Jump to content

לוח ניקוד


תכנים פופולרים

תכנים שצברו את הניקוד הגבוה ביותר מתאריך 26/03/20 בכל התחומים

  1. 37 points
    אז לפני כ 4 שנים רכשתי את הפיאט הרביעית שלי. פיאט אונו 45 מודל 1986, יד 2. את הדור הזה תמיד אהבתי בתור ילד בשנות ה 90. הרכב עמד בבית פרטי יותר מ 20 שנה עם טסטים בתוקף ע"י מכונאי מבוגר כבן 80 עם כ 59,000 ק"מ מקוריים. לפניו היה של רופאה, גם בת 80, בעל הרכב אמר שקיבל אותו במתנה ממנה. הרכב עבר שיפוץ קומפלט כפי שניתן לראות, בחרתי להשאיר אותו חוקי על הכביש עם מנוע 999C FIRE המקורי והעדיף על פני מבחינת חלקי חילוף בעלות אפסית (היחידי בשנה הזו, בדגמים האחרים של 87-8 הגיעו עם מנוע 903C שמשותף לפיאט פנדה). אף פעם לא יכולתי להרשות לעצמי אונו טורבו מבחינת המחיר וגם מפני שאין כבר על הכביש, החלטתי לאתגר את עצמי ולעשות אותה טורבו מבחינת פנים וחוץ. תמיד מדגדג לי להרכיב לה מנוע 1600 ששוכב אצלי במחסן של טמפרה/פונטו אך לא רוצה להתעסק עם טסטים וחוקיות. הנה היא ביום הרכישה: שימו לב לפנים המזעזע, חלק מהדשבורד חוסה בפרווה: הקווים של הרכב היו טובים מאוד, הוא היה ללא תאונות כלל, אמנם חלודות קשות בין המסגרות והמנוע החזיק בדיוק כחודש עד שנאלצתי לעשות לו שיפוץ ראש והחלפת כל המסביב. כל הריפודים, הגג והפנים היו רקובים אך הנסיעה בו היתה כל כך כיפית, לנסוע ברכב ששוקל 700 ק"ג בלבד גם 45 כוחות סוס הספיקו. הרכב עם 59,000 ק"מ בלבד בשעון. שטיפה ראשונה והחלודות מתגלות: מה שאני תמיד אוהב למצוא במכוניות ישנות, זה מפתיע עד כמה החלקים המקוריים החזיקו! הנה רדיאטור מקורי משנת 86 שהחזיק 30 שנה עוד עם מעטפת הפח של FIAT! גם ראש המנוע ברכב היה מקורי (חותמת שנת 86 על הראש): הדבר הראשון שהוחלף הוא השמן והפילטרים: פילטר דלק שהוחלף בשנת 1999: נקיון קצר לפנים הרכב המזעזע: טיפול ראשון: פלגאים היו כל אחד מתוצרת אחרת, ושל מאזדה בכלל 😂 הרדיאטור המקורי כמובן הוחלף: נמרח חומר לחדש קצת את הטמבונים והאוטו החל לקבל קצת צורה. לאחר כמה חודשים, החלטתי שאני מכניס אותו לפחחות, והוחלט לצבוע בצבע קרם/שמנת ולא לשמור על הלבן הסתמי. התחלת הפחחות: מי שחושב שהרכב כעת נראה מליון דולר, שימשיך לחשוב. החלודות שיצא לי לעבור עליהם לאחר הפחחות, גרמו לי להשקיע יותר ממה שהשקיעו עליו את הצבע. אך הייתי מרוצה לשנה שנתיים. איך לא, כבר רציתי לשים את מדבקות הטורבו כיאה לרכב בשנות ה 80. למרות שרשימת החלקים עוד ארוכה. כל חלק הגיע מקורי מאיטליה, שעוד יש להם סטוקים של חלקים נדירים. הנה פנסים מושחרים מקוריים של אונו טורבו: לאחר מכן הגיע מדף אחורי שלא היה קיים אצלי וסמלים להשלמת כוחות הסוס 😝 לאחר מכן הגיעו חגורות אדומות של אונו טורבו שימו לב איך נשמרו, גם משנת 1986, ממש תואם. מאחורה בכלל לא היו חגורות. הרכבתי. לאחר מכן הגיע השוס, פנה אלי בעל מוסך פיאט בירושלים, ששוכבים אצלו ג'אנטים מקוריים של אונו טורבו במידה 13 כבר 30 שנה + ספרות טכניות של פיאט אונו טורבו בעברית: הם היו במצב קטסטרופלי, אך ידעתי שהם הסט היחידי שאמצא בארץ. הג'אנטים עברו תהליך שטיפה,שיוף, ליטוש, והחלקה על ידי שארך כ 9 שעות סה"כ עד לקבלת מראה כראוי לאלומניום. התחלתי במריחת מסיר צבע וגירוד לאחר מכן שיוף עם נירות עד לנייר 3000. ומריחת פוליש למתכות. והתוצאה הכמעט סופית: וזה המראה שהצלחתי לקבל: מוכנים להרכבה: אך היה עוד דבר קטן על מנת להשלים את המראה שגם הוא הגיע מאיביי איטליה: לאחר מכן, הגיע גם לוח שעונים מקורי שהשלים את המראה מבפנים: זוכרים את החלק השבור בדשבורד? מסתבר שהוא נפרד ולא צריך לחפש דשבורד שלם בשביל זה! השגתי אותו כמובן במקומות הנכונים. הסרת הפרווה המזעזעת (אפשר לשים לב גם להגה חדש שהגיע. איך לא, עדיין צריך לפרק את הדשבורד בשביל להגיע לברגים של הדבר הזה מתחת. שואב האבק עבד שעות נוספות. מה שנשאר מהדבר הזה אחרי 30 שנה בשמש הישראלית: והנה לכם, דשבורד "כחדש" והנה ספר הרכב המקורי שמצאתי בתוך תא הכפפות. לאחר מכן, היה זה השלב של הגג, או הקרטון שנשאר ממנו. תלוי איך מסתכלים. הגג מרופד מחדש: הגג היה מושלם אך הפריעו לי סכי השמש שמיד הוחלפו לחדשים. פה זה כבר השלב שממש רציתי להפוך כל חלק רקוב ברכב. והתחלתי עם ראש המנוע שהיה כבר אכול מכל כיוון, וביום בהיר אחד על 100 קמ"ש בכביש המהיר, הוציא עננים של עשן עקב חדירת מים לצילינדר, אך אונו כמו אונו, הצלחתי להגיע איתו במצב הזה מפתח תקווה לראשל"צ. ראש המנוע פורק ושופץ בעלות של 400 ש"ח בלבד!! החלקים עלי. את ראש המנוע הפשוט כמו הFIRE 999C אפשר לפרק תוך 10 דק. וגם אם קופצת שן בטיימינג או נקרעת החגורה, לא נורא, לא קורה כלום. בגלל זה המנוע נחשב אמין מאוד גם כיום ויכול להחזיק שנים. צילינדר 2+4 שכשלו: שימו לב לעיוותים באטם, המנוע צלצל עקב דיסטרבוטור לא מכוון. וכנראה שלא עניתי לתחנוניו של המנוע המסכן. התעשקתי לבצע שיפוץ לראש המקורי רק בשביל החותמת עם שנת היצור 86. והנה היפיוף: ממש צעצוע: סגירת הראש: סטרטר עבר שיפוץ גם כן. על הדרך הוחלף פקק מים בצד של הטיימינג שאמרתי לעצמי, אולי נעזוב אותו ונשאיר. אך מיד התגלתה החלטה זו כנכונה: הפקק היה גמור לגמרי וכבר החל להתפורר כשהוצאתי אותו. בוצעה שטיפה לרדיאטור הפנימי, או לפחות ניסיתי לשטוף. זה מה שיצא מהצינורות: וכמובן שהוא היה סתום לגמרי. בשום פנים ואופן לא היה ניתן לנקות אותו. ועם ראש מנוע חדש, לא רוצה לקחת סיכונים. אז הבאתי רדיאטור חימום בעלות אפסית של 100 ש"ח בלבד. מקורי עם ברז חימום! שלא כמו בפיאט פונטו, רדיאטור החימום נשלף ומוחזק ע"י 2 ברגים בלבד מאחורי הרדיו! איזה תענוג, 15 דק' פירוק והוא בחוץ. חלקים בני 30 שלא החזיקו בעבודה: אך לא דאגתי כי הכל בר השגה. שפצור קטן ויש גם USB במקום המצת. לאחר מכן הגיעה ההפתעה הבאה: שטיח אדום *חדש* שהגיע באונו טורבו. שלבי ההרכבה: כבר עכשיו הפנים נראה כיאה לאונו טורבו מאותה התקופה. שימו לב שכך הפנים היה נראה בקניה: לאחר מכן התווספו סט קפיצי הנמכה שגררתי איתי במזוודה באחת הטיסות לחו"ל. עוד הפתעה: שבועיים שלמים נסעתי עם הניילונים על השטיחים על מנת לא להרוס אותם 😎 יום בהיר אחד בנסיעה, הרכב התחיל לקרטע. כנראה סתימה בדיזה של הקרבורטור. ספריי קרבורטור והרכב נוסע כמו חדש. אך מקור הבעיה היה חול בקרקעית טנק הדלק. הייתי מחליף פילטר דלק אחת ל 3 חודשים כי התלכלך מחול: מצוף חדש על הדרך: הפיתרון היה לשים 2 פילטרים. אחד מהטנק, ואחד לקרבורטור. זה פתר לי עד הבעיה עד היום וכך לא הגיע חול לדיזות. לאחר מכן הבאתי פילטר דלק גדול יותר מזה לאחר שעשיתי ניסוי כלים עם כמה חברות של פילטרים. רוסיה לא החזיקה במבחן. הפילטר הטוב ביותר ניצח: נשם הדלק, שהיה שבור, גם הוחלף: עוד כל מיני גומיות שנאכלו ונסדקו ב30 שנה האלה, הוחלפו. חלקים אלו אין להשיג בארץ וגם בחו"ל כבר נדירים מאוד. גומיה חדשה לבוסטר: גומיה חדשה לדיסטרבוטור שקיבל שימון: וגם הוא קיבל שיפוץ יחד עם יחידת וואקום חדשה. לאחר כ 3 שנים, הרדיאטור החל לנזול והוחלף: גם המשולשים התחדשו בגומיות חדשות פוליאוריטן. הגומיות החדשות בשילוב הקפיצים נתנו לרכב חיים חדשים מבחינת היציבות. האונו התחדשה גם בסט דיפונים של טורבו מקוריים מאיטליה: + שק ידית הילוכים מקורי מעור: מכיוון שעוד לא הגעתי לייבא כסאות, מצאתי ריפוד תואם מפוח החימום שבק וגם הוחלף במפוח מקורי שמצאתי לאחר כמה זמן, הרכב קיבל כמה תוספות כמו קמשפט של פונטו 75 + קרבורטור 30/32 של WEBER שיפוץ קרבורטור WEBER DMTE 30/32 שהגיע בפיאט אונו מנועי 1300: כל החול שיצא ממנו: היה פילטר דלק? אם כן הוא ראה ימים בהחלט יפים יותר. החלפת משאבת תאוצה: סט אטמים חדש: לאחר כל השיפוץ הזה, היתה לי הזדמנות לרכוש קרבורטור חדש בחו"ל לאחר שכמה ברגי כיוון נגזרו. קרבורטור חדש לגמרי: אחרי זה היה תורן של החלפת כל גומיות הפנים לחדשות: לאחר שגם צבעו עליהם כשהרכב עבר פחחות. ועכשיו לחלודות. הרכב עבר אמנם פחחות, אבל כל החלודות לא קיבלו התייחסות.עבדתי ימים כדי לסדר את כל החלודות ברכב. הרוב היו באזור השמשות + פנים הרכב בין המסגרות של הגומיות. התחלת העבודה: לאחר מריחת ממיר חלודה: באזור הפנסים היתה גם חלודה שהתפוררה לחור: סתימת החור עם פאטץ' וחומר פחחים: חלודות בספי הדלתות: אחרי צבע: חלודה במסגרת האחורית: תיקון חלודות במסגרות הפנים, הדלתות והדיפונים: מריחת ממיר חלודה ושיוף: תיקון החלודות בתחתית הדלתות מבפנים: והתוצאה הסופית: עוד חלודות שונות: והנה צלון שמש ישן שמזכיר את התקופה: וכך היא נראית היום: 4 שנים כיפיות של שיפוץ, חלקי חילוף זולים, דלק בכלום כסף, ומגיעה לכל מקום. לאונו יכולות אחסון מרשימות. בין אם עגלת סופר שנכנסת: לבין בובת פרווה ענקית: היו לי עוד 900 תמונות שנקעטו בעריכה. 4 שנים עברה מהפך כולל, מסיעה אותי לכל מקום. יבוא יום ואולי ארכיב בה מנוע חזק יותר אך לבינתיים אני נהנה. גם יחידת מזגן יש, עדיין מחפש אחת מושלמת כי הפלסטיק לא החזיק. זה בגדול תיק השיפוץ, אעדכן כמובן להמשך.
  2. 36 points
    אז ככה. זהו הרכב ה3 שרכשתי. הסיאט איביזה ליוותה אותי כל הילדות והיתה לנו כזו במשפחה בשנת 87 עד 2006 שעברה בין אבי, לסבי, לבסוף נמכרה בצער רב ואני מתחרט עד זה עד היום. כזו היא היתה, סיאט איביזה 1.5 בצבע חום זהב אולי עדיין מסתובבת או מוחבאת, מי יודע. פרס למוצא, הייתי משלם הרבה כדי להחזיר עטרה ליושנה. אבל לפני כ 5 שנים, נמצאה האחת. כאשר לא היתה אף אחת אחרת וכיום אין בכלל. סיאט איביזה דור 1, בציר 1993 מסוף התקופה, לאחר מתיחת פנים בשונה מדגמי ה 86-90. הרכב עם מנוע 1.5 האימתני, SYSTEM PORSCHE חרוט על מכסה השסתומים 😋 מזגן מקורי, 150 אלף ק"מ בלבד ויד 3!!! הצרה היחידה היא שהרכב ללא טסטים מ2008. ויש עליו חוב של יותר מ 8000 ש"ח. הרכב עומד אצלי בחנייה כבר 5 שנים, נשארו עוד 3 בלבד לאספנות. כך הרכב היה נראה ביום הקניה: הרכב עמד 10 שנים בפתח תקווה באותו המקום. על הרכב שמתי פתק, וחודש אח"כ קיבלתי שיחת טלפון האם אני רוצה לבוא לקחת. האיביזה על הגרר הביתה, לא רציתי להניע ולבדוק אותה אחרי 10 שנים שעמדה. המנוע: שטיפה ראשונה: הרכב נשמר בצורה יוצאת דופן, ללא כל תיקון פחחות, חלודה שטחית, קווים ישרים מאוד ופנים שמור מאוד כחדש. "רק" 153,000 ק"מ בשעון. שימו לב לריפוד מדבקת הדגם עדיין שרדה. טיפול ראשון אחרי 10 שנים פילטר שמן גדול כמו שצריך להיות ולא מה שנותנים בחנויות החלפים כשזמין. פלאגים לאחר 10 שנים: צנרת דלק הוחלפה קומפלט, לאחר שהגומי עמד זמן רב. צינורות מים נפוחים: שטיפת מערכת הקירור לראשונה: ניקוי מערכת הדלק ובניית לחץ ממשאבה חשמלית לפני הנעה ראשונה. שימו לב לברז החימום שברקע 😉 קרבורטור WEBER עם לוע כפול: ניקוי רשת מכסה השסתומים, לאיביזה יש פילטר רשת מיוחד שנמצא בתוך מכסה השסתומים. אין בוצה, אך המנוע עבד. הכל עבר ניקוי כולל הסעפת שנוצצת מחדש: בורר ידית ההילוכים הוחלף למקורי, כולל שיפוץ בוררי המזגן. הפלסטיקה ברכב הזה כל כך עדינה ואין להשיג חלקים כלל. בטח שלא בארץ. שיפוץ יחידת לוח המיזוג: הפלא ופלא, המזגן עובד כמו שיצא מהחברה לאחר 10 שנים שהרכב עמד!! בחיים לא נתקלתי במזגן שעובד במכונית מתחת לשנת 95. איכות גרמנית, לאחר מתיחת הפנים, חלק מהרכיבים ברכב כבר עברו לקונצרן פולקסווגן ולא ספרד. הרכב מתחיל לרקום עור (אור) וגידים: כמות החוטים שהוצאתי בזמן העבודה: שימו לב למדבקת המפעל המקורית של סיאט על החלון האחורי ששרדה! מכיוון שיש לה עוד 3 שנים לנוח, הצלחתי להשיג את כל פסי הקישוט וחלקים על מנת להפוך אותה לדגם ה SXI! אשר תמיד חשקתי בו. הכל כבר מוכן חלקים בהזמנה אישית מספרד: טמבונים מקוריים של SXI שמצאתי בארץ! גם ג'אנטים כבר יש: אחרי פוליש: ולמנוחה של 3 שנים.... יהיה מעניין
  3. 27 points
    זה עוד שירשור שמבוסס על זכרונות ילדות... מדי פעם, בדרך לבית הספר או ליד אתרי בנייה הייתי רואה את המשאיות האלו: וכל פעם שברתי את הראש: מדוע בחלק מהן הגלגלים עומדים עקום. זאת אומרת עם קאמבר חיובי גדול מאוד שאפשר לראות בעין. חשבתי וחשבת על זה ולא מצאתי תשובה. הרי ידעתי איך הסרנים (בכל משאית) בנויים - סרן חי מאחורה, סרן קשיח מקדימה. הם לא מאפשרים לגלגים לעמוד בצורת / \ אי אפשר. זה לא אפשרי טכנית... בהמשך התחלתי לשים לב שהתופעה הזו של גלגלים "עקומים" קיימת רק במשאית שנוסעת ריקה. במשאית עמוסה כל הגלגלים עומדים ישר כמו שצריך. פה כבר התבלבלתי לגמרי. טטרה. Tatra. יצרן צ'כי בין הוותיקים בעולם, ייצר מכוניות נוסעים משנת 1897 ומשאיות מ 1898. ייצרן יחודי ששמר על אותם מאפיינים טכנולוגיים לאורך עשרות שנים (בעצם כמעט 100 שנה) ורק שיפר ושכלל אותם. המאפיין העיקרי של משאית טטרה הוא שילדת צינור מרכזי Backbone tube frame. רעיון של דר' הנס לדווינקה שהפך לסימן היכר של טטרה. זה של טטרה 111 משנות ה 40-50. זה בהמשך: וזה היום: המבנה הזה שרד את השנים ולא השתנה. כל מכלולי ההנעה נמצאים בתוך אותו צינור מרכזי שהוא גם הרכיב שנושא בעומס. המבנה מאפשר מודולריות - יכולת לייצר מגוון תצורות הנעה: 6X4, 6X6, 8X8 וכדומה, וגם מעניק גמישות וחוזק גבוהים מאוד. ייעוד המשאיות הוא בעיקר לעבודת שטח. לכל גלגל מתלה נפרד המאפשר לו לנוע מעלה - מטה. זו התשובה לשאלה שבכותרת... המאפיין השני שלא השתנה עד לשנים האחרונות ממש הוא מנוע דיזל קירור אוויר. היום משתמשים גם במנועים קנויים עם קירור נוזל ואין כבר "בלעדיות" לקירור אוויר, אבל המשאית שפגשתי בדרך לבית הספר הייתה עם קירור אוויר, כמו גם מספר דורות לפניה ואחריה. קירור אוויר "זה טוב" כי זה יותר פשוט, יותר אמין, לא צריך לרוקן את מערכת הקירור בלילה חורפי כשמשתמיש במים אבל...המשאיות היו מתחממות בנסיעה איטית בעומס גבוה. אפשר היה לראות אותן לפעמים נוסעות עם גריל מפורק לשיפור הקירור. האגדה מספרת שהוזמנו מהנדסים מצ'כיה לבדוק את הבעיה. בדקו, עשו סיבוב ואמרו לנהגים הרוסים - ההההא...הכל תקין. אין שום בעיה, אתם פשוט נוהגים לאט מידי ובטורים נמיכים. תנו גז. סעו יותר מהר ותמשכו יותר בכל הילוך והכל יהיה בסדר. המשאית הזו היא Tatra 148. דגם שיוצר בין השנים 1972-1982, מנוע V8 קירור אוויר בהספקים עד 212 כ"ס, נפח 12.6 ליטר. הנעה 6X6 עם נעילה דיפרנציאליים (רוחבית ואורכית) פנאוומטית, גיר ידני 5 הילוכים + "חצאים" זאת אומרת 10 הילוכים, כושר העמסה 16 טון. הן נחשבו מאוד אמינות ועמידות, "סוסי עבודה" שעבדו במקומת הכי קשים ונשארו בשימוש במשך 20-30 שנה. לפניה היה דגם דומה 138, אותו אני לא בטוח שזוכר. ואחריה, דגם 815, משאית "ללא אף" וחוץ מזה עם אותו מבנה מסורתי. הסדרה הזו מיוצרת עד היום עם כמה שינויים. משנת 2011 מיוצרת Tatra Phoenix, עם קבינה של DAF אבל השילדה ומערכת ההנעה נשארו מסורתיים. הפניקס מיובאת לארץ: בנוסף טטרה מייצרת כלים צבאיים (יש בצה"ל משאיות שטח של טטרה), בעברה יצרה מכונות נוסעים (גם ייחודיות ולא דומות לשום דבר אחר), קרונות, חשמליות. היום זה יצרן משאיות קטן, פונה לנישה ספציפית מאוד ולא מתחרה ביצרנים הגדולים.
