Jump to content
  • תכנון חשמלי של רשת can-bus בכלי רכב


    Igalz

    הרעיון לכתבה נוצר בעיקבות שאלה בפורום הטכני, התחלתי לכתוב תגובה בפורום שלבסוף התנפחה לכתבה טכנית שלמה.
    מקווה שהיא תתרום לכם להבנה מעמיקה יותר על מבנה הרכב שלכם.

     

    כידוע בכל רכב מודרני ישנן יחידות מחשוב רבות שמתקשרות אחת עם השניה על גבי רשת תקשורת מסוג can-bus.
    ישנן רשתות תקשורת נוספות שלא נדבר עליהן כאן.
    רשת can-bus מבוססת על זוג חוטים שזור בודד שרץ ומתחבר ליחידות המיחשוב השונות אחת אחרי השניה.
    וכך בעצם אנו חוסכים חיווט מיותר שילך לכל יחידה בנפרד.
    מדוע נדרש זוג חוטים ולא מספיק אחד? מדובר בשידור של אות דיפרנציאלי.
    כלומר על חוט אחד משודר אות, ועל החוט השני משודר ההיפוך שלו. האות הסופי הוא תוצאה של חיסור בין שני האותות הללו.

    canbus10.JPG.076cc561799666892b327e4bd3afd603.JPG

     

    היתרון בשיטה זו הוא שאם מתלבש רעש כלשהו על החוטים, סביר להניח שהוא יתלבש על שניהם בצורה פחות או יותר זהה,
    וכאשר נחסר את האותות אחד מהשני הרעש יתאפס.

     

    טופולוגיה בסיסית של רשת CAN-BUS פשוטה בהגדרתה נראית כך:

    canbus1.jpg.25593300340c3c44abd2e35a449365ff.jpg

     

    כלומר ישנו זוג חוטים (שזור) שרץ בכל הרכב ואל החוטים הללו על הדרך מחוברות יחידות מחשוב שונות ומשונות. עד כאן הכל פשוט.

     

    הזוג חוטים הזה, כמו כל מוליך, יש לו פרמטרים חשמליים: התנגדות, השראות וקיבול.

    אם אנחנו מעבירים בקו הזה סתם מתח כלשהו, כל הפרמטרים הללו לא מעניינים אותנו יותר
    מידי ואנחנו מתייחסים אל החוט כאילו היה קצר מנקודה א' לנקודה ב'.
    אבל ברגע שאנחנו מעבירים בקו הזה שידור גלים בתדר כזה או אחר, יש להתייחס לזוג חוטים הללו לא כאל קו תמסורת,
    ולקחת בחשבון את הפרמטרים החשמליים שלו.

     

    אז מתי זוג חוטים הופך מסתם מוליך לקו תמסורת?! זה תלוי מה אנחנו דורשים ממנו.
    אם אנחנו מעבירים עליו תדר נמוך למרחק קצר, ההשפעה של הקיבול וההשראות זניחות וניתן להתייחס לקו כסתם קצר.
    אם אנחנו מעבירים תדר גבוה למרחק ארוך, אז הפרמטרים החשמליים של הקו מתחילים להשפיע על צורת האות
    ונתייחס לזוג חוטים כאל קו תמסורת.
    אז מה זה תדר נמוך\גבוה? ומה זה מרחק קצר\ארוך? בעצם מדובר ביחס שבין אורך החוט לבין אורך הגל שעובר בו.
    אורך גל הוא המרחק שהגל עובר בזמן מחזור אחד, שווה בקירוב למהירות האור חלקי תדר הגל.
    אם אורך המוליך שלנו גדול בהרבה מאורך הגל בעל התדר הכי גבוה העובר בו, יש לנו ביד קו תמסורת.
    אם אורך המוליך קצר ביחס לאורך הגל, ניתן להזניח את מרבית התופעות החשמליות ולהתייחס לקו כסתם חוט מוליך.

     

    המאפיין העיקרי של קו תמסורת שאני אתייחס אליו כאן הוא עכבה אופיינית. אמרנו שלקו תמסורת ישנה התנגדות קיבול והשראות.
    שלושת המאפיינים הללו יחד יוצרים עכבה אופיינית לקו. כלומר גל שמתקדם בקו תמסורת כל הזמן מרגיש את העכבה האופיינית של הקו,
    כמו שכדורגל שעף באוויר מרגיש את התנגדות האויר מופעלת עליו.

     

    נחזור להסתכל על האיור למעלה, יש לנו גל שמתקדם על זוג החוטים של הcan-bus הוא מרגיש כל הזמן עכבה אופיינית של 120 אוהם (על פי התקן).
    כאשר אותו גל מגיע לקצה הרשת, לפתע החוט נגמר. בעצם במקום להרגיש עכבה אופיינית של 120 אוהם, הוא לפתע נתקל בעכבה אופיינית גבוהה מאוד (חוטים באויר),
    שנהוג לקרוא לה עכבה אינסופית.
    בהקבלה נסתכל על אותו כדורגל שעף באויר ולפתע פוגע בקיר.
    כמו שהכדור יוחזר מהקיר ויתחיל לנוע בכיוון השני, כך גם הגל שלנו יתחיל לנוע בכיוון השני. רק שמאחוריו נעים גלים נוספים,
    והוא מתחיל להתערבב איתם (התאבכות גלים).
    כך בעצם תופעת ההחזרות נוצרת ופוגעת באותות המשודרים בתווך תקשורת.

