חיפוש כללי

טסה ועברה לה שנה עם פיג'ו 208 GTi – היו לא מעט שרשורי "התחדשתי" על המכונית הזאת אך אף שרשור מעקב ארוך טווח אחד אז הנה אני מרים את הכפפה. הנתונים היבשים לאחר שנה: 12,500 ק"מ (זאת מכונית של סופ"ש בלבד), 25 תדלוקים, צריכה ממוצעת של 13.2 ק"מ/ל' (אם נוהגים בה כמו אחרי שוד בנק הצריכה היא כ-10 ק"מ/ל', בנהיגה רגועה כ-14.5 ק"מ/ל'. מיכל שבמהלכו היה יום מסלול 11.2 ק"מ/ל'), טיפול אחד, 2 ימי מסלול, כמה טיולים והרבה כיף. Plan A אחרי כמעט 30 שנה מאז שהוצאתי רשיון ואחרי רשימה ארוכה של מכוניות יעילות אך משעממות, גירד לי בקרום החשק הרצון למכונית ספורטיבית. כמו כל גבר מצוי (כלומר כנוע, מאולף וצייתן) הגעתי למנהלת לשיחת הערכת הביצועים השנתית והודעתי (בפאסון, תוך הבלטת מעט השערות על החזה) שהילדים גדלו ואני חושב שהגעתי לגיל שאני יכול לרכוש מכונית ספורטיבית... אחרי מבט בוחן ושקט שנמשך אי אילו שניות מורטות עצבים, היא אמרה בחיוך "פייר, מגיע לך. אבל, זאת צריכה להיות מכונית שיכולה לשמש את כ-ל המשפחה". המכונית שרציתי היא סובארו BRZ, אחרי 50 ק"מ שביליתי איתה לפני מספר שנים, נורא אהבתי אותה והבטחתי לעצמי שיום אחד אקנה אחת. בהזדמנות הראשונה, השאלתי את המפתחות של רומן, והלכתי למדוד את ה-BRZ שלו. הזזתי מושבים, כיוונתי זוויות מסעד ונסיתי להשתחל מאחור ללא הצלחה. אין מצב ששני המתבגרים שלי נכנסים לשורה השנייה ללא התערבות של המועצה לשלום הילד. התבאסתי. נסיתי לשכנע את אשתי להחליף את המכונית שלה לאיזו מאזדה 3 האצ'בק יד שנייה שתשמש כמכונית המשפחתית, כך שאוכל לרכוש את ה-BRZ. "אין מצב" היא אמרה, "אתה פדנט שרוט ואני לא מוכנה לחלוק איתך מכונית. זה יגמר בגירושין אחרי השריטה הראשונה. ועוד דבר, אחרי 16 שנה אני רוצה להחליף את המטבח".... Plan B אחרי שהתקציב נחתך באכזריות וה-BRZ עפה מ"המכרז", התחלתי לחשוב על מכונית חלופית. המועמדת השנייה הייתה מיני קופר S. חיפשתי מכוניות בתקציב של עד כ-150K ש"ח ורצוי פחות. להפתעתי, נוכחתי לדעת שמחירי המיני פשוט הזויים (כנגזרת של מחירי מיני חדשות לא מהעולם הזה). ואז, תפשה את עיני פרסומת של פיג'ו וראיתי שבמחיר של מיני קופר S בת 4 במצב טוב אפשר להשיג 208 חדשה! הזוי! החלטתי לבדוק את הפיג'ו. אהבה ממבט שני בעבר הרחוק הייתה לאבא שלי פיג'ו 306 1.8. ביליתי איתה לא מעט והיא הייתה המכונית העממית המהנה ביותר שנהגתי בה. למרות שלא הייתה דגם ספורטיבי, היא ניחנה בהתנהגות כביש ספורטיבית לעילא והיגוי סופר קומיניקטיבי שהצעירים זבי החוטם לא זכו להכיר. פצצה של מכונית שעד היום היא הבנצ'מרק שלי. עם השנים, התאכזבתי להיווכח שפיג'ו איבדו את הדרך ומי כמו ה-C4 של אשתי היא ההוכחה לכך (מכונית מהההה) - שום קשר לאותה 306 מופלאה. 