אספנות ללא ניסיון

[asafk]

כתבו כמה תגובות למעלה:

תדע טוב טוב מי עובד לך על הרכב וכמה זה יעלה לך

 

ואני טוען, שהיחיד שצריך לעבוד על הרכב שלך, הוא אתה.

העצה הכי טובה שקיבלת היא כנראה:

קנה אופנוע קטן של 50 סמ"ק מראשית שנות ה-80 או כל תקופה אחרת שמתאימה לך וקרובה דיה לאספנות ותתחיל לעבוד עליו.

 

זה לא חייב להיות אופנוע 50, זה יכול להיות כל רכב פשוט וקטן (כזה שהחלקים לא כבדים), שאפשר לפרק ולהרכיב כמה פעמים הלוך וחזור. אפשר ורצוי לעשות טעויות. מוכח שמי שהצליח, טעה יותר פעמים ממי שלא הצליח. כי בדרך כלל זה שהצליח צבר נסיון מטעויות.

 

כולנו התחלנו עם ידע אפסי, וכולנו למדנו. מי מטעויות של עצמו ומי מטעויות של אחרים. חוץ מבודדים, אף אחד לא באמת מביא רכב משופץ מחו"ל, או קונה גרוטאה ושם במוסך "תסדר לי כמו חדש, יעלה כמה שיעלה".

 

הדרך שאני דוגל בה היא עבודה עצמית. מתחילים בפרוייקט פשוט. רכב פשוט. ואז רק חלק אחד מהרכב. לאט לאט עד שגומרים. ואז עוברים לפרוייקט הבא, לחלק הבא. בין לבין, הרכב צריך להיות נוסע - לא פגר שמבאס אותך להסתכל עליו.

קונים כלים. לומדים לעבוד איתם. לומדים לעבוד עם ספרות, לומדים להבין שבספרים יש הרבה טעויות. לומדים באיזה פורומים באינטרנט לשאול שאלות טכניות ובאיזה לחפש חלקים. לומדים מה זה איביי ומה עושים עם פייפאל. לומדים באיזה מהמפגשים השבועיים יש אנשים שחולקים איתך את השריטה ויכולים לעזור גם בשאלות טכניות. לומדים מי האנשים שהמוח שלהם מלא במידע על מיקומים של גרוטאות. לומדים.

אחרי שתעבור כמה דברים בעבודה עצמית תוכל להרשות לעצמך ללכת ל"בעלי מקצוע". תן לי לרמוז לך - אותם"בעלי מקצוע" הם חסרי מקצועיות כמעט לחלוטין ברכבים ישנים. לרובם זה לא משתלם לעבוד על ה"גרוטאות" האלו, ורואים את זה. לכן העבודה שתעשה בעצמך כמעט תמיד תהיה טובה יותר. יש בעלי מקצוע נהדרים גם במכוניות ישנות. בדרך כלל הם כאלו שבשבילם העבודה עם מכוניות ישנות היא תרפיה מצרות היומיום של מכוניות הליסינג שמציפות אותם, והם עושים את העבודה עם אהבה. אבל זה נדיר.

למוסך הולכים כשאין ברירה - אין זמן, או באמת מדובר בפחחות או צבע שדורשים תנאים מיוחדים (כשמדובר בואגוניר... לאופנוע 50 סמ"ק אפשר לעשות פחחות וצבע בחצר ליד הבית). אבל כשאתה בא מתוך ידע, יודע מה צריך לעשות ואיך זה צריך להיראות - אתה יודע מה לדרוש, ומה לשאול, ואיך לבדוק - ואף אחד לא יעבוד עליך. המפתח כאן הוא שלמוסך אתה הולך מבחירה, לא מתוך צורך. יש לך בחירה בין עבודה עצמית לבין מוסך - וזה נותן לך עוצמה.

