הטייגר חוזר לכביש

[Benni Haspel]

כזכור (לרע...) "הלך" המנוע של הטייגר בסיומו של טיול לצפון. אז בעזרתו של גנאדי (GLUK) שלנו השגנו מנוע ומוסך ברמלה סידר משני המנועים, מנוע אחד תקין. הסתבר שהיה צריך להחליף את הרדיאטור וגם אותו השגנו מאיפשהו.

אז בסופ"ש האחרון, כשסבלתי קשות בחו"ל (סתאאם) לקחה "חבורת האוטובוס" את הכלי לנסיעת ניסיון בהרי יהודה ובבית גוברין.

לשימחתנו המחוג הראה על טמפרטורה יציבה ובא לציון גואל. (לייתר ביטחון הרכב היה מלווה בסוואנה עמוסה בכל טוב לגיבוי..)

מה שכן, אתם יכולים לראות איך הגרירה "המיקצועית" דפקה לנו את הטמבון הקדמי (וגם האחורי) אבל בשבוע הבא כנראה שגם הם יעברו "גיהוץ".

אז הנה כמה תמונות בהם רואים את האוטובוס, רכב ליווי, מפגש בעמק האלה עם עוד טייגר שמצא עבודה אחרי הפנסיה ותמונה של פנים הרכב שתראו שתוכו כברו...

(צילם דויד פיינשטיין)

[לירוי1]

ממש כיף לראות את האוטובוס הזה.

[Platinum]

וואאוו.. איזה תענוג לעיניים, ללב ולנשמה.... המשפחה שלי נבהלה ולא הבינה למה אבא יושב מול המחשב ופולט קריאות "וואוו, איזה יופי"

 

אני זוכר את האוטובוסים האלה.. זוכר אותם צבועים באדום.. זוכר אותי נוסע בהם כילד קטן בשנות ה70.. זוכר איך הייתי אוהב לשבת קרוב לנהג ולשמוע את ה"פסססס" כשפותחים את הדלת ואת ה"בררררר" כשהנהג היה מזיז את הידית הקטנה שלימים התברר לי שנקראה אגזוז-ברקס.

 

תודה.. חיממתם לי את הלב.. הלוואי ואזכה מתישהו לנסוע באוטובוס כזה שוב.. ולו נסיעה קצרה..

[אלעד]

זה רק נדמה לי או שמד לחץ האויר באמת מראה לחץ קצת גבוה מידי?

מעבר לכך, מצטרף למגיב שמעלי.

[Benni Haspel]

וואאוו.. איזה תענוג לעיניים, ללב ולנשמה.... המשפחה שלי נבהלה ולא הבינה למה אבא יושב מול המחשב ופולט קריאות "וואוו, איזה יופי"

 

אני זוכר את האוטובוסים האלה.. זוכר אותם צבועים באדום.. זוכר אותי נוסע בהם כילד קטן בשנות ה70.. זוכר איך הייתי אוהב לשבת קרוב לנהג ולשמוע את ה"פסססס" כשפותחים את הדלת ואת ה"בררררר" כשהנהג היה מזיז את הידית הקטנה שלימים התברר לי שנקראה אגזוז-ברקס.

 

תודה.. חיממתם לי את הלב.. הלוואי ואזכה מתישהו לנסוע באוטובוס כזה שוב.. ולו נסיעה קצרה..

שים לב גם לחוט של הפעמון...גלינג גלינג..

[Platinum]

נראה לך שלא שמתי לב?

 

כל מי שנסע באוטובוסים האלה ודאי יעיד בשמחה כי הוא זוכר איך הילדים התלהבו למשוך בחוט ולצלצל.

אני זוכר שהיינו כילדים רק מחכים שיבקשו מאיתנו לצלצל והיינו קופצים למעלה להגיע לחוט או דורשים מאבא שיניף אותנו אל על לעבר החוט המיוחל.

 

אני זוכר גם את המדבקות שאוסרות על עמידה ליד הנהג ושיחה עימו. המדבקות שמזהירות מפני חפצים חשודים.. זוכר שהיינו מתגנבים מתחת לאוטובוסים החונים ומושכים ליד הדלת הקדמית למטה את הכפתור לפתיחה וסגירה של הדלת מבחוץ.

 

זוכר גם את המושבים.. וזוכר שהיו בהם גם מאפרות בגב המושב ואנשים היו מעשנים.. ואת פתחי האוורור בגג.

 

אתם זוכרים שלחלק מהאוטובוסים היה סולם קטן מאחורה? וביציאה לטיולים שנתיים מביה"ס היו עולים בסולם הזה לגג האוטובוס ושמים שם חלק מהמטען?

[CX25GTI]

אח היו ימים.