     

    שווה לציין שאותה פיסיקה עובדת לכל גל בכל תווך, רק השמות משתנים. כמו שזה נכון לגל חשמלי במוליך ועכבה אופיינית,
    זה נכון לגל אלקטרו מגנטי (לדוגמא אור) הנע במרחב ומושפע ממקדם השבירה (diffraction coefficient),
    זה נכון לגל אקוסטי שמושפע מצפיפות החומר (יתכן שאני לא מדייק במונח), זה נכון לגל בים.

     

    אז מה אנחנו יכולים לעשות בשביל למנוע מהגל לחזור מהקצה הפתוח של זוג החוטים שלנו? פשוט מאוד,
    נשים שם נגד חשמלי שיספוג את האנרגיה של הגל.
    אבל לא סתם נגד, אלא נגד מתואם לעכבה האופיינית של הקו, כלומר 120 אוהם, על מנת שהגל יראה כל הזמן את אותה העכבה.
    לנגד הזה קוראים נגד טרמינציה מקבילי.
    בהקבלה לאותו כדורגל, נשים שוער שיתפוס את הכדור ובעצם עם הידיים שלו יספוג את האנרגיה שהייתה לכדור תוך כדי תנועה.

    canbus2.jpg.02b7ebdabdac36f7f36e5c45505788ca.jpg

     

    מדוע אם כך נהוג לדבר בספרות על 60 אוהם ולא על 120? כי אם נשים רב מודד פשוט על מצב מדידת התנגדות על שני קווי ה CAN שלנו,
    המודד יראה שני נגדי 120 (אחד מכל צד של הרשת) מחוברים בחיבור מקבילי מה שנותן התנגדות שקולה של 60 אוהם.
    כך שטכנאי שימדוד את הקו הזה, יודע שאם הרב מודד מראה 60 אוהם, ישנם שני נגדי טרמינציה בשתי קצוות הקו.
    אם רב המודד מראה 120 אוהם זה אומר שאחד הנגדים חסר.

     

    ניתן לשים לב בסרטוט שלי שכל יחידת מחשוב שמחוברת לרשת שלי,
    למעשה יוצרת גם היא זוג חוטים שמסתיימים ללא טרמינציה. מה שנקרא stub (זנב? גדם?).
    כמובן שזה פוגע באות באותה מידה, לכן בהגדרה אנו נדאג שהחוטים הללו יהיו קצרים מאוד.
    כמה קצרים? שוב קצרים מאוד ביחס לאורך הגל שעובר עליהם.
    בפועל בחלק מיחידות המיחשוב ברכב קווי הCAN-BUS נכנסים פנימה דרך פינים יעודים בקונקטור עד הכרטיס האלקטרוני, שם מתבצע החיבור הנוסף לקו,
    וקווי התקשורת יוצאים החוצה דרך זוג פינים נוסף בקונקטור וממשיכים הלאה. בצורה כזו:

     

    canbus3.jpg.0db3424ae0cb6461393655b56cdbc637.jpg

     

    יש לציין שתדר מקסימלי שנע בקו אינו מושפע רק מקצב השידור שלנו (ביטים לשניה), אלא בעיקר מצורת האות, כלומר מקצב שינוי האות בקו.

    בדוגמה המובאת כאן של שני גלים בעלי אותו קצב שידור בדיוק:

    canbus4.jpg.9a3340bf2936c1a751fd24273b9d9aa2.jpg

     

    הגל העליון יהיה בעל תדרים גבוהים הרבה יותר מאשר הגל התחתון, בגלל קצב שינוי גבוה יותר של רמת האות, ולכן הוא יושפע הרבה יותר מכל חוסר תיאום שישנו בקו התמסורת.
    צורת האות (signal shaping) כמובן גם היא מוגדרת בתקן וכל ציוד קצה חייב לעמוד בהגדרה שלה.
    אני לא אכנס כאן לפירוק האות לתדרי בסיס (הרמוניות) והתמרות למישור התדר, זה חפירה ליום אחר.

     

    שווה לציין גם שככל שעולים עוד ועוד בתדרים, העסק מתחיל להסתבך יותר ויותר מבחינה פיסיקלית, ואפילו כיפוף בחוט יכול לגרום להחזרות.
    אבל זה דיון שלא רלוונטי כל כך לcan bus אלא יותר לאלו שעוסקים בתקשורת בקצבים של מאות מגה ביט וגיגה ביט.
    can-bus מוגדר לעבוד בקצבים של עד 1מגה ביט, ולרוב ברכבים היום לא עובדים מעל 500 קילוביט לשניה.

