שותפות, לא מה שחשבתם

[איתמר]

שלום לכולם.

 

לפני חמישה חודשים חיפשתי דירה בבאר שבע. מסתבר שבאר שבע לא הרבה יותר מוצלחת מירושלים ות"א בקטע הזה, וגם כאן על כל דירה מוזנחת-קומה-רביעית-בלי-מעלית יש עשרות קופצים שמוכנים לשלם סכומים אסטרונומיים עבור חירב'ה וטיח מתפורר, פאר היצירה העברית של שנות ה 50'.

 

הסיפור שלי התגלגל לבניין טוב יחסית באיזור מבוקש (ואפילו בקומה שביעית עם מעלית) ואחרי שראיתי את הדירה נקבע לי "אודישן" עם אחת משתי השותפות ששכרו את הדירה לשנה הבאה בבית קפה ברמת אביב.

 

השותפה עצמה עשתה רושם נעים למדי, בלונדינית עיניים כחולות, קצת מתנשאת (רמת אביב או לא רמת אביב?), סה"כ בחורה מהזן העונה לשם "כוסית" וכאלה שכל הזמן מתחילים איתן בפאבים.

למחרת היא הודיעה לי "שהתקבלתי". יש לציין שאת השותפה השנייה לא פגשתי, ראיתי או דיברתי עד ליום שהיא נכנסה לדירה ("לונדון" קוראים לזה), אבל אמרתי "מושבניקית, מה יכול להיות רע?"

 

אז זהו, שמסתבר שהרבה מאוד יכול להיות רע, ולזה נגיע בהמשך. ולכל מי שמת להגיב רק אחרי שהוא קרא עד לכאן "מה אתה מתלונן, אתה עם שתי בנות בדירה" - שיקרא עד הסוף.

 

חודשיים גרתי בדירה לבד. ניקיתי אותה, סידרתי אותה. שם צבעתי, פה תקעתי מסמר וכאן תיקנתי מנעול. אפשר להגיד שהדירה עברה "יישור קו" רציני, בעיקר כדי שיהיה להן ולי נוח לגור בה.

עברו חודשיים ושתי הבנות נכנסו לדירה יום אחרי שהתחילה שנת הלימודים שלהן .

את השותפה השנייה (להלן המושבניקית) פגשתי לראשונה אחרי שחזרתי מיום לימודים, יושבת על אדן החלון של קומה שביעית (ללא סורגים) מעשנת ומצחקקת עם חברה שלה. כבר כאן הסקתי את המסקנה הראשונה לגביה: היא ממש מטומטמת.

 

עם זאת נתתי צ'אנס כי היי, לא שופטים בנאדם ע"פ רושם ראשוני נכון? השתדלתי לזרום ולפתח שותפות טובה. הצעתי להן לאכול ביחד, לעשות קניות ביחד, להתקין להם מדפים \ מסמרים \ חורים \ וואטאבר ובאמת, להיות הכי בסדר בעולם. סה"כ אנחנו צריכים לחיות ביחד וזה יכול ללכת לשני כיוונים: חיים בסבבה או מלחמת עולם שלישית.

 

הימים עברו והבית התחיל להיות מועדון חברים. פעם רק חברה אחת, פעם שתיים, ופעם חמישה זרים קישטו את הסלון וראו איזו תוכנית מטופשת ב VOD עד שתיים עשרה וחצי בלילה. לזכותן ייאמר שהמנהג הזה הפסיק מהר מאוד, והיום כמעט ואין חברים בבית.

 

המושבניקית (שזכתה לשם הקוד "אחמדניג'ד", די בצדק לאור התמונות שלה בפייסבוק) בעלת פה בגודל של היפופוטם מצוי, לא סותמת אותו לשנייה ומחוברת לפלאפון כאילו אבא שלה מנכ"ל פרטנר. אם זה לא מספיק, את כל השיחות שלה היא מנהלת עם דלת פתוחה, ככה שיצא שאני כבר בקיא בכל שמות החברים והרכילויות שלה (ולא, זה שאני עם דלת סגורה לא ממש מסנן את גלי הקול שיוצאים מהגרון העמוק שלה). למרות שהפלאפון מחובר לה לאוזן באופן קבוע (יש מצב שהיא נולדה ככה) והיא מדברת בלי חשבון, דווקא יש לה בעייה בחישוב הוצאות הבית, ותשלומים משותפים היא מחשבת על חודה של עשירית האגורה, "כי אין לי כסף".

