תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • לנדרובר
  • ריינג' רובר איווק במבחן - על טיב ותמורה

    לנדרובר

    ריינג' רובר איווק הוא רכב מהמם ביופיו, איכותי, נעים, נוח, שקט, חזק ומתנהג, אבל

    • 24-06-2019
    • מאת: פבל צ'רניצקי

    אני די בטוח שכבר כתבתי את זה איפשהו, אבל כשלנד רובר הודיעו שהם מתכננים להשיק דור חדש לריינג' רובר איווק, החסרתי פעימה. ולא בקטע טוב. זה היה אחרי שהחברה חשפה את הדיסקברי החדש, והדיסקברי ספורט - שני רכבים שהם אולי מאוד טובים, אבל גם קצת - איך לומר - מאותגרים ויזואלית. וזה היה גם לפני שנחשף הוולאר - שהתברר להיות בדיוק ההיפך.

    הנקודה היא, שהריינג' רובר איווק הקודם היה (ועודנו) אחד הרכבים הכי יפים בעולם לטעמי, במיוחד בגרסת השלוש דלתות והקבריו הדבילית-אך-ממש-ממש-מגניבה. אפילו ביחס למכוניות רגילות ולא ג'יפונים. וכשזה מגיע ממישהו שאיך נאמר, לא הולך שבי אחרי משפחתיות מוגבהות, זה אומר הרבה. מאוד הרבה. משהו בפרופורציות, ביחס בין שטח הפח לחלונות, בין גודל תפיחות בתי הגלגלים לגודל החישוקים, בזווית ואורך מכסה המנוע, משהו שם פשוט עבד. וכשאני אומר 'משהו', אני מתכוון 'הכל'.

    אבל הבעיות של האיווק הראשון התחילו מיד עם פתיחת הדלת. איכות חומרים נמוכה, איכות נסיעה שלא הולמת את רמות המחירים, ובאופן כללי סט חסרונות שזיכה אותו לא פעם בכינוי הלא מחמיא "מונדאו מוגבהת במחיר מופקע".

    ריינג-רובר-איווק-2019

     

    אתם יכולים בטח להבין אם כך, שהציפיות כלפי האיווק היו גבוהות מאוד - היה הרבה מאוד מה לשפר, אבל גם היה לא פחות מה לשמר. באופן טבעי, הפחד היה שכיאה לחברה בריטית (עזבו שהיא בבעלות הודית עכשיו) לנד רובר יעשו בדיוק את מה שלא צריך. ישמרו את ה"איכויות" הטכניות, ו"ישפרו" את העיצוב.

    כדי לחסוך לכם בערך עוד 1000 מילים, אני אקצר ואומר שבאופן מאוד לא אנגלי - הם עשו את ההיפך ממה שלא צריך. השאירו אותו מהמם למראה, והפכו אותו למשהו שלא מתבייש לענוד את הכיתוב על מכסה המנוע.

    ריינג' רובר איווק 2019

    וכשאני אומר "מהמם", אני באמת מתכוון לזה. אם אתם לא ממש חיים מכוניות, כנראה שתצטרכו כמה שניות כדי לקלוט את ההבדלים בעיצוב, אבל הם שם. למרות שהמידות נותרו ללא שינוי (וטוב מאוד שכך, די לתפיחה של מכוניות!) האיווק החדש חולק עם זה הקודם רק את צירי הדלתות. כל שאר המרכב שונה לחלוטין. כל הקווים הוחלקו ועוצבו בהשראת הוולאר הלא פחות יפהפה, והתוצאה הסופית היא ב-ד-י-ו-ק מה שהאיווק היה צריך - נגיעה עדינה מאוד של מודרניזציה, בלי לקלקל את הפרופורציות.

    אני שמח גם לבשר שבפנים השינוי מורגש. העיצוב מאוד נעים, נקי ומודרני, והעור הכחול ברכב המבחן ללא ספק מוסיף טאץ' מגניב ולא שגרתי שתורם לתחושה המיוחדת. איכות החומרים רחוקה מזו של מונדאו, או כל רכב אחר באותה קטגוריה, החומרים מאוד נעימים למגע וההרכבה מרגישה איכותית ומוצקה למדי.

