יכול להיות שקיה פיצחה את "זה"

קיה קרניבל החדש נחת בישראל ויש סיכוי שבגללו שוק הרכב יכנס שוב לסחרור של אופנה חדשה

אח... מיניוואנים. מישהו זוכר אותם? הם הגיחו לעולם באמצע שנות ה-80 (או ה-30, תלוי את מי שואלים ואת מה מחשיבים למיניוואן "אמיתי") וזכו להתפוצצות של פופולאריות בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום, עד שכמעט לכל יצרן היה מיניוואן, מיקרו וואן או משהו דומה לזה בגודל כלשהו.

אבל לפני בערך 10 שנים המגמה התהפכה. ג'יפונים – או קרוסאוברים, SUVים, רכבי פנאי, או איך שלא תקראו להם, הם אמנם חלק בלתי נפרד משוק הרכב העולמי כבר כמה וכמה עשורים אבל לאחרונה הם הפכו לסעיף הראשון בסדר העדיפויות של פחות או יותר כל מי שקנה רכב. השילוב של העיצוב המגניב של רכב קשוח יחד עם מידה מסוימת של השימושיות של מיניוואן הפך אותם לאחת האופנות הכי חזקות והכי נרחבות בתחום. עד כדי כך, למעשה, שחוץ מאשר בשוק האמריקאי שפחות הושפע מטירוף הקרוסאוברים הנוכחי (פשוט כי הוא אחוז בו כבר עשרות שנים) ממש תתקשו למצוא מיניוואנים בהיצע של מותגים.

קיה קרניבל החדש, הדור הרביעי שלו, נחת לאחרונה בישראל וכבר ממבט ראשון קפצה לי לראש המחשבה "יכול להיות שהם פיצחו את זה"? מה זה ה"זה" הזה, אתם שואלים? ובכן, "זה" הוא הפופולריות של המיניוואן.

כמו שיענה לכם כל אדם שתשאלו למה הוא מעדיף ג'יפון על פני מיניוואן – אחרי שהוא ינסה למכור לכם איזה חרטוט על קמפינג – העיצוב של מיניוואנים פשוט "לא עושה את זה" לאף אחד מלבד אניני הפרקטיות הגדולים ביותר. אף אחד לא מעוניין להיראות כשהוא מתנייד במה שנראה כמו מונית שירות שהתכווצה בכביסה, אף אחד לא רוצה שיעקבו אחרי עם מבטי רחמים על כל אבקת הבמבה שהוא יצטרך לשאוב במהלך כל סוף השבוע ואף אחד לא רוצה שיחשבו שהוא וויתר על "להיות מגניב" ועבר לנהוג בארון בגדים ממונע.

אבל, קחו את אותו מיניוואון, שימו קצת פלסטיק שחור מסביב, נפחו את קשתות בתי הגלגלים, ו-וואו! איזה אבא סקסי ומגניב שאוהב את הילדים והחיים שלו זה! הם בטח מטיילים מלא ומתלכלכים בבוץ בטיולי אופניים ולא אכפת להם כי יש להם ג'יפ.

הבעיה היא שזה לא פשוט לא עובד ככה. כי בשביל להצליח למכור עיצוב של ג'יפון המכונית צריכה גם שיהיה לה תא מטען ארוך יותר ושטוח, ומרווח הגחון צריך להיות מעט גבוה יותר, ושני המרכיבים האלה גורמים לכך שהתוצאה תהיה בהכרח פחות פרקטית מאשר מיניוואן מסורתי.

ואת זה, כך נראה, קיה הצליחו לפצח.

 

הקרניבל החדש הוא מיניוואן לכל דבר ועניין, עם דלתות הזזה, אופציה למושבי קפטן בשורה השניה ו-627 ליטר בתא המטען כאשר כל המושבים בשימוש (עד גובה קצה גבי המושבים, או 1,139 ל' עד הגג). אבל הוא מקבל מרווח גחון של קצת מעל 17 ס"מ (כמעט זהה לקודם, אבל עצם ההתייחסות עושה את שלה), מכסה מנוע קצת יותר ארוך וקצת יותר שטח ומזה של קודמו, וכמובן הרבה חיפויי פלסטיק שחורים מסביב למרכב. המעט הזה עשוי להיות מספיק כדי להפוך את הקרניבל – שבניגוד לשאר הקטגוריה כבר לא נראה כמו הגרסה המוטורית של סטיב בושמי מחזיק סקייטבורד ואומר "שלומות לכם, ידידיי הילדים" – לרכב שאנשים אשכרה רוצים לקנות בזכות העיצוב, ולא נאלצים לקנות למרות העיצוב.

ואגב למרות העיצוב, אז למרות העיצוב ומכסה המנוע הארוך יותר, השימושיות של הקרניבל – כך עפ"י קיה – לא נפגמה. הוא מעט גדול יותר מקודמו עם אורך כללי שגדל ב-4 ס"מ מתוכם 3 ס"מ הלכו להגדלת בסיס הגלגלים והס"מ הנוסף לסרח האחורי על מנת לשפר את המרווח בשורה השלישית ואת נפח תא המטען. למעשה, כל שקיה עשתה היה להזיז אחורה את הנקודות התחתונות של קורות A כך שתיווצר שמשה אנכית יותר שתשאיר יותר מקום למכסה מנוע (וככל הנראה גם תפגום במידת מה באווירודינמיות).

הקרינבל נוחת בישראל בשתי רמות גימור ועם אופציה לאחד משני מנועים לכל אחת מהן. לא נרחיב על האבזור, רק נאמר שהוא עשיר מאוד כמקובל בקטגוריה ונפנה אתכם למפרט הטכני המלא.

המנועים הם כאמור שניים – אחד בנזין אטמוספרי בנפח 3.5 ליטר עם 272 כ"ס ו-34 קג"מ, והשני הוא טורבו דיזל עם 202 כ"ס ו-45 קג"מ. שני המנועים משודכים לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית ולפי תקן ה-WLTP הם משיגים צריכת דלק משולבת של 9.4 ו-13.5 ק"מ לליטר למנוע הבנזין והדיזל בהתאמה. החלק היותר מעניין כאן הוא נתוני התאוצה, במיוחד של הקרניבל עם מנוע הבנזין, שתגיע מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 8.5 שניות, נתון שלחלוטין היה מתקבל במכונית ספורטיבית לפני לא יותר מ-10-15 שנים. הקרניבל עם מנוע הדיזל אמנם פחות נמרצת עם נתון 0-100 של 10.7 שניות, אבל גם עליו אי אפשר להגיד שהוא מאוד איטי.

קיה קרניבל החדש יוצע כאמור בשתי רמות גימור, EX ופרימיום שיעלו 250,000 ₪ ו-270,000 ₪ בהתאמה עם מנוע הבנזין. מנוע הדיזל יעלה לכם 10,000 שקלים נוספים.