תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • סובארו
  • סובארו XV
  • סובארו קרוסטרק במבחן – חומרת הפשרות

    סובארו XV

    הגרסה הקנדית של סובארו XV, המכונה קרוסטרק, הגיעה למבחן שאמנם הרגיש קצת מיותר בסופו, אבל הזכיר כמה טוב יכול להיות רכב שבהגדרה לא מנסה להיות מושלם

    • 01-09-2019
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    כשמחלקת הדוברות של סמל"ת, יבואנית סובארו לישראל, יצרו איתי קשר והציעו לבחון את הסובארו XV קרוסטרק ה"חדש" – הגרסה הקנדית של ה-XV - הסכמתי בלי לחשוב יותר מדי. יומיים ובערך 400 ק"מ מאוחר יותר, אני מרגיש קצת אשם שבזבזתי לסובארו יומיים שלמים, שהובילו לאחת מכתבות המבחן הקצרות ביותר בהיסטוריה שלי.

    סובארו קרוסטרק 2019

    על הנייר, ההבדלים בין ה-XV לקרוסטרק מסתכמים בשינויים מינוריים באבזור, בעיקר בדברים שחשובים בקנדה ומיותרים לחלוטין בישראל, ולהיפך. כך למשל הקרוסטרק מקבל חימום מושבים והגה, פרט אבזור הכרחי בערבות הצפון המושלגות ומשקל מיותר בסהרה הישראלית. מאידך, הוא מוותר על קיפול המראות החשמלי – גימיק די מיותר בחניונים הצפון אמריקאיים המרווחים, אבל שווה את משקלו בזהב בסמטאות של תל אביב.

    שינויים נוספים אפשר למצוא במפרטים הטכניים של השניים, כמו הבדל של 4 כ"ס לטובת ה-XV האירופאי (152 לעומת 156) כמו גם זמן תאוצה מהיר יותר בעשיריות שניה בודדות למאה קמ"ש. אבל עד שנוכל להתארגן על גישה לדיינו שיוכל להוכיח אם אכן ההבדלים האלה קיימים, אני – ברשותכם – אפטור אותם כהבדלים בתקני הבדיקה בין אירופה לצפון אמריקה. כך או כך, ההבדלים הללו פחות מזניחים, ואין להם שום משמעות בעולם האמיתי.

    סובארו קרוסטרק 2019

    מבחינת איכות חומרים ומרווח – השניים זהים לחלוטין, ואתם מוזמנים לקרוא את המבחן שערכנו ל-XV החדש כשהוא הושק בישראל. שני הבדלים אפשר למצוא. הראשון, הבדל מינורי בתא המטען. זה של ה-XV קטן באופן חריג בגלל מערכת ההנעה הכפולה והגלגל הרזרבי המלא, ואילו זה של הקרוסטרק קטן באופן קצת פחות חריג – 345 ליטר לעומת 310 ב-XV. ההבדל השני הוא בעיצוב – אבל אותו תחפשו בעצמכם. למען ההסדר הטוב אגיד שגם אני לא ראיתי אותו עד שהסבו את תשומת ליבי אליו. את התשובות אתם מוזמנים לספר לנו בשרשור.

    אחד הדברים שנותרו זהים – וטוב מאוד שכך – הוא רשימת האבזור. הקרוסטרק מקבל את מלוא האבזור של ה-XV כולל בטיחות אקטיבית מלאה עם ניטור שטחים מתים (וכאן, בגלל המראה השמאלית האמריקאית, הוא חשוב מאוד), בקרת שיוט אדפטיבית , בלימת חירום ותיקון סטיה מנתיב.

    סובארו קרוסטרק 2019

    גם הנסיעה בקרסוטרק זהה כמעט לחלוטין לזו שב-XV היוצא (שאחרי תחילת שיווק הקרוסטרק נותר בהיצע רק עם מנוע 1.6 ליטר שאינו משווק באמריקה). זה רכב מאוד נוח ונעים, אך בניגוד לדור הקודם שלו, גם מצליח לשמור על ריסון מרכב טוב בפניות.

    הביצועים של ה-XV/קרוסטרק נותרו אחת מנקודות החולשה שלו, עם ציון "בינוני" בלבד. כשנדרשת האצה מתונה, "בתוך ההילוך", ה-XV מצליח להאיץ בנחישות לא רעה, אבל ברגע שמזוהה צורך לשנות את יחסי ההעברה בגיר הרציף מתחילה שרשרת פעולות שמרגיש כאילו לוקחת הרבה יותר מדי זמן. בטח ובטח אם משווים אותה למיידיות של תיבות כפולות מצמדים או פלנטריות עם ממיר מומנט ננעל.

    אבל האמת היא שלהאשים את הקרוסטרק בכך שהביצועים שלו לא טובים יהיה בערך כמו להאשים ארנב בכך שהוא לא יודע לירות ב-M16. זאת מעולם לא הייתה דרישה, זה לא באמת מעניין אף אחד מהרוכשים, ולא באמת אמור להשפיע כהוא זה על הציון הסופי של ה-XV.

