מרצדס C63s AMG - מבחן דרך - C השיאים

מרצדס C63s AMG היא הכי. הכי ביצועים, אחיזה, אבזור. יצאנו לבדוק את הקצה, המקסימום, השיא של ה-C קלאס.

את מרצדס C קלאס ה"חדשה" בחנו אי שם ב-2014. מאז ועד סוף 2016, שקטה הארץ. מתחילת השנה הנוכחית, המגזין שלנו חווה אינפלציה פסיכית במספר "הופעות האורח" של גרסאות נוספות של ה-C קלאס שהגיעו להיבחן. זה התחיל עם ה-C350e ההיברידית-נטענת שהושקה בתחילת השנה, מאוחר יותר, כחלק מסדרת ה"ספורט-קופה-פרימיום-יוקרה" שכלל מבחנים על ה-S5 של אאודי וה-Q60s של אינפיניטי הגיעה אלינו ה-C43 קופה.

היום אנחנו פוגשים את השיא של ה-C, הדובדבן שבקצפת הסדרה ובתה של מי שגרמה בזמנו אפילו לטל שביט ז"ל האגדי להחליט שלפעמים, עדיף פשוט לסתום את הפה ולתת לה לדבר. היא אמנם משווקת בישראל כבר מ-2014, אבל איכשהו עד היום היא התחמקה מאיתנו. עכשיו הם הציעו, לא באמת ציפיתם שנסרב. תגידו יפה שלום למרצדס C63s AMG.

 

שיא העיצוב

ה-C63s מגיעה אלינו, כמו אחותה כפולת ההנעה ומוחלשת המנוע, בתצורת קופה. אבל הדמיון בין השתיים נגמר בערך שם - בעובדה שלשתיהן יש שתי דלתות. הפעם, בניגוד ל"חבילת עיצוב" של AMG, יש לנו משהו שנראה כאילו שלחו אותו ליום אימונים ארוך עם חבורה של ריינג'רס אמריקאים.

הפגוש הקדמי מאכלס פתח יניקה שנראה כמו נחש בואה שעומד לבלוע פיל, מאחור ספוילר סף קטן מוסיף סלידה קטנה לדלת תא המטען, והכתפיים נפוחות. הו כמה שהן נפוחות. היא רחבה ב-7 ס"מ (188 מול 181) מהגרסאות האחרות של ה-C, וכל הרוחב הזה הולך למפסקי הסרנים והצמיגים הרחבים יותר. אלה האחרונים מתהדרים ברוחב פסיכי למדי של 255 על חתך 35 מלפנים ו-285 תלושים לחלוטין מהמציאות על 30 מוטרפים עוד יותר מאחור. הדבר היחיד שהגיוני בכל הסט-אפ הזה, הוא גודל החישוקים - 19 אינץ' צנועים יחסית, כמו של מאזדה 6.

התוצאה היא, שבניגוד ל"חבילות AMG" (ראו מה דעתי עליהן במבחן של ה-A45), כאן ממש בלתי אפשרי להתעלם ממה שעומד מולך, וממש קשה לטעות בייעוד שלה. שהוא, אגב, לטרוף. כבישים, מרחקים, פניות, וגם נהגים לא מיומנים או זהירים.

בפנים המצב מעט פחות ברוטאלי, אבל עדיין קשה מאוד להתעלם מהעובדה שאתה יושב בתוך משהו מיוחד. הגימורים האדומים בתא, המושבים החובקים (והמעולים גם מכל בחינה אחרת) וההגה עם חיפוי האלקנטרה. אוי האלקנטרה. תקשיבו טוב, מרצדס - שתי פיסות הבד דמוי הזמש האלה, עושות את העבודה של לגרום לך להרגיש מיוחד יותר טוב מכל פיסת קארבון או אלומיניום בתא הנוסעים, סף דלת או מראת צד עם לוגו מואר, או אגזוז שנשמע כאילו הוא מפוצץ מנהרות.

גם אם אתה שוקע בחלומות, גם אם מסתכל הרחק קדימה על הכביש, גם אם אתה באמצע שיחת טלפון ואישתך (או בעלך, לא פוסל) צורחת עליך ששוב שכחת להוציא את הילדים מהגן ולא קנית חלב והיא עוזבת אותך לטובת ריקארדו, מאמן הטניס שלה, התחושה של האלקנטרה באצבעות תמיד מזכירה לך שאתה נמצא בתוך קפסולה ייחודית. האלקנטרה כמובן גם עוזרת למנוע החלקה של הידיים כשאתה שועט בכביש מפותל ומתחיל להזיע מכל מקום, אבל אלה זוטות.

