PST – אופנועים במסלול SERRES יוון

לכבוד גיל 40 גלעד טס ליוון לתת בגז על אופנוע במסלול מירוצים, ואז הוא הבין שהוא לא הולך לתת בגז אלא אשכרה ללמוד נהיגת מסלול

שלום, קוראים לי גלעד ואני אופנוען.

פעם מישהו שאל אותי כיצד אני מגדיר את עצמי. תשובתי היתה מהירה מאוד ונשלפה מהמותן, "אני אופנוען" עניתי. "מעניין מאוד, הרי אדם נוהג להגדיר את עצמו לפי העיסוק שלו, אני מנהל חשבונות, אני בעל מוסך, אני כבאי וכן הלאה" ענה לי האדם שמולי. כשכלי הרכב בא לפני הכל בהגדרה, זה ברור שיש כאן משהו שהוא הרי מעבר להיותו של כלי הרכב רק כלי רכב. השאלה הזו נשאלה לפני שנים רבות. מאז שנשאלה, ההבחנה של אותו בחור ששאל מהדהדת לי בראש על היותי דווקא אופנוען לפני הכל.

לרוב אינני נוהג לציין ימי הולדת, אך לכבוד גיל 40 הייתי חייב לעצמי משהו ועד מספר שבועות לפני זה עוד לא ידעתי מה זה יהיה. התחלתי להתעניין על טיולי אופנועי שטח באירופה, או ימי מרוצי מכוניות כאן בארץ, אבל לפתע חבר הציע להצטרף אליו לרכיבת מסלול על גבי אופנועי כביש של ימאהה R6 מוסבים למסלול ומוכנים למרוצים בחברת racetrack הישראלית במסלול סרס שביוון. עד 2007 הייתי בעלים של ימאהה R6 מודל 2004 כאן בישראל. אך מאז הפסקתי לרכב על אופנועי ספורט בכביש הציבורי, עברתי לאופנועי שטח מקצועיים, קטנועים והארלי דיוידסון. חיפשתי עולם בטוח יותר. ההצעה לרכב על R6 במסלול היווני קסמה לי וזרמתי, כמה טלפונים לשי-לב, אחד הבעלים של חברת Racetrack-Learning Curves, סגירת פרטים וכו' ויאללה נרשמתי.

אז יש תאריך, חודש מאי, מסלול סרס על גבי ימאהה R6 מוכן למרוצים. אבל רגע לפני זה, אני חייב להקביל את רכיבת הכביש לעישון סיגריות, כי גם זה משהו שהפסקתי לעשות לכבוד גיל 40. מהמידע שקיבלנו בסדנת הפסקת העישון הבנו שביום שאדם לוקח סיגריה ראשונה, בין אונות המוח נוצרות כדוריות שתפקידן לדרוש ממחזור הדם להחזיק ניקוטין. כאשר מפסיקים לעשן, אחרי חודש ימים הכדוריות הללו הולכות לישון בין אונות המוח, ביום שאדם ייקח רק שכטה אחת מסיגריה, הכדוריות הללו יתעוררו משנתן ומשם יתחיל תהליך בן חודש שלם נוסף של גמילה פיסית. ההשוואה נולדה מהסיבה שכל חיי בתור ילד הייתי מצייר אופנועי ספורט במחברות, ומיד בחופשת השחרור מהצבא התחלתי בגלגולים שונים של אופנועים ספורטיביים כאשר האחרון בהם היה אותו הימאהה R6 המהולל. הייתי מכור לאופנועים בצורה הספורטיבית שלהם. מאז שהפסקתי לרכב ספורטיבי בכביש, אכן אט אט החשק לרכיבה ספורטיבית הלך וחלף לו.

פעם כשהייתי מושבת לתקופה כתבתי בפורום "סליידרס" הנישתי של אופנועי ספורט את הטקסט הבא: "אין לי אופנוע כבר חודש, זה צועק לי מהוריד, הדם שלי רוצה לרכב, אני רוצה רק עוד מנה אחת, מנה מזורגגת אחת. ג'וירייד וקטנועים אחרים זה כמו מנת המתאדון הזו, קח את כולם, ולעולם לא תגיע לרמה ההיא של היי ברכיבה לילית על X00 פלוס קמ"שים בחושך, כשתאורת האופנוע יוצרת נתיב מנהרה בין עיני החתול בכביש ואתה שואב עצמך בכוח המנוע אל האופק הלא קרב, ממשיך ומאיץ אל האור הנשגב, יותר חזק, יותר שורק, יותר צמא, עוד מנה אחרי מנה, כי ההיא כבר חלפה, רוצה להרגיש את המושב רוטט ב-14 אלף סל"ד, מעביר לשישי ופותח מצערת, בת-Xונה של מנה, זה לא מפסיק, וזה מאיץ!!! אני רוצה עוד מנה אחת!"

עוד נחזור לזה.