    באמצע הדשבורד אנחנו עדיין פוגשים את מערכת המולטימדיה שלמרות שהיא נראית מעולה עם הטיית המסך החשמלית, שני מסכי המגע והחוגות שמשנות תפקיד, היא עדיין מסורבלת, והממשק שלה הוא אחד הכי פחות נוחים בעולם הרכב. ואם כבר נגענו בממשק, אז זה המקום גם להתייחס למשטחי המגע על ההגה - גם כאן מדובר בפתרון מסובך ומסורבל למשהו מאוד פשוט, שאין באמת שום סיבה לסבך אותו, והתוצאה הסופית פשוט לא נוחה.

    ריינג' רובר איווק 2019

    רשימת האבזור של האיווק לא קצרה, אבל גם לא ארוכה במיוחד. רכב המבחן הגיע בגרסה שמהווה איזשהו ערבוב בין גרסת S+ ל-SE, והיו בו גם פרטי אבזור שאפשר לקבל רק בתוספת תשלום, אז לאבזור לא נתייחס ואני פשוט אשלח אתכם למפרט. חדי העין שקלטו את המובילאיי שהותקן ברכב המבחן וכבר לחצו על הלינק למפרט בצעקות "מה?! איך מובילאיי?!?!" ישמחו לשמוע שגם נציגי היבואן לא היו בטוחים למה המערכת הותקנה ברכב, מאחר שיש כאן גם בלימת חירום (עם התרעת התנגשות) וגם תיקון סטיה מנתיב.

    פריט אחד נוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא המראה/מצלמה האחורית. הפתרון, שקיים כבר בקאדילק, מיושם כאן מעט אחרת - המצלמה נמצאת במקום על דלת תא המטען, בתוך האנטנה על הגג. הרעיון מעולה, כי הוא מונע את הצורך להסתמך על חרכי הירי שלנד רובר מכנה "חלונות", במיוחד זה האחורי, שיותר קטן מפתח של תיבת דואר. שדה הראיה לאחור מעולה, הזווית רחבה והכל ממש מצוין. רק שמיקום המצלמה היה יכול להיות מוצלח יותר, כי גם אם מכוונים אותה הכי נמוך שאפשר, היא עדיין גבוהה מדי. זה לא באמת מפריע ביומיום, סתם מרגיש מוזר. במיוחד כשעוצרת מאחוריך משאית ואתה מוצא את עצמך בוהה ישירות לתוך הפרצוף של הנהג.

    ריינג' רובר איווק 2019

    כמו שאמרנו, מידותיו של האיווק לא השתנו, ומבחינת גודל הוא נמצא בקטגוריית ה-Q3ים וה-X1ים. המרווח בו, כיאה ל"בייבי" של משפחה שחרטה על דגלה הנעה כפולה ויכולות שטח, לא מרשים במיוחד. שני אנשים יסתדרו במושב האחורי כל עוד הם לא גבוהים מדי, כי אז הם יהיו חייבים לקפל את הרגליים בגלל המושב הנמוך, וזה לא כיף.

    ריינג' רובר איווק 2019

     

    אחרי המבחן של הוולאר, ואחרי נימוסי הכביש של האיווק הקודם, אני חייב להגיד שהציפיות שלי מנהיגה באיווק לא היו גבוהות מדי. אני שמח לדווח שמאוד טעיתי. הוא מצליח להיות מאוד נוח, ומאידך גם לרסן את המרכב בצורה מאוד נאותה בפניות - סוג של שילוב צרפתי-של-פעם, של נוחות והתנהגות טובות מאוד.

    המנוע ותיבת ההילוכים עובדים לא רע כל אחד בפני עצמו, וטוב מאוד ביחד. ברכב המבחן נמצא מנוע 2.0 ליטר טורבו בנזין עם 250 כ"ס ו-36.5 קג"מ שמעביר את הכח דרך תיבת 9 הילוכים של ZF. התאוצה למאה קמ"ש אורכת 7.5 שניות - לא מדהים, לא נורא. התיבה זריזה וחלקה, ושומרת את המנוע כל הזמן בסל"ד הנכון - גבוה בתוך רצועת הכוח בנהיגה אגרסיבית, או נמוך וחסכוני בשיוט מנהלתי.

    ריינג' רובר איווק 2019

    בידוד הרעשים טוב מאוד - בין היתר בזכות ידיות הדלתות שמתחבאות בתוך הדלתות בתחילת נסיעה (או נעילה של הרכב) ורעשי רוח מתחילים לחדור לתא הנוסעים רק במהירויות גבוהות למדי, שכנראה לא תמצאו את עצמכם מבקרים בהן באופן תדיר.

