תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • פורשה
  • סיור במפעל ומוזיאון פורשה - ממלכת הסוס הגרמני

    פורשה

    מקסים חזר משבוע עמוס מוטוריקה בגרמניה עם שלל חוויות. כתבה ראשונה בסדרה - מוזיאון ומפעל פורשה בזופנהאוזן

    • 03-10-2019
    • מאת: מקסים גולדשטיין | צילום: מקסים גולדשטיין

    מטה חברת פורשה הגרמנית נמצא בעיר זופנהאוזן שבפרברי שטוטגארט. בעת הגעה לעיר, כיכר פורשה (Porscheplatz) מקבלת את פנינו. הכיכר כוללת 3 דגמי פורשה 911 מדורות שונים הפונים כלפי מעלה, מעבירה אותנו למצב סוריאליסטי בו רכבי פורשה השונים תופסים נתח של כ-50% מכלל המכוניות הנמצאות על הכבישים באיזור. המצב כ"כ לא הגיוני ששותפיי לטיול ואני ניסינו לברר היכן מחלקים מכוניות בחינם. אחרת, אין הסבר הגיוני לשכיחות שלהם. אם למישהו היה ספק, מחלקים אותן בתמורה לכסף, לא מעט כסף.

    חברת פורשה שולטת בכל האיזור. נראה שמהות העיר זופנהאוזן היא פורשה. אין הרבה מה לעשות או לראות בעיר הזו. סליחה, אין בכלל מה לעשות בעיר הזו. אפילו מסעדה או בר סביר התקשנו למצוא.

    מוזיאון פורשה

    חזרה לפורשהפלאץ, "מרכז העיר" הלא רישמי. את הכיכר סובבות מספר אטרקציות, כולן קשורות ליצרנית כמובן. המוזיאון, המפעל, חברת השכרה פרטית של פורשה וסוכנות מכירות.

    הסיור שלנו התחיל עם הסבר על הכיכר. כאמור, 3 עמודים גבוהים ולבנים, ובקצה של כל עמוד עומדת פורשה 911 מדור אחר. פורשה חוותה פדיחה קלה בהשקת הכיכר הזו. השקת הכיכר הייתה סמוכה להשקת דור 991 של ה-911 ולכן הרכב בקצה העמוד היה מכוסה. יום לפני ההשקה הייתה רוח חזקה שהורידה את הכיסוי וחשפה את הרכב מוקדם מן הרצוי.

    מוזיאון פורשה

    חברת ההשכרה

    חברת ההשכרה הוקמה ע"י חברת פורשה במטרה אחת: למשוך קהל לקוחות. לקוח יכול לתאם מראש השכרה של רכב, כל פורשה (כמעט) עד כדי 911 GTS למספר שעות ואף שבוע. ע"פ המדריך שלנו, חברת פורשה לא מאמינה שנסיעת מבחן בת שעה תספיק ללקוח פוטנציאלי ללמוד ולהבין את הרכב ולכן יש צורך במספר ימי נהיגה לגיבוש הדעה. אבל ההשכרה לא מיועדת רק ללקוחות, גם מי שאינו מעוניין לרכוש פורשה מוזמן.

    המוזיאון

    המוזיאון של פורשה אינו גדול במיוחד. הוא נבנה בשנת 2009 (קדם לו מוזיאון קטן יותר בקצה המתחם) והתצוגה המתחלפת כוללת כ-80 דגמים שונים מתוך יותר מ-600 דגמים היסטוריים שבבעלות החברה. חלקו הגדול מסודר בסדר כרונולוגי אך יש גם כמה רחבות נישה. בקומה הראשונה של המוזיאון נמצאת חנות מזכרות, מסעדה וקפיטריה. חלון זכוכית מפריד בין הקפיטריה לסדנת שיפוצים ייעודית עבור רכבי המוזיאון בלבד. בעת הביקור שלנו, בסדנה שיפצו את הפורשה 901  ה-57 מתוך 82 שנבנו.

