Jump to content

לוח ניקוד

  1. Liviur

    • נקודות

      26

    • הודעות

      4,163


  2. Fraysa

    • נקודות

      12

    • הודעות

      1,636


  3. פינדר

    • נקודות

      8

    • הודעות

      240


  4. hans

    • נקודות

      7

    • הודעות

      2,510


תכנים פופולרים

תכנים שצברו את הניקוד הגבוה ביותר בתאריך 18/10/20 בכל התחומים

  1. מכיוון שהנושא עלה במקום אחר חשבתי לשתף קצת את החוויות מתהליכי ראיונות בחברות הגדולות. לאורך השנים (ובשנה האחרונה בחיפוש עבודה האחרון) יצא לי לדבר ולהתראיין אצל כמה מהחברות הגדולות בתחום (אני מדבר ספציפית על משרות של פיתוח) ושווה לשתף קצת על החוויה. נתחיל מהגשת קורות החיים , מניסיוני ומניסיון של הרבה מחברי - הדרך הכי טובה להגיע לחברות האלו (שנוחתות אצלהם כנראה מאות אם לא אלפי קורות חיים למשרה היא אחת מה2 הבאות: 1. דרך חברים וקשרים - מה שנקרא referral - לכל החברות יש מנגנונים של חבר מביא חבר , מעבר לבונוס גיוס שהחבר יקבל - החברות האלו בהחלט לוקחות את ההמלצות האלו יותר ברצינות. ככה הגשתי כמעט לכל המשרות בסבב האחרון - וגוגל , פייסבוק ועוד כמה החזירו טלפון אשכרה יום אחרי. 2. עשיה עם נראות גבוהה - הרצאות , פרוייקטים קוד פתוח , תרומת קוד לפרוייקטים גדולים בגיטהאב. היו לי לא מעט פניות ישירות מחברות גדולות עקב דברים ציבוריים שעשיתי. זה נשמע הרבה יותר ממה שזה באמת מבחינת קושי והשקעה - אבל חשוב לעשות את זה ולא לטמון את הראש בעבודה. לגבי מבנה הקורות חיים עצמם - אני לא אכנס לזה כי קורות חיים לשוק הישראלי והאמריקאי ממש שונים , אם משהו רוצה לראות דוגמאות למה עובד בשוק האמריקאי - אני אשמח לשלוח. שלב הבא - הקשר עם המגייס. המגייסים בחברות הגדולות הם לא! כח אדם ולא האויב , הם הגורם שצריך לוודא את הפרטים וללוות אתכם (אתם בעצם הלקוח שלהם וההצלחה שלהם זה גיוס מוצלח). הם בעצם עושים את כל הקישורים , קביעת ראיונות , נותנים בהרבה מקרים טיפים ותיאום ציפיות לגבי הראיונות ולמה להתכונן וכו. אז כן - יש שיחה איתם של למה אתם רוצים לעבוד וכו - אבל גם לפני כל עניין הקורונה - פגשתי פנים מול פנים את המגייסות רק אחרי הימי ראיונות המרוכזים במעין שיחת offloading ומה הלאה. הם יהיו הרבה פעמים האנשים שילוו את כל התהליך עד להצעה הסופית. השלב הבא הוא שלב הסינון הטלפוני. זה כבר הראיון הטכני הראשון בסידרה. לרוב נעשה אונליין עם שיחת אודיו + שיתוף מסך כלשהו. פותרים 2 שאלות (לרוב) של אלגוריתמים / מבני נתונים. אם לא עברתם את השלב הזה - חזרתם לsquare one - נתראה עוד חצי שנה עד שנה. השאלות הן לרוב יחסית קלות עד בינוניות - אבל הצפייה היא לביצועים חזקים. (עוד לגבי השאלות וכו - בהמשך) אם עברתם את השלב הזה - מזל טוב - הגעתם כנראה להיות מזומנים לonsite. אונסייט בימים רגילים = הטסה או נסיעה ליום שלם של ראיונות back to back במשרדי החברה. היום הזה מורכב מ4-6 ראיונות של שעה אחד אחרי השני + ארוחת צהריים יחד עם משהו מקבוצה (לא ראיון). כתלות קצת במשרה זה יהיה 2-3 ראיונות תכנות , ראיון דיזיין וראיון עם המנהל / culture של החברה. (יש חברות שעושות את זה בצורה שונה - לדוגמא באמזון כל מראיין שואל גם שאלת culture/ מצבים) הראיונות הטכניים לרוב מורכבים משאלות קידוד. ברוב המקרים מבחינת השפה ישאלו אתכם מראש במה נח לכם לתכנת - תבחרו את השפה הכי נוחה לכם שאתם מכירים לעומק ויכולים לכתוב ולממש דברים בצורה טובה ונקיה - מהר. השאלות מיועדות לזה שיש לרוב דרך אופטימלית לפתור אותן גם מבחינת סיבוכיות וגם מבחינת מבנה הנתונים. בהרבה פעמים נותנים חלק מהפרטים (ובמיוחד ככל שהראיון יותר ברמה גבוהה - יש יותר ציפיה לשאול ולהבהיר את הפרטים בהתחלה) חלק חשוב מאוד מעבר להבהיר את הפרטים , לפתור את השאלה כמו שצריך ולכסות מצבי קצה - זה לדבר. הרבה וכל הזמן. להסביר מה אתם הולכים לעשות , מה האלגוריתם , מה המבנה נתונים וכו לפני שמתחילים לשפוך קוד , להראות שאחרי שהקוד כתוב עברתם עליו עם קלט לדוגמא וכו. הקוד לא צריך להיות מושלם מבחינת סינטקס - אבל צריך להיות נכון לוגית. וכן - תצטרכו לפעמים לממש דברים כמו עץ , מחסנית , גרף וכל מני אלגוריתמים של מיון , מציאת מסלול קצר , הכנסת איברים על עץ וכו. לרוב יש 2 שאלות כאלו בסבב או לפחות שאלה + הרחבה של השאלה. אז הצפייה היא לפתור אותן מושלם תוך 20 דקות. יש מקומות ששואלים / מערבבים את זה גם לנושאים יומיומיים (מה שנקרא domain knowledge) - אלו לא שאלות קלות יותר - למעשה תצטרכו להראות שאתם יודעים את שני הדברים. כדי להתכונן לזה - אחלה אתר עם המון שאלות , דוגמאות ואופציה להריץ את הקוד במגוון שפות ולדעת אם הוא יעיל זה leetcode האתר הזה הוא זהב. הסוג ראיונות הבא הוא ראיונות דיזיין / סיסטם / ארכיטקטורה. הראיונות האלו (אחד או שניים , תלוי ברמה) הם המקום שבו מנסים להבין את הרמה שבה פעלתם , כמה הייתם בורג קטן מול גורם מתכנן וכו. השאלות משתנות בסגנון אבל בגדול מדברים על מערכת / בעיה ידועה ואז מבקשים מכם לדעת איך הייתם פותרים אותה. לא מבקשים פה פתרון בקוד אלא בהסברים ודיאגרמות. לדוגמא - אם הייתם צריכים לתכנן את אובר - מה הייתם עושים. זו שאלה מאוד כללית ולכן המטרה הראשונה היא להבין מה באמת מצפים מכם ואם יש מגבלות כאלו ואחרות ידועות בשאלה. הצפייה (כתלות ברקע) גם שונה - אבל בגדול - טבלאות ומבני נתונים , api של השרת מול האפליקציה ואיך הוא בנוי , איך השרתים (ואיזה שרתים) , איך חוסכים קריאות (זה הרבה בapi ובחלוקה של הטבלאות) , באיזה כלים אפשר להשתמש להוריד עומס (פרוקסי , cdn וכו), הוספת פיצ׳רים ועוד. הקונטקסט וסוג השאלות משתנות בין המשרות והחברות - (גם קיבלתי שאלה הרבה יותר ממוקדת לדוגמא של פיצ׳ר במובייל של מה חדש. נשמע קטן - אבל הרמת חפירה והציפייה לארכיטקטורה מעולה היתה גבוהה). הסוג ראיון האחרון הוא הראיון ה״חברתי״ , עם ראש צוות או משהו בכיר מהקבוצה. אלו לא ראיונות fluff של תכונה חזקה ותכונה חלשה. אלו שאלות של מצבים שמתחילות בספר לי על פעם ש... (והמצב היה מורכב) ואח״כ מעבר מהחלק ההתנהגותי לחלק הטכני של מה עשית ומה היתה ההשפעה. לשאלות האלו יש מבנה לתשובה שנקרא באנגלית star - שמורכב מsituation task action result המצב - מה היה המצב המשימה - איפיון המשימה , מה היה צריך לעשות , עם מי לדבר וכו העשיה עצמה - מה נעשה , מה אתם עשיתם , מה היה החלק שלכם התוצאה - בצורה מכומתת מה היתה ההשפעה של זה. יש שאלות כאלו באינטרנט - ממליץ מאוד להכין את הסיפורים האלו מראש (ולפחות 5-6 של כל מני מצבים שונים). הם מראים לחברה מעבר לידע הטכני והיכולת לתכנן - את היכולת שלכם להשפיע על החברה והעשייה בתוך צוות. בתוך כל אחד מהראיונות האלו יש שלב של הצגה של שני הצדדים ושלב של שאלה או שתיים בסוף. כדאי גם לזה להכין שאלות מראש. ספר מעולה לקרוא על כל זה עם המון המון דוגמאות מעולות , הסברים לגבי התהליכים בחברות ספציפיות , הסבר של החומרים (אלגוריתמים ומבני נתונים) ושאלות לפי נושאים זה cracking the coding interview. זה ממש ספר חובה לדעתי לעבור עליו (כמעט) מקצה לקצה (כמעט כי - אפשר לקפוץ על השאלות advanced ואפשר לקפוץ על פרקים שפחות רלוונטיים - אחרי שווידאתם מה ישאלו מבחינת נושאים מול המגייס). הוא מספר על כל התהליך כולל שלבים של הכנה מנטאלית סביב זה. המקור השני הוא האתר שכבר ציינתי - leetcode. מבחינת הכנה - בסבב הקודם לקחתי לעצמי חודש ומשהו של לימוד ותרגול לפני שהגשתי קורות חיים בכלל , מה שיצא שאחרי חודש וחצי של תרגול עשיתי את הראיונות הטלפונים (עברתי את כולם , כולל פייסבוק גוגל ואמזון) , ואחרי עוד כמה שבועות אח״כ עשיתי את הימי ראיונות onsite (שם נכשלתי בפייסבוק בסבב אחד שלי ו למראיין היתה כימיה לא מוצלחת , מה לעשות גם טיפת מזל לא מזיקה). יש אנשים שמתכוננים משמעותית יותר. ומכיוון שכל השאלות האלו זה מעין ״שריר״ - מומלץ כמו חדר כושר - לחזור על החומר הזה פעם ב... ולתרגל קבוע כמה שאלות בשבוע כדי להישאר חדים. יש פה חברה שמתכוננים גם חצי שנה. מן הסתם בסופו של דבר יכולת וניסיון עוזרים המון - ויש אנשים שגם אם יעשו את זה 4 שנים במקום התואר - לא יוכלו ממש לפתור את זה - אבל חשוב להבין. זה לא דבר לעשות כלאחר מעשה. הגעתם לפה ואתם שואלים את עצמכם האם זה שווה את זה? לפחות לדעתי זה בהחלט שווה. גם מבחינת האנשים שאתם עובדים איתם (שבהרבה מקרים ומוצרים הם בטופ של הטופ) וגם מבחינת התנאים שהרבה פעמים נמצאים בטופ 80-100% בשוק (והפרשים יכולים להיות ממש פי 2 ואפילו יותר)
    20 נקודות
  2. אנקדוטה קצרה על מכסה מנוע שמסרב להיפתח. לפני כשבוע, רציתי לפתוח את מכסה המנוע ברכב שלי (פולקסווגן גולף 2016) כדי לבדוק משהו. שמתי לב שידית המשיכה זזה בחופשיות ולא נמתחת והמכסה לא נפתח. משום שיש לי מעט ניסיון, פירקתי את הפלסטיקה הסובבת את הידית וראיתי שחוט הברזל האחראי למשיכה תקין בצד הידית, לכן הנחתי את ההנחה הסבירה שהבעיה היא בקצה השני שנמצא בתא המנוע עצמו. לאחר מחקר קצר באינטרנט, ראיתי שמדובר בתיקון שאינו פשוט. רוב האנשים פשוט שוברים את הגריל כדי להגיע לשחרר את המנעול וקונים גריל חדש (הזוי מבחינתי), דבר שלא רציתי לעשות כמובן. לאחר המון חיפושים, לפתע הופיע סרטון של בחור אחד שמצא שיטה מעט מאתגרת יותר אך שאינה גורמת לנזק כלל. בעצם נדרש לשים חלק קשיח בין מכסה המנוע לגריל כדי ליצור מעט רווח ובכך לאפשר גישה לברגים של המנעול עצמו (שיושב על המכסה מתחת) ולשחרר אותם בזהירות עם מפתח 10 מ"מ. לפני שביצעתי זאת בעצמי, מפאת חוסר בזמן, לקחתי את המלצת החברים והלכתי למוסך היבואן ושלושה מוסכי פחחות מוכרים באזור המרכז ולהלן תשובותיהם: מוסך היבואן: אנו לא מתעסקים בזה, גש למוסך פחחות. מוסך פחחות #1: אני לא רוצה לקחת סיכון ולהרוס משהו (תודה על ההגינות, אך האם זו לא העבודה שלך?). מוסך פחחות #2: מדובר בעבודת פריצה מורכבת ואני לא יכול להבטיח שמשהו לא יישבר. קפוץ אליי מחר. מוסך פחחות #3: לאחר שלא הבין בכלל על מה אני מדבר, כשניסיתי להראות לו את הסרטון כיצד לעשות זאת הוא פשוט כעס עליי ש"אני לא מבין" וש"לא אלמד אותו איך לעבוד". אחרי ייאוש וכעס רב, קפצתי לחנות אספקה טכנית קרובה לביתי ורכשתי מפתח 10 מ"מ ארוך, ובנוסף אליו מפתח דומה עם ראש ראצ'ט וניגשתי לרכב. שמתי שני מברשות פלסטיק בין מכסה המנוע לגריל כדי לתת מספיק רווח למפתח להיכנס ולאט לאט התחלתי להוציא את הברגים. משום שבורג אחד נמצא עמוק יותר, העבודה התארכה אך סיימתי לאחר חצי שעה ואכן המנעול השתחר מהמכסה והמכסה התרומם. בתמונה: אחד משני הברגים המחזיקים את המנעול מתחת למכסה המנוע. ניגשתי לצד ימין כדי לראות את מה גרם לכך ואכן ישנה תקלה; הכדור בקצה של חוט הברזל האחראי למשיכה של הקפיץ יושב בתוך מלבן פלסטיק שחור ודק שעם הזמן נשבר מרוב שימוש. מיד התקשרתי לרון וביקשתי ממנו להזמין לי מנגנון חדש משום שאני מבקר אצלו מחר גם ככה. בתמונה: כדור הברזל (מסומן באדום) אמור להיכנס לתוך מסילת פלסטיק שחורה (מסומנת בירוק) שנשברה כנראה מאובר שימוש. כמובן שאיני מכליל, אך ניתן לראות דופס חוזר ברמת המקצועיות של המוסכים בארץ שלנו לצערי. במקום לבוא בגישה חיובית, תמיד הכול נעשה בגישה שלילית. מעבר לכך, האם זו לא עבדותם? אני בטוח שאני לא הרכב הראשון שזה קורה לו, ואני בטוח שזה משהו שקורה ברוב הרכבים שמגיעים לאחר תאונה. לאחר שביצעתי את העבודה בעצמי, והבנתי כמה לא מורכב זה, אני באמת הייתי בהלם שכל כך התעקשו לא לגעת בזה. עצלנות? חוסר מקצועיות? תגידו לי אתם. עם זאת, אני לקחתי את הסיפור לצד החיובי: גם פענחתי את התקלה בעצמי, גם חסכתי כסף וזמן וגם למדתי משהו חדש.
    11 נקודות
  3. מעשה שהיה כך היה. לקראת אמצע שנה שעברה החלטתי למכור את הפוקוס ולהתחדש ברכב בשביל הנשמה אבל גם בשביל המשפחה. התקציב של הרכב נע סביב ה 80-100K. בהיותי חובב רכב ובעל משפחה הדרישות היו: משפחתי, מנוע חזק, איכות פנים גבוהה, אבזור, ייחודי יחסית על הכביש ושיראה טוב. וכן, אם אפשר אמין. כל הדרישות שנאמרו הינם יחסיות. יחסיות למה? לפוקוס שהייתה לי. היו מספר מתמודדות: Volvo V40 2.0T, Audi A3 1.8, Mazda 3 2.0, Guilietta QV, Leon 1.8, BMW 118i. מטרת הפוסט היא איננה הבחירה, אז אני לא ארד יותר מדי לפרטים אבל בכל זאת אתן את נקודות המפתח. המאזדה 3, אמינות זה שם המפתח, גיר פלנטרי, אבזור בשפע ולא חסר כוח. אבל? רואים יותר מדי על הכביש, לי אישית זה הפריע וגם ה165 כ"ס הם של סוסים רזים. האאודי A3, נראת טוב חיצונית ופנימית עם עיצוב פנים מינימליסטי שאהבתי, מנוע נהדר, ייחודית יחסית על הכביש ועם 'הסמל הנכון'. אבל? גיר הDQ200. נכון - הקונצרן תיקן כבר את הכל. אבל לא קונה את זה. הלאון 1.8 נפל מסיבה דומה (כמובן שהוא שונה מאוד מהאאודי באופי ה'צעיר' שלו שמשפיעים על הפי'צרים של הרכב, כמו תאורת אווירה אדומה, סמלי FR מפוזרים וכדומה). ארצה אולי להתעכב מעט על הנושא של האמינות. למרות היותי בעל פוקוס, לא יצא לי להכוות מהנושא של הגיר, אבל זה בהחלט היווה גורם מזרז למכירה. יש משהו בתחושה של 'שעון מתקתק' שמרחף שגורם לאי שקט. זה מתעצם לאור העובדה שאתה רוכש רכב יד2 אינך יודע כיצד באמת בעלי הרכבים הקודמים נהגו בו, מה שמשפיע על אריכות חיי הגיר. נמשיך. הגוילייטה. מושלמת. איטלקית, תוצרת שאני אוהב. נראה טוב (לפחות אם לא מסתכלים לה בול בפנים, סורי). ובתקציב יכלו להכנס כמה QV נחמדות, שזה בכלל משדרג את כל החווית הנהיגה. עם 240 כ"ס וגיר TCT זריז אפשר לייצר פאן. אבל? הTCT הרובוטי פחות הטריד אותי מאשר הDSG אבל פנים הרכב קצת מבאס. החל מדשבורד מתנפח, ידיות דלתות בעלות 'פירוק מהיר', הגה בולבוסי (לטעמי), לוח שעונים מתחילת העשור - ובכלל, הכל מרגיש שם קצת עייף. העיצוב הנאה והקימורים של הדשבורד קצת מפצים וגם הכסאות המעולים בQV. אבל... לא עשה. על הV40 - למרות הכיוון הצעיר שאליו נראה שוולוו הלכה איתו היא עדיין וולוו במלוא מובן המילה. עבורי היא הייתה - אבהית מדי (למרות שאני בעצמי אבא ). אז נשארנו עם ה... BMW 118i. פה יקפצו החבר'ה יצקצקו בלשונם ויגידו - 'הנה זה הלין על אמינות תיבת הDSG וכרגע הוא שם את יהבו במנועי Prince הידועים לבוצה?' ואכן, ה118i F20 שאני רציתי היא בעלת מנוע