ב.מ.וו סדרה 3 – יום הולדת 40

מה שהתחיל בהצלחה המסחררת של סדרת ה-1500, הפך לסדרה 02 והיווה את הבסיס לבמוו סדרה 3 שחוגגת החודש יום הולדת 40.

בשנת 1962 הוצגה בגרמניה מכונית חדשה של ב.מ.וו. למכונית לא היה שם והיא כונתה "הסדרה החדשה" או ב.מ.וו 1500. המכונית החדשה, שעוצבה בידי ווילאם הופמייסטר, פתחה עידן חדש עבור החברה הבווארית ממינכן שהיצע הדגמים שלה היה די משונה. מחד, דגמי ה-501 וה-502 שהיו בעלי מנועי V8  והיו יקרים מאוד. מהצד השני הב.מ.וו 700 הקטנטנה, זו שבמו גלגליה הצילה את ב.מ.וו מכליה.

הצלחתה של ה-1500 הייתה מידית ועד מהרה נוספו להיצע דגמים בעלי נפח מנוע גדול יותר - 1,600, 1,800 ו-2,000 סמ"ק. ב.מ.וו ניצלה את הצלחתה המסחרית והציגה בשנת 1967 מכונית סאלון גדולה שנקראה E3 והייתה בעלת מנועי 6 בוכנות. כשנה לפני כן, ב-1966, הציגה ב.מ.וו את גרסת שתי הדלתות של דגמי הסדרה החדשה וזו נקראה סדרת 02, שהייתה סיומת הדגם. גם דגמי ה-02 זכו להצלחה גדולה ועד מהרה מצאה עצמה ב.מ.וו בתחרות סמוייה-גלוייה עם אלפא רומיאו האיטלקית, כשהדגמים בעלי 4 דלתות מתחרים בג'ולייה הנהדרת ואילו דגמי ה-02 מתחרים בג'וניור וב-GTV.

בסוף שנות ה-60 הגיעו בב.מ.וו להחלטה שהגיעה העת להחלפת דגמי ה-4 דלתות על מנת שאלו יוכלו לפנות לפלחי שוק גבוהים יותר, ומטבע הדברים גם ריווחים יותר. ואכן ב-1972 הוצגה סדרה 5 החדשה שהציעה עיצוב מודרני בהרבה, עיצוב פנים ולוח מחוונים מתקדם. החשוב מכל - אפשרות למנועי 6 בוכנות גדולים, שהציעו ביצועים מצוינים שהלמו את התדמית הספורטיבית של ב.מ.וו.
ייצור דגמי ה-02 נמשך והן נמכרו היטב, כולל בשוק האמריקאי הבררן. לשיאה הגיעה סדרה 02 עם הצגת דגם הטורבו שהציע הספק של 175 כוחות סוס וביצועים מעולים. אולם היה ברור לאנשי ב.מ.וו שחרף הצלחתה המסחרית גם זמנה של ה-02 הגיע והגיעה העת להחליפה בדגם חדש שימשיך את הצלחת קודמו אך ישפר את נקודות התורפה העיקריות שלו, ובהן התנהגות כביש בעייתית במגבלות האחיזה ותא נוסעים מיושן, צר וצפוף.

בתחילת שנות ה-70 הגתה ב.מ.וו תוכנית רב שנתית מקיפה, במסגרתה אמורים היו להיות מוחלפים בזה אחר זה כל דגמי החברה. החל מסדרת ה-02, דרך דגם הקופה הגדול וכלה במכונית סאלון גדולה שאמורה הייתה להחליף את דגמי ה-2500/2800. החלפת כל דגמי החברה הייתה כרוכה בהוצאה כספית עצומה ובלקיחת סיכון לא מבוטל עבור ב.מ.וו. אך הם המשיכו בתכנית ובראייה לאחור הם קיבלו החלטה נכונה מאוד.
הסנונית הראשונה לסדרת הדגמים החדשה הייתה סדרה 5 שהוצגה כאמור ב-1972 והחליפה את דגמי ה-4 דלתות של דגמי הסדרה החדשה. הבאה בתור הייתה אמורה להיות מחליפת דגמי ה-02.

היה ברור לאנשי ב.מ.וו שהמכונית שתירש את דגמי סדרת 02 תהיה בעלת מרכב 2 דלתות בלבד, מאחר ואת דגמי ה-4 דלתות החליפה סדרה 5. על עיצוב היורשת הופקדו קלאוס לוט', שהיה המעצב הראשי של N.S.U והיה אחראי לעיצובה המרהיב של ה-RO80, כמו גם לעיצובה של ה-K70. המעצב השני היה פאול ברך, שעבר לב.מ.וו ממרצדס, עבורם עיצב את דגמי סדרת S שהוצגה ב-1965 ודגמי סדרת E שהוצגה כשנתיים מאוחר יותר. ברך יצר קו עיצובי עבור מרצדס וקו עיצובי זה ליווה את החברה עד תחילת שנות ה-90.

