Jump to content

לוח ניקוד

  1. ariel000

    • נקודות

      8

    • הודעות

      1,588


  2. sperial

    • נקודות

      6

    • הודעות

      18,584


  3. meir_gi

    • נקודות

      6

    • הודעות

      3,174


  4. shellcase

    shellcase

    אחראי פורום


    • נקודות

      5

    • הודעות

      9,874


תכנים פופולרים

תכנים שצברו את הניקוד הגבוה ביותר בתאריך 23/07/21 בכל התחומים

  1. לא יודע למה נכנס לזה, אולי בגלל שאני עייף או משועמם. א. הנת"צ, לא נועד לך, הוא נועד לתחבורה ציבורית. ב. אתה עייף לנסוע בפקקים כל יום?, סע בתחבורה ציבורית ותוכל לנסוע בנת"צ כמה שתרצה ואז לקלל את הרכבים הפרטיים שתופסים את הנת"צ, כי קצת קשה להם לעמוד בפקק והם מורמים מעל העם. ג. אולי לא תקבל דו"ח, זכית, ניצחת את המערכת, אתה תותח!, אתה לא פראייר. ד. אולי כן תקבל דו"ח, הלוואי והדו"ח ועלותו הכספית, יצליחו אולי לחנך אותך לתרבות נהיגה נאותה. ה. דרך אגב, אם קצת קשה, ואנו מבין שזה קשה מאוד לעמוד בפקק, הייתי עושה את זה יום אחרי יום. אתה יכול לקנות 2 בובות מתנפחות, לשים ברכב ולדפוק את המערכת!. ו. לפעמים הנת"צ גם פקוק בגלל אוטובוסים, אני חושב שאתה יכול לנסות לנסוע בשול הדרך. אם אין שול ויש מדרכה, תנסה לנסוע עליה, סללו אותה במיוחד בשבילך, שלא תתעצבן, שלא תרגיש מתוסכל. ז. עוד רעיון, לעיתים שיש פקק בדרך שלך, הדרך ההפוכה פנויה לגמרי, ניסית להשתמש בה?. ח. למרות שאתה מרומם מעלי ויש לך זכויות יתר, שלי אין, אתה חצוף.
    8 נקודות
  2. טוב אז התפטרתי, באופן מפתיע, דווקא הבכירים - קיבלו את ההתפטרות בצורה נעימה ומכובדת. והממונה הישירה שלי, שהייתה איתי בקשרים מאוד טובים במהלך תקופת העסקה - התנהגה בצורה הרבה פחות מקצועית, בלשון המעטה. בתחילת חודש ספטמבר אתחיל את העבודה במשרד החדש, מקווה שההחלטה תתברר כנכונה ומיטבית. תודה על כל הטיפים, והעצות!
    5 נקודות
  3. הכל טוב פריג'י. לא נכנסת לי לכיס,רק ציינת שלא צריך להיות קטנוני בעוד כמה מאות אם רכשת בכמה אלפים. לוגיקה מעניינת. ואז בעצם אתה מצדיק את ההוצאה הזאת בגלל הפרקטיקה של היבואנים לאיים באחריות. אז בוא ניתן את הלחי השניה וזהו. בכל מקרה,אני מנסה להעביר פה מסר צרכני,תבינו. אבל זה מאכזב מאוד לראות כמות די נכבדה של חברים שלא מבינים את הפואנטה. באמת שה 900 שקל לא יקריסו אותי כלכלית,אבל פה זה 200 יותר,שם זה 300 יותר,פה איומים,שם מנסים לדחוף לך. לא נמאס לכם מהתרבות הצרכנית הזאת שבסוף פוגעת לכולנו בכיס,ולזה לא משנה אם אתה עשיר או עני. תראו בצרפת מה קורה שמעלים מחיר,שורפים להם את פריז
    4 נקודות
  4. אשמח לסייע כמיטב יכולתי. סך הכל הרכב בהחלט סביר מבחינת הרעש. יש הידהוד מסויים מכיוון הגלגלים האחוריים שנשמע כמו רעש כביש. הדבר משתנה לפי איכות האספלט ויש כבישים שזה ממש שקט. לטעמי, לא משהוא מאוד חריג, אבל קיים באספלט מחוספס. לטעמי זה לא שונה ביחס לרכבים עממים ממוצעים. ניתן להדביק חומר מבודד רעשים ברצפת תא מטען וקראתי בפורמים בחול שאם תא המטען מלא, אז זה סופג משמעותית את ההד. אני נוהג ברכב אחרי מתיחת הפנים ולטעמי אין רעש חריג (ואני עברתי מגולף ואחרי זה קארוק שהם כמובן שקטות יותר). הרכב בעיקרון מאוד שקט מבחינת מערכת ההינע ולכן רעש הכביש מעט בולט יותר. נסעתי לפני כחודשיים באיביזה של חבר לצפון ושם רעש הכביש בלט הרבה יותר. בקיצור, הרעש לא יוצא דופן ולטעמי לא אמור להוות שיקול משמעותי. אני מניח שבצמיגים צרים יותר, יהיה פחות רעש עקב שטח חיכוך קטן יותר עם הכביש. לדוגמא, נהגתי באיוניק החשמלית והיא שקטה יותר, כנראה בגלל שהצמיגים שם הם 16 אינטש לעומת 17 אינטש בהיברידית. הדגמים עם ה FL הם אלו לאחר מתיחת הפנים. לטעמי, השינויים שנעשו לאחר מתיחת הפנים חשובים עבורי כמו בלם יד חשמלי, AUTO HOLD, שידרוג מערכת בקרת השיוט האדפטיבית לתמיכה בפקקים, מערכת מולטימדיה מקורית תומכת AA ו ACP, לוח שעונים נאה יותר ועוד מספר דברים נוספים. אני מאוד מרוצה מהרכב ומחייך כל פעם במשאבה שמקבל צריכת דלק של 22-24 ק"מ לליטר. דבר נוסף שיש רק בדגמים לאחר מתיחת הפנים זה יכולת שליטה בבלימה הרגנרטיבית. לטעמי זה ממש עוזר לטעון את הסוללה מהר יותר בבלימה וגם חוסך בבלאי הבלמים (ניתן להגיע ל 150,000 ק"מ בנהיגה נכונה ללא צורך בהחלפת רפידות בלמים). אני חושב שגם הדגמים לפני מתיחת הפנים לא פחות טובים. סך הכל הרכב נחשב לאמין מאוד, אבל קח בחשבון שאינו "חורך אספלט" מבחינת הביצועים, אלא רכב שמיועד לנהיגה חסכונית. מקווה שעזרתי.
    4 נקודות
  5. "חברים" אעלק, אתה נוסע על הנת"צ ומשתין על כל מי שעומד בפקק לידך, ואז ליבך נחמץ כשאתה נתפס? שניה הלכתי להביא טישו, עוד אתה מעז לקרוא לנו חברים, כאילו לא דרכת לנו על האף לפני שניה כשעמדנו בפקק לידך בזמן שאתה 'דופק את המערכת'.
    4 נקודות