 

אבל כל זה מתגמד לעומת הרגלי ההיגיינה והנקיון של שתי השותפות החביבות שלי. הכלים בכיור יכולים להצטבר לגובה שמסכן את התעבורה האווירית מעל באר שבע, ולהן לא ממש איכפת. כמות הספלים שהן משתמשות בהן ביום יכולה להספיק לחצי מדינה באפריקה.

 

מאחר והן לא ממש לומדות בשנה הזאת, כל יום הן מבשלות לעצמן אוכל, וכך נוצר מצב שתמיד על הכיריים יש שלושה סירים: סיר עם פסטה, סיר עם רוטב וסיר עם שאריות אורז ומים מאתמול, כדי שיהיה יותר נוח לנקות. לפעמים כצ'ופר הן משאירות גם מחבת עם עיסה לא מזוהה + בונוס כיריים מלוכלכות ממשהו שהיה אכיל פעם. לנקות? מה פתאום! בשביל זה יש לנו גבר בבית.

בנוסף, הן חושבות שפח הזבל מוריד את עצמו לבד (אגב, רעיון גאוני. מי שחושב על סטארטאפ – זה הכיוון). הן פשוט לא נוגעות בו. אני זוכר שאחת השאלות הראשונות שהרמת אביבניקית שאלה בפליאה "מה, אין כאן פיר אשפה?" ואני בתגובה:

:shock:???

 

גם נקיון הבית לא בראש מעייניהן. מי שלא חי בבאר-שבע כנראה לא ראה בית מלוכלך מימיו.

היום לדוגמה הצעתי לצפונבונית לנקות את הבית, אחרי שעברו שלושה שבועות מאז ש... אני ניקיתי אותו לאחרונה. כמובן שלא ציפיתי ממנה לעזרה או הסכמה, והתשובה שהגיעה ממנה הייתה "אני מה-זה לא מרגישה טוב, אני ממש מצוננת. אני הולכת לישון".

עברו כמה שעות והתחלתי לנקות את הבית, לבד, שוב. פתאום חזרה המושבניקית (אחרי יום שופינג בת"א, כן, זאת שכל הזמן אומרת שאין לה כסף) וראתה שאני מתחיל בניקיונות. להציע עזרה? מה פתאום, שישאר מלוכלך. Who cares.

הראתי לצפונבונית את כדורי האבק שהצטברו מתחת לפינת האוכל (כמו האלה בטקסס, רק אפורים). בתגובה היא אמרה לי "איתמר זה ממש לא מפתיע אותי" והלכה. יופי שזה לא מפתיע אותך. זה לא מפריע לך? את נהנית לגור בדיר חזירים? בחיי.

 

אחרי כמה דקות הבנות יצאו מהבית תוך סינון לעברי "אנחנו חוזרות עוד שעה" (3 שעות, בדוק) ואני ניצלתי את ההזדמנות לנקות את הבית.

 

הבית היה מבריק. ברגע שהן חזרו הן לא אמרו אפילו שלום או תודה על הנקיון. ישר נכנסו למטבח והוא חזר להיות מלוכלך ומבולגן, שוב כוסות בסלון ושוב ימבה כלים בכיור. אבל מה שבאמת הביא לי את החפפה היה שחזרתי הביתה לפנות בוקר ומצאתי שאריות של ח*א על מושב האסלה. איך??? איך???? מה נסגר איתכן???? (ושלא לדבר על זה שכבר פעמיים נתקלתי בחייל חום משתזף במימי האסלה).

 

אני לא מזכיר את זה שאחמניג'אד האשימה אותי שכנראה "לקחתי לה בטעות" את המברשת שיניים הכחולה, בעוד אני שומר אמונים למברשת שיניים הכתומה שלי ובכלל, למה לי לקחת מברשת שיניים כשאני חוזר סופשבוע לבית של ההורים?

גם לא ציינתי איך אותה מוגבלת מוטורית מתקשרת אלי בהיסטריה שהמכונת כביסה עושה רעשים ואיך אמורים להפעיל אותה (ושתבינו, יש למכונה כפתור אחד בלבד והוראות הפעלה באנגלית), לא לפני שהיא ניסתה והצליחה להפעיל אותה, אבל לא סגרה את המכסה של התוף הפנימי.

