על הצד בהונגריה

[Mk3]

אדם קרני, הטוען לתואר אלוף אירופה בדריפט, מוריד את הדגל האדום ואני סוחט בעדינות את המצערת. המכונית מזנקת בעוצמה תוך צווחת גלגלים לא מבוטלת. אני נאבק לייצב את המכונית בשעה שמנוע ה-8V מתקרב במהירות אל המנתק. אני מעביר במהירות לשלישי והפעם מפעיל קצת יותר כח. הגלגלים מאחורה ממשיכים לחרוק אבל המכונית עצמה כבר טסה ישר במהירות הולכת וגוברת. העקומה השמאלית מתקרבת במהירות. אני משחרר את יד ימין שלי מהגה הספארקו מצופה האלקנטרה ושולח אותה הרחק ימינה אל עבר מעצור היד ההידראולי. מוכן אל מה שעומד להגיע.

רגע. מה אני עושה כאן בכלל? מה אני עושה באיזה שדה תעופה סובייטי חצי נטוש 20 קילומטר דרומית לבודפשט? מה אני עושה בתוך כלוב מתכת שפעם, לפני הרבה שנים – לפני שטומי המכונאי השתיל בתוכו מנוע V8 בנפח 4 ליטר עם מומנט מכאן ועד לבראטיסלבה – היה ערס-מוביל לתפארת?

 

מימין: אדם קרני. משמאל: דריפטר מרוכז

 

מימין: ויראג. משמאל: דריפטר (לא) מרוכז

 

 

ומה לכל הרוחות אני עושה עכשיו?!

מנתק ההצתה קוטע את קו המחשבה. אין זמן לבזבז. הישורת עומדת להיגמר. משמאלי מגיעה עקומה רחבה ומצד ימין מתקרב במהירות קונוס. אחריו אני כבר אמור להיות על הצד.

יד שמאל מסיטה קלות את ההגה שמאלה.

רגל ימין מרפה מהגז

רגל שמאל בועטת בקלאץ'

יד ימין מושכת בכח את בלם היד

המכונית מאבדת בבת אחת את שיווי משקלה

יד שמאל ממהרת לבצע נעילה נגדית חזקה

יד ימין ממשיכה לאחוז בחוזקה בידית.

המכונית מחליקה עכשיו במהירות לרוחב כל המסלול מאבדת בדרך מהירות והרבה גומי. נדמה לי שאני יכול לראות בזוית עין שמאל את העשן שמשאירים מאחורי הצמיגים החרוכים. לא בטוח. בכל אופן, אין לי זמן לזה עכשיו. אני בולש קדימה מנסה לזהות את הדגל שמסמן את מרכז העקומה.

עוברת שניה הנידמת כנצח. לא זוכר מתי שניה לקחה כל כך הרבה זמן. אני מורה ליד ימין שלי שלא לעזוב את בלם היד ומנסה בכח שלא להביט מעבר לכתף ימין אל עבר שורת הקונוסים המסמנים את קצה הישורת.

 

מנסים להשתלט על כל הכח הזה

 

"תקשיבו, זה מאוד פשוט. אני עושה את זה בעיניים עצומות".

 

 

יומיים לפני כן נחתתי בשדה התעופה פרנגהי. יחד איתי הגיעו בטיסת מאלב ישירה מתל אביב ניר – עכבר ג'ימקנות ידוע, ויוסי – יבואן צעצועים ירושלמי. בעיר כבר חיכו לנו שאר החבורה, גיא – קרוב משפחה ואלוף MDC לשעבר שלאחרונה "ראה את האור" ועבר להנעה אחורית, ערן – חבר טוב ויבואן צמיגים (כמה נוח) שגילה אף הוא לא מזמן את חדוות הדריפט וחברו שראל – מסוג קציני הרכב שאתה כן רוצה אצלך בחברה, אלכסיי – עובד בחברה ביטחונית ששמע במקרה על האפשרות ונדלק מיד, ודודי – האיש שמוציא ממיאטה מה שאני בקושי רב מצליח להוציא מ- Z4M. באנו כולנו להשתתף בקורס ההחלקות של חברת My Way, שהוקמה לפני זמן לא רב ע"י אדם פרנק ואפרת הופמן - שניהם בוגרי מסלולים וותיקי דריפט שעקרו להונגריה והחלו להשתתף שם בסבב המקומי והאירופי. את מהלך היומיים הבאים אנחנו הולכים לבלות בתוך מכוניות דריפט מקצועיות אשר משתתפות בסבב האירופי המקצועני – שניים למכונית. אנחנו הולכים לשמוע מטובי הנהגים ההונגריים לא רק איך לשים מכוניות על הצד אלא גם איך לשלוט בהן, להאיץ אותן, להאט אותן, לשנות כיוון באפקטיביות ולהתחרות. בדרך אנחנו גם הולכים לשרוף 160 צמיגים. מישהו התלונן על בזבוז מים במסלולים?

