Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מהו מנוע אטמוספרי?


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 6749 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

לא נעלבתי :)

גם אני קראתי את זה 2 דקות לפני שפרסמתי בויקיפדיה.

 

בתאריך 13.7.2020 בשעה 17:22, pl7410 כתב:

זו בכל זאת מדינה שמסתמכת על טמטום כמשאב לאומי

 

לפני 5 שעות, HybridBoy כתב:

תיבה טובה סטייל DSG

פורסם

מכיון שהוספת טורבו למנוע אוטמוספרי הופכת אותו למנוע מוגדש, ניתן לומר שכל מנוע הוא אוטמוספרי, רק שבחלק מהמנועים יש טורבו?

:loco:How can I be lost, If I've got nowhere to go?

:loco:

פורסם

ממש לא.

מנוע טורבו יונק אוויר בלחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי, ולכן אטמוספרי הוא לא.

 

 

פורסם

הי בוקי.

הכוונה נכונה, ההגדרה לא.

מנוע טורבו אינו יונק אויר בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי.

האויר נדחס אליו וזו הסיבה שהלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי.

אם תחבר שעון לחץ לסעפת היניקה (במכוניות עם מנועים מוגדשים יש בדרך כלל שעון גדישה העושה את הפעולה הזאת) תגלה שבמנוע אטמוספרי הלחץ שלילי (בגלל היניקה), ואילו במנוע המוגדש הלחץ יכול לנוע משלילי (כאשר המגדש עדיין לא עובד, או רק מתחיל לעבוד, אבל עדיין רק עוזר למנוע לינוק), דרך אפס (כאשר כמות האויר שדוחס המגדש משתווה לכמות האויר שהמנוע יונק) ועד לחץ חיובי (כאשר המגדש דוחס יותר אויר מזה שהמנוע יונק בעצמו).

זה מעניין לראות תוך כדי נהיגה את השפעת הלחיצה על המצערת בטורים השונים על שעון הגדישה. כאשר נכנסתי לעניין (ולא ממש הבנתי איך הלחץ נבנה בסעפת היניקה) חשבתי לתומי שלחץ הגדישה הוא תוצאה ישירה של הטורים, וגיליתי שזה לא כך ,ואפילו מעניין.

בברכה

פיני

עד 27.1.2020 אני עסוק

פורסם

פיני, ההגדרה שלך כמובן נכונה יותר.

 

אבל עולה לי שאלה נוספת :

 

מגבר בלמים משתמש בתת לחץ בסעפת היניקה לצורך הגברת כוח בלימה.

איך עובד מגבר בלמים במנוע טורבו, אם, לפי מה שאתה אומר, בחלק מהזמן הלחץ בסעפת היניקה הוא חיובי ?

 

טוב, בעצם אני חושב, שאני יודע את התשובה - כשעוזבים את המצערת, הלחץ העודף נפרק מידית דרך שסתום עודפים, ונוצר תת לחץ להפעלת מגבר בלמים?

נכון או לא נכון ?

 

 

פורסם

הי בוקי

יש פתגם האומר: "אפילו זxxת צמרת יכולה לתת רק מה שיש לה".

ומה שביקשת לדעת, אני מודה, איני יודע (ואשמח ללמוד עוד משהו ממגיבים מביני עניין).

פיני

עד 27.1.2020 אני עסוק

פורסם

רוב הטורבויים הם דיזלים ושם ממילא אין תת לחץ בסעפת ויש אמצעים אחרים שפותרים את הבעיה הזו: משאבת וואקום מכנית או בלמים פניאומטיים. לגבי הטורבו-בנזין יתכן שהם משתמשים, כמו שבוקי כתב, בזמנים שבהם כן יש תת לחץ בסעפת, בדיוק כמו מנוע אטמוספרי שאין בו תת לחץ בזמן פתיחת מצערת (נסה פעם לפמפם את הבלמים כשהמצערת פתוחה ותראה איך כל הגברת הבלמים נעלמת) . ממילא בזמן בלימה אתה עם מצערת סגורה.

פורסם

הי חנן

תודה על ההסבר.

התיאוריה קצת בעייתית לגבי מנועי טורבו-בנזין.

בבלימת חרום (כאשר נדרשת בלימה חזקה ככל האפשר) מורידים את הרגל מהמצערת ולוחצים על דוושת הבלם.

כל זה קורה בזמן קצר מאוד.

במנועי טורבו, כאשר עוזבים את המצערת, נפתח השסתום הפורק ומשחרר את הלחץ שבאינטרקולר לתוך סעפת היניקה, לצינור יניקת האויר או החוצה.

נראה לי שזמן התגובה של הפריקה, גם אם הוא קצר מאוד, עלול להיות לרועץ למיידיות התגובה הנדרשת מהבלמים, החשובה ביותר ברגע זה.

יתכן שבמנועים כאלה השיטה שונה?

פיני

עד 27.1.2020 אני עסוק

פורסם
הכוונה במילה אטמוספרי היא שלחץ האוויר הנכנס בהגיעו לסעפת הינו 1 אטמוספירה, להלן, לחץ אוויר רגיל של האוויר בחוץ.

לא מדוייק.

לחץ אטמוספרי הוא באמת הלחץ של האוויר בחוץ אבל הוא משתנה ע"פ המיקום הגיאוגרפי, הגובה מעל פני הים ומזג האוויר.

לחץ של אטמוספרה אחת הוא לחץ האוויר הממוצע בגובה פני הים בקו המשווה.

התרחקות מקו המשווה ומזג אוויר יציב מגדילים את הלחץ, עליה מעל גובה פני הים ומזג אוויר בלתי יציב מקטינים את הלחץ, כך שנדיר מצב שבו הלחץ האטמוספרי הוא בדיוק אטמוספרה אחת (1.013 באר)

×
×
  • תוכן חדש...