גם לא הזכרתי ששלוש פעמים בממוצע הסברתי לכל אחת מהן מה התפקיד של הברז שקובע האם יכנסו לדוד מים חמים מהקולט שמש המשותף של הבניין ולמה צריך לסגור אותו אם מדליקים את הבויילר ולא רוצים שאנחנו נחמם את המים לכל הבניין (ועוד באותו יום קיבלתי דיווח ש"הבויילר מקולקל" אבל הן פשוט לא סגרו את הברז וחיממו את כל הבניין).

גם לא הזכרתי שהבנות כנראה חושבות שכאן זה קנדה, ואפשר להשאיר את הדלת לא נעולה.

גם לא הזכרתי איך בלי להניד עפעף אחת מהן שולחת לי SMS במוצאי שבת להביא חלב על הדרך, בעוד שמתחת לבית (ואני מתכוון למתחת לבית) יש מכולת שפתוחה במוצ"ש.

ואני גם לא מזכיר את זה שכשנגמר משהו (לחם, גבינה, עגבניות) אף אחת מהן לא טורחת לעדכן או חלילה להביא את זה מהמכולת או הירקן.

 

בקיצור – נראה לי שהבנתם את המסר. אני נאלץ להעביר את השנה הקרובה עם שתי פוסטמות (ותסלחו לי על הקללה בצרפתית) שלא מתפקדות בש*ט, חושבות שהכל נעשה מעצמו ואם יש גבר בבית – שיעבוד.

 

מצטער, אני לא פראייר ולא עבד של אף אחד או אחת. עשיתי את הדברים האלה לבד עד היום כדי למשש את הדופק, לראות עם מי אני גר, ונראה לי שאחרי חודש וחצי משותפים הבנתי את התמונה. ניהלתי איתן שיחה, אבל ממש לא נראה לי שיצא מזה משהו. זה היה כמו לדבר ללמפה.

 

בכל מקרה הצעות ורעיונות להתמודד עם המצב יתקבלו בברכה. אני בטוח שיעלו כאן רעיונות יצירתיים מאוד, אבל בכל זאת, גם רעיונות ראליים אשמח לשמוע.

 

איתמר.

[roiei]

משעשע לקרוא את זה .. אבל כמובן שזה מבחינתך לא משעשע בכלל.

 

זה עניין של חינוך מהבית ולדעתי זה על גבול הבלתי אפשרי לשנות אותן.

תנסה קודם לראות אם ה"שיחת מוטיבציה" שעשית להן עוזרת במשהו (לא נראה לי).

 

איך שאני רואה את זה יש 3 אפשרויות:

א. לעשות "מגבית" בין כל הדיירים ולהביא עוזרת פעם בשבוע (עלות בסביבות 150 ש"ח בשבוע).

ב. אתה עוזב

ג. הן עוזבות

 

נראה שאופציה א' היא הכי ריאלית ונכונה (כמובן שזה לא יפתור את בעיית הכלים אבל זה יעזור הרבה)

 

בהצלחה ...

[carisma kfir]

מקומם ומעצבן, אותו דבר קרה למכרה שלי שגרה עם שותפות במעונות של מכללה בצפון, כי היא שנה ראשונה אז היא צריכה לעשות הכל.

מומלץ ועוד היום בבוקר להעיר אותן, להסביר להן הכל מ א' עד ת' שאתה שותפים ויש לכם מינימום שנה לחיות ביחד, אשכרה כמו אלון גל ממשפחה חורגת, להסביר שאומנם אתה הגבר ויכול לעזור בכל דבר של תיקונים טכנאות וכדומה, יחד עם זאת אתה לא האוופר בבית, ולא צריך לנקות אחריהן ולא ולא ולא...

להסביר להם שעושים חלוקה בהכל מניקיון ועד קניות למצרכים בסיסים לבית: לחם, חלב, מים, חומרי ניקוי.

בעיקרון כל דבר שהוא משותף לדירה כולל מסמרים בקיר וכולל צבע וכדומה...