N13B16. לא אכנס לפרטים יותר מדי אבל ישנם עדויות על בעיות בפועל עם המנועים האלה. לאחר שחפרתי בפורומים שונים באינטרנט - החשש קצת פחת אבל לא נעלם. עד שראיתי אותה: רכב שמבחינתי היה נדיר. גם 118i (השוק מוצף ב116i). גם רמת גימור Luxury (חבילת Business ממש ענייה). גם חבילת M Package (הגה, חצאיות, ספוילר, ליף קדמי, גלגלי 17", ומושבים עם תפירות... תענוג) . וגם הצבע... Estoril Blue שמאוד מאוד מחמיא לרכב (לטעמי). בנוסף, גיר פלנטרי ZF8 מעולה, מושבים נוחים ותומכים, הגה ספורטיבי, איכות הרכבה מעולה, מבודד רעשים יש מיזוג מאחור, מערכת מולטימדיה מאוד נוחה לשליטה, מצב Sport + שעושה שמח וכמובן... הנעה אחורית. לרכב גם דברים שלא אהבתי כמו העובדה שאין הזרמת אודיו בBT 🤦‍♂️, צמיגי Runflat, לוח מכוונים מעט מיושן (אבל מאוד ברור לעין) וגם קצת חסר סאונד ודרמה שקצת לוחצים. ראיתי וקניתי. למרות שהרכב היה יד גבוה (אני יד רביעית). שנת 2015. BMW 118i כחולה... שלי. הגענו למחציתו של סיפורנו. עבדכם הנאמן היה מאושר באדם. לאחר חיפוש קדחתני מצא רכב שמתאים גם ליום יום, למשפחה וגם פאן. האומנם? הרכב אכן חזק. 170 כ"ס הנעה אחורית. המספרים הם אחד לאחד כמו הפוקוס, רק שהפוקוס האטמוספרית סיפקה את המומנט הצנוע של 20.6 קג"מ ב4500, והבימרית סיפקה נתון מכובד יותר של 25.5 ב1500. יחד עם הילוכים שעוברים מהר מאוד אפשר לייצר קצב נסיעה מהיר. אבל אין פאן. כמו שרבים וטובים אמרו לפני לכוח מהר מאוד מתרגלים. אבל היה לי משהו קצת חסר. נו שויין - צרות של עשירים. קפצנו קדימה בזמן. ינואר 2020. טרום קורונה. עבדכם הנאמן מתחיל לשאול את עצמו שאלות. נכנסתי בלי מזיד ערב אחד של שעמום למחירון לוי יצחק - וחשכו עיני. הייתי מודע לירידת מחירים אגרסיבית יותר מצד מכוניות היוקרה, אבל לוי יצחק פשוט רצח את המחירון של סידרה 1. אולי זה היה מכיוון שהסדרה 1 החדשה נכנסה. אלוהים יודע. אני ידעתי שאין משמעות באמת למחירון למי שלא מתכוון למכור. אבל הלב התכווץ קצת. ואז גם קרו 2 דברים: אחד, הזדמנות עסקית שדרשה ממני מזומן מיידי והשני - מחשבה שלמרות איכויותיו של הרכב - הרי בסוף הוא לא קלע למשבצת שאותה רציתי למלא - רכב לנשמה. מפה לשם, מודעה הגיעה ליד2, מבול של מבלבלי שכל - אבל עם קונה אחד רציני שהבין, הכיר וחיפש אחרי הרכב (הוא זוכר את הרכב מהבעלים הקודמים). בלעתי את הצפרדע, ומכרתי את הרכב עם שכר לימוד / שכר השכרה תקופתי בדמות ירידת ערך של חצי שנה (חצי שנה... לא היה טיפול ולא טסט). בעל הרכב (יד חמישית) ממשיך להנות מהרכב עד עצם היום הזה. עכשיו מה עושים? יש רכב נוסף במשפחה - אבל אני צריך רכב. זול. אבל כזה שהוא בסדר. שלא יבאס חובב רכב יותר מדי. נפל הפור על פיאט בראבו. שנת 2010. רמת גימור דיינמיק. הבראבו בשעתו קצת כיכבה פה בפורום. חבילה משתלמת של מנוע Tjet אמין וזריז מרחב פנים סביר ליושבים מאחור (יש גם מיזוג), גיר רובוטי חד מצמדי שאפשר לחיות איתו בשלום. ומחיר שווה לכל נפש. קניתי. ישר אחרי הרכישה, החלפתי את הצמיגים והגלגלים ל15" של מיטו (ברישיון), ככה לעשות קצת נחמד על הלב (לא באמת הייתי יכול לנהוג עם רכב בעל טאסות פור גוד סייק). וזהו. יש חיישנים. צריך להחליף מערכת. הרכב עושה את עבודתו נאמנה. קצת מרעיש, קצת קופצני - אבל בסה"כ בסדר. השתנמכתי - אבל עם מטרה. לחזור בעתיד לחיפוש אחרי אותו 'רכב לנשמה'. עוד קפיצה קטנה בזמן. ספטמבר 2020. קורונה בחוץ. ימי טרום סגר חגי תשרי. עבדכם הנאמן חורש את המרחב הדיגיטלי והפיסי בחיפושו אחרי רכב נוסף. והפרמטר הראשון 'משפחתי' - עף מהחלון. ברגע שזה עף מהחלון, חשבתי למה לעצור בחלון? למה לא להעיף גם את הגג. נעיף את הגג. אז עכשיו אני מסתכל על קבריולט. אבל רגע? קבריולט זה עדיין לא שם. מה אני מחפש בעצם... המילה היא - רודסטר. משהו עדיין חסר - אהה כן - חובה גיר ידני. התקציב? העודף מהמכירת הבימרית וקניית הבראבו. והגענו למתמודדות: מאזדה MX5 NC. 😌Miata is always the answer הרי זוהי הבחירה הכי 'רציונלית' לא? התנהגות כביש מושחזת (לפחות בNC לא סטוק), מכלולים אמינים יחסית, טיפולים זולים, המון המון פאן, סחירות טובה מאוד (אולי קצת פחות בתקופה האחרונה) ומחירון שיורד באיטיות ואף עולה. אז נכון, היא מיושנת והיא קצת דומה לנקניקייה - אבל מיאטה זה אגדה, בחייאת! אז נכון, יש לה רק 160 כ"ס ומומנט של 19.2 קג"מ - אבל מיאטה קלה, בחייאת! ראיתי, נסעתי ונהגתי על מספר מיאטות. מבין על מה ולמה אוהבים אותם. אני... פחות. מה חסר לי? כוח. המיאטה מאוד ייחודית על הכביש, אבל לא ממש התחברתי לעיצוב של הדור הזה (דווקא אוהב את המראה של הדור הרביעי והראשון). חיפשתי משהו עם מקדם ייחודיות גבוה יותר וגם אחד שידע לקחת אותי קצת יותר מהר ל100. אתם עדיין כאן? מעולה. כי עכשיו הגיע הזמן להגיד ששקלתי פורשה. ליתר דיוק Boxster 987.1 ידנית, שחורה, 2007, שמורה, ק"מ נמוך,יד נמוכה, מטופלת אצל כדורי, אחרי החלפת קלאצ' ומנוע גג. שחורה. פורשה. צריך להגיד יותר? כן. צריך להגיד משהו על בעיית המנוע הIMS שיכולה להשבית את המנוע ביום בהיר אחד. נפגשתי עם בעל הרכב. בן אדם מדהים. התחברנו. היה לפני טרייד אין על S5. היה מוכן לרדת למחיר מאוד אטרקטיבי (סדר גודל של יונדאי i20 חדשה). ישר רצתי לעשות שיעורי בית על המנוע - ועל בעיות - ועל מה הסיכוי שאמצא את עצמי על צד הדרך מתבונן בערמת ברזל מעשנת ומתקתקת? עד שסיימתי לעשות את שיעורי הבית - ההזדמנות נגוזה. הרכב נמכר. לטובה? אולי... אבל נשארתי עם תחושה של החמצה. התחושה הזאת התחלפה מאוד מהר ברגע שהעברתי בעלות על הרכב הזה: BMW Z4 E85 3.0i ידנית. יצא הגורל ומצאתי את הרכב הזה, פורסם בערך לדקה וחצי ביד2 ואז ירד, המוכר התנדנד (לא מאשים אותו) בהאם למכור או לא למכור. בסוף הגענו לעמק השווה, הרכב נמכר. מבחינת נתונים יבשים, 230 כ"ס עם מומנט של 30 קג"מ שמגיע ב3500 סל"ד. מנוע הM54 בעל שישה צילנדרים טורי. הנעה אחורית (כמובן). גיר ידני 6 הילוכים של ZF. גג חשמלי. הרכב היה מטופל ביד אוהבת (קשה שלא עם רכבים כאלה). והוא באמת - רכב לנשמה. מהמעט שנסעתי איתו (ארור יהיה הסגר הזה) - מרגיש חיבור לרכב שלא הרגשתי עד עכשיו. התמכרתי לצליל של המנוע. התחושה הקליקית של ההילוכים, המשחק עם הקלא'צ - הרכב דורש ממך להיות יותר מעורב. הוא קשיח, יושב נמוך על הכביש והצמיגים לא אוהבים יותר מידי מהמורות וצריך לנהוג מאוד בזהירות על באמפרים. אבל כשאין באמפרים? חגיגה. אז מה עכשיו? מאוד רוצה להמקצע על הרכב ועל הנהיגה בו. מקווה לזכות בהרבה סופי שבוע איתו, טיולי נהיגה ומפגשים (אוף, שיחזור כבר). ימי מסלול בהחלט על הכוונת, וגם יום נהיגה אולי עם מדריך מקצועי בהחלט יכול לעזור. אם החזקתם עד עכשיו, רוצה לסכם ולאמר שאם יש משהו שאתם באמת רוצים - תשיגו אותו. זה שווה את זה. נכון, מהצד זה נראה ברדק (מכירה-קנייה-מכירה-קנייה-קנייה), אבל אם אתם אנשים שיודעים להתנהל בצורה כלכלית - ויש לכם קצת זמן זה שווה את זה. נכון, להחזיק 2 רכבים זה לא כמו להחזיק אחד (כפל ביטוח וטסט) קצת יותר כאב ראש אבל לטעמי שווה את זה. החיפושים היו החלק הכייפי - אבל לא כמו הרכישה ולהרגיש בעלות על רכב מיוחד. בשלב זה ארצה להגיד תודה ענקית ללא מעט חברי פורום יקרים שעזרו לי בפרטי לגבי התלבטויות שהיו לי, קצרה היריעה מלפרט 🙏