  4. 25 points
    הבהרה חשובה - כי הכותרת עלולה להטעות: הכוונה ב״לא רצה ילדים״ היא שכשקיבלנו את ההחלטה להרחיב את המשפחה, הרציונל לא היה ״וואו איך בא לנו ילדים!״ אלא יותר בכיוון של ״אהממ אוקיי נראה לנו שלא לא-בא-לנו ילדים״. או באנגלית: I planned to have a child, but I didn't yearn for it. ** יש לי משפט שנהגתי לומר במשך שנים לחברים-הורים שלי: ״ילדים זה כמו קראק-קוקאיין: מי שעושה את זה מעיד לכל העולם ואחותו שמדובר בדבר הכי מופלא בעולם, ושעד שתנסו לא תבינו. פותח לך עולמות חדשים, הנאה מזוקקת, תובנות מחשבות וחוויות שמעולם לא חווית! מי שמתסכל עליו מהצד בסה״כ רואה ג׳אנקי שמאיזושהי סיבה לא קולט שהחיים שלו בתחת״. אז עכשיו הצטרפתי לחבורת הג׳אנקיז, ואת השרשור הזה אני כותב מהפריזמה האישית שלי ע״מ לתת לחבר׳ה אחרים שנמצאים בנקודה דומה לנקודה בה הייתי, נקודת מבט שלאו דווקא שומעים הרבה. ** רקע ** אני ואשתי יחד כבר למעלה מעשור, התכנון של כל אחד מאיתנו היה להמתין עד שהשני יפתח חשק עז לצירוף עולל למשפחה ואז לזרום איתו, רק שככל שהשנים עברו היה ניכר שאף אחד מאיתנו לא מגיע לשם... בפשטות: היה לנו טוב מדי. טיילנו, בילינו, יש לנו חיי חברה ותחביבים, לאף אחד לא נפער חור גדול בלב ולא הרגשנו שהזוגיות שלנו צריכה איזשהו חיזוק ע״מ ״להשתדרג״ לשלב הבא. השנים עברו, החלפנו את קידומת ה2 בקידומת 3 (שדרוג שכלל פיצ׳רים חדשים כמו ״כאבי גב״ ו״לרייר על הספה ב21:00״, מומלץ בחום), עברנו מדינה(ות), ולאט לאט - או יותר נכון מהר מהר - הגענו לנקודה שחייבים לקבל החלטה. הבעיה עם ילדים זה שמדובר בהחלטה שאינה רוורסבילית: כל עוד אתה בנאדם אחראי שלא מוכן להפוך תינוק ליתום רק כי ״אופסי החלטתי שלא מתחשק לי״, ברגע שהבאת ילד לעולם אתה ״תקוע״ איתו ויהי מה. א-מה-מה, גם אי הבאת ילדים זו החלטה שאינה בדיוק ברת תיקון, שכן מגיל מסוים ההחלטה לייצר ילדים הופכת למסוכנת בריאותית, וכמו כן קיימות השלכות נוספות למי שמחליט להתחיל את התהליך בגיל מאוחר. בפועל, אנחנו נותרים עם הדרישה לקבל החלטה עצומה, כנראה ההחלטה הכי הכי גדולה ומרכזית בחיים, החלטה הרת-גורל שיכולה לעוות לך את מסלול החיים לחלוטין (במקרי קצה, לא עלינו). היות ואי-פעולה היא הרי פעולה בעצמה, אני סבור כי לאנשים רציונליים שאינם עם conviction עמוק הדוגל ב(כן/לא)לייצר ילדים - מדובר בהחלטה לא פחות מגורלית וסבוכה מאוד. וזה המקום ממנו אנחנו הגענו. ** אנליזה מהשטח ** מבין חברי הילדות הקרובים, אנחנו האחרונים להצטרף למירוץ. הספקנו לראות חברים שהופכים לצל של עצמם, חברים מרוטי שינה ויכולות קוגנטיביות, חברים עם ילדים שגורמים לך לרצות לעשות סניפי-סניפי… זה לא עזר שרבים מתוך אותם אנשים עם ילדים שנוצרו מהחומר של הסיוטים שלי, העידו שהילדים שלהם זה ה-דבר וההחלטה הכי טובה שהם קיבלו בחיים וכו׳. כאילו, אני מודע לכך שילדים זה כמו פלוצים (״אתה אוהב רק את שלך״) אבל אלוהים איך אפשר לומר שהילד שהרגע זרק אבנים לתוך המזגן של החבר המשותף וניסה לרסק לו את הטלויזיה זו החלטה טובה? הוא נראה כמו פרסומת חיה לקונדומים. מנגד, כמובן שיש גם חברים עם ילדים חמודים, ואני מוכרח לציין שבאיזשהו אופן תמוה נדמה לי כי ישנה קורלציה הפוכה בין כמה הילד חמוד ובין כמה ההורה מספר לכל העולם שזה הילד הכי חמוד בגלקסיה וההחלטה הכי טובה מאז שרכש ביטקוין ב$50 ליחידה. לך תבין. בכל מקרה, איך שלא מסובבים את זה, נדמה היה כי להחלטה הזו יש בעיקר השלכות רעות מתוך עולם המושגים המוכר לי. יש לך פחות זמן פנוי, יותר הוצאות כספיות, יותר מטלות משעממות / רפטטיביות, (הרבה הרבה)יותר אחריות, יותר חששות (…). בפן הרציונלי (רציונלי נטו, לא רגשי!) ככל שחפרתי פנימה בחיפוש אחר סיבות לייצור ילדים, כך היה נדמה שהחיפוש עקר יותר. אילו סיבות ״רציונליות״ שמעתי? * מישהו ידאג לך כשתהיה מבוגר - אולי הסיבה הכי חסרת שחר מכל מה ששמעתי, ועם זאת אחת השכיחות יותר. ילדים עולים מליוני דולרים (הוצאה מצטברת), אם אני חוסך את הכספים האלו ומפעיל ריבית דריבית, אני אקבל מספיק משאבים בשביל לקנות עזרה הרבה הרבה יותר איכותית ממה שילד ממוצע דואג להורה שלו לעת זקנה. * מי שלא מתרבה, הגנום שלו נכחד, ולכן אתה צריך להתרבות - בתור אפיקורס מובהק, למה שיעניין אותי מה קורה לגנום שלי אחרי שאני מת..? עבורי, זה לא מעניין בכלל. * עוזר לייצר חברה איכותית / יהודית / הנדסית יותר - ע״ע סעיף קודם. * בלי ילדים יהיה לך משעמם - מתקשר קצת לנק׳ הראשונה: בלי ילדים יהיו לי יותר משאבים (זמן וכסף) להפיג את השיעמום, ואם עד עכשיו השנים רק הפכו אותי ליותר עסוק ופחות משועמם, אז זה לא מחזק את הטענה. * ילדים מאפשרים לך לחוות את העולם מנק׳ מבט אחרת, ויכולים לעשות ״צ׳אנלינג״ לחוויות שלהם אליך (לדוגמא: הילד שלי שמח —> אני שמח). זו אחת הסיבות הכי חזקות מבחינתי (experience a new experience), הבעיה איתה היא שהיא פסאודו-רציונלית כי הרבה מהמשקל שלה מתבסס על קישור רגשי. כמובן שסיבות רגשיות קיימות, והרבה מהן. חשוב להבהיר שאני לא רואה בהן כנחותות(!!), הבעיה המרכזית היא שבניגוד להגיון קר - רגש זה משהו הרבה יותר סובייקטיבי. אני לא נכנס לסיבות הרגשיות כרגע (לדוגמא: אני רוצה מישהו לדאוג לו, אני רוצה מישהו לחגוג איתו חגים, אני רוצה לחוות אהבה מסוג אחר וכו׳) - כולנו מכירים אותן וכולנו מתחברים אליהן ברמה זו או אחרת. ** מקבלים החלטה ** כפי שציינתי בתחילת החפירה, לא קיבלנו את ההחלטה להביא ילדים מתוך צורך או רצון אקטיבי, אלא יותר מתוך רצון פסיבי (ההפנמה כי לא לא-רוצים —שקילות—> כן רוצים) וההבנה שחלון ההזדמנויות מצטמצם ומוכרחים לקבל החלטה כעת, כי כאמור גם לא-להחליט זו בעצם החלטה. כן אציין שמהרגע ש״השלמתי עם מר גורלי״, החשש מהשינוי בחיים קיבל נופך נוסף של ציפייה לראות מה יקרה, סוג של ownership לסיטואציה שאני מבין שאנחנו הולכים לייצר. ייתכן שזה התת-מודע שלי שניסה להגן על השפיות(?), לא יודע, אבל בפועל פתאום החשק הזה שלא היה קיים התחיל להראות סימני חיים מסוימים. בנוסף, מ״ראיונות״ שקיימת עם הורים מסוימים התחלתי לקבל אינפוטים רגשיים מעניינים, כולם מכירים את המשפט הידוע ״לא תבין עד שתנסה״ (ואני מצטער להודות - משפט נכון), אבל משפט שיותר הקליק לי בראש היה ״זה כמו לנסות להסביר צבע ירוק לאדם הרואה שחור/לבן״ - בגלל שילדים זה משהו כ״כ רגשי ברמה הכי עמוקה שיש, קשה להסביר לאדם שאין לו ילדים איך זה מרגיש כי אין בהכרח את הכלים להבין זאת. בהקבלה לעולם המתמטיקה - איך אנחנו מדמיינים צורה 4-מימדית? אנחנו יודעים שיש לכך מודל אמיתי אבל עדיין מתקשים להמחיש את זה. אז היות וגם ככה קיבלנו את ההחלטה ללכת על זה, בחרתי בגישה האופטימית של לקוות שהתרחישים שתיארו לי יתממשו. על ההריון אין מה להרחיב יותר מדי, אבל כן אציין שמשהו בי השתנה, ומצאתי את עצמי נמשך (מלשון ׳מחפש קרבה׳ לא בפן מיני) לבטן של אשתי יותר ויותר. ברור לי שגוף האישה עובר שינויים הורמונליים כאלו ואחרים, אבל נראה שגם אני עברתי שינוי מסוים, ולא ברור לי אם זה 100% התנהגותי או שיש כאן עניין פיזי/הורמונלי. בתור אדם הרואה עצמו כמונחה-הגיון, הייתי די בשוק מעצמי ומהסיטואציה. ** הלידה ** קודם כל, איזה כיף להיות גבר עבורי, הלידה הייתה חוויה מהממת, כנראה הכי קרוב לmagic שהיה לי בחיים. אתם נכנסים שני אנשים לבית החולים ויוצאים ממנו שלושה, זה די הזוי כשחושבים על זה (קראתי איזה טקסט פמיניסטי שהגדיר את האישה כאלוהים ליום אחד, תכלס זה הכי קרוב לאלוהים שראיתי - היא אשכרה יצרה אדם יש מאין). בנוסף, התמזל מזלי ומשהו בגוף שלי הקליק ברגע הלידה, ולראשונה בחיי חוויתי את מה שאנשים מכנים ״אהבה ממבט ראשון״. אהבה ממבט ראשון זה קונספט דפוק לחלוטין שמעולם לא הבנתי - איך ניתן ״להתאהב״ במישהי מבלי שאתה מכיר אותה!? אני לגמרי מבין את הקונספט ״משיכה מינית ממבט ראשון״ אבל להתאהב בבן/בת זוג רק עקב מבט? מה אני, בן 12? לא. ואז, הדבר הקטן והמופלא הזה הגיח לעולם, ולמרות שהיא חסרת כל תועלת / פונקציה / צורה - התאהבתי מיד. ממש במובן העמוק של המילה. אין לי הסבר לתחושה הזו מהסיבה שאין לי כלים להסביר את התחושה הזו, כי היא לא הגיונית בעליל. הקטנטונת לא ״הרוויחה״ את האהבה הזו, ובכל זאת היא שם והיא מאוד מוחשית ועצמתית, מהרגע הראשון ממש. קצת בדומה לדכאון אחרי לידה או קשיים בהנקה, יש ״סוד״ או ״טאבו״ מסוים עליו לא מדברים כ״כ: כשחופרים בנושא ההורים עלולים לגלות כי הורים רבים (ובפרט גברים רבים) חווים ״תקופת התאהבות״, אני הייתי בטוח שזה מה שיקרה לי והתכוננתי לכך נפשית, ולכן אני מרגיש מאוד בר מזל שבמקרה זכיתי להיות מאלו שחוטפים סיבוב מהרגע הראשון. יותר מזל משכל, ליטרלי. ** עולם חדש ** ״קשה באימונים - קל בקרב״: למרות שהתכוננתי לגיהנום עלי אדמות, בפועל החוויה היתה הרבה יותר קלה וטבעית משציפיתי. אני ואשתי פעלנו (ופועלים) כצוות ע״מ לנסות לאזן את העומס - שמטבע הדברים נופל בעיקר עליה (פיזית ונפשית). היו רגעים קשים יותר, אתגרים כאלו ואחרים, אבל בשורה התחתונה זכינו בילדה בריאה חמודה ונוחה. הלכה למעשה מצאתי את עצמי נהנה מהסיפור הרבה יותר ממה שציפיתי: יחס העומס יחסית להנאה החזיר מספרים גבוהים משחשבתי. לא נכנסנו לאיזה נוהל קרב, למרות שאין לנו עזרה (ההורים בישראל) הצלחנו לחזור לשגרה תוך שבועיים בערך לאחר הלידה, ובפועל החיים נשארו במשהו כמו 60% דמיון למה שהיו קודם - עדיין נפגשים עם חברים, עדיין רואים סדרות, עדיין משחקים, יוצאים לטיולים / תחביבים וכו׳. באותה כמות? לא, כמובן שלא, הזמן החופשי הצטמצם משמעותית. ירד ל-0? גם לא, עושים פריוריטיזציה ומוצאים דרך להמשיך לעשות דברים החשובים לנו. אנחנו מאמינים גדולים בדעה שהילד אינו מרכז העולם, אלא חבר משפחה נוסף שבגלל אילוצי התפתחות מקבל עדיפות על חברי המשפחה האחרים - עדיפות, לא בלעדיות. מבחינתנו, הורים שמחים —> ילדה שמחה, וזו הדרך בה בחרנו לפעול עד כה, ובשאיפה נצליח ליישם גם בעתיד. כעת הילדה כמעט בת חצי שנה, אני מאמין שזה עדיין השלב קל יחסית - ומנגד מבין שלכל שלב יש את האתגרים שלו. בינתיים החוויה הרבה יותר חיובית וקלה מששיערתי, ואני מקווה מאוד שזה ימשיך כך. נחיה ונראה. ** נקודת המבט כיום, מה השתנה? ** אני לא חושב שילדים זה הדבר הכי טוב שקיים, ואני בטח ובטח לא חושב שזה עבור כל אחד. אני חושב שכל מקרה לגופו, ושילדים אינו הכרח אלא בסה״כ עוד פיצ׳ר לחיים שאפשר לממש - או לבחור שלא. לבינתיים, עבורי, הילדה היא מקור אושר גדול. היא פתחה לי סט חדש של רגשות וחוויות שלא חוויתי מעולם, וזה די מגניב. יש את המשפט הזה ״הילד/ה מביא/ה לי נחת״, משפט ששמעתי הרבה פעמים בעבר - אך רק עכשיו יש לי את הכלים להבין את משמעותו. בנוסף, יש לציין שבתור גבר + מפרנס עיקרי, האימפאקט המשמעותי והמיידי הוא בעיקר על אשתי. שלא ישתמע אחרת - אני שותף מלא (חיתולים, לילות, האכלות, …), ומנגד ברור לי שזה כאין וכאפס לעומת המחיר שהיא נדרשת לשלם. אני מקפיד לפרגן לה (כי מגיע לה) ומנסה לתמוך בה כמה שיותר, אבל לא אעמיד פנים שההקרבה הנדרשת ממני, בתא המשפחתי שלנו, שקולה לשלה. אין לי דרך לדעת באמת האם מדובר בהליך הצדקת פעולה / דיסוננס קוגנטיבי, אבל אני באמת ובתמים שמח שקיבלנו את ההחלטה. כמובן שיש כאן כל מיני דברים שהתמזלו לנו (ילדה בריאה, ילדה נוחה), אבל בשורה התחתונה - נכון להיום כמות האושר שלי בעקבות הילדה עלתה, ולא רק נקודתית אלא גם ברמה הכללית - או בתרגום ישיר של איך שזה עובד לי בראש: כשאני עושה אינטגרל על כמות האושר בקיזוז התסכול / קושי, התוצאה האישית שלי היא חיובית - מאוד חיובית. אין לי דרך לדעת האם זה ימשיך, אבל אני אופטימי. דעתי האישית היא שהדבר החשוב ביותר זה להגיע לסיטואציה מוכנים - הן נפשית והן כלכלית. להכנס לאתגר הזה מפוזיציה עם בסיס רעוע עלול להיות הרסני, ולקחת אתגר מורכב מלכתחילה ולהפוך אותו לקשה בעשרות מונים. מי שנמצא בזוגיות ״גבולית״ וחושב שילד יסייע, באמא שלך, תשקול צעדיך היטב... אמנם הפוסט נכתב בפורום ציבורי, אבל ברור שמדובר בנושא רגשי ואישי. בחרתי לשתף בעיקר בשביל כל מיני אנשים שנמצאים באותה צומת בו הייתי בעצמי לפני שנה, אני זוכר היטב איך זה מרגיש. למען הסר ספק אין כאן כוונה לטעון שום דבר כללי לגבי תאי משפחה שאינם שלי. מוזמנים לחלוק את החוויות והרשמים שלכם אם יש לכם ילדים, או לשתף את המחשבות שלכם במידה ואתם מתחבטים בנושא בעצמכם. בתמונה: ילדונת ששומעת שאבא חופר עליה באיטנרנטים
  5. 16 points