 

טוב שיש מישהו שדואג לגרוס צמיגים ולמנוע מהם להיערם ולזהם את הסביבה...

 

יותר עשן מהפגנה במפעל "עוף העמק"

 

אפרופו צמיגים, השניים שמורכבים לי מאחור כבר בחצי הדרך להצטרף לאחיהם שבשמיים (תרתי משמע) בשעה שאני מבחין בדגל. אני עוזב את בלם היד מרפה את דוושת המצמד ובו זמנית מועך את דוושת התאוצה. מועך אותה כאילו אין רצפה מתחת, מועך אותה בשם כל אלוהי הדריפט, מועך אותה כאילו אין מחר ולעזאזל העדינות!

מנוע ה-V8 מתעורר לחיים בשאגה, שולח 40 ומשהו קג"מ מומנט דרך דיפרנציאל מרותך אל עבר צמיגים שבקושי מסוגלים לטפל במחצית הכח הזה. התוצאה לא מאחרת לבוא והמכונית מפסיקה להחליק בקו ישר ומתחילה להאיץ אל תוך העקומה השמאלית עפופה בעשן לבן ומלווה ברעש צמיגים ומנוע. אני יושב בתוך הקופסה החמה ומנסה לשחק עם ההגה, הגז ודוושת הבלם על מנת להביא את המפלצת קרוב ככל האפשר אל הדגל. זה לא קל אבל בצד יושבים פאנל של שופטים שישמחו מאוד להתחיל ולהוריד לי נקודות כך שאין לי הרבה ברירה אלא להתאמץ. אני חולף על פני הקונוס כמעט בזוית 90 מעלות ובמהירות – שזה טוב. הניקוד מתבסס על זוית החלקה ועל מהירות. אבל לא קרוב מספיק – שזה לא כל כך טוב כי הגורם השלישי בניקוד הוא קו הפניה שאמור – בדומה לנהיגת מסלול – להשיק לאפקס. כנראה שלא הורדתי מספיק מהירות בשלב ההחלקה בישורת ונכנסתי מהר מידי לסיבוב. לא נורא נתחקר אחר כך כי עכשיו יש לי בעיה קצת יותר גדולה. הפניה הרחבה הולכת ומתהדקת אל עבר פנית פרסה. כבר אמרתי שאני מהיר מידי?

 

"שיט, אני מאחר לסינמה סיטי"

 

למכירה: גודייר F1 במצב סביר

 

בבוקר היום הראשון של הקורס אוסף אותנו אדם פרנק ממלון "מרמרה" - מלון ארבעה כוכבים חדש דנדש במרכז בודפשט – לנסיעה של כשעה לאתר האימונים טוקול. מדובר במקום ששימש עד לסוף שנות השמונים כשדה תעופה סובייטי ונראה כיום כמו סצינה שנלקחה היישר משלב "צ'רנוביל" במשחק קול-אוף-דיוטי 4 כולל מגדלי הפיקוח המתפוררים, פגרי הלאדות המחלידות, הדירים התת קרקעיים ומסוקי המי-28 המושבתים. אני דיי בטוח שאיפה שהוא בכספת נשכחת כלשהיא בפנטגון חבויים כמה מפות וצילומים מצהיבים של המקום הזה כולל כמה חיצים וכיתוביי "הפצץ כאן". כיום משמש טוקול כאחד ממסלולי סבב הדריפט האירופאי, כמרכז תעופה אירובטית וכן כשטח מרעה לכמה עדרי כבשים, כלבי רועים ובעליהם הקשישים רכובים על קטנועים.