    4 נקודות
  4. לא הבנתי את ההשוואה לרכב "שנרכש חודש אחרי ייצורו ועולה לכביש סובל חיים הרבה יותר קשים מרכב שעומד שנה וחצי" אם רכשתי רכב ואני משתמש בו - ברור "שהוא סובל חיים קשים" ובגלל זה יש ירידת ערך ואני מודע לזה שקניתי רכב חדש ואני מוכר רכב משומש עם בלאי סביר.... אבל כשמישהו קונה אוטו "חדש מהניילונים" ומקבל רכב עם בלאי של רכיבי גומי/פלסטיק כי הרכב עמד שנה בשמש זה מבאס....
    4 נקודות
  5. שמע, זה שמוסך היבואן אמר שהוא לא מטפל בזה זה ביזיון. אני מצפה ממוסך מורשה יבואן שיקבל כל סוג של תקלה ולא משנה מה היא, גם אם זה אומר עבודה חיצונית בכלל.
    3 נקודות
  6. פוסט נהדר. תודה! השנקל שלי: - ברחבי הבלוגוספירה הישראלית היה נהוג פעם להתלונן על ״סיגי מכוח אדם״ ועל תהליך גיוס/סינון המועמדים. בגדול הטענה הייתה שהסינון הראשוני מבוצע על ידי חבורת מגייסות נטולות ידע טכני שרק השתחררו אתמול מהצבא והן רק מחבלות בתהליך על ידי בדיקת כל מיני התאמות לא רלוונטיות באישיות. חשוב לי לציין שאין לי מושג אם זה היה נכון או לא, אבל מה שבטוח - זה לא המצב כרגע! לפחות בעולם התכנות, המיון הבסיסי שבודק ידע טכני מגיע בשלב מוקדם, השיחה הראשונה אחרי שיחת ההיכרות, ולפעמים אפילו בשלב של שיחת ההיכרות. - השאלה ״האם התהליך מזין את עצמו?״ היא במקום - יש מעט תחומים שבו תהליך הגיוס כל כך מורכב וארוך ורב-שלבי. זה מבאס, אבל יש לזה הצדקה - הרבה הרבה הרבה יותר זול לערוך גיוס רב שלבי מרובה מבחנים מאשר לשלם ״חודש ניסיון״ בעלות שכר של מתכנת בכיר (סתם לדוגמה). מוגש כמחשבה למי שטעה לחשוב שהייטק זה תןביס עם פלייסטיישן בלובי...
    3 נקודות
  7. התייחסתם רבות לסוגיית מציאת עיסוקים לילדים כתחליף לזמן מסך \ בהינתן והמכשיר לא ברשותם. הם מסוגלים למצוא לעצמם אחלה עיסוקים יצירתיים לבד, ללא שום צורך בהכוונה מצידנו. ולראיה כשמכשירים מתרוקנים מסוללה ונכנסים לטעינה, הילדים הופכים סופר יצירתיים, משחקים יחד, בונים דברים, הם מאוד עצמאיים ובאמת שלא מנג'סים. (שנינו עובדים במשרה מלאה עם זמינות די גבוהה) ז"א מסוגלים יפה מאוד להעסיק את עצמם ללא מדיה דיגיטלית פשוט קל להם להתמכר למסך הזה. (וקל לנו ההורים לפעמים לאפשר את ההתמכרות הזו, העיקר שיהיה שקט) אני מחפש אפליקציה שתעזור לתת "דחיפה" לכיוון הנכון, שתעזור להגביל באופן אוטומטי. מאמין בשקיפות מול הילדים , כך שידעו כמה זמן מסך יש להם ביום. וינצלו אותו בהתאם.
    3 נקודות
  8. לא יודע על סמך מה אתה אומר את זה. מהנסיון שלי וממה שאני מכיר, יכול להיות שהשכר החודשי יהיה דומה, וזהו. מעבר לשכר החודשי, סטארטאפ יציע לך אופציות שאולי יהיו שוות משהו, אבל רוב הסיכויים שלא תרוויח מהן. החברות הגדולות יציעו לך בונוס שנתי של 2-4 משכורות וחבילת RSU שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים. לשום סטארטאפ אין אפשרות להציע דבר כזה.
    3 נקודות
  9. כל מי שכאן מפחד ממהפכה סוציאליסטית בישראל צריך להגיד תודה לפרץ. לדעתי ההתבטאויות שלו לפני שנה על זה שהעשירים בישראל לא משלמים מספיק מס קברו סופית את מפלגת העבודה. אין כ״כ קונים לסחורה הזו.
    3 נקודות
  10. יש לי מזה כמה חודשים לקסוס IS250 נחמדה, לפני כחודשיים נדלקה מנורת טעינה. חשבתי ב"חוכמתי" להזמין אלטרנטור מרוק אוטו ולהחליף לבד- בכדי לקצר את הסיפור, האלטרנטור שהגיע לא היה מתאים/תקין ולא כיבה את הנורה. בסופו של דבר שיפצתי את הישן שלי בארץ והחזרתי אותו והבעיה נפתרה. על הדרך פרקתי והרכבתי פעמיים את האלטרנטור (עבודה מסריחה ופוצעת במיוחד, כשעתיים של עבודה עצמית) והתמקצעתי בזה, אז אני חולק לטובת מי שאולי יהיה מעוניין בעתיד. דגש - זו עבודה קשה, מסובכת, בעלת פוטנציאל הסתבכות לא מבוטל - ממש לא למתחילים!! כלים נדרשים : ראטצ'ט 1/4" וראטצ'ט 1/2" ידית כח או איזה צינור שמתלבש על הראטצ'ט 1/2" בכדי לתת מנוף לשחרור מותחן הרצועה. בוקסות 12 ו 14 מ"מ בדרייבים הר"מ. מפתח או בוקסה 10 מ"מ לקטבי המצבר. מאריכים שונים החל מקצרים (כ 5 ס"מ) ועד ארוכים (כ 20 ס"מ) חשוב ביותר - מוט מגנט טלסקופי, אתם תצטערו מאוד אם תתחילו את העבודה בלי כזה! שפיץ פלאייר יעזור לכם גם. תאורת מכונאים כלשהיא. מברג קטן שטוח/טסטר לחילוץ הקליפסים של מגני תא המנוע. מעבר לכך לא צריך כלום ואין צורך בהרמת הרכב, הכל מתבצע על הרצפה. שלבי העבודה : 1. ניתוק קוטב שלילי של המצבר קודם כל (המהדרין מנתקים גם חיובי) ואחסונם באופן שלא יצור מגע כלשהו בזמן העבודה. בוקסה 10 לשחרור הבורג המהדק ושליפת הכבלים מעל הקטבים. 2. מפרקים את מכסה הפלסטיק המרכזי של תא המנוע שיוצא במשיכה קלה. מפרקים את מגן הפלסטיק הקדמי והשמאלי (במבט של הנהג מתוך הרכב) על ידי הכנסת מברג קטן שטוח מתחת לעיגול שבמרכז הקליפס והקפצתו למעלה, מומלץ להצטייד בשיקת קליפסים מעלי אקספרס בעלות זעומה קודם לכן. בלקסוס הם עולים 7 ש"ח לאחד (!!). מגיעים למצב הזה בתא המנוע. האלטרנטור נראה בצד ימין בחזית למטה של התמונה עם פולי שחור במרכזו. 3. מצלמים למזכרת את הצורה שבה הרצועה עוברת על כל הגלגלות 4. מלבישים ראטצ'ט או ידית כח עם בוקסה 14 על המותחן ומזיזים אותו לכיוון שמאל כדי לשחרר את המתח ברצועה ולהוציא אותה מעל אחת הגלגלות ואז מוציאים מסביב כל האחרות. בהזדמנות של העבודה הזו כבר החלפתי רצועה ל 7PK1550 תוצרת בוש צרפת בעלות 130 ש"ח. הרצועה שלדעתי היא המקורית בת 160K ק"מ עדיין נראית מצויין. 5. באמצעות ידית כח ובוקסה 14 (או 12, לא זוכר) מפרקים את גלגלת הסרק, אחרת היא תפריע להוצאת האלטרנטור. 6. בוקסה 14, ידית כח, מפרקים בורג תחתון קצר ועליון ארוך של האלט'. 7. בצד ימין של האלטרנטור כשאתם עומדים מול המנוע, יש מעין בראקט מתכת שאליו מתחבר קליפס פלסטיק שמחזיק את צמת האלטרנטור במקום, צריך לפרק אותו בעדינות עם ראטצ'ט 1/4 ובוקסה 12 תוך כדי שאתם מצמידים את המוט המגנטי אחרת תאבדו את הבורג במעמקי המנוע. הוא כאן במרכז התמונה. וככה הוא יוצא 8. באמצעות שפיץ פלאייר או מברג מפרידים את התפסן פלסטיק האפור של צמת האלט' מעל ה Stud שהוא תפוס בו עד כאן הסתיים החלק הקל של העבודה בחלק הקדמי של האלט' ומפה מתחילה החגיגה ה [email protected]#[email protected]# האמיתית של העבודה בחלק האחורי. 9. תוקעים את האצבעות ונשרטים כהוגן ברווח הצר, ומזיזים אחורה ולמעלה את כיסוי הגומי שמגן על כבל הפלוס הראשי של האלט'. באמצעות מאריך ארוך ומוט מגנטי משחררים את האום 12 שמחזיק אותו מחובר לאלט' - זהירות! מאוד מאוד קל להפיל את האום פנימה, אני עשיתי את הכריכות האחרונות עם המוט המגנטי בלבד (אי אפשר להגיע עם האצבעות) 10. פה אתם הולכים להיפצע כהוגן יש לשחרר את הקונקטור של האלט' בלחיצה משני הצדדים ומשיכה. צריך ידיים של סינית בת חמש, או שפיץ ממש ארוך, או סייעתא דשמיא, תסתדרו איכשהו. 11. עכשיו הגעתם לקרם דה לה קרם!! אום 12 שמחזיק מעין רגל שמחברת בין האלטרנטור לבלוק המנוע. באנגלית זה נקרא The hell nut כי הוא לא נגיש, בקושי נראה ואם אתה לא יודע שהוא שם בחיים לא תוציא את האלט'. הוא נראה כאן ממש בתחתית התמונה. שימו לב לא לפרק את האום שמעליו!! זה שייך לסעפת הפליטה שבצבע חלוד. תצטיידו בתאורה טובה, שפע של סבלנות, ראטצ'ט 1/4 עם מאריכים ומפרקים ומוט המגנטי כמובן כי זה פשוט בנוי ליפול לתוך תא המנוע. בסוף הדרעק הזה יוצא 12. עכשיו מנענעים את האלטרנטור קצת הצידה וקצת באלכסון כדי לשחרר את הרגל מהגוז'ון שהיא עליו, זה נראה ככה אז מגלים שיש גוז'ון קטן שבולט בדיוק מעל האלט' בתמונה הזו ומפריע, אפשר להוציא אותו עם בוקסה בגודל 5/32 אינצ'י או 4 מ"מ. 13. באמצעות בוקסה 10 פותחים 3 אומים שמחזיקים את צמת החיווט הזו כדי לתת עוד קצת מקום להוצאת האלט' טיפה מרימים אותה ואז אפשר להוציא את האלט' זהו זה! הרכבה בסדר הפוך עם פטנט קטן שלמדתי - להדביק את האומים לבוקסה עם נייר דבק, ואז הן לא נופלות לתהום.