 

שיא הכוח

אחת מנקודות השיא של האמא המיתולוגית של המכונית שכאן, היה המנוע שלה. זה היה V8 בנפח 6.2 ליטר שנשם דרך אחד האגזוזים האגדיים ביותר בעולם הרכב. המכונית שפה אמנם עדיין משתמשת במתומן צילינדרים, אבל הפעם תקני זיהום מכתיבים קיטון הנפח לכדי 4 ליטרים "בלבד". גם התוספת של שני טורבואים לא התקבלה בברכה, היא אמנם אמורה לעשות פלאים להספק, אבל גם שמות לצליל הנשימה של החיה.

אז ההספק עלה, ל-476 בגרסה ה"רגילה" או 510 כ"ס בדגם ה-S שכאן, (ביחס ל-457 בגרסה הרגילה או 507 במיוחדת שיצאה בשנה האחרונה). המומנט גם הוא טיפס, מ-61 קג"מ ל-66 או 71 קג"מ והתאוצה השתפרה, מ-4.4 שניות, ל-4.1 או 3.9 שניות. כי אם כבר להגזים, אז למה לא ממש להגזים?

והצליל? ובכן, תלוי. תלוי מאיפה אתם מגיעים. אם אתם מגיעים מכל דבר שהוא לא ה-C63 הקודמת, כנראה שזו תהיה חוויה אודיטורית שתחקק בזכרונכם לעוד הרבה שנים. אם, במקרה, אתם בדיוק שוקלים טרייד אין על ה-63 שלכם שכבר קצת התיישנה, אתם אולי לא תודהמו, אבל בטח לא תתאכזבו. ורק כדי שתבינו שזה לא עלבון, זה כמו להגיד שהסרט החדש של טרנטינו לא מאכזב בהשוואה לספרות זולה.

כמו... הר געש שמתפרץ, כמו לוחות טקטוניים שמתנגשים, כמו לשבת על ענן סערה, כמו להיות בתוך הקרביים של פצצת מימן. אז כזה, שנתון לגחמות של רגל ימין שלכם. נחמד בסך הכל. וכל זה בא אל אוויר העולם דרך ארבעה צינורות מפלט שמוקפים בפיסת קארבון. האגזוזים המדוברים, אגב - לא מזויפים! כמה זמן אתם לא ראיתם כזה?!

 

שיא הביצועים

אז כמו שהבנתם, הביצועים של ה-C63s די טובים. כלומר, בערך כמו שהמבורגר של חצי קילו עם ליטר בירה הם "די טובים" אחרי צאת יום כיפור או חודש מילואים. אני יכול להמשיך ולנסות לתאר את זה במילים, אבל לא משנה במה אני אשתמש, זה כנראה לא יספיק.

תחשבו על האיברים הפנימיים שלכם נעקרים מהמקום, תחשבו שאתם חוטפים מכות מאוהדי קבוצת הכדורגל האויבת שבדיוק ממש השפלתם על המגרש, תחשבו שאתם עושים 0 למאה תוך פחות מ-4 שניות. אז ככה.

והתאוצה הזו ממשיכה פחות או יותר באותו קצב בלי קשר למהירות ההתחלתית שלכם, בין אם אתם מאיצים מעמידה, או מ-100 קמ"ש או מ... יותר מ-100 קמ"ש. הכל קורה מאוד מהר, רגע אתם כאן, ורגע אתם מסבירים לשוטר למה זה הגיוני שנסעתם במהירות שגבוהה פי שתיים מהמותר בכביש 6. זאת היא, אדוני השוטר, לא אני. לצורך הדיון האקדמי כמובן.

 

שיא הסיבוך

אם חשבתם שהחלק המרשים ב-C63s הוא המנוע, תחשבו שוב. כי מאחורי המנוע יושבת תיבת הילוכים MCT SpeedShift בעלת שבעה הילוכים, כמוה יש תיבה דומה עם תשעה הילוכים ב-E63 AMG הנוכחית. כדי לא להמיס לכם את המוח עם מושגים שאני לא ממש מצליח לתרגם לשפה של בני אדם אפילו אחרי שקראתי פחות או יותר כל פיסת חומר טכני, אנסה לסכם בקצרה.