  6. לאחרונה סקרתי את האוסטין מאסטרו: האצ'באק שעל הנייר הייתה בעלת נתונים הגיוניים ויעילים, אך התקשתה לתרגם אותם הלכה למעשה בשל גורמים שונים ולאו דווקא בשל בעיות האמינות הרגילות של בריטיש ליילנד\אוסטין-רובר. התוצאה הייתה אכזבה באולמות התצוגה וכמובן, במכירות. אך מה בנוגע לאחותה הסדאן הגדולה יותר, האוסטין מונטגו? באביב 1984, בדיוק שנה לאחר הצגת המאסטרו, הושקה המונטגו לאחר סאגת פיתוח ארוכה וכואבת עוד יותר מזו של ההאצ'באק. זכרו, המאסטרו הייתה נגזרת של המונטגו ולא המונטגו נגזרת של המאסטרו- אבל בכל זאת הוצגה לציבור שנה קודם לכן. מבולבלים או עדיין לא? אחרי כל תלאות בריטיש ליילנד עליהן סופר בסקירות קודמות, החדשות הטובות היו שהמונטגו הייתה בגודל הנכון על מנת להתמודד מול מובילת השוק, הפורד קורטינה. הקונספט תוכנן כהלכה (הנעה קדמית, מתלים ראויים, מחיר הגיוני, מנועים "יותר" חדשים, מרווחת דיה ובעלת תא מטען גדול), ולמכונית היו רמות אבזור וציוד אופציונאלי ברמה טובה. החלק השלילי היה העיצוב- הוא תואר במגזין CAR ככזה שבוצע בידי "וועדה שחבריה לא נפגשו מעולם". זה לא היה נכון, אבל המכונית אכן עוצבה בידי שני אנשים שביניהם היו שש שנים- האחד במרכז העיצוב של אוסטין-רובר בקאנלי (Canley) שבקובנטרי בשנת 1976, והשני במרכז בלונגברידג' (Longbridge) בשנת 1982. אבל הם אכן נפגשו. תרגילי העיצוב הראשוניים עבור המונטגו (הידועה גם כפרויקט LM11) בוצעו בשנת 1976, והיו עדכניים לזמנם. אבל אז הוחלט לפתח את ה-LM10 (המאסטרו) מתוך ה-LM11, ולהתקדם עם תצורת ההאצ'באק לפני הסדאן. ושוב עלתה בעיה שבריטיש ליילנד עמדו בפניה בעבר- הצורך להשתמש בדלתות של מכונית אחת עבור מכונית אחרת, שונה מהראשונה. סיפור ה-Landcrab והאוסטין מקסי חזר על עצמו שוב בצירוף הקיעור המעוצב לאורך הדלתות, שהפעם הייתה לו השפעה מכרעת גם על עיצוב פנלי הצד הקדמיים והאחוריים של המכונית. בתיאוריה, העברת הדלתות בין שתי תצורות המרכבים הייתה אפשרית לחלוטין- אחרי הכל, באותן שנים רוב זוגות ההאצ'באק\סדאן, כמו הפורד סיירה, ווקסהול קבאליר (אופל אסקונה), רנו 9 ו-11, או הפולקסוואגן גולף וג'טה, השתמשו כולן באותן דלתות- אך לא פחות חשוב, תוך שימוש בבסיס גלגלים זהה. למונטגו היה בסיס גלגלים בן 256 ס"מ, כמעט 6.5 ס"מ יותר מהמאסטרו, וכך הדלתות, שהיו מתאימות להאצ'באק הקצר יותר, היו קצרות מדי עבור הסדאן הגדולה יותר, וללא ספק קצרות מדי עבור מערך שמשות הצד של המונטגו. וכך נולד חלון הצד השלישי, אשר מוקם אחרי קורה C העבה-יחסית של המונטגו. שיטות עיצוב שונות נוסו כדי להתגבר על הבעיה ולא נמצא פתרון (או סוג של פתרון) עד לכניסתו של ראש מחלקת העיצוב החדש של בריטיש ליילנד, רוי אקס (Roy Axe) לאוסטין-רובר בשנת 1982. רוי אקס בנה את עצמו בקבוצת רוטס (Rootes, עליה אפשר לקרוא כאן או כאן), אליה הצטרף כשוליה בשנת 1955 ובה התקדם עד לתפקיד מנהל מחלקת העיצוב בגיל 29 בלבד. בשנת 1976, הוא עבר לקרייזלר בדטרויט ושם התמקם עד שפותה חזרה לבריטניה שש שנים מאוחר יותר ע"י הרולד מאסגרוב (Harold Musgrove), יו"ר בריטיש ליילנד. מאסגרוב סבר שעם תחילת שנות השמונים, אוסטין-רובר כבר עמדה ביכולות הייצור הנדרשות כדי להתמודד בשוק באופן תחרותי, אבל נדרשה לעדכן בדחיפות את מוצריה שהיו תת-תחרותיים. באותה מידה, יחסיו עם קודמו של אקס בתפקיד, דייויד באש (David Bache, מעצב הרובר SD1 והרובר 2000), היו עכורים דיים מספיק כדי להוביל להזזתו הצידה בתוך החברה וסופו של דבר, פיטוריו בשנת 1981. כבר ביומו הראשון בבריטיש ליילנד בתחילת 1982, הספיק אקס לראות את המאסטרו והמונטגו ולטענתו, כפי שסיפר שנים אחר כך, נחרד למראה המכוניות. הוא המליץ בחום כי עיצובי המכוניות יעודכנו באופן משמעותי, כמעט מחדש. בשלב הזה, לא היה ניתן לשנות שום דבר דרסטי במאסטרו והיא עלתה לייצור כמות שהיא. בכל זאת, הצליח אקס לבצע כמה תיקונים בעיצוב המונטגו- הוא הוסיף חיפוי סביב בסיסי החלונות בכדי להרים ולאזן את קו החלונות, ואף העלה את בסיס החלון השלישי מעל לקו החלונות הכללי, זאת בכדי להסתיר את אחד החסרונות הגדולים של עיצוב המונטגו- קו המותניים המשתפל, שהלך וצנח ככל שהתקרב לאחור (ביחס הפוך לאופנת האחוריים המוגבהים). ולמרות אותם עדכונים, זו עדיין לא הייתה מכונית יפה בשום אופן. לפחות ניתן היה להתנחם במונטגו סטיישן, שוויזואלית נראתה הרבה יותר טוב בשל מסגרת חלון דלת אחורית וחלון צד שלישי השונים לחלוטין מהסדאן, בשל המרכב השונה. התוצאה הייתה אחידה, אם כי עדיין לא מסובבת ראשים: אקס עשה את מיטב יכולתו להעניק למונטגו תרומה חיובית נוספת בצורת תא נוסעים טוב בהרבה מהמוצע, אשר פעל לשם בידולה מהמאסטרו, אולי הרבה יותר מהעיצוב החיצוני. אפשר לומר שזה היה תא הנוסעים הראשון בשורה של תאי נוסעים מוצלחים תחת אוסטין-רובר, ולא פחות חשוב, נאה יותר מתאי הנוסעים המקבילים של פורד או ווקסהול. אקס היה גם אחראי לחזית החיצונית השונה, המעודכנת בהרבה מחזית המאסטרו. מבחינת יחידות ההינע, המונטגו עשתה שימוש במנועי ארבעה צילינדרים רוחביים בנפחי 1.3, 1.6 ו-2.0 ליטרים, בעלי תיבות 4 או 5 הילוכים המותקנות "בקצה" (להבדיל מיחידות ההינע הקודמות של בריטיש ליילנד עם תיבות הילוכים הטובלות באגן השמן). ה-1.3 היה למעשה דגם הכניסה הבסיסי והונע ע"י מנוע סדרה A הוותיק. ה-1.6 היה עמוד השדרה של קשת הדגמים, בעל המנוע החדש של אוסטין-רובר מסדרה S ושודך לתיבת הילוכים מבית פולקסוואגן. מנוע ה-2.0 היה מסדרה O שבעברו הניע את הליילנד פרינסס (Princess) ומחליפתה האוסטין אמבסדור (Ambassador), ושודך לתיבת הילוכים מבית הונדה. אותה יחידה, בצירוף הזרקת דלק, הולידה את ה-MG מונטגו EFi, שעשתה ככל שביכולתה להעניק זריקת מרץ למותג. לזכותה, מול מוצרים דומים של פורד או ווקסהול, היא אכן הייתה תחרותית, גם באולם