מי שרואה שהפח מלא שתרד איתו בדרך לטיול קצר בדרך לחיריה, לעשות טבלה של משמרות לניקיון, ו כולם ביחד נגיד יום שבת או משהו, פשוטו ומשמעו כל דבר שמשותף לכלכלת וניקוי עושים ביחד או בתורות, ומי שרוצה יכול לבקש רשות להתחלף במקרה שכואב הראש או נוסעים לבקר את ההורים במושב.

אפילו אם צריך להתחשבן על חודה של עשירית האגורה לפי שער הדולר.

חבל שמהתחלה נתת להן את ההרגשה החופשית לבלאגן ולחברים עד שעות מאוחרות, מהתחלה לעמוד על שלך ולדרוש בכל תוקף.

לא לנסות להיות המאמי הלאומי ולא המנייאק, אלא באמצע, ליצור קומונה של שותפות של חברות ומגורים.

לקבוע חוקים לבית ולהעיר על כל מה שצריך אין לך מה לפחד.

הן התרגלו לזה מרמת אביב ומהיכן שלא באו, להסביר שאתם אנשים בוגרים וצריך לנהל את הבית כמו שצריך ולשמור עליו.

אם יש התנגדות, פשוט להגיד שאתה מפר חוזה ועוזב ויהיה להן יותר נטל כלכלי ומעשי עד שהן יחנקו בזוהמה...

[Derish]

ידידי, אני קורא את הודעתך ודמעות חונקות את גרוני.

אז קודם כל:

 

 

על תוכן ההודעה שלך, הסגנון הקולח והאומץ לשתף אותנו בנקודות השפל בחייך. חזק ואמץ!

 

לעניין הפתרונות האפשריים, לדעתי האופציה היחידה שלך היא להתחיל לחפש דירה אחרת.

אני מבין שלא היה קל למצוא גם את זאת, ושהיא נמצאת בשכונה טובה ובבית נחמד, אבל

עם שותפות כאלה אין על מה לדבר. ברור שההורים נכשלו חרוצות במאמצי החינוך שלהם

ושמדובר בשתי אמבות שטרם נאלצו להתמודד עם מצוקות העולם האמיתי, ככל הנראה ע"י

הצטיידות אסטרטגית בשותפים כמוך לאורך הדרך. הדבר המתבקש במקרה כזה הוא מידה

כנגד מידה, כלומר אימוץ התנהגות גברית חזירית ומלחמת חורמה עד שיצא עשן. לצערי, זה

לא יעזור להן לקלוט שום דבר ורק ייצור עויינות נוספת בבית. כמו כן, זה גם לא באופי שלך

לעשות דברים כאלה, וחבל להתפשר על העקרונות שלך בגלל שתי *ונות שברחו מהבורדל.

 

בקיצור, לעניות דעתי אין מנוס ממעבר. נמשיך לדון בזה לעומק בעוד שבוע, כשאקפוץ לביקור.

 

בינתיים, "איחלתי לחייל הצלחה בהמשך דרכו".

[michaelbe6]

תגיד להן שהחלטת לנקות את הבית בתשלום כמו למנקה(אתה גם ככה עושה זאת)ואת החלק שלך תוריד מהסכום ,מכיוון שהן לא משתתפות בנטל.

מנגד תביא בחורות ות@יין בקול רם עם דלת חצי פתוחה כאשר הן בבית, אחרי שהן יגידו לך שאתה יכול לסגור את הדלת שאתה מ@יין תגיד להן שגם הן יכולות לסגור את הדלת שהן מ@יינות את השכל.

תחביא את כל הכוסות שיש בבית ותקנה חד פעמי.

בהצלחה.

[Meishar84]

אל תעשה שום דבר!

תצא מהשותפות המגעילה הזאת, תשלם עוד קצת כסף ותגור ל-ב-ד!

ככה הבית יהיה נקי ומסודר כמו שאתה אוהב .. לא יהיו שאריות קוליפורמים באסלה..

ולא תצטרך לסבול את הבהמתיות של השותפות שלך.

 

להכנס בתור שותף זה אך ורק עם מישהו שאתה מכיר טוב ויודע שאתם תסתדרו..