תיבת ההילוכים של ה-C63s היא בעלת שבעה הילוכים והיא מעין תיבה אוטומטית, אך במקום ממיר מומנט היא עושה שימוש בסט מצמדים רטובים. במקום שניים כמו בתיבות הרובוטיות המוכרות, ב-MCT נמצא מצמד לכל הילוך, כדי לאפשר לתיבת "לקפוץ" מעל הילוכים ולבצע מעבר מהילוך שביעי לשלישי באותו זמן שיקח לה לעבור מרביעי לחמישי.

בנוסף למצמדים הרגילים, כוללת התיבה גם מצמד נוסף - גם הוא רטוב -  שמיועד לתחילת נסיעה בלבד, כדי להמנע מהרעידות המאפיינות תיבות רובוטיות.

אם אתם רוצים הסבר מעמיק עוד יותר, מרצדס דאגו לכם:

 

שיא ההתנהגות

עם כל ההשתפכויות, ועם כל המטאפורות, הסיבה האמיתית לקנות את ה-C63s היא אחת - התנהגות. מזה עשורים ניטש קרב ענקים בין שלוש הגרמניות על מי תייצר את מכונית הספורט יוקרה האולטימטיבית. פחות או יותר מאז ומעולם, לפחות מאז שהופסק ייצורה של האאודי קוואטרו, אמת המידה הייתה ה-M3 של במוו, אבל בשנים האחרונות משום מה יותר ויותר אנשים עוברים ממנה ונודדים אל עבר הכוכב המשולש. אודה בבושה שלא נפל בחלקי לבחון את ה-M3, או את אחותה ה-M4 (היבואן לא משחרר אותן לנסיעות מבחן לעיתונאים), אבל אני יכול להגיד שאם ה-M טובה מה-C, יש מצב שהיא לוקחת חומרים שפסולים בספורט.

כמו עם כל מכונית, גם את ה-C63s בחנו יחד עם צוות מובילי הדעה שלנו. אבל בניגוד לשאר הפעמים ולשאר המכוניות, הפעם לפני שהם נהגו בה, לראשונה, הזהרתי. נכון, יש בקרות, ונכון, היא תתפוס אותך אם תעשה שטות, אבל משהו פה שונה, משהו פה ברוטאלי יותר, עצבני יותר, מרושע יותר מכל דבר אחר שנהגתי בו.

היא כאילו ממש רוצה להשפיל אותך, להוציא אותך קטן. היא לא תהרוג אותך, אבל היא לא תחסוך ממך פאדיחות מול החבר'ה. שזה קצת מצחיק כשנזכרים בזה שאחת הביקורות הכי נוקבות שהיו למכונית הזו כשהיא רק הושקה שהיא לא מספיק ברוטאלית ביחס לקודמת. ה-C63s מבהירה באופן כמעט מיידי כמה חשובה העדינות. כמה חשוב למנן את הגז ביציאה מפניה וכמה חשוב לשמור על מוח חד ורפלקסים זריזים כשנוהגים אותה.

לבקרת האחיזה שלושה מצבים, במצב הרגיל המכונית תתפוס אותך, תמיד, והרבה לפני שתצליח להיכנס לצרות. אבל גם את הנזיפה הזו היא עושה בצורה מעודנת יחסית. היא משחררת את הזנב להחלקונת קטנה וזריזה, שלאחריה בולמת את הגלגלים הרלוונטיים בעדינות יחסית, לוקחת מהנהג את השליטה על הגז לרגע קצר, ומחזירה את הישבן למסלול. אם לא תגזימו, היא אפילו לא תתערב ותאפשר לכם להחזיר את הזנב לבד.

במצב ספורט (של הבקרה), כשבורר מצבי הנהיגה (הכללי) במצב Race, היא מעט משוחררת יותר, ומאפשרת החלקות יותר ארוכות ומעניינות, היא לא תמנע מכם לחלוטין את ההחלקות הוירטואוזיות, ואפילו תעזור לכם לשלוט בהן. היה והגזמתם, גם כאן היא תבטל לכם את דוושת הגז ועשה מה שצריך עם הבלמים.

במצב השלישי אתם לגמרי לבד, ותעשו לי טובה - אם אתם לא יודעים בדיוק מה אתם עושים, אל תגיעו לשם.