הוחלט שהמכונית החדשה תמשיך את הקו העיצובי של קודמתה, רק תראה מודרנית ועדכנית יותר. אכן סקיצות העיצוב הראו דמיון בולט לדגם היוצא, בשינויים מתחייבים - נוספו מסגרות לחלונות שלא היו בדגם היוצא, ידיות פתיחת הדלתות נלקחו מסדרה 5 ובין הפנסים האחוריים נוסף לוח פלסטיק נאה. בנוסף, ניתן לראשונה דגש על נושא הבטיחות הפאסיבית ולצורך כך נעזרה ב.מ.וו במחשב בתכנון המכונית.

עיקר השינוי והשיפור בוצע בתא הנוסעים, שהיווה נקודת תורפה בסדרת 02. הפנים עוצב מחדש, כשהפעם הקונסולה המרכזית שהכילה את פקדי מערכת האוורור ופתחי האוורור פנתה כלפי הנהג ו"עטפה" אותו. זה היה הדגם הראשון של ב.מ.וו בה הוצג עיצוב פנים כזה, שהפך לסימן ההיכר של תאי הנוסעים בכל מכוניות ב.מ.וו עוד שנים רבות לאחר מכן. הנדסת האנוש שופרה לעין ערוך, החל מהדוושות שחזרו להיות תלויות, כמקובל, דרך לוח מחוונים נאה ומודרני שכלל שני שעונים מרכזיים ולצידם מדי החום והדלק, וכלה במערכת אוורור משופרת ויעילה. כחלק מהשיפורים הבטיחותיים פנים המכונית רופד בחומרים רכים יחסית, כולל בלוח המחוונים. עם זאת, ובשל התבססות מאסיבית של הדגם היוצא, תא הנוסעים נותר צר וצפוף, בייחוד ליושבי המושב האחורי.

הצד המכאני, לעומת זאת, שונה הרבה פחות. הן מפני שהיה טוב למדי, והן בשל מצוקה תקציבית. המנועים נלקחו מהדגם היוצא ועברו שדרוג קל, שהתבטא בהספקים גבוהים מעט יותר. תיבת ההילוכים הציעה 4 או 5 מהירויות ובנוסף הוצעה גם אפשרות לתיבה אוטומטית מתוצרת ZF בת 3 מהירויות. מערכת המיתלים נותרה על כנה - תמוכות מק'פרסון מלפנים וזרועות חצי עוקבות מאחור. על אף שב.מ.וו הייתה מודעת לבעיות שנובעות ממיתלה אחורי מסוג זה, ובראשם התנהגות כביש בעייתית במגבלות האחיזה, הוחלט על המשך השימוש בו בעיקר בשל היותו קומפקטי יחסית ועלויות הפיתוח של מיתלה חדש לגמרי. השינוי העיקרי במכללי השלדה היה מערכת היגוי חדשה מסוג מסרק ומוט משונן, שהחליפה את הגה התיבה המיושן של הדגם היוצא.

המנועים כאמור נלקחו מהדגם היוצא והוצעו בשלושה נפחים שונים - 1.6 ליטר שסיפק 90 כוחות סוס, 1.8 ליטר שסיפק 98 כוחות סוס ו-2.0 ליטר שסיפק 109 כוחות סוס.  לכל המנועים היו מאיידי סולקס כפולים והצתה קונוונציונאלית.

אבות הטיפוס ביצעו נסיעות מבחן מפרכות תחת מעטה חשאיות כבד, וכשהתוצאות השביעו את רצון אנשי ב.מ.וו הועברה המכונית לייצור. השקת המכונית בוצעה בסוף חודש יולי 1975 והייתה למרגלות שלושת מגדלי הנהלת ב.מ.וו במינכן. הקהל התרשם מאוד מהמכונית החדשה ובייחוד מתא הנוסעים הנאה, שהציע בנוסף איכות גימור וחומרים ברמה גבוהה מאוד. גם עיתונות הרכב גילתה בה עניין רב וציינה שלמכונית ביצועים סבירים עד טובים שנפלו מאלו של האלפטא של אלפא רומיאו, התנהגות כביש טובה מאוד אך בעייתית במגבלות, היגוי טוב מאוד ונוחות נסיעה טובה יחסית. את עיקר המחמאות קצר תא הנוסעים, שהציע תנוחת נהיגה מעולה, מוט הילוכים נעים מאוד לתפעול והנדסת אנוש מעולה.
לשלילה צוינו המושב האחורי הצר, הביצועים הבינוניים בדגמי הבסיס ובעיקר אחיזת הכביש בעייתית, שהפכה ברבות הזמן לבעייתה העיקרית.

אולם כל זה לא פגם במכירות המצוינות ועד מהרה מצאה עצמה סדרה 3 בפלח שוק משל עצמה. על אף שלא הייתה מכונית קופה, ועקב כך שלא הוצעה בשום גרסת מרכב אחרת זולת 2 דלתות, היא נתפסה כמכונית יוקרתית-ספורטיבית חסרת מתחרות.