    היי, ימי הקורונה והיותנו מפעל חיוני שעדיין עובד בזמן המגיפה פינו לנו את הזמן לפרויקט הקטן שלנו - שיפוץ מאזדה מיאטה NA שנת 98. קצת רקע: הגיעה אלינו למוסך מאזדה מיאטה NB שנת 2005 שעברה תאונה די קשה ולא היתה כשירה לשיקום או נסיעה. דין ודברים עם בעל הרכב הובילו לרכישה של שרידי הרכב למטרת חלפים. בגלל שהרכב היה מושקע מאוד ומלא בכל טוב, החלטנו שחבל "לבזבז" את החלקים שלו לתרומת איברים. חיפוש קצר מאוד, הרבה מזל וטיימינג טוב הובילו אותנו למיאטה NA שנת 98 במצב... נקרא לזה רעוע. היא היתה במושב במרכז הארץ כמה שנים, בלי טסט, בלי מנוע, בלי גיר, בלי חלקי פלסטיקה פנימית, גג קרוע. אני די בטוח שאם משרד הבריאות יחפש טוב הוא יגלה שהיא הפיצה את הקורונה בעולם ולא העטלף המדובר כידוע, מיאטה NA ומיאטה NB הן בגדול רכב זהה בהרבה מהחלקים וזו בעצם מעין מתיחת פנים של הדגם (וויתור על הפנסים המדהימים 😬). ה-NA נרכשה עם המון חלקי חילוף נוספים שהיו לבעל הרכב במחסן ונגררה למוסך. המטרה היתה לשפץ אותה ולהעביר אליה את המנוע והגיר של ה-NB בלבד. המצב הפנימי של ה-NB גרם לנו להחליט שאנחנו מעבירים ממנה גם את הדשבורד וכל חלקי הפנים. כמובן שזה כולל את כל צמות החוטים (עדיין מחפשים פתרון לפנסים שאין להם את הפונקציה של הפתיחה ברכב החדש יותר). הצבע שהוחלט אחרי הרבה התלבטות הוא הצבע האדום של דגמי המאזדה החדשים (מיאטה ND ליתר דיוק). הוא צבע קשה לצביעה, בעל 3 שכבות + לקה כדי להגיע לגוון המדויק. הפרויקט עדיין בעיצומו, משתף אתכם תמונות מהדרך (הן לא מסודרות כרונולוגית). מי שרוצה לראות אותה תוך כדי עבודה מוזמן לבקר אלכוג'ל וכפפות - עלינו. בסוף, זה יהיה הרכב שלי מהעבודה 😻 מוזמנים לשאול שאלות, עדי
  6. 15 points
    איך נפלו פולנים?! מרד אלור! אז למי שעוקב אחרי סיקורב – מפגר טורבו – הסיקור של הדודג' ניטרו, הרומן הזה הגיע לקיצו בסוף פברואר כאשר גמלה בי ההחלטה שזו השנה האחרונה שלי עם באנדי (הניטרו). אבל הגיע לו יום שישי פנוי ונדיר והחלטתי לקפוץ למגרש טרייד אין ענק בקרבת העבודה שלי – אוטו-דיל לצורך העיניין, סתם בכדי לראות איזה רכבים אפשר לרכוש בסכום שמגיע עד 80 אלף שקלים שזה בעצם התקציב שתכננתי עליו לסיום השנה הקרובה (תחילת 2021). לאמר את האמת מדובר בסוכנות שמוכרת אסטון מרטינים כמו לחמניות ורכבי יוקרה שם זה כמו מים בערך? למצוא שם רכב בטווחי מחיר שנופלים מ80 אלף שקלים אבל כאלו שהם בהחלט מציאה זו גם לא מציאה קלה. אז ראיתי איזו דודג' ראם שהיתה בטווח מחיר – צחקתי המשכתי הלא. ראיתי אאודי A1 מאובזרת ומאוד מעניינת חייב לציין שגרמה לי לחשוב על זה ברצינות בסכום שהיה ממש מפתה (נחטפה תוך שבוע) אבל המשכתי הלאה. ואז פתאום איפשהו בקצה המגרש ראיתי מכונית יפה, שחורה עם פסי כרום ואני מביט במחיר ובחיי 55 אלף שקלים – הרכב נראה ח-ד-ש! מביט בסמל ואני רואה שזה סיטרואן עם תג של DS ואני מבין שאני מביט על DS5 מאוד נדירה. ועשיתי את הטעות הייתי חייב לפתוח את הדלת ולהתיישב בפנים – ואני מתחיל לנסות להבין מה אני רואה וזה פשוט לא נגמר, העיניים לא מצליחות לנוח לרגע! מה זה הסלון המטורף הזה?!? המושבים הם משהו בליגה אחרת! עור משולב עם בד אלקנטרה אפור ואני מביט אחורה ואני פשוט רואה את הילדים שלי יושבים שם מבסוטים על החיים והרכב גדול מבפנים, מרגיש מאוד מרווח. ויש לרכב ריח של חדש. ואני קולט פתאום עד כמה המושב של הנהג נווווח – לא זה מפגר. ואני מביט בחומרים של הדשבורד והדלתות והידיות המתכתיות וכל הגימורים ואז מתחילים להגיע בערך אין סוף כפתורי חלונות בקונסולה המרכזית ואז אני מרים את הראש וקולט שיש קונסולה מרכזית – גם בגג!!! עם מיליון כפתורים!!! ואז אני קולט פתאום שרגע – זה לא גג רגיל יש פה כמה?!? אחד, שניים, שלושה! שלושההההה סאנרופים! מוציא לרגע את הראש מהרכב מביט על הגג ולא רואה פתחים – ואז אני קולט שכל הגג של הדבר הזה – הוא גג זכוכית אחד שלם מהווישרים הקידמיים – עד הווישרים האחורים – וואט דה פאק! אקסקיוז מיי פרנצ' ואחרי שאני קולט את ההלם – מיד חוזר לתוך הרכב, סוגר עליי את הדלת וממלמל לעצמי משהו כמו – לא רוצה לצאת, טוב לי בכסא הזה, אני אשאר לי כאן לישון אולי אבקש מהאשה שתקפיץ לי קצת שימורים. טוב יוצא מהרכב – מביט בתא מטען ופשוט ממשיך להכות בי שהרכב הזה לא נראה בן 6 שנים – הוא נראה אולי למעט סדק אחד בציפוי של אחד ממסגרות החלונות –בן 6 דקות! התא טען נוח, חכם – לא ענק אבל סופר פרקטי. ואני אומר לעצמי לעזעזל 55 אלף שקלים? שאסגור עסקה עכשיו? ואני אומר לעצמי לא אדי, תחשוב! זה מנוע THP ויש לך רכב שהוא טוב לפחות לעוד שנה בחיאת יא פולני תחזור הביתה. וחזרתי הביתה מאוד מבולבל לא סגור על עצמי אז החלטתי לדבר עם הבוס על הנושא והבוס שאלה אם הרכב יעשה צרות – אמרתי לה אני ממש לא אתפלא אם כן אבל יוכל פחות דלק, רכב משפחתי נורמאלי ואז כשהראיתי לה את התמונות היא אמרה לי אוקיי – רוצה רוצה רוצה ההכנות לעסקה בקיצור אמרתי לה שלא נראה לי שזה רכב שיחטפו אותו ולכן במהלך השבוע הקרוב אני אעשה שיעורים אלמד קצת על המנוע ועל הצרות של הרכב, אבדוק באמת את ההיתכנות לגלגל הלוואה ובמידה ויתנו לי הצעה הוגנת על הדודג' – ורק לאחר שאבדוק במקום את הרכב ואקח למכון בדיקה או מוסך – אסגור עסקה. מה הסבירות שזה יקרה? בערך 0.5% נכון? למדתי קצת על הTHP והבנתי שדווקא עיקר הצרות הן בגרסאת ה200 סוסים שלו וגם שאחרי שנת 2013 עשו שם שינויים בשרשרת תזמון ובנושא הצטברות הפיח והחלטתי שיש מצב לגשת לבדוק את הרכב. אז מה באמת קרה? נכנסתי לפאקינג בלק-אווט זה מה שקרה! אקסקיוז מיי פרנצ' וואנס אגאין מרד אלור. נכנס עם האיש מכירות לחדר – בן אדם נחמד מאוד וישיר בשם איתי. שואל אותו על הרכב ועל הנתונים – מראה לי שהרכב עם טסט ל11 חודשים – אני מראה לו שהדודג' בדיוק אותו הדבר. שזה כבר אומר לי שרכב נוסעים בן 6 שהרגע עבר טסט לפחות נבדק בטיחוטית ואין ליקויים (אח"כ תבינו איפה כאן היתה לי טעות אחת – לא נעימה אבל לא נוראית). מתשאל אותי קצת על הדודג' – ניגש לראות את הדודג' חוזרים למשרד והוא אומר לי אתה מקבל מחירון על הדודג' זה רכב שכי... שאט אפ אנד טייק מיי מאני! (זה מה שעבר לי בראש באותה שניה) מחירון על הדודג'?!? זהו נגמר... אני קונה את הDS גם אם היא לא מניעה (שוב מה שעבר לי בראש – או שאולי לא?) ניגשנו לסיטרואן (כן בתמונה אתם תראו את התביעות כף יד שלי – לא, לא מה שאתם חושבים כאן זה קארזפורם לא פורן האב) פתחתי מכסה מנוע, מביט מתחת לרכב הכל יבש! אפס סימן לנזילות. מביט ברדיאטור והכל נראה יבש רק שבמיכל החזרים חסרים מים – לא מודאג במקרה הכי גרוע אכלתי אותה ביישור קו ברדיאטור או צינור או משהו כי אין מיונז בנשם מנוע וגם באמת לא רואה שום סימן ברור לנזילת מים – כנראה שרק חסרים קצת. מניעים את הרכב על מנוע קר – לא שומע טרטור של שרשרת. הבן אדם מפעיל מזגן ואני מתיישב בתוך הרכב לנהוג. הנהיגה הראשונה – רושם ראשוני כאן, כבר בערך מהשני מטר הראשונים הבנתי שזה זה. לא ממש ידעתי מה עובר עליי רק ידעתי שאני אוהב את זה. הרכב שקט, רח ונימוך כמו חמאה מצד אחד. ההגה לא ממש ברור מה רוצה ממני – מרגיש כמו קונסולת משחקים על קפיץ שחוזר למרכז אבל כן מדוייק וכן מרגישים את הצמיגים. הרכב אכן נוקשה בכיול שלו כמו שכותבים כל הסוקרים אבל רחוק מלהיות לא נוח – להפך איכות נסיעה מרשימה מאוד לרכב שבאמת מרגיש שכיילו אותו בכלל להיות ספורטיבי. המנוע לא מפלצת בשום מובן אבל הרכב כן זריז ומשהו במנוע הזה מרגיש הכי לא 1.6 ליטר – יותר הייתי אומר מרגיש כמו איזה 2.5 או אפילו 3 אטמוספרי אם הייתי צריך לנחש מה יש שם. לא מרגיש צעצוע בכלל אלא באמת משהו שמתאים לרכב יוקרה שנועד להיות נוח, זריז אבל הקטע שלו הוא לא להיות מהיר. לא מכון בידקה ולא מוסך – נדפק לי המוח באותו הרגע. ומשם לסגירת העסקה זה היה מהיר מאוד. אפרופו באותו יום שישי הגיעה משפחה – אבא, אשה, וזוג צעיר שאחד מהם הוא הילד או הילדה שלהם – מגיעים באסטון מרטין שלמעט שריטה על אחד הג'אנטים חדשה נוצצת. האבא מצביע על האסטון מרטין שעמדה בעולם תצוגה – הם הניעו אותה – וואו איזו סימפוניה! ואחרי כמה דקות כאילו ורכש שקית עוגיות ביקש לקנות אותה בשבילו ועוד אחת לילדים. מדהים. האשה היתה נראית לי מוכרת – צמרת עסקית או בנקאית לא יודע אבל נראיתה לי מוכרת. בשבת של אותו סופשבוע קפצתי לכפר קסם וקניתי שני גלונים של נוזל קירור מקורי סיטרואן – 70 שקלים סה"כ. מה שאני מעלה עכשיו זה תמונות של הרכב סמוך לביצוע הרכישה ועד הבאתו הביתה. בפוסט הבא אתאר את יישור הקו שהוא עבר ולאחר מכן אגיע לחווד לאחר חודש בעלות וסקירת הרכב עצמו – יש כאן הממווון לכתוב כי יש כאן המון על מה. סטיי טיונד מיי פרנץ'! אפרופו עלויות - המחירון של הדודג' היה 20,200 שקלים המחירון של הDS היה 54 אלף שקלים תמונות
  7. 13 points
    לפי לא מעט שנים חיפשתי לקנות רכב יפני אבל מכיוון שלא אוהב את תצורת הסדאן הקלאסית ואת רוב העיצובים היפניים של אותם שנים, חיפשתי משהו קצת שונה והעיקר שלא יהיה סדאן. התגלגלתי במהלך החיפושים לסיוויק הזו, דגם לא כ"כ מוכר בארץ שנמכר בין 2001-2005 במספרים קטנים ביחס לסיוויק סדאן הרגילה. ברוב המקרים ואצל רוב היצרנים גרסת הסדאן זהה כמעט לחלוטין לגרסת ה 5 דלתות למעט החלק האחורי אבל במקרה של הונדה זה שונה. חוץ מהמנוע והגיר אין חלקים משותפים בין שני הדגמים, אין אף חלק חיצוני או פנימי זהה. ה 5 דלתות היא דגם עצמאי עבור השוק האירופאי. ייצור באנגליה. האוטו היה שמור יחסית עם 70.000 ק"מ, יד ראשונה, נרכש מעט מתחת למחירון בגלל מצב חיצוני לא מושלם. מודל 2003. רמת איבזור LS האמצעית עם ABS, נעילה מרכזית עם שלט מקורי, 4 חלונות חשמל, כיוון גובה כסא נהג, מראות חשמליות, 4 כריות אוויר ובלמי דיסק בכל הגלגלים. מנוע 1600 עם מערכת VTEC המפורסמת של הונדה שבדגם הזה ירד מ 125 כ"ס שהיו בדגמים קודמים ל 110 כ"ס לטובת שיפור במומנט. גיר אוטומטי 4 הילוכים, גיר ידני לא הוצע בכלל בגרסה ה 5 דלתות בדור הזה. מתלה קידמי מקפרסון סטנדרטי, שוב, בניגוד לדורות הקודמים שהיו עם מתלה רב חיבורי מקדימה. מתלה אחורי נשאר נפרד, לא קורת מתח. הגה כוח עם תגבור חשמלי, זו כנראה המכונית השניה בארץ (אחרי פונטו ספייס) שהגיע עם הגה כוח חשמלי. התחלתי לנהוג, הגה קל ודי מעצבן, ללא תחושת מרכז ברורה. נוחות נסיעה סבירה. לא סיטרואן של פעם אבל גם לא יפנית מתרסקת משנות ה 90. בינוני על הצד הטוב דווקא. המנוע חזק יחסית אבל השילוב מנוע-גיר "משוחרר" מאוד, החלפות הילוכים בסל"ד גבוה, תגובות מרוחות ובנוסף הרכב כמעט ולא מתקדם במקום בדרייב ללא גז, שיפוע מזערי ביותר עוצר את ההתקדמות. הוא התגלה כמרווח באופן מפתיע. אין תעלת "דרייבשאפט" - רצפה שטוחה לגמרי באיזור המושבים האחוריים וגם המרווח בינהם לבין הגב של המושבים הקידמיים גדול מאוד. המושבים מתקפלים 40/60, כאשר גם כרית המושב מתקפלת ולא רק המשענת, לקבלת רצפה שטחה בתא המטען. עוד דבר לא שגרתי לאותה תקופה - מיקום ידית ההילוכים. זה פחות קריטי כשמדובר באוטומטי אבל עדיין, מאוד נוח. הידית קרובה להגה ו"נופלת" ישר ליד. אין כפתור ביטול O/D, אלא הונדה רואים את זה כ D4 ו D3. ז"א שימוש ב 4 הילוכים או ב 3. מעבר בין שני המצבים הוא על ידי הזזת הידית שמאלה-ימינה. גם המרווח מקדימה מצויין. בין המושבים, איפה שבדרך כלל נמצאת ידית ההילוכים יש תא אחסון גדול מאוד עם שתי קומות נפרדות. לוח שעונים פשוט מאוד שלא לאמור פרימיטיבי, ללא מחשב דרך, ללא דימר, בגדול נשאר ללא שינוי משנות ה 90. המכונית הייתה ברשותי 7 שנים. צריכת דלק עירונית 1 ל 8.5, בינעירונית לא יצא לי למדוד על פני מיכל שלם. היא לא בדיוק הצדיקה את תדמית האמינות של הונדה. במהלת התקופה היא עשתה אצלי רק כ 40 אלף ק"מ ובזמן הזה הוחלף בולם זעזועים שבור, מדחס מזגן עקב פולי שהתפרק, חיישן חמצן, מנוע נעילה מרכזית בדלת נהג, חיין קאמשאפן, בוקסות במשולשים קידמיים ואולי עוד משהו ששכחתי. גליתי שיש בעיית חלפים מסויימת, כאמור שום דבר לא מתאים מדגם 4 דלתות. אפילו דברים טריוואלים כמו סך שמש ופילטר אוויר - שונים. מצאי החלפים התחליפים בארץ לא גדול. עדיין אחרי 15 שנה המנוע והגיר תפקדו כמו חדשים ובגדול הכל באוטו עבד והוא לא הרגיש בכלל בן 15. כשפרסמתי אותה למכירה, קיבלתי מבול של טלפונים והיא נמכרה תוך כמה שעות. Civic__3.pdf Civic__4.pdf
  8. 13 points
