נסיעה ראשונה עם מלווה :[

[Dinabol]

נסעתי אתמול פעם ראשונה מאז שקיבלתי את הרשיון ובא לי לבכות, אבא שלי היה יותר לחוץ ממני הוא ציפה לראות נהג עם נסיון של שנים והוא שכח שהנסיון היחיד שלי על הכביש הם כולה 23 שיעורים.

הוציא אותי לעיר באמצע הלילה ובלי להתרגל לרכב [נהגתי ידני וזה היה אוטומט].

לראות אותו לחוץ עשה אותי עוד יותר לחוץ והיו לי כמה טעויות [איתותים זכות קדימה וכאלה].

 

רציתי להרוג את עצמי, בחיים זה לא קרה לי, אולי מהלחץ שאין מי שיבלום אותי אין לי מושג.

מישהו עבר את זה או שאני לבד בסיפור ? (בא לי לקבור את עצמי ).

[tomer.m]

Dinabol

אל תתרגש יותר מדי, בכל זאת הוא צריך להבין שאתה נהג חדש וצריך לצבור עוד נסיון.

הכי חשוב שיהיה לך ביטחון לא משנה מי יושב לידך.

 

בהצלחה

[סאמי]

ככה זה לכל נהג חדש, העצה טובה שתנהג שבועיים רצוף ואל תתייחס לתגובת מהמלווה, סע לאט, רגוע, כאילו שאין לך מישהו באוטו שאתה חייב להראות לו שאתה נוהג טוב, כאילו שאתה לבד עם כל הרוגע.

בהצלחה

[kompy]

תזמין את אביך לקרוא את השרשור הזה.

[Nevo_Bryant]

תנסה להבין למה אבא שלך לחוץ, האם לא בוטח בך בכללי או שהרושם שהוא קיבל מנהיגה שלך היה שלילי.

המטרה של מלווה היא להשתפר בנהיגה ולא לאבד בטחון, אל תיקח קשה את הלחץ של אבא שלך ותנסה ללמוד מהניסיון שלו.

[yulianx]

גם אצלי זה היה ככה,זה כאילו בוחן יושב לידי,הרבה לחץ,אם הזמן ברגע שאבא שלך יראה אתה צובר ניסיון,לאט לאט הלחץ ירד.

[Mr. MAG]

1. העצה הכי טובה שיש לי לתת לך - דבר איתו.

לא בזמן שאתם כבר באוטו ונוסעים אלא לפני, תספר לו מה למדת בשיעורי הנהיגה, איפה היה לך קשה יותר, איך היה הטסט, מה הפריע לך בשיעור.

הפואנטה היא שעבר הרבה זמן מאז שהוא למד נהיגה () והתפיסה שלו לגבי נהיגה שונה משלך נכון לעכשיו.

כשהוא יבין מהסיפורים שלך באיזה state אתה נמצא כרגע הוא ידע לקבל יותר בהבנה את ההתנהגות שלך על הכביש.

 

2. בנוסף, כשאתה נוסע איתו, דבר איתו על הפעולות שהוא עושה כנהג, רק בלי להיות ניג'ס.

 

3. תשתדל לנהוג כל יום, לכל הסידורים והנסיעות שאתה רק יכול, ותהיה פתוח איתו. תשאל שאלות, תגיד מה אתה מתכנן, אל תהיה "בלוק".

 

4. תהיה משוחרר יותר. אף אחד לא בוחן אותך ואין לך "יעד" של שיעורים שאתה צריך לעבור, יושב לידך נהג. שב רגוע, בנוח, תנהג כמו שנראה לך שאמורים לנהוג וזה לאו דווקא כמו שמלמדים בשיעור. תשמע להערות של אבא שלך אבל אל תתבייש להתווכח - רצוי לא בזמן נהיגה.

 

5. תהיה סבלני. כשילד מתחיל לרכב על אופניים הוא חושב רוב הזמן על לא ליפול, כשילד מתחיל לשחות הוא חושב רוב הזמן על לא לבלוע מים. עם הזמן תפסיק להיות כ"כ tight והעניינים יתחילו לזרום.

 

[חגי107]

אני היחיד שלא היה ככה נראה לי.

בנסיעה ראשונה הייתי רגוע (התרגשתי ,אבל רגוע) ולא היו הרבה הערות(אלא יותר הארות) ,הרוב על מהירות והאטות בזמן ,חוץ מזה נהיגה חלקה ופעם ראשונה נסעתי מאיזור השומרון לאשדוד.