 

בתמונה: צלעות כבש.

 

אנו עוברים את עמדת הש.ג. ונכנסים פנימה הישר לעבר טקס קבלה הכולל שלושה מכוניות דריפט המדגימות לנו לאיזה רמה אנחנו אמורים להגיע בתום הקורס (פלוס שנתיים/שלוש של אימונים אינטנסיביים). זוכרים את הוידאו של קן בלוק שבו הוא מקיף בחור מסכן על סגוואיי? תחשבו דומה רק עם שלושה מכוניות וטרנזיט.

 

לא כוחות מול הטרנזיט הזה.

 

במקרה חירום אמיתי ייפלו מסכות חמצן מהתקרה

 

אנחנו עוצרים בצד ובזמן שלוקח לנו להסדיר מחדש את הנשימה מספיקים הנהגים להחנות את הרכבים בפיץ שם כבר מחכים להם המכונאי הראשי – בחור דמוי רוברטו בניני העונה לשם שולטי - וצוותו אשר הקימו ברחבה מוסך נייד ומקורה הכולל מכון צמיגים נייד ומחלקה טכנית מלאה. ערן לא מצליח להתאפק והולך לעזור להם להחליף צמיגים. אין מה לעשות. אתה יכול להוציא את הבנאדם מ"מרכז הצמיג" אבל כנראה שלא תצליח להוציא את "מרכז הצמיג" מהבנאדם.

המממ. צמיגים. לא היה מזיק לי כרגע סט חדש אבל אני באמצע המקטע שלי והבעיות מתקרבות אלי בקצב מהיר ממה שתכננתי. העקומה הרחבה, אותה אחת שמרחתי על הצד בהילוך שלישי בואך מנתק הולכת ומתהדקת לקראת פניית פרסה ואני – כמו שהבנתם – מהיר מידי. זה הזמן לנסות טכניקה שלימד אותנו אדם קרני בשיעור של הבוקר – השיעור שבו למדנו איך להתמודד עם מסלול הכולל ישורת ארוכה, עקומה רחבה ומתחדדת מלווה בסדרת פניות ימינה ושמאלה ובמגוון רחב של רדיוסים משתנים.

 

ליינאפ של מכוניות

 

ליינאפ של שופטים

 

אני לוחץ בעדינות עם רגל שמאל על דוושת הבלם ובמקביל מאזן עם לחץ דומה ברגל ימין על דוושת הגז. המכונית מתחילה להשיל מעליה את המהירות ובמקביל מחריפה את זוית הסחיפה. אני מתקן עם ההגה ומוסיף נעילה נגדית נוספת. מזל שזו לא מכונית רגילה אלא מכונית שנבנתה מחדש עם זויות היגוי מוגברות המאפשרות לי ברגע זה להמשיך את הסחיפה במקום להסתבסב ולהתקע כמו אהבל עם הפנים לכיוון הלא נכון. אני מתקרב אל הדגל השני ובניגוד לזה הראשון את השני אני כמעט ומשפשף. מושלם. או, בעצם, כמעט מושלם, כי עכשיו אני קצת איטי מידי, תקוע בהילוך שלישי עם זוית הטייה חריפה שמאלה בשעה שאני צריך להתחיל בדריפט לכיוון ההפוך. איזה מזל שזו לא מכונית רגילה.

ליתר דיוק מדובר בב.מ.וו. סדרה שלוש דור שני משנות ה-80 – כן, אותה מכונית מיתולוגית שעליה נאמר שההגה שלה קטן על מנת לאפשר לנהוג בה עם אזיקים. רק שבמכונית הזו הושתל מנוע 4 ליטר מתורמת בדמות ב.מ.וו. 540. גם המנוע וגם הגיר עברו סידרת שיפורים אשר העלו את ההספק המקורי ל-325 כ"ס, ולפני שמישהו מעקם פרצוף ואומר איזה שטות בסיגנון "יש לי בשכונה מישהו עם עימפרצה דורבו שיש לה יותר כח" אציין רק שכל הדבר הזה שוקל קצת פחות מטון.