    2 נקודות
  11. יוגב, רוב המכוניות בשנים האחרונות מגיעות עם ניילון לבן על כל החלק העליון של הרכב (זה כבר סוגר את הפינה של ג'ינג'ים ומזהמים ש"מתיישבים" על הרכב). הבעיות שאתה מתאר אחרי כמה שנים הן לא בעיה של איחסון ממושך של כמה חודשים או אפילו שנה או שנה וחצי, אלא שהן בעיה של "אוי, חירבנה לי ציפור על האוטו - נו טוב, שבוע הבא גם ככה אני לוקח את האוטו לשטיפה".... רכב מיועד להיות ב-ח-ו-ץ. אם הוא עומד בנמל אילת (לחות נמוכה מאוד) או נמל תל אביב (לחות גבוהה מאוד), אזי שבאילת - כמו שאמרתי - הוא עדיין במלון 5 כוכבים ביחס למה שהוא עובר אצל לקוח *ממוצע* (זה לא אתה - ואתה יודע מה ? גם לא אני). איציק באחוזים- כמה פיח\בלאי הוא מפתח ב 8-15 ק"מ שהוא נוסע עד שהוא מגיע ללקוח ? בגלל שהמספר כ"כ נמוך אני מעגל כלפי מטה: 0.
    2 נקודות
  12. אני שם לב שברוב התגובות שלך אתה מצדד הזנחה או אחזקה מינימלית לרכב. יכול להיות שבבעלותך רכב חברה, והזלזול כבר שולט ביחס שלך אליו.
    2 נקודות
  13. בגדול מאוד - הקורות חיים האמריקאים הם לא רשימת המכולת הרגילה הישראלית אלא מאוד ממוקדים בהשפעה של מה אתה עשית. הפיסקה הראשונה היא מה יש לך להציע לארגון (למה שיקחו אותך) כולל ההיילייט של מה שעשית , אח״כ שם חברה , משפט עליה ואז כל שורה היא משהו שעשית ואיך זה השפיע (בצורה מכומתת) על החברה. אם עשית משהו ולא ציינת את הסקייל שלו או איך הוא באמת השפיע מבחינת החברה , הלקוחות , כמות האנשים פנימית שניהלת וכו - זה הרבה פחות משמעותי ויתייחסו לזה בהתאם. התהליך הזה (יום ראיונות ארוך) מקובל גם לשאר התפקידים - ויש לו צורה שונה לפי תפקיד. אולי ההתמקדות באלגוריתמים קצת השתוללה בשנים האחרונות , אבל מבחינת הערך של התוצאה - השיקוף לאיכות המועמד מוכיח את עצמו. החברות האלו זזות מהר - אם משהו לא היה עובד - לא היו מפחדים לזרוק תהליך לפח. כי זה לא המושג , המושג בא מעולם המניות אגב , לא מעולם הטק - לכן יש דברים כמו גאמפא שכן כוללים אותם. גם מייקרוסופט בטופ ללא ספק ומראיינים בסגנון. אין שום סיכוי שסטארטאפ ממוצע יוכל להתקרב בתנאים. יש ״חדי קרן״ שכן , אבל בממוצע אפילו לא קרוב. כן - הם יהיו שווים או אפילו יותר טובים במשכורת בסיס לפעמים - אבל ככל שהתפקידים שהמשכורות עולות - המרכיב המנייתי והבונוס (המובטח , אני לא מדבר כרגע על תוספות ביצועים) יכולים להגיע ל30-40 אחוז מהמשכורת ולפעמים אפילו להרבה יותר. אני אתן לך דוגמא - אמזון מגבילה את החלק של המשכורת בארה״ב - לסביבות ה170 אלף דולר שנתי (יותר בוואלי וניו יורק) - שזה מספר שסטארטאפים עוברים - אבל אז אתה יכול בקלות לקבל גם יותר מ100 אלף דולר במניות ובונוס חתימה (ובמשרות בכירות גם יותר מכפול מזה). זה בכסף תכלס - לא באופציות שב99% שוות כמו הנייר שהן מודפסות עליהן. הפוטנציאל שתצטרף לsnowflake הבא קיים - אבל לכן מדברים על משכורות לא רק על הבייס אלא על מושג שנקרא total compensation ובמספר הזה - אין לסטארטאפים באמת יותר מדי סיכוי (או רצון) להשוות - גם אם התואר הוא הרבה יותר מפוצץ. גם רוב החברות בשוק לא מנסות להשתוות אלא יותר לכוון ל50% בפעמון השכר ששם הסטארטאפים בהחלט נותנים תחרות טובה. שווה להעיף מבט באתר כמו levels.fyi כדי להבין קצת מספרים. לגבי ה״מחיר של לעבוד בכזה סקייל״ - הוא לא שונה מהחלקים האינטנסיביים בחיי סטארטאפ (רמז לא נולדתי לתוך חברה גדולה). יש חברות ״רגועות״ יותר, ללא ספק , ויש מחלקות עם שם גרוע מאחרות (אם אתה עובד ישירות על סרביס של aws שמשרת שליש מהאינטרנט לדוגמא ....) אבל בגדול - זה לא מאוד שונה. כן יש לחץ ותחרותיות יחסית ברמה האישית - אבל גם זה מ א ו ד תלוי מקום. מילה לגבי המצג שווא - היכולת למידה והשימוש באלגוריתמים האלו היא נדירה. אבל כשכן - זה ההבדל בין עלות לינארית ל אקספוננציאלית של שרתים לדוגמא עבור שירות של מליוני משתמשים ... כן - ללמוד חצי שנה זה לנסות לעשות סוג של מצג שווא - אבל להשקיע חודש חודשיים כדי להיות חד באמת על החומר ולא עם הראש תקוע בעבודה - לדעתי כן מראה משהו על האנשים. את החצי שנה משקיעים בעיקר בוגרים חסרי ניסיון (ולרוב זה לא באמת משתלם) , יש גם שלב (לדעתי) של diminishing returns שבו האקסטרה תרגול כבר פשוט לא עוזר. בנוסף כמו שתארתי - החלק של השאלות האלו הוא מוגבל. אם משהו עובר אותן פנטסטי אבל לא מסוגל לעשות דיזיין (שדורש פשוט ניסיון - כי השאלות האלו מ א ו ד שונות אחת מהשנייה) או לספר על מצבים מורכבים - הוא פשוט לא יעבור , או אולי יכנס ברמה של בוגר אוניברסיטה. (לרוב אגב לא יכנס)
    2 נקודות
  14. Stum, שמע אתה כוכב... שלחת אותי לשמוע פודקאסט שאומר הפוך מהטענות שלך... אפילו הם טוענים שבסטארטאפ תרוויח פחות, אבל יש לך סיכוי (די קלוש) להרוויח הרבה מאקזיט. ואגב, הם עושים חישוב מאוד מוטה לרעת החברות הגדולות. הם לוקחים בחשבון בונוס שנתי של משכורת אחת ומענק אחד של RSU בגובה של כ100K דולר. בפועל, ממה שאני מכיר, בונוס שנתי ממוצע הוא 2-4 משכורות. מענק חתימה של RSU יכול לנוע בין חצי מליון למליון שקל, בחברות הגדולות (וזה כסף מובטח, לא אופציה). ובנוסף בד"כ מקבלים כל שנה עוד RSU, חוץ מהבונוס. הסיבות ללכת לסטארטאפ הן: 1. סיכוי להרוויח במקרה של אופציות 2. אופי עבודה שונה, אפשרות לצבור נסיון רחב ולהשפיע על המוצר הסופי של החברה
    2 נקודות
  15. זה נכון ליוצאי 8200, לא נכון ליוצאי ממר"ם. (שוב לפחות בבן גוריון) יכול להגיד לך שחבר מהלימודים שהיה יוצא 8200 קיבל פטור בסך הכול מ-3 קורסים בבן גוריון: מבוא למדעי המחשב, תכנות מערכות ומערכות הפעלה. קורסים שלרוב האנשים העלו את הממוצע והם שווים 15 נק"ז ביחד.
    2 נקודות
  16. ביצעתי ניקוי לפוטנציאומטר. לא שינה כלום, אחרי הניקוי ההתנגדות שלו 10.15K. התגובה נראית ליניאלרית לאורך כל טווח הסיבוב. קשה להאמין האמת שזו בעיה בפוטנציאומטר, מה כבר יכול להיות לו? ומה ישתנה אם אחליף אותו בחדש? למדוד טמפרטורה אמיתית לצערי לא יכול, אין מדחום מתאים. אתה צודק עקרונית, אמרתי בפעם הקודמת כשתיקנתי אותו שלא אתקן שוב. אבל תקופה כלכלית על הפנים עכשיו, אני עובד בהיקף חלקי בגלל המצב, יש לי זמן להתעסק בזה ומצד שני מעדיף לא להוציא עוד 1200 או 1500 ש"ח על תנור חדש אם אפשר לסדר אותו בשליש מחיר. זה כאמר לא היה התכנון המקורי אבל המצב הוא שיש עכשיו מעט הכנסה וזה לא ש 1500 ש"ח ירוששו אותי, פשוט מעדיף לא להוציא אותם או להוציא על משהו אחר.