    אמלק – סיטרואן C4 מנוע 1.2 טורבו 130כ"ס. אחלה אוטו, זריז, די מרווח, מנוע מעולה ותיבת הילוכים נהדרת. שקט מופתי בנהיגה במהירויות יפות... מזגן נהדר עם גישה ישירה ולא דרך תפריט מחשב. חסרונות - לעיתים רחוקות מאוד יש קצת רעידות, ממש לא מטריד. אמינות כמעט מופתית פרט לנושא החגורה שהוחלפה כבר מזמן. היו היתה אלמרה, עברה במשפחה שנים, שנים היתה אצלנו. שירתה אותנו בכבוד. הזדקנה ועשיתי טעות ולא נפטרתי ממנה שנה קודם. האכילה אותי מרורים. הייתי צריך רכב לא יקר, בטיחותי, נוח. לא רציתי להשקיע הרבה כי לא ידעתי לכמה זמן אחזיק אותו. היה גם אפשרות לקבלת רכב חברה שהתעכבה. מה עושים? מנסים למצוא גם וגם וגם. שקלתי גם C4 פיקאסו שיהיה עוד יותר מרווח לילדים. הסתכלתי קצת על פיזו 308, ראיתי איזה 301 עצובה בלובינסקי טרייד . נפלתי על בחור שמכר סיטרואן 2015 C4 ושכח למכור אותה שנייה לפני רילוקיישן יותר נכון ירידה מהארץ. נשמע מופרך. הפעלתי מומחה מכוניות שיבדוק שזה לא סוחר שמוכר לי סוס מת. הבחור אישר שהכל תקין והרכב במצב תצוגה. . באתי לראות את הרכב. צבע אדום יין מגניב. מספר שריטות שטחיות מבחוץ על דלת אחת. בפנים הרכב במצב תצוגה, ממש לא רכב של 88km באתי לעשות העברת בעלות. לא עוברת. חופר ברשיון. לא מבין מה הבעיה. הרשיון משולם. הבעלים שבערב עוזב עם משפחתו את ישראל, מראה לי איזה נייר שהילדה קשקשה עליו. מסתבר שהוא שילם אגרת רישוי אבל לא ביצע טסט. חבר אמר לו שלא צריך. כלומר למעשה הבחור נסע חצי שנה עם רשיון רכב לא בתוקף. הבחור נסע לבצע טסט, ממש לחוץ, כי בערב הם על המטוס וכל הבית ארוז. עשה טסט, עבר, ונסע משם. כמובן בלי האישור... החזרתי אותו לקבל את המדבקת טסט ואת החותמת על הרישיון... עדיין אי אפשר להעביר טסט כי מחשב משרד הרישוי לא התעדכן. אם עד אותה נקודה הייתי לחוץ שמדובר בסוחר ממש מתוחכם, הבנתי שמדובר באיש שלא כך לא מבין בדברים האלה ונרגעתי. הרכב עבר לידי לאחר מספר ימים נוספים באמצעות יפוי כח. השם ירחם. העברתי לו כסף בהעברה בנקאית. הרכב נוסע מעולה. מנוע טורבו גמיש לדעתי, פעם ראשונה שיש לי מנוע טורבו בנזין. התיבה הילוכים מכוילת על הצד החסכוני כלומר מעלה הילוך בזריזות אבל עדיין שומרת על כח. מצב ספורט שבדקתי אותו פעם אחת מושך את ההילוכים וגם לדעתי מחדד את תגובת המצערת לדוושת הגז. הבנתי שיש גם נעילת ממיר מומנט בתיבה שתורמת גם לביצועים (המומנט מעיף אותך קדימה) וגם לחיסכון בדלק. מאוד נוח להעביר הילוכים ידנית, להזיז את הידית למצב M ואז דחיפה עדינה קדימה או אחורה. הרכב מעביר אותם בזריזות ובאמת בנוי לאפשרות הזאת שבהרבה רכבים מאוד מאוד לא נוחה. 99% מהזמן אני על D. לפעמים בירידה ארוכה מוריד הילוכים גם ידנית. מאוד נוח לנסוע ברכב, מושבים מצויינים, מערכת שמע טובה עם מסך מגע 7 אינץ עם בלוטוט ודיבורית. יש אפשרות להתקין אנדרואיד ומצלמה בנוסף מבירור שעשיתי אבל כרגע לא רואה בזה צורך. שדה ראייה מעולה לכל הצדדים, חלונות אחוריים ומטען מושחרים מקוריים. אני רוב הזמן שומע מוזיקה דרך ספוטיפיי, עובד מעולה כולל שליטה מההגה. הרדיו גם מעולה. יש גם בקרת לחץ אוויר בגלגלים. נא לשים לב – יש חיישן בכל גלגל והוא מדווח מה הגלגל הסורר ולא רק שיש בעיה. בהחלפת הצמיגים הם התלבלבו ושמתי לב לזה דרך התפריט והחזירו כל גלגל למקום שלו. אין בעיה להחליף בין הגלגלים, רק שאם יש לחץ אוויר נמוך הגלגל הרלוונטי יהיה במיקום אחר... מזגן – המזגן הכי טוב שהיה לי אי פעם. זה בקרת אקלים עם כיוון טמפ נהג ונוסע. המפוח אימתני. נדמה לי שיש לו 7 או 8 רמות עוצמה. ברמה המקסימלית הוא עושה רעש אבל מזיז אוויר באופן מטורף. רוב הזמן הוא על רמה 1/2. הקירור עצמו נהדר והוא מצליח לקרר את הרכב בצורה אפקטיבית מהר מאוד. איכות ההרכבה מעולה. אין רעש של שום דבר. רעשי צמיגים ורעשי רוח לדעתי מאוד נמוכים. תענוג. אתה סוגר את החלון ויש שקט. הדבר היחיד שמשמיע רעש זה הלוח מקשים של הקודנית שמשום מה נמצא על תושבת קטנה ולא מודבק. חשבתי להוריד את התושבת ולהדביק אבל אז חשבתי שכל הקודנית מיותרת. כרגע היא שם. תזכורת לעצמי - צריך לדחוף שם חתיכת מחק. חלונות חשמל – כולם אוטומטיים כלפי מעלה ומטה. יש לרכב קטע שאנשים לא מבינים – אם אתה רוצה לסגור חלונות אחרי שנעלת – צריך לחיצה ארוכה על השלט. זה קטע בטיחותי. זה הופך את סגירת החלונות לאחריות של הנהג. הרעיון של מרים חלונות חשמליים שפועל תמיד הוא לא בטיחותי ויכול לגרום לאסון. טופל כמו שעון שוויצרי בלובינסקי. עלה על הכביש ב 9/2015. בעלים ראשון הוא איש צבא קבע לשעבר מבוגר פנסיונר שנסע על הרכב קמ מכובד. לא היו בעיות משמעותיות שאילצו כניסה לא מתוכננת. עבר בעלות באיזור ה73k. בעיות כן משביתות – הרצועת טיימינג שהוחלפה אצל הבעלים השניים. הבעלים השניים קנה את האוטו, נאלץ להכניס אותו לטיפול גדול. זמן קצר אחרי הטיפול הלכה הרצועה... לא פלא שהוא החליט למכור. הבעלים השלישיים, נסע ברכב תקופה קצרה יחסית ונאלץ למכור בגלל רילוקיישן, יותר נכון שהם כנראה עזבו את המדינה לתמיד ☹ אני הרביעי 😊 בהעברת בעלות קיבלתי שובר לטיפול קטן. הכנסתי את הרכב ללובינסקי שורק, שם בוצעה החלפה פילטר + שמן + פילטר אוויר. יש אחריות על מנוע וגיר עד 5 שנים או 100k לאחר מספר חודשים נדלקה נורה אזהרה. נסעתי לשורק. האבחנה – חיישן VVT וגם תרמוסטט. אני בטוח ב100% שהתקלה שהם מצאו על התרמוסטט היתה ישנה ונוצרה בטיפול הקודם (בכל תקלה יש את הקמ, שעה ומצב הרכב והמהירות). אין שום בעיה בטרמוסטט במנוע הזה (בניגוד למודלים הקודמים). לא מבין למה לא התווכחתי איתם. יש שרשור ישן שפתחתי על זה ויש לי תצלומים של כל התקלות. קיבלתי הנחה משמעותית והחליפו תרמוסטט וחיישן VVT. גם הקפיצו אותי לרכבת ואספו אותי למחרת. חבל מאוד שלא החליפו את החיישן עם החלפת הטיימינג. מאז הכל היה שקט. הרכב לא נוסע הרבה יחסית, פעם בשבוע נסיעה בינונית ופעם בשבוע נסיעה קצרה. זה רכב שני, והראשון גדול יותר. הצמיגים שכולם היו סיניים (וזוג אחד מהם אפילו הותקן בלובינסקי שזה בושה) עשו קצת רעשים בסיבובים, במיוחד בחורף ונראו קשים. במסגרת העובדה שאני מתרחק מחלפים סיניים ובעיקר מצמיגים, נקנתה רביעיית צמיגים מישלן פרימסי4 בגלגלי המגן. אם כבר רכב צרפתי אז שיהיה צמיגים צרפתיים, מה שהסתבר בעייתי כי הצמיגים תוצרת גרמניה... הרכב מאז דבוק לכביש ואין רעשים בסיבובים... המצבר החזיר נשמתו לאלוהי הצפרדעים אחרי מעל 4 שנים. לא מפתיע כי הstart stop כבר הפסיק לעבוד עוד לפני שקניתי את הרכב. יתכן שהיה אפשר להחליף אותו עוד באחריות. הוחלף מצבר אחרי התעצבנות על איציק מצברים. ממליץ להגיע אליהם ולא שמישהו יגיע אליך. במיוחד ביום חם. יש שנתיים אחריות וזה מצבר של וארטה AGM. סביר להניח שיחזיק כמה שנים, במיוחד שאני מקפיד לבטל את ה start stop. נשרפה נורת ברקס אחורי – נדלקה נורת סרויס והודעה במסך על הנורה הספציפית. נהדר. אחרי שעה נעלמה ההתרעה. אחרי שבוע חזרה. הלכתי לאוטו דיפו – הגיע בחור צעיר, אמר סיטרואן, לך למוסך, בעיות חשמל בלה בלה, רכב צרפתי בלה בלה. קראתי לטכנאי האמיתי שם, שלף את הנורת להט שבמקום להשרף באמצע החוט, החוט התנתק בצד אחד ולפעמים כן עבד ולפעמים היה נתק. נשרפה גם נורת אור מעבר. גם עליה היתה אתרעה. נהדר (בלי ציניות). הלכתי לאוטו דיפו אבל זה היה מיותר כי מסתבר שהיה ממש פשוט להחליף אותה והיא ממש נגישה. הרבה יותר נגישה מכל המכוניות היפניות והקוריאניות האחרות שלי ושל המשפחה במשך כל השנים. כדי לוודא שלובינסקי לא יכניסו לי צפרדע בדמות סט בלמים מיותר, הכנסתי את הרכב לבדיקת בלמים ע"י המכונאי הותיק שלי, אמר שאין מה לגעת בהם. הרכב עבר טיפול שוטף עכשיו בלובינסקי, שכרגיל יצא לא זול, אבל יש עדיין אחריות על המנוע והגיר.
  9. 12 points
    אז חיפשתי ספורטיבית קטנה וכיפית, לשימוש יומיומי, ומצאתי, נכון לעכשיו עברנו יחד 47000 ק"מ. כחודש לפני שהזמנתי את האדם, הוזמנה אבארט 595 (145 כ"ס) כי אפשר לומר שזו הסיבה שהתחלתי לאהוב את הרכבים הקטנים והשובבים האלו בגלל חבר קרוב שהחזיק 2 כאלו (וגם צילם את רוב התמונות שהוספתי), אבל הפרשי המחירים היו כמעט 30 אלף ₪ לרכב שעמד בתצוגה וקצת קפצתי מעל הפופיק אז העדפתי שלא להכנס להרפתקאות, כמו כן התחזוקה והאחזקה שלה הייתה ועודנה יקרה לעומת האדם כמעט בפי 2! הן בטיפולים והן בביטוח ועוד כ- 1000 ש"ח לטסט השנתי. לאחר הרבה מחשבות פתאום נתקלתי במודעה על האדם S, לאחר סיבוב קטן באולם התצוגה והתלהבות מפגרת אפשר לומר מהיופי החיצוני שהיה בול לטעמי, להוסיף לזה את המחיר - ביטלתי את ההזמנה והחלטתי ללכת על האדם, ובתאריך 14/3/2017 עלתה לכביש הגברת הנכבדה. פנים/חוץ הרכב ומסביב: מבחוץ לא יותר מדי, צבע לבן מבריק עם גג ומראות אדומים, סמלון בצד החלונות האחוריים בכיתוב ADAM S יפים, ג'אנט 18' על חתך 35 אפור בחיתוך יהלום וקאליפרים אדומים, ספוילר חמוד למרות שאני לרוב אנטי אבל במקרה הזה זה הוסיף, חצאיות מקיפות את תחתית כל הרכב ודיפיוזר שחור עם סופית אגזוז אחת, שפו יש פספוס כי חבל שלא עשו פה יציאה כפולה, היה מוסיף בהרבה וייתכן שאעשה זאת בעתיד. פנים הרכב יפה מזמין ודיי לעניין, אין יותר מדי קשקושים לשמחתי ולא מורגש שהוא "מת" או משעמם, סמל ה S טבוע על הדשבורד בזווית בצבע אדום לבן בצד הנוסע, הגה מצופה עור חצי שחור חצי אדום (מגיע במכוון בהתאם לגג מהיצרן) מתכוונן עומק וגובה, ידית ההילוכים במקום נוח ליד. חסרה לי משענת ליד שניתן לקנות בצורה חיצונית מהיבואן (לא מובן למה זה לא מגיע בסטנדרט) בתוספת תשלום נכבדה – או באיביי ולהרכיב עצמאית, לא מפריעה למהלך ההילוך או ליד, אבל יקר סביב 150 יורו. רמת הגימור נחמדה פלוס, הפלסטיקה לא מרגישה זולה מדי מלבד הגימור שמסביב למערכת מולטימדיה בגימור PIANO מה שאני לא סובל, לדעתי צריך לעקור את החומר הזה מרכבים, מספיק שאתה מתעטש על זה ויש עליו שריטות עדינות. תאורת הפנים משתנה וגם באיזור הרגליים בצד הנוסע ובדיפונים ורוב החלקים הנ"ל מכוסים במעין עור כלשהו נחמד ועמיד, מושבים נוחים מאוד חצי בד חצי עור, תמיכה טובה לגב ולרגליים בצדדים מרגיש שאתה "מוקף" במושב, כיוון הכיסא מתבצע ידנית ולא בצורה חשמלית. בגרמניה יש אופציה להביא את הדגם עם מושבי RECARO, בארץ משום מה – לא, למרות שהתחננתי אם ניתן לעשות משהו בנדון, לא הסכימו בסוכנות, אנשים קשים, מה שגם המחיר יקר (2500 יורו תוספת!) העור שמגיע על ההגה והידית הילוכים נחמד אבל לא הכי איכותי, דיי עדין. הייתי מעדיף לקבל את ההגה והידיות ללא הצבע האדום אלא שחור בנאלי וזהו או אפילו ידית הילוכים ממתכת אבל לא היתה אופציה מהיבואן שהביא רק שילובים קבועים, לכן בסטנדרט צבע הגג תואם את הצבע החלקי על ההגה + ידית הילוכים + בלם יד. מזגן דיי חזק וטוב, מקרר יחסית מהר את הרכב, מגיע עם בקרת אקלים (בדגמים הפשוטים מגיע ללא בקרת אקלים). מאחור מושבים קטנים כיאה לרכב עם 4 מקומות, לא נשמעו תלונות מנוסעים גם לאחר נסיעות ארוכות וקופצניות. יש גם אופציה ל ISO FIX בשני הכיסאות שזה אחלה, רק שתא המטען לא יספיק אפילו לרבע עגלה כשיש שם נפח של בקבוק קולה, אבל אני לא מהמעמיסים גם ככה. הדבר שכן הציק לי זה מסך התצוגה בלוח השעונים ה LCD, האדום המיושן שלדעתי הורס את המראה. מה היה כ"כ קשה לשים מסך קצת יותר מתקדם? גם ככה לוח השעונים יפה, כיערו אותו עם המסך הזה. חבל שסמל ה S בלוח השעונים לא מואר, רק מחזיר קצת אור בחושך או שיש תאורה על הכיוון. מערכת המולטימדיה: מדובר ב Intellilink 4.0, היא דיי מוגבלת וללא אפשרויות או תוספות כלשהן מלבד Android Auto וגם Apple Car. אפשר להתקין מערכת אפטרמרקט ANDROID אבל זה מצריך לא מעט עבודה והתעסקויות, כמו כן למצוא מתאם שיעבוד עם שליטה בהגה וזה עולה המון סביב 200-250 דולר. שליטה על המערכות של הרכב מתבצעת דרך מסך הדרך, כל מה שקשור לנעילות בתחילת נסיעה / סאונד והתראות כלשהן וכדומה. ישנם 6 רמקולים שהם 4 בעצם ועוד זוג טוויטרים כמדומני, אבל איכות הסאונד סבירה, רק במהירויות גבוהות עם חלון פתוח תהיה בעיה לאחד כמוני שאוהב לנהוג ככה, אין יותר מדי פקודות שליטה בסאונד וזה מסתכם ב MID / BASS / TRIBLE וזהו, התפרעו שם. גיר, מנוע וביצועים: דיי גמיש וחזק באופן יחסי בסופו של דבר, לא חסר כוח – היא אמנם לא ה OPCאו 208GTI , אבל לא כזה הפרש מטורף שגרם לי להתחרט, נסעתי גם כן בפיאסטה ST והרכבים הרגישו דיי דומה מבחינת תאוצה, אולי זה הסאונד שמוסיף או שאולי זה פסיכולוגי, אבל כן לא הייתי מתנגד לעוד איזה 20-30 סוסים (שמגיעים בתוכנה אצל הסדנאות המוכרות). הרכב מאיץ חזק ויפה מהילוך שלישי + רביעי (בעיקר בין 60-120 קמ"ש) שמקל מאוד על עקיפות. אין רעשי דרך מוזרים או מציקים יותר מדי, ואני אחד שכל רעש מציק לו משום מה אני שומע רעשים שאף אחד אחר לא, לטוב ולרע. המנוע מגיע עם 150 כ"ס 1.4 טורבו Garret 1446, (למיטב הבנתי), רוב הכוח מגיע מאיזור ה 2700-3000 סל"ד עד ה 4500 בערך, למרות שאפשר לזחול יפה גם באיזור ה 2000 אבל כל לחיצה בגז לא תועיל ועדיף מאוד להוריד הילוך כדי לקבל את הכוח שצריך. התאוצה - היצרן מעיד על 8.5 שניות ל- 100 אבל לאחר נסיון בדיקה שלי עם GPS בטורק פרו ושעון, הרכב עושה זאת באיזור ה 7-7.5 במישור ללא שיפורים ברכב (הוספתי סרטון בשביל הכיף) ואני מתדלק רק 98 - המלצת היצרן בחו"ל, רוב מבחני הרכב "אכזבו" מעט עם התאוצה אבל מסתבר שאף אחד מהם לא טרח לבטל את בקרת האחיזה TC / ESP (שמתנתק לגמרי אגב בלחיצה ארוכה כפתור ה TC) ונותנת לך להיות הרבה יותר עצמאי, הרכב יוצא מהמקום הרבה יותר טוב (וגם לא שובר את הגב עם ה ABS הזה) ולא מגביל במיוחד ביציאה מסיבוב חזק, אבל זה קצת יותר מסוכן ואני נוטה מאוד שלא לעשות זאת, אולי אחרי קורס נהיגה מקצועית. האחיזה זה מה שעושה את הרכב למהנה בעיקר, השלדה והצמיגים הרחבים, לשלב את זה עם כבישים מפותלים והיציאה מהסיבוב שמעלה חיוך מפתיעה אותי בכל בכל פעם. לקח לי זמן בהתחלה להבין עד כמה הרכב פונה טוב ואפשר לומר "טורף" את הסיבוב, כל זה במהירות גבוהה ממה שאני רגיל ללא בריחה מוגזמת או תת היגוי מוגזם, בקושי מתחתי גבולות לרכב, לדעתי ההיגוי פה עושה את כל הכיף, הוא פחות נותן לך לברוח ויותר עושה את הסיבוב ומסיים אותו בצורה