 

שיא התקשורת

הצלחתם להוציא את הזנב לטיול ולהחזיר אותו מבלי שבקרת היציבות נקראה לפעולה? מזל טוב, פתחתם את הדלת לדבר הכי טוב במכונית הזו. התקשורת בין אדם למכונה. אחרי שמתגברים על החיל והרעדה, אחרי שמבינים שהבקרות באמת יודעות מה הן עושות, ואחרי כמה וכמה פסים בכביש הנהיגה שליד הבית, מפלס הפחד יורד והבטחון עולה, המכונה מתחילה לתקשר איתי דרך כל תפר במושב, דרך כל סיב בחיפוי האלקנטרה ודרך כל גבשושית גומי בדוושות.

התגובה להפניית ההגה (או טרן-אין) מיידית, ואתה מרגיש כאילו אתה ממש מסיט את הצמיגים עם הידיים. אתה חוזר לגז, זה יותר מדי, מרפה מעט, אבל הזנב כבר בחוץ, אתה יודע את זה, את מרגיש את המושב מסתובב סביבך, אתה מתקן, חוזר לגז, יותר מדי (מה לעשות, 510 כ"ס), שוב מרפה, ההגה כבר מופנה לכיוון ההפוך, עוד טיפה, פחות טיפה, הגלגלים הקדמיים מוצאים אחיזה, אתה סוחט את הדוושה הימנית עוד ועוד ועוד, האחוריים חוזרים למסלול. אתה וקצת יותר מטון וחצי של ברזל וקארבון יורים את עצמכם לישורת. עוד רגע תחזרו על הריקוד הזה שוב, בפניה הבאה.

הכל קורה, ואתה מרגיש את הכל קורה, ופתאום, אחרי בסך הכל כמה מאות קילומטרים, אתה מרגיש ממש חופשי ובטוח לעשות כמעט כל פניה על הצד. סתם ככה, בשביל הכיף (וקצת בשביל להוריד קצת צבע מהפנים של זה שיושב לידך). ז'תומרת בשביל המדע.

 

לא שיא הנוחות. ממש, ממש לא שיא הנוחות

"בונ'א, סקייטבורד" אומר הבוחן שיושב לידי. האמת? עד עכשיו אני מתקשה למצוא תיאור הולם יותר. ל-C63s יש בולמים אדפטיביים, וטווח הקשיחות שלהם מאוד רחב, אבל הוא בעיקר נע בין "סביל" לבין "גלגל-מרותך-לשלדה". אחרי כמה שעות מתרגלים לזה, אבל אחרי כמה שעות גם אפשר להתרגל ללחטוף מכות מחברי כנופיה. זו מכונית קשה, ונוקשה, ורועשת ולא בדיוק נעימה בתנאים עירוניים - למרות חומרים איכותיים ומושבים חשמליים וסטריאו משוכלל וסאן רוף. אם אתם חושבים לקנות אותה כי היא הגרסה הכי יקרה ו"כמה גרועה כבר יכולה להיות הנוחות" אז עשו לעצמכם טובה ותעברו הלאה. היא באה לתת עבודה.

 

שיא ה-C

מרצדס C63s AMG היא הגרסה הכי חזקה, הגרסה הכי ספורטיבית, הכי מתנהגת, הכי מאיצה, הכי בולמת, מאובזרת, רועשת, היא ה"הכי הכי", היא השיא של ה-C.

אבל יותר מכל דבר אחר, כלי. היא כלי מסלול, כלי מלחמה. היא לא מכונית שקונים כי "זה הכי מאובזר", ואם חשבתם לעשות את זה, אל. היא לא מכונית שקונים כדי לנסוע, היא מכונית שקונים כדי לנהוג. היא מפחידה, לפחות בהתחלה, אבל מהר מאוד - אם אתה יודע למה להקשיב - היא נפתחת אלייך ומתחילה לפטפט איתך בלי סוף, ואפילו מצליחה להפוך את הנהיגה בה לטבעית וקלה יחסית.

קצת כמו... שרירן מכוסה קעקועים שדוחק 250 קילו לארוחת בוקר ומשמיד אנשים להנאתו, שפתאום גיליתם שמנהל עמותה לאימוץ כלבלבים. וקוראים לו יששכר. חמוד כזה. אבל לא. מאיים כזה, אבל לא.

יש לכם משהו לשאול אותנו על ה-C63? רוצים לקרוא מה חשבו עליה מובילי הדעה שלנו? הצטרפו לדיון בפורום.