     

    עוד שווה לציין שישנם סוגים שונים של טרמינציות בהתאם לאופי הקו, תחום התדרים ולטופולוגית החיבור, נגדי טרמיניציה טוריים, טרמינציה קיבולית, השראית ושילובים שונים שלהן.
    אני לא הולך לפרט כאן את כל הסוגים, נזכיר רק שישנה גם טרמינציית AC, מטרתה היא פשוט מאוד להוריד את מרכיב הDC של האות.
    מרכיב הDC הוא בעצם אות עם תדר 0 לכן ניתן לראות בזה סוג של "מסנן מעביר גבוהים".
    בגרף העליון סירטטי את האות הוא עם מרכיב DC, ובתחתון ללא מרכיב DC

    canbus7.JPG.79dd5f1eca8f8ff16d48945d706daff6.JPG

     

    אין כאן מרכיב של סינון האות מעבר לסינון של רמת הDC. ההפך, טרמינציית AC שלא מתוכננת נכון יכולה לפגוע מאוד בצורת האות שעובר בקו.
    טרמינציית הAC הפשוטה ביותר היא טרמינציה טורית על ידי קבלים

    canbus8.JPG.9f7a22da5a573133dcdab373335742e4.JPG

     

    היא יעילה מאוד, אבל היא מתאימה רק לקווים שיש עליהם פעילות כל הזמן, ואין זמני שקט על הקו.
    כיוון שאם הקו נמצא ברמה מסויימת זמן ארוך הקבלים נטענים לאותה רמה וישנו עיוות קשה של האות בכמה ביטים הראשונים. זה נקרא בשפה המקצועית "טעינת התווך"
    ישנן טרמינציות מורכבות יותר שנועדו למזער את הטעינת התווך, לדוגמא טרמינציה מקבילית מהסוג הזה

    canbus9.JPG.fca4add0cd60fc9aaf82306f2238d2a9.JPG

     

    ועוד וריאציות רבות וטובות. תיכנון טרמינציה טובה היא עולם ומלואו עם שיקולים רבים ופשרות רבות..

     

    נחזור לרשת שלנו, הבנו למה יש נגדי טרמינציה והיכן הם ממוקמים. בפועל זה לא יעיל לשים סתם כך נגדים על הקו,
    והרבה יותר חכם שהנגדים הללו פשוט יהיו מובנים ביחידות המחשוב שנמצאות בקצוות הקו:

    canbus5.jpg.6e0fba2f0dfff4fab1995c9ed258d631.jpg

     

    למעשה יצרן הרכב, כאשר הוא מתכנן את רשת התקשורת ברכב ופונה לספקי המשנה שלו שמספקים את המחשבים השונים,
    הוא פשוט מגדיר אילו יחידות יגיעו עם נגדי טרמינציה ואילו יגיעו בלי.

     

    עם ריבוי יחידות המחשוב ברכב נוצר מצב שיש צורך לשלוח קווי תקשורת לכיוונים שונים.
    יש קו תקשורת שהולך לרוחב הדשבורד, קו (אחד או יותר) שהולך לתא המנוע, קו שהולך לחלק האחורי של הרכב, קו שהולך לכל דלת וכו.
    בטופולוגיה הבסיסית שמתוארת בתמונה הראשונה נצטרך למשוך את אותו זוג חוטים לכל המקומות הללו ברצף, ובחזרה.
    על מנת לפשט את העסק, ובנוסף לשפר את שרידות הרשת לתקלות, יצרני הרכב מתקינים "מרכזיית תקשורת" שאליה יכולים להתחבר קווי can-bus מקצוות שונים של הרכב,
    והמרכזיה דואגת להעביר את השידורים מקו אחד לשני.
    בנוסף, על פי צורך המרכזיה יכולה לתאם קצבי שידור שונים, ואפילו פרוטוקולי שידור שונים. וכך נוצרת לנו טופולגיית כוכב, כאשר המרכזיה נמצאת במרכז, ויש לה כמה וכמה סנפים.

    canbus6.jpg.5eb89a72fb4d88e95c898bb23613b709.jpg

     

    למרכזיה באנגלית קוראים gateway.
    כמובן שכל סנף של רשת התקשורת משחק על פי אותם החוקים מבחינת נגדי טרמינציה.
    לרוב אחד הנגדים נמצא במרכזיה, והשני ביחידת קצה מרוחקת.

     

    לרוב שקע הדיאגנוסטיקה (DLC) זוכה לקבל סנף משלו במרכזיה, ולכן בסורק תקלות שאנו מחברים לשקע דיאגנוסטיקה חייב להיות נגד טרמינציה בהתאם.
    ישנם יצרנים שחוסכים (או מתחכמים), ושמים את שקע הדיאגנוסטיקה על סנף משותף עם יחידות מחשוב נוספות ואז בעצם אותו סנף כבר מכיל את נגדי הטרמינציה הדרושים,
    ואסור שהסורק שלנו יכיל נגד נוסף.
    איך נדע מה קורה ברכב העומד לפינינו? פשוט מאוד, ניקח רב מודד במצב מדידת התנגדות ונמדוד את ההתנגדות בין שני קווי הcan-bus.
    אם יצא לנו 120 אוהם אז יש נגד טרמינציה בודד, ואנחנו צריכים נגד נוסף בציוד דיאגנוסטיקה שלנו.
    אם יצא 60 אוהם, זה אומר שיש שני נגדים ואנחנו נמצאים באותו סנף עם יחידות מיחשוב נוספות.

     

    זהו לפעם זו, מקווה שנהניתם :)

    המאמר נכתב מזיכרון, אם מצאתם בו אי דיוקים או טעויות אל תתביישו להעיר ולהאיר.