התצוגה וגם מבחינה דינמית: לפחות בתחילת הדרך, הציגה גרסת ה-MG לוח שעונים דיגיטלי, בדומה ל-MG מאסטרו. הוא היה ברוח שנות השמונים, והוסיף מעט ברק למונטגו, אך לא הרבה אהדה מקהל הקונים. בלי רעש וצלצולים, תוך שנתיים הוא הוסר מהמכוניות כליל. לפיכך, כאשר הושקה המונטגו בשנת 1984 כמחליפת האוסטין אמבסדור המגושמת והמוריס איטל (Ital) המאוד-מיושנת, היא הייתה אמורה להיות קלף חזק, אולי פרט לעיצוב החיצוני. לעומת זאת, היא נתקלה בבעיה. שתיים, למעשה. ראשית, המכונית הייתה בפיתוח מתמשך עוד משנת 1976 ובמקורה, מוצבה מול הפורד קורטינה דור רביעי, גם היא מ-1976 (ובהמשך, דור חמישי משנת 1979) והווקסהול קבאליר דור ראשון (אופל אסקונה B) משנת 1975. אבל בשנת 1981 הוחלפה הקבאליר בדור שני (אסקונה C) בעל הנעה קדמית שהייתה להיט, ובשנת 1982 הוחלפה הקורטינה השמרנית בידי הפורד סיירה החדשנית (וויזואלית, טכנית לא ממש). וכך, מכונית שהייתה יכולה לעמוד בכבוד כנגד מתחרות מולן תוכננה, נראתה כאחת שהגיעה באיחור למסיבה, ובנוסף, נקשרה בתדמית האפרורית של אחותה ההאצ'באק, המאסטרו. איכות הרכבה ירודה מבית המפעל בקאולי (Cowley) שבאוקספורד, לא עזרה. משך שנים, סיירי חילוץ של ה-RAC וה-AA (המקבילים של "שגריר" הישראלים) התייחסו לשולי הכביש כ"מפרץ מונטגו" (Montego Bay). כאנקדוטה, מכסה מנוע שנפתח במהירות של 100 קמ"ש הוא לא פיצ'ר חיובי, כפי שכמה רוכשים בריטיים גילו על בשרם. שנית, למונטגו הייתה מתחרה מבית; ביולי 1984 השיקה רובר סדאן משפחתית חדשה בשם הרובר 213/216 בכדי להחליף את הטריומף אקליים (Acclaim). היא הייתה מבוססת על ההונדה סיביק דור שלישי, אך בניגוד לאקליים, הייתה בעלת מנועי רובר ובעלת עיצוב ותא נוסעים מבית רובר. מכונית זו נמכרה באולמות התצוגה לצד המונטגו והמאסטרו, וללא ספק הציעה אופי, איכות ומוניטין עדיפים על אלו של צמד האוסטין: בתוך שלוש שנים הסתמן בבירור כי גם המאסטרו וגם המונטגו היו כבולות בתדמית אפרורית, ואוסטין-רובר הגיבו ביצירת גרסאות מושכות יותר ע"י שימוש בטריק הישן של הוספת אבזור בכדי לספק למכוניות איזושהי משיכה באולמות התצוגה, ותוך שמירה על מחירים "שווים לכל נפש". כך למשל, בשנת 1987 הושקו דגמים משודרגים של המאסטרו והמונטגו, שעשו שימוש בסכמת שני צבעים כדי להזכיר לקונים את הרובר 825 היוקרתית. וכדי שלא תתבלבלו, אפילו קראו להן Duotone: ניסיונות השיווק של אותן מכוניות היו מכוונים ישירות לקונים פוטנציאלים צעירים יותר מהקליינטורה הרגילה של המותג, והובילו לאחת מהפרסומות הזכורות ביותר משנות השמונים בבריטניה. סוף סוף קלטו אוסטין-רובר את רוח העשור ההוא: גרסת דיזל הופיעה בהמשך, וגם MG טורבו בשנת 1985, שהייתה בעלת תיאבון רב לצמיגים קדמיים. היא הייתה ל-MG המהירה ביותר אי פעם, המכונית המהירה בקטגוריה ואוסטין-רובר עשו ככל שביכולתם כדי להישען עליה בשיווק וכמקדמת מכירות. המכונית נתפסה כ-בונת מוניטין חיובי עבור המותג, וכסממן להתחדשות כל החברה. מאמץ אמיתי להשתנות היה שם, אין ספק: לאחר שנים, חלה הבנה בהנהלת אוסטין-רובר כי המותג אוסטין משמש הלכה למעשה כמחסום בפני המכירות וכך, חרף התנגדות הדילרים של אוסטין, הופסק המיתוג הנ"ל- כל המכוניות נמכרו מעתה בשם הדגם בלבד. השם אוסטין אסף אליו כל כך הרבה מוניטין שלילי עד שבשנת 1988 שקלו ברצינות למתג מחדש את המונטגו כרובר 400. המהלך בוטל מפני שסדרת R8 של רובר, אשר פותחה בשיתוף עם הונדה עבור הרובר 400 (וההונדה קונצ'רטו) הייתה כמעט מוכנה. למרות זאת, בשווקים אירופאים רבים המכונית מותגה כרובר מונטגו. גרסאות רבות נמכרו תחת שמה של רמת הגימור ולא אותיות או מספרים, כגון מונטגו מייפייר (Mayfair): כל מאמצי השיווק הסתיימו בסביבות 1990, כאשר הרובר 400 עלתה לאולמות התצוגה, אך המונטגו המשיכה להימכר עד 1994. האגדה מספרת כי בתחילת אותה שנה, בזמן השתלטות ב.מ.וו. על אוסטין-רובר, היו"ר ברנד פישצריידר (Bernd Pischetsreider) הופתע לגלות מעיתונאים כי המאסטרו והמונטגו עדיין נמצאות בייצור- בשלב ההוא הן נמכרו במספרים זעומים בעיקר עבור ציי רכב של ארגונים כגון המשטרה, חברות תחזוקה ואפילו הצבא, והורכבו באופן כמעט-ידני בפינה נידחת של המפעל בקאולי. במהרה הפסיקו ב.מ.וו. את הייצור סופית בשנת 1994. וכך, בתהפוכות שרק הגורל יכול לספק, מפעל קאולי, במקורו בבעלות וייצור מוריס, הרכיב דווקא את האוסטינים האחרונים (היריבים המרים בעבר). לעומת זאת, מפעל האוסטין האגדי, לונגברידג', דווקא הוא הרכיב את המוריסים האחרונים (המוריס איטל). המונטגו זכתה להיות הסדאן הכל-בריטית בגודל בינוני האחרונה (פרט כמובן לתיבת ההילוכים הגרמנית), אבל באותה מידה, תיזכר גם כאכזבה גדולה. בחלקה, האשמה נופלת בחלקה על האופי, או יותר נכון, המחסור באופי ייחודי של אוסטין. גורם נוסף הוא הקשר עם המאסטרו האפרורית, וכמובן, המכונית עצמה. כל מוניטין של אמינות רעועה נולד איפשהו, ולמונטגו לא היה חסרות סיבות למוניטין שכזה. במיוחד בבריטניה, שם לשוק המוסדי היה משקל רב בהצלחת רכבים בקטגוריה הבינונית (מכוניות מסוג הפורד קורטינה, ווקסהול קבאליר, והמונטגו עצמה), אפילו סרטים מסוג זה לא עזרו: אותו אופי אנמי לא הפריע במיוחד למונטגו סטיישן שרכשה תדמית של מעין וולבו קומפקטית (כמעט), וניתן היה לאבזר אותה בשורה שלישית, הפוכה, של מושבים ולזכותה אולי יירשם המגב