    זו, אגב, לא טעות. ה-911 הייתה אמורה להיקרא במקור 901 , אך פיג'ו החליטה לתבוע בעלות על "תבנית שמות הדגמים עם שלוש ספרות כשהאמצעית היא 0" וכמובן התנגדה שפורשה תעשה שימוש בתבנית דומה. אז פורשה פשוט החליפה את ה-0 ב-1 וסגרה את הסיפור.

    מכירים את התיאורים הנדושים האלה על בתי מלאכה שנראים כמו בית מרקחת? באמת שלא רציתי להגיע לזה אך אין ברירה. הסדנה כולה מבריקה ומצוחצחת. מספר מכונאים עובדים בעדינות ובשקט על כמה מכוניות בסדר מופתי.

    מוזיאון פורשה

    תצוגת המכוניות עצמה נמצאת בקומות השנייה והשלישית. בניגוד למקובל בעולם, הדרגנועים מסודרים הפוך (העליה בצד שמאל והירידה מימין), והסיבה דווקא מעניינת. כל המוזיאון מתוכנן משמאל לימין במחווה לכך שהסוויץ', ובחלק מהדגמים גם בלם היד, נמצאים דווקא בצד שמאל של ההגה ולא כמקובל בצד ימין. בזמן העלייה לקומה השנייה, המדריך שלנו מסביר את ההיגיון בהתנעה בצד שמאל. פורשה התחרתה המון במרוצי הלה-מאן שמתחילים בריצה של הנהג לרכב. פורשה ראתה כי עם הכניסה לרכב יד ימין עסוקה בשילוב ההילוך ולכן העבירה את האחריות על ההתנעה ליד שמאל הפנויה. הדבר ע"פ פורשה חוסך כחצי שניה. חצי שניה שמאוחר יותר הייתה הפער בו הפסידה פורשה את אחד המירוצים. אירוני.

    המוזיאון עצמו מתחיל בכרכרה משוחזרת חלקית. כרכרה זו הייתה בעצם ניסיון של פרדיננד פורשה להתקין מנוע חשמלי בכלי תחבורה. הכרכרה הייתה בעלת כ-25 כוחות סוס, הגיעה למהירות של 25 קמ"ש והשיגה טווח של 80 ק"מ. הסוללות שקלו 500 קילוגרם וטעינתם לקחה "רק" שבוע. הרכב הבא במוזיאון מוצג רק חלקית. מדובר על גלגל הכולל בתוכו מנוע חשמלי שניזון מחשמל שיוצר בעזרת מנוע בנזין. מה שאומר שזו אחת המכוניות ההברידיות הראשונות. תאכלי את זה טויוטה.

    מוזיאון פורשה

    מההיברידית ממשיכים לניסיון הראשון (וממש לא האחרון) של פורשה במירוצים, הפורשה "סאשה". מכונית מירוץ מ-1922 אותה תכנן ועיצב פרדיננד פורשה תחת המותג "אוסטרו דיימלר" (בדיוק אותו דיימלר ממרצדס) בזמן שהוא עדיין עבד בחברה בתור מעצב מכוניות, משאיות ו...טנקים. כן, טנקים.

    מוזיאון פורשה

    הרכב הבא בתצוגה אמנם לא נושא את השם "פורשה" אבל כולנו מכירים אותו – החיפושית. הרכב האייקוני מהווה ציון דרך משמעותי בפורשה. פרדיננד פורשה חתום על הרכב אך הרכב יוצר תחת חברת פולקסווגן. ההיסטוריה אינה חד משמעית. מדובר על ימים חשוכים בגרמניה וכל צד מעדיף להציג את הסיפור מזווית שונה. בגלל שאנחנו עכשיו במוזיאון פורשה, הגרסה שלהם מנצחת. כרגע. עד שנבקר במוזיאון פולקסווגן.