    מקווה שתסלחו לי על יכולות הסרטוט שלי בפאוור פויינט

    • אהבתי 8
    • מעניין 1

    User Feedback

    Recommended Comments



    לפני שעה, danniel כתב:

     

    בסופו של יום, הדיאגנוזיסט הממוצע במוסך לוקח אתה המכשיר אבחון , מחבר אותו לשקע אבחון ברכב ומפעיל את התוכנה של הסורק תקלות. 

    מענין לו את הת*ת באותו רגע התקן ובאיזה מהירות הוא עובד...😜 וזה לא עושה אותו לאיש אבחון פחות טוב או לא מוכשר בגלל זה. 

     

     

    אני חושב שאתה עדיין מפספס על מה מדברים.
    איפה היה כתוב או מישהו טען שהפרוטוקול DoIP משפיע על מהירות?
    כולנו היינו יותר שמחים אם לא הייתה דרישה כזאת !!!
    איך עובדים במוסך מורשה/יבואן תיארתי,ולא אהבתה,כאילו אני מזלזל,אבל באמת זאת המציאות,ואני לא מזלזל באותו איש,כי מבין מה הלחצים.
    במוסך רחוב/כללי/מורשה לשעבר בסופו של יום,איש הדיאגנוסטיקה מאחל לעצמו,שיכול לסיים את האבחון (אם בכלל יש לו מהתחלה) בלי צורך בחשבון אונליין,וגם זה לא עושה אותו לאיש אבחון פחות טוב או לא מוכשר בגלל זה 😉

    ולמחוק תקלות זה לא לתקן,זה עדיין כלי עזר,הקטע של סיום אבחון,ברכבים חדשים זה מצריך להוריד component protection) CP),לחתן חלקים,לימוד,קידוד,אדפטציה....

    עריכה אחרונה על ידי ocsi4u
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני שעה, Igalz כתב:

    IP הוא הפרטוקול של שיכבה 3 במודל השכבות של רשת ethernet, הקשר לאינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו בבית הוא די מיקרי..

    כך שרשי התיבות פה קצת מבלבלות, הכוונה היא דיאגנוסטיקה מעל רשת ethernet

    העלת קישור עם הסבר על doip ממש שונה ממה שכתבת עכשיו.

    בקיצור סלט . 

    לפני 32 דקות, ocsi4u כתב:

    אני חושב שאתה עדיין מפספס על מה מדברים.
    איפה היה כתוב או מישהו טען שהפרוטוקול DoIP משפיע על מהירות?
    כולנו היינו יותר שמחים אם לא הייתה דרישה כזאת !!!
    איך עובדים במוסך מורשה/יבואן תיארתי,ולא אהבתה,כאילו אני מזלזל,אבל באמת זאת המציאות,ואני לא מזלזל באותו איש,כי מבין מה הלחצים.
    במוסך רחוב/כללי/מורשה לשעבר בסופו של יום,איש הדיאגנוסטיקה מאחל לעצמו,שיכול לסיים את האבחון (אם בכלל יש לו מהתחלה) בלי צורך בחשבון אונליין,וגם זה לא עושה אותו לאיש אבחון פחות טוב או לא מוכשר בגלל זה 😉

    ולמחוק תקלות זה לא לתקן,זה עדיין כלי עזר,הקטע של סיום אבחון,ברכבים חדשים זה מצריך להוריד component protection) CP),לחתן חלקים,לימוד,קידוד,אדפטציה....

     אתם פשוט מבלבלים עם מידע סותר כל פעם.

    ומי בכלל מדבר על מחיקת תקלות בפתרון לתקלה?.

     

     

     

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 2 דקות, danniel כתב:

     

     אתם פשוט מבלבלים עם מידע סותר כל פעם.

    ומי בכלל מדבר על מחיקת תקלות בפתרון לתקלה?.

     

     

     

    אני עקבי,אולי לא מספיק ברור.
    בפרקטיקה אני יודע מה קורה בשטח,לא מתכוון אלייך.
    מותר לי לשאול באיזה תוכנות רמת יצרן יצא לך להשתמש,אולי אז אבין למה הסברים שלי כזה לא מובנים,ואתה מבין דברים אחרים לגמרה ? 

    • אהבתי 1
    • רעיון טוב! 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 9 שעות, danniel כתב:

    העלת קישור עם הסבר על doip ממש שונה ממה שכתבת עכשיו.

    בקיצור סלט . 

    אני לא מסכים שיש שם משהו שונה..

    בוא נסתכל ביחד על הפסקאות הראשונות של הבלוג פוסט שקישרתי אליו ונסביר אותן

     

    ציטוט

    As the name suggests, DoIP is the automotive diagnostics protocol based on IP. Defined by ISO 13400-2 standard, DoIP facilitates diagnostics related communication between external test equipments and automotive control units (ECU) using IP, TCP and UDP

    DoIP מבוסס על פרוטוקול IP, שכפי שציינתי זה פרוטוקול השיכבה השלישית של רשת תקשורת מחשבים גנרית ethernet.

