הטנדר ניסאן ווינר הגיע ארצה בשנת 1998 ושווק כאן במשך למעלה מ-15 שנה, עם הפסקה של כמה שנים באמצע. מדובר בטנדר יפאני טיפוסי למדי לזמנו שאפילו הוכיח את עצמו כמוצלח למדי בראי הזמן, אבל בכל זאת לא זכה להצלחה לה זכו הטויוטה, המיצובישי או האיסוזו המקבילים. הווינר התהדר במנוע דיזל חזק יחסית לזמנו בנפח 2.5 ליטר ובהספק מרבי של 105 כוחות סוס ששודרג מאוחר יותר ל-133 כוחות סוס. הביצועים שלו היו טובים יחסית לטנדרים האחרים משנות ה-90, גם כשהרכב עמוס. תיבת הילוכים אוטומטית לא הוצעה כאן אבל גרסת 4X4 עם הילוך כוח דווקא כן. עם זאת יכולת השטח של ניסאן וינר אינה גבוהה כמו יכולות השטח של טויוטה היילקס והוא מיועד יותר לשטח חקלאי או שבילים ברמת עבירות בינונית. תא הנוסעים מציע פלסטיקה ואיכות חומרים ברמה גבוהה משל מתחריו, כמעט כמו של מכונית משפחתית יפנית טיפוסית מאותם השנים. אבל שימו לב - המושב האחורי מאוד לא נוח, גם בגלל דלתות הצד הקטנות וגם בגלל שהמושב עצמו מאוד לא נוח. נוחות הנסיעה טובה יחסית לטנדרים אחרים אבל גרועה יחסית למכוניות כביש רגילות;
איכות חומרים; ביצועים;
יכולת שטח; מושב אחורי;
טנדר עבודה קשוח שלא הצליח בישראל;