חלקה. זה לא רכב לזריקת זנב אלא ליותר דיוק, ואמנם לקח זמן אבל אני יכול לומר שלמדתי לסמוך על הרכב לגמרי בפניות חדות ובכל פעם להתלהב מהתוצאה, סתם לדוגמא, היציאה בכביש 6 לאשדוד כשמגיעים מכיוון דרום לצפון, יש את החצי ספירלה שביציאה, הרכב עושה את זה סביב 80 קמ"ש ללא כל צליל מהצמיגים ויש סיכוי שאפשר יותר, אני לא רציתי לבדוק זאת. הרכב דיי נוח עד שמתחילים שיבושים בכבישים (בכל זאת 225/35/18), אבל זה מפוצה ע"י האחיזה המעולה שלהם על הכביש (פחות על המחיר של הצמיגים). הגיר הוא 6 הילוכים קצרים יחסית אז אני מוצא את עצמי משחק עם ההילוכים לא מעט בעיר, ההילוך הראשון קצר וקצת מעצבן שזה כך, אני מוצא את עצמי מחליף הילוך באיזור ה 20-25 קמ"ש לכל היותר. ברוב הזמן זה כיף כי הגיר עצמו קליקי וכיפי למשחק, מצד שני בימים שאני קם לעבודה אחרי שעתיים שינה זה לא כזה כיף 😛 . איכשהו כאן אני מוצא את האבארט עליה התנסיתי בעיקר כהשוואה יותר נוחה מבחינת הילוכים ארוכים ופחות משחקים עם הקלאץ', והסאונד שמגיע כסטנדרט מאגזוז מקורי מהחברה וחבל שלא היה מענה לזה מאופל, שכן סאונד המנוע זה אחד הגורמים היותר מושכים מבחינתי ובטח מבחינת הרבה אחרים, הסאונד שמגיע פה כסטנדרט עדין לחלוטין ולא נשמע כיאה לדגם "S", ולכן לאחר כמה חודשים קיבלתי סיבוב וביקרתי אצל אור פאב שאצלו הורדתי את הרזונטור/משתיק, מה שנתן סאונד יותר בשרני ונעים, לא קודח בשיוט כלל ופה ושם פיצוצים קטנים, עשה עבודה מעולה ונשמע מקורי לחלוטין (הוספתי סרטון להמחשה). הבלמים טובים, מדובר בסט קדמי בגודל 308 מ"מ ואחורי 264 מ"מ, נותנים נשיכה חזקה ועושים עבודה מצוינת, מדובר בסט שנמצא על ה- OPC הסטנדרטית מבית ATE. אני איתם עד היום (47000 ק"מ מזכיר), עם הסט הראשון ועדיין יש כמעט חצי רפידה, זה גם כי אני נוהג רגוע בסה"כ ולא קורע את הרכב בכלל, אני מאלו שיש להם ערך סנטימנטלי לרכבים ומעבר לזה שקשה לי למכור אותם גם קשה לי מאוד להתעלל בהם. בקרת שיוט נחמדה ומגיבה טוב החל מ 30 קמ"ש, מערכת StartStop שאני דואג לבטל בתחילת כל נסיעה, זה מעצבן בטירוף. מערכת לסיוע בזינוק עובדת טוב אבל בזווית גבוהה בלבד. עלויות אחזקה, אמינות ונקודות כלליות: * אני מעל גיל 30 לכן כנראה יש השפעה קטנה במחיר, אבל הרכב נקנה כשהייתי עדיין בן 29, הביטוח מלכתחילה היה דיי נמוך ועלה לי 3600 מקיף + חובה, היום יוצא לי קצת פחות סביב 3500+-. * טסט שנתי סביב 1500 ש"ח אם אני לא טועה. * היצרן ממליץ טיפול אחת לשנה או 15000 ק"מ, אני מקצר טיפולים ושלי נכנסת כל 10-12 אלף ק"מ. * מחירי טיפול רגיל שנתי במוסך היבואן עולה לי 650-750 ש"ח, לא מעט, החלפים לא כאלו יקרים, מה שכן מחליפים פילטר אוויר מסתבר כל 60,000 ק"מ, ממליץ לחתוך בחצי או לכל טיפול, החלפתי בעצמי לאחר שגיליתי שהמחיר לא כולל פילטר אוויר למנוע כי אלו ההנחיות עאלק. * טיפול "גדול" של 60,000 ק"מ עולה סביב 1200 ש"ח. * לצערי לא מצאתי מספיק מוסכים טובים שיודעים לטפל באופל, מלבד מוסך קמק בהרצליה שם החבר'ה תותחים מבינים אדיבים ונחמדים ממש, להפתעתי וניסיוני הלא כל כך טוב עם כמה מוסכים אחרים. * רפידות ובלמים - עדיף לקנות בחוץ ולהביא ולהתקין במוסך, לא עולים הרבה בכלל, ולטיפול הבא כנראה שאביא איתי גם את החלפים שכן זה כבר מחוץ לתקופת האחריות. * תקלות שהיו זה חיישן דלק שזייף, מחלה ידועה בכל דגמי אופל, דיי מציק אבל ברגע שמחליפים את הצמה העניין נפתר, חצי שעה עבודה במוסך. * פנסים משום מה נוטים לקבל "צריבה" קלה (פתחתי שרשור על זה בזמנו) בחלק עליון שמשתקף עם הכרום/ניקל שבפנים, כנראה שזה ה HOT SPOT של שילוב השמש והחום וזה גורם לצריבה פנימית של הבקלית, בהתחלה סרבו לכך בטענה שזה ככה בכל הרכבים האלו, לא קיבלתי זאת ולאחר דין ודברים מול יבואן אופל הוסכמה החלפה ללא עלות. * חיישן PCV או שסתום purge valve התחיל לעשות רעשי תקתוק מעצבנים, הוחלף באחריות, נמסר לי שזה תקין אבל אני לא קיבלתי את זה לכן הוחלף. הרעש היה מציק. * אין רעשי פלסטיקה מקרקשת ובזה אני שמח ביותר. * צמיגים יקרים עקב המידה (למרות שיש מבצעים טובים מדי פעם והשגתי צמיגים ב 600 ש"ח ליחידה). * נוחות הנסיעה היא +-, שוב בגלל הצמיגים. מעבר לצמיג Eagle F1 Asymmetric 3 עשו פלאים לנוחות, וממליץ עליהם מכל הלב מעבר לזה שהם צמיגים בכללי מעולים. * קלאץ' קצת קשה, מתרגלים (סיבה לעשות דדליפטים ולהתחטב, יא בטטות). * צריכת דלק ממוצעת בעיר עם רגל סבירה - סביב ה 10 ק"מ לליטר. * צריכה משולבת עירונית בין עירונית סביב 14-16 ק"מ לליטר, אפשר גם להוציא יותר מהרכב הזה כל עוד נוהגים רגוע, קצת קשה מאז שהורדתי את המשתיק זה מדרבן לעוד קצת גז. * הרכב מגיע ללא תאורת LED ראשית רק יום, מה שמבאס אותי בהחלט, כמובן שניתן לפתור את הבעיה בהתקנה מקומית וכיוון הפנסים כלפי מטה כדי לא לסנוור אף אחד, אבל עדיין חסרון בעיני. * הרכב מגיע ללא מערכות בטיחות, ביקשו ממני אם אני רוצה להוסיף, העדפתי שלא להתעסק עם התקנות מקומיות. * חיישני רוורס כן הותקנו בארץ, חשבתי שזה מגיע ככה מהיצרן אבל מסתבר שלא ואם הייתי יודע לא היתי מרכיב אותם, חיישנים מעפנים שהותקנו אצל גיל כמדומני. גם ההתקנה מעפנה. במילים אחרונות - אני שמח מהבחירה שלי, אוהב את הרכב ומקווה להשאר איתו עוד איזו שנה שנתיים. תודה למי ששרד עד פה VID_341630121_203647_662.mp4
  10. 11 points
    סקירה מעניינת מאוד. להלן סיפור המעיד על התכונות המעולות של משאיות טאטרה בהקשר ישראלי - בטחוני. בתחילת המאה הנוכחית הבינו בצה"ל שאין ברירה וחייבים לרענן את צי המשאיות הטקטיות של דרגי השדה שהיה כולו מבוסס על ריאוסים ישנים שלאחר עשורים רבים החלו להיות רעועים ולא עונים על הצרכים. הקימו צוות בחינה שבדק את כל החלופות בשוק העולמי שהיו זמינות והמליץ חד משמעית על משאיות טאטרה. אבל מה? תקציבית הייתה העדפה לנצל דולר סיוע מארה"ב למימון , אך החלופות האמריקאיות הטבעיות דאז (אושקוש ועוד) היו נחותות לעומת הטאטרות. מה עושה המוח היהודי ? מצאו קומבינה. הקימו חברה ייעודית אמריקאית בשם ATC --> AMERICAN TRUCK COMPANY ציטוט מאתר ג'יפולוג: כך הגיעו טאטרות לצה"ל בכספי הסיוע הדולרי האמריקאי. אנקדוטה: בצה"ל , משום מה , העדיפו לקרוא להם TETRA ולא TATRA (שהוא כידוע רכס הרים גבוה בסלובקיה). למתעניינים כתבת מבחן בג'יפולוג על הטאטרות בצה"ל : http://www.jeepolog.com/forums/content.php/1189-jeepolog-archive מצרף מספר תמונות של טאטרות צה"ליות ועוד הפתעה - צילום עתיק של סוכנות למכירת טאטרות פרייבט בתל אביב. 1653509-46.webp
  11. 9 points
    פרוייקט שיפוץ ענק לפונטו 1995 שלי שרכשתי לפני כ6 שנים לאחר עשור עם פיאט פונטו. החלום תמיד היה המכונית הצהובה הזאת שהיתיי רואה בתור ילד בסדרה "פלורנטין" עשור לאחר מכן, הצלחתי להגשים את החלום במציאת האחת. הפונטו הספציפית הזאת היא בין הראשונות שהגיעו לארץ, נבנתה ב 1994 ועלתה לכביש בפברואר 1995. עם 13 ידיים קודמות, 230 ק"מ בשעון, וללא היסטוריית טיפולים כלל, הפונטו עברה שיפוץ מקיף מלא שארך כמה שנים עד למצב תצוגה. אף פעם לא רציתי את דגם ה 1.6 והיו לי הזדמנויות לרכוש כמעט 3 פונטו קבריולטים בעבר עם מנועים בסיסיים 1.2 אבל הם היו כל כך שחוטות מכל כיוון (וגם לא צהובות 😳) אך התרגלתי להגה כוח, חלונות חשמל, לגג החשמלי ולכוח המנוע שאין מצב בחיים שאחזור אחורה. ככה היא נראתה ביום הרכישה: הדבר הטוב היחיד ברכב, היה הצבע. הגג לא התקפל כמו שצריך, נורת המנוע דלקה, מזגן לא עבד, ראש המנוע היה גמור, ועוד המון קומבינות. כשהרכב הגיע מפתח תקווה עד ראשון, טפטף נוזל קירור על הרצפה ואמרתי נו יאללה, שיפוץ מקיף. מכיוון שהחזקתי כבר פונטו כעשור, אני מכיר כל חלק ברכב, אך המנוע 1.6 היה חדש לי לטיפול ותחזוקה. המנוע נחשב אמין מאוד, יש פלוסים ומינוסים לטיפולים איתו. הפלאגים והסטרטר יושבים בקדמת המנוע ולא מאחורה. בשביל לפרק סטרטר סה"כ צריך להוריד פילטר אויר. אך לפרק אלטרנטור למשל, מצריך יום עבודה שלם שתראו עוד בהמשך. שלב א' היה להביא את המנוע לצעירותו. אטם הראש המעוות: חדירת מים לצל' 2, וגם 1 וגם 4: הראש עבר הלחמות, שטח ומילוי אצל אמן. התענוג עלה 800 ש"ח. הוחלפה כמובן משאבת המים ועוד דברים מסביב: כל חלקי המנוע שונים מפונטו 1.2 ומשותפים חלקם לפיאט טמפרה אך לא כולם. הראש מורכב: חודש אחרי השיפוץ, הרכב החל לקרטע ולגמגם. מצאתי שיש קורוזיה על חוטי ההצתה ועל הכויל. מכיוון שכל התחברות למחשב הרכב הישן הזה מצריכה ביקור במוסך מורשה. העדפתי להחליף חלקים עד כדי בינגו כי גם ככה רציתי לרענן את הכל. הוחלפו חוטי ההצתה והפלאגים: הוחלף יוניט חום מנוע ברכב: הקרטועים השונים נבעו גם מחוטי חשמל חתוכים וחרוכים: הייתי צריך לעבור מחדש על כל הקונקטורים ברכב ולהרכיב קונקטורים חדשים. חודש לאחר מכן שהבעיה נפתרה, הרכב החל להיכבות בסיבובים. קראתי על הנושא והבנתי שיש חיישן מהירויות על הגיר שאחראי על הנושא. ייחודי רק במנוע הזה. הצלחתי להשיג חיישן כזה פה בארץ מקורי. החיישן הישן: החיווט אליו: הבעיה נפתרה ללא ביקור במוסך או התחברות למחשב! חודש אחרי זה, הרכב החל לקרטע ולא להגיב לגז במהלך נסיעה. הדבר הזה חזר על עצמו הרבה, גם כאן קראתי המון וכיוונו אותי לבדוק את חיישן הקראנק. הפלא ופלא, החיווט לחיישן הקראנק הישן היה חשוף גם הוא. החלפת חיישן הקראנק בדגם הזה מצריכה פירוק של תושבת המזגן (מזגן בהתקנה מקומית "רסקור"): הבעיה נפתרה! עם הזמן מצאתי חלקי חילוף בעלות אפסית, כמו חיישן חמצן בעלות של 150 ש"ח (מקורי)! לא נקנה? גם אליו החיווט נעשה בצורה מרושלת: חדש מול ישן: הרכב הגיע במקור עם ג'אנטים מגנזיום כמו של Punto GT שמי יודע מה קרה להם עם השנים. הצלחתי להשיג סט כזה בארץ: והפונטו סוף סוף קיבלה מראה מקורי: הוזמנו גם הסמלים המקוריים של המעצב Bertone על הכנף: הקלאץ' העייף הוחלף (גם הוא בעלות של 250 ש"ח בלבד!): הגה וידית הילוכים הוחלפו לדגם מעור של Punto GT מחו"ל: החלק האחורי עבר נקיון: חיווט לגג החשמלי חווט מחדש: תוקן שעון הזמן שלא הראה אור: תושבת המצבר נוקתה מחלודה: סידור החיווט ברכב ע"י צינור שרשורי: סידור חוטים ופיוזים: שימון מסילות חלונות חשמל שהיו עייפות: עוד גומיות מנוע של נשמים הוחלפו: אטם מכסה השסתומים החל לנזול שנה אחרי והוחלף: צינור בוסטר חדש: בוכנות תא מטען חדשות: במהלך תקופת הקיץ, המשאבה ההידראולית של ההגה החלה לנזול. בדגם הזה היא יושבת מעל האלטרנטור וטיגנה אותו. זו העבודה הכי קשה שיש על הרכב הזה. פירוק סעפת יניקה, פירוק משאבת הגה ורק אז מתחילים לראות את האלטרנטור שיושב קרוב לאגזוז. האלטרנטור המקורי החזיק 21 שנה! שנת ייצור 1994 הוא שופץ יחד עם משאבת ההגה ב 400 ש"ח לכל חלק. הצנרת המקורית של ההגה לא החזיקה עם השנים: צנרת סיליקון פתרה את הבעיה. אין להשיג צינורות כאלה בשום מקום. התגלו עוד צינורות לפני קריסה במהלך הקיץ: הרדיאטור הישן גם הוחלף: טרמוסטט חדש, ברכב לא היה טרמוסטט כלל. הוחלף על הדרך מעבה המזגן לאחר שהיה לי כל כך חם בקיץ שאמרתי אין מצב שאסע עם גג פתוח. מאוורר SPAL חדש על הדרך: מפוח גדול מדגם של פונטו עם מזגן מקורי גם הוחלף: בית פילטר מזגן שלא היה קיים הותקן גם מפונטו עם מזגן מקורי: לאחר מכן הגיעה תורה של מערכת הדלק להתחדש: משאבת דלק חדשה: פילטר דלק מקורי: ווסת דלק מקורי לאחר שהישן הזיע: פקק שהיה גמור: צנרת דלק מחוררת (פתח מילוי): גומיות חדשות: לאחר מכן הוחלפו חלקים במערכת המתלים: גומיות מתלים חדשות: לפני: אחרי + בולמים חדשים ב2016 הפונטו חגגה 250,000 ק"מ: פנסים הוחלפו ל Angel Eyes: גומיות לציריות הוחלפו: לאחר כשנתיים משאבת הדלק החלה לנזול שוב, היא מורכבת מ2 חלקים. החלק העליון הוא הבעייתי ברגע שמחליפים פילטר דלק ולא מנתקים את הצינורות עליה. המון לכלוך המשאבה החדשה המסכנה ספגה בשנתיים: הלכלוך נתקע בפילטר המובנה של המשאבה. הוחלף החלק העליון: הצלחתי להשיג צינורות חדשים של כל צנרת הקירור, מקוריים ולא תחליפיים: כולל טרמוסטט מקורי: ברכב הייתה בעיה שהתחמם הפיוז של מפוח המזגן כל הזמן. האוטו היה נשרף אם לא הייתי מחליף את בית הפיוזים בזמן. בית פיוזים חדש: גומיות לגג המתקפל הוחלפו לחדשות: הגג נסגר סוף סוף כמו שצריך ובלי בליטה: להמחשה, גג שלא נסגר באופן תקין: הגג עבר גם שחזור צבע (הגג הוא המקורי ברכב משנת 1995! ולא הוחלף). שיפצו רק את החלון האחורי. חומר משחיר לגג ויניל: האוטו עבר פוליש רב שלבי, גלייז, אוטם ווקס, צבע שרוף במכסה המנוע: לאחר הפוליש: אני דואג להקפיא אותו מטסט לכל תקופת החורף למשך של שנה על מנת לשמר לאספנות. עוד חלקים הוחלפו לאחר שהרכב עמד שנתיים, כולל חיישנים חדשים ונדירים שאף פעם לא מצאתי. חיישן סל"ד מקורי: צנרת בילום גמישה הוחלפה: משאבות אופן אחוריות + תופים וסנדלי בילום חדשים: שמן משאבת הגג ההידראולי הוחלף: הפונטו שימשה אותי כרכב החתונה שלי לפני כחצי שנה: היא נוסעת יום יום וחונה בחניה מקורה. משמר אותה לאספנות ודואג לה יום יום בין שאר הרכבים. אמשיך לעדכן ושיהיו ימים יותר טובים!