    הרשת מאפשרת חיבור בין ציוד דיאגנוסטיקה ליחידות המיחשוב ברכב מעל פרוטוקול IP (הסברנו) ופרוטוקולים TCP/UDP שאלו פרוטוקולים מוכרים וסטנדרטים של שיכבה 4 במודל השכבות של הethernet.

     

    ציטוט

    DoIP also supports communication between on-board and off-board diagnostic systems of a vehicle.

    התקן תומך בתקשורת (לצרכי ניטור ודיאגנוסטיקה) בין היחידות הפנימיות של הרכב בשוטף, ובין ציוד דיאגנוסטיקה חיצוני בזמן איבחון במעבדה\מוסך.

     

    ציטוט

    Because DoIP enables access to the vehicle electronic components (a.k.a Automotive ECU) through Internet, it becomes possible to fetch diagnostic data from vehicle remotely, without requiring physical access to the vehicle.

    אולי זה החלק שקצת בילבל אותך. הכוונה בenables access היא ששימוש ברשת בתקן DoIP מאפשר, כלומר מכין את הקרקע, לחיבור הרכב לרשת האינטרנט. זה לא אומר שרכב שרשת התקשורת שלו מבוססת DoIP בהכרח מחובר לאינטרנט.

    מכיוון שרשת DoIP עושה שימוש בפרוטוקולים סטנדרטיים של תקשורת מחשבים, החל מהשיכבה הפיזית (ethernet) ועד שיכבה 4 כולל (tcp/udp), החיבור לאינטרנט הופך להיות טריוויאלי. כל מה שנדרש הוא מודם כלשהו או gateway שיבצע את החיבוריות, ותמיכה מצד הECU ברמת שיכבת האפליקציה.

    התקן לא מחייב חיבור אינטרנט, אבל הוא הופך את המימוש של חיבור אינטרנט ישיר לצורך דיאגנוסטיקה פשוט וטריוויאלי.

     

    הערה, אין קשר (חוץ מהקונספט) בין יחידה gateway שקיימת ברשתות canbus של היום, לgateway של תקשורת מחשבים סטנדרטית שפשוט משמש כצינור העברת מידע בין שתי רשתות ethernet, תוך כדי המרת כתובות רשת.

     

    בניגוד לדוגמא שנתת שכבר היום טכנאי יכול להשתלט מרחוק על מחשב שמחובר לרכב ולבצע דיאגנוסטיקה מרחוק, כאן מדובר בחיבור ישיר מרחוק למחשב הרכב.

    הכוונה שאם אתה משתלט מרחוק על מחשב מקומי שמחובר לרכב, אתה מוגבל לכלים שנמצאים על אותו מחשב.

    ברגע שיש לך אפשרות חיבור ישיר לרשת התקשורת של הרכב מרחוק, אתה יכול להשתמש באילו כלים שקיימים ברשותך, שיתכן שכלל לא קיימים בידי המוסך, לבצע צריבות שהמוסך כלל לא מורשה לבצע, להוציא נתונים מיחידות שהמוסך כלל לא מכיר בקיומן, על ידי כלי דיבאג ברמות מפתח (developer). וכל זאת מבלי לצאת מהבית.

     

    החיבור לא חייב להיות קבוע כמו בטסלה, ישנה גם האפשרות של חיבור מחשב נייד פשוט בעת צורך, והמחשב ישמש נטו gateway להתחברות מרחוק למערכות המיחשוב של הרכב. אבל ברמת התקשורת אתה מתקשר ישירות מול מחשבי הרכב.
     

    ציטוט

     

    In simple words, DoIP stack serves as a gateway for all the next generation Remote Vehicle Diagnostics applications!

    Since the standard Ethernet Physical layer is used as a transmission medium for DoIP, it is also known as Diagnostics over Ethernet.

     

     

    זה מסכם בקצרה את מה שפירטתי בפסקה הקודמת.

    בהמשך מתפתח דיון שצולל טיפה יותר לפרטי המימוש, יתרונות מול חסרונות וכו', פוטנציאל פיתוח וכו.

     

    יש לציין שחיבור קבוע של רשת התקשורת של הרכב לרשת האינטרנט, זה אתגר לא קטן במובן האבטחתי.

    במושגים של אבטחת מידע זה אומר שהרשת  היא כבר לא air gap network, כלומר אין מגבלה פיזית להתחבר לרכב מצד גורם עויין בכל רגע נתון מבלי שיש לו גישה פיזית לרכב.

    לכן לדעתי עוד יעבור זמן מסויים עד שניראה חיבור שכזה ממומש ברכבים עממיים ברמה מלאה של דיאגנוסטיקה מרחוק.

    ובדרך נפגוש לא מעט רכבי יוקרה עם פרצות אבטחה ומקרי השתלטות מעניינים על רכבים מרחוק.

     

    מקווה שהצלחתי להסביר את העסק טיפה יותר טוב.
    מכיוון שיש כאן הצתלבות דרכים בין מחשוב תעשייתי מעולם הרכב, עם עולם תקשרות המחשבים, אין מנוס מללמוד קצת מושגים משני העולמות בשביל להבין היטב את הקונטקסט.

     

    • אהבתי 2
    • רעיון טוב! 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 14 שעות, Igalz כתב:

    ....אם אתה משתלט מרחוק על מחשב מקומי שמחובר לרכב, אתה מוגבל לכלים שנמצאים על אותו מחשב.