וזה לא הכל. יחסי ההילוכים קוצרו והדיפרנציאל המקורי הוחלף לדיפרנציאל נעול לגמרי – שעם מתעקשים על ההגדרה זה בעצם בכלל לא דיפרנציאל אלא סתם דריב-שאפט מחובר לשני גלגלים. כמו שאתם יכולים להבין המכונה הזו לא ממש טובה בתמרוני חניה. למעשה כל סיבוב איטי מלווה כאן בחריקות ואנקות כאשר הגלגל הפנימי מנסה נואשות וללא הצלחה להסתובב פחות מהגלגל החיצוני. מבט פנימה לא מסגיר במאום את עברה היוקרתי (במרכאות או לא) של הבימר. פנים המכונית הופשט לחלוטין עד לשלד המתכת. אין בידוד, אין דיפון, אין מזגן, יש איוורור (שמחובר למנוע. לא לתא הנוסעים), יש כלוב התהפכות, יש רתמה וכסא "באקט", אין מערכת סאונד אבל יש "אחו-שילינג" של סאב – מקדימה, כמובן. אפרופו המנוע, זה מוסט אחורה כך שהבלוק נמצא כולו מאחורי הציר הקדמי לחלוקת משקל טובה יותר. מערכת המתלים שונתה כדי לאפשר הטיית גלגלים חריפה, כזו שיכולה לבייש משאית חלוקה. הבולמים והקפיצים הוקשחו גם כן ולמכונית שלנו כמעט ואין זוית הטיה. את הלוק הפונקציונאלי משלים לוח השעונים שהוא בעצם לוח קארבון שעליו קבוע שעון סל"ד ענקי ונורת מנתק אדומה כמעט באותו הגודל, שלושה שעוני חום מנוע, וידית ענקית שמתפקדת כבלם יד הידראולי אך היתה יכולה לשמש באותה מידה גם כאלה לפיזור הפגנות בטהרן. על הגריד מחכות לנו חמש מכוניות בקונפיגורציה דומה. מתוכן ארבע מדור שני ואחת מדור שלישי כולן נבנו במיוחד לדריפט וכולן משתתפות בתחרויות. כן, כולן - פלוס קיר צמיגים שלם - מחכות רק לנו.

 

מבפנים

 

מבחוץ

 

ניר ואני מצוותים למכונית הצהובה ובה אני נמצא כרגע מנסה להבין איך אני הופך את המכונית ב-180 מעלות ומתחיל לתפור את הפניה הנפתחת ימינה. הדבר הכי טוב כרגע הוא להוריד מהר להילוך שני, לזרוק קלאץ' ולתת למומנט לעשות את השאר. אבל המכונית חמה מאוד והמוח שלי כנראה כבר לא עובד כל כך טוב בטמפרטורות גבוהות. אז במקום לשחק עם ההילוכים אני משאיר את הידית בשלישי ובועט במהירות של כ-30 קמ"ש – פלוס מינוס – בדוושת התאוצה. וזה עובד! המכונית מסתחררת לצד השני ואני מרפה מעט מהדוושה תוך כדי סיבוב היסטרי של ההגה לנעילה הפוכה ומתחיל להאיץ את הכלבה הצהובה הזו על הצד עם הרבה עשן לאורך הפניה הנפתחת ימינה. אני צורח Yeah Bitch ! ומפספס את דגל האפקס בכמה מטרים טובים. למי אכפת. נשארו לי כמה עשרות מטרים על לפניה הבאה. המכונית נמרחת כמו חמאה ביום חמסין ולי יש כמה שניות נדירות של פנאי להיזכר באלמנט הניקוד הרביעי – Show Off.

אני מעביר רשימת מלאי בראש:

1. רעש מנוע? יש! אני על שלישי בפול גז ועל המנתק. במגדל הפיקוח הפסיקו טיסות, הם לא מצליחים לשמוע בקשר.

2. עשן? יש והרבה! שילוב של פיסות גומי פריכות בוודאי לא מזיק.