האחורי הראשון שנע ב-180 מעלות מצד לצד... אבל בכנות, היא כנראה הייתה "בסדר" יותר מאשר "יוצאת-מן-הכלל": סה"כ, משך עשר שנים נבנו יותר מ-570,000 מונטגו (ויותר מ-600,000 מאסטרו) בבריטניה, שם שרדו בסביבות 500 יחידות, מספר זעום באופן בלתי-רגיל בהשוואה לכמות הייצור. המכונית האחרונה שירדה מפס היצור, זכתה לתהילת עולם כנמצאת במוזיאון המוטורי הבריטי כשעליה מתנוססות כל חתימות המעורבים בייצורה: המאסטרו והמונטגו המשיכו את חייהן בעולם הבא של רכבים שייצורם פסק; אוסטין-רובר התקנאו בהצלחתן של פיאט ורנו במכירת מוצרים שחייהם הסתיימו למדינות מתפתחות. כך, כשהסתיים הייצור בבריטניה, נמכר פס ייצור המאסטרו והמונטגו לחברה בולגרית. המיזם כשל, ורק כ-2000 יחידות יוצרו מקיטים שחלקם יוצאו מהמפעל בקאולי. סביב סיפורים על רשלנות, כביכול-שחיתות וכניסת סקודה לבולגריה, כל העסק קרס והקיטים מצאו עצמם בחזרה בבריטניה. לא ייאמן, אבל חלק מאותם קיטים הורכב במדינה ע"י חברה עצמאית, ומכוניות נמכרו אפילו מאוחר כשנת 2001 (!). המונטגו נמכרה לחברת סיפאני (Sipani) שבהודו, בעסקה שאולי הייתה אמורה לדמות את ההעברה המוצלחת של המוריס אוקספורד דור שני משנת 1955 לאותה מדינה בסוף שנות החמישים, וגם היא הייתה אז מכונית שזה עתה יצאה מייצור. אך במקרה המונטגו, ייצור המוני מקומי מעולם לא תפס והסתכם בכמה מאות יחידות בטרם נזנח. המונטגו מצאה את עצמה בסין, יחד עם המאסטרו, והתכנון נמכר לחברת איצונג (Etsong). צאצאים מבוססי המונטגו נמצאים עדיין בייצור, אם כי הקשר העיצובי בינם לבין המקור מבית בריטיש ליילנד הפך לכמעט בלתי אפשרי: אולי זה לא רע כל כך. לצפייה במאמר המלא
    3 נקודות
  7. מתאים לברלינגו/פרטנר 2016 - 2019 דור B9 בתקן יורו 6 עם מערכת הזרקת אוריאה. סיבות להחלפה - רעש שריקה חזק בסיבובי סרק שבוקע כאילו מתוך המנוע, בבדיקה התגלה מזרק אוריאה פרוץ. את הבדיקה עשיתי כפי שרואים בסרטון - ביצעתי אטימה מאולתרת סביב המזרק עם איזולירבנד וזה החליש את הרעש. 1.mp4 מק"ט מזרק: 9802763880 קניתי מזרק חדש בארץ ב 400 ש"ח. את העבודה אפשר לעשות רק כשהמנוע קר, אחרת כל הרכיבים יהיו חמים מאוד ואי אפשר יהיה לגעת בהם. אפשר לבצע את ההחלפה כשהרכב על הכביש, אין צרוך בהגבהת הרכב בכלל. אם מותקן פלסטיק תחתון למנוע, צריך לפרק אותו. הפלסטיק תפוס עם 2 אומים ו 7 ברגים, כולם משושה רגיל 10 מ"מ. אפשר להגיע בקלות לשני האומים האחוריים אם ניגשים מצידי הרכב, כאשר ההגה מסובב שמאלה עד הסוף כשפותחים את האום השמאלי וימינה עד הסוף כשפותחים את האום הימני. אחרי זה יש עוד זוג ברגים מכל צד ועוד 3 ברגים מקדימה שניגישים ללא כל בעיה. אחרי פירוק הפלסטיק פותחים את הבורג של המזרק עם אלן 4 מ"מ. אם יש סימני אוריאה (קריסטלים) מסביב לבורג, צריך לנקות אותם. הבורג מחזיק טבעת מתכת המורכבת משני חלקים. לאחר שחרור הבורג והוצאת הטבעת מגיעים למצב הזה: כאן יש להקפיד לנקות את שאריות האטם הישן שנדבקים לצינור הפליטה, לוודא שמשטח ההרכבה נקי לחלוטין ללא שאריות. אחרי זה קמים על הרגליים, פותחים את מכסה המנוע, ומעלים את המזרק למעלה בעדינות, מעל משאבת הקלאץ' לאיזור הטורבו. שם יש גישה נוחה לניתוק הקונקטור החשמלי, להרים עם מברג בנקודה המסומנת ולשלוף אותו. אחרי זה פותחים שני כפתורים (כמו של בגדים, בחלק העליון בתמונה) של מגן החום הכסוף שעל המזרק, חושפים את הקליפס של צינורית האוריאה ומשחררים בלחיצה - חץ ירוק. יתכן שיש לחץ אוריאה בצינורית שעלולה להשפריץ - להזהר. מוציאים את הצינורית ואת גומיית המגן שעל המזרק - חץ צהוב. מעבירים את גומיית המגן, את הצינורית ואת הקונקטור אל המזרק החדש, סוגרים את הכפתורים של מגן החום ומורידים את המזרק בעדינות למטה. מרכיבים למקום - על המזרק יש 3 שגמים שאמורים להתלכד עם החריצים התואמים בצינור הפליטה, לוודא זאת לפני הידוק הטבעת. מזרק חדש מגיע עם אטם חדש מורכב בתוכו. אם מעוניינים להחזיר למקום מזרק ישן, צריך לרכוש אטם חדש. האטם הישן לא יהיה שמיש להתקנה חוזרת. מראה כללי: זהו, מניעים את המנוע ומוודאים שאין בריחת גזי פליטה מסביב למזרק ומרכיבים את הפלסטיק התחתון חזרה.
    3 נקודות
  8. "סרטן בלוטות הלימפה" ובמונת המקובל, לימפומה, הוא קבוצה גדולה מאד של מחלות שונות, החל במחלות עם התקדמות איטית וכלה במחלות עם מהלך סוער. גם הטיפול יכול להיות עם תופעות לואי משמעותיות, ועשוי להיות מושפע גם ממצבים רפואיים אחרים. על כן צריך לקבל ייעוץ אישי מהמטולוג או אונקולוג המומחה בתחום, ואם רוצים - חפנות לחוות דעת נוספת, אחרי שהצטבר כל המידע הדרוש.
    3 נקודות
  9. תביעות ייצוגיות, עורכי דין משועממים, נהגים ישראלים - כל המרכיבים של מתכון לבדיחה קלאסית על ריבוי עורכי הדין בישראל, שגם ככה בקושי עוברים את המבחנים. פשוט מקצוע מיותר.
    3 נקודות