    ברגע שיש לך אפשרות חיבור ישיר לרשת התקשורת של הרכב מרחוק, אתה יכול להשתמש באילו כלים שקיימים ברשותך, שיתכן שכלל לא קיימים בידי המוסך, לבצע צריבות שהמוסך כלל לא מורשה לבצע, להוציא נתונים מיחידות שהמוסך כלל לא מכיר בקיומן, על ידי כלי דיבאג ברמות מפתח (developer). וכל זאת מבלי לצאת מהבית....

     

     


    *כדאי למנוע בלבול,אנחנו ממשיכים עוד הרבה זמן בדיאגנוסטיקה DoCAN,וכבר כמה שנים יותר ויותר יצרנים דורשים לרכבים חדשים,VCI תומך בפרוטוקול
    ISO 13400 - DoIP !!

    האמת המשפט הזה לא ברור לי,בכל מקרה לא מתאר את הפרקטיקה בשטח.
    יש לך היכרות,ניסיון מהחיים האמיתיים,בשימוש תוכנות OEM (לא סורקים אוניברסליים) למימוש ,תקן חובה של ממשק SAE J2534 (a.k.a Passthru) שכל יצרן OEM מחויב לתמוך בו,שזה חומרתי,כנ"ל D-PDU API  שזה תקן תוכנתי לגישה לכל רכב מאז תקן EURO 5?
    2021-03-03_23-30-13.png.2e23c6f315d610b2f23a95af1b141db6.png

    בתאריך 2.3.2021 בשעה 21:31, danniel כתב:

    הרכב בהחלט לא יתקן עצמו (אם יש נתק במחבר כלשהו , נתיך שרוף או יחידת בקרה תקולה, שום חיבור מרחוק לא יסדר את זה) אבל יוריד עדכוני תוכנה און ליין בזמן נסיעה ואז יבצע את העדכונים אוטומטית בהדרגה כאשר הוא חונה ויש מספיק אנרגיה במצבר לגיבוי או מחובר למטען כלשהו בצורה כזו או אחרת (ברכב חשמלי זה פחות רלוונטי). 

    אני חושב שזה ישים כרגע רק במערכות אינפוטיימנט (מערכות מולטימדיה מקושרות של היצרן) ועדיין לא ישים לשאר המערכות  והרכב צריך להגיע למוסך לאבחון, תיקון ועדכוני תוכנה ודורש חיבור לשקע אבחון עם ממשק  פיזי.  

     

     

     

     

     


    הנה איך מעדכנים במכה אחת "כמה" מכוניות דרך OTA !
    לפי דעתי זה טעות שבכל מקום ברשת רושמים שזה דרך לווינים (הרכבים שלהם עוד לא תומכים starlink connection) של המיזם של אילון מאסק Starlink,שזה אינטרנט מהיר סגנון 5G וזול מבוסס מיקרו לווינים,זה עדכון דרך WI-FI .
    הגרמנים מתפוצצים מקנאות,כמה עשרות אלפי שעות מוסך היה נחסך להם עכשיו,שכנראה כל ה-ID3 יקבלו ריקול בגלל בעיות תוכנה.

     

     

    עריכה אחרונה על ידי ocsi4u
    • מעניין 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 8 שעות, ocsi4u כתב:

    האמת המשפט הזה לא ברור לי,בכל מקרה לא מתאר את הפרקטיקה בשטח.
    יש לך היכרות,ניסיון מהחיים האמיתיים,בשימוש תוכנות OEM (לא סורקים אוניברסליים) למימוש ,תקן חובה של ממשק SAE J2534 (a.k.a Passthru) שכל יצרן OEM מחויב לתמוך בו,שזה חומרתי,כנ"ל D-PDU API  שזה תקן תוכנתי לגישה לכל רכב מאז תקן EURO 5?

    יש לי ניסיון בשימוש בסורק יצרן מקורי, אין לי נסיון בדיאגנוסטיקת רכב מרחוק.

    דיאגנוסטיקת רכב זה לא משהו שאני עושה בחיים המקצועיים כלל וכלל, זה בגדר תחביב.

     

    אבל, יש לי שנים רבות של נסיון בדיבאג מרחוק של מערכות טלקום מורכבות מאוד, שברוב המיקרים אני פיתחתי (לא לבד כמובן).

    ואני יודע על בשרי את ההבדל בין לדבג מערכת על ידי השתלטות מרחוק על מחשב מקומי, לבין לדבג מערכת שיש לי חיבור ישיר עליה, בין אם היא נמצאת ברשת שלי, או חיבור דרך VPN כלשהו.

     

    מגיעות אלי בעיות שעברו אסקלציה מהשטח, דרך 3 רמות של אנשי תמיכה טכנית של החברה, ולבסוף נוחתות אצל איש הפיתוח שפיתח את המערכת.

    במיקרים כאלו ברור לך שכלי הדיאגנוסטיקה הסטנדרטים כבר לא עוזרים, ונדרשים כלים שיש רק לאיש פיתוח שמכיר כל ביט וכל שורת קוד במערכת.