3. אורות והיבהוב עצבני בווינקר? אין! שיט! מישהו בסדנא היה חרוץ מידי והשליך לפח את מתג האורות והאיתות. לגיא ולדודי יש מתג אורות ווינקר באוטו. לי אין. בעסה!

אני מגניב מבט מהיר שמאלה ורואה שהשארתי את החלון פתוח (כבר אמרתי שחם פה?). בלית ברירה אני מוציא את היד החוצה ועושה תנועות של דחיפה קדימה. המכונית סוחבת דווקא בסדר גמור אבל זה פשוט הדבר הראשון שעולה לי בראש. ככה זה אחרי יותר מידי שנים במיאטה... .

 

I love it when a drift comes together

 

את היום הראשון של הקורס התחלנו באופן קצת יותר בסיסי. לאחר שצוותנו לארבע המכוניות שלנו (החמישית נותרה בצד כגיבוי – עוד נשתמש בה בהמשך), נשלחנו אחר כבוד לארבע קצוות המגרש להתחיל אימון בסיסי של דונאטס – סיבסוב המכונית סביב קונוסים. השלב הבא היה חלוקה למתקדמים ומתחילים כאשר הראשונים התבקשו להתחיל לבצע תרגיל שמיניות – המורכב משני דונאטס אשר בינם נדרש המתרגל להפוך כיוון. זה נשמע קל אבל זה ממש לא. המכוניות הללו חדות כסכין ורוב הניסיונות שלי להפוך כיוון מסתיימים בספין. לגיא ודודי נדמה שדווקא אין בעיות - דבר שמדרבן אותי להתאמץ עוד קצת ולעלות לשלב הבא – הפרפר. פרפר הוא שילוב של שתי שמיניות שבו נדרשת יותר מהירות ושליטה על מנת לתפור את כל הכיכרות. המנועים עובדים קשה. המהירות הכללית נמוכה והאוורור לא יעיל. אני מרגיש שמשהו מתבשל במכונית ומגלה שזו רגלי הימנית הקרובה לתעלת הגיר. לא נורא. מקסימום נחליף רגל ברמב"ם. הרגל השניה מרגישה בינתיים בסדר.

את היום הראשון אנחנו מסיימים בערב בבודפשט במקלחת חמה וטובה וארוחת ערב משובחת על גדות הדנובה. יפה בודפשט, אבל אנחנו לא פה בשביל רומנטיקה וחוץ מזה כולנו כבר מאוד עייפים.

בחזרה להקפה. אני כבר לקראת הסוף. רק עוד היפוך אחד שמאלה, סחיפה מהירה אל עבר הקונוס וגלישה לקו הגמר. נשמע די פשוט אבל זה בדיוק המקום שבו גיא הסתחרר. "תתרכז!" אני צועק לעצמי, עוזב את המצערת בשלישי על המנתק והופך את המכונית שמאלה, אני שוב בחזרה על הגז והפעם הכל הולך מושלם. כל כך מושלם שאני כמעט מאבד את המכונית בספין מיד אחר כך. לא נורא אני כבר מעבר לקו הגמר וחוץ מזה גם כמעט-איבוד השליטה הזה בוודאי יתפס ע"י חבר השופטים כמתוכנן.

אני יוצא החוצה עם פרצוף של מנצח. אחרי זה יבוא דודי, ייתן לי בראש וייקח את המקום הראשון. שיט!

 

נחשו מי ניצח?

 

למי שהתמונה הקודמת לא היתה ברורה מספיק...

 

יאללה, נגיד שכולנו מנצחים

 

אפילוג:

אחרי שסימנו את המשחקים שלנו הגיעו בעלי המכוניות - האלופים המקומיים, ועשו לכולנו סיבובי הדגמה. הם תפרו את כל הישורת על הצד בהילוך רביעי ובמהירויות שלילה בעליל, והראו לנו שיש לנו עוד דבר אחד או שניים (או שלושה, ארבע, חמישה) ללמוד. טוב, מתי מתחיל קורס מתקדמים?

 

 

 

בהמשך:

א. מה עושה ב.מ.וו. Z4M במשחטת רכב בבודפשט

ב. 10 סיבות למה פורמולה רנו עדיפה מפורמולה 1

[jink]

יופי של כתיבה דן - מעניין ומצחיק כאחד...

