קיה קרניבל – מבחן דרך

יחסית לחבורת חובבי מכוניות ספורט, קיה קרניבל הצליח לייצר המון סקרנות ועניין בקרב הבוחנים של קארספורום. איתי לקח אותו כדי לבדוק האם באמת הפכים נמשכים

יבש

כשראיתי את רשימת הרכבים העומדים למבחן, עברתי באינסטינקט קודם על הגדולים והספורטיביים יותר, אבל הקרניבל צד את עיניי פשוט כי בדיוק כמה ימים לפני זה ראיתי סקירה של דאג דה-מורו עליו. בין תנועות הגוף המוגזמות והתיאורים הקנטרניים של דאג, מה שנשאר לי מהסקירה הוא רושם טוב מרכב טוב שמאוד עניין אותי. אני לא יודע אם זה מספר הצאצאים שבבית או מספר השנים שלי, אבל הרתיעה האוטומטית מהאוטובוסים הקטנים קצת התעמעמה עם הזמן. בעיקר כשהוא נראה בצורה שגורמת לי לפחות להתעכב עליו עוד רגע, זה כבר דורש חקירה.

אז סימנתי אותו למבחן תוך שאני בטוח שאחד מהבוחנים מרובי הילדים יחטוף לי אותו מתחת לאף, להפתעתי לא נרשמה מחאה ובבוקר שישי אחד מצאתי את עצמי מגלגל מלבן של 10.3 מ"ר על 2.2 טון ברחובות ת"א לכיוון צפון.

 

לח

אז הקרניבל איתנו כבר 22 שנה. התחיל עם שני דורות שהיו לא יוצאי דופן במידותיהם ועיצובם, מובילי נוסעים פשוטים וזהו. הדור השלישי גדל ב-30 ס"מ משמעותיים והדור הנבחן, הרביעי, עולה עליו ב-4 ס"מ באורך הכללי ו-3 בבסיס הגלגלים, לסה"כ של 5.15 ו-3.09 מטרים בהתאמה. נפח תא המטען גדול מאוד ומתחיל מ-627 ליטר עם כל המושבים במקומם (או 1139 ליטר בשיטת SAE המתירנית יותר), ועולה ל-2461 (או 2785) ליטר עם קיפול השורה השלישית.

לדור החדש שני מנועים בהיצע. בנזין 3.5 ליטר V6 עם 272 כ"ס ו-33.8 קג"מ נאים, והמנוע שאני קיבלתי - דיזל 2.2 ליטר, 201 כ"ס ו-45 קג"מ נאים עוד יותר. שניהם משודכים לתיבת 8 הילוכים פלנטרית. שתי רמות אבזור לקרניבל – EX ופרימיום. ההבדל בינהן הוא 20 אלף ₪ בדיוק. גם ה-EX מגיע ברמת אבזור מכובדת למדי כשבין התוספות המהותיות יותר לטעמי שנמצא רק בפרימיום נמצא תצוגה יעילה למדי של השטח המת במסך השעונים ומצלמות היקפיות כולל מבט על הנחוצות למדי ע"מ להקל על תמרון הענק הלבן הזה.

מעבר למקובל נמצא פה שני גגות שמש, בקרת אקלים חזקה עם 4 פתחים נוספים לשתי השורות האחוריות שממוקמים בגג כולל שליטה נפרדת על טמפ' ועוצמה, שלל שקעי USB ומחזיקי כוסות כולל לשורה השלישית, וילונות נגללים לכל חלונות הצד האחוריים, שני מסכים גדולים ללוח השעונים ולמולטימדיה, מושבי נהג ונוסע חשמליים ועוד.

מבחינת אביזרי הבטיחות, נמצא פה בערך את הכל, כולל בלימה אוטונומית לתנועה חוצה ולנסיעה לאחור. נוסף לזה, נמצא התראה למניעת שכחת ילדים ברכב (בתמונה) שמייתרת את רכישת ההנפצה הממשלתית החדשה ומעל כל זה, התראה שכחת המכשיר הסלולרי במטען האלחוטי(!) -  כי קיה יודעים מה חשוב לנו בחיים.