 

לגבי הסירים והכלים שנשארים מלוכלכים:

פעם הבאה שאתה רואה כזה דבר , שים להם את הכלים על המיטה (והפוכים)

 

לגבי השירותים :

תפזר שערות מזל על הקרש (המבין יבין) וגם אל תרים אותו (ככה שיתלכלך)

[saar5555]

איתמר,

משתתף בצערך (לא חוכמה, אני גרתי אצל ההורים בשנות התואר...).

 

תחשוב על הצדדים החיוביים... אתה יכול להפליץ חופשי לידן, אם הן שתי בהמות משא כמו שאתה מתאר..

 

את הרמת אביביניקית, הייתי מנסה להשכיב [Just for the record].

 

מציע לך לנתק מגע ככל האפשר - לשבת אצל חברים אחרי הצהריים, כאלה דברים. (ובתום החוזה לנסות לראות מה קורה, אולי הן יפסיקו ללמוד/יעברו מרצונן... ).

 

וDERISH - אם אתה מגיע לב"ש, אתה מוזמן לבקר קפה עליי.

[מרק10]

איתמר שלום רב,

 

כאחד שגר בעבר במשך 10 שנים עם שותפות למדתי מספר דברים.

 

1. הנשים הצעירות של ימינו ניקיון זה לא התחום החזק שלהם

 

2. בהרבה מקרים לימודים אצל נשים זה כיסוי תחת (בשביל לא לעבוד או להציג את עצמם שהם לומדים לתואר ראשון ולעשות חיים רחוק מההורים)

 

3. רוב הנשים שגרתי איתם לא ממש מעניין אותם איך לעשות דברים בבית (מכיוון שההורים דאגו שהם לא יעשו דבר בבית כמו להוריד זבל)

 

4. חפש בחורה ממוצא מזרחי מבית פשוט שהאמא הייתה מבשלת כול היום ומנקה את הריצפה עם אקונומיקה (זה עובר ביירושה) ותזכה בבית נקי+בישולים

 

5. אל תנסה להיות חבר טוב מידיי של השותפים כי זה ממש לא רצוי ורק יזיק לך בעתיד. שמור על יחסיים עניינים בכול הקשור להוצאות הבית והתחזוקה של הבית

 

במצבך הנוכחי אין הרבה מה לעשות ושום שינוי לא יגיע ! פשוט עלייך לחפש דירה אחרת עם שותפה אחת בלבד.

 

רשמתי פה מספר הכללות אבל לצערי זה רק מניסיון מר שלי.

[אומי5]

הכל שאלה של מה כתוב בחוזה , ומול מי חתמת .

בגדול תבדוק איך אתה יכול לנטוש .

 

אני גרתי שנה עם שני חברי ילדות , והחליפו אותם חבר ילדות ואיזה בחור הזוי , מהר מאוד הראתי לבחור את הומלס ויד 2 שוב , והכנסנו שותפה חמודה ונעימה .

 

לא הכרנו אותה לפני ומסתדרים יופי .

שותפות יכולה להצליח צריך רק לשים לב עם מי נכנסים.

 

אגב אם אתה דייר משנה , יש לך נקודת כוח קטנה כי הכל רשום על שמן , ככה שהן יפחדו לא לשם חשבונות, ואתה יכול למשוך אותן .

[ToMeR]

מאיפה אתה יודע שלמושבניקית יש גרון עמוק?

 

בכל מקרה, אתה פראייר מצוי והפיתרון היחידי הוא להתעלם.

 

הן מתעלמות ממך, תשחק גם אתה את המשחק.

 

הבית מלוכלך? שישאר מלוכלך עד שזה יפריע ולא לך.

 

יש הר של כלים במטבח? באיזה שלב מישהי תרצה לשתות משהו וכוסות לא יהיו בארון, יאלצו לשטוף, ואם ישטפו כוס אחת לצורך שתיה באותו הרגע, תאמין לי שהריח שיצא מהכלים אחרי כמה ימים כבר יבהיר לאחת מהן שיש צורך בניקוי.

 

יש כלים על הגז ואוכל שנשפך שם? האוכל הזה יסריח, וסירים יגמרו בארון וגם אותם יאלצו לנקות או לזרוק לפח ולקנות חדשים.

 

כל מה שאתה צריך זה להתעלם ובזה נגמר הסיפור.