 

סחתיין עליכם, נשמע קורס מדהים.

[Sharki]

מדהים! איזה כיף! איזה יופי! כתבה מעולה! תודה דן

יש גם וידאו?

[Avram]

באמת יופי של כתיבה

עושה המון חשק

[misterb]

נראה מעולה, יש למסלולים קורס דומה בצרפת' על BMW M3 פורשה קאררה וניסאן 350Z (נוהגים על כולם ברוטציה),

אני רשום לקבוצה שיוצאת ב-24 ליולי (עם ראם סמואל כמדריך)

 

 

http://www.maslulim.co.il/קורס_דריפטים_(החלקות)/

[אאוץ]

כל הכבוד על הכתיבה, מאוד נהנתי לקרוא!

מעורר קנאה

 

אביחי

[threeefifteeezee]

אז אני מבין שנהינית?

 

 

Wowaweeeewa!!

דן תודה על השיתוף , קראתי צחקתי ונהיניתי מכל מילה שלך (וגם דיברתי עם עוד מישהו שהיה שם איתך) ועכשיו אני can hardly wait בעוד 7 שבועות גם אני שם אצל אדם ואפרת.

 

למי שמחפש לדעת למה דווקא דריפטינג בהונגריה http://www.drifter.hu/ אולי זה קצת יעזור להבין

[RoyCo]

אז אני מבין שמי-פז מוכר את המגאן ?

[itamareiny]

תודה על השיתוף,

היה פשוט תענוג לקרוא, לצחוק ולראות את התמונות.

[JEP]

תודה על השיתוף. נהנתי לקרוא!

 

JEP.

[sronis]

כתוב מעולה והתמונות פוגעות בול - כל הכבוד וכולי קנאה!

[NMP]

דן, שיחקת אותה עם הסקירה

רק תיקון טעות אחת: אני לא יודע מאיפה הבאת את הקרב בגמר בינך לבין דודי בזמן שיש לידי כרגע גביע שאומר מקום I בדריפט...

גם זכורות לי תמונות מפלילות שלי בביצועים מרשימים (ולא, אני לא מדבר על בהייה בפטמות ) שמשום מה נשארו על רצפת חדר העריכה. אני דורש העלאה במיידי

 

היה מעולה גם לחסרי הניסיון שבינינו.

אני חושב שלמרות הרקע הלא קטן שלי בתחומי הנהיגה הספורטיבית, ובהתחשב ברמה הגבוהה של השלישיה (גיא/דן/דודי), אני בהחלט שייך לקבוצה השניה שהשתתפה בקורס של חסרי הניסיון בהקשרי דריפטים (הרקע שלי זה פעמים ספורות שהחבר'ה הטובים הזמינו אותי להתנסות על רכבם בחיסול צמיגים ממוקד).

ההתחלה כמובן לא הייתה קלה אבל די מהר מצאתי את עצמי מקיף כיכרות בצורה מאוד מדוייקת צמוד לקונוסים בשליטה מלאה, כולל שינוי כיוון. זינקתי לי מהר כבר בסוף היום הראשון למגרש של הגדולים לאימונים על תוואי. פה כבר גיליתי שאולי קצת מיהרתי וביליתי יותר בטחינת צמיגים במקום מאשר בדריפטים (כמה כיף להתאושש בקלילות שכזאת מכל ספין גם בהילוך שלישי ואז לחזור לפיט עם פנצ'רים רק כדי לראות את דן זועם על זמן הטיפול המבוזבז שהבאתי על הרכב שלנו. מצטער ).

היום השני התחיל בתקיפה חוזרת של אותו תוואי והפעם בהצלחה מפתיעה ביותר (את עצמי לפחות). למעט טריק הפתיחה של שימוש בבלם-יד להחלקה פוטוגנית וארוכה במהירות תלת-ספרתית עליו וויתרתי בשלב זה, הצלחתי לתפור את כל שאר המסלול במה שלי לפחות הרגיש כמו התחברות מופלאה לרכב ולכל עניין הרגש ההכרחי לביצוע דריפטים.

זהו, האסימון נפל ואני בדרך לכבוש את אליפות הדריפט ההונגרית.