  12. 8 points
    בואו ננסה לשים בצד את ענייני הקורונה, אולי גם רכבים מודרניים ונצלול לעבר, להמשך ההיסטוריה של מכוניות BMC ובריטיש ליילנד. הפעם- מכונית מעניינת מתוצרתם, אולי המעניינת ביותר שהקונצרן הכושל הוציא תחת ידיו. הזכרתי אותה בסקירת ה- Landcrab, ולמרות שהיא מקבלת קרדיט כאחת משלוש המכוניות הגרועות ביותר ש- BLMC ייצרו (השתיים האחרות הן האוסטין אלגרו והמוריס מרינה), זה לאו דווקא נכון. אז נתחיל: אני לא יודע אם יש בין המכוניות הבריטיות יותר סבנטיז מבריטיש ליילנד פרינסס. שם קוד ADO71 בזמן פיתוחה, בתחילה מותגה כאוסטין-מוריס סידרה 18-22. הפרינסס הייתה פיתוח של ADO17 Landcrab, שהייתה המכונית שרמזה כי ייתכן וסר אלק איסיגוניס התפזר יותר מדי. הפרינסס הייתה אמורה להיבנות על יתרונות ה- Landcrab; מרחב פנימי גדול, נוחות נסיעה, גודל קומפקטי וחוזק מבני, תוך שהיא מוסיפה עיצוב עם סטייל ותא מטען גדול (איסיגוניס לא טרח לתכנן תאי מטען גדולים, אולי בגלל שאת הקניות הוא היה לוקח בכיסי הדלתות של המיני שלו- באמת!). תוסיפו לזה אופציה להאצ'באק בגלל צורתה, ועמידה טובה יותר בתאונות (שבשלב זה, נדרשה באופן חוקי). אגב, איסיגוניס לא היה מעורב בפרויקט הפרינסס, מאחר ופרש בשנת 1969 (אם כי המשיך בתפקידי ייעוץ לא-מחייבים עבור BLMC). העיצוב התקבע די במהרה, בהתחשב בכך שבזמן האיחוד עם ליילנד בשנת 1968, ל- BMC לא הייתה אפילו תחילת תכנון עבור מחליפת ה- Landcrab, ארבע שנים אחרי הצגתו. צורת הטריז (ראש חץ) הייתה הסטייל השליט בשנות השבעים, ואחד ממייצגיה הבולטים ביותר בזמנו היה המעצב האריס מאן: בין היתר הוא עיצב את האוסטין אלגרו (עוד לפני הפרינסס) ואת הטריומף TR7. מיתרונות הטריז היה יותר מרחב פנימי כתוצאה מחלק אחורי גבוה יותר (שכמובן היה אידאלי עבור תצורת האצ'באק- מה שאיפשר למכונית לתפקד גם כמחליפת האוסטין מקסי). אבל בשנת 1970, כשההחלטה נפלה לפתח מחליפה עבור ה- Landcrab, המקסי הייתה עדיין צעירה. היות והפרינסס הייתה אמורה להחליף גם את האוסטין 3 ליטר, נפסלה הדלת האחורית לגמרי. סיבה נוספת לפסילת ההאצ'באק בפרינסס הייתה החשש מתחרות פנימית פוטנציאלית מול הרובר SD1 שפותחה במקביל. אבל חייבים לציין, שהעיצוב נראה נהדר, מובחן לגמרי ממתחריו עם מקוריות וסטייל. להבדיל מהאלגרו, שלא שרדה את השינויים בין האיור המקורי של האריס מאן לתוצאה הסופית, דווקא הפרינסס לא התרחקה יותר מדי מהעיצוב המקורי: בזמנו קראתי ראיון עם מאן, שאמר כי הפרינסס אהובה עליו יותר מכל המכוניות אותן עיצב, מפני שצורתה הסופית שמרה על הרעיון המקורי שלו. לא כולם יסכימו, אך לדעתי המכונית עמדה במבחן הזמן היטב- היא שייכת לתקופתה בבירור ועדיין נראית טוב, בייחוד בצבע חזק אחיד כמו המכונית הכחולה בתמונות כאן: מתחת לעיצוב החדש, הפרינסס השתמשה בהרבה מטכנולוגית ה- Landcrab. מבחינת מנועים, המכונית שמרה על מנוע 1.8 ליטר מסדרה B של ה- Landcrab, כמו גם במנוע 2.2 ליטר ששה צילינדרים (במקורו מסדרה E וששימש את המקסי), שגם הוא מצא את עצמו ב- Landcrab החל משנת 1972. למצער, שני המנועים לא עשו שימוש בתיבת חמשת ההילוכים של המקסי. בנוסף לא נעשה שימוש במנוע ארבעה צילינדרים מסדרה E, גם בשל הרצון להגיע במהירות לייצור הפרינסס וגם בגלל שקיבולת ייצור המנועים האפשרית הייתה צפויה לשרת את ייצור מנוע E המודרני יותר עבור המקסי והאלגרו. בשל כך, מנוע סידרה B הוותיק משנת 1948 המשיך בשירות פעיל. המכונית הורכבה בקאולי (Cowley) שבאוקספורד, במפעל מוריס ההיסטורי שבשנות השבעים, ייצר את המיני: מערכת המתלים, שנעשה בה שימוש לראשונה באלגרו בשנת 1973, הייתה מבוססת הידרוגז. היא הייתה פיתוח של מערכת ההידרולאסטיק ששימשה את ה- Landcrab ועוד לפני כן, את ADO16  (מוריס\אוסטין 1100\1300). תא הנוסעים היה הרבה יותר קונבנציונלי מהמכוניות שבתכנון איסיגוניס, עם ישיבה פחות זקופה ונוחה יותר ועם לא פחות מרחב פנימי. האבזור היה די מקיף עם יותר יוקרה שנמנעה מה- Landcrab: בנוסף, הנדסת האנוש של הדאשבורד הייתה כמה דרגות מעל ה"סרטן". נגמרו הימים בהם הנהג היה צריך להיאבק עם בלם יד בצורת ידית מטריה מתחת ללוח השעונים, או להשתמש ברגלו על מנת לכוון את מתגי החימום, שהיו רחוקים ממנו באופן מוגזם ב- Landcrab: כמה פיצ'רים קטנים אך מודרניים בלטו במיוחד- תצוגת אזהרה עבור חגורת הבטיחות, זרועות מגבים נסתרות ואפילו 240 אפשרויות כיוונון (ידניות) למושב הנהג: השיווק הראשוני התבסס על יכולותיה של המכונית, ונראה כמכוון אל הנהג הבוגר, המיושב, תוך שימוש בהומור מעודן כדי למשוך את רוב הקהל: באופן טבעי, המכונית משכה תשומת לב רבה היות וזו הייתה המכונית הראשונה של בריטיש ליילנד לאחר ההלאמה (דה-פאקטו) של החברה הכושלת, שמעכשיו הייתה "שייכת" לעם הבריטי. הפיכת הפרינסס למטרה נעשתה קלה אף יותר בהתחשב בעובדה שזו הייתה מכונית בעלת צורה מודרנית, אפילו דרמטית, ושונה טכנולוגית מהמתחרים (מכוניות כמו פורד קורטינה, פורד גרנדה בגימור בסיסי, אופל רקורד, ווקסהול וויקטור FE, פוקסוואגן פאסאט, אודי 100 וגם פיאטים וסיטרואנים גדולים, כמו גם מכוניות סאלון יפניות). בנוסף, כמו ה- Landcrab, היא הייתה גדולה מהקורטינה אבל קטנה מהגרנדה, מה שקצת הפיל אותה בין הכיסאות. האם זו מתחרה לקורטינה, שבמקרה זה היא הייתה איטית ומגושמת, גדולה ויקרה מדי; או אולי מתחרה לגרנדה, שבמקרה זה עדיין איטית וגם לא גדולה או יוקרתית מספיק, בעלת מנוע לא-גדול יותר מ-2.2 ליטרים. המתחרה הקרובה ביותר אליה הייתה אולי הרנו 20, בעלת דלת חמישית ועם עיצוב פחות "קיצוני" ומקטב. מגזין CAR הציב פרינסס בגרסת HLS 2.2 ליטרים במבחן דרכים מול ב.מ.וו. 520 וסיטרואן CX, שם לפחות המכונית יצאה כשכבודה במקומה, אם כי לא מנצחת במבחן. בתחילה המכונית הושקה בגרסאות אוסטין ומוריס 1800, ובגרסאות אוסטין, מוריס ו-וולסלי 2200. לאוסטין היו פנסים גדולים בצורת טרפז ומכסה מנוע שטוח, בעוד שלמוריס היו ארבעה פנסים עגולים ומכסה מנוע בעל מיתאר בולט בקצהו. הוולסלי התהדר בחזית של המוריס (פרט לגריל, כמובן), עם כל האבזור היוקרתי המתבקש שיכולתם לבקש בשנת 1975 (אבל ללא חלונות חשמל). הדגמים בעלי מנוע ששת הצילינדרים קיבלו הגה-כח (ונדרשו לו נואשות), וסופקה גם אופציה בתשלום לדגמי ה-1800. מה שכן, זו בפירוש לא הייתה מכונית סאלון ספורטיבית- אפשר היה לשווק אותה על בסיס מרחב פנימי, נוחות וסטייל, אבל לא ביצועים. וכמו ה- Landcrab, היא מעולם לא הוצעה במרכב סטיישן. לשם ההגינות צריך לציין ש-ככלי להוביל חמישה מבוגרים על מיטלטליהם בנוחות, בטיחות וסטייל, הפרינסס הייתה טובה לא-פחות ממתחרותיה, וטובה אף יותר במקרים מסוימים. היא לא הייתה ספורטיבית, ומעולם לא התכוונה להיות. ששה חודשים לאחר תחילת המכירות, שונה המיתוג מאוסטין ומוריס "18-22" ל"פרינסס", בגרסאות 1800 או 2200 עם שלוש רמות גימור, בדומה לקורטינה. המותג וולסלי מת, חזית הרכב המשותפת לו ולמוריס נעלמה, והוחלפה בחזית בעלת ארבעה פנסים בגרסאות 1800 אך שמרה על הפנסים הטרפזיים בגרסאות 2200. וכך, בריטיש ליילנד צמצמו מותגים על ידי יצירת מותג חדש: חוסר אמינות הייתה בעיה שנפלה כנראה על כל מוצרי בריטיש ליילנד מאז המיני, אבל עד 1975 הבעיה הייתה כל כך קשה וכל כך ידועה (לפחות בתפיסה הציבורית, לאו דווקא כהשוואה סטטיסטית אל מול יצרנים אחרים), שכאשר החלה הפרינסס לפתח תקלות, הן נהיו חדשות לאומיות. סיפורי זוועה על קריסת מתלים וכשלים בגלי-הינע לא עזרו כמובן ובגלל שבריטיש ליילנד נתפסו כגוררי רגליים בתיקון התקלות, מוניטין המכונית צנח עוד יותר. ואם סיפור מלכתחילה לא-נכון, קשה מאד לשנות אותו אחר כך. גם השימוש בסלוגן "The Car’s That Got It All Together" היה ממש הכנה לנפילה: בשנת 1978 עברה הפרינסס לסדרה 2 עם מנוע ארבעה צילינדרים חדש מסדרה O, בעל גל-זיזים עליון (OHC), שחלקים ממנו היו ירושה מהסבת מנוע סידרה B (שהיה בעל שסתומים עליונים, OHV) לגרסת OHC מודרנית יותר. הנפחים היו 2.0 ו-1.7 ליטרים (הגודל 1.7 לא היה סטנדרטי ונבע מחסכון בכסף; נעשה שימוש באותה יציקת ראש-מנוע עבור שני הנפחים), ולמרות שהמנועים אכן התאימו יותר עבור תקנות הזיהום ההולכות ומתהדקות, אחרי שבע שנות פיתוח הם הציעו לא הרבה יותר ממה שמנוע סדרה B הישן סיפק. מנועי 2200 ששת הצילינדרים המשיכו ללא שינוי. ככל שהתקדמו השנים, שיווק המכונית נאלץ להיות יותר ויותר יצירתי כדי למכור את הפרינסס, ולנסות להשתמש בפיצ'רים הייחודיים והמראה של המכונית כדי למשוך לקוחות ולגרום להם להרגיש ייחודיות מהמתחרים: זו לא הייתה מכונית בשביל "מר ממוצע"- היית צריך לרצות משהו שהפרינסס הציעה (מרחב, נוחות, סטייל, מותג בריטי) כדי להעדיף אותה על פני קורטינה, ווקסהול קוואליר ויצרנים אחרים. הקושי בשיווקה נותר בעינו, והפרינסס מעולם לא מכרה מספרים גדולים יותר מה- Landcrab. אחרי שבע שנים קיבלה הפרינסס דלת חמישית, יחד עם עיצוב מחודש כמעט לחלוטין (לבד מהגג והדלתות), כמו גם תא נוסעים חדש, והפכה לאוסטין אמבסדור: ושוב הדגש היה על נוחות ומרחב; זה לא היה ישים לנסות ולמכור אותה על כל בסיס אחר. ואמנם, האמבסדור הוסיפה את יתרונות ההאצ'באק וגם תא נוסעים אוורירי יותר (בשל החלונות שנוספו לו במקום קורות C הרחבות), אבל המראה המוצלח של הפרינסס אבד במעבר העיצובי. בשלב זה כבר היינו בשנת 1982- הקורטינה הופרשה לטובת הסיירה, הדור השני של הקוואליר (אופל אסקונה C) מכר יפה והיה מוצלח מאד, ומכוניות כמו קרייזלר\טלבו אלפין, רנו 20 ופולקסוואגן פאסאט היו כולן מבוססות בשוק, וחשפו את האמבסדור כאיטי, חסר אישיות, לא בטוח בגודלו ולא ברור במי הוא צריך להתחרות. התבססותו על מכונית שנולדה בשנת 1975 ולמעשה, ארכאיותו יחסית למתחרים גרמה לשרידות של לא-יותר משנתיים, בין 1982-1984. כארבעים אלף עותקים נמכרו ומעולם לא יוצר אמבסדור עם הגה שמאלי או יוצא אל מחוץ לבריטניה. וכך בא לסופו עוד סיפור עגום על מוצר כושל. בריטיש ליילנד\ אוטין-רובר מעולם לא ייצרו מכונית "אמיצה" שוב, וזה חבל; BL היו במיטבם כשהם ניסו (המיני, ADO16, רובר SD1, טריומף דולומייט ספרינט). בנוסף, כל מה שלא היה מוצלח בפרינסס היה בדיוק החלקים הלא "אמיצים"; המנועים הישנים, תיבות ארבעת ההילוכים, הגודל הכללי המוזר, תצורת ארבע-דלתות בלבד, השיווק הלא-מהוקצע והייצור המרושל. ואסיים כהרגלי, במבחן דרכים אוהד מבית HubNut, שהצליח לארגן פרינסס מול אמבסדור– בערך. פשוט תראו:
  13. 7 points
    עדכון קצר: כפי שציינתי, המכונית לרב ננהגת בסופ"שים ולעבודה אני מתנייד ברכבת. בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה והנחיות משרד הבריאות, בשבועיים האחרונים זנחתי את הרכבת ואני מתנייד במאתייםושמונה במוד דיילי ( לפחות משהו חיובי הביאה הקורונה - אין פקקים 🙃). נסיעה של 25 ק"מ לכיוון, עוברת בכ-20 דקות, נסיעה רגילה אבל ממש לא "מוד סבתא" (באיילון וכביש 4 כ-120-110). לאחר תדלוק, צריכת הדלק עמדה על 14.8 ק"מ/ל' (!) במשאבה - האמת הופתעתי (ברור שהתנועה המאד זורמת תרמה לכך). המכונית מאד נעימה כדיילי ודלילות התנועה מאפשרת לגנוב פה ושם פניות תוך הוצאת זנב קלה (כניסה לפנייה בשני וליפט-אוף לרב עושה את העבודה). נחמד מאד.