208 - נסיעת המבחן הראשונה השאירה אותי מבולבל מעט. משהו בהיגוי הפריע לי, הרגיש לי מעט מלאכותי לאחר קטע קצר יחסית עם פנייה איטית. לאחר שבוע ביקשתי נסיעת מבחן נוספת וארוכה יותר. לאחר נהיגה בתוואי מגוון יותר החלטתי שאני הולך על זה ושמתי מקדמה. ה-208 היא מכונית מאד מהירה ומהנה למדי. התנהגות הכביש שלה מצויינת והיא מורידה את 208 כ"ס לכביש דרך הגלגלים הקדמיים רהוט ונקי. נתקלים בטורק סטיר מדי פעם בהאצה חזקה ביציאה מוקדמת מפנייה, אבל לא משהו שפוגם בהנאה ובמשטח סלול היטב הגלגל הפנימי כמעט ולא מחליק. השלדה הזאת יכולה לטפל בעוד הרבה כוח בלי שום בעיה. עם הרמז הקטן ביותר להפניית ההגה הקטנטן, כל המכונית מסתובבת סביב צירה תוך שהזנב מהדק את הפנייה בהעברת משקל עד כדי הרמת גלגל אחורי פנימי. בהעברות משקל חריפות אפשר ממש להוציא את הזנב, אבל בצורה מינורית - היא מכויילת מאד בטוח הפיג'ו הזאת - המכונית מתגמלת יותר כאשר נוהגים אותה נקי. ההגה הקטן מאד מהיר, חד ומדוייק אך הוא מרגיש מלאכותי במצבים מסויימים. הגה קטן כלכך דורש תגבור רציני כדי שאפשר יהיה לסובב אותו בצורה סבירה במהירויות חנייה. פיג'ו בחרו בתגבור משתנה כתלות במהירות. בפניות מהירות (הילוך שלישי ומעלה), משקל ההגה מעולה ואפילו יש מידע על מצב הגלגלים. אבל בפניות איטיות שדורשות הורדה להילוך שני (היירפינים), ההגה מרגיש קל מדי ואילם, כך שצריך להיות יותר עדין עם סיבובו. מעצבן קצת – זאת הסיבה העיקרית שנזקקתי לנסיעת מבחן נוספת לפני שהחלטתי שאני מזמין אותה. האופי המשתנה של ההגה בא לידי ביטוי יפה מאד בנהיגת מסלול - במסלול מוטור סיטי המאד מהיר ה-208 זורחת, רוב הפניות מהירות מאד וההיגוי מרגיש מעולה. במסלול פצאל עם התוואי היותר טכני, ההגה מצריך הכרות טובה מאד עם המכונית כדי למצות אותה כמו שצריך. אז מה טוב? מרגישים שמתלי המכונית הזאת כויילו לכביש ולא למסלול, וזה מצויין. למכונית איכות נסיעה מעולה והיא מאד מזכירה את אותה 306 בתנועת המתלים הזורמת וההתנהגות היציבה תוך שילוב מופלא של שיכוך פני הכביש – הם לא שכחו איך לכייל מתלים. המתלים אמנם קשיחים יותר מה-208 הרגילה, ובנסיעה עירונית על כביש משובש מרגישים את הבורות, אך המתלים לא קשים מדי כך שהמכונית לא מתרסקת אלא מחליקה יפה מעל אותם טלאים. מחוץ לעיר נוחות נסיעה טובה מאד אבסולוטית והמכונית תמיד נשארת בקו שלה גם כאשר עוברים מעל בור מזדמן. ה-Turn-In מעולה והמכונית מאד אוהבת לפנות – בפניות מהירות, ההגה מצויין, אחד הטובים. המושבים מעולים, מספקים תמיכת גוף טובה מאד ונוחות גבוהה. אפשר לנהוג בה למרחקים ארוכים ללא שום מאמץ. זאת הוט האץ' עם אופי מוכוון יותר לכיוון ה-GT + קצת שובבות של