פה קיבלתי שיעור מאלף בכמה הפכפכים שלבי הלימוד הראשוניים של התחום יכולים להיות ואת שארית היום ביליתי בניסיונות פתטיים להשתלט על הרכב אבל התוצאה הייתה כמעט תמיד זהה: ספין או תת-היגוי.

זה התחיל מתקלה טכנית ברכב (אמיתית, באמת הרצפה הייתה עקומה, או ליתר דיוק אחד הקליפרים ננעל) שחרפנה אותי במשך שעה ארוכה (דן, שוב סליחה ) ומשם גם אחרי סידור התקלה, כנראה שגם הראש שלי כבר ננעל (אולי שוב הפטמות אחראיות ?).

קצת ביאס לסיים ביכולת כה מעליבה (אפילו ביחס לפתיחת הקורס) אחרי שכבר הרגשתי לגמרי על הסוס (דן, תמונה יכולה להתאים פה יופי ) אבל בסיכום הכללי אין ספק שזאת הייתה חוויה מעולה.

 

כאן המקום להוסיף קצת לגבי הקורס: הייתה תמימות דעים בקרב כל באי הקורס שאדם ואפרת עשו עבודה מדהימה בארגון הקורס ובכל הלוגיסטיקה שמסביב. הם לא פספסו שום פרט וברוב הזמן בעיקר הפתיעו אותנו ברמת הארגון, המחשבה והפינוק.

בלי ספק, ביצוע מעולה של פיילוט.

אגב, ההערה העיקרית, לפחות מצד חסרי הניסיון, הייתה שיום נוסף של אימון היה יושב בול ועוזר להפנים את החומר.

 

בקיצור ואם לא ברור: מומלץ ביותר

 

נ.ב. דן, מחכה לסקירת ההמשך שלך על הביקור בהונגרורינג.

 

ניר

[Mk3]

גם זכורות לי תמונות מפלילות שלי בביצועים מרשימים (ולא, אני לא מדבר על בהייה בפטמות ) שמשום מה נשארו על רצפת חדר העריכה. אני דורש העלאה במיידי

 

ביקשת? קיבלת!

ניר בפוזה לא אופיינית

 

האוטו של ניר, הפעם בפוזה כן אופיינית.

 

האוטו שלנו גדול וצהוב. והפעם גם עם סט צמיגים חדש.

 

לאחר שכבר התקדם לא מעט באומנות הדריפט, מצא את עצמו ניר דורך במקום - שלא לומר חוזר לאחור. זה הזמן לחזור לתחביבים ישנים

 

וגם לנער קצת את האבק מהמצלמה.

 

ניר רודף אחרי דודי. שלא תבינו, לא מדובר כאן בנקמה או בשחרור תסכולים, אלא בתרגיל ציני ומתוכנן היטב. איך אתם חושבים הוא הצליח לחזור הביתה עם גביע שעליו כתוב "מקום 1"?

[edanj]

נשמע מצויין, ראיתי את הפרסום במגזין "אוטו".

הקורס הוא יומיים?

כמה עולה התענוג?

מה הוא כולל מסביב?

עידן

[NMP]

ביקשת? קיבלת!

ניר בפוזה לא אופיינית

עוד עוד עוד מהפוזות הלא אופייניות !!!

 

לגבי הקורס:

הגעה ברביעי בצהריים/אחה"צ (חלקנו הגיעו יום קודם וזכו לליווי וסיור בבודפשט).

אדם/אפרת מסיעים מ/אל השדה.

בערב לוקחים למסעדות טובות.

הקורס עצמו הוא יומיים בחמישי ושישי.

שבת בילינו איתם במרוץ פורמולה רנו (דן, מחכים להמשך הסקירה) וקצת בעיר ובלילה טיסה חזרה לארץ.

המחיר 1600 יורו לקורס+מלון+ארוחת בוקר ואוכל במהלך הקורס.

טיסות הזמנו בנפרד בסביבות ה-500 דולר.

סה"כ בערך 11 אלף שקל.

על זה יש להוסיף קצת לארוחות ערב או סתם בזבוזים ביום הנוסף.

 

ניר