 

ואני לא כל כך מבין אותך למה צריך להתרגל לאוטומט,סה"כ זה הרבה יותר קל ,אולי בפעם הראשונה שאתה בולם אתה בא ללחוץ על קלאץ' ,ואז מגלה שאין ,אבל חוץ מזה באמת נסיעה קלה וכיפית הייתה הנסיעה הראשונה.

[vladclar]

לכל רכב צריך להתרגל, במיוחד מי שלא נהג על שום דבר אחר מעבר לרכב לימוד נהיגה.

צריך להתרגל למימדים, תנוחת הישיבה, מראות, עוצמת הבלימה והתאוצה.

מי שלא נהג על רכב ואוטמטי, צריך להתרגל לזה שהרכב מתחיל לנסוע כאשר עוזבים את דוושת הברקס ועוד המון דברים קטנים,

אשר מלחיצים נהג ללא נסיון.

אבל הדבר הראשון שצריך להתרגל אליו, זה לא לקבל בצורה עויינת את ההערות של המלווה.

צריך להכיר בכך ש 23 שיעורים זאת תחילת הדרך בנהיגה, ללא שום נסיון בסיטואציות שונות ומסוכנות.

התקופה הזאת (של המלווה) יכולה לתרום המון בהבנת המצבים (או יותר נכון, איך לא להכנס למצבים) - תנצל אותה עד כמה שאפשר ביעילות.

בקשר לנסיעה הראשונה - אולי הנהיגה בחושך זה היה יותר מדי בשביל הפעם הראשונה.

ודבר נוסף - אף אחד לא עבר קורס, איך להיות מלווה (גם אביך).

[natco]

ואני לא כל כך מבין אותך למה צריך להתרגל לאוטומט,סה"כ זה הרבה יותר קל ,אולי בפעם הראשונה שאתה בולם אתה בא ללחוץ על קלאץ' ,ואז מגלה שאין ,אבל חוץ מזה באמת נסיעה קלה וכיפית הייתה הנסיעה הראשונה.

 

בפעם הראשונה שנהגתי על רכב אוטומטי (וזה היה אחרי הרבה שנות נהיגה על ידני) הדבקתי את אשתו של מנכ"ל "שירות יהלום" של כלמוטור לשמשה. הגענו לרמזור ולחצתי עם רגל שמאל בכל הכח על הדוושה הכי שמאלית שהרגל שלי מצאה.

 

מיותר לציין שיותר לא נתנו לי לבצע הסעות ברכב המנכ"ל.

המקסימום שקיבלתי זה להתאמן על הL200 המפיצות למוסכים.

 

בקיצור-אל תתרגש יותר מידי. אולי תנסה למצוא לך מלווה אחר (בלי להעליב את אבא,כן?) יותר קר רוח.

נסה גם להבין אותו-זה לא פשוט לנהג מנוסה לשבת ליד נהג כ"כ חסר נסיון. זה דורש הרבה קור רוח ושליטה עצמית (כמו שיש רק למורי נהיגה ותיקים).על חגורת הבטיחות ברכב של אשתי , בצד הנוסע עוד ניכרים סימני השיניים שלי מהתקופה ש"ליוויתי" אותה בצעדיה הראשונים בנהיגה בעיר הגדולה. (היא למדה נהיגה בפרוור צפוני ולא נהגה כמעט 9 שנים). היה לי מאד קשה להחניק את צעקות ה"זהירות!" "אדום!" "עצרי!" "אוטו!" בתוספת הרמת הידיים לפנים בתנוחת התרסקות המוכרת מתרגולת הדיילים בטיסות

 

נתקו

[נהגת שודים]

הוציא אותי לעיר באמצע הלילה ובלי להתרגל לרכב [נהגתי ידני וזה היה אוטומט].

לראות אותו לחוץ עשה אותי עוד יותר לחוץ והיו לי כמה טעויות [איתותים זכות קדימה וכאלה].

רציתי להרוג את עצמי, בחיים זה לא קרה לי, אולי מהלחץ שאין מי שיבלום אותי אין לי מושג.

 

ראשית כל ברכות על קבלת הרשיון.

אין צורך להיות לחוץ (זה טבעי, אבל צריך לדעת להתמודד עם הלחץ) זה לא יסייע לך בתפעול הרכב ובזמן הנהיגה בכלל.