    פורשה רצה לייצר מכונית קטנה ביצור המוני ובתום העיצוב הראשוני של החיפושית, פורשה פנה לממשלת גרמניה בבקשת סיוע, תחת השלטון הנאצי, כדי להוציא אותה לפועל. ממשלת גרמניה דרשה רכב זול שיעמוד במספר רב של תקנים ומבחנים, ואכן התכנון של פורשה עמד יפה בדרישות. זהו היה שיתוף הפעולה הראשון מידי רבים בין פורשה לפולקסווגן. מעניין לציין ששיתוף הפעולה בין פורשה לפולקסווגן הגיע גם לכדי קשר משפחתי - בתו של פרדיננד פורשה נישאה לבנו של פרדיננד פייך (כנראה לא היו יותר מדי ויכוחים על איך לקרוא לילד).

    מוזיאון פורשה

    הרכב הבא בתצוגה הוא הרכב הראשון האמיתי של פורשה – פורשה 356 הראשונה(!) שיוצרה. מתחת למרכב הרחב יחסית, אפשר לראות גלגלים צרים, מפסק סרניים צר ובסיס גלגלים קצר, חדי העין יבינו שמדובר בעצם בחיפושית משודרגת. האקזמפלר הינו הרכב הראשון שפרדיננד פורשה ייצר אי פעם. הרכב נמכר ועבר מספר בעלויות עד שבנו של פרדיננד, פרי (שם מלא – פרדיננד. מפתיע), רכש את הרכב בחזרה.

    בהמשך המוזיאון מוצגות גרסאות כאלו ואחרות של פורשה 356 מהשנים המוקדמות עד שמגיעים לקאררה פאנאמריקנה משנת 1954. הרכב שהשתתף במירוץ המפורסם במקסיקו ו"הדביק" את השם קאררה (מירוץ בספרדית) לפורשה.

    המשך הסיור מציג לנו מספר 911 מהשנים המוקדמות, טרקטור, אב טיפוס של רכב צבאי, מכוניות שהשתתפו במירוצי הלה מאן עד שמגיעים למספר וריאציות של האגדה: פורשה 917. הרבה דגמים וגרסאות משנים שונות וספונסרים שונים מוצגים (ככל הנראה תצוגה משתנה לכבוד 50 שנים ל-917). בזמן הסיור, המדריך מספר לנו פרט מידע מעניין. בגלל שרוב המירוצים הם עם כיוון השעון, רוב הפניות הן ימינה ולכן פורשה ייצרו את מכוניות המסלול שלהם עם הגה בצד ימין.

    מוזיאון פורשה

    אנקדוטה נוספת לגבי ה-917 היא שקירור האוויר של המנועים שלה נבע מהחולשה הכלכלית של פורשה, ופולקסווגן, חברת האחות שלהם, שסייעה להם רבות, רצתה לנצל את ההצלחה במירוצים כדי לקדם את הדגמים מקוררי האוויר שלה.

    טיול במוזיאון מוביל אותנו לדגמים חדשים ומודרניים יותר. אציין דגם אחד ספציפי שתפס אותי מאוד. בסרט "מכוניות" של דיסני כיכבה "סאלי קאררה", המבוססת על פורשה 996. פורשה ייצרו דגם מיוחד שלה ומציגים אותו בתערוכה.

    בעת תכנון הטיול שלי בגרמניה, חלק מהחברים אמרו שאסור לוותר על המוזיאון ואילו החלק השני המליצו דווקא לפסוח עליו. אני אישית, מאוד נהניתי מהמוזיאון וההדרכה שקיבלנו שיפרה את החוויה משמעותית.

    מוזיאון פורשה

     

    המפעל

    חלקו השני של היום שהוקדש לפורשה הוא הסיור במפעל שמתחיל בדלפק הכניסה של המוזיאון. מפקידים את הטלפון והמצלמות בדלפק, מקבלים אוזנייה ומצטרפים לקבוצה עם מדריך שכן הסיור אינו פרטי אלא בקבוצה של כעשרה אנשים.

    המפעל של פורשה משתרע על שטח יחסית גדול (גדול בשביל סיור, יחסית למפעלים אחרים הוא קטן) עם מספר בניינים וסדנאות. ייצור הקאיין, מקאן ופנאמרה מתבצע במפעל בעיר לייפציג בעוד שבזופנהאוזן, מיוצרות המכוניות הסקסיות יותר: ה-718, קיימן ו-911. בנוסף, המפעל של טייקאן בהליכי הקמה באיזור.