  14. 6 points
    חייב לציין שגם אני צחקתי מזה בקול - אחרי שהילדים ירדמו יהיה לי קצת זמן לשבת עם עצמי ולהקליד כאן - הרבה, אולי המון - אולי יותר מידי. אז מה קרה? איך הגענו עד הלום? האם זו היתה "טעות"? האם אני מתחרט או מצטער? זה היה כדאי? איפשהו במהלך ינואר עברתי טסט אבל זה עלה לי, ביוקר! בערך חודש לפני הטסט החלפתי רביעיית צמיגים ואז על הדרך לקראת הטסט החלפתי משולשים עליונים, נאבות קדמיות, ריענון נוזל הגה ועוד כמה דברים שהסתכמו הכל ביחד כולל הצמיגים והקולר גיר שהתקנתי בקירוב לעשיריה. והרעיון של אולי לנעול את הסרן האחורי של הרכב כבר ירד מהפרק באותו רגע. גם בגלל שבטסט פסלו לי את קיט ההגבהה בהתחלה ורק אחרי שהראיתי להם שהוא רשום ברישיון העבירו – וזה לבד כבר גרם לי להזיע שם לא מעט. וגם בגלל שבכלל להעביר רכב זקן טסט זו חוויה לא נעימה. אבל עברתי את הטסט והרכב תכלס נסע חלום! ואמרתי לעצמי טוב – נמכור את הדודג' אחרי שנעשה את חוצה ישראל ממש לקראת הטסט הקרוב. אבל אז אבא שלי ביקר אותנו ערב אחד ושאל אותי אם לא הייתי מעדיף למכור את הרכב כשהוא עוד במצב טוב ואולי יחסית יהיה לי קל למכור אותו? באותו רגע הייתי ממש נגד. וכמה ימים אחרי זה התחלתי לשמוע איזשהו רעש של חריקה מכוון הסרן האחורי בכל פעם שהרכב פשוט מתדרדר לו בלי שאגע בגז כשאני במורד כלשהוא. ותוך כדי גם שמתי לב שמתחילה לה נזילת מים מינורית מכוון משאבת המים – שזו מחלה ידועה בכל הקונצרן תכלס ולא מדובר בעבודה קשה במיוחד – אז הזמנתי משאבת מים, טרמוסטט ובית טרמוסטט וצינור עליון שגם כבר היה נראה לי קצת עייף – ואכן הם הגיעו אחרי שבועיים בערך. אבל מה ששמתי לב זה... שכבר אין לי כוח וגם לא חשק להתחיל להתעסק עם זה כל כך מוקדם מהצפוי. ואז בעצם הגיע המסמר פחות או יותר האחרון בארון הקבורה – קם בבוקר, בא להניע ואין כלום... לא סטרטר, לא משאבה סוויץ'? מצבר? סוגר אזעקה מכניס קודנית והופס מניע בנגיעה – עכשיו... אחרי כמה ימים זה שוב חזר רק שהפעם לא קודנית ולא נעילה של האזעקה אלא פשוט הוצאתי הכנסתי מפתח והניע בנגיעה – אז זה אימובלייזר? זה סוויץ'? ללכת עכשיו ולהתחיל לאבחן משהו שיש במסלול שלו לפחות ארבעה חמישה גורמים? הייתי כבר עייף מזה ודי מותש כי כשאיתרתי את הבעיות במערכת המיזוג אמנם עליתי בסופו של דבר שזה היה מנוע המפוח ולא הנגד אבל אח"כ גם גיליתי שהיה לי שם ממסר סורר שהיה מתרחב בחום גבוה ואחרי ניתוק לא היה מצליח להסגר יותר – אבל יכלתי להניע את הרכב. אז כבר הבנתי שגם אם זו השנה האחרונה שלי עם באנדי – גם היא לא הולכת לעבור שקט ככל הנראה או די בטוח... לבינתיים נהניתי לי מהתוספת של המידבאסים 8 אינטש בדלתות – זה לפחות היה כיף גדול וכמובן הכוח של הרכב, ההתנהגות הברוטאלית של המנוע שלו והישיבה הגבוהה – לפחות זה לא השתנה ובאמת בכל פעם שנהגתי בדודג' – זה היה עם חיוך אדיר על הפנים! אז איך הגעתי להחלטה שהגיע הזמן? פשוט מאוד – ראיתי שאני לא ממש יוצא לשטח. התחלתי להשתמש ברכבת בכדי להגיע לעבודה בכדי לחסוך דלק וזמן. ואני הולך לאכול עוד צרור של תקלות ואני עייף – פיזית ומנטלית – יותר נכון, מותש! אמרתי די – והתחלתי להביט על וובלו S60 מדגם T5 זו היתה המטרה שלי והכוונה היתה באמת למשוך עם הרכב בערך שלושה חודשים לפני הטסט ואז לחפש לי וולבו שכזו. ואז הגיע איזה יום שישי פנוי שאמרתי לעצמי וואלה בא לי לקפוץ למגרש רכב שאני מאוד אוהב לראות בו את הרכבים שלהם – וחזרתי הביתה קצת מבולבל... אבל את זה אני אשאיר לבלוג שאפתח על הDS ומה ואיך זה קרה. ואחרי שבוע נוסף ניגשתי לשם – עשיתי נסיעת מבחן ושכחתי פחות או יותר מהכל. במהלך הסופשבוע פירקתי מהרכב את המערכת סטריאו השארתי רק את הHU והשמונה אינטשים ובמהלך השבוע שלאחר מכן הושלמה העסקה – פרטי העסקה אציין בבלוג על הDS כי גם זה היה תהליך מפגר ומבדר. וזהו מסרתי את באנדי לשלום עם נשיקת פרידה ודמעה קטנה בעין. אבל הקלה אדירה! אין לי כבר גב וברכיים כמו שהיו לי כמה שנים אחורה, אני עייף ואני לא זקוק לעודף המשימות הזה – וגם התחביב שאני מעדיף להשאר איתו זה סטריאו ולא שטח – בשלב הנוכחי. זה יפנה לי זמן ובתקווה שגם קצת ממון לדברים שאני רוצה יותר כרגע וגם צריך יותר כרגע. איך היתה חווית הבעלות – האם זו היתה טעות שאני מצר עליה? ממש לא! ואם הייתי יכול הייתי עושה זאת שוב! למען האמת מכל הרכבים שלי – עד היום זה הרכב שאני הכי אהבתי להיות הבעלים ולראות בחניה. סוג של שכרון של כוח – נכון, רק 205 סוסים על 30+ קג"מ אבל זה הגיע מחובר למנוע V6 עם הנאה אחורית על מרכב גבוה עם סרן אחורי חי ועיצוב קרבי ומטמטם, כל נהיגה היתה יציאה למשימה, חוויה כיפית וההגעה לחניה היתה כזו שהיתה משאירה בי את הרצון לנהגיה הבאה. זה הגיע בזמן הנכון כשהכי הייתי זקוק לזה ואני לא אתנגד בכלל, בעתיד מתישהו לראות איזה רוביקון קצר בחניה או רנגלר ספורט – או לסירוגין,ג'ימני. ואיזה חוצה ישראל איזה – חוצה סלון במקרה הטוב במצב הנוכחי. אז המון תודה לקרייזלר – מופאר – דודג' – וואטאבר והמון תודה לכל העוקבים בשרשור! שנעבור את התקופה הזו בבריאות, תשמרו על עצמכם ועל יקיריכם.
  15. 6 points
    שלום במשך שנתיים היה לי את הרכב המדובר, בכל החלפת שמן מנוע ,החלפתי גם את פילטר השמן . הייתי גם חבר מן המניין בקבוצת הוואטסאפ של חלק מבעלי סיויק 1500, התייעצנו שם בכל מיני דברים לא רק בעיית דילול השמן. שלחתי דגימת שמן מנוע מעורבת בדלק להונדה למהנדס . כמובן הוא איבד אותה. קראתי פורומים בארץ ובחול , ניסיתי לחיות עם זה.. הגעתי למצב שכל 5000 ק"מ צריך להחליף לשמן טרי. פה נמאס לי ,זה לא רכב משנות ה 70..80 של המאה שעברה. אבל זה אני ולא אתה או כל אחד אחר בקבוצת הוואטסאפ שלמרות זה נישארו עם הרכבים. ולכן העדפתי להיפטר מהצרה הזו לתמיד.
  16. 5 points
    יש הבדל בין מי שמטפח חיבה למותג מסוים ומבקש, נניח כמוני, לנסות ולשרש סטיגמות שלטעמו קיימות ביחס לאותו מותג, לבין מי שעובד אצל יבואן המותג. אם נניח הייתי מועסק על ידי לובינסקי, או מתחרה, הייתי מרגיש מאוד לא נוח לנהל קרבות מילוליים כאלו תוך אי ציון העובדה הזו. המינוח "גילוי נאות " הוא לא המצאה שלי ונועד בדיוק למצבים כאלו. אתה חושב אחרת, שיהיה.
  17. 5 points
    https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/26/6/20-0495_article החלק הרלוונטי: Rapid person-to-person transmission of COVID-19 appears likely to have occurred in healthcare settings, on a cruise ship, and in a church (3). In a study of 110 case-patients from 11 clusters in Japan, all clusters were associated with closed environments, including fitness centers, shared eating environments, and hospitals, the odds for transmission from a primary case-patient were 18.7 times higher than in open-air environments (H. Nishiura et al., unpub. data, https://doi.org/10.1101/2020.02.28.20029272External Link). וכמובן שאין טעם באירועי ענק היום. גם חגיגות יום העצמאות לדוגמא יכולות להיות מדגרות המוניות. מצד שני, יציאה של משפחה גרעינית שחיה ביחד לפארק כדי להתאוורר (וללא קרבה לילדים אחרים או משחק במתקני שעשועים) או יציאה לריצה היא משהו שונה. בסופו של דבר, השפיות הנפשית של האנשים חשובה לא פחות (ואולי אף יותר לטווח הארוך).
  18. 5 points
    זה מסוג השרשורים שבאסה שקמו - כי זה רק תורם לשטות הזאת לעלות גבוה יותר באלגוריתם של גוגל. הקורונה הגיעה לפה מסיבה אחת, והיא אותם אנשים שהקימו את Stop5G, את העולם השטוח, את ההתנגדות לחיסונים, את התיאוריית ה(אי)-נחיתה על הירח, תיאוריות הריסוס ועוד ועוד ועוד. תעודה מהטכניון או מאוניברסיטת הרווארד לא מבטיחה חסינות מאיוולות, היא רק מפחיתה מעט מהסיכוי להיתכנות.
  19. 5 points
    ראיתי כמה מהסרטונים שרצים בקבוצות האלו (אני קורא שם בשביל הצחוקים). אדם שמגדיר את עצמו מומחה, מפרק מנורת רחוב, רואה שם קבל אלקטרוליטי פשוט וצמה עם שלושה חוטים, ואז במשך 10 דקות הוא חוזר שוב ושוב ושוב על המשפט שזה בוודאות נשק, כי רק בנשק יש קבל וחוט, ומי שלא מאמין הוא מטומטם גמור. מגוכח כלכך...
  20. 5 points
    נכון מאוד - אנחנו צריכים גם להזהיר, שהשגעון אינו מתאים לכל אחד ושיש לו מחיר (יקר מאוד לפעמים) אבל אני חושב שיש כאן פה גם חברים שקראו ו"נפגעו" ( = נדבקו בשגעון ולא בצורה זמנית כמו בשימוש באותו שמן חמניות...) כשכל המידע הזה היה מונח פה לפניהם. ברור שזה לא מתאים לכל אחד.
  21. 5 points
    כן, גם המכוניות שלנו לא הולכות לשום מקום בתקופה הקרובה. אז ריכזנו כמה טיפים פשוטים וקלילים לביצוע כדי להימנע מתקלות או תיקונים מיותרים אחרי שנחזור לשגרה. יש לכם גם טיפים טובים? שתפו אותנו ואת הטובות במיוחד נוסיף לכתבה.
  22. 5 points
    נראה לי שחוץ מהביביסטים, אכזבה גדולה מצד כולם... הוא לא דילוור שום דבר, הוא לא נכנס כלשון מאזניים, לא ייצר ממשלת אחדות משום סוג, הוא פשוט enabler לתכנית של ביבי. הוא לא ייזכר בהיסטוריה כפלופ, מהסיבה שהוא לא ייזכר בהיסטוריה בכלל. זוכר את שאול מופז? בדיוק. גנץ ביצע התאבדות פוליטית בשידור חי, אין לי מושג מה עבר לו בראש, אם עבר לו בראש, אבל הוא גמור. יו״ר הכנסת וכמה שלמונים? בדיחה.
  23. 4 points
    אין מה לדבר על שוק חופשי כשחקלאים מחוייבים לרכוש רשיון למכסות ולהשמיד תוצרת כשעוברים את המכסה. האבסורד הוא שכל מיני גופים ולוביסטים שלכאורה "בעד" החקלאות המקומית גרמו לכך שיהיה יותר משתלם לייבא תבואה במקום לגדל פה.
  24. 4 points
    גם זה, אבל בעיקר כי הפוקוס הכלכלי הפך לשאיפה להגיע ל-100% יעילות ומיקסום רווחים עבור 1% מהאוכלוסיה במקום לדאוג לעמידות המערכת במשברים. תראה את ארה"ב המעצמה הגדולה בעולם נתפסה במשבר בלי יכולת לייצר תרופות, בלי יכולת לייצר מסכות רפואיות, בלי יכולת לייצר חלק גדול מהמזון תלויה בחסדים של סין ובשרשראות אספקה גלובליות. בשנים הקרובות אנחנו נהיה עדים למותה של הגלובליזציה כפי שאנו מכירים אותה היום. כנראה לא מוות מוחלט, אבל שינוי מגמה משמעותי בדרך.
  25. 4 points
    אתה רושם את זה כאילו זה דבר שלילי ... לדעתי זה מאוד חיובי. הגיע הזמן שייצרו מוצרים איכותיים יותר, שמחזיקים ליותר שנים, פחות זיהום לעולם שגם ככה חירבנו עליו ואנחנו נמשיך לחרבן ולשלשל כל יום, פחות סינים מנוצלים\ילדים מנוצלים וכו'. בכיף הייתי משלם 30-50 אחוז יותר על מוצר *איכותי* שמיוצר באמריקה\יפן לדוגמא, מאשר הסיני הבינוני, אבל זה רק אני ואני יודע שאני בעמדת מיעוט.
  26. 4 points
    גם אני הייתי שם, נהגתי (ואפילו נסעתי בכוונה בתוך פקק - למרות ש-waze הזהיר אותי...) אדלג על מה שכבר כתבו חבריי ואגש ישר לשורש העניין. ה-i10 איננה מכונית למי שמחפש רכב טמפרמנטי עם ביצועים - היא רכב עבור מי שרוצה לנסוע מנקודה א' לב' בנוחות יחסית, ולחסוך בדלק. בנסיעה רגועה לא מרגישים שמדובר בגיר רובוטי, לעומת זאת מי שילחץ על דוושת המאיץ בחוזקה - ירגיש גם ירגיש. לי נראה שרוב האנשים שירכשו את הרכב יסתדרו טוב מאד עם נסיעה רגועה. מי שלא - יש מספיק דגמים אחרים בשוק. אישית אני חושב שמערכות הבטיחות "של גדולים" המגיעות עם הרכב הן נקודת זכות ענקית לזכותו, אם זוג פנסיונר מחפש רכב מיני לתנועה עירונית - הרכב יתאים לו כמו כפפה ליד, גם בגלל הישיבה הגבוהה יחסית, ומפסק הרחב בו נפתחות הדלתות הקידמיות. למודאגים לגבי התחזוקה של הגיר: המצמד זהה למצמד שיש בגירסה של ה-i10 עם הגיר הרגיל - כך שמחיר ההחלפה אם וכאשר יידרש יהיה שפוי. כשאני לוקח רכב לנסיעת מבחן אני אוהב לבדוק את כל הכפתורים/הפיצ'רים שיש ברכב: לא אהבתי את העובדה שהנוסע לא יכול לעזור לנהג לחבר את הסמארטפון ל-Android Auto המערכת פשוט מודיעה שהיא לא מבצעת צימוד כשהרכב בתנועה (אני מבין את הבעיה הבטיחותית בכך שהנהג מבצע את הצימוד תוך כדי נסיעה, אבל אולי אפשר לבטל את זה אם יש נוסע במושב ליד הנהג?...) עוד קוריוז נחמד היה כשלחצתי על כפתור ה-SOS שנמצא בין מגיני השמש ברכב - הייתי בטוח שמדובר בלחצן שמפעיל את ארבעת המאותתים - אבל הופתעתי כשמערכת חייגה למשטרה. וענתה לי: "רוזי משטרה שלום" - בהזדמנות חגיגית זאת - סליחה רוזי. לסיכום: מכוניות מיני אף פעם לא היו "כוס התה" שלי (המכונית הקטנה ביותר שהחזקתי אי פעם היתה טויוטה קורולה), זה לא שאני הולך לרכוש אחת מחר או אפילו בשנה הבאה, אבל כשיבוא מישהו להתייעץ יהיו לי נתונים לתת לו מ"יד ראשונה".