     

    כאשר יש לי חיבור ישיר למערכת, אין לי בעיה להפעיל כלים שהשתמשתי בהם בזמן הפיתוח, ואף יותר מזה, לדוגמא להתקין גירסאות תוכנה פרטיות שלי עם כלי פיתוח מובנים על גבי המערכת שאני מדאבג או אפילו להריץ דיבאגר של קוד תוכנה מרחוק.

     

    כאשר אני עובד דרך השתלטות על מחשב מרוחק, אני מוגבל לכלים שיש על אותו מחשב, וב99% מהמיקרים זה כלים סטנדרטים שמסופקים ללקוחות וממש לא מה שאני צריך.

    אין לי אפשרות להתקין באותו מחשב מה שבא לי מכל מיני סיבות, ואני לא יכול להריץ שם סביבת פיתוח מלאה. בקיצור אני מוגבל פחות או יותר לכלים שיש גם לאנשי התמיכה בשטח, אז היתרון המקצועי שלי במקרה הזה מוגבל מאוד.

     

    אם הצליחו לפתור את המגבלה הזו בתעשיית הרכב על ידי pass-thru כלשהו, זה בהחלט מעודד, אבל קשה לי לשפוט מהמידע שיש בידי אם זה באמת מאפשר פתרון גישה מלא ברמת איש פיתוח.

    • אהבתי 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    בתאריך 4.3.2021 בשעה 07:49, Igalz כתב:

    ...מכיוון שרשת DoIP עושה שימוש בפרוטוקולים סטנדרטיים של תקשורת מחשבים, החל מהשיכבה הפיזית (ethernet) ועד שיכבה 4 כולל (tcp/udp), החיבור לאינטרנט הופך להיות טריוויאלי. כל מה שנדרש הוא מודם כלשהו או gateway שיבצע את החיבוריות, ותמיכה מצד הECU ברמת שיכבת האפליקציה....
     

    ....דיאגנוסטיקת רכב זה לא משהו שאני עושה בחיים המקצועיים כלל וכלל, זה בגדר תחביב...
     

    .....אם הצליחו לפתור את המגבלה הזו בתעשיית הרכב על ידי pass-thru כלשהו, זה בהחלט מעודד, אבל קשה לי לשפוט מהמידע שיש בידי אם זה באמת מאפשר פתרון גישה מלא ברמת איש פיתוח.....

    גם אני לא איש דיאגנוסטיקה סטנדרטי,הם הלקוחות שלי.
    כמו שאמרתי,לא ראיתי דיון מעמיק בעברית בנושא שאתה החלטת לכתוב מאמר,אז אחרי שעניתי לך שאני לא מהנדס,והכשרה שלי זה לימוד עצמי,שמחייב לגעת בהרבה תחומים,אוסיף לך את הפן הפרקטי בשטח,ברמה שלך כמהנדס,בלי להתייחס לשום היבט אחר,כי קיבלתי אזהרה מ-danniel שהסגנון שלי מתנשא על ציבור שלם של מוסכניקים,מקווה לפחות מולך זה דיון רציני,ממצא !

    לא סתם הוספתי את הציטוט מהתגובה הקודמת שלך,כי תכלס אתה כן עניתה בעצמך,שהיום דה פקטו ניתן לעשות הכל דרך חיבור רשת מרחוק,פשוט מכוון שזה מאוד יקר,ועוד אין ברכבים תקשורת רשת מלאה (חוץ מכמה מודולים) עדיין זקוקים לתקן שהזכרתי לך בחומרה ותוכנה בצד של הרכב פיזית,כדי להתממשק עם DoCAN מרחוק.
    גם תיארת יפה את השכבות.

    2021-03-06_1-37-03.thumb.png.494f4efd8a4465d5e4ea36ad16d1967f.png

    כל הנושא של תקינה מחייבת את יצרני OEM,מוסבר פה
    http://automotive-technology.co.uk/?p=2547

    אז אחרי שבעזרת התקינה ו-VCI2 תואם,בוצע התחברות של USB to CAN Gateway ,ודרך חיבור לשרת של יצרן נוצר Gateway,מרגע הזה,כל התממשקות בין שרת של היצרן עד רמה של זיכרון פלאש/EEPROM של כל רכיב ברכב,מתבצע ברמת שכבת האפליקציה API !
    אנחנו בפרקטיקה לא זקוקים לאנשי דיבאג,האסקלציות מגיעות דרך מוסכים למאות המהנדסים של היצרנים,ספקי חומרה שפיתחו את המערכת,לכן יש הרבה עדכונים,הרבה באגים,פותרים דבר,מחרבשים על הדרך עוד כמה אחרים,וכן יש הרבה פאשלות ברמה של SW,ששום איש דיאגנוסטיקה לא מסוגל וגם לא צריך לפתור לבד,אבל זה היוצא מן הכלל,ולא העבודה השגרתית היום יומית של איש דיאגנוסטיקה,לחתן חלקים,לקודד או לעשות Re-Prog לרכיבים מסוימים.
    אנשים עם יתרון מקצועי כמו שלך,הם עושים סוג של הינדוס לאחור,מפתחים פרוטוקולים,כלים סופר חכמים כולל הגנה על הפיתוח שלהם,ואז מצליחים לעשות הרבה דברים בלי צורך להתחבר לרכב,חלקם עוקפים את זה,ויוצרים Gateway על השולחן.