 

אני אכתוב את זה שוב - אני מאמין שכולנו עברנו תהליך דומה. חלקנו שמחים לחלוק את הידע שצברנו, אחרים לא. לפני 15 שנה לא היה אינטרנט, אבל הסתדרנו. היום יש , איזה מזל. איזה כיף לשפץ היום רכב ישן. מי היה מאמין שיבואו ימים כאלה...?

 

לגבי הואגוניר - מבחינה מכנית זה שיא הפשטות. אמנם 6 צילינדרים, אבל במנוע 258 אין יותר מדי תיחכום. את האוברול שבקישור הזה עשה חובב שאז היה מתחיל, בהגדרה. גם את האוברול הזה. ויש עוד דוגמאות. חשמל טיפה מורכב יותר מג'יפים אחרים בני אותה תקופה, אבל עדיין - זה רכב אמריקאי די פשוט.. פחחות... צרה צרורה. היתרון הוא שאפשר למצוא נבלה עם בודי סביר ולעבוד עליו "על הרצפה", ואז להחליף בודי מושלם. אני לא אומר שפשוט למצוא, אבל אפשרי. יש לי חבר שמחזיק משהו כמו 5-6 נבלות בשביל לתחזק ואגוניר אחד נוסע...

למכור או לא? שאלה טובה. אתה יכול למכור ולהתחיל טרי. אתה יכול לשמור לימים אחרים. אם הואגוניר "חי", תמכור אותו, לא משנה באיזה מחיר (את ההשקעה לא תחזיר), ואולי מישהו אחר ישפץ אותו. אם הוא חי ותעמיד אותו הוא ימות. אם הוא כבר "מת", או שתחכה לימים טובים או שתמכור לחלקים. קשה לדעת - מה המצב ומה הקשר הרגשי שלך אליו...

 

אסף.

[shmil]

מצטרף, וגם לדעתו של אסף ידידי.

הואגוניר הוא רכב פשוט, כפי שכב אסף, לפחות מהבחינה המיכאנית והחשמלית.

מבחינת פחחות - אכן, ואני אפילו יכול היד לך היכן הרקבונות הקשים שלך.

אבל, שוב - הןא רכב פשוט לאחזקה מיכאנית.

כך שאת היפורים של סטרטר, אלטרנטור, ואפילו מנוע - אני לא מקבל. אילו בעלי מקצוע, שזיהו שלפניהם עומד בעל רכב שאפשר לעבוד עליו - ועבדו עליו.

סטרט, משופץ, עם אחריות - יעלה כ-600 עד 800 שקל, וכך גם אלטרנטור.

מנוע, אחרי אוברול קומפלט, ניתן להשיג כיום בכ-6000 ש"ח.

חלקים, בכלל, בארץ, קל מאד למצוא, למעט חלקי פח ושמשות, וסוג אחד ספציפי של סרנים מבין כל הסרנים שהיו בואגונירים הללו.

 

כך שבעצם, אני חוזר שוב, הרכב הנ"ל אפשרי לאחזקה עצמית, בתנאי שיש לך שתי ידיים טובות, ושכל לשאול כאן בפורום, או בג'יפולוג, איפה קונים ומה עושים.

 

אינני יודע מה מצב הפח שלך, כי לא ראיתי אותו, אבל גם קורות A ניתן לשחזר, ובטח את סירות הכנפיים, קדמיות או אחוריות.

השיקול אם למכור או לא הוא שלך, ולא אכנס אליו, אבל את הלקחים אני מקווה שלמדת - להשתדל לעבוד לבד, כי אף אחד לא יהיה אכפתי לרכב שלך כמוך עצמך, ולהתייעץ עם האנשים הנכונים והרלבנטיים לתחומי הידע בטרם תעשה.

 

ברכותיי על האומץ להודות, ובהצלחה בקליטת משמעויות ה"דפיקה", כפי שמנסים למד אתך כאן בפורום.

[XOFIRX]

אפשר תמונות של האוטו שנדע להעריך את מצבו ?