 

העיצוב שווה כמה פסקאות. כן, עיצוב. במיניוואן.

אז הקופסא היא ככלל הקופסאות, אבל בכ"ז הקפידו לזרוק פה כמה פרטים מושקעים. הפרונט הוא הנקודה הבולטת. האופנה הרווחת היא גרילים עצומי מימדים שלרוב נראים די מגוחכים, פוערים אלינו פה ונראים כאילו מסוגלים לבלוע איזו פיקנטו שבקושי זזה ברמזור.

עשו יפה קיה שדאגו לתבנית של מלבנים כסופים ודי צפופים, מה ש"מרגיע" את הלוע הכל-שחור שרואים בד"כ. לעזרתם באים קבוצות פנסים שמחולקות באופן קצת שונה מהרגיל - פנסי חזית כקוביות קטנות ונפרדות, עם DRL מעוקל שעובר ביניהם, כשהקובייה החיצונית היא לאור דרך רגיל והקובייה הפנימית, שאחראית על האור הגבוה, כמעט מסתתרת בגריל.

מלבד הפרונט, אין עוד הפתעות בגזרת העיצוב, למעט חיפוי קורה C שהוא בגימור אלומיניום עם בליטות קלות ולא סתם הדפס. בהחלט פרט נאה עם שימוש לא מוגזם. ניכנס ישר פנימה ואת אותו גימור נמצא גם על הדשבורד, שם הוא שובר יפה את המעבר בין חלקי הקונסולה ומוסיף עניין בתוך הקילומטרים של החום הבהיר השולט בתא.

שני מסכים עצומים, 12.3 אינץ' כל אחד, הראשון "מסך מחוונים" למידע מול הנהג והשני למולטימדיה, מקדמים את פנינו. הם ברורים, תכליתיים. המולטימדיה מגיבה היטב למגע, והעיצוב והתפריטים לא נופלים להצטעצעות מיותרת. כל מי שבילה 5 דקות בקיה עכשווית כלשהי, ימצא את עצמו די מהר מדפדף בין האופציות והמערכות השונות.

אותה מולטימדיה דווקא לא תמיד מנוצלת כראוי ויש לה לעיתים תצוגות עם כשליש חלון מת, כשהיה אפשר בקלות לשקף שם את ה-AA ובעיקר את ה-waze. נקווה שגוגל ואפל יתחילו לאפשר לתוכנות השיקוף שלהן לעשות שימוש טוב יותר גם במסכים רחבים יותר מ-16:9.

קיה - משאית עם מכתבי תודה בדרך אליהם - משאירים לא מעט מתגים פיזיים, בטח את החשובים שבהם. הם גדולים ונגישים, ממש כמו פעם, בשנות ה-2017. מה שפחות זורם הוא בורר ההילוכים העגול. מהלכו די עקשני והוא קצת חלק, מה שגורם לפעולה די מציקה כשצריך להעביר הילוך. בגרסת ה-EX נותרה ידית סטנדרטית, הייתי מעדיף אותה.

לישראל מגיעה כרגע רק גרסת שבעת המושבים בסידור של 2 מקדימה, 2 מושבי "קפטן" באמצע וספסל ל-3 מאחור. הסידור הזה, כולל הזזת המושבים וקיפולם ביד אחת ובצורה מאוד נוחה, עובד מצוין. כמו שאפשר לנחש מהמידות הנדיבות, מקום לא חסר פה.

שני המושבים האמצעיים נפרדים לחלוטין אחד מהשני, יש מספיק מקום לעבור ביניהם לשורה השלישית והם כוללים מסילות להזזה קדימה-אחורה בטווח נכבד מאוד וכיוונים למשענת הגב וגם משענות יד. בשורה השלישית מדובר בספסל אחד שמחולק לשליש ושני שליש, גם הוא במידות מכובדות וגם מבוגרים ישבו בו בנוחות. מה שכן, מידת ההשקעה בחומרים, ככל שמדובר בשורה השלישית, מרגישה נמוכה ביחס לשני השליש הקדמיים של הרכב. משענות הידיים אינן מרופדות והדיפונים מרגישים קשיחים יותר.