    סובארו קרוסטרק 2019

    המקום בו הקרוסטרק זורח, המקום בו כל דגם של סובארו זורח – הוא השטח. אם אני צריך לסכם את יכולות השטח של ה-XV/קרוסטרק במילה אחת, המילה הזאת תהיה כנראה "לא רואה שום רכב אחר בקטגוריה ממטר". נו אז זו לא מילה אחת. אז מה?

    באולם התצוגה של סובארו, הציבו מתחת ל-XVים הרבים שעומדים שם, קוביות. הקוביות הללו אמורות להמחיש את גובה מרווח הגחון של ה-XV, אחד הסממנים הראשונים שאמורים (אבל לא בהכרח, תכף תבינו למה) לסמל את יכולות השטח של הרכב. אז מתחת ל-XV העמידו ארבעה קוביות – האחת, עליה כתוב "220MM", מסמלת את גובה הגחון של ה-XV, הגבוה ביותר בקטגוריה שלו (ולא רק).

    לידו עומדות, מבוישות כמעט, הקוביות של מיצובישי אאוטלנדר (190 מ"מ), הונדה HRV (185 מ"מ) ויונדאי טוסון/קיה ספורטא' (172 מ"מ).

    סובארו קרוסטרק 2019

    הרעיון נחמד נורא, וללא ספק מעביר את המסר למי שאינו רוצה להתעמק בנתונים נוספים. זה – רכב שטח "אמיתי". ההם – לא. אבל למישהו שקצת מבין, זה נראה טיפה מגוחך, קצת כמו יוסיין בולט שיתהדר בכך שניצח בריצת 100 מטר שני אזרחים ותיקים בכסאות גלגלים, ובץ מ"מפרפר נחמד". אם כבר מציינים נתון אחד, למה לא "להתחרות" בטובים ביותר (ולנצח)? למה לא להציג אותו ליד לנד קרוזר או לנדרובר דיסקברי (215 מ"מ)? שלמרות שכל מי שקצת מתעניין יודע שהלנדקרוזר יעבור בלי לשלב ל-4X4 גם במקומות בהם ה-XV יתפורר, אותם מתעניינים מבינים גם את המשקל הנמוך יחסית שיש למרווח הגחון כקריטריון ליכולות שטח.

    אבל אם נראה לכם שאני מזלזל במרווח הגחון של ה-XV, זה ממש לא המצב. הוא ללא ספק בא לידי ביטוי בשטח, שם ה-XV צולח בשמחה שבילים עם בורות שהייתי בטוח שידרשו קורבן בדמות פגוש או קארטר. בזכותו, ה-XV נוסך המון בטחון ב"ג'יפאי המתחיל" שעדיין לא לגמרי יודע מה זה שטח ואיך עושים אותו, אבל עדיין רוצה לקחת את המשפחה שלו לטיולים "רציניים", כאלה שהחבר'ה מהעבודה עם הספורטאז'ים שלהם יכולים רק לקנא בהם.

    יחד עם זאת, היכולות האלה יכולות להיות לו גם לרועץ, ולגרום לאותו ג'יפאי מתחיל להרגיש כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו, ואז לגלות שיש ממש הרבה דברים שלגמרי יכולים. בדיוק כמו שקרה לנו באירוע ההשקה שאם עדיין לא קראתם את הכתבה עליו, היא כאן.

    סובארו קרוסטרק 2019

    לסיכום, הקרוסטרק, בדיוק כמו ה-XV המקביל/קודם הוא רכב יחסית נישתי שלא יתאים לכל אחד. הוא לא משנע משפחות קלאסי, מיניוואן או רכב כביש מחופש ל"ג'יפ" (שזה קצת מצחיק, כי טכנית הוא כן – הוא אימפרזה), ובכביש הוא כנראה יפסיד לכמעט כל קרוסאובר אחר שעולה כמוהו. הוא רכב שעושה המון ויתורים שלא יתאימו לכולם – ויתורים בתחום הביצועים, המרווח, ואפילו קצת באיכות החומרים.

    אבל בתמורה הוא מעניק יכולות שטח מצוינות. אמנם מאז שהגיע הדאצ'יה דאסטר וחודש הייבוא של סוזוקי ג'ימני כבר אי אפשר להגיד עליהן ש"אין כאלה לאף רכב אחר במחיר שלו", אבל הן ללא ספק מצוינות, ואותן פשרות שהוא דורש הרבה יותר קטנות מאשר בשניים האחרים.

    הסוד בקרוסטרק הוא ב"חומרת" הפשרות הקטנה יחסית שהוא דורש. היא הופכת אותו לרכב המושלם למי שרוצה לטבול את האצבעות שלו בים טיולי השטח עם המשפחה, אבל עדיין לא בטוח אם הוא יחליט לקפוץ ראש, וגם לא רוצה לעשות פשרות בבטיחות, בנוחות, או לשלם 300-400 אלף שקל.

    dddd