    2 נקודות
  17. לאנשים שונים יש רגישויות שונות, ואולי אצלך זה נשמע אחת בגלל איזו וברציה שנוצרת בקיר. תזמין אותו אליך לקפה עם חיוך, ותדגים לו את הרעש. תסביר לו שאתה מבין את הצורך בשימוש במכונה ורק מבקש התחשבות בשעות או בבידוד אקוסטי כלשהו. הרבה יותר קל להגיע להסכמה מאשר לאכוף חוק שכזה, אם בכלל קיים.
    2 נקודות
  18. למרות שלא הבנתני 70% מהמושגים המקצועיים אחלה מאמר. נהנתי לקרוא.
    2 נקודות
  19. היי, -- פוטנציומטר זה בעצם נגד שניתן לשנות מכנית ומשהו מכני הרבה פחות אמין ממשהו אלקטרוני אך על פניו במקרה הנ"ל מדובר פשוט בבזיון ובחלק זול! הפוטנציומטר המדובר(RK11K1140) מתוכנן לחיים של 15 אלף סיבובים אני בספק שהגעת למספר הזה בכמעט שנתיים. - לפוטנציומטר יש טווח התנגדויות לכן בשביל לבדוק פוטנציומטר לא מספיק לבדוק אותו במצב קיצון אחד אלה יש לבדוק את שתי הקצבות של הטווח (Min=0 ohm, Max =10kohm) ובנוסף יש לבדוק שהשינוי מטווח אחד לשני הוא לניראי! זה פוטנציאומטר לינארי אתה יכול לראות זאת ב DATASHEET שצורף בהמשך. - הפוטנציומטר שלך הינו https://www.tme.eu/Docume.PDF על פי הDATASHEET יש לו אפיצות של 20% לכן ערכו יכול להיות בין 8Kohm עד 12k ohm אין לך ממה לחשוש אם הוא לא 10k, ואם להיות יותר טכנים זה בכלל לא משנה אם הוא 8Kohm או 12k ohm כי המעגל הדוגם של המתח הזה (A/D) מודד את המתח שנוצר על הנגד ולא את ההתנגדות שלו תאורטית אפשר להשתמש גם ב 100k ohm וזה יעבוד לא רוצה לצלול עוד לטכני ולהסביר פשוט תאמין לי. -ככול הניראה וממה שראיתי שאנשים כתבו בפורומים מה שקורה עם התנור הוא כאשר אנשים מציבים את הבורר לדוגמה על 120 מעלות בפועל אנשים מדדו(מד חום)לדוגמא 190 מעלות כלומר מה שקרה שהטווח זז ( אם יש לך אפשרות לעשות ניסוי כזה - מצויין!) וככה לאט לאט אנשים סיבבו את הבורר עד שהגיעו לסף כולשהו (לדוגמה 170 מעלות בבורר כשבפועל מדדו הרבה יותר) שניקבע בבקר וכאשר עוברים אותו הבקר נכנס למצב הגנה ( אצל כול אחד זה היה שונה לא בהכרח 150 מעלות) לא רוצה להכנס לטכני אבל ה"פתרון" של הוספת נגד זה לא פתרון אלה הזזה של הטווח לערך לא ידוע, עם "הפתרון" הזה אתה לא תדע מה הטמפרטורה באמת. ההמלצות שלי: --אם יש לך אפשרות וכלים למדוד טמפ' גבוהות תעשה ניסוי: תציב את הבורר של התנור לטמפ' מקסימלית שאין בה תקלה ותמדוד בפועל מה הטמפ' אלמנת לחזק את טענה ולראות שאנחנו בדרך הנכונה -- תבדוק את כל הטווח של הפוטנציומטר מ-0ohm עד 10kohm ותיראה שהשינוי הוא ליניארי וכמובן שהוא לא מסתובב 360 אלה מגיעה לקצה ונעצר. --אם אכן הבעיה בפוטנציומטר ננסה לתקן אותו, תעשה כמו שבסרטון מ 3:10 לשתי הבוררים שיש לך(לנקות את המגעים - לא את כול השחור זה החומר ההתנגדותי!+ללחוץ את המגעים, אל תוסיף את הנגד כמו שהוא עשה בסוף הסרטון!): * לא בטוח שזה יצליח אבל שווה לנסות! אך לבדוק: * עדיף כשהפוטנציומטר לא בתוך המעגל אלה אחרי שאתה מוציא אותו! --שלב אחרון אם הגענו לכאן צריך למצוא נגד תחליפי לדעתי זאת האופציה העדיף לקנות לך נגד טוב של Bourns או חברה מוכרת אחרת (תעשה את זה! אני מקווה שלא כתבתי את כל זה לשווא ) תעדכן! בהצלחה!
    2 נקודות
  20. עוד לפני הקורונה, אתרי רוב היבואניות היו פח אשפה מצופה בעטיפות נוצצות של גרפיקה. אין שום הבנה לתפקידו של אתר אינטרנט בתהליך הקנייה - יצירת lead למכירה והובלת הלקוחות הפוטנציאליים דרך סדרה מסוימת של לחיצות במקומות הנכונים עד להפיכת גולש מתעניין לקונה פוטנציאלי באחוז גבוה. זאת ^ תורה לא כ"כ מסובכת, ותיקה מאוד במונחי העולם המודרני, והיא חלק בלתי נפרד מ**כל** מוצרי הצריכה בימינו. עברה חצי שנה עם קורונה שלוחצת לשינוי מיידי כמו אקדח על הרקה - יוק. בנוגע לעלויות - כמה מתכנתים קבועים או לחלופין התקשרות קבועה עם בית תוכנה לא תעלה יותר מארנונה ושכירות של אולם תצוגה סגור + תשלום לעובדים שלא הוצאו לחל"ת. לפו הדוב - אפילו אם נניח שיש template לרכב, עדיין צריך ליצור את ה-funnel מבחינת חוויית קנייה, אין מוצר מדף כזה מכיוון שהוא צריך להיות תפור ספציפית למותג. לא קל אבל חיוני...
    2 נקודות
  21. הממצאים של פות"ש לא ניתנים לערעור, אבל מבחינת המסקנה - לא הייתי כל כך נחרץ. יצא לי להשתמש בצמיג בייגלה בלית ברירה בעבר ואף לנסוע איתו גם מעט יותר מהר מהגדרות היצרן וגם קצת יותר רחוק (לא מצדיק לכאורה, אבל הייתי חייב להגיע לעבודה ב- 5 בבוקר...). הכל עבר בשלום והצמיג השתמר בסדר גמור ובקושי הרגיש שונה מצמיג רגיל. הרכב היה בן קרוב ל- 3. לקבוע שרוכש רכב חדש צריך לזרוק את הצמיג לאלתר זו מסקנה מרחיקת לכת מהאירוע הלא נעים והמסוכן שחווה פות"ש.
    2 נקודות
  22. לא פתוח אלא עד סכום מסויים, שנחסם בעת שכירת הרכב. אישית אני מעדיף לשלם דמי שכירות מעט יותר גבוהים ולאפס את סכום ההשתתפות העצמית. אני לא בטוח שזה נכון כלכלית, והאפשרות לא תמיד קיימת, אבל אחרי ניסיון מר שהיה לפי לפני שנה וחצי (תאונה ופריצה לרכב במהלך שבוע השכרה אחד) אני מעדיף את השקט הנפשי.
    2 נקודות
  23. לרגע לא טענתי שזה מושלם או שזה מה שאני חושב שהכי נכון , רק אמרתי שזה מראה הרבה מעבר לאלגוריתם ויכולות של שנה ראשונה / שניה של תואר ושזה בפועל מה שהחברות הגדולות שואלות ומצפות ומה שבפועל צריך לעשות אם מכוונים לחברות שנחשבות הטופ של הטופ בתעשייה שיש המון תחרות על כל משרה. מפה כל אחד יעשה מה שימצא לנכון - בין אם מראיין או מרואיין 🤷‍♂️
    1 נקודה אחת
  24. ^ זה מקרה שונה לגמרי. אם זה משהו שאתה משתמש בו ביומיום, מצפה שאדם שיגיע לתפקיד מסוים ידע להשתמש בזה, יכיר את זה, או יקלוט מהר אינטואיטיבית בראיון מה היכוון - זה אחלה. אם זה חלק מסט הכלים שצריך להשתמש בהם ביומיום - זה מעולה לשאול על זה. אבל, שוב, יש סתירה בין "בפועל השתמש בזה ויודע לזהות מקרי קצה" לבין "צריך להתכונן שעות ארוכות בבית ולפתור שאלות בleet code". אף מתכנת שמחובר לעבודה שלו, לדעתי, לא צריך לפתור שאלות באתר כזה או אחר כדי להסביר דברים שהוא משתמש בהם ביומיום. על דברים אחרים כן יש מה להתכונן - איך לספר את זה, איך להדגיש אולי דברים אחרים שהם מעניינים. אבל דברים שאתה מתאמן או מייעץ לאחרים להתאמן עליהם בleet code זה משהו אחר. אבל אנחנו טוחנים מים. תודה על השיתוף של התהליך בכל מקרה
    1 נקודה אחת
  25. ומה היה קורה אם היית מרכיב אותם לפני 10 שנים טרי טרי ושם אותם בצד או נוסע בהם? אותו דבר. מכאן - שאין הבדל. זה לא האחסנה פגעה בהם
    1 נקודה אחת
  26. מצטער, אני לא מתחבר לרוח הכללית.לגיטימי לחלוטין למוסך כללי שהוא עסק פרטי, לסרב לבצע עבודה עם פוטנציאל גבוה לנזק. בעצמך כתבת שרוב האנשים שוברים את הגריל. ולהראות סרטון למוסכניק מה לעשות, זה בכלל מתכון לפיצוץ 😀 לעומת זאת המוסך המרכזי, אמור לדעת לטפל בכל תקלה ברכב.
    1 נקודה אחת