 

לקנות אוכל ודברים שכאלה? שלכל אחד במקרר יהיה המדף שלו עם האוכל שלו שהוא קנה מכספו (אם כבר ההוצאות מתחלקות על חודה של אגורה). ההפרדה הזאת במקרר נהוגה בשכירות עם שותפים כדי למנוע ריבים על האוכל.

 

אם אתה נותן לזוג בחורות לעשות ממך סמרטוט, אל תתפלא שאתה באמת סמרטוט.

[saar5555]

איתמר שלום רב,

 

4. חפש בחורה ממוצא מזרחי מבית פשוט שהאמא הייתה מבשלת כול היום ומנקה את הריצפה עם אקונומיקה (זה עובר ביירושה) ותזכה בבית נקי+בישולים

 

 

במצבך הנוכחי אין הרבה מה לעשות ושום שינוי לא יגיע ! פשוט עלייך לחפש דירה אחרת עם שותפה אחת בלבד.

 

רשמתי פה מספר הכללות אבל לצערי זה רק מניסיון מר שלי.

אני חושב שזה מטורף לגמרי לנקות את הרצפה באקונומיקה, זה הורס את הברק של המרצפות!!!

 

ידוע שבחורות באות לאוני' לתפוס חתן לפעמים

[Tzvika-Pick]

לפני חמישה חודשים חיפשתי דירה בבאר שבע. מסתבר שבאר שבע לא הרבה יותר מוצלחת מירושלים ות"א בקטע הזה, וגם כאן על כל דירה מוזנחת-קומה-רביעית-בלי-מעלית יש עשרות קופצים שמוכנים לשלם סכומים אסטרונומיים עבור חירב'ה וטיח מתפורר, פאר היצירה העברית של שנות ה 50'.

מפתיע, אבל נכון במיוחד בשנה האחרונה.

רוב הדירות שמוצעות לסטודנטים בב"ש נמצאות ברמה מאוד נמוכה. כל כך נמוכה שמעורות העכברים שבני-אדם משכירים לפעמים בת"א נראות כמו דירת פנטאהוז בהשוואה לג'יפה שאנשים שוכרים בב"ש.

כשניגשתי גם אני לחפש דירה בב"ש לפני כחצי שנה קיבלתי שוק. אני הייתי יושב יום-יום על האינטרנט ממרום מושבי בת"א, מחפש מודעות אטרקטיביות ושולח את השותף העתידי (חבר טוב מהתיכון) לגיחת סיור מקדים בדירה הפוטנציאלית. פעם אחר פעם המרגל ששלחתי היה חוזר אלי טלפונית מזועזע לחלוטין. "מה שלחת אותי לדירה הזאת? אתה יודע שיש הומלס שישן בחצר?", "תגיד, אתה יודע להרכיב בלטה? כי חסרות כמה בכניסה לדירה ובעל הבית אמר שככה זה" וכמובן "דווקא דירה סבבה, אם לא אכפת לך לקחת את החדר מול השירותים, זה שמקבל את כל גלי הריח אחרי שמורידים את המים".

אחרי משהו כמו שבועיים של חיפושים הגעתי למסקנה שיש כאן שתי אופציות - או שהבחור יפה נפש שמחפש לשכור איתי פנטהאוז מפואר ולא דירת סטודנטים או שהמצב באמת בקנטים. אז עשיתי את מה שכל אדם שפוי היה עושה, סיימתי לעבוד מוקדם ועליתי את האוטובוס לב"ש כדי להתרשם בעצמי. יודעים מה, הוא צדק.

 

בסוף מצאנו יחידת דיור קטנה בשכונת רמות. מרחק 5 דקות נסיעה באופניים או 15 דקות הליכה מהשער של האוניברסיטה. אין ריח מהשירותים, אין טיח מתקלף ויש מזגן שמקפיא ישבנים. במקום ההומלס בחצר יש שולחן, כיסאות, מנגל ובקרוב גם אדניות עשבי התיבול שלי.

המחיר שאנחנו משלמים נמוך(!!) יותר מזה שרוב האנשים משלמים על חדר מתפורר בשכונות הישנות.

החיסרון העיקרי של היחידה הוא הגודל שלה. קצת קטן, אין סלון גדול שיכול לאכלס התנחלויות של חברים או אמבטיה שאפשר להשתקע בה. אנחנו מנסים להפוך את החיסרון ליתרון, והסכמנו שהעובדה שאין סלון טובה כי מדובר בדירת לימודים ולא בדירת מסיבות. מסיבות עושים בצ'יקה בשני או בבראקה ברביעי .

