תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • פיגו
  • פיג'ו 204 - סקירה היסטורית

    פיגו

    ה-204 תוכננה כדי להוציא את פיג'ו מהבוץ הכלכלי אבל התבררה כאחת המכוניות המוצלחות ביותר של היצרנית ונשארה בהיצע לצד מי שהייתה אמורה להיות מחליפתה עוד 7 שנים

    • 29-03-2015
    • מאת: חן פרחי

    תחילת שנות ה-60 מצאו את פיג'ו הצרפתית עם היצע דל למדי שכלל את ה-403 שהוצגה בשנת 1955, ה-404 שהוצגה בסוף 1960 ו-D4D המסחרית, שהיתה בעלת הנעה קדמית.

    פיג'ו 403

    אולם הצלחתה הגדולה של ה-404, שעוצבה על ידי פיניפארינה האיטלקי וצויידה במכלולי שלדה מודרניים - מערכת היגוי שפעלה בשיטת מסרק ומוט משונן ומיתלי מק'פרסון קדמיים - הניבה עבור פיג'ו הכנסות נאות, מאחר שפנתה לפלח שוק ריווחי למדי. מה גם, שאותה 404 הייתה חסרת תחרות, לפחות בשוק הצרפתי.

    שנתיים לאחר הצגתה נודע לאנשי פיג'ו, שרנו, יצרנית הרכב הצרפתית הלאומית, מפתחת מכונית משפחתית גדולה שאומרה להתחרות ישירות ב-404 המצליחה. לכן החליטו בפיג'ו על פיתוח מכונית חדשה, שתהייה קטנה וזולה מה-404, וכך תרחיב את היצע פיג'ו, שהיה כאמור דל למדי.

    בנוסף, פיג'ו הייתה מעוניינת להפסיק את ייצורה של ה-403, שחרף כל מעלותיה, הייתה מיושנת עיצובית ויקרה יחסית לייצור. מאחר ולפיג'ו לא היה בסיס עליו יכלה לבסס את המחליפה, המכונית החדשה הייתה צריכה להיות מתוכננת ממש מהיסוד, על כל המשתמע מכך.

    ב-1959 הוצגה המיני וזו מצידה שינתה כליל את פני עולם הרכב. הצבת המנוע לרוחב המכונית, כשתיבת ההילוכים שכנה תחתיו, איפשרה הקניית חלל פנימי מרווח להפליא ביחס לגודל המכונית ובפיג'ו החליטו לאמץ את הרעיון.

    פיג'ו 404

    הוחלט שהמכונית החדשה תהייה במבנה 3 קופסאות ותהייה כמובן קטנה יותר ביחס ל-404. לצורך עיצוב המכונית פנו פיג'ו לסדנת פינינפארינה האיטלקית וזו עיצבה עבורם מכונית בעלת מראה שמרני אך נאה, שפריטי העיצוב הבולטים ביותר שלה היו הפנסים הקדמיים המעוצבים, לראשונה במכוניות עממיות.

    עיצוב הפנים נעשה בידי אנשי פיג'ו, והיה פשוט ותכליתי. אורכה היה 4 מטר בקירוב ומאחר שבפיג'ו הוחלט לאמץ את מבנה מערכת ההינע של המיני, בסיס הגלגלים עמד על 2.59 מטר, הישג חריג עבור התקופה. תכנון הצד המכאני דרש מפיג'ו משאבים כספיים ניכרים, מאחר שלא היה להם שום מכלול הנעה שיכול היה להתאים למכונית החדשה.

    המנועים היחידים שעמדו לרשותם היו ה-1.5 ליטר של ה-403 וה-1.6 ליטר של ה-404, שהיו גדולים מדי בנפחם. בנוסף, אותם מנועים גם לא התאימו למכונית בעלת מנוע רוחבי. לכן פיתחה פיג'ו מנוע ותיבת הילוכים חדשים לחלוטין עבור המכונית, במבנה שדמה מאד לזה שהוצג במיני הבריטית. תיבת הילוכים ששכנה מתחת למנוע ואגן שמן משותף למנוע ולתיבה.

    פיג'ו 204

    נפח המנוע החדש עמד על 1130 סמ"ק ובסיוע מאייד סולקס בודד הפיק הספק סביר לתקופה של 53 כ"ס. המנוע החדש היה בעל גל זיזים תחתון ונפחו הוגבל עקב מגבלות מס שהיו נהוגות בצרפת באותה העת. המתלים הקדמיים היו מסוג מק'פרסון, בדומה ל-404, והיוו חידוש עבור זמנם, כמו גם הגה בשיטת מסרק ומוט משונן.

    המתלה האחורי היה מורכב ממוט פיתול רוחבי וזוג בולמי זעזועים, במבנה שעתיד יהיה לשרת את פיג'ו עוד שנים רבות, עד תחילת שנות ה-2000! מערכת הבלמים כללה בלמי דיסק קדמיים. זאת על אף שפיג'ו 404 הגדולה ממנה עדיין השתמשה בבלמי תוף עבור הגלגלים הקדמיים.