  27. לפי מה שאני רואה - ליבואנים שמוכרים כמויות בינוניות עד גבוהות - יש מלאי טרי בד"כ. ליבואנים שמוכרים מעט יש סיכוי להתקע עם מלאי וותיק, אבל אין שום דבר בטוח כאן. ובלי קשר - עם היחס שמקבלות המכוניות כאן בארץ מהבעלים שלהן (סלש חברות הליסינג) - השנה וחצי שהן עומדות באחסנה הן בית מלון 5 כוכבים לעומת מה שקורה להן ביום יום על הכביש אצל הבעלים החדשים. אצל רוב האנשים מדובר בהשחתת רכוש פר אקסלנס. איציק
    1 נקודה אחת
  28. אני גאה בעצמי... רשמתי בדיוק את מה שישה רשם כבר לפני כמה הודעות [emoji3]
    1 נקודה אחת
  29. שלום אצלי הביטוח מכסה שמשות מקוריות עד 15000 שח . לדוגמא , שמשה קדמית עולה 2500 שח .
    1 נקודה אחת
  30. תסתכל על הצמיגים הקדמיים שיורדים מהרכב ותראה, האם הסוליה נשחקה בצורה שווה. במידה והחלק החיצוני או הפנימי נשחק יותר, צריך כיון פרונט בוודאות. אצלי גם מודל 2016 ( עם 150 אלף קילומטרים ), והצמיגים הוחלפו כבר פעמיים. הסט השני הוחלף אחרי שעבר 85 אלף קילומטרים, ולא מצאתי לנכון לכוון פרונט כי השחיקה היתה 100% שווה. אם זכור לך מקרה בו אחד הגלגלים הקדמיים קיבל מכה יחסית חזקה מהמרכה או נכנס לבור רציני במהירות, תשקול בכל זאת להכנס לכיוון פרונט. זה לא סיפור יקר ( כ 250₪)
    1 נקודה אחת
  31. מה שכתוב בפוליסה קובע שמשה מקורית אז תקבל שמשה מקורית גם אם יצטרכו להטיס אותה מטימבוקטו
    1 נקודה אחת
  32. לבסוף נקנתה יונדאי טוסון 2017 עם מנוע 2.0. אבא מרוצה מאוד.
    1 נקודה אחת
  33. למה? הן יותר מזיקות ממועילות לרוב המוחלט של החולים. רק בהידרדרות מאוד מאוד קשה מחברים אליהן. וזה גם ככה סיפור מהתחת כי בשביל ההנשמה צריך אינטובציה והרדמה. אז מי ישתמש בהן? עם ובלי קשר, הגל הראשון והמחסור במכונות הנשמה גרם להצפה עולמית של מכונות הנשמה, מפעלי רכב בארה"ב עברו לייצר מנשמים לדוגמה. בינתיים התברר שחיבור כל אחד עם סטורציה נמוכה למכונת הנשמה גורם לנזק ולא עוזר, ועדיף דווקא בלונים + מחוללי חמצן. אז נשארנו (גם העולם וגם ישראל בפרט) עם מלא מנשמים שאין להם מספיק קונים.
    1 נקודה אחת
  34. לפני כ-15 שנה, כשהייתי בצבא, הייתי קופץ לפני משימות לחמ"ל כדי להעיף מבט על תא השטח בו הייתי אמור להתמקם עם הצוות שלי, המצלמות שהיו לנו שם גורמות לדוגמה פה עם האוטובוס להיראות כמו טטריס. ואני מניח שעם התפתחות טכנולוגיית החיישנים (לפני 15 שנה לא היו סמארטפונים ובקושי היו מצלמות בטלפונים) הדברים שנגישים היום לגופים ציבוריים עם כיסים עמוקים (free money bro) יכולים לרדת לפרטים שיגרמו לכם לנוע באי נוחות בכסא. ו-י-ח-ד עם זה, עם כל הכבוד לתחושת החשיבות העצמית שיש לכל אחד מאיתנו: א, אנחנו ממש לא מעניינים אף אחד. ב, אף אחד לא צריך מצלמה כדי לדעת איפה אתם נמצאים, יש לכם שבב איתור בכיס. ג, ירידה לפרטים שיכולים איכשהו להוות הפרה של הפרטיות תגרור בהכרח דרישה להתעלם מהכלל (נפח תנועה, שעות עומס וכו'). עכשיו, אחרי שהכחשנו את א', והסכמנו עם ב', בוא נפרק את ג'. יש סיבה אחת בגינה הרשויות ירצו להתמקד במעשים של אדם ספציפי - אכיפה. אז אם אתם לא מחביאים גופות ליד המיקום של אחת המצלמות, סוחרים לידה בסמים קשים, או מקימים לידה מארב כדי לירות במכוניות חולפות - אתם לא מעניינים. אם אתם לא מפרים את החוק, המצלמה לא תסתכל עליכם, ולא צריכה להטריד אתכם. יתרה מזו, ויתקנו אותי מי שמכירים את החוק יותר טוב, לשלטון (מקומי/ארצי) אסור לאסוף מידע אישי אודות אנשים פרטיים שלא לצורכי אכיפה, בלי הסכמתם. כמו מה למשל? אני מכיר את הטיעון הזה ש"יש ארגונים שישלמו על המידע הזה המון כסף", ואני תמיד שואל מי, ולמה. ואיכשהו אף פעם אני לא מקבל תשובה קונקרטית. כדי שלחברה יהיה אינטרס לקנות עלייך מידע, היא צריכה (מה זה צריכה, חייבת) שתהיה לה גם יכולת "לשקף" לך את המידע הזה - או איזה עיוות שלו - חזרה, באופן מאוד אינדיבידואלי (או למכור אותו לחברה שיכולה לעשות את זה). לדוגמה, אם גוגל הייתה רק אוספת עליך מידע ולא מציגה לך פרסומות, או מציגה את אותן פרסומות לך ולעוד 20,000 איש שעונים על אותם שני פרמטרים שלך (זמן+מקום אם אנחנו מדברים על מצלמות) , היא הייתה פושטת רגל מהר מאוד. כשאנחנו מדברים על מצלמות שעומדות לצד כבישים, כל המודל העסקי הזה די מתאדה, כי כבר המציאו את הטכנולוגיה שמציגה לך מסרים על סמך מקום וזמן - קוראים לזה שלט אלקטרוני שוב, אם מדובר במצלמות בשליטה מבוזרת, המידע שהן אוספות עליך הוא אפסי ולא שווה כלום (היה בנקודה X בזמן Y) בעולם של ימינו. וזה בכלל אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזה אשכרה מה שהן עושות, כי אם הן עושות את זה, הן עושות רק את זה (מכוונות ללוחית הרישוי/תא הנוסעים ומתעדות את כל מי שעובר שם). הן לא יכולות - או לפחות קשה יחסית לחשב את עומסי התנועה לדוגמה (כי צריך מצלמה לכל נתיב) לכל הפחות בדיוק גבוה. אם כל הרשויות חולקות את מאגר המידע (מה שקשה לי להאמין שהן עושות, כי ישראל) אז, שוב, כל מה שזה יכול לעשות זה לדעת איפה היית ומתי וזה לא רק לא רלוונטי כי יש דרכים יותר יעילות להשיג את המידע (כאמור, גוגל טיימליין) וגם כי בהינתן הנתונים האלה (מיקום+זמן) הרבה יותר יעיל לדעת את הנתונים הסטטיסטיים (של זמנים+כמויות+סוגי מכוניות) כדי לדעת איפה לשים אילו פרסומות. ההסבר היותר הגיוני הוא שהמצלמות האלה נמצאות שם כדי: 1. לנטר עומסי/נפחי תנועה לקראת תחילת בניית/תו"כ פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לגוש דן (מתוכנן להיבנות חניון באזור שפיים). 2. לשמור על נהגים נורמטיביים במקרה של תאונת דרכים/פח"ע/פלילים.
    1 נקודה אחת
  35. אצלנו בחברה המגייסת עושה רק את השיחת טלפון ראשונה, כדי לוודא פרטים, לראות שהוא אכן פונה לאותה משרה, ולבדוק אם זה עדיין רלוונטי עבור המועמד. את הראיון הטלפוני הראשוני, וגם את הפגישה הראשונה עושה מי שאמור להיות המנהל הישיר שלך בעתיד. HR עצמם מעורבים רק בשלבים הסופיים, לפני חתימת חוזה, ולא יפסלו מועמד כי "לא התאים לפרופיל פסיכולוגי". אבל אני עובד בחברה בינלאומית עם הנהלה אמריקאית, אז אולי בגלל זה זה ככה.
    1 נקודה אחת
  36. טיעון מענין ולכאורה רלוונטי, הרי לא ניתן לצפות מנהג לחפש חניה ולקרוא את הטקסט בתמרורים מהנתיב השני. ואם בסרטון רואים שאתה בנסיעה איטית ולא מנסה לעקוף עומס.... אתה יכול לבקש את ביטול הדו״ח עם הטיעון הזה ולקוות שיתחשבו, אבל לטעמי הסיכוי לא גדול. אתה יכול גם לנסות את מזלך בבית המשפט, כי בהחלט יש פה התנהלות סבירה של נהג שמחפש חניה. אבל גם פה הסיכוי לא גדול, המערכת עובדת לטובתה היא. אבל לפחות באופציה הראשונה אין לך מה להפסיד, מלא פניה באתר העיריה וחכה לתשובה.
    1 נקודה אחת