 

בקיצור, איתמר, את הרמז הבנת? תמשוך את השנה הזאת ובעוד שלושה חודשים תתחיל לחפש את הדירה הבאה שלך, בשכונה אחרת. אחרי שתפסיק להקשיב לכל המקובעים שמספרים מנטרות ישנות ולא נכונות תבין שזה מה שכדאי לעשות.

 

3. רוב הנשים שגרתי איתם לא ממש מעניין אותם איך לעשות דברים בבית (מכיוון שההורים דאגו שהם לא יעשו דבר בבית כמו להוריד זבל)

כל כך נכון.

כששתי נשים או יותר גרות יחד בשותפות ברוב המקרים תגלה שהם גרות בג'יפה של הג'יפה. לעומת זאת דווקא שני גברים שגרים יחד לרוב יחיו בדירה שהיא אמנם לא מסודרת במיוחד אבל כן נקייה ברמה סבירה. זה לא מבוסס על מחקר מדעי, המסקנות שלי הם מתוך ניסוי אמפירי שערכתי בדירות של חברים ומכרים.

 

 

לקנות אוכל ודברים שכאלה? שלכל אחד במקרר יהיה המדף שלו עם האוכל שלו שהוא קנה מכספו (אם כבר ההוצאות מתחלקות על חודה של אגורה). ההפרדה הזאת במקרר נהוגה בשכירות עם שותפים כדי למנוע ריבים על האוכל.

זה פשוט לא עובד.

אם נגמרו לי העגבניות ואני באמצע רוטב לפסטה אני לא אשלים מהשותף שלי עגבניה?

ואם בא לי מנצ'יס באמצע הלילה אחרי שסיימתי לפתור תרגיל מסובך במיוחד בתכנות, אני לא אטרוף את הבמבה של השוטף שלי ששוכבת במגירה כי עכשיו ביסלי גריל לא בא לי בטוב?

ואם סתם נגמר הנייר טואלט? או המים המינרלים? או הסבון כלים? מי ילך לקנות עוד ומי ישלם על זה?

 

אני לא אומר שצריך לגור בקומונה כשהכל משותף. בוודאי שצריכה להיות הפרדה מינימלית אבל כאן זה צריך להגמר. אי אפשר להתחיל להתחשבן עם השותפים שלך על כל פיפס שזז בבית כי אחרת זה יהפוך להיות מכולת.

[אור .ס.]

הצעה שלי לגבי הכלים: תשבור את כל הכלים לאט לאט (בכל ערב צלחת/כוס)

בשלב מסויים לא יהיו יותר כלים בבית.

רעיון יותר מגניב: לאכול בחד פעמי כאילו זה קמפינג של החיים.

אגב, אני לא מבין בכלל מה אתה מתפלא לגבי הרמת אביבית, כנראה שלא באמת ביקרת בבתים שם.

נאור ציון לא סתם מספר שהם תוקעים נוד ובאה פיליפינית לשאוב את זה.

[מרק10]

אני חושב שזה מטורף לגמרי לנקות את הרצפה באקונומיקה, זה הורס את הברק של המרצפות!!!

 

ידוע שבחורות באות לאוני' לתפוס חתן לפעמים

 

 

תתפלא יש נשים (היום כבר בגיל הזהב) שהיו מנקות כול דבר עם אקונומיקה.

 

 

ToMeR

 

המשחק הזה או הדרך שאתה מציע לצערי זה לא יעזור מכיוון שאתה לא תצליח בדרך זו לחנך או לשנות הרגלים דפוקים מהתחלה.

 

במקרה הטוב הם ישטפו מספר כלים בשביל הארוחה הבאה ובפעם הבאה הדבר יחזור על עצמו.

[benj]

הסיפור הזה גורם לי לא לרצות ללמוד(רק היה חסר לי חיזוק) בשנה הקרובה.

 

מה גם שעצתי לחבר, שחרר מהדירה ולך לגור במקום אחר, אין לך טעם בלנסות לחנך אותן, זה כנראה לא ילך והיחיד שישאר עם עצבים זה אתה

 

בן