    באופן כללי, קשה לי לחשוב על משהו רע להגיד על אופי הנסיעה של האיווק, הוא לא מאוד מערב או מתקשר - שזה כנראה יתרון לקהל היעד - ובגדול הוא די "זז מהדרך" ופשוט מאפשר לנהג לעשות מה שהוא רוצה מאוד בקלות.

    רוצים לנסוע לאט ולהנות מנסיעה נוחה ונינוחה? שום בעיה. תנוחת הישיבה מאוד מוצלחת ארגונומית ולא תתעייפו גם אחרי שעות ארוכות של נהיגה - ביום המבחן יצאתי מאיזור המרכז, הקפתי את הכנרת כמעט פעמיים שלמות, טיפסתי לרמת הגולן וחזרתי מרכזה כמעט בלי עצירות רענון. פשוט לא הרגשתי צורך.

    ריינג-רובר-איווק-2019

    רוצים לנסוע מהר בפיתולים? בבקשה. זה לא יהיה מאוד מהנה, כי כאמור אין באמת תקשורת משום מקום - לא מהשלדה ולא מההגה, אבל המושבים די תומכים והמרכב כאמור מרוסן מאוד טוב, המנוע די חזק ואפשר לפתח קצב לא רע בכלל.

    אני לא יודע כמה יעניינו את הקונים הפוטנציאליים כישורי השטח של האיווק, אבל אני יכול להגיד בכנות שהם לחלוטין מספקים. עם שפע של תוכניות שליטה על העברת הכוח, מרווח גחון גבוה (21.2 ס"מ) וזוויות מרחב טובות למדי (נטישה/גחון/גישה - 22.2/20.7/30.6). אל תחשבו על לתקל מדרגות או מעלות קשוחים לבד, אבל עם השביל הזה בשדות שמאחורי הבית, שאתם נוסעים בו כדי לעקוף את הפקקים של הבוקר, הוא יתמודד בגבורה.  

    ריינג' רובר איווק 2019

     

    ואם תהיתם למה עד עכשיו לא אמרתי מילה על המחיר, זה כי רציתי קודם להסביר שהאיווק החדש הוא באמת ובתמים רכב ממש, ממש טוב. אבל לצערנו, ובעיקר לצערו של האיווק, הוא לא חי בוואקום, ואת המחירים שלו, שמתחילים ב-397 אלף שקלים ונגמרים בכמעט חצי מיליון שקל (489,000), אני לא יכול לתאר בשום מילה חוץ מ"הזיה פסיכודלית קשה" (וכן, אני יודע שאלה שלוש מילים).

    טוב ככל שיהיה, איזה סיכוי יש שמישהו בכלל יתן לו שניה של מחשבה, כשבאותו מחיר אפשר לצאת מהסוכנות השכנה עם אאודי Q5, במוו X4, וולוו XC60, או אפילו מרצדס GLE בסיסי, יגואר I-Pace - רכב לא מפחות מסנסציוני שנושא את לפיד המהפכה המוטורית העכשווית - או, אתם יודעים מה? מה דעתכם על שני DS7?!

    ריינג' רובר איווק 2019

    אם זה לא מספיק, הנה - רק בשביל להבין את גודל האבסורד - רשימה של עוד כמה קרוסאוברים שאפשר לקנות במקום ריינג' רובר איווק SE: מרצדס GLA או GLC, יגואר E-Pace, אאודי Q3 או Q2, לקסוס UX, NX ו-RX (למעשה אפשר לקנות אפילו את השניים הראשונים ביחד. ולהישאר עם עודף), כל ליין הדגמים של אינפיניטי, במוו X5, קאדילק XT5, אלפא סטלביו, כמעט פורשה מקאן (ב-20,000 ₪ יותר), שני מיני קאנטרימן, ג'יפ צ'רוקי (או גרנד צ'רוקי, או רנגלר)...

    אני אפסיק עכשיו כדי להיות אדיב אליכם, ולא אכנס לרשימת הרכבים שלא מגיעים ממותגי פרימיום מובהקים, אלא רק נחשבים "מכוניות יוקרה" אבל מגיעים ממותג שאולי לא ידבר לקהל היעד אליו מכוון האיווק, אבל מהרשימה ה"קצרה" הזו, אפשר להבין שלמרות כל מה שנאמר, ולמרות כל האיכויות המצוינות של האיווק - והוא באמת רכב מאוד מאוד טוב - מאוד קשה לי להצליח להצדיק רכישה שלו. לפחות לא במחיר המחירון הרשמי. וחבל, כי הוא באמת ובתמים רכב ממש, אבל ממש, טוב. וגם יפה. נורא נורא יפה.

     

    dddd