    בניגוד ל"חפירה" על המוזיאון והאנקדוטות או ההיסטוריה של כל מיני דגמים, הסיור במפעל מרגיש קצת יותר יבש. עוברים ורואים כיצד מרכיבים את המכוניות, החלקים השונים כולל הדשבורד, המנועים ואז "החתונה" – הרכבת המנוע לשלדה.

    מוזיאון פורשה

    תהליך ההרכבה עצמו מאוד מעניין. לכל רכב יש מספר קונפיגורציות שונות של מיקום הגה (ימין/שמאל), שילוב צבעים, ריפוד ואבזור, והרובוטים סורקים את הברקודים שמוצמדים לכל חלק ודואגים להכין את סט החלקים שיגיע מוכן ובזמן. השיא הוא כמובן שילוב המנוע לשלדה. השלדה עם הדלתות וחלק מרכיבי הפנים מגיעה על מסילה עילית שמחזיקה את הרכב מלמעלה והמנוע מגיע על מסילה תחתית. בתזמון מדויק המנוף של המסילה העילית מוריד את השלדה על המנוע ו-2 פועלים דואגים לחבר את הכל.

    המפעל עצמו בנוי בצורה יעילה ומסודר ברמה הכי גרמנית שאפשר. בכל רגע נתון כל פועל מקבל את החלקים שהוא צריך ממסועים או רובוטים אוטונומיים כאשר כלי העבודה זמינים לו ומוכנים לעבודה. החלקים היחידים שנמצאים בתפזורת הם הברגים.

    העבודה במפעל מתבצעת לרוב ב-2 משמרות של 7 שעות כל אחת. בין המשמרות יש הפסקה של כשעה בה מנקים ומסדרים לקראת המשמרת הנכנסת.

    פורשה מכשירה את העובדים שלה בעצמה כאשר חלק מן העובדים יכולים לבצע את כלל התהליכים. למשל, כל פועל יודע להרכיב מנוע מקצה לקצה, בעוד שרפדים למשל מתמחים בפעולות ספציפיות כגון תפירת משענות יד.

    מוזיאון פורשה

     

    סיכום

    לפני הסיכום שלי, עוד אנקדוטה מעניינית שדניס, המדריך מהמוזיאון סיפר לנו. בתחילת דרכה, פורשה נהגה למתג את המכוניות שלהם ע"י כיתוב Porsche פשוט. בשנת 1952, יהודי חביב בשם מקס הופמן התחיל לייבא את תוצרת פורשה לארה"ב. בשלב מסוים, היבואן הציע לפרדיננד פורשה לצרף לכיתוב גם לוגו שיסמל את המכוניות שלו, וכך נולד סמל המגן עם הסוס הצוהל. כן, היהודים האלה ידם בכל.

    הסיור בפורשה היה מעניין ומלמד מאוד. חברי למסע ואני נהנינו מאוד וסכמנו בפה אחד שהסיור היה מוצלח מעל המצופה.

    כתובת: Porscheplatz 1, Stuttgart-Zuffenhausen או פשוט Porsche Museum בכל תוכנת ניווט.

    מחיר: 8 יורו למוזיאון למבוגר, ילדים עד גיל 14 כולל חינם. סיור מודרך פרטי עולה 60 יורו. ניתן לרכוש כרטיס משולב לסיור במרצדס.

    שעות עבודה: כל יום בין השעות 09:00-18:00.

    הסיור במפעל נמשך כשעתיים ללא עלות אך יש לתאם מראש בכתובת הדואר [email protected]

    תודה גדולה לאורכיד ספורט קארס, יבואנית פורשה לישראל, שתיאמה עבורינו את שני הסיורים.

    השתתפו בהכנת הכתבה: דוד ודניאל חסון.

    יש לכם שאלות למקסים? סיירתם גם במוזיאון פורשה וראיתם משהו שלא צוין? או שהייתם במקום אחר וה-ר-ב-ה יותר מעניין? ספרו לנו בשרשור.

     

    dddd