  27. 4 points
    איזה כיף! שאפו בימים אלה בעיצומו של פרוייקט שיפוץ למיאטה ישנה, אז מבין מאוד לליבך עדי
  28. 4 points
    אחרי לא מעט זמן שרציתי כזאת, מצאתי וקניתי פונטו קבריולט (למעשה כבר לפני 3 חודשים אבל התעקבתי עם השרשור, עוצר קורונה זה זמן טוב לזה) בגדול תמיד אהבתי מכוניות פשוטות וקטנות, תמיד הכי אהבתי פיאטים, היתה לי פעם פונטו 5 דלתות, רציתי רכב לאספנות בלי בעיות חלודה, מעניין מספיק, שיהיה הכי בסיסי שאפשר שאוכל לעשות בבית כמה שיותר ושיהיו כמה שפחות בעיות. הפונטו לא תשמש ליום יום, ולכן העדפתי ומצאתי את הדגם הבסיסי - בניגוד ל1600 של chesh, בפונטו שלי יש את אותו המנוע 1.25 fire שיש בערך בכל פיאט מאז אונו ועד 500 חדשה. אין חלונות חשמל, אין גג חשמלי, אין כריות אוויר, ABS, הדבר המודרני היחיד זאת הזרקה- וגם היא חד נקודתית בסיסית. המוכר מכר מראש את הפונטו בלי טסט חודשיים, עם בעיית התחממות, צבע מתקלף, פלסטיקה\ריפודים במצב מגעיל, גג שמספיק טוב לחניה אבל לא יפה. אני תיכף אוסיף בתגובות תמונות עם מה שהספקתי לעשות עד כה, לא חשבתי שב3 חודשים עדיין לא יהיה לי טסט אבל היו אילוצים מעכבים והבעיית התחממות היתה יותר חמורה משקיוויתי. אני אעדכן כמובן בהמשך... טוב אז יום אחרי שהמוכר פרסם נסעתי ישר לקריות לראות, המחיר היה זול והבודי לא היה הרוס מדיי, אז יאללה גרר אל המרכז. דבר ראשון שעשיתי היה להוריד את הכיסויים מהכסאות וההגה, אני לא סובל את הקונספט של כיסויים. אבל מתחת הכל היה הרוס. דבר שני שעשיתי במסגרת לזרוק דברים לפח, היה לפרק את כל המיליון חוטי חשמל ורכיבי סטריאו מיותרים.. החלטתי שאין צורך. ב500 יש לי מערכת טובה, בפונטו זה בחיים לא ישמע סביר וחבל על המשקל. היה רדיו עם מסך מתקפל ממש מכוער, מגבר, 2 סטים של חוטי התקנה של מגבר ומצלמת רוורס. הכל בחוץ, לא מסוגל לראות את הערמות חוטים המבולגנות האלה באוטו. כפי שראיתם בתמונות צריך להחליף המון פלסטיקה וריפודים. מזל שלchesh היו כסאות מתאימים (של פונטו GT כנראה) והגה (גם את זה הצליחו לשבור ולהרוס אצלי - הספוג לא היה תפוס על הברזל והיה קרוע, וההגה עצמו היה שבור ומתנדנד נורא) הכסא נהג ה"חדש" גם לא מושלם אבל אני מקווה לתפור את הקרעים בהמשך, ועוד יותר בהמשך למצוא ריפוד כחול כמו שהיה לי במקור ולרפד כמו המקורי. אני אוהב את הצבעוניות בד המקורית של הפונטו, לא מחפש לשים כסאות עור\ספורט וכו. את הכסאות ה"חדשים" ניקיתי מאוד בעדינות עם STP. כשניסיתי מוקדם יותר לנקות את הכחולים עם מברשת קשה זה ממש הרס את הבד. על ה"חדשים" כבר השתמשתי רק במגבונים ומגבות נייר. סתם לצורך העניין, כשהייתי תלמיד בתיכון עם פונטו, ככה היא נראתה מבפנים (הכל מקורי) הייתי שמח לריפוד כתום הזוי גם היום 😆
  29. 4 points
    איך בדיוק הוא יראה מה הוא שווה? בתור שר חוץ? הוא ינאם נאומים מרשימים? יסע להסתובב בעולם? בוא, בחייאת, בבחירות הבאות אף אחד לא ידע מי הוא. הגבלת כהונה? יוק. הגבלת תקציבים לחרדים? נעליים. מה השיגה הכניסה שלו לממשלה? אפילו את ליצמן הוא לא הצליח להחליף. הוא בסה"כ סידר לו ולאשכנזי ג'וב לכמה שנים, על חשבון הקול שלי. את הקשקוש על מאבק בקורונה בוא נשאיר בצד. שום דבר בטיפול הממשלתי לא ישתנה עם גנץ בתור שר חוץ, או בלי גנץ בתור שר חוץ. וכשתגיע העת ויצטרכו להעביר איזה חוק "לא נעים" כדי שביבי לא באמת יגיע למשפט, יעיפו את שני הליצנים האלה ושות' ויביאו את ימינה, אורלי לוי ושני הליצנים של בוגי שמריירים להיכנס לאיזו ממשלה לאומית טובה. אם כבר יש ממשלת ימין-ביבי-חרדים, לפחות שתהיה בקולות של הימין עם אופוזיציה רחבה ככל הניתן שעושה כל מה שאפשר כדי לעצור את הממשלה הזו. זה עדיף ע"פ ממשלת ימין בלי אופוזיציה, אבל עם גנץ בתור שר חוץ ואשכנזי בתור שר ביטחון. סמרטוט כבר אמרנו?
  30. 4 points
    מאותה משפחה של מתנגדי חיסונים, בקרת אקלים (מטוסים מרססים אותנו, "שמעתי את זה מטייס בכיר"), כדור הארץ שטוח, וכד'. לצערי אני חסום בקבוצות האלה בפייסבוק, כי כשהייתי בפנים היה משעשע.
  31. 4 points
    ריבועי היא לא מקרה פרטי של מעריכי. פונקציה ריבועית היא פולינום ממעלה שנייה, קרי f(x) = x^2 פונקציה מעריכית היא פונקציה מהצורה f(x) = a^x פונקציה מעריכית עם חזקה 2, זה מספר קבוע, עבור a טבעי כלשהו. Carry on. @m3x7r3m3 עשיתי את זה נכון?
  32. 4 points
    בגלל ההתייחסות של המכתב לפוליטיקה, ובגלל שכבר בתגובה השלישית התדרדרנו ל"עוייני ישראל", התגובה הזו נמחקה והשרשור ננעל. מי שרוצה לשתף את המכתב של ישה ברשתות החברתיות - בשמחה. לפוליטיקה יש בפורום מקום אחד מוגדר וכאן זה לא זה.
  33. 4 points
    ובדיוק בשביל הסיבה הזאת, שיישארו הרכבים האלה שנוכל להנות מהם ולא יוזנחו, חשוב שמי שקונה אותם יקנה מתוך הבנה, ולא מתוך מחשבה ששמן חמניות וטיפול פעם באף פעם יתן לו להנות מהאוטו.
  34. 4 points
    הי שלום שמי יבגני עוסק בתפירת ריפודים לרכב, שחזור רכב אספנות, תפירת הגה, תאורת פנים וחוץ לרכב, ציפוי רכבים, מדבקות לרכבים,תיקון ריפוד גג ודלתות. הכול בהתאמה ועיצוב אישי . שם העסק AMstyling נמצא בהרצליה -09:00-18:00 בתיאום מראש 054-801-4947 מוזמנים להציץ להתרשם ולהתייעץ בכיף. AMStyling.il - בפייסבוק http://amstyling.co.il - אתר amstyling.il - באינסטגרם 💚 מאחל לכולנו לעבור את התקופה הקרובה במהרה, ושנצא חזקים ובריאים.
  35. 3 points
    אין דבר כזה "חוסר תלות" מזון בישראל, כל תעשיית המזון מבוססת על מכונות, דלק, וחומרים שלא מיוצרים פה, במקרה של מצור דמיוני יהיה חוסר ללא קשר, שוק החלב והביצים מתנהל בצורה סובייטית, ופירות וירקות, עם כל הכבוד, הם לא מזון הכרחי שאי אפשר לתת לשוק לעשות את העבודה שלו, דגנים וקטניות מגדלים פה, אבל מעט ממה שצורכים. בארה"ב אין מאגרי תבואה לא כי הם מסתמכים על יבוא, אלא כי הם יצואנים גדולים ואין חשש למחסור, כשיתחילו להסתמך על יבוא תתחיל לראות את מיכליות הסויה והתירס הענקיות בשטחים העצומים של ארה"ב מומרים לאגירת תבואה.
  36. 3 points
    ישראל היא מדינה סופר דופר פרוטקציוניסטית. המחסורים בביצים וחמאה מלמדים על זה. וגם המחירים הלא ממש נמוכים של הירקות. בוא, תן לי להיות קצת ציניקן על הבוקר: כתבת לפני עמוד שאתה נוהג לטוס 4-5 פעמים לחול בשנה. ובכן, אני רוצה להרשות לעצמי לטוס פעם אחת. בלי להיות עובד במגזר הציבורי. השוק החופשי הלא עובד מאפשר לי את זה. מה גם שלא מדובר במושג בינארי. בסקנדינביה השווקים הרבה יותר חופשיים מישראל.
  37. 3 points
    מדובר על קבל הבנוי למעשה מ-3 קבלים. 2 קבלים מחוברים בטור+קבל נוסף המחובר אליהם במקביל. בכדי לבדוק את הקבל עלייך להצטייד רב מודד שיכול למדוד קיבוליות ברזולוציה של 1 ננו-פאראד לפחות. ערך הקבל כפי שמודפס עליו הוא: 0.15 מיקרו-פאראד=150 ננו-פאראד. + 2 קבלים של 2700 פיקו-פאראד=2.7 ננו-פאראד. * ביו 2 החוטים השחורים הערך שצריך להיות הוא: 0.15 מיקרו-פארד. בין כול חוט שחור לחוט הלבן (האמצעי) צריך להיות 2700 פיקו-פאראד=0.0027 מיקרו-פאראד. לדעתי קבל שווה ערך תוכל לרכוש אצל דובין בחולון (יש לו גם מכשיר מדידה מתאים).
  38. 3 points
  39. 3 points
    אני בטוח שיש מקומות שיותר ראויים למענק. עם קסטרו זה מרגיש כמו לתת מענק לבלוקבאסטר. הרשת גם ככה הייתה בדרך לקרוס, ואותם 5000 עובדים היו בדרך החוצה. קורונה רק האיצה את התהליך.
  40. 3 points
    עשו מזה מינימום תאגיד ענק רב לאומי, שמספק חצי ממקומות העבודה בארץ. כולה רשת חנויות בגדים כושלת, שאם תקרוס, יקומו במקומה עוד שתיים. שידחוף את היד לכיס של עצמו כמה שבא לו, העיקר שזה לא יהיה על חשבון משלמי המיסים.
  41. 3 points
    קודם כל, בחרתי להגר לארה״ב - ובפרט אחת הסיבות המרכזיות שבחרתי לעשות זאת היא ההבנה שאנחנו נהפוך למשפחה (אם לא הייתי רוצה ילדים, סיכוי גבוה יותר שלא הייתי מבצע רילוקיישן - למרות שברטרוספקטיבה אני מבין שגם בלי ילדים זה היה צעד נכון עבורי) אז ייתכן שכן/לא תהיה מעוניין בדעתי בהינתן ההטיה הטבעית שלי כפי שמשתקף מהמעשים that being said, אני חושב שהשאלה שלך מנוסחת לא נכון - 20 נטו לא מספר לי כמה כסף אתם מוציאים, אילו נכסים יש בבעלותכם, איפה אתם גרים, כמה ילדים אתם רוצים, האם יש סיוע מהמשפחה (...). במילים אחרות, זה לא באמת מידע שאפשר להשתמש בו כמו שצריך. יש תאי משפחה ש20 יהיה אוברקיל עבורם, ואחרים אשר 20 לא יהיה מספיק! לכן אם היינו מדברים על זה פורמלית, הייתי צולל איתך עמוק יותר לפרופיל ההכנסות/הוצאות (--> תזרים) היום ובעתיד, דן בשאיפות שלכם לטווח הקצר והארוך, מנסה להבין מה וקטור הקריירות שלכם וכו׳ וכו׳ - אבל זה לא מעניין כי אנחנו בפורום וכל הקשקושים האלו לא באמת עוזרים לך אלא נשמעים כאילו אני מתחמק מתשובה 🙂 אז אם אני מנסה לנרמל (או לפרמל) את השאלה שלך, הייתי שואל משהו אחר - ״מה כלל האצבע הכלכלי שהיית ממליץ לי לשקול לפני הבאת ילדים, מבחינת הכנסות?״ לכך התשובה שלי היא - תוודא שלאחר ילדים, אתה עדיין מסוגל לחסוך לפחות %x מההכנסות נטו. כשאני אומר לחסוך, אני מתכוון שאחרי שאתה מנכה שכ״ד, הוצאות חודשיות (חשבונות, דלק, אוכל, יציאות, טיטולים, גנים, תחביבים, ...), הוצאות שנתיות (ביטוחים, טיולים לחו״ל, מוצרי חשמל לבית, ...) - נשאר לך %x בצד. אם יש לך משכנתא, אתה מוזמן לקחת את החלק של הקרן ולהוסיף אותו לאחוז החסכון היות וזה כסף שנשאר לך בכיס (אם אתה עצלן, פשוט תוסיף את כל המשכנתא לשם וזהו, קצת לרמות אבל בקטנה). מהו x? זה משתנה בהתאם לאדם. אם אתה שואל אותי באופן כללי, הייתי מכוון ל20% ומעלה. אם אתה שואל אותי באופן פרטני, אז בתור צעיר כיוונתי ל50%, וככל שהזמן עובר וההוצאות עולות ביצעתי התאמות. שים לב שעבור הגדלת אותו x, אתה לאו דווקא צריך להכניס יותר כסף - אלא יכול גם להוציא פחות(!), לכן ״הכנסה 20״ פחות עוזר לי, ומה שיותר מעניין בעיני זה ״תזרים 5״ (לאחר שקלול כל ההכנסות וניכוי כל ההוצאות, נשאר לי 5). כמובן שאני לא יועץ כלכלי מוסמך או בכלל, אין לי מושג על מה אני מדבר מהחיים שלי ואף אחד לא צריך להקשיב לשום דבר שאני כותב ועדיף לדבר עם אנשים חכמים ממני וכו׳. עריכה: אני מדבר על זה בצורה זו או אחרת, בפרק 2 של 150 משכורות -
  42. 3 points
    קפריסין. כפר Kalavasos בסמוך לכביש A1 לימסול - ניקוסיה. ליד הכפר עד שנות ה 70 פעלו מכרות נחושת, מהמכרות עפרת נחושת הייתה מוסעת לנמל באמצעות הרכבת המיניאטורית הזו. קטע משוחזר של גשר הרכבת מעל ערוץ הנחל, קטר דיזל ו 5 קרונות, כנראה רוחב מסילה 600 מ"מ.
  43. 3 points
    משבר כמו הנוכחי, לא היה. לא בזמן האחרון, ולא לפניו, ולא לפני שלוי יצחק הוציא מחירונים, או נולד בכלל.. ההתמוטטות הכלכלית שהייתה ב-2008, כאשר הבנקים בעצמם אפילו נפלו ב-ארה"ב, זה כלום לאומת הנוכחי.
  44. 3 points
    אני לא מצוי בטכוךוגיית ה-5G, אבל כאשר נכנסו ה-3G ואחריה ה-4G היו טענות דומות. למרות שהטכנולוגיות החדשות דווקא התבססו על הספקים הולכים ופוחתים. הטענה הממשית היחידה שאני מכיר נגד ה-5G היא השימוש בפס התדרים 24 גה"צ (לא 2.4 המוכר שנים רבות), שעלול להפריע ללווייני חיזוי מזג אויר אשר משתמשים בתדר הזה לצילום משקעים ועננים, שכן זהו תדר "שידור" של מולקולות המים. החשש הוא בעיקר בארה"ב שכן שם ההיתר הוא להספקי שידור יותר גבוהים מאשר באירופה.
  45. 3 points
    אני מקווה שאתה מצליח לבדר את עצמך בימי הסגר כי זה לא מצחיק אף אחד אחר. אתה לוקח מבחן על אאוטלנדר PHEV שאין בינו לבין הרכב הבסיסי שלך שום כלום, מוציא מהקשרו את כל מה שכתבתי, ועדיין לא מצליח להבין שכל ה"התלהבות" מה PHEV נובעת מהכשלים של האאוטלנדר הרגיל. ולמרות זאת, הפרדתי בין יחידת ההנעה המוצלחת מאד בשילוב החשמל לבין שאר הרכב שנשאר בסיסי והוא גם חמישה מושבים אם התבלבלת לרגע ושכחת. ואם עדיין לא הצלחת להבין, תקרא את השורה האחרונה, זאת שציטטת, ותפנים. אה וככה, בשביל הפרוטוקול, חפש בפורום, לא בגוגל, את מה שכתבתי על האאוטלנדר אינסטייל 2018. שם תמצא את מבוקשך בתקווה שלא תתבלבל שוב.
  46. 3 points
    אם יש מישהו שחושב שגנץ יהיה רה״מ ברוטציה, בבקשה שלח לי מס׳ כרטיס אשראי יש לי עסקת טיים שייר במרכז תעשיה המתמחה בשמן נחשים, השקעה מטורפת. (לא לשכוח פג תוקף ו3 ספרות)
  47. 3 points
    אם אתה באמת חושב שגנץ יהיה אי פעם ראש ממשלה, אתה שתית יותר מידי קולאייד...
  48. 3 points
    לא ברור לי אם ביבי הרבה יותר חכם מכולם, או שכולם הרבה יותר טיפשים ממנו - כנראה זה שילוב. ולגבי שאול מופז, סליחה, בני גנץ - יש רק דבר אחד שאפשר לומר: לול. יחי המלך נתניהו!
  49. 3 points
    רוצה לעדכן שהדו״ח בוטל. 😀 מודה לכם על המענה
  50. 3 points
    גם כל יום מחמירים הנחיות. לא נתתם אפילו 24 שעות לבדוק אם ההנחיות הקודמות עובדות, כבר שוב להחמיר. כל יום נאום שמחמירים הנחיות. דבר הכי מפגר שראיתי. או שתתנו זמן לבדוק אם ההנחיות עובדות או שתכניסו סגר מלא ונגמור עם הסיפור הזה. מה לעזאזל השתנה ב 24 שעות שצריך שוב להחמיר הנחיות. הרי ברור שכל יום תהיה עליה במספר הנדבקים. אז רואים שיש עוד נדבקים ומחמירים הנחיות. מה רציתם שב 24 שעות לא יהיה כלום. לא ברורה לי הגישה המטומטמת הזאת
לוח הניקוד מוצג לפי אזור זמן ירושלים/GMT+03:00
×
×
  • Create New...