  10. המשך שיתוף הפעולה עם car-pad מביא אותנו למירוץ המכוניות האיטי בישראל, כשעורך 'וואלה רכב' התקשר ובישר לי 'רשמתי אותך לסקר מירוץ מכוניות, ואתה מקבל רכב להשתתף', תהיתי מה רוח הנדיבות שנחתה עליו לצ'פר אותי באירוע שכולו בנזין, סמ"ק, כוחות סוס, ואדרנלין. 'דבר עם עדן מהיח"צ, היא כבר תיתן לך פרטים' הוא אומר לי, כשמהצד השני אני נשבע שיכולתי לשמוע חיוך. עדן מסבירה לי שהמירוץ הוא מרוץ שמארגנת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, והוא המירוץ ההיברידי הראשון בישראל, 'אתם לא מתחרים על מהירות, או אחיזת כביש, אלא על חסכון בדלק, נהיגה ירוקה וידידותית לסביבה, תיאמתי לך את הרכב של רוברט מסוכנות 'דנאל' בכפר סבא, תהנה'. אז יוניון מוטורס באמת לקחה את הנושא ההיברידי לקצה, כמייצגת של היצרן הראשון שהכניס רכב היברידי לשיווק נרחב עם הטויוטה פריוס שהוצגה כבר בשנת )1997!). טויוטה למדה את התחום לעומק, ומעט מאוד אנשים הופתעו כשגם הקורולה קיבלה גירסה היברידית, כשהיא משלבת בתוכה את כל הידע הטכנלוגי שנצבר עם השנים בתחום ההנעה ההיברידית. רצה הגורל ומצאתי את עצמי בבוקר שישי, יחד עם עוד מאות בעלי קורולות היברידיות, בחניה של איצטדיון הכדורגל בנתניה, מקבל שתיה קרה, סנדוויץ' לדרך, קבצי ניווט בגוגל מפס, והתקנת מכשיר מדידה ברכב שינטר כל פעולה שלי כנהג. הסדר מופתי, אין טיפת לחץ או עומס, נציגי טויוטה חייכניים ונותנים טיפים לחסכון בדלק ('סגור את הסאן רוף, תפעיל מצב EV' ועוד) ואנחנו יוצאים לדרך. המטרה חסכון בדלק, כלומר נסיעה חסכונית ככל הניתן. האמצעי, קורולה היברידית. הדרך – תדמיין שיש ביצה טריה בין כף רגל ימין לדוושת התאוצה, ואנחנו מזנקים בנחישות לדרכנו. נחישות זה אומר הכי לאט שאפשר לדמיין. המבט על תצוגת ניהול האנרגיה של הרכב, תכנון הדרך הכי רחוק שאפשר, שזה אומר שאם יש רמזור אדום לפניך אז אתה גולש אליו בלי ללחוץ על דוושת התאוצה, והרכב מדומם את מנוע הבנזין וגולש על החשמל. המנצחים במירוץ צריכים להשיג ציון כולל הטוב ביותר המחשב את אחוז הנסיעה במצב חשמלי בלבד (70% מהציון הסופי), צריכת דלק ממוצעת (20% מהציון הסופי) והזמן שארך לעבור את המסלול (10% מהציון הסופי). מהרשום אתם מבינים שלנסיעה במצב EV יש את המשקל הגדול ביותר וזה הביא חלק מתושבי נתניה, חדרה והמושבים בסביבה לנסוע לאט – סליחה שעיכבנו אתכם היום, אבל יש תחרות, והמנצח מקבל טיסה זוגית ליפן על חשבון טויוטה (למעט נציגי התקשורת), אז התעכבתם קצת בדרך לסידורים של יום שישי. המסלול שהוכן מראש חולק לשלושה מקטעים, כשאי-עצירה במקטע או נסיעה במסלול שונה מביאה פסילה מיידית. במתחם הראשון אני עוצר לשתות מים, ומדבר עם בחור חביב עם קצת מבטא זר, אני מציג את עצמי כמי שמסקר את האירוע ל'וואלה רכב' וגם לאתר עצמאי משלי, והוא שואל במה אני נוסע ביומיום. אני מתבייש לענות שבפיג'ו 208GTI. 'ואין לך טויוטה?' הוא שואל, 'דווקא יש, לנדקרוזר ישן' אני עונה. הוא מחייך ועונה, 'הלכת לאקסטרים'. אנחנו מדברים על מכוניות, היברידיות ואז אני נזכר לשאול אותו לשמו ולתפקידו. היה נעים לשוחח עימך אנדרו חורש, מנכ"ל טויוטה, והאנשים שלכם אירגנו אירוע למופת. לקראת סוף המקטע השני, עוצר לידי בעצבים נהג עם טנדרון, ומקלל את כל השושלת שהביאה אותי הלום, עד סביבות שנת 1500. כנראה שהוא נסע מאחורי מבלי יכולת לעקוף בין רמזור לרמזור, ואני כזכור עם ביצה וירטואלית בין דוושת הגז לבין כף רגל ימין. כמה לאט זה היה? נאמר שאפילו נהגים עם 'ל' על הגג איבדו את הסבלנות. רישום בסוף המקטע השני, התרעננות עם שייק פירות צונן, וממשיכים למקטע השלישי והאחרון. אנחנו מגיעים לסוף המסע. סה"כ 72 ק"מ מפרכים בהם נהגנו במתינות, זהירות ואיטיות, שהיו משאירות את משטרת התנועה מנומנמת בשמש. ביום שישי 18.6 יתקיים מקצה הגמר בין עשרת המקומות הראשונים באירוע, והזוכה המאושר והחסכוני יוכל לגשת לארוז מזוודות לקראת הטיסה ליפן. מילה על הקורולה ההיברידית, בחנתי אותה בעבר, ממש ממש כאן, והגעתי למסקנה שמדובר ברכב מצויין. לא 'רכב מצויין אבל...' אלא פשוט רכב מצוין, נעים, נוח, מרווח וחסכוני. כמה חסכוני? מוזמנים להסתכל בתוצאות של המובילים ביום הראשון של התחרות. העשירייה הראשונה עם ממוצע של כ 80% נסיעה חשמלית, וצריכת דלק ממוצעת של כ 40 ק"מ לליטר. נכון שבנהיגה יומיומית זה כנראה לא ממש מעשי, אבל זה רק מוכיח שבנהיגה חסכונית ומודעת הקורולה ההיברידית היא גם חסכונית להפליא. מילה אחרונה לנהגים שהשתתפו, ובכלל. זה נהדר שאתם רוצים לחסוך בדלק, אבל אם תהיו בבית חולים כי מערבל בטון נכנס בכם בכביש מהיר כי נסעתם 40 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, לא כל-כך תוכלו לטוס ליפן. עם כל הרצון לחסוך בדלק, בטיחות היא מעל לכל, והתאמת המהירות שלכם לסביבה היא לא פחות מקריטית. זה נכון לאירוע שהיה, וזה נכון תמיד, ולכל נהג. איך היתה הנהיגה שלי באירוע? תודה ששאלתם. 81% חשמל ו 38 ק"מ לליטר, דבר שהיה ממקם אותי עמוק בעשירייה הראשונה של הנהגים החסכוניים ביותר שהיו באירוע. התוצאות הרשומות כאן הן מיום המקצה הראשון. תוספת מאוחרת, אתמול 18.6.21 התקיים מירוץ הגמר. הזוכים בתחרות ברנרדו ואורי קוסמן, נסעו 83% באמצעות הסוללה בלבד, והגיעו לצריכת דלק של 46.7 ק"מ לליטר. זה מספיק כדי שהם יטוסו ליפן על חשבון יוניון מוטורס. ברכות לזוכים! המאמר הזה, ועוד רבים אחרים פורסם באתר שלי www.car-pad.co.il - מוזמנים לגלוש. לצפייה במאמר המלא
    2 נקודות
  11. אני לא רוצה להשמע לא נחמד מהרגיל, אבל קשה לי להאמין שתמצא קורסים יותר קשים במכללה שלך ממה שיש באוניבריסטואת המחקר. וזה טיפה טריקי כי החומר אמור להיות זהה (בשני המקומות כנראה תלמד לחפש נקודות קיצון, אסימפטוטות ושיט דומה), ובמכללות לפעמים גם תמצא מרצים יותר טובים (כי הם באים לשם ללמד ולא לחקור). מהזכרון והניסיון שלי מה למדת בתיכון לא ככ משנה, כי עוברות יותר מדי שנים, והגישה ללימודים שונה. מספר היחידות שעשית בתיכון הוא לא איזה דיל ברייקר. זה עלול להיות עוד סממן שמעיד על יכולות שונות - קליטה, הבנה, השקעה וכו'. זה בטוח לא חד משמעי ואני מכיר גם אנשים שהיו ב-3 יחידות והיום עם תואר במדמח, היו ביחידות טכנולוגיות בדרך וכו'. אבל בכל זאת, די בטוח שיש קשר כלשהו.