     

    עריכה אחרונה על ידי ocsi4u
    • אהבתי 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    תודה יגאל. הרבה יותר ברור העניין. 

    ברמת הפרקטיקה של מוסכים, התקנים ושאר ההסברים ומצגות המעניינות שיש פה, ההכרות עם זה למוסך זה לא מקדם בכלום.

    בסורקים, בין אם זה מקורי של היצרן ובין אם אפטרמרקט, יש את התוכנות והכלים לבצע תכנותים, קופיגורציות, צימודים, הגדרות, איפוסים, חיתונים, זיווגים וכו'  לחלקי האלקטרוניקה שיש  ברכב. 

    כל זה עושים מבלי שם צורך לדעת באיזה תקן זה עובד או איזה פרוטוקול. 

     

    על כל מקרה, ברמה האישית, החכמתי. 

     

    • רעיון טוב! 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לפני 3 שעות, danniel כתב:

    ברמת הפרקטיקה של מוסכים, התקנים ושאר ההסברים ומצגות המעניינות שיש פה, ההכרות עם זה למוסך זה לא מקדם בכלום.

    תשמע, אני לא מרצה במכללה למקצועות הרכב, לא מכשיר מוסכניקים, וגם יושבי הפורום ברובם המוחץ לא עובדים במוסך.

    לכן אני תוהה למה אתה בוחר להדגיש את זה פעם אחר פעם..?!

    בהתחלה התייחסתי בהבנה, שכן זה היום יום שלך שאותו בחרת לחלוק איתנו, אבל לאחר מספר חזרות אני מתחיל לתהות האם יש פה אג'נדה נוספת 🤔

     

    אישית אני אוהב ללמוד איך דברים עובדים, ומכיוון שאני חושב שאני לא היחיד, בחרתי לחלוק פה קצת מידע. מי שלא חושב שזה מעניין\חשוב\רלוונטי, אני לגמרי מבין אותו ומכבד.

     

    אבל אני כן אומר דבר אחד לגבי בעלי מקצוע. בכל תחום שאי פעם נגעתי בו, נתקלתי בבעלי מקצוע שעבדו מתוך הבנה עמוקה של מבנה המערכת ועקרונות העבודה, ונתקלתי גם בבעלי מקצוע שלא עניין אותם כלום ועבדו נטו על פי troubleshooter וכמה כללי אצבע שלימדו אותם פעם. כמובן שאלו הקצוות וישנו ספקטרום שלם של אנשי מקצוע בין הקצוות הללו.

    אני מדבר על כל תחום שהוא, החל מחשמלאים ואלקטרונאים שעבדתי איתם בחיל האויר, דרך עולם הרכב, חשמלאים ואינסטלטורים ביתיים ותעשייתים, ועד למהנדסי תוכנה וחומרה שאני עובד איתם היום.  כולם עושים את העבודה שלהם (מי יותר טוב מי פחות טוב) וכולם מתפרנסים, הכל בסדר.

    אישית, אם תשאל אותי, אני מעדיף לעבוד עם אנשי מקצוע מהסוג הראשון, ומעדיף שמי שעובד על המטוס\רכב שאני נמצא בתוכו יהיה מהסוג הראשון.

    זה שהתעשיה בוחרת לעבוד אחרת אני יודע, לכן הרכבים שלי (ולא רק רכבים) נמצאים באחזקה שלי עד כמה שאני רק יכול.

     

     

    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים

    לדעתי לעולם לא יהיה ניתן לבצע דיאגנוזטיקה לרכב אך ורק מרחוק.

    ללא האיש המתאים שעומד ליד הרכב ובודק פיזית בנוסף לפלט תקלות מחשב, האבחון מרחוק בלבד הוא לא כ"כ פרקטי.

    אלא אם כן האיש שעומד ליד הרכב לא מבין באבחון ונעזר באיש אבחון מרחוק.

     

    כבר נתקלתי ברכבים מסויימים שכדי להחליף חלק כלשהו, למשל פנס עם יחידת בקרה קסנון צריך להתחבר אונליין למחשב היצרן כדי שהקידוד יושלם והחלק החדש יתחיל סוף סוף לעבוד.

    בגלל שנתקלתי בכמה מקרים כאלה, כל המטרה של ההתחדשות וההתקדמות הזו לדעתי האישית נועדה לחסום את כל בעלי המקצוע מטיפול במערכות הרכב, רוצים שהיצרן/יבואן יהיו הידיים הבלעדיות שיטפלו ברכבים, אחרת לא היו מפתחים את הנושא הזה.

    למרות שביום יום כפי שדניאל אמר אופן החיבור או הפרוטוקול תקשורת פחות מעניין, התוצאה הסופית באבחון היא שקובעת.

    החכמתי דברים שלא ידעתי באשכול הזה, אפילו אם המידע פחות שימושי למי שחושב כך, תמיד טוב לדעת. יישר כוח.

     

     

    עריכה אחרונה על ידי ba323f
    • רעיון טוב! 1
    שיתוף קישור לתגובה
    שיתוף באתרים אחרים




    הצטרף לדיון

    ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

    Guest
    הוסף תגובה...

    ×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

      Only 75 emoji are allowed.

    ×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

    ×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

    ×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • תוכן חדש...