בתחילת דרכה הוצעה סדרה 3 בשלוש גרסאות עיקריות - 316 הבסיסית עם מנוע בנפח 1.6 ליטר, 318 עם מנוע בנפח 1.8 ליטר ו-320, שהייתה הבכירה בסדרה, עם מנוע בנפח 2.0 ליטר והספקים שנעו בין 90 ל-109 כוחות סוס. בשנתה הראשונה נהנתה המכונית מבדידות מזהרת בפלח השוק המיוחד שייצרה, אולם כשנה לאחר הצגתה, קמה לה מתחרה, מבית אלפא רומיאו, כמובן. הג'ולייטה החדשה הוצגה ב-1977 ולא הייתה אלא אלפטא בלבוש שונה, נאה וצעיר יותר. לג'ולייטה היו יחידות כוח חזקות בהרבה מאלו של דגמי סדרה 3 המקבילים, התנהגות כביש עדיפה עקב חלקות משקל מושלמת ומרווח פנים עדיף. מאידך, הב.מ.וו הצטיינה בדיוק היכן שהאלפא כשלה - תא הנוסעים שלה איכותי ומגומר בקפידה, תנוחת הנהיגה הייתה מושלמת וכך גם תפעול מוט ההילוכים.

באותה שנה הציגה ב.מ.וו לראשונה מנוע 6 בוכנות בנפח הקטן מ-2,500 סמ"ק, שהיה מנוע ה-6 בוכנות הקטן ביותר שלה. מנוע ה-2.0 ליטר 6 בוכנות החליף את מנוע ה-4 בוכנות בדגם ה-320, וההספק עלה ל-122 כוחות סוס בדגם בעל מאייד ארבעת הלועות. כמובן שגם הביצועים שופרו בהתאם.
בדגם בעל תיבת ההילוכים הספורטיבית, הציעה ה-320 ביצועים טובים מאוד, שסוף סוף הלמו את תדמיתה. מעט אחריה הוצג דגם ה-323i שאמור היה להיות הדגם הבכיר ביותר. ה-323i צויידה במנוע 2.3 ליטר מוזרק שסיפק 143 כוחות סוס מכובדים, בארבעה בלמי דיסק ובאופציה לדיפרנציאל מוגבל החלקה חלקית. ה-323i, כמו ה-320, צוידה ב 4 פנסי חזית שהיוו את סימן ההיכר של דגמי ה-6 בוכנות. הביצועים היו מצוינים ודגם זה הציע את רמת הגימור הגבוהה ביותר של המכונית, שכללה דיפונים מהודרים וגלגל הגה ספורטיבי.

באותה שנה הוחל בייצוא המכונית לארה"ב כשהדגם היחיד היה ה-320. זו זכתה להצלחה גדולה גם בארה"ב, בה הפכה לסמל מעמד. כמו בדגמי סדרת ה-02, גם דגמי סדרה 3 זכו לגרסה פתוחה שבוצעה על ידי סדנת באואר הגרמנית, הגם שהמכונית נראתה משונה משהו. בתחילת שנות ה-80 עלה מאוד מחיר הדלק ויצרנים רבים הזדרזו להציג גרסאות חסכוניות, ובינהם גם ב.מ.וו.  בתערוכת אמסטרדם 1980 הוצגה גרסת הבסיס של המכונית שכונתה 315. ל-315 היה מנוע 1.6 ליטר שהיה לזה של ה-316 הראשונה, רק שוויתור על המאייד הכפול והורדת יחס הדחיסה קבעו את הספקו על 75 כוחות סוס. באותה הזדמנות קיבל דגם ה-316 את מנוע ה-1.8 ליטר עם הספק מופחת קמעה - 90 כוחות סוס. ואילו ה-318 הפכה ל-318i לאחר החלפת המאייד במערכת הזרקת דלק שהעלתה את הספקו ל-105 כוחות סוס. גם ה-320 קיבלה מערכת הזרקת דלק שהעלתה את הספקו ל 125 כ"ס, מה ששיפר מעט את הביצועים.

למרות הביקורת על התנהגות הכביש הבעייתית, שעלתה בחיי נהגים לא מנוסים רבים, נמכרה המכונית היטב והפכה לבחירה הטבעית של יאפים רבים, ספרי צמרת וכדורגלנים רבים. ב.מ.וו לקחו ברצינות רבה את הביקורת על התנהגות הכביש הגבולית והחליטו שיורשת הסדרה תצויד במתלה אחורי חדש לחלוטין, וכך היה.

סדרה 3 הראשונה הותירה את חותמה על ב.מ.וו עוד שנים רבות לאחר שתם ייצורה ב-1983. ייצור ה-315 נמשך עד סוף 1983, למרות שהסדרה הוחלפה בסוף 1982. גם הדגמים שהחליפו אותה ברבות השנים, שמרו על הקו העיצובי שלה, הן החיצוני והן הפנימי, ושימרו את הצלחתה הגדולה.