    2 נקודות
  12. מניסיוני זאפ אולי לא הזולים ביותר, אבל הם מאוד קרובים לשם ברוב המוצרים. הם סוג של "מחירון לוי יצחק" של המוצרים. בוא נגיד שאם קנית קרוב למחיר הכי זול בזאפ - אז כנראה שקנית במחיר טוב. ברור שיש יוצאי דופן ומבצעים נקודתיים וכו' וכו'. אבל בגדול הם אומדן לא רע. ושוב, אני מדגיש, מה שהכי תמוה לי תמיד זה שלא מנסים להציע לי משהו אחר. התסכול הוא שאתה רוצה מוצר. הולך מזמין אותו ותמיד מלווה אותך תחושה של... "זה יגיע?" "זה קיים?".
    2 נקודות
  13. נקודות, יודע על מה אתה מדבר- יצא לי לראות את זה (לא זוכר איפה). דומה לכוורת.
    2 נקודות
  14. פעם עשיתי ממש השוואה, סירון רחבה יותר באיזה 7-8 סנטימטר, טיפה יותר ארוכה וגבוהה. יש יתרון במרווח במימד הרוחב על פיקנטו, כל היתר בקושי מורגש.
    2 נקודות
  15. bait and switch. אישית אני לא מזמין שום דבר מאתר שלא מציין שהמוצר זמין במלאי.
    2 נקודות
  16. מצאתי בארץ פגוש אחורי חדש במקום הקודם שהיה צבוע בכחול מתקלף אז צבעתי בשחור לא יפה. עכשיו זה חלק וחדש, משתלב יפה עם הפגוש הקדמי שגם חדש כזה.
    2 נקודות
  17. ברוף שפטרנו מרכב ללא מבחני ריסוק ואבזור בטיחותי גרוע אנחנו לא שדה הניסויים של סין וכרטיס הכניסה שלהם אחרי זה לאירופה. שיביאו רכב "ראוי" אזי בשמחה הקהל הישראלי יקבל אותו. הצלחתם למכור 281 כלי רכב בארץ שלדעתי (כל אחד ודעתו שלו ואפשר לחלוק עלי) זה 281 יותר מידי
    2 נקודות
  18. אתייחס רק לשמן מנוע כי את שאר המחירים אני לא מכיר. לנו, לכלל הלקוחות, קסטרול אדג' עולה בחנות חלפים 170 שקל למיכל של 5 ליטר. עזבו את זה שעסק קונה את זה בפחות... אם השמן הזה עולה לי בחוץ 170 שקל זו חזירות לחייב עליו 350, זה לא "קצת יקר" אלא זה להשתין על הלקוח.
    1 נקודה אחת
  19. אתחיל מהסוף, המקום הכי טוב ללמוד בו הנדסת מכונות זה בטכניון. קבלה לטכניון במידה ואין לך בגרויות מצריכה מעבר מכינה מאוד אינטנסיבית של כשנה-במהלכה אין אופציה לעבוד. בנוסף נדרש מבחן פסיכומטרי. אחרי שני אלה "על הנייר" התקבלת,בהמשך תצטרך לעשות קורס/י אנגלית אם לא הגעת לרמת הפטור ובחינות סיווג בפיזיקה(מכאניקה וחשמל). לרוב עושים את בחינות הסיווג בקיץ לפני שנה א' או בקיץ בין שנה א' לשנה ב'. האם עדיף לעשות מכינה ואז פסיכומטרי או פסיכומטרי ואז מכינה-יש דעות לכאן ולכאן. לדעתי עדיף לעשות קודם פסיכומטרי-הרמה בו יותר קלה ואפשר תוך כדי למידה לעבוד ולחסוך ללימודים. הסיכוי שתעבוד במשהו שקשור לרכבים דיי נמוך. רוב רובם של הבוגרים מתפצל בין התעשיה הבטחונית(75%) לתעשיית מכשור רפואי(20%). עשית קורס חוזר באינפי 1 כי לא ידעת אינפי 1 ולא כי לא ידעת חומר של 4 יח"ל. הגישה המתמטית,צורת ההוראה וה"תכלס" הנדרש שונים לגמרי. אין פטיש,ממש במקרה יש פה הרבה מהנדסי מכונות-לא חסר פה גם תכנתים. לא הרגשתי שהתואר קשה מידי,היו כמה קורסים שהיו גועל נפש רציני אבל חוץ מזה לא מרגיש שעשיתי יותר מידי. יש הרבה יותר ביקוש מאשר היצע וכפועל יוצא הרף דרישות של מעסיקים עולה. אם אתה סטודנט טוב ממוסד טוב תמצא עבודה. זה כנראה נכון,משום מה בוגרי מכללות נוראאאאא נעלבים כשאומרים את זה. ואם תדבר עם בוגרי מכללות יגידו לך ש"הרמה לא נמוכה יותר"(שקר 1) ושאין הבדלים בתעשיה(שקר 2). משכורות לא להיט ביחס לתוכנה וחשמל. הבוגרים שאני מכיר(טכניון) מתחילים ברובם מאיזור ה13-15. יש כמה שמצאו את מקומם בסטרטאפים ועושים 18-20 וכמה שהלכו למקומות שלא משלמים הרבה ועושים 10-11. בסך הכל יחסית לכלל המשק זה לא נורא. זה נכון,אם אתה סבבה עם לתכנת לך תתכנת. לא רואה סיבה להכנס לתחום אלא אם כן זה הדבר היחיד שנראה לך. מתעסקים במערכות מידע,מה קוראים אותו Data science-יש כאלה שאוהבים והכסף סבבה. משרות תפ"י/איכות הן שעמום טוטאלי והכסף לא להיט. לא שם אותך רמה מעל אף אחד. סך הכל עירבוביה בין קורסי חשמל ומדמ"ח עם נטיה מובהקת לכיוון המדמ"ח ועוד שנה ביציאה. הכי כבד מבחינת מתמטיקה זה מדמ"ח נקי או מדמ"ח מתמטיקה. גם הנדסת חשמל-פיזיקה(שזה תואר מאוד קשה שאין לי מושג איך שורדים) דורש רמות מתמטיות מאוד גבוהות. תעו"נ. קצב ההתקדמות לא לינארי. שבועות 1-4 לומדים בקצב צב דברים קלים. שבועות 4-8 הקצב עולה,מסתבך קצת החומר ומתחילים הגשות כבדות ופרויקטים שבועות 9-13 לומדים את רוב החומר של הקורס. הבעיה היא שכל הקורסים בנויים ככה,אז להגיע עם ידע בכל הקורסים לבחינה זה ברמת הבלתי אפשרי. קורה שלא הולך במועד ב אז חוזרים על קורס. או שלא היה זמן לגשת למבחנים אז חוזרים-היה לי קורס שמועדי א וב שלו התנגשו לי עם קורסים אחרים. במועד א ויתרתי עליו לטובת קורס אחר והייתי צריך לעשות מועד ב בקורס אחר אז פשוט לא ניגשתי ולקחתי אותו שוב.
    1 נקודה אחת