רמת השימושיות מאוד גבוהה, האביזרים ממוקמים היכן שצריך, מפתח הדלתות החשמליות (שניתנות לפתיחה וסגירה גם מהשלט, כולל דלת המטען) גדול מאוד, איכות תא הנוסעים גבוהה וזה מקום נעים ונוח מאוד לשהות בו זמן ממושך.

 

רטוב

מה אנחנו מצפים ממוביל נוסעים כזה? שידע להזיז את המאסה שלו באופן לפחות ראוי. מה אנחנו חושבים על הסגמנט? כבדים מדי, רכים מדי ושבעצם פה נגמרו לנו החיים המוטוריים. בא הקרניבל ומראה לנו שאפשר קצת אחרת.

אפשר להרגע עם העיקום בפרצוף שעומד להגיע – לא. אתם לא הולכים לקרוא התפייטות מאולצת מדי על הנאה מנהיגה. אתם כן הולכים לשמוע על רכב גדול וכבד, שטרחו וגם הצליחו בכיול הכללי שלו.

מה זה אומר? זה אומר שהוא נע מאוד יפה על קו דק של בין ריסון המרכב לבין נוחות הנסיעה, מקדימה ומאחורה. בכל פעולה שבה באינסטינקט נהיה זהירים יותר מפאת תגובות גוף מוגזמות, זויות גלגול מבהילות וכל מה שאנחנו מדמיינים כפועל יוצא של גוש מתגלגל כזה, מתקבל בקרניבל בצורה אחידה ומפתיעה. הוא לא נשען חזק מדי על המתלים ולא מנענע את הנוסעים יותר מדי בסיבובים ובבלימות.

להגה יש משקל סביר בסה"כ, מהלכו לא עצבני, המושבים אוחזים את הגוף לא רע (למעט בשורה השלישית באופן מובן, זה עדיין ספסל). כל אלה מייצרים הרבה ביטחון בתנועה, תחושה טובה למי שנאלץ לזנוח את הרכב המשפחתי הקטן יותר ולא קיבל התנהגות צפויה של סירה קטנה בים גלי מדי.

גם המנוע ותיבת ההילוכים מוסיפים את שלהם לטווח העבודה. המון מומנט, הספק סביר פלוס, תיבה מחולקת היטב עם מעברי הילוך חלקים – כל זה מייצר לנו קצב תנועה טוב מאוד, תמיד יש מספיק כוח והילוך נכון ע"מ לצאת מהמקום או להאיץ לעקיפה.

פעולת המנוע חלקה, ברוב הזמן שקט מכיוונו. בכלליות מדובר ברכב מבודד היטב, גם מכיוון הגלגלים הגדולים (235/55R19), אבל המרכב כן מייצר רעשי רוח ונראה שמסגרות הדלתות (ובעיקר המרווח הגדול יחסית בינן לבין הפאנלים של המרכב) הן האשמות.

אחרון בקטע זה הוא נתון צריכת הדלק. לאורך 506 ק"מ משולבים כל תוואי שתרצו, הג'מוס הזה צרך 12.5 ק"מ לליטר לא רעים בכלל. למעשה זה הרכב הראשון שלא הייתי צריך לתדלק במהלך המבחן. נשארו עוד יותר מ-300 ק"מ עד לתדלוק.

 

דביק

אהבתי לראות את הקרניבל כמראה המשקפת את קיה כיצרנית בכלל. מדגם פשוט וצנוע, שנראה בדיוק כמו כולם, שאוסף מכלולים מיצרנים אחרים, הוא הפך לרכב עם אמירה משל עצמו, עיצוב שבא לו ולא כי הוא צריך.

ניסיתי להתקיל אותו לא מעט. העמסתי ילדים קטנים וגדולים, בוחנים אחרים ברמות שונות של בגרות ושליטה עצמית, בוסטרים, ציוד. כל קטע הסתיים בעמידה ליד הרכב, יד ממששת את הזקן (לי אין, מיששתי את של רומן) והסכמה כוללת ש"וואלה, הוא עושה הכל טוב, ה*** הזה".