ה-i. המנוע מצויין – חזק מאד לאורך כל קשת הסל"ד ומנפק תאוצות ביניים מהירות מאד. מגדש הטורבו הוא Twin Scroll, כך שמעל 2000 סל"ד השהיית הטורבו כמעט ואינה קיימת. המנוע אוהב מאד לעלות בסל"ד ומרוב התלהבות לא פעם אני מוצא את עצמי פוגש את המנתק. המצמד קל מאד וקל מאד להתנהל איתה גם בעיר. ברמה הפרקטית, היא מרווחת ל-4 מבוגרים, ולמרות המחסור ב-2 דלתות מאחור, המושב האחורי מציע מושבים מצויינים ונוחים עם מרווח מכובד לברכיים ולראש. תא המטען מספק אף הוא ויכול לשמש משפחה של 4 לסופ"ש בצפון. היא גם מצויידת למדי וכוללת בקרת אקלים דו-אזורית (שמתופעלת מפקדים מכאניים תודה לאל), מראה נגד סינוור, מערכת מולטימדיה עם תמיכה באנדרואיד-אוטו/אפל קאר-פליי, חיישני גשם ואורות ובכלל תא הנוסעים הוא מקום שמאד נעים להיות בו. מה פחות טוב? בנהיגה ספורטיבית כאמור, תגבור היתר של ההגה בפניות הדוקות/איטיות, פוגם בהנאה. במהירות שיוט, המנוע חופר – מאלץ אותי לשייט ב-110 או צפונה יותר תוך תגבור הווליום של המערכת. תנוחת הישיבה יכולה להיות בעייתית לחלק מהאנשים – לקח לי מעט זמן להבין את רעיון ה-iCockpit, מה שגורם לך לשבת קצת גבוה יותר ממה שאתה רוצה, אבל לאחר שהגעתי לתנוחת הנהיגה האופטימאלית, אני ממש אוהב את הקונספט הזה ותמיד שמח לחזור למכונית שלי אחרי שאני נוהג במכונית עם תנוחת נהיגה קונבציונאלית. אולם, לא טריוויאלי לכל אחד אני מניח. איכות הצבע מאד נמוכה וכל פגיעה של אבן קטנה משאירה עדות על מכסה המנוע. למדתי לבצע תמרוני התחמקות ממשאיות שנוסעות לפני כדי להימנע מפגיעת אבנים קטנות. ממש מעצבן. מהלך הגיר ארוך יחסית ולא תמיד רהוט אך יש לו תחושה מכאנית 'קלאנקית' כזאת שגורמת לך להרגיש שאתה מפעיל מכונה. אני מאד אוהב. איכות הרמקולים היא בושה. כמה כבר עולה לשים רמקולים עם איכות נורמאלית? ואי אפשר להגדיר אותי כאודיופיל. המספרים: טיפול 10,000 ק"מ (שמן, מסנן שמן) – 468 ש"ח (היה לי שובר עם 20% הנחה) כיוון פרונט – 293 ש"ח (אחרי איזה טיול, הבחנתי שההגה מושך קלות) ביטוחים – חובה 983 ש"ח, מקיף 2,450 ש"ח בעיות: לאחר כ-2000 ק"מ מושב הנהג החל לחרוק בנהיגת גירזון. חיזוק בסיס המושב פתר את הבעייה. שורה תחתונה – מכונית מצויינת ומהנה לנהיגה שמאד קל לחיות איתה ביום-יום. זאת מכונית שלומדים להעריך אותה יותר ככל שמבלים איתה יותר (בת זוג לחתונה לא לסטוץ מזדמן). נראה שפיג'ו הסתכלו על הגולף GTi שתכננו את ה-208, כך שיצאה להם GTi מאד בוגרת אול-ראונדרית, אבל להבדיל הם הוסיפו את התבלינים שלהם כך שהיא הרבה יותר מערבת ומרגשת. מי שמחפש גרזן hard-core עם ליברליות יתר בחלק האחורי עלול להתאכזב. במסלול יש כאלו שהיא תהיה להם רכה מדי. אמשיך לעדכן על חיינו המשותפים.