  20. בוא תנסה להסתכל על זה מהצד רגע: כמה צריך לעלות הטיפול? תכלס? 650-700 שקל כולל מע"מ? והם לוקחים לך כמה? 900? לי בלובינסקי החליפו על חשבון החברה ברכב בן 4 וחצי שיצא מאחריות מיכל אוראה שעולה סדר גודל של לפחות 6000 שח. אז כן, שילמתי להם במצטבר בפרמיה עודפת עוד משהו כמו 1500 שקל על טיפולים אצלם ביחס למוסך חיצוני, שהם א' יעזרו לי במכירה ו-ב' חסכו לי לפחות את ההתעסקות בללכת לתבוע אותם על המיכל הדפוק. מבחינתי? שווה. זה המשחק ידידי. אתה הולך וקונה אוטו חדש מהחברה, שיש לו ירידת ערך של עשרות אלפי שקלים בשנה, ואתה מתקטנן על עוד 200 שקל בשנה כפול 2 אולי 3 טיפולים שתצטרך לעשות בנסועה האפסית שציינת? משהו ששווה בערך מה שמרוויח עובד שיכול להרשות לעצמו סקודה חדשה ביום עבודה אחד? שחרר... עשיתם בחירה טובה, תהנו מהאוטו. אז כן, בהחלט - תעשו את המקסימום להוריד את מחיר הטיפול, תשוו בין מוסכים, אל תתנו להם להחליף ברקסים קדימה אחורה כשלא צריך - הכל נכון. אבל בסוף שווה לכם לקבל את החותמת של המורשה בשנתיים שלוש הראשונות. באמת ששווה.
    1 נקודה אחת
  21. מה שספריאל כתב ואף מילה מעבר. אנשים יכולים לספר פה מניסיונים, אך כל אדם וכל מחלה היא מעט שונה, ובהחלט לאדם ומצבו הרפואי הבסיסי והמסגרות שלו יש השפעה על הפרוגנוזה וההתמודדות. צריך רופא מומחה שידע להסתכל על התמונה הגדולה, להסביר מה שיש לדעת ולענות לכם על השאלות, קשות ככל שיהיו. אולי מישהו יוכל להמליץ. לא חשוב בכלל: בלוטות לימפה זה מיסנומר מאוד שגור ומקובל. אין בגוף בלוטות לימפה רק קשריות.
    1 נקודה אחת
  22. גם רכב בנזין רגיל ולא הייברידי, יהיה חסכוני מאוד בדלק בתנאי נסיעה, שכוללות בעיקר ירידות רוב הדרך. אז אל תתפלא שרכב היברידי לא יהיה הרבה יותר מזה.
    1 נקודה אחת
  23. אני התחלתי עם ידע של 4 יח"ל, ושכחתי גם את זה, אומנם במחיר של קורס חוזר באינפי 1, אבל תוך כמה חודשים נכנסתי לעניינים. ואני לא איזה עילוי מטורף, ההיפך (דיסלקט עם תעודות, ועוד עובד במשרה מלאה). קשה, אבל אפשרי. פות"ש - תעשה סקר שוק, תראה מה נדרש ואיפה, ותתחיל משם. להשלים הכל זה מעולה, אבל השאלה אם באמת חייב.
    1 נקודה אחת
  24. תודה רבה , אכניס את זה לרשימה אכן היינו ביחד בטירונות :) הזמן עובר מהר
    1 נקודה אחת
  25. אם נושא הרעש מפריע לך, אני מאוד ממליץ לך באמת לקחת את האיוניק שלאחר מתיחת הפנים. אני הרגשתי שיפור משמעותי בבידוד הרעשים, היא נוסעת מאוד שקט גם במהירויות גבוהות.
    1 נקודה אחת
  26. כזה? https://s.click.aliexpress.com/e/_A1BNgs
    1 נקודה אחת
  27. פריימר מתחיל באיזור ה-40 לתרסיס ועד סביבות 80-90, תלוי בסוג. לכה זה קצת יותר יקר, ספריי לכה איכותי דו-רכיבי (2K) עולה בסביבות 100-120. לגבי כמה מספיק, שוב זה תלוי, תעשה סקר שוק קטן אבל מה שיותר חשוב מ30 שקל לפה או לשם זה האיכות. חשוב שקודם תקרא/תצפה בפורום או ביוטיוב על איך לצבוע, זה לא מדע טילים אבל גם לא פשוט, צריך לשים לב לדברים ולטכניקה אחרת אתה תתבאס. אל תקנה לפני שתחליט שזו עבודה שאתה רוצה/מסוגל לבצע. בסופו של דבר המטרה היא צביעה זולה וסבירה, מושלם זה כנראה לא יהיה.
    1 נקודה אחת
  28. הרבה רכבי ליסינג 0 ק"מ נרשמים על שם החברה ללא הערת השכרה/החכר
    1 נקודה אחת
  29. מעדכן. לא מדובר בקיץ הישראלי אלה בצירוף מקרים, לאחר החלפת כבל המצלמה לא עושה ריסטרטים.
    1 נקודה אחת
  30. אני לא מכיר בירושלים. יש מקומות כמו טופ קולור שמכינים לך צבע לפי קוד הצבע של הרכב, הם ספציפית אני יודע שמכינים גם בספריי ותוכל למצוא שם גם לכה ופריימר והכל. יש עוד מקומות, זה מה שאני מכיר. קוד צבע אפשר למצוא בדר"כ באיזור תא המנוע, אם לא אז או באיזור הדלתות, או באיזור הגלגל הרזרבי... צריך לחפש את התגית. אתה יכול גם להזמין מחו"ל אם אתה רוצה. מבחינת מחיר, אני לא יודע להגיד בדיוק על ספריי אבל אני מעריך באיזור 80-100 ש"ח בארץ, בחו"ל אולי יהיה קצת זול יותר (אלא אם המשלוח מייקר). דגש קטן על הלכה - חשוב לשים לב שהיא היא נגד UV. מבחינת טכניקה לצביעה, הכי טוב להסתכל ביוטיוב, זה הכי מובן ויש ים מידע. כדאי גם להתחיל ממקום יותר נסתר ולראות איך יוצא.
    1 נקודה אחת
  31. מה זאת אומרת? מגרדים את השאוורמה מהעמוד עם השיניים. שאוורמה בלאפה עם חומוס זה שמזמינים מנה לתינוק.
    1 נקודה אחת
  32. כדאיות כלכלית בטוח אין פה. יש פה פרמיה שאתה משלם על הנוחות שבליסינג והתענוג שברכב חדש. למעשה מעבר לתענוג יש יתרון אמיתי במערכות הבטיחות המתקדמות שיש ברכב חדש. ככלל (כמובן יש יוצאי דופן): עסקת ליסינג יקרה יותר מקנייה ואחזקה של רכב חדש, אחרת חברת הליסינג הייתה מפסידה. קניית רכב חדש יקרה יותר מקניית רכב משומש בעיקר בשל ירידת הערך. בדוגמא שלך, עלות חודשית של המאזדה של הדוד למשל תעלה (כמובן הערכה עם המון ספיירים): 300 שח ירידת ערך 300 שח ביטוח 400 שח אחזקה סהכ 1000 שח בחודש. חצי מהצעת הליסינג. (שוב, יותר סביר שהמספר האמיתי לאורך זמן יהיה 30% פחות, בערך 700 אבל מילא) אני הייתי ממליץ לך לבחור לא בזה ולא בזה. לקנות רכב סופר מיני או מיני משומש בשנתון גבוה מהמאזדה ועם ק"מ נמוך יותר בסביבות 40 אשח. אם אתה לא רוצה להתעסק ביד 2 יש מעט(!) מגרשי רכב מומלצים יחסית מהם אתה יכול לקנות רכב מבעלות פרטית בלי הרבה כאב ראש. אם בכל זאת חשקה נפשך בליסינג שים לב לתנאי הביטוח. מה ההשתפות העצמית וכמה תשלם בגין פגמים בסוף עסקה. כדאי מאוד "לבטח" גם בהקשר זה אחרת עלולים לקרוע אותך כשתחזיר את האוטו.
    1 נקודה אחת