    מאחר שהמנוע היה רוחבי והמצנן הוצב בחזית המכונית, פיג'ו נמנעה משימוש במניפת קירור חשמלית מבוקרת טרמוסטט, ועשתה שימוש ברצועת הינע מפותלת במבנה מיוחד שהניעה מניפת קירור מכאנית. תכנון המכונית החדשה ערך כ-3 שנים ולצרוך פיתוחה נטלו פיג'ו הלוואות ממשלת צרפת, באישורו של הנשיא דאז, ג'ורג' פומפידו.

    המכונית החדשה, שקיבלה את השם פיג'ו 204 הוצגה בשנת 1965, במעמד נשיא צרפת, והתקבלה בחום ואהדה. מתחרותיה היחידות בשוק הצרפתי היו הסימקה 1300, שהיתה בעלת הנעה אחורית ורנו 10 שהוצגה אף היא ב-1965 והייתה בעלת מנוע והנעה אחורית.

    ה-204 נראתה מודרנית בהרבה משתיהן, הציעה מרחב פנימי גודל בהרבה ונוחות נסיעה מצויינת ששולבה בהתנהגות כביש טובה. נקודת התורפה העיקרית הייתה הביצועים החלשים יחסית, עקב נפח המנוע הקטן יחסית.

    ב-1966, שנה לאחר הצגת ה-204, הציגה פיג'ו גירסת קופה של המכונית שהיתה בעלת 3 דלתות ומרכב האצ'בק, דבר שהפך אותה לאחת מחלוצות קטגוריית המכוניות הקומפקטיות. באותה שנה הוצגה גירסת סטיישן של המכונית, שהיתה שמושית מאד והתחבבה על בעלי מקצוע רבים בצרפת. גם גירסת קבריולט של המכונית, שהתבססה על מרכב גירסת הקופה, ראתה אור באותה שנה. יחד עם הצגת גרסאות הסטיישן והקבריולט, העלתה פיג'ו את יחס הדחיסה במנוע, מה שהעלה את הספקו ל-59 כ"ס והביא לביצועים סבירים.

    פיג'ו 204 קבריולט

    שנתיים לאחר מכן, ב-1968, הצטרפה להיצע גם גירסת דיזל של המכונית, לראשונה במכונית משפחתית קטנה. עקב הצלחתה המסחרית הגדולה של ה-204 - וגם של ה-404 - השתפר מצבה הכלכלי של פיג'ו, והחברה החליטה על פיתוח מנוע דיזל עבור המכונית. מנוע הדיזל היה בנפח 1.3 ליטר והפיק הספק נמוך של 40 כ"ס בלבד. מאידך, הוא הפגין אמינות מצויינת וצריכת דלק נמוכה, לכן עד מהרה התחבבה גרסת הדיזל של המכונית על נהגי המוניות הצרפתיים.

    כשנה לאחר מכן, ב-1969, עברה המכונית מתיחת פנים קלה, שרובה נגעה לעיצוב הפנים של המכונית, שהפך למודרני יותר. לקראת סוף שנות ה-60 גאו המכירות ובמשך מספר שנים הייתה פיג'ו 204 למכונית הנמכרת ביותר בצרפת, למרות הצגת הרנו 12 שהיתה אמורה להתחרות בה ישירות. בשנת 1969, מעודדים מהצלחת ה-204, הציגה פיג'ו את ה-304 שהיתה גדולה יותר מה-204, אם כי חלקה עימה קווי יסוד משותפים.

    ה-304 יועדה לרשת בהדרגה את ה-204, אולם למרבה הפתעת אנשי פיג'ו, שתיהן נמכרו היטב זו לצד זו. בשנת 1973 קיבלה ה-204 מנוע דיזל גדול יותר בנפח 1.4 ליטר שעקב עלייה של 5 כ"ס בהספק הציג שיפור מסויים בביצועים.

    פיג'ו 304

    פיג'ו 204 יוצרה עד אמצע 1976 ולמעשה הוחלפה יחד עם אחותה הגדולה ה-304, ב-305 החדשה שהיתה מיועדת לרשת גם את ה-404 שייצורה הופסק שנה קודם לכן. כך שבניגוד לתכנית המקורית, למעשה הוטלה על ה-305 משימה משולשת.

    ה-204 הייתה הצלחה גדולה של פיג'ו, ובמהלך 11 שנות ייצורה הורכבו 1,600,000 מכוניות, מספר מכובד לכל הדעות. המבנה המכאני שלה המשיך הלאה ל-304 וגם ל-305 שיוצרה עד סוף שנות ה-80. פיג'ו 204 שילבה נוחות מצויינת, התנהגות כביש טובה ובטוחה, הייתה מרווחת וחסכונית וקלה יחסית לתחזוקה.

    dddd