  37. מישהו קרא לי? למרות שאני עומד בחצי מהקריטריונים במשפט... לגבי האתר של לובינסקי, לצערי זה נראה כמו עקב החלאס של החברה הזו כבר מזה שנים - הנהלה שדוחפת לקדמה, שיפור ומצוינות, ומשהו שאיפשהו בדרך הופך לפארטאץ', חוסר אכפתיות, וגישת "קודם למכור, אחר כך לא משנה" של דרגי נמוכים-בינוניים. אין שום סיבה או הצדקה (וכמו שציין @itaimoto כנראה גם לא ממש חוקי, אבל זה בקטנה כי זו לא המטרה כאן) שיופיע על מוצר מחיר - בטח ובטח שמחיר מבצע - ולא יהיה ניתן לרכוש את הרכב במחיר הזה. וזה עוד ניחא, אבל שיופיע דגם או שילוב של רמת גימור+מנוע שלא קיימת? זה ממש - ואני אומר את זה בכאב לב - אבסורד. הבעיה היא שכמו שאמר האנס, אתרי היבואנים (ואני עובד מול האתרים האלה בתדירות גבוהה) הם - במקרה הטוב - איומים. התחושה היא כאילו המנטרה המחנה היא "יש את icar ו-gear ועוד כמה אחרים שמעלים את הנתונים והמחירים לאתרים שלהם, אז אנחנו לא צריכים להתאמץ" ואז במקרה הטוב לא ממש משקיעים בפתרון איכותי עם מחשבה מאחורי, ובמקרה הרע הופכים את האתרים לפרסומת אחת ארוכה שכדי למצוא בה מידע אמיתי צריך לדעת בדיוק לאן ללכת או להיות מאוד עקשן/מתמצא. תוסיף לזה את העובדה שלא מן הנמנע ששני האתרים של לובינסקי נבנים ע"י גופים שונים (אתר הפרסומות/מבצעים ע"י חברת הפרסום, והאתר ה"אמיתי" ע"י מתכנתים in house או בית תוכנה שעובדים איתו), ולהצליח ליצור איזשהו שיח יעיל בין שני גופים כאלה נראה לי פחות ישים מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. That being said, האתר של לובינסקי (במיוחד החדש) הוא לא פחות ממדהים ביחס למקובל בתעשייה הזו. יש אתרים שאני נכנס אליהם ובאמת מתקשה להבין איך דברים כאלה בכלל אפשריים... יש יבואנים שבכלל לא טורחים להרים אתר אלא סתם מייצרים איזה דף נחיתה ובלחיצה על דגם מסוים הגולש נלקח לאתר הבינלאומי. סמלת, במשך איזה שנתיים אחרי שהיבוא של FCA עבר אליהם, הרימו רק עמוד 404 עם הכיתוב "בקרוב" או משהו בסגנון. ולנדרובר ש... אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל. אבל טעויות או נפילות של חוסר שימת לב (או חוסר שימת ז) נפוצות ברמה שבאמת כבר לא מעלה אצלי מחשבה שניה. דברים כמו אלה: ואלה סתם שני האתרים הראשונים שנכנסתי אליהם. הקטע הוא שישראלים, עם כמה שאנחנו מתים על "האיביי" ו"עלי", כשזה נוגע לרכישות גדולות, אנחנו חייבים "לשבת", ו"לדבר על המחיר" ולגעת ולמשש, והרכישות של הרבה מאיתנו מאוד מוכוונות סטריאוטיפים אז בכל מקרה אנחנו לא נלך לבדוק אצל הרבה חברות, ובכל מקרה נקבל את כל הפרטים באולם, ובכל מקרה יש מישהו שעושה את זה בשבילנו (אתרים חיצוניים) ובדיוק עכשיו חמש אז אני חייב ללכ
    1 נקודה אחת
  38. תתחיל בלהחליף תחנת דלק ובניקוי מצערת.
    1 נקודה אחת
  39. אז אתה לא מכיר את google family link. מוגבל ל-4 ילדים בלבד, אבל זה הכלי הכי חזק שיש. תשכחו מכל האפליקציות / מערכות אחרות שאי פעם הכרתם. דורש התקנה איטית ומסורבלת וקינפוג אינסופי, אבל אפשר לשלוט ברמת המיקרו והמאקרו בה-כ-ו-ל. אצלי יש הגבלת שעות (יש אלף ואחת אפשרויות, לפי יום, לפי טווחי שעות וכיו״ב), אפשר לחפש בגוגל ולקרוא את התוצאות, וחוץ מזה כלום - כל דבר דורש אישור מהמכשיר שלי, החל מהקלקה על תוצאה וכלה בהתקנת משחק. הקושי העיקרי זה יוטיוב - נאלצתי לחסום משום שההגדרות הסינון ביוטיוב זה פח אשפה מסריח שלא עובד בשום צורה. תמיד אפשר לאשר זמנית דברים מסוימים. עריכה: = = = = = = אחת מתופעות הלוואי המפתיעות מהסיפור הזה הוא שהילדים התרגלו לתקצב את זמן השימוש בעצמם - רוב השימוש הוא בבוקר, והם מפסיקים בעצמם כדי לפנות את החצי/רבע שעה שנותרה לאחה״צ / ערב.
    1 נקודה אחת
  40. רכשתי לאחרונה פיזו 3008 דגם GT מודל 2018, הרכב עם מנוע 2.0 דיזל, מאד נוח, מגיע מאובזר מכל טוב ונראה (לפי דעתי) מדהים. ממליץ לך לבדוק, משדר יוקרה וגם איכות הנסיעה מעולה.
    1 נקודה אחת
  41. כיפופי פח מחייבים יישור , עם על ידי פחח רכב, או תיקוני פח PDR נקודות חלודה נגרמות בדיוק מהסיבה שהסברתי למעלה. פוליש יסיר אותם, לאחר מכן תעשה אוטם צבע שמגן על הצבע. (יש בדביק הסברים) צבע, אצל כל פחח רכב, או בטופ קולור. (יש להם סניפים בארץ חוץ מתל אביב) הגיוני עבורי זה אחד שתתחזק את הרכב שלו (שגם נראה נפלא) באופן קבוע על ידי טיפולי דיטיילינג. יש כל מה שרצית לדעת מדריכים למתחיל. קרא שם זה יתן לך מידע בסיסי להמשך.
    1 נקודה אחת
  42. לעומת האתר של לובינסקי טרייד האתר הזה נראה גן עדן
    1 נקודה אחת
  43. אני אגיד את זה הכי בעדינות שאפשר: אתה לא מבין על מה אתה מדבר. חוץ מזה, למה הם בחל"ת? מישהו כפה על הארגון להוציא דוקא אותם לחל"ת"? זו סוכנות ממשלתית? בסה"כ אתר אינטרנט, אפשר לעבוד עליו מהבית או מכל מקום אחר על הגלובוס עם חיבור אינטרנט סביר. עזוב אותך מתירוצים: מי שרוצה עושה, מי שלא רוצה...
    1 נקודה אחת
  44. תמיד אפשר לסמוך עליך. מסתבר שזהו אכן אור ערפל ועצם זה שהחיפוי שקוף לא אומר שתפקידו להיות אור רוורס. תודה רבה!!
    1 נקודה אחת
  45. יושרה מקצועית וערכית? שוב, זה מאד תמים להאמין שזה כל מה שמניע אנשים בעמדות מפתח. אין שום בעיה להתפטר ואז לצאת נגד השר בתקשורת, להפך. מעבר לזה, חושב שאתה יכול לעשות טוב יותר? תנסה להיבחר בעצמך ותהיה זה שמחליט. @pooh-bear, את הביקורת הם צריכים להעביר ישירות לפוליטיקאים אבל לא דרך הציבור, אחרת מי מחליט ועל מי האחריות? זה לא שמסתירים משהו מהציבור, כל הצעת חוק שמנסים להעביר כמו השטויות של לפיד וההוא שלא יודע להשתמש במשקפת מפורסמות לכל. התקשורת מציפה את הציבור במידע ובפרשנויות הרבה לפני שמחליטים לחוקק משהו.
    1 נקודה אחת
  46. יש בעיה בארץ - היבואן בונה על ההתמקחות שלך ונותן טווח מחירים גבוהה - כולל על אבזור. מול אתר אינטרנט אתה לא מתווכח, אז הם ״נותנים לך הנחה״ של x אלף שקל בקניה מהאינטרנט - אבל סביר להניח שבמעמד מול איש מכירות היית ״משיג״ יותר ״הנחה״, יותר מזה - איתורן/קודנית/מרימי שמשות וכל הבלהבלהבלה הזה בדרך כלל כשאתה קונה בסוכנות מגיע בחינם עם 0 אחוז מיקוח - ופה? 690 שקל לקודנית(אם הביטוח מחייב וגם אני מעדיף שלא להתקין) ולך תתווכח עם דף אינטרנט על המחיר. לכן עדיין לדעתי יותר משתלם לקום וללכת לסוכנות(כשיתפאשר) מאשר ה״נוחות״ של קניה מדף אינטרנט, מי יתן ונהיה מדינה שמחיר המדבקה שהיבואן מרפסם יהיה המחיר האמיתי שהרכב שווה ולא נצטרך ״להתמקח״ כדי להוציא ״הנחה״ שבפעול היא המחיר סף של היבואן למכור לך את הרכב.
    1 נקודה אחת
  47. לא ידוע על בעיות המנוע אקובוסט 1.5 טורבו בעל 3 הצילינדרים שמורכב בדגם הזה, הבעיות היו במנועי 4 הצילינדרים בפוקוס הקודמת. אני יכול להבין את החשש שלך מפני טכנולוגיות חדשות בפורד שנוטות לגלות אמינות פחותה בשלבים הראשונים שלה אבל במקרה הזה מכיוון הפורד הזו נמכרת כבר שנתיים באירופה ללא בעיות מיוחדות אתה יכול להיות שקט לגבי המנוע.
    1 נקודה אחת
  48. 1 נקודה אחת
  49. חוקית הם יכולים, עד לבירור כל הנסיבות. למדתי את זה על בשרי
    1 נקודה אחת
  50. מזל טוב לעודד שריקי. ובאופן אישי, אני נגעל מהתופעה שכל העובדים בשרשרת היבוא/מכס עושים בוק לכל רכב נדיר שמגיע לארץ, ורצים להעלות את התמונות לכל פלטפורמה קיימת במדיה החברתית. בן אדם רכש רכב ממיטב כספו, אם הוא ירצה, הוא יזמין את אותו עובד לסיבוב, יתן לו להתרשם מהרכב, ולצלם אותו כאוות נפשו.
    1 נקודה אחת
לוח הניקוד מוצג לפי אזור זמן ירושלים/GMT+03:00
×
×
  • תוכן חדש...