמיח כנפיים

[bagira]

אותנו דחיית סיפוקים לא נחוצים, וזה לפי דעתי מה שחסר לאנשים.

על איזה דחיית סיפוקים אתה מדבר?

 

אנשים צעירים היום הם ילדים שגדלו בצל אווירה שכל רגע מתפוצץ אוטובוס/ קניון/ מועדון והיום כשהם קצת בגרו, כבר 10 שנים עפים עליהם טילים מעזה ובין ובין, כל כמה שנים יש איזה מלחמה או מינימום מבצע, הלך הרוח השולט במדינת ישראל היא אכול ושתה כי מחר נמות וככה זה גם נראה ומתנהג.

[discoTD5]

וזה מחיר לפני הריבית המטורפת של המשכנתא.

הריבית על המשכנתאות נמוכה מאוד, כמעט הכי נמוכה בהיסטוריה. זה אחד הגורמים לעליית מחירי הנדל"ן, אבל זה סיפור אחר.

[renaultfreek]

אכן בגירה אתה צודק אני גם גדלתי בארץ וגם שירתתי בצבא, אבל עדין איך אנשים יכולים להרשות לעצמם,

לקנות מוצרים, ברגע שיוצאים, במקום להמתין מספר חודשים אפילו שנה ולקנות ביותר זול, אני לא הרשתי לעצמי להוציא על טלוויזיה

46 אינץ' 2200 פרנק, המתנתי שנה וקניתי אותה חדשה ב900 פרנק, אותו דבר עם המצלמה אותו דבר אם האוטו שקניתי.

בסופו של דבר קניתי את מה שאני רוצה אבל בפחות כסף, לזה אני קורא דחיית סיפוקים, לא חייבים לרוץ לקנות ישר, אפשר לעשות

חושבים פעמיים, האם אני באמת צריך את זה כרגע? ואני לא מדבר על מסעדה פעם בכמה זמן, כמה פעמים אנשים קונים דברים

ישר בלי לחשוב אם הם צריכים את זה באמת כרגע או לא? ובסוף מתלוננים שאין להם כסף בסוף החודש בבנק.

אני אם המצלמה, אם לא היתי מקבל כסף "שחור", לא היתי מרשה לעצמי לבזבז על זה כרגע כסף, וכן אני מבזבז על התחביב הזה

כסף, אבל רק את הכסף שאני מרוויח מהתחביב, לדוגמא אתמול הרווחתי כ4000 שח כ1000 פרנק, אז עכשיו אני יכול להתפנק לי

בעדשה, כי זה לא מקור ההכנסה היחיד שלי.

[חן פרחי]

אנשים צעירים היום הם ילדים שגדלו בצל אווירה שכל רגע מתפוצץ אוטובוס/ קניון/ מועדון והיום כשהם קצת בגרו, כבר 10 שנים עפים עליהם טילים מעזה ובין ובין, כל כמה שנים יש איזה מלחמה או מינימום מבצע, הלך הרוח השולט במדינת ישראל היא אכול ושתה כי מחר נמות וככה זה גם נראה ומתנהג.

ולפני 60 שנה, שישראל חיה בצל איום קיומי אמיתי, המצב היה שונה ?!

מסקנה - מי שידאג למצבו הכלכלי כבר בגיל 22, בגיל 40 יגיע לרווחה כלכלית.

ומי שישרוף את כל הכנסותיו על פאבים, סמארטפונים וטיולים למזרח, בגיל 40 רק יתחיל את חייו.

ותאמינו לי, שהרבה יותר קשה להתחיל הכל בגיל 35.

אבל מצד שני הכי קל להפיל הכל על המדינה.

[Abergel]

אנחנו חיים במדינת התשלומים והמינוסים, אנשים פה חושבים שתשלומים זה לא כסף ומשלמים על זה ריבית, מינוס? הם חושבים שזה כסף ששייך להם אבל הם לא מבינים שהם משלמים סכומים לא פרופורציונליים של כסף תמורת זה.

למזלי אני בעל מוסר עבודה, מגיל 15 אני עובד (אני בן 21 עכשיו, לפני שיחרור). ועובד כל יום גם בזמן הצבא.

לעומתי אני לא מבין את החברים שלי, שלא יודעים להתנהל והם קונים רכב חדש ב-70 אלף שקל, מה ילד בן 20 צריך סופר מיני ולחיות 3 שנים בלהחזיר הלוואות?

בנוסף יש לנו אוכלוסיות שלא אכפת להם מזה שבגללם הכל פה יקר, כי הכל זול להם (הרי הם לא עובדים הם מקבלים כסף מהמדינה תמורת זה שהם לומדים בישיבה).

במדינה הזאת הכל יקר, לצערי מתבגרים פה הרבה יותר מדי מהר ממה שילדים אחרים בגילי מתבגרים בחול.

מיסים על גבי מיסים שאוכלים לנו את כל המשכורות, וגם אם תרצו לחסוך ולא תקנו אוטו לא תוכלו ליסוע בשבת הרי תחבורה ציבורית אסורה.

ובקיצור,

מה הדרך הכי מהירה להגר מכאן באופן חוקי?

[Nakamichi]

ולפני 60 שנה, שישראל חיה בצל איום קיומי אמיתי, המצב היה שונה ?!

מסקנה - מי שידאג למצבו הכלכלי כבר בגיל 22, בגיל 40 יגיע לרווחה כלכלית.

ומי שישרוף את כל הכנסותיו על פאבים, סמארטפונים וטיולים למזרח, בגיל 40 רק יתחיל את חייו.

ותאמינו לי, שהרבה יותר קשה להתחיל הכל בגיל 35.

אבל מצד שני הכי קל להפיל הכל על המדינה.

 

בואנ'ה אתה לא מחובר למציאות שזה מדהים.

 

1. פאבים - בירה עולה 25 שקלים. נגיד עם טיפ וכו' - 30. אתה יוצא לפאב כמה פעמים בשבוע? פעם? פעמיים? נגיד 100 שקל בשבוע על פאבים. וזה על 2 בירות ו-2 צ'יסרים וטיפ ודמי אבטחה.

2. סמארטפון - IPHONE עולה 4000 שקל. לפני החזרים. נגיד אין החזרים. אז 4000.

3. טיול למזרח - עולה 25000 ש"ח.

 

אז מה כואב למר חן פרחי, 400 שקל בילויים בחודש - אסור לך. זה מה שישבור אותך כלכלית.

לשים 30,000 על מכשיר סמארטפון וחוויה של פעם בחיים אסור.

 

אז מה בעצם אתה אומר לעשות עד גיל 40? ללכת לעבודה, לחזור הביתה ולא לפנק את עצמך? בשביל מה? כדי שבגיל 40 תהיה לך רווחה לחיות?

 

איך אמרו באלפא - זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי.

יש כאלו שיודעים לחיות גם בדרך, כמובן שבצורה מתונה ונורמלית. ואוי למדינה שבא טיול לחו"ל ו-IPHONE ובירה פעם בשבוע זה מה ששובר אותך כלכלית.

 

זה שהמדינה גרמה לזה שמבחינתך אייפון וטיול לחו"ל זה חלום רטוב, זאת בושה.

 

אף אחד לא חולם כבר על בית עם גינה, מכונית מפוארת ועבודה טובה.

 

אתה חולם על דירת 3 חדרים בבניין בן 20 שנה, רצוי עם מעלית. משכורת מעל המינימום ומשפחטומטית חסכונית.

 

אתה בטוח שזה בסדר, אני לא.

[יוגב R]

הנה סתם נקודה למחשבה ..