אני נזכר בסוף שנות ה 70 ותחילת ה 80 כאשר הייתי ילד והייתי נוסע לחיפה עם האוטובוסים הללו.

הטיפוס על המושב על מנת להגיע לכבל של הצילצול , את המדבקות המזהירות מחפץ חשוד, ואת אסור לעשן ולפצח גרעינים..

 

נוסטלגיה.., עוד תמונות בבקשה..

[Benni Haspel]

אוי השלטים..כתבתי על זה משהו בבלוג שלי ב"תפוז"...

 

http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?folderName=yomam&EntryId=840587&passok=yes

[דרור 914]

אני זוכר שכשנתיים אחרי שכבר נכנסו לשימוש המרצדסים החדשים עם הכיסאות העלק ארגונומיים, יצא לי לנסוע באחד הטייגרים האחרונים לפני שכולם יצאו משימוש, זה היה בטיול שנתי ארוך לצפון, ומה שהיכה אותי בתדהמה בתור נער ואני זוכר את זה עד היום היה כמה המושב הפשוט שממש בנוי משני מישטחים מרופדים ולא יותר, היה נוח בהשוואה לכיסאות החדשים והכאילו נוחים יותר שממש היה סיוט לנסוע איתם.

כיוון שנדהמתי מהעניין חקרתי (בתור נער) את העניין וגיליתי שמשענת הראש במרצדסים פשוט מוטה קדימה וגורמת לך לשבת בלי יכולת להשעין את הראש אחורה בזוית טבעית, ובנוסף זוית המושב הייתה מוטה יותר קדימה דבר שלא איפשר ישיבה נוחה וניתמכת.

זו אולי היתה הפעם הראשונה שראיתי איך ישן ופשוט יותר טוב מהחדיש והמורכב/מפואר יותר ברכב כל שהוא.

 

למעשה ותקנו אותי אם אני טועה, נראה לי שאותם מושבים פשוטים של הטייגר עדיין יותר נוחים מהמושבים המודרניים באוטובוסים של התחבורה הציבורית של היום.

[דב קרדו]

אכן מחמם את הלב!!!

 

כיף לראות איך לאט לאט השיגעון שלי ושל עוד כמה קורם עור וגידים, וכלים נשמרים עם רישוי וביטוח, יש הרחבה של הגדרת רכב אספנות, יש כלים נוסעים...

 

והטייגרים שכל כך איפיינו את התחבורה הציבורים בישראל במשך במשך כמעט שלושה עשורים, מגיע להם עם כל הלב שיהיה להם ייצוג מכובד בעולם האספנות שלנו...

 

גם לי יש זיכרונות טייגרים, מה אתם חושבים? זה מתחיל מילד בן ארבע, שאביו רוצה לקחת אותו מרחובות לבילוי בת"א, והוא מסרב ביללות קורעות לב לעלות לפורד F-8 כי כבר היו טייגרים, והוא רצה לנסוע בטייגר, אפילו אם הפורד היה אקספרס והטייגר מאסף מעייף... (אוך, התחנה המרכזית המיוחדת של רחובות, כולה מורד אחד גדול, עם תעלות לבלימת הגלגלים בנקודות איסוף הנוסעים... איך הסתדרו עם המעבר מאוטובוסים עם אף לטייגרים?)

 

ובטיולים לדרום, אני זוכר איך בישורות הארוכות בכביש הערבה, כשהטייגר רץ המהירות המירבית שלו, היה איזה סוג של ויברציה שהיה בא והולך שוב ושוב באופן קבוע... מישהו זוכר?

 

יש עוד, אבל הזמן, הזמן...

דב

[CX25GTI]

צודק דוב, הויברציה הייתה גם בעת שהנהג היה מושך את הראשון (מנהג קבוע אצל כל הנהגים..)..

[נדב50]

נהנו מכל רגע היה גדול האוטבוס נוסע מעולה .

[mister v]

אכן, מרגש...

מזכיר לי את ימי הנסיעות הבלתי נגמרות

לרפידים בתור חייל....

אך היו ימים...

[חיים שטיין]

מה זה הסמל הזה למה הוא היה רק על חלק מהמכונות ומה ההבדל בינו לבין הסמל אם הטייגר

[UFD41]

מה זה הסמל הזה למה הוא היה רק על חלק מהמכונות ומה ההבדל בינו לבין הסמל אם הטייגר[/quo

באיזור התעשיה באשדוד היה ממוקם מפעל הרכבה של ליילנד.

שם הרכיבו למיטב ידיעתי גם משאיות מאק.

לפני כשש שנים חברת החשמל רכשה את שטח המפעל והקימה שם מרכז לוגסיטי.

כנראה שהסמל היה מורכב על אחד מכלי הרכב שהורכבו שם.