ניסאן סרנה הוא מיניוואן גדול שהגיע ארצה באמצע שנות ה-90, השנים הטובות של מותגי הרכב היפאניים בישראל. הסרנה חולק את מכלוליו עם הלארגו, כשלמעשה הלארגו הוא גרסת המטען והסרנה היא גרסת הנוסעים. כל זאת למרות שגם הלארגו הוצע בתצורת נוסעים, למרות שהוא מיועד למטען. מבולבלים? גם אנחנו. למרות עיצובו המאוד מאוד משעמם, מדובר במוביל משפחתי חביב למדי. הוא מרווח מאוד ומציע בין 7 ל-8 מקומות ישיבה (תלוי בגרסה). הוא אפילו נוח בצורה סבירה ויש לו גם מזגן מפוצל קדימה-אחורה (שוב, תלוי בגרסה) שבוודאי אינו מזיק בחום הישראלי. מלבד העיצוב המשעמם סבל ניסאן סרנה מבעיה רצינית נוספת - המנוע החלש. המנוע היחיד ששוק בישראל היה מנוע דיזל בנפח 2.3 ליטר ללא טורבו. כמו שאפשר להבין הוא חלש, חלש מאוד, חלש מידי. כל כך חלש, שמגזין רכב בריטי קבע שמדובר במכונית הנוסעים האיטית ביותר לזמנה, עם זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש ב-27.8 שניות ארוכות מאוד. מלבד עניין הביצועים מדובר במכונית יפאנית טיפוסית. אמינה מאוד, איכות הרכבה גבוהה ויכולת מרשימה למדי לשרוד את השנים.
אמינות; מרווח פנים;
ביצועים; עיצוב;
לבעלי משפחות שלא ממהרים לשום מקום;