  33. מימן הוא היסוד הנפוץ ביקום אבל הרוב המוחלט של אטומי המימן בכדור הארץ כלואים בתרכובות שמצריכות השקעת אנרגיה רבה כדי לשחרר אותם. הפקת המימן זו רק התחלת התהליך. צריך גם לדחוס את המימן ולהוביל אותו ליעד. בגלל כל אלו, מחיר תדלוק במימן יותר יקר מתדלוק בבנזין למרות שהבנזין ממוסה הרבה יותר. https://www.greencarreports.com/news/1130717_another-fuel-cell-outage-hampers-bay-area-fuel-cell-drivers
    1 נקודה אחת
  34. היה לי משך חודש את הלנסר ספורטבק 2015 1.8. הרכב לא מרגיש נמרץ במיוחד, 140 כ"ס, הגיר הרציף די מסרס, במיוחד בזינוק, אחר כך יותר טוב. ללנסר יש גם מנוע 1.6 עם 117 כ"ס. וגיר אוטומטי רגיל, עדיף על ה 1.5
    1 נקודה אחת
  35. התמונה הראשונה היא סטנדרט שנקרא ISO למערכות סטריאו לרכב,והתמונה השניה היא של צבעים של חוטים ולמה הם שייכים (זה עקרוני בלבד ויכול להשתנות מיצרן ליצרן ובטח סיני). מקווה שזה עוזר
    1 נקודה אחת
  36. לא יודע מי אישר לבחור לפרסם דבר כזה, אבל לפרסם את זה כשכתוב לך בשורה בפרופיל "Just raised $235M, We are hiring top AI talent!" זה לא הכי חכם
    1 נקודה אחת
  37. כן, מודל 3 היא מכונית פרמיום סדאן וזו המשבצת עליה היא יושבת בכל העולם. זה שאי אפשר להתקין במסך שלה וויז זה בהחלט מעצבן, אבל ממתי מכונית פרמיום נקבעת לפי סוג מערכת הניווט שלה? ולא, הטיגואן שלך ממש לא מרגיש יותר פרמיום מהטסלה. לגבי האיוניק 5, על פניו נראה רכב מדליק לאללה.
    1 נקודה אחת
  38. לא בטוח שריכוז שרשורים זה רעיון טוב. גם ככה לפעמים לא מסתכלים ומפרסמים משהו שהיה צריך להיות בנעוצים. אם הם מוחבאים בריכוז אף אחד לא ישים אליהם לב. זה גם מסרבל את מי שרוצה לדעת מה חדש בתחום מצלמות הרכב (או מכונות גילוח ) תשקלו להחזיר את המצב לקדמותו.
    1 נקודה אחת
  39. שני דברים מפריעים לי : 1. סימני תיקון במנוע. 2. אין מי קרור במיכל עיבוי. כל היתר פחות משמעותי.
    1 נקודה אחת
  40. טוב, אז הלכתי לתומי למוסך, הראיתי את התקלה, והם טיפלו בעניין ללא אומר ודברים, ללא ויכוחים ללא צעקות ובאוירה נעימה. אולי כל המוסכים מתנהלים ככה, אין לי נסיון... אבל די הופתעתי מכך שלא ניסו להתנער או להתחמק בשום צורה. מדובר ב"ש.ע.מ. כהן חשמלאות וצמיגים" ברחוב אהליאב בירושלים (מקווה שמותר לתת פידבק כזה לפי חוקי הפורום, זה לא פרסום סמוי אלא פשוט לקוח מרוצה, מגיע להם!), תיקנו את הצינור (מקווה שעל הצד הטוב ביותר), ומילאו גז, וללא כל תשלום או בקשת תשלום. הלוואי וירבו מוסכים כמותם.
    1 נקודה אחת
  41. קיבלתי לרגע דז'ה וו מבטר פלייס. באים אנשים, שהתקווה (כנראה היחידה) שלהם היא למכור מערכת תחת אילוץ חוקי, ללקוחות שמחויבים ע"י החוק לקנות מערכת כזו, שכנראה לאותה מערכת אין הצדקה כלכלית בשוק החופשי, ומתלוננים שלקחו להם את האוליגופול שלהם.
    1 נקודה אחת
  42. הזעקה של החברות רק מראה איך כל התקנה הזאת היא מהלך של לוביסטים מסריח כל הורה שחושש שזה יקרה לו יכול לקנות מערכת איזה שהוא חושב שתעזור לו לא צריך חוקים שיזרו לישנוניים להתעורר
    1 נקודה אחת
  43. אתה אומר את זה כאילו רוב הרוכשים לא מרוצים, ויש איזה מיעוט שכן... כ-2800 טסלות כבר נוסעות בכבישי ישראל ואני מניח שלא ציפית שכולם יהיו מרוצים. בטח ובטח כשהרוב המוחלט רכש את הרכב בלי לראות אותו או לשבת בו, ומה לעשות, לא כל רכב מתאים לכל אחד, בטח ובטח לא רכב שונה וייחודי כמו טסלה. אני גם בקבוצות (כמעט כולם אפשר להגיד והמוח שלי נטחן יומם וליל...) ואני יכול לומר בוודאות שהרוב המוחלט מתים על הרכב. בקרב חברי האישיים נוסעות 7 מודל 3 וכולם מבסוטים אש מהרכב. אני לא אומר שאין בעיות, השרות רחוק מאוד מלספק כרגע, והבלאגן שם די חוגג, אבל בוא נשים את הדברים בפרפורציה.
    1 נקודה אחת
  44. האפל המדובר אכן עונה להגדרות של קל משקל / עמיד / אמין, והמקלדת שלו קרובה לשלמות. רק תוודא קודם במה משתמשים בבית הספר - לאחרונה מתבצע מעבר הדרגתי מפתרונות מבוססי חלונות/מייקרוסופט (בעע) לעבודה דרך הדפדפן - אם זה אכן כך גם אצל הילד, אז אין יותר שום צורך במחשב מבוסס חלונות והאייר יהיה מושלם לצרכים. מבחינת זמני סוללה - לא צריך לסחוב מטען, לעולם.
    1 נקודה אחת
  45. הרצון לשטוף לבד לא מגיע מההיבט הכספי אלא מהיתרונות של שטיפה עצמית
    1 נקודה אחת
  46. לקרוא לזה "מרוץ" זה קצת מצחיק... אולי "מאוט"?
    1 נקודה אחת
  47. זה לא מצחיק. זה מראה כמה היצרן מעריך את היבואן הישראלי. אנשים לא כ"כ שמו לב בארבע שנים האחרונות 25%(!) מסך הייצור העולמי של האיוניק ההברידית נמכר בישראל. אני חושב שהם מתייחסים לישראל כסוג של מעבדת ניסויים בדיוק כמו פפיזר עפ החיסונים. (טוב נו קצת נסחפתי - אבל לא הרבה)
    1 נקודה אחת
  48. לאמא שלי יש bq לייזר, לקחתי ממנה לנסיון של כמה שבועות בנסיון לטפל בכאב בברך, מבחינתי זה בזבוז זמן.. פירקתי אותו מתוך סקרנות, אמנם אני לא רופא, אבל יש לי תואר ראשון בחשמל ותואר שני באלקטרואופטיקה. דעתי המקצועית שזה בלוף ברמת פלסיבו. עלות הייצור של המכשיר הזה היא כמה עשרות שקלים, אין שם שום דבר אקזוטי בפנים. מכשיר סיני ברמת יצור בינונית מינוס. מבחינה אופטית, יש שם דיודת הארה בהספק מגוכך.. לא רואה איך זה חודר השיכבה העליונה של העור בכלל.
    1 נקודה אחת
לוח הניקוד מוצג לפי אזור זמן ירושלים/GMT+03:00
×
×
  • תוכן חדש...