בשנים עברו לא היתה תקופת מלווה וכל נהג חדש אשר קיבל את רשיון הנהיגה היה יכל לעלות מייד על ההגה ברגע שרשיון הנהיגה היה בידו.

לך יש את הזכות (ועל פי חוק) לנהוג עם נהג מלווה אשר לו יש רשיון נהיגה ויכל ללמד אותך ולהיות לצדך במשך תקופת החניכה.

 

אני עד היום זוכרת את הרגע שעליתי על רכב כשבוע לאחר הוצאת הרשיון ונהגתי על הרכב לבד, תמיד יש חשש מכיוון שאף אחד לא נולד עם הגה בידיים ונסיון נהיגה צוברים עם הזמן, לכן כדאי לנצל את הזמן עם אבא כדי ללמוד ממנו וכמה שיותר, תכנון נסיעה, ראיה מרחבית, לקבל טיפים בנהיגה והמלצות כיצד לפעול.

החשש שלך טיבעי מכך שאין מי שילחץ על הברקס אם חלילה משהו "יפתיע" אותך לכן צריך להיות מרוכז ב 100 % בזמן הנהיגה.

 

 

 

שיהיה בהצלחה

לך ולאבא.

: )

 

 

ל'

[SuperBamba]

נסעתי אתמול פעם ראשונה מאז שקיבלתי את הרשיון ובא לי לבכות, אבא שלי היה יותר לחוץ ממני הוא ציפה לראות נהג עם נסיון של שנים והוא שכח שהנסיון היחיד שלי על הכביש הם כולה 23 שיעורים.

הוציא אותי לעיר באמצע הלילה ובלי להתרגל לרכב [נהגתי ידני וזה היה אוטומט].

לראות אותו לחוץ עשה אותי עוד יותר לחוץ והיו לי כמה טעויות [איתותים זכות קדימה וכאלה].

 

רציתי להרוג את עצמי, בחיים זה לא קרה לי, אולי מהלחץ שאין מי שיבלום אותי אין לי מושג.

מישהו עבר את זה או שאני לבד בסיפור ? (בא לי לקבור את עצמי ).

 

את הרוב הגדול של מה שאבא שלך אומר קח לתשומת ליבך, אבל אתה חייב ללמוד מה תפל ומה העיקר.

אבא שלי שמנוסה בהחלט בכביש ושימש לי כמלווה בתקופה קצרה יחסית נהג להעיר לי יותר מדי בהתחלה, ויותר מדי בלחץ, לפעמים הגיעה צעקה או שניים, ידעתי שלא להתייחס. ידעתי שאני נוהג סבבה ואיפה שיש טעות בהחלט הקשבתי לו. סה"כ יצאתי נהג בסדר, משתדל לא לעשות טעויות. עכשיו זמן רב אחרי תקופת המלווה אני משתדל שלא לנהוג בנוכחות אבא

[Dinabol]

תודה לכולם על התגובות ואפשר לנעול אני חושב.

אבא שלי כמובן לא יקרא פה אבל יש לי הרגשה שהכל יהיה טוב בסופו של דבר סתם פרקתי מה שעל הלב

[itsik170]

אני זוכר את הנהיגה הראשונה עם אבא שלי.

דוקא אותי הוא לקח לאיזור תעשיה, ששם הכביש ריק, ואז נכנסנו לעיר ועשיתי גיחה לאשקלון.

כמובן שעשיתי טעויות, שנעלמו עם הותק בנהיגה.

 

מה שדי היה מוזר זה פתאום, לא לנהוג עם קלאץ', הרכב ללימוד נהיגה שלי היה ידני והאוטו שלנו אוטומט.

[SmartCoupe]

מהצד של האבא מאוד נהנתי לנהוג, כי למדתי הכל מחדש, בניתי בטחון על הכביש איתו והכל ולמדתי שזה לא משנה על כמה נוהגים אלא איך נוהגים, כלומר- 2 ידיים על הגה תמיד, לא משנה מתי, בזמן שכל הנהגים החדשים כמוני עם יד אחד על הגה, עושים לי פנית פרסה שכל הגוף מסתובב ובסוף נשארים עם אצבע על ההגה.

 

אמא שלי עד היום (כבר שנה רישיון) מפחדת לעלות איתי על האוטו בתרוץ של- אתה לא רואה איך אתה נוהג.