שבוע החלומות בסרס יוון מתחיל ביום של לימוד קווים ותרגול על קארטינג במסלול קטן לצד המסלול הגדול, מיום המחרת ולמשך שלושה ימים מבלים זמן נטו במסלול, אין שום ביקור באתרי מולדת או כל מיני שטויות למשפחות, נטו מצערת ימנית על גבי אופנוע ספורטיבי טהור עם הילוכים הפוכים כנהוג במסלולי המרוצים. החיידק התעורר, אותה כדורית שמבקשת לשאת את הרכיבה על אופנוע ספורט התעוררה כבר בהקפה הראשונה, או אז עשיתי טעות איומה ובשיא הישורת במקום להעלות הילוך הורדתי אותו בגלל ההילוכים ההפוכים והכנסתי את האופנוע לצרחות בתוך המנתק בהילוך שני, אבוי לבושות שעשיתי לפירמה. אבל לא משנה, האווירה טובה וסלחנית, יש שני מדריכים במסלול, שי-לב הישראלי והקולגה שלו חאריס היווני, השניים עוקבים אחרינו ברכיבה או מלווים אותנו מלפנים ומדריכים את הקווים בנונשלנטיות. וכשאתה חושב שאתה מהיר, השניים מסוגלים לבצע סלאלום של רקדניות בלט סביבך ולמקם את עצמם איפה שבא להם ביחס אליך ולא משנה מה מהירות רכיבתך. הדרכה מעולה המלווה בצילומי וידאו וניתוח הרכיבה בין הסשנים על גבי מסך הטלוויזיה. בין לבין, יש צוות של שני מכונאים, אנדרס וספירוס, השניים מגישים את האופנוע עם הפנים לכיוון היציאה מהפיטס, ובסוף רכיבה פשוט מקבלים אותו ממך, לך נותר רק לרכב, ממש כמו רוכב GP ללא פשרות.

במשך שלושת הימים עם תהליך הלימוד קיצצתי כמעט 20 שניות מהזמן שאיתו התחלתי ביום הראשון, הרי שם החברה הוא Learning Curves שמשמעותה כפולה: או "עקומת לימוד" כפי שחוותי לאור התוצאה בזמנים, או אם תרצו פשוט "ללמוד פניות". הדבר המדהים ברכיבה ספורטיבית במסלול הוא שמאני-טוקס-אנד-בולשיט-וווקס. אין תחליף לתוצאות על השעון. אתה יכול להרגיש שאתה הכי מהיר שיש, להביט בשעון ולראות שאתה קשקשן, כנראה לא קטן.

מנגד, אפשר להרגיש איטי בגלל האווירה הרגועה בתוך הקסדה, ולמעשה דווקא אז תחתוך זמנים בצורה מיטבית. למעשה לומדים להיכנס אל המטריקס כשעוברים הדרכה כה אינטנסיבית במסלול. זה לא סתם לרכב, או סתם לתת בגז, זה ללמוד לקרוא את המסלול, להבין את המשמעות של כל קו וקו בדרך ולמה אנחנו בוחרים דווקא בקו הזה. בשיקיין של שלוש פניות כבר מהפניה הראשונה אתה בוחר בהתנהגות קווים מסוימת כדי לדעת איך לצאת כבר אל הפניה הרביעית, עד כדי כך לומדים להיות מתוכננים ולא אקראיים כלל. כל הרכיבה מנוהלת ממחשבה טהורה שמתרחשת בתוך הקסדה ותוך כדי רכיבה. למעשה למדתי שאם אני מצליח להתבונן על עצמי מבחוץ, לדבר אל עצמי ולחשוב מחשבות אסטרטגיות בזמן שאני רוכב, או אז אני הופך הכי מהיר שאני יכול, שכן אני מצליח "לנהל" את הרכיבה ולא סתם "לתת בגז". למחשבות האלה יש תוצאות בדמות הספרות שעל גבי שעון העצר. זו מתמטיקה, אם רוצים להגיע לתוצאה הנכונה צריך לפתור את כל התרגיל בדרך הנכונה ולפי הנוסחאות הנכונות כי אם נאנוס את התשובה, ככה תיראה גם הרכיבה וככה יראו הזמנים על השעון. אלה הם התוצאות שיודעות למדוד אותך ולדעת לעמוד מול עצמך עם האמת, לא האמת שלך, זו האמת האבסולוטית שתכריע "עד כמה אני טוב".

אין לי אופנוע ספורט בארץ, למרות שיש כבר שני מסלולים פוטנציאלים בישראל לאופנועי ספורט, בפצאל ובשדה תימן. פשוט אין לי אופנוע מתאים והחיים יצרו את התנאים שבהם זה לא מתאים כבר. אבל אני בהחלט עדיין אופנוען בהגדרתי בכל נימי אבריי, רוכב אנדורו בשטח ומשתמש בדו"גים ליום יום כשצריך. אולי שנה הבאה אצליח לגייס שוב את הסכום הנדרש ולהפוך את סרס למסורת. כמו חופשת סקי של פעם בשנה. לכן החודש שאחרי סרס זה יהיה החודש של הגמילה. קוראים לחודש הזה PST. ראשי התיבות, Post Serres Trauma.

צילום ועריכה תומר "כרובי" ברעם

יש לכם שאלות לגלעד? רוצים לספר לנו על החוויה שלכם במסלול מירוצים ביוון או בכל מקום אחר? הצטרפו לדיון בפורום.